"נקרא לנערה ונשאל את פיה"
פסוקים יא-ס
הזמנה ללימוד
נפתח את השיעור בהזמנת התלמידים ליצירה: דמיינו את עצמכם בעוד 30-20 שנה. אנשים מבוגרים… אתם עצמכם אולי כבר הורים לילדים… עובדים… גבוהים… חשבו: מהי התכונה החשובה ביותר, לדעתכם, בבן הזוג או בבת הזוג (חבר/ חברה, בעל/ אישה). כתבו זאת בראש הדף.
לאחר מכן ציירו דמות שמתנהגת על פי התכונה שרשמתם (לדוגמה, טוב לב – ציור של מעשה שמצביע על טוב לב).
נבקש מהתלמידים להציג את הציורים ולהסביר מדוע זוהי לדעתם תכונה חשובה. נשאל: מתוך התכונות הרבות שראינו – אילו תכונות "נדרשות", לדעתכם, מן הכלה העתידית של יצחק בנו של אברהם?
אפשר להאזין לשיר "כולנו זקוקים לחסד" ולהשיב- מה צריך בחיים? למה אדם זקוק בחיוו?
מבט ראשון- מפגש עם הפסוקים
נספר לתלמידים בעל פה את תוכנם של הפסוקים יא-יב. העבד מגיע לעיר, מחנה ("מבריך", כלומר, מושיב על הברכיים) את הגמלים שלו, ומבקש מאלוהים סימן כיצד יידע שהוא מצא את הנערה המתאימה. נקרא בקול את פסוקים יג-יד. לפני הקריאה נשאל שאלה מטרימה:
- מהי התכונה שהעבד של אברהם מחפש? (רמז: המילה כתובה בפסוקים – חסד.) לאחר הקריאה נשאל:
- מהו הסימן שהעבד מבקש כדי שישמש הוכחה לתכונה?
- על אילו תכונות נוספות מעיד, לדעתכם, הסימן (השקיית העבד והצעה לשתות גם לגמלים)? האם אלה הן תכונות שמתאימות, לדעתכם, לאישה לעתיד של יצחק?
- האם הסימן יתממש?
מבט שני- הסבר הטקסט ושאלות הבנה
נקרא את פסוקים טו-כ, ולאחר מכן נשאל את התלמידים: את מי פגש עבדו של אברהם? נזמין את התלמידים לתרגיל של קריאה דמומה בטקסט וסימון מילים (ראו גם בממערך השיעור)
סמנו את המילים שמתארות את הפעולות שעשתה רבקה:
טז וְהַנַּעֲרָה טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ; וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: יח וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ: יט וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת: כ וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו.
לאחר התרגיל נשאל ראשית את התלמידים את השאלה המתבקשת אם הסימן התממש.
כעת נברר את התוצאות של תרגיל הסימון. אפשר לנתח את הפעלים מן הפרט אל הכלל או מן הכלל אל הפרט:
- מן הפרט אל הכלל: אֵילו תכונות עולות מן הפעלים שסימנתם?
- מן הכלל אל הפרט: אֵילו פעולות מעידות על תכונת הנדיבות? אֵילו תכונות מעידות על חריצות?
נסכם: הסימן התממש מעל ומעבר ומצופה. (אפשר להתעכב על דקויות: רבקה כיבדה את העבד וחיכתה שהוא יסיים לשתות, ורק אז היא הציעה להשקות גם את הגמלים.)
מבט שליש- התבוננות והעמקה
נשאל את התלמידים:
- מדוע, לדעתכם, אלה הן תכונות חשובות כל כך לאישה המיועדת ליצחק בנו של אברהם, מייסד שושלת העם העברי?
נחשוב בהקשר רחב:
- אֵילו תכונות אנחנו מכירים שמאפיינות את אברהם אבינו (מסיפורים קודמים שקראנו)? (הצעות: אמונה, החלטיות, נאמנות, וגם – נדיבות והכנסת אורחים.)
נשאל:
- מהי התכונה המשותפת לאברהם ולרבקה? נזכיר לתלמידים את סיפור הכנסת האורחים המופיע בפרק יח (אפשר לחזור ולקרוא אותו), ונקשר בין שני הסיפורים. נשאל:
- מדוע זוהי תכונה חשובה כל כך בתקופת החיים ההיא ובאורח החיים המדברי?
- מה אפשר ללמוד על העבד של אברהם מכך שהוא רואה בתכונה הזאת את התכונה החשובה ביותר? (נסיים את החלק הזה בתיווך של סיפור ההמשך בעל פה, בהתאם לתקציר. בכיתות שבהן נראה צורך – כדאי להדגיש את המעורבות ואת הרצון של רבקה בנישואין.)
מבט לחיים
לא רק בחיים במדבר אלא גם בחיים שלנו – כולנו זקוקים לחסד. נקרא את מילות השיר "כולנו זקוקים לחסד" של נתן זך, ונקשיב לביצוע שלו מפי נורית גלרון.
משימת האזנה: סמנו משפט שאתם מסכימים איתו. לפי יכולות הקריאה של התלמידים בכיתה, אפשר: לשמוע את השיר פעם נוספת; לקרוא יחד עם התלמידים את השיר; לתת זמן לקריאה נוספת; או להחליט שנותנים לתלמידים לקרוא רק בית אחד או שניים. נזמין את התלמידים לשתף בכיתה:
- כָּתוב בשיר: "כולנו רוצים לתת, ורק מעטים יודעים איך." מדוע מעטים יודעים איך לתת? מדוע קשה לתת?
- נחשוב על מצבים שבהם היה לנו קשה לתת (בכיתה, בבית הספר, במשפחה). ובכל זאת – איך אפשר לתת, גם במצבים כאלה? מדוע חשוב לתת? איך מרגישים אחרי שנותנים? מה מרוויחים?
- נחזור לרבקה: מה היא נתנה, ומה היא הרוויחה?
לסיכום- מה היה לנו?
תוכן: סיפור המפגש של עבד אברהם ורבקה, סימנים ומימושם.
מיומנות: סימון פעלים בטקסט, מיון – מן הכלל אל הפרט ומן הפרט אל הכלל.
מתודה: שימוש בשיר, דיון.