סגור תצוגת כיתה
הפרק

"נקרא לנערה ונשאל את פיה"

פסוקים יא-ס

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נפתח את השיעור בהזמנת התלמידים ליצירה: דמיינו את עצמכם בעוד 30-20 שנה. אנשים מבוגרים… אתם עצמכם אולי כבר הורים לילדים… עובדים… גבוהים… חשבו: מהי התכונה החשובה ביותר, לדעתכם, בבן הזוג או בבת הזוג (חבר/ חברה, בעל/ אישה). כתבו זאת בראש הדף.
לאחר מכן ציירו דמות שמתנהגת על פי התכונה שרשמתם (לדוגמה, טוב לב – ציור של מעשה שמצביע על טוב לב).
נבקש מהתלמידים להציג את הציורים ולהסביר מדוע זוהי לדעתם תכונה חשובה. נשאל: מתוך התכונות הרבות שראינו – אילו תכונות "נדרשות", לדעתכם, מן הכלה העתידית של יצחק בנו של אברהם?

אפשר להאזין לשיר "כולנו זקוקים לחסד" ולהשיב- מה צריך בחיים? למה אדם זקוק בחיוו?

מבט ראשון- מפגש עם הפסוקים

נספר לתלמידים בעל פה את תוכנם של הפסוקים יא-יב. העבד מגיע לעיר, מחנה ("מבריך", כלומר, מושיב על הברכיים) את הגמלים שלו, ומבקש מאלוהים סימן כיצד יידע שהוא מצא את הנערה המתאימה. נקרא בקול את פסוקים יג-יד. לפני הקריאה נשאל שאלה מטרימה:

  • מהי התכונה שהעבד של אברהם מחפש? (רמז: המילה כתובה בפסוקים – חסד.) לאחר הקריאה נשאל:
  • מהו הסימן שהעבד מבקש כדי שישמש הוכחה לתכונה?
  • על אילו תכונות נוספות מעיד, לדעתכם, הסימן (השקיית העבד והצעה לשתות גם לגמלים)? האם אלה הן תכונות שמתאימות, לדעתכם, לאישה לעתיד של יצחק?
  • האם הסימן יתממש?

מבט שני- הסבר הטקסט ושאלות הבנה

נקרא את פסוקים טו-כ, ולאחר מכן נשאל את התלמידים: את מי פגש עבדו של אברהם? נזמין את התלמידים לתרגיל של קריאה דמומה בטקסט וסימון מילים (ראו גם בממערך השיעור)

סמנו את המילים שמתארות את הפעולות שעשתה רבקה:
טז וְהַנַּעֲרָה טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ; וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: יח וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ: יט וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת: כ וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו.

לאחר התרגיל נשאל ראשית את התלמידים את השאלה המתבקשת אם הסימן התממש.
כעת נברר את התוצאות של תרגיל הסימון. אפשר לנתח את הפעלים מן הפרט אל הכלל או מן הכלל אל הפרט:

  • מן הפרט אל הכלל: אֵילו תכונות עולות מן הפעלים שסימנתם?
  • מן הכלל אל הפרט: אֵילו פעולות מעידות על תכונת הנדיבות? אֵילו תכונות מעידות על חריצות?

נסכם: הסימן התממש מעל ומעבר ומצופה. (אפשר להתעכב על דקויות: רבקה כיבדה את העבד וחיכתה שהוא יסיים לשתות, ורק אז היא הציעה להשקות גם את הגמלים.)

מבט שליש- התבוננות והעמקה

נשאל את התלמידים:

  • מדוע, לדעתכם, אלה הן תכונות חשובות כל כך לאישה המיועדת ליצחק בנו של אברהם, מייסד שושלת העם העברי?

נחשוב בהקשר רחב:

  • אֵילו תכונות אנחנו מכירים שמאפיינות את אברהם אבינו (מסיפורים קודמים שקראנו)? (הצעות: אמונה, החלטיות, נאמנות, וגם – נדיבות והכנסת אורחים.)

נשאל:

  • מהי התכונה המשותפת לאברהם ולרבקה? נזכיר לתלמידים את סיפור הכנסת האורחים המופיע בפרק יח (אפשר לחזור ולקרוא אותו), ונקשר בין שני הסיפורים. נשאל:
  • מדוע זוהי תכונה חשובה כל כך בתקופת החיים ההיא ובאורח החיים המדברי?
  • מה אפשר ללמוד על העבד של אברהם מכך שהוא רואה בתכונה הזאת את התכונה החשובה ביותר? (נסיים את החלק הזה בתיווך של סיפור ההמשך בעל פה, בהתאם לתקציר. בכיתות שבהן נראה צורך – כדאי להדגיש את המעורבות ואת הרצון של רבקה בנישואין.)

מבט לחיים

לא רק בחיים במדבר אלא גם בחיים שלנו – כולנו זקוקים לחסד. נקרא את מילות השיר "כולנו זקוקים לחסד" של נתן זך, ונקשיב לביצוע שלו מפי נורית גלרון.
משימת האזנה: סמנו משפט שאתם מסכימים איתו. לפי יכולות הקריאה של התלמידים בכיתה, אפשר: לשמוע את השיר פעם נוספת; לקרוא יחד עם התלמידים את השיר; לתת זמן לקריאה נוספת; או להחליט שנותנים לתלמידים לקרוא רק בית אחד או שניים. נזמין את התלמידים לשתף בכיתה:

  • כָּתוב בשיר: "כולנו רוצים לתת, ורק מעטים יודעים איך." מדוע מעטים יודעים איך לתת? מדוע קשה לתת?
  • נחשוב על מצבים שבהם היה לנו קשה לתת (בכיתה, בבית הספר, במשפחה). ובכל זאת – איך אפשר לתת, גם במצבים כאלה? מדוע חשוב לתת? איך מרגישים אחרי שנותנים? מה מרוויחים?
  • נחזור לרבקה: מה היא נתנה, ומה היא הרוויחה?

לסיכום- מה היה לנו?

תוכן: סיפור המפגש של עבד אברהם ורבקה, סימנים ומימושם.
מיומנות: סימון פעלים בטקסט, מיון – מן הכלל אל הפרט ומן הפרט אל הכלל.
מתודה: שימוש בשיר, דיון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
כולנו זקוקים לחסד
  כולנו זקוקים לחסד נורית גלרון מילים: נתן זך לחן: אילן וירצברג כולנו זקוקים לחסד,...
כולנו זקוקים לחסד

 

למילות השיר

כולנו זקוקים לחסד
נורית גלרון
מילים: נתן זך
לחן: אילן וירצברג

כולנו זקוקים לחסד,
כולנו זקוקים למגע.
לרכוש חום לא בכסף,
לרכוש מתוך מגע.
לתת בלי לרצות לקחת
ולא מתוך הרגל.

כמו שמש שזורחת,
כמו צל אשר נופל.
בואי ואראה לך מקום
שבו עוד אפשר לנשום.

כולנו רוצים לתת
רק מעטים יודעים איך.
צריך ללמוד כעת
שהאושר לא מחייך,
שמה שניתן אי פעם
לא ילקח לעולם.

שיש לכל זה טעם,
גם כשהטעם תם…
בואי ואראה לך מקום
שבו עוד מאיר אור יום.

כולנו רוצים לאהוב,
כולנו רוצים לשמוח.
כדי שיהיה לנו טוב,
שיהיה לנו כח.

כמו שמש שזורחת…

  • לפי השיר מה צריך בחיים?
  • כָּתוב בשיר: "כולנו רוצים לתת, ורק מעטים יודעים איך." מדוע מעטים יודעים איך לתת? מדוע קשה לתת?
  • נחשוב על מצבים שבהם היה לנו קשה לתת (בכיתה, בבית הספר, במשפחה). ובכל זאת – איך אפשר לתת, גם במצבים כאלה? מדוע חשוב לתת? איך מרגישים אחרי שנותנים? מה מרוויחים?
  • נחזור לרבקה: מה היא נתנה, ומה היא הרוויחה?

קרדיט: "כולנו זקוקים לחסד". מילים: נתן זך. ביצוע: נורית גלרון

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
נדיבות
"וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי" – נְדִיבָה מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל נְדִיבִים."וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ" – הוּא...
נדיבות
"וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי, וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ."
(פסוק יח)

צילום: shutterstock.com

"וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי" – נְדִיבָה מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל נְדִיבִים.
"וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ" – הוּא בִּקֵּשׁ רַק לְגִימָה אַחַת, וְרִבְקָה הִשְׁקְתָה אוֹתוֹ עַד שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה צָמֵא.
"וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ, וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב" – זוֹ נְדִיבוּת שֶׁנּוֹבַעַת מִתּוֹכָהּ.

(עיבוד על פי מדרש לקח טוב, בראשית כד: ב)

  • אֵיזוֹ תְכוּנָה שֶׁל רִבְקָה מַדְגִישׁ הַמִדְרָשׁ?
במה התברך אברהם
כּוּלָנוּ הָיִינוּ רוֹצִים לִהְיוֹת מְבוֹרָכִים בִּדְבָרִים רַבִּים – כֶּסֶף, בְּרִיאוּת, אַהֲבָה. הַמִדְרָשׁ שׁוֹאֵל מָה הַכַּוָונָה...
במה התברך אברהם
"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל."
(פסוק א)
ברכת שפע ושגשוג. דבורה גרודה

ברכת שפע ושגשוג. דבורה גרודה

כּוּלָנוּ הָיִינוּ רוֹצִים לִהְיוֹת מְבוֹרָכִים בִּדְבָרִים רַבִּים – כֶּסֶף, בְּרִיאוּת, אַהֲבָה. הַמִדְרָשׁ שׁוֹאֵל מָה הַכַּוָונָה לִהְיוֹת מְבוֹרָךְ "בַּכֹּל".

לקריאת המדרש
"ה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" – מַהוּ בַּכֹּל?…
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת…
ר' אֱלִיעֶזֶר הַמּוּדָעִי אוֹמֵר: יְכֹלֶת לַחֲזוֹת אֶת הֶעָתִיד הָיְתָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל מַלְכֵי מִזְרַח וּמַעֲרָב הָיוּ בָּאִים אֵלָיו כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֶבֶן טוֹבָה הָיְתָה תְּלוּיָה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל חוֹלֶה הָרוֹאֶה אוֹתוֹ מִיָּד מִתְרַפֵּא. דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא עָשׂוּ מֶרֶד בְּיָמָיו. דָּבָר אַחֵר: שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו.
(עיבוד על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טז עמוד ב)
  • בְּמָה אַבְרָהָם הָיָה מְבוֹרָךְ? מָה הַבְּרָכָה הֲכִי גְדוֹלָה לְדַעְתְכֶם מִבֵּין הַהַצָעוֹת שֶׁהִצִיעַ הַמִדְרָשׁ?
בא בימים
הַפֶּרֶק נִפְתַח בְּכָךְ שֶׁאַבְרָהָם הוּא "בָּא בַּיָּמִים" (פסוק א).   הַצֵירוּף "בָּא בַּיָמִים" בָּא לְתָאֵר...
בא בימים
"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים..." (פסוק א)

Africa Studio / Shuttersotck.com

VGstockstudio/ Shuttersotck.com

Huskyherz / pixabay.com

הַפֶּרֶק נִפְתַח בְּכָךְ שֶׁאַבְרָהָם הוּא "בָּא בַּיָּמִים" (פסוק א).

 

להמשך קריאה

הַצֵירוּף "בָּא בַּיָמִים" בָּא לְתָאֵר אָדָם שֶׁהוּא זָקֵן מְאוֹד, יָשִׁישׁ. מִילִים נִרְדָפוֹת לַבִּיטוּי "בָּא בַּיָמִים" הֵם: אִישׁ שֵׂיבָה, זָקֵן, זָקֵן מוּפְלָג, יָשִׁישׁ, מְתוּשֶׁלַח, סַב, סַבָּא, קָשִׁישׁ, שְׂבַע יָמִים, תֶרַח.

  • מִי בַּתְמוּנָה עוֹנֶה עַל הַתֵיאוּר "בָּא בַּיָמִים"?
  • עַכְשָׁיו כִּתְבוּ אַתֶם, מַהוּ הַהֶפֶךְ לַבִּיטוּי "בָּא בַּיָמִים"?
רבקה ליד הבאר
  זַהוּ אֶת הַדְמוּיוֹת מֵהַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי. אֵיפֹה נִמְצֵאת הַבְּאֵר בְּיַחַס לָעִיר? לְפִי הָאִיוּר, מָה עוֹשִׂים...
רבקה ליד הבאר
"וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו."
(פסוק כ)
"רבקה ליד הבאר", מתוך כתב יד בראשית וינה, סוף המאה ה-6 לסה"נ.

רבקה ליד הבאר, מתוך כתב יד בראשית וינה, סוף המאה ה-6 לספירה. מאוסף Österreichische Nationalbibliothek. באדיבות Wikimedia commons

 

  • זַהוּ אֶת הַדְמוּיוֹת מֵהַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי.
  • אֵיפֹה נִמְצֵאת הַבְּאֵר בְּיַחַס לָעִיר?
  • לְפִי הָאִיוּר, מָה עוֹשִׂים לְיַד הַבְּאֵר?
אליעזר ורבקה / ניקולה פוסן
מָה לְדַעְתְכֶם הַדְמוּת שֶׁל רִבְקָה מְשַׁדֶרֶת – בִּיטָחוֹן אוֹ חוֹסֶר בִּיטָחוֹן? בְּאֵילוּ צְבָעִים הִשְׁתַמֵשׁ הָאוֹמָן?...
אליעזר ורבקה / ניקולה פוסן
"וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל."
(פסוק טז)
ניקולה פוסן, אליעזר ורבקה.

ניקולה פוסן, אליעזר ורבקה, 1648. מאוסף מוזיאון הלובר (INV 7270), פריז . באדיבות The Yorck Project, מתוך ויקישיתוף.

  • מָה לְדַעְתְכֶם הַדְמוּת שֶׁל רִבְקָה מְשַׁדֶרֶת – בִּיטָחוֹן אוֹ חוֹסֶר בִּיטָחוֹן?
  • בְּאֵילוּ צְבָעִים הִשְׁתַמֵשׁ הָאוֹמָן? שִׂימוּ לֵב לְצִבְעֵי הַבְּגָדִים שֶׁל הַדְמוּיוֹת.
  • מָה הָאֲוִוירָה בַּיְצִירָה? הַאִם כָּךְ גַם אַתֶם דִמְיַינְתֶם אֶת הַסִיפּוּר?
פסיפס המתאר את פגישת עבד אברהם ורבקה
הִתְבּוֹנְנוּ בַּפְּסֵיפָס הַמְתָאֵר אֶת פְּגִישַׁת עֶבֶד אַבְרָהָם עִם רִבְקָה. זַהוּ אֶת הַדְמוּיוֹת שֶׁמוֹפִיעוֹת בּוֹ. הַאִם...
פסיפס המתאר את פגישת עבד אברהם ורבקה
"וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ." (פסוק יז)
פגישת רבקה ועבד אברהם, פסיפס.

פגישת רבקה ועבד אברהם, פסיפס. מרדכי גומפל, ירושלים.

  • הִתְבּוֹנְנוּ בַּפְּסֵיפָס הַמְתָאֵר אֶת פְּגִישַׁת עֶבֶד אַבְרָהָם עִם רִבְקָה.
  • זַהוּ אֶת הַדְמוּיוֹת שֶׁמוֹפִיעוֹת בּוֹ.
  • הַאִם לְדַעְתְכֶם הַפְּסֵיפָס מַתְאִים לְמָה שֶׁקְרָאתֶם בַּסִיפּוּר? הַאִם מַשֶׁהוּ חָסֵר לָכֶם?
רבקה / אבל פן
אֵיךְ רִבְקָה נִרְאֵית בַּצִיוּר, מָה מְאַפְיֵין אוֹתָהּ? מָה הַבָּעַת הַפָּנִים שֶׁל רִבְקָה מְשַׁדֶרֶת? מָה רִבְקָה...
רבקה / אבל פן
"וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל."
(פסוק טז)
אבל פן, רבקה, ליטוגרפיה

אבל פן, רבקה, ליטוגרפיה. באדיבות משפחת האומן

  • אֵיךְ רִבְקָה נִרְאֵית בַּצִיוּר, מָה מְאַפְיֵין אוֹתָהּ?
  • מָה הַבָּעַת הַפָּנִים שֶׁל רִבְקָה מְשַׁדֶרֶת?
  • מָה רִבְקָה אוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ?
  • בְּאֵילוּ צְבָעִים צוּיְרָה הַתְמוּנָה? אֵילוּ מְסָרִים הַצְבָעִים מַעֲבִירִים?

 

רבקה ויצחק נפגשים
אַחֲרֵי מַסָע אָרוֹךְ מִתְקָרֶבֶת הַשַׁיָירָה לַכִּיווּן שֶׁל יִצְחָק. אוֹמָנִים רַבִּים צִייְרוּ אֶת רֶגַע הַמִפְגָשׁ הָרִאשׁוֹן...
רבקה ויצחק נפגשים
"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל."
(פסוקים סג-סד)

אברהם מברך את יצחק ורבקה לרגל נישואיהם. הולנד, 1500 בערך.

יוליוס שנור, המפגש בין רבקה ויצחק, 1851-1860.

גוסטב דורה, המפגש בין רבקה ויצחק, 1866.

אַחֲרֵי מַסָע אָרוֹךְ מִתְקָרֶבֶת הַשַׁיָירָה לַכִּיווּן שֶׁל יִצְחָק. אוֹמָנִים רַבִּים צִייְרוּ אֶת רֶגַע הַמִפְגָשׁ הָרִאשׁוֹן בֵּין יִצְחָק לְרִבְקָה. הִתְבּוֹנְנוּ בִּיצִירוֹת הָאוֹמָנוּת, שִׂימוּ לֵב לַצְבָעִים, לַדְמוּיוֹת, לָאֲוִוירָה.

  • אֵילוּ רְגָשׁוֹת עוֹלִים לְדַעְתְכֶם מֵרֶגַע הַמִפְגָשׁ הַמְתוֹאָר בִּיצִירוֹת הָאוֹמָנוּת?
  • נַסוּ לְתָאֵר מָה אוֹמְרוֹת הַדְמוּיוֹת, מָה הֵן מַרְגִישׁוֹת וּמָה הֵן חוֹשְׁבוֹת, לְפִי הַמוֹפִיעַ בַּפְּסוּקִים וּבְכָל אַחַת מֵהַיְצִירוֹת.
ארם נהרים
אֶרֶץ הַמוֹצָא שֶׁל הָאָבוֹת מְכוּנָה פְּעָמִים רַבּוֹת בַּשֵׁם "אֲרַם נַהֲרַיִים". חוֹקְרִים הִצִיעוּ לְפָרֵשׁ אֶת הַשֵׁם...
ארם נהרים
"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (פסוק י)
דרכים במזרח הקדום | קרטוגרפיה : אורנה צפריר- ראובן. מתוך אטלס מקראנט. © מטח

דרכים במזרח הקדום | קרטוגרפיה : אורנה צפריר- ראובן. מתוך אטלס מקראנט. © מטח

אֶרֶץ הַמוֹצָא שֶׁל הָאָבוֹת מְכוּנָה פְּעָמִים רַבּוֹת בַּשֵׁם "אֲרַם נַהֲרַיִים". חוֹקְרִים הִצִיעוּ לְפָרֵשׁ אֶת הַשֵׁם "אֲרַם נַהֲרַיִים" כְּמִתְיַיחֵס לְאֶרֶץ אֲרַם הַשׁוֹכֶנֶת בֵּין שְׁנֵי הַנְהָרוֹת – הַפְּרָת וְהַחִידֶקֶל.

  • הִתְבּוֹנְנוּ בַּתְמוּנָה וְנַסוּ לְהָבִין הֵיכָן נִמְצֵאת הָאָרֶץ בֵּין שְׁנֵי הַנְהָרוֹת, נַסוּ לְהָבִין לְאָן נָדַד עֶבֶד אַבְרָהָם כְּדֵי לְחַפֵּשׂ לִבְנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם כַּלָה.
הבאר בעת העתיקה
לְפִי הַסִרְטוֹן, מֵהֵיכָן מַגִיעִים הַמַיִם אֶל הַבְּאֵר? לָמָה הַבְּאֵר הָיְיתָה כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה? אַתֶם יוֹדְעִים...
הבאר בעת העתיקה
"וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת." (פסוק יא)

  • לְפִי הַסִרְטוֹן, מֵהֵיכָן מַגִיעִים הַמַיִם אֶל הַבְּאֵר?
  • לָמָה הַבְּאֵר הָיְיתָה כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה?
  • אַתֶם יוֹדְעִים אֵילוּ עוֹד פְּגִישׁוֹת מְפוּרְסָמוֹת נֶעֶרְכוּ לְצַד בְּאֵרוֹת (מִלְבַד הַפְּגִישָׁה בֵּין עֶבֶד אַבְרָהָם לְרִבְקָה)?

קרדיט: הבאר. מתוך ערוץ מקראנט אתר התנך. הועלה בתאריך 24 בינו׳ 2018  

ויַבְרך הגמלים
וַיַבְרֵךְ הַכַּוָונָה הוֹשִׁיב אוֹתָם עַל הַבִּרְכַּיִים = הִרְבִּיצָם, גָרַם לָהֶם לָשֶׁבֶת וְלִרְבּוֹץ.
ויַבְרך הגמלים
"וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר, אֶל-בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת." (פסוק יא)

hbieser / pixabay.com

xisdom / pixabay.com

Daniel Gustavo Bueno / shuttestock.com

לרמז

וַיַבְרֵךְ הַכַּוָונָה הוֹשִׁיב אוֹתָם עַל הַבִּרְכַּיִים = הִרְבִּיצָם, גָרַם לָהֶם לָשֶׁבֶת וְלִרְבּוֹץ.

  • כְּשֶׁהַפָּסוּק מְתָאֵר שֶׁעֶבֶד אַבְרָהָם הִבְרִיךְ אֶת הַגְמַלִים, מָה הוּא מִתְכַּוֵון לְהַגִיד?
  • בַּחֲרוּ אֶת הַתְמוּנָה הַמַתְאִימָה בְּיוֹתֵר.
למצוא מים במדבר
צְפוּ בַּסִרְטוֹן וַעֲנוּ: אֵיזֶה מֵידָע חָשׁוּב בְּנוֹגֵעַ לַמַיִם בַּמִדְבָּר לְמַדְתֶם מֵהַסִרְטוֹן? כֵּיצַד הַמֵידָע הַזֶה עוֹזֵר...
למצוא מים במדבר
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת..."
(פסוק כב)

צְפוּ בַּסִרְטוֹן וַעֲנוּ:

  • אֵיזֶה מֵידָע חָשׁוּב בְּנוֹגֵעַ לַמַיִם בַּמִדְבָּר לְמַדְתֶם מֵהַסִרְטוֹן?
  • כֵּיצַד הַמֵידָע הַזֶה עוֹזֵר לָכֶם לְהָבִין אֶת הַ"סִימָן" שֶׁבָּחַר הָעֶבֶד כְּדֵי לִקְבּוֹעַ מִי הָאִישָׁה הַמַתְאִימָה?
  • מָה דַעְתְכֶם עַכְשָׁיו עַל הַמַעֲשֶׂה שֶׁל רִבְקָה?

קרדיט לסרטון: מערוץ ה-YouTube של גלעד שדה. 

תנ"ך בחרוזים- אליעזר ורבקה
צְפוּ בְּאֶפְרַיִם סִידוֹן, מְחַבֵּר הַסִדְרָה תָנָ"ךְ בַּחֲרוּזִים, מַקְרִיא אֶת סִיפּוּר אֱלִיעֶזֶר וְרִבְקָה. הסרטון הופק ע"י...
תנ"ך בחרוזים- אליעזר ורבקה
"כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק." (פסוק ד)

  • צְפוּ בְּאֶפְרַיִם סִידוֹן, מְחַבֵּר הַסִדְרָה תָנָ"ךְ בַּחֲרוּזִים, מַקְרִיא אֶת סִיפּוּר אֱלִיעֶזֶר וְרִבְקָה.

הסרטון הופק ע"י ניהול פלוס בע"מ עבור הטלוויזיה החינוכית הישראלית.