"עַד יוֹם מוֹתוֹ"

לפני שנזכיר איפה אנחנו עומדים בשיחתם של שמואל ושאול נשאל את התלמידים:
על בסיס הפירושים שלמדתם, למה לדעתכם דומה הקשר בין שאול לשמואל – לקשר בין מפקד וחייל; שופט ונאשם; מורה ותלמיד; תליין ונידון למוות או אבא ובן? נמקו את בחירותיכם. (נקבל כל תשובה מנומקת – הקשר יכול להיות דומה לכל הקשרים מכמה בחינות – מורשת, רגש, חניכה, ביצוע גזר דין. הקשר היחיד שאינו מתאים פה הוא הקשר בין שופט לנאשם כי שמואל אינו קובע את עונשו של שאול אלא אלוהים) מטרת התרגיל היא לחדד את המטען הרגשי שנושא המפגש בין שאול לשמואל ולעורר דיון סביב השאלה מה מרגיש שמואל מול הגזרה שאותה הוא צריך לבשר לשאול. נקרא שוב את פסוקים כד-כה בפרק: הודאתו של שאול בטעותו ובקשתו ששמואל יבוא אתו כעת ויסלח לו.

פסוקים כו-כט – תשובתו של שמואל:
נשלח את התלמידים לעבוד עבודה עצמאית על תשובתו של שמואל לתחינתו של שאול בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נעבור על תשובות התלמידים לדף העבודה בכלליות ונתעכב על שאלה שתיים שבה התלמידים מביעים את דעתם. נשמע כמה תשובות שיכולות להסביר מדוע חשוב לשאול ששמואל יבוא אתו – עד כדי כך שהוא ניסה למנוע ממנו בכוח ללכת. (הזדמנות נוספת; כל זמן שהנביא אתו – גם אלוהים את; רצון לשמור על העניין בסוד ולא לעורר תהיות של העם ועוד)
נקרא את פסוק כט ונכתוב על הלוח את שלושת הגורמים שבהיררכיה לפי חוק המלך: המלך, העם, אלוהים. נשאל:

• מבין הגורמים שבהיררכיה, אילו שני גורמים קבועים ולא משתנים? (העם ואלוהים)

כלומר, אף שהמלך מעל העם אפשר להחליף אותו.

• זהו את הביטוי שמדגיש שהעם והאל אינם משתנים לעולם. ("נצח ישראל")

כדאי לציין שפסוק זה קיבל משמעות לאומית מחוץ להקשרו (ראו ב'אפשר עוד…').

בקשתו האחרונה של שאול:
לפני קריאת פסוקים ל-לא נספר שבפסוקים אלו שאול מבקש משמואל בקשה אחרונה. הוא מבין שלא יוכל לשנות את גורלו ושמלכותו תילקח, אבל מבקש מהנביא בכל זאת משהו. נשאל את התלמידים:

• לו הייתם במקומו של שאול, מה הייתם מבקשים?

לאחר מכן נקרא קריאה משותפת בפסוקים ונראה ששאול ביקש ששמואל יבוא אתו בכל זאת כדי שלא יתבזה לעיני העם, וששמואל נעתר לו.
אפשר להתעכב על השתחוותו של שאול לאלוהים ולשאול את התלמידים:

• כיצד אתם רואים את ההשתחוות לאחר ההודעה הקשה שקיבל שאול?

פסוקים לב-לג – שמואל ואגג:
נקרא את פסוקים לב-לג שבהם שמואל הורג את אגג. נבקש מהתלמידים לזהות את עקרון 'מידה כנגד מידה' בדברי שמואל (כשם שחרבו של אגג הפכה נשים לשכולות, כך שמואל בחרבו יהפוך את אם אגג לשכולה). נקשה על פסוק לב:

• האם אגג מופתע מהמוות הפתאומי הזה?
• מה משמעות דבריו?

נערוך "סבב פרשנים" – נחלק את הכיתה לשש קבוצות – כל קבוצה תקבל פרשן אחר המבאר את פסוק לב (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נציין שהפרשנים בני כמה דורות ובעלי שיטות שונות. על הלוח נכתוב את השאלה הזאת:

• לפי הפרשן שלפניכם – האם אגג מתעודד או נבהל כשהוא רואה את שמואל מתקרב? הסבירו.

ניתן לתלמידים כמה דקות להתמודד בקבוצות עם הפרשנות, ובסוף הזמן נבקש מכל קבוצה להציג את התשובה שמצאה בדברי הפרשן שלה. נראה שלפרשנים היו סברות שונות על אותו המעמד.

פסוקים לד-לה – הפרדה:
נקרא את שני הפסוקים האחרונים בפרק שבהם מתוארת הפרדה של שמואל ושאול ומצוין בהם ששמואל לא ראה את שאול שוב עד מותו ושהתאבל עליו כל שארית חייו.
ניתן לתלמידים משימת כתיבה: עליהם לכתוב קטע אחד מבין האפשרויות האלה לבחירתם:

• דף מיומנו של שמואל מאותו לילה;
• דף מיומנו של שאול מאותו לילה;
• מכתב משאול לשמואל שבו הוא דוחה הזמנה לבית המלך;
• הספד של שאול על שמואל.

בעת ששמואל הורג את אגג הוא חד ואינו מהסס, והוא מדגיש את העיקרון 'מידה כנגד מידה'. ואולם באשר לקריעת הממלכה משאול עמדותיו מורכבות יותר, והתנ"ך, שלא מרבה לפרט לנו על רגשות בדרך כלל, מוסיף וכותב שמיום הפרדה ועד יום מותו התאבל שמואל על שאול. נשאל את התלמידים:

• על מה שמואל לדעתכם התאבל שמואל, הרי שאול עוד חי?
• איזו הרגשה אתם מרגישים כשאדם שאתם מעריכים מאכזב אתכם?
• איך מתמודדים במצב כזה?

תוכן: הקדשנו מחשבה לקשר שנוצר בין שאול לשמואל, למדנו על הקריעה ומשמעותה ועל המושג 'נצח ישראל' בהקשרו בהיררכיה של המלך, העם ואלוהים. למדנו על הריגתו של אגג וראינו את הפרשנות על דבריו האחרונים. לסיכום דנו בקושי להתמודד עם אכזבה מדמות מוערכת.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט מקראי, התמודדות עם פרשנים מסורתיים, כתיבה יצירתית בהקשר תנ"כי.
מתודות: אנלוגיות, דף עבודה, סבב פרשנים, משימת כתיבה.