עבדות וחירות

נקרא את הפסוקים ח-יד, ונסביר אותם. הפסוקים רצופי מילים קשות. נסביר אותם כללית, ונתעכב על ביאור של מספר ביטויים מצומצם. נספר בעל פה את המשך הפסוקים (עד סוף הפרק), ונשאל:

• מי אומר "הבה נתחכמה," ולמי הוא אומר זאת?
• מה פירוש הביטוי "ערי מסכנות"? ומהי משמעותו בפסוק שלפנינו?
• אילו מילים וביטויים מספרים לנו כאן כמה קשה היה לבני ישראל במצרים?

נבקש מתלמיד או מתלמידה החושבים שהבינו את ההתרחשות בפסוקים, להסביר לנו במילים שלהם מה קרה בפסוקים שקראנו. נלווה את התרגום למילים עכשוויות על ידי דיוק בדברי התלמיד/ה, ונתעכב עם הכיתה כולה על מילים המבטאות את השיעבוד במצרים. נחשוב על המשמעות של כל אחת מהמילים בנפרד, ועל ההסלמה שמתוארת בהם. נראה יחד כי תחילה מדובר בשיעבוד של הממון: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם," ובהמשך מתרחב השיעבוד גם לחופש העיסוק, חופש הבחירה וכו': "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת." תגובת ישראל לשיעבוד מסוכמת בפסוקים: "והיה כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". התגובה של ישראל לשיעבוד היא התרבות עצומה של העם… נשאל את התלמידים ונחשוב יחד איתם על שאלות כגון:

• מה משתנה מתיאור אחד לשני, לדעתכם?
• האם זהו רק רצף של דברים רעים, או שיש היגיון בסדר שבו הדברים מתרחשים כאן?
• אילו היה עליכם לתת כותרת לכל גזֵרה כזאת, איך הייתם קוראים לה? לאיזה חלק בחיים היא קשורה?

לחלופין, במקום דיון בעל-פה ניתן להמחיש את ההדרגה בגזרות פרעה ואת תחושת השיעבוד ואובדן החופש.
נסמן על הרצפה (בכיתה או במסדרון), בטוש או בעזרת המרצפות, מעין סולם שתחילתו בחֵירוּת מוחלטת וסיומו בשיעבוד מוחלט. ליד כל שלב בהרעה בגזרות נציב תמונה המתארת אותו. נזמין את התלמידים לעמוד בשורה ליד הסולם, ולהתקדם (קדימה או לאחור) – כל אחד בתורו – על הסולם לפי תחושתו לגבי כל שלב: אם לדעתו או לדעתה השלב מתאר חופשיות או שיעבוד. לאחר מכן נתבונן עם התלמידים להיכן הגיעו, ונסיק מכך מה היו התחושות של בני ישראל ביחס לגזרות של פרעה. מטח תמונות של גזרות

נבקש מהתלמידים להתחלק לשלשות ולהמחיז באלתור את הפסוקים שקראנו. בכל שלשה – תלמיד אחד הוא קריין ושני תלמידים הם שחקנים "אילמים", האחד מצרי והשני עברי, והם מדגימים את ההתרחשות שהקריין קורא בתנועות גוף ובפנטומימה בלבד. נִצפה בכמה הצגות כאלה במליאת הכיתה וננתח את האופן שבו בחרו התלמידים לייצג את השיעבוד, תוך הענקת תשומת לב מיוחדת להבעות הפנים ולשפת הגוף.
נבדוק: האם הן משתנות בכל שלב בשיעבוד? מה ההבדל בין השלבים השונים? וכדומה… נשבח את התלמידים על הביצועים המרשימים שלהם. נסכם את הדברים שנעשו עד כה ונאמר: התחושה שעולה מתוך העבדות והמחסור בחופש היא ברורה מאוד, והיא בעצם הדבר הכי חשוב המבדיל בין עבד לבין בן חורין. מעֵבר לקושי בגוף, למראֶה ולמעמד, התודעה והתחושות עוברות שינוי עצום.

נחלק לתלמידים דף עם שני ציורים, ציור אחד של עבד וציור אחד של בן חורין. נבקש מהם לכתוב או לצייר את התחושות שלדעתם כל אחת מהדמויות מרגישה.

תוכן: הענקנו מחשבה רבה להבדל התהומי הקיים בין קיום של עבדות וקיום של חירות, וניסינו לייצר הבנה של שני המצבים.
מיומנות: הבנו את הסיפור בפסוקים. ודרך תשומת הלב שהענקנו להתפתחות הפנימית בפסוקים ולהסלמה המתוארת בהם בגזרות השיעבוד, העמקנו את ההבנה שלנו לגבי הקושי הגדול שבמציאות חייו של העבד.
מתודה: דרך שפת הגוף והציור ניסינו להבין מקצת הרגשות המתלווים למצב של עבדות לעומת מצבם של בני החורין.