על הכאב
בכמה מילים
סיפור השלכת ירמיהו לבורהוא תוצאה כואבת מהקונפליקט בין תפיסות פוליטיות שונות במצור. כאבו הפיזי של ירמיהו מוחשי וברור: חייו בסכנה, גופו בסבל. במהלך להלן נעמיק בכאב זה וננסה לבחון דרכו גם כאבים נוספים– מבעדלסבל הפיזי, מה מצבו הנפשי של ירמיהו? ומלבד ירמיהו, מהם כאביו של סביבתו: העם והמלך, המשליכים לבור והמצילים ממנו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה:סבל וכאב; גוף ונפש– סיעור מוחות ושיתוף
נקרא קטע מתוך הערך 'סבל' בוויקיפדיה (ראו עזר הוראה: סבל).
נשאל את התלמידים:
- מהו סבל? מה מאפיין סבל גופני ומה מאפיין סבל נפשי?
- מהן לדעתכם הזיקות בין סבל בגוף ובנפש: האם סבל גופני מוביל לסבל נפשיאו להפך?
- איזה מהם קשה יותר לשאת לדעתכם?
בלימוד הפרק להלן נבחן את כאבי ירמיהו: האם ומדוע הוא סבל? כיצד השפיע סבלו על התנהגותו? האם מקור כאביו היה בגוף או בנפש? וכיצד הגיבה סביבתו?
אפשרות שנייה: ביקורת בזמן מלחמה
נשאל את התלמידים:
- האם בזמן מלחמה אסור / מותר / כדאי להביע ביקורת על אסטרטגיית הממשלה או שיש לחזק את ידי הלוחמים?
נציע לכל אחד לכתוב את עמדתו בשאלה זו במחברת. נקרא חלק מהתשובות או נזמין לדיון במליאה, לפי שיקול דעת המורה. נסביר כי טמונות בפרק שתי תפיסות פוליטיות מתנגשות, תשובות סותרות לשאלת הביקורת בזמן מלחמה.
אפשרות שלישית: אמת כבגידה?
נקרא לתלמידים ציטוט קצר מתוך ריאיון עם עמוס עוז (ראו עזר הוראה: עונד את הכינוי 'בוגד' בכבוד).
נשאל את התלמידים:
- מהי בגידה בעיניכם? התייחסו למובן האישי והלאומי.
- מדוע עמוס עוז מוחמא מהתואר 'בוגד'? (הוא מעיד על מי שמכונה כך שהוא פורץ דרך ומקדים את זמנו, לדברי עוז)
- מה דעתכם על דבריו של עמוס עוז? הסבירו.
נשוב לשאלת הבגידה מתוך האשמות המוטחות כלפי ירמיהו בפרק.
הזמנה לקריאה
שלב ראשון– מבנה הפרק(פסוקים א-יג)
נקרין על הלוח את פסוק ו (ראו דף עבודה: פסוק ו)
- למה השליכו את ירמיהו לבור, ומה אירע לו שם?
נקרא יחדאת פסוקים א-יג וננסה להבין את מבנה הסיפור. נשאל את התלמידים:
- היכן מסופר בפרק למה הושלך ירמיהו לבור? והיכן מתואר מה קרה לו בבור?(נחלק את הפרק לשני חלקים: בפסוקים א-ה פתיחת הסיפור מבארתלמה הושלך ירמיהו לבור; ובפסוקים ה-יג מתוארמה קרה לירמיהו בבור והוצאתו ממנו)
- למה הושלך ירמיהו לבור? חשבו על גורמים נוספים. (פסוקים ד-ה) (בפסוק ד עולה הטענה כי נבואות ירמיהו מחלישות את העם. בפסוק ה נחשפת אוזלת ידו של המלך)
שלב שני: נבואת ירמיהו ותגובות סובביו
נחזור ונעיין בפרק בעזרת דף העבודה: ירמיהו פרק לח – השתלשלות העניינים.
שלב שלישי: כאבו של ירמיהו וכאביהם של סובביו
לאור הלימוד נחזור לדון בכאבו של ירמיהו, במניעיו ובמחשבותיו. לצד כאביו הפיזיים של ירמיהו, אפשר לדמיין את תחושותיו: פחד ואימה; חוסר סיפוק ותחושת כישלון; חוסר אונים…
נשאל:
- האם לדעתכם כל הדמויות בסיפור מסרבות להאמין לירמיהו? מי לא? איך זה בא לידי ביטוי? (ייתכן שהמלך מאמין לו כי אינו תמים דעים עם שריו; עבד מלך הכושי מאמין לו ככל הנראה כי הוא רוצה להצילו; אך ייתכן גם שאיש מהם אינו מאמין לו)
- למה לדעתכם ממשיך ירמיהו באמירותיו התקיפות ובבשורותיו הקשות, למרות כל הסבל הכאב שבאים עליו בגללן? (אולי מתוך אמונה בצדקתו או ציות עיוור לה'. אולי כי הוא מאמין שהוא יכול להביא לשינוי)
- האם לדעתכם יכול היה לרכוש אמון לו היה נוהג באופן אחר?
- האם בשעת קושי וכאב אנשים מסוגלים לשמוע מילים שאינן מנחמות?
נסכם את הלימוד בדברי אחד העם (ראו דף עבודה: אחד העם).
דברי אחד העם מתארים את עוצמת החיבור בין הנביא לבין מסריו, ומדגישים את המחיר שמשלם עלכך הנביא.
נשאל את התלמידים:
- האם התיאור הכללי של הנביא מתאים לדעתכם לסיפורו של ירמיהו בפרקנו? במה?
דיון להרחבה
*מומלץ לערוך את הדיון כהמשך לפתיחה שעוסקת בשאלת הביקורת בזמן מלחמה.
נבקש מהתלמידים לאתר בפסוקי פתיחת הפרק שתי תפיסות בנוגע לביקורת בזמן מלחמה:
- האם הכניעה מחלישה או שהכניעה היא הסיכוי להצלה?
נקרין את הטבלה שבדף העבודה: להיכנע או להתחזק על הלוח ונמלא אותה יחד.
נדון עם התלמידים:
- לאחר העיון בפסוקים – איזה צד במחלוקת משכנע אתכם – הטענה כי הכניעה היא ההצלה או תפיסת הכניעה כמחלישה?
מבט לחיים
נקרין ציטוט מתוך הערך 'כאב' בוויקיפדיה (ראו עזר הוראה: כאב – ויקיפדיה), ונדון בעקבותיו:
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם היה המישור הכואב ביותר בעבור ירמיהו – הנפשי או הפיזי?
- האם מישורים אלו השפיעו לדעתכם זה על זה בסיפור ירמיהו? כיצד?
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בסיפור השלכת ירמיהו לבור והתמקדנו בסוגיית הסבל והכאב של ירמיהו ושל סביבתו.
מיומנויות: איתור רבדים גלויים וסמויים בתיאור הפסוקים.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף; דיון פרשני; כתיבה עיונית ואישית.
סבל חוזר ונשנה
עמדתו הנבואית הפוליטית של ירמיהו הובעה באופן נחרץ והובילה לסבל אישי רב, בפרקנו ובפרקים רבים נוספים (ראו: ירמיהו פרק טז פסוקים יז-יח; פרק יח פסוקים יח-כג ועוד).
