עקדת יצחק בפסוקים ובפרשנות – שיעור מבוא

נקרא את פסוקים א-יט ובעת הקריאה נסביר במילים שלנו את השתלשלות האירועים. אחרי הקריאה הראשונה נזמין את התלמידים לשאול על הסיפור את כל מה שעולה על דעתם. נכתוב את השאלות על הלוח ובזמן הכתיבה נמיין את השאלות לפי הדמות שאליה השאלה מופנית – אברהם, יצחק, אלוהים (ייתכן שיעלו גם שאלות על שרה ועל דמויות נוספות, מומלץ לכתוב את כל השאלות, אך נדון רק באברהם, יצחק ואלוהים). אם יש לתלמידים טלפונים חכמים או מחשבים בכיתה, אפשר לבנות את הלוח באופן שיתופי ב'פאדלט'.

שאלות שיכולות להישאל:
אברהם:

• האם אברהם הבין נכון את דברי האל?
• מדוע לא פקפק אברהם בדבר אלוהים ולא התווכח כמו שעשה בסדום?
• האם אברהם התלבט?
• מה עבר עליו בשלושת הימים בדרך לעקדה?

יצחק:

• האם יצחק ידע שהוא עומד להישחט?
• מדוע לא התנגד יצחק?
• מה קרה לאחר העקדה למערכת היחסים של יצחק ואביו?

אלוהים:

• מדוע אלוהים צריך לנסות את אברהם?
• האם אלוהים רוצה קורבן אדם?

לאחר העלאת השאלות תעבור הכיתה, בזוגות או ביחידים, בין שלוש תחנות. כל תחנה תעסוק בדמות אחרת – אברהם, יצחק ואלוהים ובכל תחנה יהיו:

• דפי עבודה ובהם שאלות יסוד ודיון בהן דרך הפשט והפרשנות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) – (אפשר לבקש מהתלמידים לשמור את דפי העבודה ולהגיש אותם עם הפרויקט שיעשו בשיעורים השלישי והרביעי).
• חצי גיליון בצורת בלון מחשבות ובו שם הדמות בכותרת. על הגיליון יכולים התלמידים לכתוב את המחשבות שלדעתם עברו בראש של הדמות.

דפי העבודה יובילו לרעיונות אלה על אלוהים, על אברהם ועל יצחק:

אלוהים:
הכתוב מספר לנו שאברהם עומד בפני ניסיון, אנו יודעים את הסוף כבר בהתחלה ונרגעים מעט. אך אברהם אינו יודע שזהו ניסיון, הוא עומד בו ורק בסוף נאמר לו שזהו ניסיון. הביטוי "לֶךְ לְךָ" נאמר רק פעמיים במקרא, בשני הפעמים הוא נאמר לאברהם. בפעם הראשונה כשנדרש לעזוב את חרן בפרק יב פסוק א, אז הוא נדרש לעזוב את עברו ואף הובטח לו עתיד, ובפעם השנייה, בפסוקים שלנו, הוא נדרש לעזוב את עתידו.

הסיבות לניסיון:
ר"י בכור שור – מלשון נס, דגל, לרומם את אברהם.
שד"ל – להודיע שה' שונא קורבן אדם שלא כתרבות הקרבת הבנים לאלילים שהייתה מקובלת אצל עמי האזור.

אברהם:
תגובת אברהם לצו ה' לעקוד את יצחק עמוסה פעלים וחסרה רגשות ומחשבות. ריבוי הפעלים מראה לנו את הזריזות של אברהם לעשות את רצון ה', בלי פקפוק (ראוי לציין שכך דרך המקרא, בדרך כלל אין תיאור רחב של רגשות הגיבורים). המדרש משלים את הפער שבפסוקים ומעלה בדברי השטן את הספקות של אברהם על דבר ה': למה צריך קורבן כדי לעבוד את אלוהים, לא די בתפילה? כיצד הורה יכול להקריב את בנו? האם האל דורש מאברהם להיות רוצח? במדרש, שלא כבפשט הפסוקים, אברהם מוצג כדמות מתלבטת וספקנית.

יצחק:
יצחק שואל את אברהם על האש והעצים ולא על המאכלת, ייתכן שידע למה המאכלת משמשת. אברהם עונה לשאלת בנו בעמימות, אך אפשר להבין מתשובתו שיצחק יכול להישחט, ולמרות זאת עדיין הם הולכים יחד. שותפות ההליכה השנייה כבר אינה תמימה כראשונה. גישה אחרת לשותפות יצחק בעקדה עולה מהיעדר המילים "אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" לאחר העקדה, וחיזוק לניתוק שחל בין אברהם ליצחק אפשר לראות בפסוק יט שבו יצחק אינו חוזר לבאר שבע עם אברהם והנערים.

נסכם את השיעור – ניזכר בשאלות העיקריות שדנו בהן בתחנות ונכתוב אותן על הלוח:

• אלוהים – מדוע אלוהים מנסה את אברהם? (ראינו שתי תשובות)
• אברהם – כיצד אברהם מגיב לציווי לעקוד את בנו? (לפי הפשט ולפי המדרש)
• יצחק – האם יצחק היה קרוב ושותף לאביו במעשה העקדה הוא רחוק ונפרד ממנו? (ראינו שתי גישות בפשט)

אפשרות נוספת לסיכום – נקרא יחד את מה שכתבו התלמידים בבלוני המחשבות ונראה אם המחשבות שהתלמידים הניחו שעברו אצל הדמויות בפרק קרובות לפשט הפסוקים או רחוקות ממנו.

• האם אתם רואים ערך בהקרבה? גם אם לא מדובר בשאלה של חיים או מוות.
• האם אתם רואים כיצד המודל של סיפור עקדת יצחק מתממש גם בימים אלה?

תוכן: הצפנו שאלות על הדמויות בסיפור העקדה, לאחר מכן עסקנו בסוגיות עיקריות העולות מתוך התבוננות על השחקנים הראשיים בסיפור: אברהם, יצחק ואלוהים, דרך הפשט והפרשנות, וניסנו להשלים את מה שנעדר מהפסוקים – המחשבות והרגשות של הדמויות בסיפור.
מיומנויות: פרשנות, השלמת פערים, ריבוי פעלים, פערי מידע בין הקורא לדמות וביטויים חוזרים.
מתודות: תחנות דמות – דפי עבודה ובלון מחשבות, הצפת שאלות בלי שיפוטיות, מדרש פיוט וציטוטים.