פולחן דתי? לא במקום המוסר
פסוקים א-טו
בכמה מילים
נתחיל את השיעור בהבנה כללית של הנבואה העוסקת בהנחה המוטעית של העם שפולחן ותפילה בהיכל ה' יכולים להציל אותם מעונש על חטאי מוסר. נלמד אפשרות פרשנית המסבירה מדוע התעצבה תפיסה זו, ניזכר בשלילת התפיסה הזאת מראש בדברי אלוהים עוד לפני הכניסה לארץ, ונשווה בין חורבן שילה לבין החורבן האפשרי של ירושלים. נסכם בהצעה כי ההשוואה לשילה נועדה להפריך את סברת העם שבשילה היה מקדש ארעי ואילו בירושלים מקדש-תמיד שלא יוכל להיחרב.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – דיון במשנה ממסכת יומא:
נקרין על הלוח את משנה יומא פרק ח משנה ז.
נשאל את התלמידים:
- מדוע יש צורך לציין זאת?
- מדוע קל יותר להתפלל מלבקש סליחה?
- האם בהגיענו ליום הכיפורים אנו מעדיפים לצום וללכת לבית כנסת ולא להרהר במוסר האישי שלנו?
- האם עמדתם בסיטואציה מעין זו בחייכם האישיים?
אפשרות שנייה – האזנה לשיר מחאה:
נשמע את השיר 'אין כבוד' של שבק ס'.
נשאל את התלמידים:
- מהיכן לקוח המשפט המופיע בשיר "אוזניים להם אבל הם לא יראו, עיניים להם אבל הם לא ישמעו"?
נוכל לקרוא לתלמידים את פסוק כא מפרק ה בירמיהו: "עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ". נציין שהפסוק מופיע גם בתהילים פרק קטו והוא נאמר גם בהלל, וסביר להניח שאזכורו בתהילים הוא שהקנה לו פרסום רב יותר.
נסביר כי בפרק שלפנינו אחת מן הפעולות החשובות של הנביא היא הסבת תשומת לב הציבור להתנהגות לא הולמת שלו, מתוך תחושה שהציבור שבוי בתפיסות עולם שגויות עד כדי כך שאינו מסוגל לשמוע את האמת שהנביא זועק.
אפשרות שלישית – דיון בתמונה:
נקרין את התמונה המפורסמת של 'שלושת הקופים' ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
נסביר שבפרק שלפנינו אחת מן הפעולות החשובות של הנביא היא הסבת תשומת לב הציבור להתנהגות לא הולמת שלו, מתוך תחושה שהציבור שבוי בתפיסות עולם שגויות עד כדי כך שאינו מסוגל לשמוע את האמת שהנביא זועק.
הזמנה לקריאה
תמצית הנבואה – פולחן לא בא במקום התנהגות מוסרית:
נקרא את פסוקים א-ז קריאה ראשונית, נסביר את המילים הקשות ונשאל שאלות הבנה.
- על פי פסוקים א-ב, מהו מיקום הנבואה? (שער בית המקדש)
- מדוע לדעתכם ירמיהו מצטווה לעמוד ולשאת דברים דווקא שם?
נקרין על הלוח את פרשנות המלבי"ם לפסוק ב.
המלבי"ם טוען כי ירמיהו עמד בשער בית ה' מכיוון שרצה לפנות לאנשים בשעת הקרבת הקורבנות, השעה שבה הם מקיימים את הפולחן שאמור להגן עליהם מחטאיהם, מתוך מחשבה שהפולחן הוא המצווה העיקרית שה' רוצה.
נשאל את התלמידים:
- מהם שני הציוויים של ירמיהו לעם שלדבריו יביאו להשארת המקדש על כנו? רמז: אחד "עשה" ואחד "לא תעשה". (לשפר את דרכיו ומעשיו, להימנע מפעולות שליליות, ולא לבטוח בדברי השקר)
- מה פירוש הביטוי בפסוק ד: "הֵיכַל ה', הֵיכַל ה', הֵיכַל ה' הֵמָּה"?
- האם תוכלו לומר אותו במילים שלכם? (החזרה על "הֵיכַל ה'" כעל מנטרה שמגינה על העם משקפת את עמדת העם האומרים – היכל ה' הוא מבטחנו)
- באיזו 'מנגינה' לדעתכם הנביא משמיע את הטענה הזאת?
- מי מבטיח לעם דברי שקר לדעתכם? ("נביאי שקר")
נרחיב ונלמד: אלו אנשים שטוענים שקיבלו נבואה מה' אך למעשה הם ממציאים את נבואתם ומוסרים אותה לציבור כאילו היא אמת, והציבור מאמין להם ומבצע.
- על פי פסוקים ה, ו וט שבהם מובאות ההוראות לתיקון הדרך – מהן העבירות שעובר העם? (אין משפט צדק, ניצול של החלשים, רצח, עבודה זרה)
- באיזה תחום מוסרי מתרחשות רוב העבירות אם כן? (בין אדם לחברו)
נדגיש שהנבואה מתארת מצב שבו נביאי השקר מציגים מצג שווא כאילו המקדש חסין מפגע ולעולם לא ייחרב, ועל כן גם כשחוטאים בחטאים חמורים מאוד אפשר לבוא להתפלל בו ולכפר על המעשים השליליים.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם נביאי השקר והציבור מחזיקים בהשקפת עולם הגורסת שהפולחן הדתי יעיל, בלי קשר למצבו המוסרי של העם? (היכל ה', היכל ה' – משום שהעם אינו מאמין שאלוהים יחריב את ביתו שלו)
נפנה את התלמידים לסיפור הסרת המצור של סנחריב מלך אשור על ירושלים.
נקרא במלכים ב פרק יח את פסוקים כט-לג, ובפרק יט את פסוקים יט, לה-לו. נבקש מהתלמידים להסביר במילים שלהם בקצרה את השתלשלות העניינים:
בשנת 701 לפנה"ס נושא רבשקה, שר בממלכת אשור, נאום באוזני חזקיהו מלך יהודה ומאיים שסנחריב יחריב את ירושלים הנצורה. חזקיהו מתפלל לה', וה' מסיר את המצור ומכה בחיילי אשור מכה קשה.
סביר להניח שאירוע זה יצר בקרב העם השקפה המכונה 'דת המקדש', שלפיה המקדש נתפס כמקום בעל קיום נצחי. תפיסה זו התבססה לאחר הסרת המצור של אשור, המתואר במקרא כנס אלוהי, ויש יסוד להניח שעודד בקרב העם תפיסה שלפיה הפולחן הדתי יכול לחולל ניסים גם בשעה שרמת המוסר החברתי ירודה.
החטאים:
נקרין על הלוח את פסוק ד: "גֵּר, יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ, וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
נשאל את התלמידים:
- למה הכוונה במילים "וְדָם נָקִי"?
נקרין על הלוח את פרשת ערי המקלט מספר במדבר פרק לה.
נשאל את התלמידים:
- מה בין פסוקים אלה ובין פרקנו?
נעמוד על כך שירמיהו מזכיר תנאי בסיסי מאוד שניתן לעם רגע לפני כניסתו לארץ: אם תשפכו דם נקי, אתם מסתכנים בכך ש'לארץ לא יכופר', כלומר אי אפשר יהיה לגור בארץ הזאת אם שופכים דם בלי להעניש את הרוצחים. נוכל גם להזכיר כי אחת הסיבות לחורבן ירושלים היא חטאי מנשה אשר "וְגַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי וְלֹא אָבָה ה' לִסְלֹחַ" (מלכים ב פרק כד פסוק ד).
נקרא שנית את פסוק ט ונשאל:
- האם הפעלים מזכירים לכם פסוקים או ציוויים מפורסמים אחרים?
נעמוד על כך שזהו מעין "פסוק מראה" לחלקים רבים מעשרת הדיברות (לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף, לא יהיה לך אלוהים אחרים).
- מדוע לדעתכם מעוצב הפסוק באופן זה? (לבטא את ההנגדה שבין עשרת הדיברות ובין חטאי העם המקובלים)
- באיזה כינוי גנאי מכנה ירמיהו את בית ה' המלא חטאים (פסוק יא)? ("מְעָרַת פָּרִצִים")
נבקש מהתלמידים לנחש מה משמעות הביטוי "מְעָרַת פָּרִצִים", מתוך ידע כללי או מההקשר בפסוקים.
מערת פריצים על פי שטיינזלץ היא מסתור ומחסה לפורעי חוק או לחיות רעות.
נשאל:
- מה הקשר בין מערת פריצים ובין מעשי העם? (העם חושב שיוכל לחטוא ולבוא "להסתתר" במקדש מפני עונש לחטאיו)
חשוב להדגיש שקוראים את הפסוק הזה בסימן שאלה: המערת פריצים היה הבית הזה?
פסוקים יב-טו: העונש – ככה ייעשה לעיר
נשאל את התלמידים:
- מה העונש הצפוי לעם החוטא? (חורבן)
- איזה מקדש חרב באופן דומה לפי הפרק? (שילה)
נחלק לתלמידים דף עבודה ובו טבלה שיהיה עליהם למלא ובה השוואה בין הפרק לבין מזמור מתהילים שעוסק בחורבן שילה, אפשר לחלק לתלמידים טור אחד מלא ושני ריק או שני טורים ריקים בהתאם לרמת הכיתה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונעלה שאלת אתגר:
- מדוע לדעתכם ירמיהו מדגיש את הדמיון שבין חורבן שילה לחורבן ירושלים הצפוי?
נשמע תשובות אפשריות. נסביר שהתפילה לנביאי הבעל הייתה פופולרית מאוד, והאמונה במקדש כ"תעודת ביטוח" הייתה חזקה. על כן ירמיהו היה חייב לתת דוגמה של תקדים שבו חרב משכן בגלל חטאי העם, ובכך להוכיח שהמקדש אינו יכול להגן על העם מפני העונש על חטאיהם בתחום המוסר, ולומר כי אם המצב החברתי והמוסרי לא ישתפר – כשם שחרבה שילה כך ייחרב גם המקדש בירושלים.
מבט לחיים
אפשרות ראשונה:
נבואת ירמיהו עוסקת בין השאר בהיות גורלו של עם ישראל תלוי במעשיו הטובים, ובכך שאין לו "תעודת ביטוח" בדמות משכן ה' שמכפר על חטאיו. נוכל להרהר:
- האם יש בחיינו פעמים שאנו עושים משהו טוב בגזרה אחת כדי לפצות על התנהגות לא נאותה או כדי שלא נצטרך לקבל אחריות על מעשינו בגזרה אחרת?
- האם גם לנו יש "תעודות ביטוח" מעין אלו? לדוגמה: אנו אוכלים אוכל עתיר קלוריות אבל שותים שתייה דיאטטית; אנחנו מסוגלים להעליב חברים ולפגוע בהם, אבל מתנדבים במד"א; אנחנו לא עוזרים בבית בכלל, מתייחסים לא יפה לאחים ולהורים, אבל מדריכים בתנועת נוער ומתייחסים בסבלנות ובכבוד לחניכים.
אפשרות שנייה – הרחבה על המושג "בין אדם למקום" לעומת "בין אדם לחברו":
- האם עמדנו בסיטואציה שבה העדפנו להיות בסדר כלפי אלוהים – כל אחד בדרכו או דרכה – על פני הבחירה להתנהג באנושיות כלפי חברינו? למשל: לצום ביום כיפור במקום לבקש סליחה מחבר.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בהשוואה בין חורבן שילה לחורבן ירושלים העתידי.
מיומנות: השווינו בין מקורות מקראיים המתארים אירוע דומה (חורבן) והתחקינו אחר מקורו של חוק מקראי (רצח – דם נקי).
מתודה: שמענו שיר מחאה ושוחחנו על תוכנו ועל הקשר שלו לפרק.
- הסופר חיים סבתו דן בהשוואה בין שילה לירושלים במאמרו באתר הר עציון.
- ירמיהו מוחה נגד המוסכמות – במאמרו של משה ויינפלד באתר מקראנט.
- הסוד לעבודת האל – פרשנות יפה לפרק מאת הרבה מירה רגב באתר 929.
- על נבואת המקדש בשיעורו של הרב יובל שרלו באתר יוטיוב.
