פסח – זכר ליציאת מצרים
פסוקים א-ח
בכמה מילים
בשיעור זה נלמד על חוקי פסח כפי שהם מתוארים בדברים פרק טז ובשמות פרק כג. נבחן את המופעים השונים של ציון חגיגות פסח במקרא, ומתוך השוואה בין הדומה לשונה ביניהם ננסה לזקק יחד את הרעיון של החג שהוא זכר ליציאת מצרים – חג שמהויותיו הם תהליך יציאה מעבדות לחירות, אמונה בה' ובעקבותיה התרחקות מעבודה זרה, דאגה לחלש בחברה והודיה על מתנת הארץ והיבול.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שיר:
נשמע את השיר 'איך יודעים שבא אביב' בביצוע להקת ג'יין בורדו.
במהלך ההאזנה ננחה את התלמידים לכתוב לפחות שתי תשובות מתוך השיר לשאלה "איך יודעים שבא אביב?" – ונראה שהרבה מהן קשורות לחג הפסח. ("סלים כבדים עם יין ומצות", "ואם שרים שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא")
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם יש קשר מהותי בין פסח ובין האביב?
- האם הם מסמלים דברים דומים?
- האם יש סיבה שמתאים לחגוג את פסח דווקא באביב ולא בעונה אחרת? (למשל: האביב מסמל התחלה חדשה, כפי שפסח מסמל יציאה לחופשי מעבדות וכן הלאה)
אפשרות שנייה – סדר פסח של פליטים וישראלים:
נצפה יחד במודעה על סדר פסח של פליטים וישראלים מתוך אתר בית תפילה ישראלי.
נשאל את התלמידים:
- מה מיוחד בסדר פסח שכזה?
- אילו ערכים שקשורים לחג הפסח הוא מבקש לבטא?
- למה לדעתכם זהו פסח משותף לפליטים ולישראלים יחד?
- האם יש לכם רעיון כיצד המנהג הזה קשור, אם בכלל, ליציאת מצרים? (בפסח הוציא אותנו ה' מארץ מצרים, שבה היינו גרים וחלשים. כעת, כשיש לנו מדינה משלנו, מצווה עלינו לזכור שלא מזמן היינו בעצמנו גרים בארץ מצרים, ומתוך זיכרון זה לשתף את הגר והחלש בתוכנו בשמחת החג)
נציין שהיום נעסוק בין השאר בשאלה מדוע יש לחגוג את פסח "זכר ליציאת מצרים", וכאן יש דוגמה קונקרטית לאחד מן הקשרים הבולטים בין יציאת מצרים לימינו.
אפשרות שלישית – כל דכפין:
נקרין על הלוח מודעה של המשרד לשוויון חברתי המזמינה את הציבור לארח אזרחים ותיקים לליל הסדר, מתוך אתר gov.il.
לחלופין אפשר להקרין מודעה דומה של האגודה למען החייל המבקשת לערוך סדר פסח לחיילים בודדים.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם משרד ממשלתי מקדם מנהג כזה?
- מדוע האגודה למען החייל מבקשת לדאוג באופן ציבורי לחיילים שאין להם איפה לחגוג את החג?
נציין שמנהג הדאגה לחלש ולערירי שלא יאכלו לבדם בחג מופיע ביתר שאת בחג הפסח לעומת חגים אחרים. נשאל את התלמידים:
- האם תוכלו לחשוב למה דווקא בפסח אנו רואים דאגה מוגברת לאנשים החלשים והבודדים?
- כיצד זה קשור לסיפורו של חג הפסח ולמשמעותו ההיסטורית? (במצרים היינו חלשים ומבודדים, ונגאלנו – לכן באחריותנו לאפשר גאולה לחלש ולבודד שחי אתנו, במיוחד בחג זה שזה הרעיון העיקרי שלו)
הזמנה לקריאה
מושגים בסיסיים בחג הפסח:
נקרא את פסוקים א-ח ונשאל את התלמידים:
- במה עוסקים פסוקים אלה? (הלכות חג הפסח)
נקרין על הלוח תרגיל בביאור מושגים בפסוקים ב-ד ונזמין תלמידים לציין ליד כל שורה את המושג המתאים: פסח, שאור או מצות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
הוראות לחגיגות הפסח:
נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לאתר כמה שיותר הוראות הקשורות לאופן קיום החג.
נקרין על הלוח את ההיגדים בליווי הסברים למילים או ביטויים קשים להבנה.
חג האביב:
נקרא את פסוק א ונשאל:
- מה לדעתכם פירוש המילים: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב"?
- מה הקשר בין חודש האביב ובין חג הפסח?
נקרין על הלוח את פרשנות הרב שטיינזלץ ואת פירוש רש"י לפסוק.
נשאל את התלמידים:
- על פי פירוש הרב שטיינזלץ, מדוע צריך להקפיד לשמור שפסח יחול באביב? (כי באביב מבשילה התבואה החדשה)
- מה מוסיפה לנו פרשנות רש"י על הקשר בין הבשלת התבואה ובין חג הפסח? (התבואה היא מנחת העומר, שאותה צריך להקריב בבית המקדש בתחילת חג הפסח)
- כיצד אפשר לוודא שהבשלת התבואה וציון החג בחודש ניסן יהיו חופפים? (לעבר את השנה)
נסביר: הציווי "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" מבקש לוודא שתהיה חפיפה בין הבשלת התבואה לחג הפסח. מכיוון שבכל שנה יש פיגור של 11 יום בין חודש ניסן (הנמנה לפי מחזור הלבנה) ובין מועד האביב (הנמנה לפי מחזור החמה), לא תמיד הפסח יוצא בדיוק באביב. לכן יש להוסיף חודש – כלומר, לעבר את השנה פעם בשלוש שנים.
פסח ארץ-ישראלי:
נזכיר שחוקי הפסח כבר ניתנו פעם אחת בעבר, בספר שמות פרקים יב-יג, אבל בפרקנו מופיע בפעם הראשונה החיבור בין פסח לאביב. נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם אפשר כעת לדבר על הקשר של פסח למעגל השנה החקלאי, ואילו בפסח שבעת יציאת מצרים החיבור למעגל השנה לא היה רלוונטי? (חוקי הפסח בדברים פרק טז נאמרים לפני הכניסה לארץ – כאן אפשר לקשור קשר בין החג ובין האדמה והעונה החקלאית; חוקי הפסח שנצטוו ישראל בספר שמות הם 'פסח מצרים' – אירוע חד-פעמי שנעשה ערב היציאה ממצרים. אנו כמובן חוגגים את פסח דורות)
- מהו העיקרון החוזר בפסוקים ב, ה, ו? (ריכוז הפולחן, חובה לקיים את הפסח אך ורק "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ")
נציין כי גם ציווי זה הוא חידוש על המצווה בפסח מצרים. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם מופיעה כאן החובה לקיים את הפסח במקדש, ובפסח מצרים זה לא מופיע? (רק לקראת הכניסה לארץ וההתנחלות בה זה נעשה רלוונטי)
- כיצד לדעתכם החובה לקיים את הפסח במקום אחד בלבד משפיעה על אופיו של החג? (כך הפסח נהיה חג לאומי שנערך ברוב עם)
זכר ליציאת מצרים:
נשאל את התלמידים:
- על פי פרק טז בדברים, מדוע יש לציין את חג הפסח? כמה פעמים סיבה זאת חוזרת? (כדי לזכור את יציאת מצרים: "כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" – פסוק א, אזכור יציאת מצרים חוזר עוד פעמיים בפסוק ג)
- מה משמעות הזיכרון? למה חשוב לזכור שהיינו עבדים?
- כיצד תודעה זו משפיעה על התרבות הארץ ישראלית היום?
- האם לדעתכם האמצעים הסמליים כגון אי אכילת חמץ וההתייחסות ללחם כלחם עוני עוזרים להפנים את ערכי החג?
- האם אתם מכירים מקרים שבהם גם הגאולה הפרטית של האדם קורית בחיפזון וברגע אחד הכול משתנה?
- מהם המסרים והערכים העולים מסיפור יציאת מצרים ומועברים מדור לדור בציון חג הפסח?
נשמע הצעות שונות ואחר כך נסכם שלושה היבטים כיצד השפיעה יציאת מצרים על עם ישראל לפי הסיפור המקראי.
הערה למורה: חג הפסח מופיע בהקשרים נוספים רבים. המעוניינים להרחיב את הלימוד מוזמנים להיעזר בקובץ שיעור הרחבה ב'אפשר עוד…'.
מבט לחיים
בעקבות ההיבטים (הלאומי, החברתי והאמוני) של השפעת יציאת מצרים על עם ישראל שלמדנו נבקש מהתלמידים לפרט מהם מנהגי חג הפסח המוכרים להם כיום, נכתוב אותם על הלוח ונוסיף בעת הצורך: ליל הסדר, ניקיון פסח, אכילת מצות, ביעור חמץ וכן הלאה.
נשאל את התלמידים:
- האם יש במנהגים אלה ביטוי לחירות הלאומית וליסודות הזהות של עם ישראל שלמדנו בשיעור זה – אמונה באל אחד והתנגדות לעבודה זרה, שוויון חברתי ודאגה לחלש מתוך זיכרון העבדות?
- האם גם היום יכול חג הפסח וזיכרון העבדות לחזק את הזהות שלנו ברגעי משבר שעובר העם, בארצו או בגלות?
- האם החזרה של היהודים לארץ אחרי 2,000 שנות גלות (פרעות, גזרות ובסוף שואה) נותנת משמעות חדשה לחג הפסח – חג החירות?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: העמקנו בשאלה כיצד זיכרון יציאת מצרים שבפסח מבטא את מהותו הפנימית של החג – חג של חירות לאומית, אמונה בה' וכינון חברת צדק בארץ ישראל.
מיומנויות: הבנו את חשיבות החג מתוך ההקשר ההיסטורי והרקע החקלאי.
מתודות: עבודה בזוגות, קריאה בפסוקים, הבנת הביטויים במקרא, ודיון על המשמעות בימינו.
מאמרים:
- מאמרו של חזי כהן 'מה בין הפסח בשמות לפסח בדברים' מתוך אתר ישיבת מעלה גלבוע
- רשימתה של בילי סביר 'גלגל החגים – התאמת המועדים לעונות השנה' מתוך אתר 929.
- מאמרו של יהושפט נבו 'פסח במקרא'.
שיעור הרחבה – זכר ליציאת מצרים:
נזמין את התלמידים לבקר בכמה אירועים מקראיים שבהם נחגג הפסח ולנסות לזהות את ההיבטים המתאימים של זיכרון יציאת מצרים בכל מקור:
- היבט אמוני: יציאת מצרים מייצגת את האמונה בה' ואת ההתרחקות מעבודה זרה.
- היבט לאומי: יציאת מצרים מסמלת את הלאומיות של עם ישראל ואת זיקתו לישראל.
- היבט חברתי: זיכרון העבדות מכונן חברת צדק: העם שהיה גר, עבד ועני יכונן חברה הוגנת שדואגת לחלש ולזר בתוכה.
נחלק לתלמידים עבודת חקר בקבוצות שבה תלמד כל קבוצה על חגיגת הפסח במקור מקראי אחר, ומתוך הלימוד נצא להשוואה ולדיון במליאה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונבקש מכל קבוצה להציג בקצרה את הלימוד שלה: מהי התקופה שבה נחגג הפסח וכיצד סייע ציון חג הפסח לחזק ערכים מסוימים שאותם היה צורך להדגיש בקרב העם בתקופה זו.
בנקודה זו נתמקד גם בהשוואה בין שתי החגיגות של פסח ביד באייר – בכרטיסיית במדבר ובכרטיסיית חזקיהו. נשאל:
- מה ההבדל בין החוגגים באיחור במדבר ובין החוגגים בתקופת חזקיהו? (במדבר הטמאים בלבד חגגו באיחור, ואילו בתקופת חזקיהו כל העם חגג באיחור)
נציין שפסח הוא החג היחיד שיש בו הלכה מפורשת של 'פסח שני' – כלומר שאפשר לחגוג את החג באיחור של חודש, ומי שלא חוגג חוטא לה'. זוהי דוגמה שמבטאת את חשיבותו היתרה של החג לעומת חגים אחרים, שאין בהם אפשרות כזו.
מתוך ההשוואה בין הכרטיסיות, נסכם על הלוח את המסקנות:
- כיצד מכונן זיכרון יציאת מצרים בפסח את מהותו הפנימית של החג?
מתוך המסקנות האלה נבקש מהתלמידים לשוב לשאלת "הערך העיקרי" בכרטיסיות שלמדו ולבדוק אם זיהו נכון את הערך שחג הפסח מדגיש ואם ישנם ערכים אחרים שלא זיהו ומתאימים גם הם. נשאל:
- מתוך כך, מהו תפקידו של הזמן בציון חג הפסח? (זהו חג שמניח שזיכרון העבר והנכחה מתמדת של האירועים החשובים שהתרחשו בו יכולים להשפיע השפעה של ממש על הבחירה של העם כיצד לחיות את חייו בהווה)
