פרשיית המרגלים וחטא המעפילים
פרק א, יט-מו
הזמנה ללימוד
נציג בפני התלמידים את המשפט הזה מפסוק כד בהמשך הנאום: "וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ"
נשאל את התלמידים:
- על איזה אירוע שקראנו מסופר כאן?
נעלה ידע קיים על סיפור המרגלים.
מבט ראשון
נקרא בקול את פסוקים יט-מו בפרק א. אפשר לכתוב על הלוח את המילים הקשות ופירושן לפני השיעור ובעת הקריאה להפנות את תשומת לב התלמידים לפירוש המופיע על הלוח.
נסביר יחד מילים קשות בקטע על פי הקשרן:
- פסוק כב: "וְיַחְפְּרוּ" – ננסה להבין מתוך הסלנג העכשווי – לא יכרו בור, אלא יבררו לעומק, ירגלו;
- פסוק כו: "וְלֹא אֲבִיתֶם" – לא רציתם;
- פסוק כז: "וַתֵּרָגְנוּ" – כעסתם והתלוננתם;
- פסוק לז: "הִתְאַנַּף" – כעס;
- פסוק לט: "לָבַז יִהְיֶה" – יילקחו כשלל במלחמה;
- פסוק מא: "וַתָּהִינוּ" – העזתם או אמרתם "הן" (כן);
- פסוק מב: "תִּנָּגְפוּ" – תוכּוּ.
מבט שני
נקרא שוב ונעצור לשאלות הבנה – לאחר קריאת פסוקים יט-כ נשאל:
- לאן הגיעו ומה המשימה שעמדה בפניהם? (הגיעו לקדש ברנע ועליהם לעלות אל הארץ המובטחת ולרשת אותה)
לאחר קריאת פסוק כב נשאל:
- מי ביקש לשלוח מרגלים? (לדברי משה העם הוא שביקש לשלוח את המרגלים)
לאחר קריאת פסוק כה נשאל:
- מה המרגלים אומרים על הארץ? (שהיא טובה)
לאחר קריאת פסוק כו נשאל:
- מי אומר שלא כדאי להיכנס לארץ? (העם)
לאחר קריאת פסוק לד נשאל:
- מה עשו בני ישראל ומה העונש שהעניש אותם אלוהים? (בני ישראל פחדו לעלות ולרשת את הארץ, ואלוהים אמר להם שבני דורם לא ייכנסו אליה)
אחרי קריאת פסוקים מא-מג נשאל:
- מה קרה אחרי הטלת העונש? (בני ישראל החליטו בכל זאת לעלות אל ההר ולהיכנס לארץ ישראל, אך ניגפו בפני האמורי ונענשו להישאר זמן רב בקדש)
מבט שלישי
נעמיק בהבדלים שבין סיפור המרגלים בנאום הפרדה של משה, ובין זה המתואר בספר במדבר, מתוך השוואה זו נסיק מה הייתה מטרת הנאום.
נחלק את התלמידים לקבוצות או לזוגות, כל קבוצה תקבל טבלה ובה ציטוטים משני תיאורי סיפור המרגלים, התלמידים ישוו בין הסיפורים – יכתבו מה הדומה ומה השונה בסיפורים וינסו להסיק מהשוואה זו מה מטרת הנאום (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לכיתות מיומנות אפשר לתת לקרוא את שני התיאורים ולמצוא את הפסוקים להשוואה בעצמם.
הקבוצות יציגו את ההשוואה שערכו ומסקנות לגבי נאום משה ומטרתו.
נציג את ההסבר שמציע פרופ' גרוסמן. משה בנאומו מדגיש את אחריות העם לאירועים, הם המבקשים לשלוח מרגלים, הם מתלוננים ישירות בפני האלוהים והם האומרים דברים קשים על הארץ, ולא המרגלים עצמם. נראה שהסיבה לדגשים אלה בדבריו היא המטרה החינוכית של הנאום, משה לפני מותו מנסה לתת לעם ללמוד מוסר השכל ולהסיק מסקנות מאירועי הנדודים במדבר לעתיד – לחיים בארץ ישראל.
אפשרות למורים מומחים בתקשוב – יצירת קומיקס:
אם יש מחשבים זמינים לתלמידים – מחשב אחד לכל זוג תלמידים לפחות – התלמידים יכולים ליצור קומיקס דרך האתר 'מדברים קומיקס' של מט"ח (ראו קישור לאתר גם בממערך השיעור). לשם פעילות זאת על המורים להיכנס לפני השיעור דרך דפדפן אינטרנט אקספלורר לאתר 'מדברים קומיקס' של מט"ח ולהירשם אליו בכניסה "רישום מורים". כמו כן, מומלץ להתנסות לפני השיעור בשימוש באפשרויות המוצעות באתר לטובת התנהלות יעילה ומיומנת בכיתה. ננחה את התלמידים להמחיש את העלילה בצורה חזותית וליצור קומיקס המורכב מארבע מסגרות שיציג את עיקרי הסיפור בקטע. התלמידים יבחרו למסגרות רקע מדברי, יעמידו במסגרות דמויות ויוסיפו בועות דיבור בלשונם. בסיום הפעילות יציגו התלמידים את התוצרים השונים בפני הכיתה.
מבט לחיים
הפרק עוסק באחריות העם הנכנס לארץ ישראל, ומשה מציין שעד עכשיו הטילו את האחריות על אחרים, על המרגלים שאמרו שהארץ מפחידה, על משה ואהרון ועוד, מעכשיו עליהם לשאת באחריות בעצמם.
נזכיר לתלמידים מקרה מצער שהיה בכיתה (הרבה תלמידים לא הכינו שעורי בית, ריב שהתקיים בכיתה או בהפסקה, לא ביקרו תלמיד חולה וכדומה) ונבקש מהם להציע סיבות למקרה. נרשום את הסיבות על הלוח. בסיום נשאל בכל סיבה מי אחראי, ונדגיש את כל הסיבות שמטילות אחריות על מישהו אחר מלבד התלמידים.
נראה אם הם נושאים באחריות או מנסים לתרץ ולהטיל את האחריות על אחרים.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: קראנו את תיאור סיפור המרגלים בנאום הפרדה של משה, השווינו תיאור זה לתיאור בספר במדבר וגילינו שמשה מדגיש את האחריות של העם לעונש שקיבל כדי שילמדו גם בהמשך דרכם בארץ לשאת באחריות לחייהם.
מיומנויות: דנו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד – אמירות בסיפור, ביטאנו עמדות לגבי אירועים נלמדים, נימקנו את עמדותינו הערכנו אותן ביקרנו אותן וניהלנו שיח עליהן.
מתודות: השוואה בין סיפור בשני מקורות להבנת מטרת הנאום של משה, יצירת קומיקס.