סגור תצוגת כיתה
הפרק

צעקות ושיבולים

פרק יב

שיעור רביעי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נזמין ללוח שלושה מתנדבים ונבקש מהם לומר את הקטע הזה מהשיר 'שיבולת בשדה', אך במקום האות שׁי"ן עליהם לבטא סמ"ך:
"שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב. וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר יָפוּחַ הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב"
מי שיגיד את המשפט הכי מהר וברור ובלי טעויות ינצח. נספר לתלמידים שהיום נלמד על שבט אפרים (ועל סבט אפרים) שאופן הגיית האות שי"ן המיוחד לו הסגיר אותו במלחמה: בני אפרים אומרים "סיבולת" במקום שיבולת וכך הם מסגירים את זהותם.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-ח בפרק יב, נקרא אותם יחד בטון חמור ונבאר מילים קשות:

  • פסוק ב: "אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד" – יש לי ולבני עמי ריב עמוק מאוד עם העמונים.
    "וָאֶזְעַק אֶתְכֶם" – קראתי לכם.
  • פסוק ג: "וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי" – סיכנתי את חיי.
  • פסוק ו: "וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן" – לא הצליח לבטא נכון.

מבט שני

נשאל את התלמידים שאלות הבנה:

  • למה אפרים צועקים על יפתח? מה טענתם כלפיו? (שלא שיתף אותם במלחמה נגד עמון)
  • מה יפתח עונה להם? (שדווקא קרא להם, אבל הם לא רצו לבוא לעזור, ומה פתאום הם נזכרים לבוא עכשיו אחרי הניצחון?)
  • מה קורה בעקבות השיחה? (פורצת מלחמת אחים בין שבט אפרים לבין תושבי הגלעד, בני שבט מנשה)

במלחמה הגלעדים בראשותו של יפתח מנצחים ובני שבט אפרים בורחים. כשהם בורחים הם מנסים לעבור את הירדן. הגלעדים כובשים את מעבר הירדן ושואלים את כל מי שרוצה לעבור אם הוא משבט אפרים.

  • מה בני שבט אפרים עושים? (משקרים – אומרים שהם לא משבט אפרים)
  • כיצד בודקים הגלעדים אם לפניהם עומד בן שבט אפרים או לא? (מבקשים ממנו לומר "שיבולת". אם הוא אומר "סיבולת", סימן שהוא משבט אפרים והם הורגים אותו)

מבט שלישי

זו לא הפעם הראשונה ששבט אפרים טוען טענות כלפי המנהיג.

  • האם זכורות לכם טענות אחרות של שבט אפרים?

נבקש מן התלמידים לפתוח בפרק ח פסוקים א-ג ולקרוא את השיחה בין גדעון ובין אפרים. נחלק לתלמידים את דף העבודה, ונבקש מהם למלא אותו בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל העיקרי בין פעולתו של גדעון לפעולתו של יפתח?

גדעון מנסה לפייס את אפרים בהבטיחו שחלקם במלחמה גדול יותר מחלקו, ואילו יפתח מאשים אותם שלא באו לעזור לו, ומדגיש שהיה עליו לעשות הכול בעצמו.
נערוך דיון מתוך ההשוואה:

  • מה אפשר ללמוד מהתגובות האלה על מנהיגות גדעון לעומת מנהיגות יפתח? (יפתח מגיב בהתקפה, הוא אינו חושב שכדאי להימנע מעימותים פנימיים והמנהיגות שלו מובילה להסלמה; לעומתו גדעון מוותר על האגו לטובת מה שנכון לעם)
  • אם איזה סוג הנהגה אתם מזדהים?

רצוי לציין שיפתח בסופו של דבר הוא מנהיג שאומר את דבריו בישירות ואינו מתכופף כלפי מי שהוא חושב שנהג לא כשורה. גדעון לעומת זאת מנסה בכל דרך להימנע מחיכוך פנימי, גם במחיר של ביקורת פנימית.
נכתוב על הלוח את פסוק א לצד פסוק ב:

  • פסוק א: "וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה. ויֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: 'מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ? בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ'".
  • פסוק ב: "ויֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם: 'אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד, וָאֶזְעַק אֶתְכֶם, וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם".

נזמין ללוח שני תלמידים ונבקש מהם להמחיז את השיחה. ננחה אותם להשתמש בשפת הגוף המתאימה בעיניהם, בעוצמת הדיבור, בהדגשת המילים החשובות וכו'.
לאחר ההצגה נדגיש את שתי המילים האלה: "וַיִּצָּעֵק" ו"וָאֶזְעַק".
נשאל:

  • למה לדעתכם שבט אפרים ויפתח פונים זה אל זה בצעקות?

צעקות הן בדרך כלל תוצאה של מרחק, של כעס ושל עלבון. נחלק את הכיתה לשתי קבוצות: אפרים ויפתח. כל קבוצה תצטרך לחשוב ולהסביר לכיתה למה הדמות או השבט שקיבלה מגיבה בכעס ובצעקה? מה היא מרגישה? על מה היא כועסת? נשמע את הצעות הקבוצות.

מבט לחיים

נכתוב על הלוח: 'אדם צועק את שחסר לו' ונקרין לתלמידים מילים מתוך השיר שכתב מאיר אריאל, אפשר להשמיע לתלמידים את ראשית השיר (ראו סרטון ומילים מתוך השיר בממערך השיעור).

נסביר שלרוב צעקה היא באה מתחושה שלא שמעו אותנו עד כה, ושהבעיה היא שכשצועקים עלינו אנחנו מרגישים מותקפים ומיד רוצים לצעוק בחזרה. אם נלמד להקשיב לצעקה ולשאול את עצמנו: מה חסר למי שצועק עכשיו? מה הוא צריך ממני? נוכל להגיב למה שהוא מבקש מאתנו ולא לצעוק בחזרה, וכך נמנע מהדברים להתלקח וניצור קרבה.
נבקש מהתלמידים לכתוב באופן אישי במחברת תשובה לשאלות אלה:

  • למה צעקו בני אפרים? האם היה חסר להם משהו? (אולי הם רצו גם להשתתף בניצחון ובתהילה בקרב – הייתה חסרה להם תחושת ערך; אולי הם בוכים סתם אף שהיו יכולים להשתתף ולא באו לעזור)
  • מתי צעקת על מישהו בזמן האחרון?
  • מה היה חסר לך שבגללו צעקת?
  • מתי צעקו עליך בזמן האחרון?
    מה היה חסר למי שצעק עליך?

התרגיל יישאר כעבודה פרטית במחברת.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בכעסו של שבט אפרים שיפתח לא קרא לו למלחמה בעמונים ובתשובתו הזועמת של יפתח שמובילה את שני הצדדים למלחמת אחים קשה ועקובה מדם. התמקדנו בצעקה כביטוי לזעם וכיצד היא עלולה להוביל לריב.
מיומנויות: הבנת הטקסט מתוך מילת מפתח, השוואה בין שני טקסטים בטבלה והסקת מסקנות.
מתודות: למדנו שיר על צעקה וחשבנו על צעקות בחיים שלנו ומתי הן נובעות מחוסר.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
אדם צועק את שחסר לו
מילים מתוך השיר 'אדם צועק את שחסר לו' / מאיר אריאלאדם צועק את שחסר לו...
אדם צועק את שחסר לו

מילים מתוך השיר 'אדם צועק את שחסר לו' / מאיר אריאל
אדם צועק את שחסר לו
חסר לו ביטחון צועק ביטחון
חסרה לו הדדיות צועק הדדיות
חסרה לו גאווה צועק גאווה
חסר לו יחד צועק יחד
אדם צועק את שחסר לו
לא חסר לו – לא צועק.

קרדיט: מאיר אריאל 'אדם צועק את שחסר לו', פורסם על ידי Music 9720Official ב-12 בנובמבר 2010.

נֶדֶר
יִפְתָּח עַם הָאָרֶץ (מפשוטי העם) הָיָה, גְּרוֹפִית שֶׁל שִׁקְמָה (ענף פשוט) הָיָה, וּמִפְּנֵי כָּךְ אִבֵּד...
נֶדֶר
"וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה." (פרק יא, פסוק לא)

גמל, צילום: Alexandra Lande/shutterstock.com

גור כלבים, צילום: Monika Chodak/shutterstock.com

יִפְתָּח עַם הָאָרֶץ (מפשוטי העם) הָיָה, גְּרוֹפִית שֶׁל שִׁקְמָה (ענף פשוט) הָיָה,
וּמִפְּנֵי כָּךְ אִבֵּד אֶת בִּתּוֹ.
אֵימָתַי?
בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְחַם עִם בְּנֵי עַמּוֹן וְנָדַר: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא … מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי …
וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה" (שופטים, פרק יא פסוק לא).
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
אָמַר: אִלּוּ יָצָא מִבֵּיתוֹ כֶּלֶב אוֹ חֲזִיר אוֹ גָּמָל (חיות שאסור להקריב לאלוהים)
יַקְרִיב לְפָנַי?
זִמֵּן לוֹ (הפגיש אותו עם) בִּתּוֹ.
  • המדרש מותח ביקורת על יפתח.
    מצאו כמה שיותר הוכחות לביקורת של המדרש כלפי המעשה של יפתח (גם במילים וגם בתוכן).
על מי מוטלת האחריות?
קיום הנדר מצד יפתח הוא כמובן מזעזע. לא רק אתם נחרדים, אלא גם פרשנים הזדעזעו...
על מי מוטלת האחריות?
"וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב." (פרק יא, פסוק לה)

איור : לי- אור עצמון

קיום הנדר מצד יפתח הוא כמובן מזעזע. לא רק אתם נחרדים, אלא גם פרשנים הזדעזעו מהמעשה. אבל מה יכול יפתח לעשות? האם היה יכול לְהַתִיר (לבטל) את הנדר? או אולי היה מעלה קורבן מישהו אחר?
חז"ל כתבו מדרש ובו הביעו את דעתם.
במדרש יש שתי דמויות:
האחת יפתח. השנייה פינחס, שהיה כוהן גדול, והייתה לו סמכות להתיר את הנדר.

לקריאת המדרש

והלא פינחס היה שם, והוא יכול לבטל את הנדר!
אבל פינחס אמר: אני, כוהן גדול בן כוהן גדול! האם אני אשפיל עצמי ואלך ליפתח שהוא עם הארץ (=איש פשוט)?
ויפתח אמר: אני, ראש שבטי ישראל, ראש הקצינים! האם אני אשפיל עצמי ואלך לפינחס שהוא הדיוט (=איש פשוט)?
בגלל שניהם אבדה מהעולם (מתה) אותה עלובה (מסכנה).
ושניהם נתחייבו בדמיה (אשמים במותה).

עיבוד למדרש

  • לפי המדרש, מדוע לא פנו יפתח ופינחס זה אל זה כדי לבטל את הנדר?
  • לפי המדרש, מדוע שניהם אשמים במותה של בת יפתח?
שָׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ
אנשי שבט אפרים באו בטענות אל יפתח – מדוע לא קרא להם לקרב – ואף...
שָׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ
"וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם [...] וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ? בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ. וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם [...] וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדִי. וְלָמָה עֲלִיתֶם [...] לְהִלָּחֶם בִּי?" (פרק יב, פסוקים א-ג)

צילום: PHOTOCREO Michal Bednarek/shutterstock.com

אנשי שבט אפרים באו בטענות אל יפתח – מדוע לא קרא להם לקרב – ואף איימו עליו. בתגובה ענה יפתח, שהם לא באו כשקרא להם, ולכן נאלץ "לָשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ" ולהילחם באוייבים לבדו.

להמשך קריאה

גם בשפת התנ"ך וגם היום הכוונה היא "לקחת סיכון". ביטוי ציורי שמנסה לומר שאדם שם את הדבר הכי יקר לו, את נפשו, בתוך כף ידו, והיה מוכן לסכן את חייו למען משימה חשובה.

  • מה הסיכון שלקח יפתח? ומה הייתה המשימה שיצא אליה?
  • בחיים שלנו הדברים בדרך כלל אינם דרמטיים כל כך, ובכל זאת אפשר להשתמש בביטוי הזה גם במצבים שלא קשורים ל"חיים ומוות".
    נסו לכתוב קטע קצר ובו המשפט "שַׂמְתִי נַפְשִׁי בְּכַפִּי".
אנשים רֵיקִים
יפתח גייס אנשים שיצטרפו אליו למלחמה נגד עמון. הוא הצליח לגייס חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים"....
אנשים רֵיקִים
"וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ." (פרק יא, פסוק ג)

צילום: v.gi/shutterstock.com

יפתח גייס אנשים שיצטרפו אליו למלחמה נגד עמון. הוא הצליח לגייס חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים". לפי הפירוש המקובל, הכוונה לאנשים שהיו "ריקים", שלא היה להם לא כסף ולא רכוש. ביטוי זה מופיע פעמיים בתנ"ך, בפעם האחרת בביטוי "אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים" (פרק יא פסוק ג), כנראה חבורת בריונים.

  • לפי דעתכם, מדוע היה ליפתח קל לגייס "אנשים רֵיקִים"?
  • איך הייתם משתמשים בביטוי הזה היום? נסו לכתוב קטע קצר ובו שימוש נכון בביטוי "אנשים רֵיקִים".
מרימה ידיים
  בת יפתח רוקדת, וידיה מורמות מעלה. לצידה נערות מנגנות במצילתיים, תוף, כלי נשיפה ועוד....
מרימה ידיים
"וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת, וְרַק הִיא יְחִידָה, אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ בַת." (פרק יא, פסוק לד)

בת יפתח ונערותיה, By: Internet Archive Book Images at flickr, CC BY 2.0

בת יפתח מקבלת את פני אביה, תחריט מאת האומן הצרפתי גוסטב דורה, המאה ה-19' מתוך ויקישיתוף

 

בת יפתח רוקדת, וידיה מורמות מעלה. לצידה נערות מנגנות במצילתיים, תוף, כלי נשיפה ועוד. דמויות אלו אינן מוזכרות בתנ"ך, וייתכן שהאומן רצה להדגיש את השמחה וההתרגשות לקראת שובו של יפתח מן הקרב. ברגעים אלו בת יפתח אינה יודעת מה צפוי להיות גורלה.

להמשך קריאה

בת יפתח מתקדמת לעברנו, המתבוננים באיור.
גם בציור השני, הלקוח מספר מאויר של התנ"ך והברית החדשה, שהודפס גם הוא במאה ה-19, בת יפתח מרימה את ידיה למעלה כשנערותיה מלוות אותה.

  • מה נקודות הדמיון ומה ההבדלים בין שתי היצירות? שימו לב לדמויות, לתנוחות הגוף, להבעות הפנים, לאור ולצל.
  • מקמו את שתי היצירות במהלך עלילת הסיפור. לאיזה שלב בסיפור מתאימה כל יצירה?
וְאֶבְכֶּה
ג'וֹן אֵוֵורֵט מִילֵיי היה צייר ומאייר בריטי שחי במאה ה-19. מיילי שייך לזרם שהדגיש את...
וְאֶבְכֶּה
"וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנֹכִי וְרֵעוֹתָי." (פרק יב, פסוק לז)

ג'ון אוורט מיליי, יפתח ובתו, 1867, מתוך ויקישיתוף

ג'וֹן אֵוֵורֵט מִילֵיי היה צייר ומאייר בריטי שחי במאה ה-19. מיילי שייך לזרם שהדגיש את חשיבות הריאליזם בציור, ההיצמדות לתמונת המציאות והדיוק בפרטים – והסתייג מציור חופשי-התרשמותי (אימפרסיוניסטי).
בציור מתאר מיילי את בתו וחברותיה (רֵעוֹתֶיהָ) מיד אחרי שיפתח החליט לקיים את הנדר.

  • נסו לתאר במילים את ההרגשות שעולות מתוך היצירה.
    כיצד הצליח האומן לעורר את ההרגשות האלה? שימו לב לצבעים, לדמויות, למבנה היצירה.
  • לפי דעתכם, מיהי בתו של יפתח? הסבירו את הפרשנות שלכם.
גלעד
הגלעד הוא אזור גיאוגרפי בצד המזרחי של נהר הירדן. הגבול הצפוני של הגלעד הוא  הכנרת, והגבול...
גלעד
"וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה. וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד." (פרק י, פסוקים יז-יח)

השופטים לפי אזור גאוגרפי. קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

הגלעד. צילום: גילי חסקין, https://www.gilihaskin.com/

הגלעד הוא אזור גיאוגרפי בצד המזרחי של נהר הירדן. 
הגבול הצפוני של הגלעד הוא  הכנרת, והגבול הדרומי שלו הוא ים המלח. 

להמשך קריאה

כפי שרואים בתמונה, באזור הגלעד יש הרים תלולים ומקורות מים רבים.
בתקופת המקרא חי באזור זה שבט גד.
אתם ודאי זוכרים שבזמן הכניסה לארץ כנען – השבטים גד, ראובן וחצי שבט המנשה ביקשו ממשה להישאר בצד המזרחי של הארץ, כי היו שם שטחי מרעה טובים ונרחבים.

  • התבוננו במפה וקראו את ההסבר להימצאותם של שבטים באזור הגלעד.
    מה היתרונות למגורים בצד זה של הירדן – בזמן שרוב השבטים חיים בצד המערבי של הירדן?
    מה החסרונות למגורים בצד זה – כשרוב השבטים חיים בצד השני?
    נסו למצוא כמה שיותר יתרונות – וכמה שיותר חסרונות.
מעברות הירדן
"מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן": הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את...
מעברות הירדן
"וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם. וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: הַאֶפְרָתִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר: לֹא." (פרק יב, פסוק ה)

הירדן במפת מדבא, מתוך ויקישיתוף

חציית הירדן במעבר דמיא, 1917. מאוסף: NZETC, מתוך ויקישיתוף

"מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן": הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את הנהר ברגל.
המילה "מעברות" באה מהמילה "לעבור".

להמשך קריאה

לדוגמה: בספר יהושע מסופר שאנשי יריחו רדפו אחרי המרגלים ששלח יהושע לְרַגֵל
בארץ כנען – עד למעברות הירדן. למעשה, עד לפני 200 שנה בערך לא היו גשרים מעל נהר הירדן, והיה אפשר לעבור אותו רק במקומות הרדודים, שהזרם שם חלש.

  • התבוננו ב"מפת מֵידְבָא", מפת פסיפס, כנראה מהמאה ה-6 לספירה, שנמצאה בעיר מידבא שבירדן ומתארת את החיים בארץ ישראל.
    לפי מפה זו, כיצד היו עוברים את הירדן מצד לצד באותה תקופה?
  • התבוננו בתמונות משנת 1918. ממה בנו את הגשרים הראשונים בין שתי גדות הירדן?
  • נחזור ונקרא את הפסוק. מדוע דווקא משם אנשי שבט אפרים ניסו לברוח?
סימני זהות
למילה "שיבולת" בעברית יש שתי משמעויות. (1) החלק העליון של הקנה של התבואה. כאשר השיבולת...
סימני זהות
"וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם, וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: הַאֶפְרָתִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר: לֹא. וַיֹּאמְרוּ לוֹ: אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת, וַיֹּאמֶר: סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף." (פרק יב, פסוקים ה-ו)

מערבולת בנהר, צילום: Marques/shutterstock.com

שיבולת, צילום: ESB Professional/shutterstock.com

למילה "שיבולת" בעברית יש שתי משמעויות. (1) החלק העליון של הקנה של התבואה. כאשר השיבולת מבשילה, צומחים עליה גרגירים של חיטה (או שעורה וכדומה). (2) מערבולת, זרם חזק.
בסיפור שלנו שתי המשמעויות אפשריות.

להמשך קריאה

בני שבט אפרים איימו על אנשי גלעד שיהרגו אותם. בתגובה אנשי גלעד החלו לרדוף אחרי התוקפים. בני שבט אפרים ברחו לכיוון מערב, דרך הירדן. אנשי גלעד לא ידעו מי מהבורחים הוא משבט אפרים ומי לא, ונזקקו לסימן זיהוי.
מה עשו? ביקשו מכל מי שעבר לומר את המילה "שיבולת".
למה? כפי הנראה, אנשי אפרים ביטאו את המילה הזאת: "סיבולת".

  • כיצד ידעו להבחין אנשי הגלעד ולזהות מי שייך לשבט אפרים ?
נֶדֶר
נֶדֶר הוא הבטחה נחרצת של אדם לעצמו. נדר נוצר בדרך כלל במצב מצוקה – כשמקווים...
נֶדֶר
"וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן, וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה." (פרק יא, פסוקים ל-לא)

צילום: Natasa Adzic/shutterstock.com

נֶדֶר הוא הבטחה נחרצת של אדם לעצמו. נדר נוצר בדרך כלל במצב מצוקה – כשמקווים שיהיה שינוי לטובה. הנדר הוא הבטחה שאדם מבטיח לעשות מעשה מסוים אם המצוקה תיפתר. כשנודרים נדר, המחשבה היא כזאת: אם… אז…

להמשך קריאה

לדוגמה: אישה שהילד שלה חולה במחלה קשה, נודרת נדר – שאם הילד יבריא – אז היא תתנדב לעזור בבית חולים. לפי חוקי התורה (במדבר, פרק ל פסוק ג), אסור לאדם להפר נדר שנדר. עם זה, במסורת היהודית יש תפילה מיוחדת ביום הכיפורים, שאנשים מאמינים שהיא "מַתִירָה" (משחררת) את הנדרים שאדם נדר במהלך השנה. לתפילה זו קוראים "כָּל נִדְרֵי" והיא בת כאלף שנים).

  • הנדר שנדר יפתח הוא לא מקובל ואסור לחלוטין בימינו. הסבירו במילים שלכם: מה הַנֶדֶר שֶׁנָדַר יפתח?
  • מה הייתה המצוקה שלו, ומה הוא הבטיח לעשות אם ייפתר מצב המצוקה?
וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ - בת יפתח
ההצגה "וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ"היא חלק מ"פרויקט התנ"ך" של רנה ירושלמי. הפרויקט זכה להצלחה בארץ ובעולם ולפרס...
וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ - בת יפתח
"וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי, וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב." (פרק יא, פסוק לה)

ההצגה "וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ"היא חלק מ"פרויקט התנ"ך" של רנה ירושלמי. הפרויקט זכה להצלחה בארץ ובעולם ולפרס היצירה של האקדמיה הישראלית לתיאטרון, ורנה ירושלמי היא זוכרת פרס ישראל בתחום התיאטרון.
המיוחד בפרויקט הזה הוא העיבוד המוזיקלי והתנועתי לפסוקים מהתנ"ך. את הפסוקים מצטטים במדויק השחקנים, שהם גם רקדנים.

  • התבוננו בסרטון המתעד את היצירה "בת יפתח".
    שימו לב לתנועה, למוזיקת הרקע, ולאופן קריאת הפסוקים.
    כיצד הפרשנות הזו מוסיפה להבנת הדמויות והדרמה שבסיפור המקראי?

קרדיט: מטח.

יחסים במשבר
פרק י בספר שופטים אנחנו עדים לשבר דרמטי בדפוס מערכת היחסים בין עם ישראל לאלוהים. ...
יחסים במשבר

פרק י בספר שופטים אנחנו עדים לשבר דרמטי בדפוס מערכת היחסים בין עם ישראל לאלוהים. 

אנחנו כבר בפרק העשירי בספר שופטים, ועד כה הדפוס חוזר על עצמו:

  • בני ישראל חוטאים
  • אלוהים מעניש אותם בדרך של שעבוד לעם אחר
  • ישראל זועקים ומבקשים סליחה והצלה
  • אלוהים שולח להם מושיע (עתניאל/אהוד/ברק/גדעון)
  • יש שקט של עשר, עשרים, ארבעים או שמונים שנה
  • ושוב חוטאים…

נראה לכם הגיוני מה שקורה כאן!? 

אם אתכם היו מענישים ומסבירים לכם שמשהו אסור, הייתם חוזרים על אותו המעשה? 

אם שוב ושוב היו סולחים לכם ונותנים לכם הזדמנות… מה הייתם מבינים, למעשה? 

ובתפקיד "המבוגר האחראי", מה הייתם עושים אם מישהו היה חוזר שוב ושוב על אותה הטעות?

בפרק הזה… לא מסופר על אירוע מסוים, על שופט מסוים או על קרב מסוים לפרטי פרטים, אבל יש כאן "סיכום ביניים" של הדפוס החוזר…

שוב בני שראל חוטאים… "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ"

שוב אלוהים מעניש: "וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן"

ושוב הם זועקים: "וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים".

עד מתי?! מי יעצור את המעגל הלא הגיוני הזה?! מי יהיה המבוגר האחראי?

ובכן… זה מה שאומר אלוהים: "וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם". 

במילים פשוטות: מצטער, זה נגמר.

הלם. ישראל לא מאמינים, איך יכול להיות שאלוהים נוטש אותם?!: "חָטָאנוּ עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה".

איך יכול להיות שאחרי כל מה שקרה, אחרי שאלוהים אמר די, הם שוב מבקשים הצלה?!

אבל אלוהים רציני לגמרי: "וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל". במילים פשוטות: הבכי, הזעקה, החזרה בתשובה, כל אלה כבר לא עובדים על אלוהים.

אין ספק, היחסים בין עם ישראל לבין אלוהים במשבר.

כיצד אפשר להתמודד עם המשבר ולהתגבר עליו? 

 

איזה טיפים טובים אפשר לקחת מהסרטון לתוך מערכת היחסים בין עם ישראל לבין אלוהים? 

איזה טיפים טובים אפשר לקחת מהסרטון לחיים שלנו? 

הנדר
פרק יא בספר שופטים מתחיל פרק חדש בדור המנהיגים של עם ישראל, לאור המשבר ביחסים...
הנדר

פרק יא בספר שופטים מתחיל פרק חדש בדור המנהיגים של עם ישראל, לאור המשבר ביחסים עם אלוהים.

במה הם שונים מהקודמים, לטוב ולרע? 

את הפרק הקודם סיימנו בהכרזה מצד אלוהים על שינוי בדפוס מערכת היחסים. מעכשיו הדברים יראו אחרת. איך? בואו נראה.

בני עמון נלחמים בבני ישראל. אולם הפעם בני ישראל לא יכולים לזעוק לאלוהים, ואלוהים מצידו גם לא ישלח מושיע.

מה אתם הייתם עושים? 

בני ישראל מחליטים למנות לעצמם מנהיג! הם פונים לאיש בשם יפתח הגלעדי שהיה ממעמד חברתי נמוך: "וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה". כן, כן, קראתם נכון.

יפתח היה בשוליים החברתיים, מנודה על ידי אחיו, ועם הזמן קיבץ סביבו עם הזמן חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים", כלומר אנשים שאין להם מה להפסיד והולכים אחריו.

מדוע לדעתכם בני ישראל פנו דווקא אל יפתח כדי שילחם בשמם נגד בני עמון? 

יפתח לקח על עצמו את המשימה בחפץ לב. אולי זו הזדמנות מבחינתו להיות במרכז, לקבל תהילה.

האמת? בהתחלה יפתח מפתיע לטובה. הוא לא פותח מיד במלחמה, אלא מדבר עם מלך עמון ומנסה למנוע אותה. יפתח משתמש בדבריו בנימוק מפתיע: וְעַתָּה (עכשיו), ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ (כבש את) אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי (בשביל) עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה תִּירָשֶׁנּוּ?!" במילים פשוטות: אלוהים הגן על העם שלו, על עם ישראל, בעבר, למה אתה חושב שאתה תצליח במקום שאחרים נכשלו? וגם: "יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן". במילים פשוטות: אלוהים הוא זה שיכריע בקרב.

מדוע הדברים של יפתח מפתיעים? 

אבל מלך בני עמון לא מקשיב לו. לכן יפתח נערך לאפשרות השניה: מלחמה. הוא חדור מוטיביציה לנצח ויש לו חבורת לוחמים נאמנים… אבל עד עכשיו לא היה שום קרב של ישראל בלי התמיכה של אלוהים. האם אלוהים ימשיך במדיניות של חוסר התמיכה בישראל? ועוד אחרי הנאום של יפתח? והנה, גם אלוהים מפתיע: "וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה' ". אלוהים לא נוטש את בני ישראל.

קדימה! מוכנים לצאת לקרב? עוד רגע! לפני שיפתח יוצא לקרב הוא נודר נדר (מבטיח הבטחה שחייבים לקיים): אם הוא ינצח במלחמה, הוא יעלה כקורבן תודה לאלוהים את היצור הראשון שיצא לקראתו מפתח ביתו (הבנתם נכון: להעלות קורבן = להמית יצור חי ולהקדישו לאלוהים).

מה דעתכם על נדר כזה? מה הגיוני בו ומה פחות? 

יפתח יוצא לקרב ו…. שמחה גדולה! הוא ניצח את עמון! ובכן, הגיע הזמן לקיים את הנדר. "וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת". מה? מה?! הבת שלו? רוקדת ושמחה לתומה את חגיגות הניצחון?!

מהו המעשה הנכון לעשות כעת? מדוע? הסבירו את עמדתכם. 

אנחנו מצטערים לבשר, אבל יפתח קיים את הנדר שנדר: "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר". אם זה נשמע לכם לא הגיוני, אתם לא לבד. גם פרשנים, הוגי דעות ויוצרים הביעו ביקורת קשה כלפי יפתח וכלפי מנהיגים שחיו סביבו ולא מנעו ממנו את המעשה הנורא.

צפו בפרק "הבטחות" של דן ומוזלי.

 

האם כל הבטחה צריך לקיים?

למה, לדעתכם, אנשים מבטיחים הבטחות שלא בטוח שיוכלו לקיים?

עצור סיסמה!
בפרק יב בספר שופטים אנשי שבט אפרים כועסים על יפתח על שלא קרא להם לקחת...
עצור סיסמה!

בפרק יב בספר שופטים אנשי שבט אפרים כועסים על יפתח על שלא קרא להם לקחת חלק במלחמה. הוא בתגובה מכה אותם.

בפרק הקודם, לאחר שאלוהים אמר שהוא עוצר את דפוס החטאים וההצלה, בני ישראל מינו לעצמם בעצמם על עצמם מושיע- את יפתח. יפתח הגלעדי חי בשוליים החברתיים, מוביל חבורת בריונים.  לזכותו יאמר שהוא ניסה ללכת תחילה בדרכי שלום ואף הזכיר את אלוהים, ואפילו הוביל את ישראל לניצחון מסחרר על בני עמון. מצד שני, לרעתו יאמר, שהוא נדר נדר שמראש היה קצת מוזר, ובסופו של דבר קיים אותו… הוא העלה לעולה את הבת שלו, ולא התיר את הנדר.

בפרק שלפנינו, אנשי שבט אפרים כועסים עליו שהוא לא קרא להם לקחת חלק במלחמה נגד עמון, ומאיימים עליו שישרפו את ביתו!

כיצד מגיב יפתח?

הוא לא נשאר חייב ובא אליהם גם הוא בטענות! קראתי לכם ולא באתם: "וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם" ואחר כך הוא נלחם בהם: "וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת כָּל אַנְשֵׁי גִלְעָד וַיִּלָּחֶם אֶת אֶפְרָיִם". 

מה דעתכם על התגובה של יפתח?

אנשי שבט אפרים, שכנראה לא ידעו עם מי הם מסתבכים, ניסו לברוח דרך הירדן, אולם אנשי יפתח חסמו את המעבר, ולא נתנו לאנשי שבט אפרים לעבור. 

איך הם ידעו מי משבט אפרים ומי לא? 

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן". 

כלומר? אנשי שבט אפרים לא ידעו לבטא את האות ש, וביטאו אותה ס (שין שמאלית). כך ידעו אנשיו של יפתח אם הם שייכים לשבט אפרים או לא. מה הם עשו לבני שבט אפרים שנתפסו? "וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ".

תקופת מנהיגותו של יפתח נגמרה מצד אחד בניצחון על עמון, אבל מצד שני בביצוע הזוי של נדר מוגזם ובסופו של דבר במלחמת אחים.

צפו בסרטון

 

מה דעתכם על המנהיגות של יפתח? 

יש שיגידו שיפתח היה ונשאר אלים. מצד שני, יש שיגידו שיפתח עבר תהליך של שינוי. 

מה דעתכם… אנשים יכולים להשתנות? מה יכול להוביל אנשים לשינוי? האם התחולל בכם שינוי? בזכות מה?