קָרַן עוֹר פָּנָיו

נקרין על הלוח את פסוקים כז-לג ונקרא אותם לאט ובהטעמה. נבקש מהתלמידים לשים לב בזמן הקריאה מה קורה למשה כשהוא מדבר עם אלוהים על הר סיני.

נבאר מילים קשות – אפשר להציע לתלמידים להתאים בין מילה לפירוש בכרטיסים – כל תלמיד יקבל פתק ובו מילה או פירוש ויצטרך למצוא התאמות. בסוף המשחק נאסוף במליאה את המילים ופירושן על הלוח (ראו דף עם כרטיסיות גם בממערך השיעור).

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה עצמאית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נקרא שוב את חציו השני של פסוק כט ואת פסוק ל: "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה, וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו".
מפרשים ואומנים רבים ניסו להסביר את המילים "קָרַן עוֹר פָּנָיו".
הפירוש המקובל הוא פירושו של ר' יונתן בן עוזיאל:
"האיר זיו תמונת פניו, שבא לו מזיו היקר של השכינה כשדיברה עמו"
נשאל את התלמידים:

• איך מפרש ר' יונתן בן עוזיאל את המלה 'קרן'? (האיר)

יכול להיות נחמד גם להקרין על הלוח תמונה של פסלו של מיכאלאנג'לו 'משה'.
נשאל את התלמידים:

• כיצד פירש האומן את המילה קרן? (מלשון קרניים. הוא פיסל למשה שתי בליטות בראשו)

נבקש מהתלמידים לחפש בפסוקים מילים שיכולות לחזק את פרשנותו של האומן ומילים אחרות הסותרות אותה.
למשל: חיזוק – "וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" – אם צמחו לו קרניים זה באמת מפחיד להתקרב אליו.
סתירה – "עוֹר פָּנָיו" – כנראה מדובר בפנים ולא בראש.
נשאל:

• מדוע לדעתכם קרנו פניו של משה? (אולי משהו מהקדושה של המעמד דבק בו כפי שפירש ר' יונתן בן עוזיאל; אולי התחושות הפנימיות שלו של התרגשות ושמחה ניכרות עליו גם חיצונית)
• למה לדעתכם אהרון ועם ישראל פחדו לגשת למשה הקורן? (אולי זה נראה מוזר, הם אף פעם לא ראו מישהו שהפנים שלו נראות כך; אולי הם חושבים שהוא הפך להיות מעין מלאך ואסור להם לראות אותו, כמו שאסור לראות את אלוהים; אולי הוא היה נראה מפחיד ככה)
  נזמין את התלמידים לכתוב במחברת את המחשבות של משה בזמן שהוא יורד מן ההר ופניו קורנות. נוכל להציע להם התחלות של משפטים ולבקש מהם להמשיך אותם:
• אני ממש מתרגש כי…
• המפגש עם אלוהים היה בשבילי…
• הייתי רוצה להגיד לעם ישראל ש…
• הלוואי ש…

וכן הלאה.

נחזור לדיון שערכנו בתחילת השיעור ונשאל את התלמידים:

• האם הפנים של משה קרנו מאותן סיבות שהפנים שלנו או של אנשים סביבנו קורנות, או שמדובר במשהו שונה?

נשוחח על הקשר בין רגשות שמחה, התעלות והשראה לבין תחושות ההתעלות שחווה משה. נדייק את ההבדלים בין הדברים: משמעות הביטוי פנים קורנות בשימוש הרווח בימינו היא פנים המביעות שמחה והתרגשות. המעמד שהתורה מתארת, שבו קרן עור פניו של משה, קשור לחוויה רוחנית מרוממת ולתחושות התעלות שמשה חווה כשהוא היה בהר סיני. במהלך היום-יום קשה לנו לדמיין שנגיע למצב יוצא דופן ורוחני כל כך כמו המצב שבו משה היה, אבל פנינו יכולות לקרון מאושר דווקא מדברים קטנים ויום-יומיים ביותר. נשאל את התלמידים:

• האם אתם מכירים מישהו שהפנים שלו קורנות – מישהו שמרבה לחייך חיוך שיש בו אור מיוחד?
• איך ההרגשה להיות ליד אדם כזה?
• מה השהייה במחיצתו גורמת לכם?

נחשוב יחד כיצד החוויות האלה יכולות להשפיע על חיינו ואיך אפשר לגרום לפנינו לקרון ולשמוח. לאחר מכן נחלק לתלמידים לשיעורי בית את המשימה הזאת: עליכם לעשות היום דבר אחד שיגרום לפניכם לקרון, ודבר אחד שיגרום לפנים של מישהו אהוב עליכם לקרון ולהאיר. כתבו על החוויה הזאת במחברת:

• מה עשיתם?
• כיצד הגיב האחר?
• מה למדתם מהמשימה הזאת על עצמכם?

בשיעור שלאחר מכן נשמע מהתלמידים רשמים מהמשימה.

תוכן: למדנו על ירידתו של משה מההר ועל פניו הקורנות, ושוחחנו על הדברים שגורמים לפנים שלנו לקרון ולהאיר.
מיומנויות: התאמה בין פסוק לפירושו וסידור פסוקים באופן כרונולוגי, היכרות עם אפשרויות פרשנות שונות לאותו ביטוי, מציאת סימוכין או סתירות בפסוקים לפרשנות נתונה, הבעת עמדה בנוגע לפרשנות.
מתודות: הכנו פסיפס תמונות, גזרנו והתאמנו בין פסוקים להסבר שלהם, התבוננו בתמונה המשקפת פרשנות, קיבלנו שיעורי בית חווייתיים ומעשיים.