סגור תצוגת כיתה
הפרק

שמואל ובני עלי – השפעה או ניגוד?

פסוקים יא-לו

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה:
נצפה בסרטון קצר (2 דקות). הסרטון מתאר בקצרה את ניסוי הקונפורמיות של אש, ניסוי מפורסם מתחום הפסיכולוגיה החברתית.

לאחר הצפייה בסרטון נסביר את הניסוי: נתאר כיצד הוא התנהל, ומהן מסקנותיו.
נדון במליאה:

  • מה הניסוי מבקש להוכיח לגבי בני אדם?
  • האם כל האנשים היו לדעתכם מושפעים מהניסוי באותו אופן?

הניסוי של אש מוכיח משהו שהוא ברור לרובנו – בני אדם מושפעים מסביבתם, הם לומדים ומתאימים את עצמם לאנשים הקרובים אליהם. קשה מאוד ללכת בכיוון אחר כשכל האנשים סביבך הולכים בכיוון אחד, זה נכון היום והיה נכון גם בימי התנ"ך. אבל איך כל זה קשור לפרק? מיד נראה.

אפשרות שנייה:
נכתוב על הלוח הצהרה: "כל אדם מושפע מהאנשים הסובבים אותו". נבקש מהתלמידים לחשוב על ההצהרה ולמקם את עצמם על ציר שמעיד על יחסם אליה: האם הם מסכים עם הצהרה זו, או מתנגדים לה. נבקש מהתלמידים שדעתם קרובה למשפט לשבת בצד אחד של הכיתה, ומהתלמידים המתנגדים לה לשבת בצד אחר. ביניהם על הרצף כל תלמיד ימקם את עצמו לפי מידת הסכמתו. נשמע כמה דוברים מכל צד ונסכם את העמדות השונות.
נפזר בכיתה את הציטוטים שלהלן (ראו ציטוטים גם בממערך השיעור):

  • "אי תלות היא קודם כול שאלה של אופי" (ברנאר פיבו)
  • "אינני זקוק לאישורם של אחרים כדי להיות בטוח בעצמי" (ראלף ואלדו אמרסון)
  • "העז לחשוב בעצמך" (עמנואל קאנט)
  • "קל לחיות על פי דעת הכלל. קל לחיות לבד על פי רצוננו. האיש המובחר הוא זה השומר על עצמאותו המלבבת בקרב הקהל" (ראלף ואלדו אמרסון)
  • "הגמול על קונפורמיות" (הליכה בתלם, קבלת מוסכמות החברה, להיות 'כמו כולם') היא שכולם אוהבים אותך חוץ מאתה עצמך" (ריטה מיי בראון)

נזמין את התלמידים לבחור ציטוט שהם מזדהים אתו או חולקים עליו או מתלבטים מה דעתם לגביו. נשמע את בחירות התלמידים, ונדון במליאה או בזוגות:

  • אילו קווי אופי ותכונות מאפיינות אנשים שיכולים לעמוד בפני לחץ חברתי?
  • מה היה עוזר לכם לעמוד בלחץ חברתי?

רשמו במחברת מקרה אחד של לחץ חברתי שחשתם לאחרונה, והציעו דרכים להתמודד במקרה זה.

הזמנה לקריאה

נחלק דפים ובהם פסוקים יא-כו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נקרא את הפסוקים עם התלמידים ונבקש מהם לסמן בצבע אחד פסוקים הקשורים לבני עלי ובצבע אחר פסוקים הנוגעים לשמואל ומשפחתו.

  • האם קיימת בפסוקים הפרדה בין הפסוקים הנוגעים לחפני ופנחס ולבין אלו המתארים את שמואל?
  • מדוע הפסוקים מנגידים בין חפני ופנחס לבין שמואל?
  • האם יש קשר בין מעשי בני עלי לבין שמואל?

נקרא את פסוקים כז-לו ונסביר בקצרה:
איש אלוהים (שליח האלוהים; איש נעלה) מגיע לפני עלי ומטיח בו האשמות קשות בעקבות חטאי בניו, וחוסר יכולתו לעצור בעדם. בתגובה לחטאי משפחתו אלוהים מודיע כי הוא עתיד להביא לקיצה את שושלת הכהונה של עלי: שני בניו של עלי ימותו ביום אחד. את מקום שושלת עלי יתפוס "כהן נאמן" – שידע למלא את התפקיד ביושר וכבוד.
כעת נתמקד בפסוקים קצרים המתארים את שמואל בפרק, ונבחן כיצד הוא מוצג ביחס לבני עלי. נקרא בקול את פסוקים יח-כא, כו.

  • איזה מידע אנו מקבלים על חייו של שמואל במשכן?
  • איזה קשר קיים בין שמואל לבין אימו?
  • מה השתנה במשפחתו של שמואל מאז שהוא הובא למשכן?
  • כיצד לדעתכם הריחוק של שמואל ממשפחתו עשוי להשפיע עליו?

משימה: הפסוקים המתארים את קורות שמואל שזורים בתוך סיפורי השחיתות הקשים של בני עלי. קראו שוב את פסוקים יא-כו (בדף שקיבלתם) וחפשו מילים בפסוקים או חלקי פסוקים המדגישים את הניגוד בין בני עלי לבין שמואל.

למורה: יש כמה אפשרויות לניגודים בטקסט, למשל בין "וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל" (פסוק יב) לבין "וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב" (פסוק כו). יש לשאוף לקבל כל פרשנות שהתלמידים מסבירים באופן מתקבל על הדעת. המגמה המרכזית שיש להדגיש היא שקיעת בית עלי, אל מול עלייתו של שמואל לקדמת הבמה.

נשמע את הניגודים שמצאו התלמידים בין שמואל לבני עלי.

  • מהי התמונה הכללית המתקבלת על שמואל ביחס לבני עלי?
  • אם התנ"ך היה בוחר לספר את מעשיו של שמואל בלי מעשי חפני ופנחס, האם הייתם מבינים את דמותו של שמואל באופן שונה? מה הוא אם כן תפקיד ההנגדה?

מבט לחיים

שמואל חי ועובד במשכן לצד חפני ופנחס המבוגרים והבכירים ממנו, אך נראה שהוא לא נשאב לחטאיהם – איך זה ייתכן? האם כל אחד מאתנו היה מסוגל לעמוד כך בלחץ החברתי ולא להיות מושפע מסביבתו? האם לדעתכם שמואל אינו מושפע מבני עלי, או שאולי זוהי השפעה שונה לכיוון אחר?

משימה: לאור ההיכרות שלנו עם שמואל – עם הרקע שלו, עם משפחתו, עם אישיותו – חשבו על גורם בחייו שנותן לו כוח ועוזר לו לשמור על יושרה גם בתוך סביבה של חטאים.
נשמע את תשובות התלמידים ונדון:

  • מהם הכוחות שיכולים לעזור לנו לעמוד בפני לחץ חברתי שלילי?
  • האם אנחנו היינו מצליחים לנהוג כשמואל בנסיבות דומות? הסבירו.

נזמין את התלמידים לכתיבה אישית:

  • האם ומתי אני מצליח להישאר נאמן לעצמי למרות הסביבה שלי?
  • האם הסביבה גם עוזרת לי להיות נאמן לעצמי? כיצד?
  • איזו סביבה בחיי מרחיקה אותי מעצמי, ואיזו סביבה מקרבת אותי לעצמי?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ראינו את שמואל הנער הצעיר שגדל במשכן תחת צילם של חפני ופנחס, בני עלי, הכוהנים החוטאים. שאלנו את עצמנו עד כמה שמואל הושפע מהחטאים הקשים שהתרחשו סביבו ואילו כוחות אפשרו לו לדבוק בדרכו הישרה והטהורה.
מיומנויות: ניתוח טקסט, הבחנה והנגדה.
מתודות: צפייה בניסוי פסיכולוגי מפורסם, ניתוח טקסט והדגשתו בצבעים, שימוש במושג 'לחץ חברתי' כדי לנתח את התנהגותו של שמואל, קישור ללחץ חברתי בימינו.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ניסוי הקונפורמיות של אש
ניסוי הקונפורמיות של אש

  • מה הניסוי מבקש להוכיח לגבי בני אדם?
  • האם כל האנשים היו לדעתכם מושפעים מהניסוי באותו אופן?

קרדיט: ניסוי הקונפורמיות של אש, ערוץ תנועת הערבות, פורסם 2012

דפי עבודה והעשרה לשיעור
מפני מה חרבה שילה?
התנא ר' יוחנן בן תורתא תולה את חורבן המשכן בשילה בשני דברים: מפני מה חרבה...
מפני מה חרבה שילה?
"וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבֻן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד."
(פסוק כב)

שכונת עלי הכהן ביישוב שילה, צילום: יונץ, ויקישיתוף

התנא ר' יוחנן בן תורתא תולה את חורבן המשכן בשילה בשני דברים:

מפני מה חרבה שילה?
מפני שהיו בה שני דברים: גילוי עריות – היו עם נשים האסורות עליהם – ובזיון קדשים (קורבנות).

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת יומא, פרק ט עמוד א)

  • מפני מה חרבה שילה לפי המדרש? הסבירו את המדרש ובססו את דבריכם באמצעות ציטוט מהפרק
חטא הנערים
על פי המדרש, חטאם של הנערים התבטא לא רק במעשיהם המושחתים, אלא גם בשפתם האלימה:...
חטא הנערים
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ, וְאָמַר לֹא כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה."
(פסוק טז)

איור: shutterstock.com

על פי המדרש, חטאם של הנערים התבטא לא רק במעשיהם המושחתים, אלא גם בשפתם האלימה:

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ"? (שמות ב, יג).
להמשך המדרש

לֹא נֶאֱמַר "לָמָּה הִכִּיתָ", אֶלָּא "לָמָּה תַכֶּה". אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא 'רָשָׁע'.
אָמַר זְעִירִי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַמֵּרִים יָד לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ נִקְרָא 'חוֹטֵא', שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם לֹא, לָקַחְתִּי בְחָזְקָה" (שמואל א, ב, טז), וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי ה'" (שמואל א, ב, יז).

(עיבוד. על פי: עין יעקב, מסכת סנהדרין ז, ט. ביאור שטיינזלץ)

  • על פי פסוקים טו-טז, מי הצדדים הלוקחים חלק בוויכוח? ומה העמדה של כל צד?
מִיָּמִים יָמִימָה
הביטוי "מִיָּמִים יָמִימָה" נפוץ בשימוש גם היום. פירושו – מנהג, מעשה כלשהו, שמקובל מאז ומתמיד....
מִיָּמִים יָמִימָה
"וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ, וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה בַּעֲלוֹתָהּ, אֶת אִישָׁהּ, לִזְבֹּחַ, אֶת זֶבַח הַיָּמִים." (פסוק יט)
מצ"ב קובץ וקטור. קרדיט: Pretty Vectors/shutterstock.com

מצ"ב קובץ וקטור. קרדיט: Pretty Vectors/shutterstock.com

הביטוי "מִיָּמִים יָמִימָה" נפוץ בשימוש גם היום. פירושו – מנהג, מעשה כלשהו, שמקובל מאז ומתמיד. נוסף על כך, פעמים רבות הכוונה היא שאותו מנהג מתקיים בתאריך קבוע, באותו הזמן.

להמשך קריאה

לפי רש"י, הכוונה בביטוי היא לפעולה המתרחשת מדי שנה בשנה, כלומר, כל שנה. מסתבר שגם למשפחת אלקנה היה מנהג מימים ימימה, שתוכנו השתנה מעט עם הזמן. בפרק א מסופר לנו שאלקנה, כנראה יחד עם משפחתו, נהג להגיע למשכן ה' בשילה "מימים ימימה", כלומר בכל שנה באופן קבוע. בפרק ב, לאחר שמסרה חנה את בנה שמואל לשמש בקודש במשכן ה' בשילה, מסופר שהיא המשיכה לעלות "מימים ימימה". הפעם עשתה זאת לא רק כדי לקיים את מצוות העלייה לרגל, אלא כדי להביא לבנה שמואל, שגדל רחוק ממנה, "מעיל קטון".

  • כמה ימים חלפו בין פגישותיהם של חנה ושמואל לפי הביטוי "ימים ימימה"?
בן בליעל! (גם בתנ"ך יש קללות עסיסיות)
"בְּלִיַּעַל" או "בֶּן בְּלִיַּעַל" זו קללה רצינית מאוד בתנ"ך. אם מפרקים את המילה "בליעל", מגלים...
בן בליעל! (גם בתנ"ך יש קללות עסיסיות)
"וּבְנֵי עֵלִי, בְּנֵי בְלִיָּעַל: לֹא יָדְעוּ, אֶת ה'. " (פסוק יב)
בליעל, מתוך הספר The Magus, מאת פרנסיס ברט, 1801.

בליעל, מתוך הספר The Magus, מאת פרנסיס ברט, 1801. מתוך ויקישיתוף

"בְּלִיַּעַל" או "בֶּן בְּלִיַּעַל" זו קללה רצינית מאוד בתנ"ך. אם מפרקים את המילה "בליעל", מגלים שהכוונה היא כנראה לאדם שהוא "בלי – עול", כלומר אדם ללא עול שמיים (חסר אמונה או מוסריות). חפני ופנחס הפכו מ"בני עלי" ל"בני בליעל" .

להמשך קריאה

במקומות אחרים במקרא הכינוי "בני בליעל" מתייחס למי שעוסקים בעבודה זרה (עבודת אלילים), ובמקורות מאוחרים התגלגל השם "בליעל" והפך לכינוי של שֵׁד שהיה אחראי לשקרים ולרגשות אשמה. בניו של הכהן הגדול עלי היו מיועדים ללכת בעקבותיו ולמלא את התפקיד החשוב והמכובד – כוהנים במשכן ה'. אולם הם לא עמדו בתקוות שֶׁתָּלוּ בהם. חטאם הראשון היה התייחסותם הלא ראויה לתפקידם ככוהנים בזמן עבודת הקורבנות הקדושה: הם נהגו לחטוף כרצונם מן הקורבנות שהביאו המאמינים לזבוח לאל, ולא חיכו שהבשר יהיה מוכן ושמי שמעלה קורבן ייתן להם את חלקי הזבח שקבעה התורה לכוהנים (למשל בספר דברים יח, ג). מלבד זאת, בהמשך יש רמיזה כי הם נהגו באופן לא ראוי בנשים שהגיעו למשכן ה'.

  • מה גרם לכך שבני עלי הפכו ל"בני בליעל"?
מעיל קטן - געגוע גדול / אסתר אטינגר
כָּל שָׁנָה אֲנִי עוֹלָה עִם הַמְּעִיל. שַׁרְווּלִים שְׁנַיִם רֵיקִים עֲדַיִן וְהַבִּטְנָה מַבְרִיקָה וְצוֹנֶנֶת לִפְנֵי שֶׁתֻּצַּת...
מעיל קטן - געגוע גדול / אסתר אטינגר
"וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ, וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה בַּעֲלוֹתָהּ, אֶת אִישָׁהּ, לִזְבֹּחַ, אֶת זֶבַח הַיָּמִים." (פסוק יט)

Tanechka/shutterstock.com

למילות השיר

כָּל שָׁנָה אֲנִי עוֹלָה
עִם הַמְּעִיל.
שַׁרְווּלִים שְׁנַיִם
רֵיקִים עֲדַיִן
וְהַבִּטְנָה מַבְרִיקָה וְצוֹנֶנֶת
לִפְנֵי שֶׁתֻּצַּת
בְּגוּפְךָ.
כָּל שָׁנָה אֲנִי עוֹלָה
עִם הַמְּעִיל.
לֹא חָלוּק, לֹא סוּדָר
סְרוּגֵי כַּעַס,
רַק מְעִיל –
שֶׁיְּחַבֵּק,
חֹרֶף וְקַיִץ
וְתָמִיד
כָּל שָׁנָה וּמְעִילָהּ.
אֲנִי רוֹקֶמֶת עָלָיו מַעֲשִׂים וַעֲלִילוֹת
וְהוּא כָּבֵד בְּאַרְגָּמָן וּדְמָעוֹת.
כָּל שָׁנָה אֲנִי
מַעֲלָה אוֹתְךָ מֵחָדָשׁ לִהְיוֹת
לְבַד
בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מדוע דווקא מעיל קטון? כיצד, לפי השיר, המעיל מסמל אהבת אֵם?
חפני ופנחס באומנות הנוצרית
ביצירה זו צייר האומן ויליאם דה בריילס שני ריבועים המתארים שני אירועים שונים מהפרק: בריבוע...
חפני ופנחס באומנות הנוצרית
"וְזֶה לְּךָ הָאוֹת, אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל חָפְנִי, וּפִינְחָס: בְּיוֹם אֶחָד, יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן, כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה; וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן, וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים." (פסוקים לד-לה)
ויליאם דה בריילס, חפני ופנחס, איור, 1250 לערך. מוזיאון וולטרז לאמנות, ארה"ב. מתוך ויקישיתוף

ויליאם דה בריילס, חפני ופנחס, איור, 1250 לערך.
מוזיאון וולטרז לאמנות, ארה"ב. מתוך ויקישיתוף

ביצירה זו צייר האומן ויליאם דה בריילס שני ריבועים המתארים שני אירועים שונים מהפרק: בריבוע העליון מתואר החטא של חפני ופנחס בעת מילוי תפקידם ככוהנים. בריבוע התחתון מתוארת חנה המגישה לעלי הכהן את שמואל בנה.

להמשך קריאה

נראה שלא במקרה צייר האומן את האירועים זה תחת זה, כמו רצה לומר לנו – שמואל יבוא תחת בני עלי, והוא ישמש בקודש במקומם.

  • מדוע לדעתכם בחר האומן לתאר את שני האירועים השונים בציור אחד?
שילה
העיר שילה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שילה הייתה מרכז פולחני...
שילה
"וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד, אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר--כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ; כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה." (פסוק יד)
תל שילה, 2012.

תל שילה, 2012. צילום: RonAlmog from Israel, מתוך flickr.com

העיר שילה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שילה הייתה מרכז פולחני ומוקד הנהגת השבטים, ובה התכנס העם בשעות מצוקה ונחוגו בה מדי שנה בשנה חגיגות דתיות.

להמשך קריאה

במשך זמן רב עמד בשִׁילֹה המשכן שבתוכו ניצב ארון הברית. למעשה מסופר עליה כבר בתקופת ההתנחלות – בספר יהושע מתואר כי בשִׁילֹה הוקצו הנחלות לשבטים וכי שם נקבעו הערים לַלְוִיִּים. הארכאולוג ישראל פינקלשטיין, שחפר בשִׁילֹה, מציין כי היה קל למצוא את מיקומה של העיר בשל נקודות הציון המתוארות בספר שופטים, כיוון שמקומן של בית-אל ודרך ההר העתיקה ידועים, היה קל לאתר את מקומה של שִׁילֹה. נוסף על כך, עדויות שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות בתל מתאימות למסופר בספרי המקרא, שם מתוארת שילה כמקום פולחן ומסחר מרכזי. במבנים שהתגלו בחפירות נמצאו שברים של כלי חרס – קנקנים, פַּכִּים ואף סירי בישול.

  • מדוע עלו חנה ואלקנה דווקא לשילה להתפלל ולהקריב קורבנות?
נדודי ארון הברית
עד לבניית בית המקדש לא היה לארון הברית מקום קבוע, והוא עבר בין לא מעט...
נדודי ארון הברית
"וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." (פסוק כב)

מפה המתארת את מסלול נדידת ארון ה' משילה לקרב אבן העזר. הארון המשיך לנדוד לאשדוד, בית שמש, קריית יערים ולבסוף הועלה לירושלים.סופר מיפוי.

עד לבניית בית המקדש לא היה לארון הברית מקום קבוע, והוא עבר בין לא מעט מקומות. גם בימינו שאלת מקום הימצאו מעוררת תֵּאוֹרְיוֹת שונות, ואף משמשת השראה לסרטי הרפתקאות, כגון אינדיאנה ג'ונס.

להמשך קריאה

כמה עובדות על ארון הברית: ההתחלה: ארון הברית נבנה במדבר בידי בצלאל (על פי הוראות שניתנו למשה). נדודים: ארון הברית ליווה את בני ישראל בדרכם במדבר וגם בכניסה לארץ כנען. שיכון זמני: לאחר הכניסה לארץ שוכן הארון בשילה בתוך אוהל מועד, המרכז הפולחני של אותה התקופה. לימים יעלה דוד את הארון לירושלים וישכן אותו שם; שלמה המלך יבנה את בית המקדש ויציב את הארון בקודש הקודשים. 

  • לאחר הנדודים במדבר, מהי התחנה הראשונה והמרכזית של ארון הברית?
אוהל מועד
בספר שמות, שבו מתוארים נדודי בני ישראל ממצרים לָאָרֶץ, מסופר שעם קבלת לוחות הברית, ציווה...
אוהל מועד
"וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." (פסוק כב)

אוהל מועד והכלים בו. מנחם הלברשטט

בספר שמות, שבו מתוארים נדודי בני ישראל ממצרים לָאָרֶץ, מסופר שעם קבלת לוחות הברית, ציווה ה' להקים לו משכן. המשכן היה מקדש נודד, וקראו לו גם "אוהל מועד".

להמשך קריאה

במשכן היו חפצי קודש מיוחדים: ארון הברית, שבו היו שמורים לוחות הברית, המנורה, השולחן, המזבח והכיור.
קדושת משכן שילה הייתה זהה לקדושת בית המקדש שבירושלים, ואותן ההלכות היו נהוגות בשניהם.

  • מדוע המקום שבו חטאו בני עלי הופך את מעשיהם לחמורים במיוחד?
גם שימוש במזלג יכול להיות חטא
  הידעתם שמזלג האכילה המוכר לנו, זה שאנו משתמשים בו יום יום, נכנס לשימוש לפני...
גם שימוש במזלג יכול להיות חטא
"וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד, אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ; כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה." (פסוק יד)

סיר בישול, המאה העשירית לפנה"ס © באדיבות רשות העתיקות.

קילשון, © באדיבות רשות העתיקות.

 

הידעתם שמזלג האכילה המוכר לנו, זה שאנו משתמשים בו יום יום, נכנס לשימוש לפני כ-400 שנים בלבד.

להמשך קריאה

עד אז היה נהוג לאכול בעזרת סכין בלבד, או בכף או בידיים. באיטליה, החל מהמאה ה-11, החלו להשתמש בכלי דמוי מזלג כדי להחזיק את גוש הבשר בזמן שחתכו אותו (ואת הבשר עצמו אכלו בידיים). רק במאה ה-16 נוצרו מזלגות בעלי שלוש או ארבע שיניים שנועדו לאכילת פסטה. בתקופה זו הפך המזלג לפופולרי באיטליה בקרב האצולה, ולאט לאט הפך לכלי מקובל בשכבות אחרות ובמדינות נוספות (מבוסס על ויקיפדיה).

ה"מזלג" של חפני ופנחס אינו המזלג שאנו מכירים מימינו. המזלג המוזכר בפסוק היה ככל הנראה מעין קלשון בעל שלוש שיניים גדולות, ששימש כדי לתפוס את הבשר המתבשל ולהפוך אותו.

  • מדוע האופן שבו השתמשו בני עלי במזלג אינו מתאים להתנהגות הנדרשת מכוהנים?
"שמואל הטִיבֶּטִי" - בחירתו של הדָלַאי לָמָה
https://www.youtube.com/watch?v=MyQyhXOLHQA בפרק הקודם למדנו שחנה התפללה לאלוהים שיוולד לה ילד, ונדרה שהילד שיוולד יהיה נזיר...
"שמואל הטִיבֶּטִי" - בחירתו של הדָלַאי לָמָה
"וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה, עַל בֵּיתוֹ; וְהַנַּעַר, הָיָה מְשָׁרֵת אֶת ה', אֶת פְּנֵי, עֵלִי הַכֹּהֵן." (פסוק יא)

https://www.youtube.com/watch?v=MyQyhXOLHQA בפרק הקודם למדנו שחנה התפללה לאלוהים שיוולד לה ילד, ונדרה שהילד שיוולד יהיה נזיר וישרת את האל כל ימי חייו. בתרבות הטיבטית יש מנהיג רוחני חשוב – הדָלַאי לָמָה.

להמשך קריאה

כיום משרת בתפקיד קדוש זה הדָלַאי לָמָה ה-14, שנבחר לכך כשהיה תינוק. מדוע נבחר דווקא אדם מסוים, כשהוא עדיין תינוק ואפילו לפני שנולד, למלא תפקיד חשוב? בתנ"ך יש כמה סיפורים על אמהות שילדו לאחר תקופה ארוכה של עקרות. הילד שנולד לאם העקרה נולד בזכות ההתערבות האלוהית, והוא ילד מיוחד, שנועד לגדולות, להיות נביא או מנהיג. שמואל, כמו שאנו מתחילים להבין בפרק זה, הוא ילד מיוחד, שאף שגדל רחוק ממשפחתו, באווירה של שחיתות שהנהיגו בני עלי, שמר על תומתו ועל עבודת ה' בדרך הישר. כיצד בוחרים את הדָלַאי לָמָה הבא לפי המסורת הטיבטית? ראו את הסרטון ולמדו עליו עוד. קרדיט: 2015 , How the Dalai Lama is Chosen/Today I Found Out

  • מדוע נבחר הדָלַאי לָמָה לתפקידו? מה משותף לו ולשמואל?
נביא נולד
https://youtu.be/zusXFPsD26M?t=3m21s שמואל מוכיח את עצמו לטובה, והתנהגותו הטובה מודגשת במיוחד לאור התנהגותם הבעייתית של בני...
נביא נולד
"וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב גַּם עִם ה' וְגַם עִם אֲנָשִׁים" (פסוק כו)

https://youtu.be/zusXFPsD26M?t=3m21s שמואל מוכיח את עצמו לטובה, והתנהגותו הטובה מודגשת במיוחד לאור התנהגותם הבעייתית של בני עלי. צפו בסרטון עד  דקה 5:05 קרדיט: חדשות התנ"ך: נביא נולד / חינוכית ראשונים בעולם, 2016

  • האם מנהיג ראוי הוא מי שנולד למשפחה הנכונה או מי שבמעשיו מרוויח את מעמדו?