שנת שמיטה
פרק טו, א-יא
בכמה מילים
נחקור את נושא שמיטת הכספים; את פרטי החוק והגמול שלו. נשאל מהי הסיבה לקיום שנת שמיטה, איך מתמודדים עם האתגרים שהיא מציבה וכיצד המקרא וחז"ל ביקשו להתמודד עם אתגרים אלו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – הלוואה:
נצפה עם התלמידים בסרטון הסבר על הלוואה ונדון עם התלמידים בשאלות שבעזר ההוראה.
אפשרות שנייה – חוק מחיקת חובות:
נקרא עם התלמידים מאמר על חוק מחיקת חובות ונדון עם התלמידים בשאלות שבעזר ההוראה.
אפשרות שלישית – שאלה לדיון:
נבקש מהתלמידים לחשוב על מצב שבו הם נדרשו לוותר על חוב.
- האם דרשו מכם לוותר או שזו הייתה החלטה שלכם?
- כיצד הרגשתם?
- מה השגתם בוויתור?
הזמנה לקריאה
נשאל את התלמידים:
- מהי שמיטה? מה פירוש המילה?
- מה עושים בשנת שמיטה?
נשמע את תשובות התלמידים ונסביר באופן כללי: שמיטה באופן מילולי היא שחרור אחיזה וכוונת המושג 'שמיטה' היא ויתור כלכלי – הפקרת האדמה ויבולה לעניים וגם ויתור על חובות. החוק המקראי מחייב לקיים שמיטה בכל שבע שנים. מושג חשוב נוסף בהקשר זה הוא 'יובל' – שנת החמישים שבאה לאחר שבע שמיטות ובה שומטים גם את הקרקעות שנרכשו וכל אחד חוזר לנחלתו המקורית.
נקרא את דברים פרק טו פסוקים א-יא (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). במהלך הקריאה נבקש מהתלמידים לסמן בצבע אחד את הגמול שיקבל מי ששומר על השמיטה ובצבע אחר את פרטי החוק.
נעבור על פרטי חוק השמיטה: החובות לישראל מתבטלים; מהנוכרים דורשים את החזר החוב (פסוק ב); יש לתת לעניים הלוואה שתספק את כל צורכיהם (פסוקים ז-ח, יא); אסור לא להלוות בגלל הקרבה לשנת שמיטה (פסוק ט).
מה הגמול המובטח לאדם על קיום שמיטת הכספים?
1. הבטחת שכר וברכות (פסוקים ד, ו, י) – בפסוק ו הברכה היא כי בזכות השמירה על שמיטת הכספים, לעם יהיה די חוזק כלכלי כדי להלוות לעמים רבים אחרים ("וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים") והוא לא יזדקק בעצמו להלוואות ("וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט").
נשאל את התלמידים:
- כיצד תשפיע הרווחה הכלכלית גם על ההיבט הביטחוני-מדיני? (הברכה הכלכלית מתרחבת – העם ישלוט בעמים אחרים חלשים כלכלית ולא יהיה נתון לשליטת עמים אחרים כתוצאה מחובות רבים)
2. הטפה ואיום בעונש למי שלא ילווה לעניים (פסוק ט)
הפסוקים פונים למצפון של האדם, למידת החסד, נשאל את התלמידים:
- כיצד נקרא הלווה בפסוקים? ("אָחִיךָ" – פסוקים ב, ג, ז, ט ויא)
- בכמה דרכים נאמר למלווה לוותר על החוב? (שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ (ב); וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ.(ג) אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת (ה))
- מדוע לדעתכם צריך לומר זאת בכל כך הרבה דרכים? (כיוונים אפשריים: אלו מצוות חשובות, או לחלופין מדובר במצוות שקשה לאדם לקיים ולכן יש לעודד אותו לכך)
- מה מצווה בפסוק ג? (לא שומטים את החובות לנוכרי, אך את חובות "אָחִיךָ" יש לשמוט)
- למה לדעתכם יש הבדל?
נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו הם יבדקו מדוע מותר להלוות בריבית לנוכרי לפי כל אחת מהפרשנויות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
חוק מאתגר:
ראינו שהפסוקים מדגישים את חשיבות החוק בחזרה על הנימוקים לו ומציינים את הגמול שלו כדי לשכנע את האנשים לקיימו. נשאל את התלמידים:
- האם תוכלו למצוא בפסוקים רמז נוסף לכך שמדובר בחוק שקשה לקיים? היכן? (נתייחס לפסוק ט בו מובע חשש שהמלווה יימנע ממתן הלוואה בסמוך לשנת השמיטה כדי לא לאבד את כספו)
- מה הקושי לקיים אותו? (כאשר מתקרבים לשנת שמיטה אדם יימנע להלוות כי הוא יודע שהחוב יבוטל בשנה השביעית)
אכן בהיסטוריה המקראית אנו מוצאים עדות שאנשים נמנעו משמיטת החובות: נקרא בנחמיה פרק ה פסוקים א-ה ונשאל את התלמידים:
- מה מתואר בפסוקים? (קושי העניים)
- כיצד מתואר הקושי? (כדי לחיות העניים צריכים לתת את הילדים שלהם לעבדות בעירבון לחובותיהם – פסוק ב; השדות, הכרמים והבתים ניתנים בעירבון להלוואה כדי לקנות אוכל – פסוק ג; בעבור תשלום מס למלך העניים נותנים את השדות והכרמים שלהם בעירבון – פסוק ד)
- מה הטענה העולה מפסוק ה? (שהעשירים הלוו כסף וניצלו את החובות כדי להשתמש ברכושם של הלווים ולשעבד גם את ילדיהם)
מתי מגיע השינוי? תקופת בית שני – פרוזבול:
נקרא את המשנה על הפרוזבול.
נשאל את התלמידים:
- מדוע ראה הלל הזקן צורך בתיקון חוק השמיטה? (כיוון שאנשים נמנעו מהלוואת כספים לנזקקים)
- מהו פרוזבול? (כתב הרשאה שלפיו בית דין מאפשר למלווה לגבות את חובו בכל זמן שירצה – גם בשנת שמיטה. אם חותמים על פרוזבול מותר לא לשמוט את החוב מכיוון שבית הדין גובה את החוב ולבית הדין אין חיוב שמיטת כספים)
הלל משנה חוק מקראי! לנוכח המציאות הוא מוותר על החוק המקראי כדי לשמר את מטרתו של החוק. נשאל את התלמידים:
- מה המטרה של החוק כפי שמבין אותה הלל? (מטרת החוק היא לעזור לנזקקים)
- האם הלל שומר על מטרה זו? (דווקא באמצעות ביטול החוק הלל שומר על מטרתו העיקרית של החוק – לעזור לנזקקים. הפרוזבול המבטל את החוק מאפשר למלווה לגבות את חובו בכל זמן שירצה – כולל בשנת שמיטה וגורם לכך שאנשים ילוו לעניים)
אם נסכם את הדיון בחוק השמיטה, נראה שחוק זה, הן על פי תוכנו הן על פי ביטוייו המנחים, פונה למצפון האדם, לרגש החסד, הרחמים והחמלה כדי ליצור חברה מתוקנת, "כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן". ראינו שהדרישה בחוק הזה אינה פשוטה במציאות ושלא בהכרח יושמה, ובסופו של דבר הקושי הביא לכך שהלל הזקן תיקן את החוק בפרוזבול.
מבט לחיים
חוק שמיטת חובות:
נקרא מאמר מתוך גלובס על חוק שמיטת חובות ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: חקרנו את נושא שמיטת החובות: את פרטי החוק והגמול שלו. עסקנו באתגרי הקביעות ואי האכיפה שבמצווה וכיצד המקרא עודד לקיים את המצווה ולבסוף ראינו כיצד הלל הזקן נדרש לשנות את החוק כדי להמשיך את רוח החוק עצמו.
מיומנויות: פרשנות ימי הביניים וחז"ל.
מתודות: עבודה בזוגות, דף עבודה, דיון.
מאמרים:
- מאמרו של הרב אלחנן סמט 'שמיטת כספים ושמיטת קרקעות' מתוך אתר תנ"ך הרצוג
- מאמרו של הרב אמנון בזק 'שני פנים במצוות השמיטה' מתוך אתר תנ"ך הרצוג
שמיטת חובות במסופוטמיה:
במסופוטמיה היה חוק דומה שלפיו כשמלך היה עולה לשלטון או כשהמצב הכלכלי הגיע לשפל שחייב רפורמה, היה המלך יכול להכריז על 'מישרום'. ההכרזה המפורסמת שבהן היא זו של עמיצדוקה מלך בבל, מצאצאי חמורבי, שמלך בשנים 1626-1646 לפנה"ס.
נבקש מהתלמידים לקרוא את החוק ולענות על השאלות שבדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
