יחידות לימוד לכיתה ז

שמואל א

שמואל א: יחידות לימוד עצמי

שמואל ב

מלחמת שאול בעמלק

שמואל א טו

מבט מלמעלה

ביחידה שלנו נלמד את פרק טו שבו מצווה שאול לצאת למלחמת חורמה נגד עמלק. שאול לא ממלא אחר ההוראות האלוהיות – להכות בעמלק ולא להשאיר פליט, ובתגובה לכך שמואל מודיע לו על הסרת המלכות ממנו. שאלות רבות עולות מהפרק – על מהות הצו האלוהי, על מעשיו של שאול ועל העונש הכבד המוטל עליו. מתוך לימוד הפרק נדון בשאלות אלה.

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת יחידה

מידע כללי

ספר שמואל א
יחידת הפרקים פרק טו
קבוצת גיל כיתה ז
נושאים מרכזיים ביחידה
מספר שיעורים מומלץ 3
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש ינואר

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

החטא החמור מכול

שאול המלך – גַּסּוּת הָרוּחַ היתה בו, ונעקרה ממנו המלוכה. שאמר לו שמואל: "וְלָמָּה...

מדרשים החטא החמור מכול

"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה', וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי." (פסוק כ)

רחמן על אכזרים

אמר ריש לקיש: כל מי שנעשה רחמן על אכזרים, לבסוף נעשה אכזר על רחמנים. מהיכן...

מדרשים רחמן על אכזרים

"וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם, וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ." (פסוק ט)

פרט מתוך יצירה של ארנסט יוזפסון, דוד ושאול, 1878, מאוסף המוזיאון הלאומי סטוקהולם, שוודיה, מתוך ויקישיתוף

אמר ריש לקיש: כל מי שנעשה רחמן על אכזרים, לבסוף נעשה אכזר על רחמנים. מהיכן אנו לומדים זאת? משאול, כפי שכתוב: "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב" (שמואל א כב, יט), וכתוב: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם" (שמואל א טו, ט), ולגבי נוב עיר הכהנים – על רחמנים לא חמל. (עיבוד למדרש זוטא, קהלת, פרשה ז, טז)

מהו הקשר שמצאו חז"ל בין הסיפור שבפרק טו לבין הסיפור על השמדת נוב עיר הכוהנים על ידי שאול (שמואל א, כב)?

נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר

כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו –...

ניבים וביטויים נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר

"וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם." (פסוק כט)

אנדרטה למחתרת ניל"י בגן ניל"י ברמת גן צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי

כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו – הוא מבקש להראות כי אלוהים לא ישנה את החלטתו לעולם, באמצעות הביטוי "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם", כלומר: אלוהים הנצחי לא ישקר ולא יתחרט.

להמשך קריאה

הביטוי "נצח ישראל לא ישקר" משמש גם בימינו, כשרוצים לומר שרוחו, ערכיו ומעמדו של עם ישראל נצחיים, ויישמרו לעולם.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה פעל בארץ הארגון המחתרתי ניל"י. הארגון נאבק בשלטון העותמני שהיה אז בארץ. שם הארגון, ניל"י, הוא ראשי התיבות של הביטוי "נצח ישראל לא ישקר".

הביטוי "נצח ישראל לא ישקר" במשמעותו התנ"כית, מבליט את השוני בין האלוהי לאנושי. מהו השוני העיקרי?

אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת

שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו...

ניבים וביטויים אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת

"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ אֵלָיו אֲגַג מַעֲדַנֹּת וַיֹּאמֶר אֲגָג אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת." (פסוק לב)

Arcady/shutterstock.com

שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו מכריז אגג: "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת".

להמשך קריאה

פרשנים רבים התייחסו לביטוי וניסו להבין מה אפיין את רגעיו האחרונים של אגג – האם זהו ביטוי המראה על גאוותו, או שמא ניסה לדבר דברי חנופה.
אומנם המילה "סר" לא מובנת בהקשרה, אך נראה שכוונת הדברים שאגג הודה שהמוות רע ומר וקיבל עליו את דין המוות.

נסו לחפש פרשנויות אפשריות למילה "סר" ולביטוי "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת". מה דעתכם האישית – מה בדיוק רצה לומר אגג מלך עמלק? ומה זה מלמד עליו?

שמואל נוזף בשאול

בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל...

תרבות ואומנות שמואל נוזף בשאול

"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'." (פסוק כב)

ג'ון סינגלטון קופלי, שמואל נוזף בשאול, 1798, מאוסף המוזיאון לאמנות בבוסטון, מתוך ויקישיתוף

בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל נוזף בשאול על אי ביצוע הצו האלוהי – להשמיד את עמלק.
בציור מתואר מפגש קשה וטעון בין שמואל לבין שאול השב מהקרב.

להמשך קריאה

שמואל מוכיח את שאול בתקיפות, גופו כבר פנה ללכת ממנו באכזבה אך אצבעו המאשימה עודה מופנית אליו. אפשר לראות את רתיעתם לאחור של שאול ושל אנשיו, ואפילו של הסוס… עד כדי כך עוצמתיים דברי שמואל. שאול מרים את ידו בכניעה, משפיל את ראשו ונראה כילד נזוף.

הציור מאופיין בתנועתיות סוערת של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בו, המעצימה את הדרמה המתוארת. מה רצה האומן להדגיש בכך?
נתחו את שפת הגוף של שמואל ושל שאול – מה מאפיין כל אחד מהם?

אגג מוצא להורג

אגג כורע על האדמה ושמואל עומד זקוף ויציב, מאחוריהם לוחמים בכלי נשק שלופים. כך מודגשים...

תרבות ואומנות אגג מוצא להורג

"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל." (פסוק לג)

רמתיים צופים

רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר...

סיפורו של מקום רמתיים צופים

"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל." (פסוק לד)

מפת אזור הפעילות של שאול ושמואל. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר ממיקומה הגבוה, וככל הנראה מזכיר גם את שם האדם הראשון שיישב אותה – צוף או צופי, מאבותיו של אלקנה אביו של שמואל.

להמשך קריאה

לפי המתואר בפרק ובאזכורים אחרים במקרא, מדובר במקום גבוה שנמצא בהר אפרים. הצעות רבות הוצעו במחקר למקומו של יישוב זה. היום מקובל לזהות את היישוב הזה עם הכפר אַ-רַאם, שנמצא כתשעה קילומטרים מצפון לירושלים.

מצאו במפה את עריהם של שמואל ושאול- רמה וגבעה בהתאמה.
כיצד המפה תורמת להבנת המשבר ביחסים של שמואל ושאול? שנאמר: "וְלֹא יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד יוֹם מוֹתוֹ…" (פסוק לה)

עיר הולדתו של שאול

גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח....

סיפורו של מקום עיר הולדתו של שאול

"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל." (פסוק לד)

גבע. תחריט משנת 1880, Lane-Poole, Stanley, מתוך ויקישיתוף

גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח. גבעת שאול מזוהה גם כעיר המקראית "גבעה", שהייתה העיר הראשית של שבט בנימין, ומוכרת גם כ"גבעת בנימין", "גבע בנימין" ו"גבעת האלוהים".

להמשך קריאה

גבעת שאול מוזכרת פעמים אחדות במקרא. בשופטים יט, בסיפור פילגש בגבעה, היא נזכרת בהקשר שלילי. בשמואל א, בסיפורי שאול, היא מצוינת כעיר שבה נולד שאול. עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה העיר למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול", על שם המלך שקבע בה את מושבו. לאחר מות שאול ירדה קרנה של העיר.
היום יש שכונה בשם "גבעת שאול" בירושלים, אולם היא אינה ממוקמת במקום שבו שכנה העיר המקראית.

העיר גבעה מצוינת בהקשרים שונים ובתקופות שונות. מדוע בספר שופטים היא מתוארת כעיר שאנשיה רעים, "בְּנֵי בְּלִיַּעַל"? ומדוע היא מתוארת כעיר גדולה וחשובה בסיפורי שאול?

חרם

החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים,...

ריאליה מקראית חרם

"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו, וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

מצבת מישע, מלך מואב, מן המאה ה-9 לפני הספירה, שבה מוזכר שם הפועל "להחרים". כפי הנראה, החרם היה נהוג גם אצל עמי האזור. צילום: Neithsabes, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים, כמנחת קודש לאל. בספר דברים מצוי חוק החרם, הנוגע לעמי כנען. בנוסף יש ציווי בתורה להחרים את עמלק, כלומר: להשמיד את זכרו.

להמשך קריאה

חוק החרם הוא חוק אלים, אולם הוא אפיין תרבויות עתיקות רבות במצב מלחמה.
היום לא נהוג לפגוע באוכלוסייה אזרחית – לא בזמן מלחמה ולא בזמן פעולה צבאית אחרת. היום פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה, ועל פשע זה קבועים עונשים בחוק הבין-לאומי.

מה ציווה שמואל על שאול? ומה עשו שאול והעם?
כיצד התנהגו עמי האזור האחרים במלחמותיהם?

יציאה למלחמה בעולם העתיק

בעולם העתיק היה נהוג לפנות אל האלים לפני יציאה למלחמה, כדי לקבל את אישורם וכדי...

ריאליה מקראית יציאה למלחמה בעולם העתיק

"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

פסל של שמואל הנביא, ברלין 2017. Renata Sedmakova / Shutterstock.com

בעולם העתיק היה נהוג לפנות אל האלים לפני יציאה למלחמה, כדי לקבל את אישורם וכדי לדעת את תוצאות המלחמה מראש. הפנייה אל האלים הייתה באמצעות נציגי האל: הכוהנים או הנביאים.

להמשך קריאה

על פי המסופר במקרא, יהושע הצטווה לפנות אל הכוהן הגדול, שלבש את "האורים והתומים", ודרכם הועבר המסר האלוהי אם לצאת לקרב. כמוהו, גם מלכי ישראל ביקשו לפנות אל האל באמצעות "האורים והתומים" או באמצעות נביא.