סגור תצוגת כיתה
הפרק

"אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"

פסוקים א-ו

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נשמיע לתלמידים את השיר 'כשיבוא ילדי' שכתבה שמרית אור ונקרא עם התלמידים את מילות השיר. נבקש מהתלמידים לזהות:

  • מה מרגישה האם המקווה לילד?
  • מה האם מבקשת לעשות עם הילד שלה כשיבוא?
  • מה המשפט החוזר המבטא את הרצון שלה לילד? (רק שיבוא)

נציג לקראת קריאה:
גם בפרק שלנו נקרא על אישה שרוצה ילד ולא מצליחה ללדת נקרא את הפסוקים ונגלה:

  • מי האישה?
  • כיצד היא פותרת את הבעיה?

מבט ראשון - מפגש עם הפסוקים

נקרא את פסוקים א-ג אחרי כל פסוק שנקרא בקול נבקש מתלמיד להסביר את הכתוב בלשונו. כל פסוק יוסבר מפי תלמיד אחר – הפסוקים קלים להבנה והתלמידים יוכלו להבין את הטקסט באופן עצמאי.
את פסוקים ד-ה נקרא בהמשך לימוד היחידה, כדי לתת לתלמידים הזדמנות לשער בעצמם מה יקרה בהמשך.
נענה על השאלה ששאלנו לקראת הקריאה:

  • מי האישה הרוצה ילד? (שרי)
  • כיצד היא פותרת את הבעיה? (נותנת לשפחתה, הגר, ללדת ילד לאברהם)

מבט שני - הסבר הפסוקים ושאלות הבנה

שרי אומרת לאברם: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה".

  • מה כוונתה של שרי? (ייתכן ששרי מקווה לגדל את ילדה של הגר כאילו היה הילד שלה וייתכן שהיא מקווה שאחרי שאברם יוליד ילד להגר הוא יוליד גם לה ילד)
  • מי העלה את הרעיון של ההיריון של הגר מאברם, האם זה היה רעיון של אברם או של שרי? (של שרי)
  • כמה שנים שרי הייתה עקרה מאז שהם הגיעו לארץ כנען? (פסוק ג: עשר שנים)

"וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה" (פסוק ג) – נכתוב את הפסוק על הלוח ונבקש מהתלמידים למצוא שני הבדלים בין כתיבת המילה "אישהּ" לכתיבת המילה "אשה" (עם יו"ד ועם מפיק בה"א). נסביר כי המפיק בה"א מציין שייכות:
אישהּ = האיש שלה, ביתהּ = הבית שלה וכו'.

כעת נבין יחד את הפסוק: שרי נותנת את הגר לאברם אישהּ (האיש שלה) כדי שתהיה לו לאשה (שתתחתן אתו).

  • איך אברם יכול להתחתן עם הגר, הרי הוא כבר נשוי לשרי? (בתקופת המקרא היה מותר לאיש להתחתן עם שתי נשים ואפילו יותר)

נקרא את תחילת פסוק ד. אברם מתחתן עם הגר והיא נכנסת להיריון. כשהיא נכנסת להיריון, היחסים בינה ובין שרי משתנים.

  • כיצד הייתם מצפים שהגר תתנהג לשרי? (תכבד אותה ותודה לה על שנתנה לה להתחתן עם אברם, או לחלופין תתנשא עליה שהיא הצליחה להיכנס להיריון ושרי לא)

נקרא את המשך פסוק ד: "וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ". נכתוב את הפסוק על הלוח ונשאל את התלמידים:

  • מה פירוש המילה "גְּבִרְתָּהּ"? (הגברת שלה, ה"בוסית")

נסביר כי שרי, הגברת של הגר, הייתה קלה בעיניה, לא הייתה חשובה בעיניה. הגר פירשה את הריונה כשינוי במעמדה – היא עומדת להיות אם בנו של אברם ולכן היא עוברת ממעמד שפחה למעמד של האישה החשובה במשפחה ולכן היא מזלזלת בשרי.
נקרא את פסוקים ה-ו ונשאל את התלמידים:

  • מה שרי אומרת לאברם לאחר שהגר מזלזלת בה? ומה הוא משיב לה? (שרי מספרת לאברם מה קרה. אברם אומר לה שהיא יכולה לעשות בהגר מה שהיא רוצה)
  • מה שרי בוחרת לעשות להגר? ("וַתְּעַנֶּהָ" היא מענה אותה, מתעללת בה)
  • איך הגר מגיבה להתנהגות שרי? (בורחת מפניה)

מבט שלישי - התבוננות

  • מדוע נתנה שרי את הגר שפחתה לאברם לאישה? (כדי שתלד ילד לאברהם, קיוותה שהילד יגדל כילד שלה)
  • איך לדעתכם הרגישה הגר כשהיא הרתה לאברם? (היא שמחה כי חשבה שזה יגביה את מעמדה, היא כבר לא תהיה שפחה אלא אישה רשמית של אברם)

נבקש מאחד התלמידים לקרוא בקול את פסוק ד ונקרא לתלמידים את העיבוד לדברי רש"י על הפסוק מתוך דף העבודה או נחלק להם את דף העבודה לעבודה עצמאית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

הצגה:
נזמין שני תלמידים להציג שיחה דמיונית בין שרי להגר לאחר שהגר הרתה.
ננסה לחשוב יחד על פתרון אחר למצב הזה, שהיה מונע את התחושות הקשות. נבקש מכל תלמיד שיש לו רעיון להתנהגות שונה של שרי או של הגר לגשת לבמה, להחליף את אחד משני השחקנים ולהציג את הפתרון שלו. נמשיך את ההצגה על פי הפתרון שהוצע ורק לאחר מכן נבקש מילד אחר שלו הצעה שונה לקום ולהציג תרחיש אפשרי נוסף (תרחישים אפשריים לדוגמה: שרי מסבירה להגר שגם ככה קשה לה והיא קצת מקנאה והיא מבקשת מהגר להיות רגישה לכך; הגר שואלת את שרי למה היא מתעללת בה ומבקשת ממנה להפסיק; שרי והגר הולכות יחד אל אברם ומבקשות ממנו לנסות לגשר ביניהן; שרי והגר מחליטות להתרחק זו מזו לתקופה מסוימת כדי להירגע וכו').

מבט לחיים - עבודה אישית

הפרק מתאר יחסים מורכבים בין הגר לשרי. הגר מזלזלת בשרי כי יש לה דבר שלשרי אין (היריון), ושרי מקנאה בהגר וכועסת עליה ולכן מתנהגת אליה לא יפה בחזרה.
נבקש מכל תלמיד לכתוב סיפור קצר של כמה שורות במחברת על אחד מן המקרים שלהלן. נבקש להדגיש בסיפור את הרגשות (כעס, קנאה, עצב, עלבון וכו'). נדגיש כי הסיפור יכול להיות אמיתי אך לא חייב להיות כזה:

  • זלזלו בי או לעגו לי כי לא היה לי דבר ולאחרים היה.
  • צחקתי על מישהו כי היה לי דבר ולו לא היה.
  • נעלבתי ממישהו כי הוא צחק עלי, והתנהגתי אליו לא יפה בחזרה.

תלמידים שיהיו מעוניינים יוכלו לשתף בסיפור שכתבו. תלמידים מתקדמים יוכלו גם לכתוב הצעה להתנהגות אחרת שהייתה יכולה לפתור את הבעיה בסיפור שכתבו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: פתחנו את השיעור בשיר 'כשיבוא ילדי' וזיהינו את התשוקה של אם לילד, קראנו את הפסוקים וביקשנו מתלמידים לנסות ולהסביר את הפסוקים בעצמם. למדנו על הזלזול של הגר בשרי בעת ההיריון, וראינו את התנהגותה הלא נעימה של שרי להגר שגרמה להגר להחליט לברוח. השלכנו את תחושותיהן של שרי והגר על חיינו האישיים – גם אנו חווים לעג או לועגים לאחר. אפשר ללמוד מהצער ומעוגמת הנפש של שרי והגר על הצער שנגרם לכל אדם כאשר לועגים לחולשות שלו.
מיומנויות: הבנת פסוקים באופן עצמאי, זיהוי תפקיד השייכות של המפיק בה"א, קריאת פרשנות במקור ובעיבוד.
מתודות: הכנה לקריאה בעזרת שיר וסרטון, כתיבה אישית ושיום רגשות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
כשיבוא ילדי
למילות השיר קרדיט: השיר 'כשיבוא ילדי' שכתבה שמרית אור, הערוץ של Shimrit Or, הועלה ב-2...
כשיבוא ילדי

למילות השיר

קרדיט: השיר 'כשיבוא ילדי' שכתבה שמרית אור, הערוץ של Shimrit Or, הועלה ב-2 ביוני 2013.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הריב בין אברהם לשרה
בַּפֶּרֶק מְתוֹאָר הַכַּעַס שֶׁל שָׂרָה וְהַהַחְלָטָה שֶׁל אַבְרָהָם לֹא לְרִיב אִיתָה, וּלְאַפְשֵׁר לָה לַעֲשׂוֹת מָה...
הריב בין אברהם לשרה
"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ". (פסוק ה)

בַּפֶּרֶק מְתוֹאָר הַכַּעַס שֶׁל שָׂרָה וְהַהַחְלָטָה שֶׁל אַבְרָהָם לֹא לְרִיב אִיתָה, וּלְאַפְשֵׁר לָה לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהִיא מְבִינָה שֶׁנָכוֹן לַעֲשׂוֹת. הַמִדְרָשׁ "עוֹצֵר" בָּרֶגַע שֶׁל הָרִיב וּמְנַסֶה לְהַרְחִיב עוֹד קְצָת אֶת חִילוּפִי הַדְבָרִים בֵּין אַבְרָהָם לְשָׁרָה בְּאֶמְצָעוּת הַדִמְיוֹן.

לקריאת המדרש

שָׂרָה אִימַנוּ אוֹמֶרֶת: תַחֲזוֹר הַגָר לְשִׁפְחוּתָה, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹמֵר: לְאַחַר שֶׁעָשִׂינוּ אוֹתָה גְבִירָה אָנוּ חוֹזְרִים וּמְשַׁעְבְּדִים אוֹתָה?! חִילוּל שֵׁם שָׁמַיִים בַּדָבָר, אִם כֵּן יַכְרִיעַ אֱלוֹהִים עַל דְבָרַיי וְעַל דְבָרַיִיךְ. (על פי מדרש משלי כו, ד)

  • הַסְבִּירוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם: מָה הָעֶמְדָה שֶׁל שָׂרָה?
  • הַסְבִּירוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם: מָה הָעֶמְדָה שֶׁל אַבְרָהָם?
  • לְפִי דַעְתְכֶם, מַדוּעַ הַם זְקוּקִים לַהַחְלָטָה שֶׁל אֱלוֹהִים?

 

עינוי הגר
כְּשֶׁהָגָר הָיְיתָה בְּהֵירָיוֹן, הִיא הִתְנַשְׂאָה עַל שָׂרָה וְזִלְזְלָה בָּה. שָׂרָה קִינְאָה בָּה מְאוֹד, וְאָז כָּתוּב:...
עינוי הגר
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ". (פסוק ו)

גירוש הגר, גוסטב דורה, המאה ה19. מתוך ויקישיתוף

כְּשֶׁהָגָר הָיְיתָה בְּהֵירָיוֹן, הִיא הִתְנַשְׂאָה עַל שָׂרָה וְזִלְזְלָה בָּה. שָׂרָה קִינְאָה בָּה מְאוֹד, וְאָז כָּתוּב: "וַתְּעַנֶּהָ" – שָׂרָה עִינְתָה אֶת הָגָר (הֵצִיקָה לָה וְהִתְעַלְלָה בָּה). הַמִדְרָשׁ מְנַסֶה לְהַסְבִּיר מָה אֵיךְ עִינְתָה שָׁרָה אֶת הָגָר.

לקריאת המדרש

"שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתָה לְהוֹלִיךְ הַכֵּלִים אַחֲרֶיהָ לַמֶרְחָץ" – שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתָה לָלֶכֶת מֵאֲחוֹרֶיהָ וְלָקַחַת עֲבוּרָה אֶת כְּלֵי הָרַחְצָה. (מדרש אגדה, בראשית טז, ו, ב)

  • הַאִם הַתֵיאוּר בַּמִדְרָשׁ הוּא "עִינוּי"?

    אֶפְשָׁר גַם לוֹמַר שֶׁזֶה תַפְקִידָה שֶׁל שִׁפְחָה בִּימֵי קֶדֶם… אָז מַדוּעַ הַמְפָרְשִׁים חָשְׁבוּ שֶׁזֶה "עִינוּי"? נַסוּ לְהַעֲלוֹת כַּמָה שֶׁיוֹתֵר תְשׁוּבוֹת.

פרא אדם
"פֶּרֶא" הוא חֲמוֹר בַּר שאי אפשר לְבַיֵית (לאַלֵף אותו, להרגיל אותו לחיים בסביבת בני אדם)....
פרא אדם
"וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ. וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן". (פסוקים יא–יב)

צילום: MathKnight and Zachi Evenor, ויקישיתוף

ayelet-keshet / Shutterstock.com

"פֶּרֶא" הוא חֲמוֹר בַּר שאי אפשר לְבַיֵית (לאַלֵף אותו, להרגיל אותו לחיים בסביבת בני אדם). כאשר המלאך מְבַשֵׂר להגר שבנה יהיה פרא אדם, ייתכן שזו ברכה – שיהיה אדם חופשי ולא משועבד – ואיננה בהכרֵחַ אמירה שלילית על אופיו. בשפה העברית של היום הביטוי קיבל משמעות רעה –  פרוּעַ וחסר גבולות.

אבל… כולנו לפעמים קצת כאלה, לא?

  • כיצד אפשר להבין את הברכה לישמעאל לפי הפירוש החיובי של הצירוף "פרא אדם"?
    צפו בסרטון קצר מתוך המחזמר על טום סויֵר – כיצד מוּצגת דמותו של טום סויֵר לפי הסרטון?
ידו בכול ויד כול בו
כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל מִישֶׁהוּ "יָדוֹ בַּכּוֹל וְיָד כּוֹל בּוֹ", הַכַּוָונָה הִיא לְאָדָם שֶׁמְעוֹרָב בְּכָל דָבָר וְנִמְצָא...
ידו בכול ויד כול בו
"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן". (פסוק יב)

ויני פו הדוב על גבי כרזה מתאילנד, 2015. tulpahn / Shutterstock.com

כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל מִישֶׁהוּ "יָדוֹ בַּכּוֹל וְיָד כּוֹל בּוֹ", הַכַּוָונָה הִיא לְאָדָם שֶׁמְעוֹרָב בְּכָל דָבָר וְנִמְצָא בְּעִימוּת עִם כּוּלָם.

  • מָה דַעְתְכֶם: מָתַי הִתְעָרְבוּת בְּעִנְיָינִים שֶׁל אֲחֵרִים זֶה טוֹב – וּמָתַי זֶה רַע?
  • נַסוּ לָתֵת דוּגְמָאוֹת לְמַצָבִים שֶׁבָּהֶם הִתְעָרְבוּת הִיא עֶזְרָה, וּמָתַי הִתְעָרְבוּת נֶחְשֶׁבֶת לְהִידָחֲפוּת לְעִנְיָינִים שֶׁלֹא נוֹגְעִים לָנוּ.
אברהם, שרה והגר
שְׁתֵי הַיְצִירוֹת -­ הָאַחַת שֶׁל הָאוֹמָן הַסְפָרַדִי ויסן רודה (1783–1858) וְהַשְׁנִיָיה שֶׁל הָאוֹמָן הַפְּלֵמִי פֶּטֶר...
אברהם, שרה והגר
"וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה [...] וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ". (פסוקים ג-ו)

פטר פאול רובנס, "הגר עוזבת את בית אברהם", 1617-1615, שמן על בד. מאוסף מוזיאון ארמיטאז'. מתוך ויקישיתוף

Vicenç Rodés i Aries, "שרה מציגה את הגר בפני אברהם”, 1835. אוסף Reial Acadèmia Catalana de Belles Arts de Sant Jordi. מתוך ויקישיתוף

שְׁתֵי הַיְצִירוֹת -­ הָאַחַת שֶׁל הָאוֹמָן הַסְפָרַדִי ויסן רודה (1783–1858) וְהַשְׁנִיָיה שֶׁל הָאוֹמָן הַפְּלֵמִי פֶּטֶר פָּאוּל רוּבֶּנְס ( 1577–1640) – מְתָאֲרוֹת אֶת מַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים בֵּין אַבְרָהָם, שָׂרָה וְהָגָר.

להמשך קריאה

בִּשְׁתֵי הַתְמוּנוֹת שֶׁצוּיְרוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בִּזְמַנִים אֲחֵרִים בָּחֲרוּ הָאוֹמָנִים לְהַצִיג אֶת הַדְמוּיוֹת בְּמֶרְכַּז הַתְמוּנָה, וּבֵינֵיהֶן נוֹצֶרֶת צוּרָה דוֹמָה לִמְשׁוּלָשׁ. הִתְבּוֹנְנוּ בַּהַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁל הַדְמוּיוֹת, בַּצְבָעִים וּבָאוֹר שֶׁהִכְנִיס כָּל אוֹמָן לַיְצִירָה שֶׁלוֹ.

  • נַסוּ לְסַדֵר אֶת הַצִיוּרִים לְפִי סֵדֶר הָאֵירוּעִים.

  • לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנַנְתֶם בִּתְשׂוּמֶת לֵב בְּכָל פְּרָטֵי הַיְצִירוֹת, נַסוּ לְדַמְיֵין:

    אִם כָּל אַחַת מֵהַדְמוּיוֹת בַּצִיוּרִים הָיְיתָה אוֹמֶרֶת מִשְׁפָּט (כְּמוֹ בְּקוֹמִיקְס), מָה הִיא הָיְיתָה אוֹמֶרֶת?

להיות אימא
https://www.youtube.com/watch?v=HFGEhdUcwrc שָׂרָה אִימַנוּ רָצְתָה מְאוֹד יֶלֶד, אֲבָל לֹא יָכְלָה לָלֶדֶת. הִיא נָתְנָה אֶת הַשִׁפְחָה שֶׁלָה...
להיות אימא
"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי". (פסוק ב)

https://www.youtube.com/watch?v=HFGEhdUcwrc שָׂרָה אִימַנוּ רָצְתָה מְאוֹד יֶלֶד, אֲבָל לֹא יָכְלָה לָלֶדֶת. הִיא נָתְנָה אֶת הַשִׁפְחָה שֶׁלָה לְאַבְרָהָם, וְכָךָ הַיֶלֶד שֶׁיִיוָולֵד לַשִׁפְחָה יִהְיֶה כְּמוֹ הַיֶלֶד שֶׁלָה, שֶׁל שָׂרָה. בִּשְׁנַת 1998, כְּשֶׁהָיְיתָה שָׂרִית חָדָד בַּת 20, הִיא הִקְלִיטָה אֶת הַשִׁיר "לִהְיוֹת אִימָא". הַאִם בֶּאֱמֶת הִיא רָצְתָה לִהְיוֹת אִימָא בַּגִיל 20? שְׁאֵלָה טוֹבָה. לֹא תָמִיד כָּל זַמָר שָׁר שִׁירִים הַמְתָאֲרִים בְּדִיוּק אוֹתוֹ וְאֶת רְצוֹנוֹתָיו, אֲבָל הַשִׁירִים נוֹתְנִים קוֹל לִרְגָשׁוֹת שׁוֹנִים וּמוּרְכָּבִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. פְּעָמִים רַבּוֹת אֲנַחְנוּ מִזְדַהִים מְאוֹד עִם שִׁירִים שֶׁמִישֶׁהוּ אַחֵר כַּתָב וְשָׁר. לַסַקְרָנִים: אַחֲרֵי כִּמְעַט 20 שָׁנָה, כְּשֶׁהִיא בַּת 39, יָלְדָה שָׂרִית חָדָד אֶת בִּתָה הַבְּכוֹרָה, נוֹיָה.

למילות השיר

להיות אימא מילים: דוד חלפון אַתָּה לֹא כָּאן אַךְ אוֹתְךָ חוֹלֶמֶת כָּל דַּקָּה בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי נוֹשֶׁמֶת כֹּה רוֹצָה, מְקַוָּה, מְיַחֶלֶת לִהְיוֹת אִמָּא אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת לִהְיוֹת אִמָּא אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת יֶלֶד רוֹצָה לְהָבִיא לָעוֹלָם לַחֲבֹק בְּרֹךְ לִבִּי נִפְעַם יִקְרָא לִי "אִמָּא" הָאֹשֶׁר מֻשְׁלָם רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא עוֹלָם עֵינֶיךָ מוּל עֵינַי אֲנִי מְדַמְיֶנֶת בְּלֵילוֹת קָרִים לְחַדְרְךָ נִכְנֶסֶת אֶת גּוּפְךָ הָרַךְ בְּאַהֲבָה עוֹטֶפֶת לַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁמָתִי זוֹעֶקֶת לַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁמָתִי זוֹעֶקֶת יֶלֶד רוֹצָה… לְךָ אָשִׁיר יַלְדִּי מִכָּל הַלֵּב כִּי יָדַעְתִּי בְּחַיַּי צַעַר וּכְאֵב אֶת הַכֹּל מַבְטִיחָה אָז אֶשְׁכַּח כְּשֶׁבִּזְרוֹעוֹתַי אוֹתְךָ בְּנִי אֶקַּח כְּשֶׁבִּזְרוֹעוֹתַי אוֹתְךָ בְּנִי אֶקַּח © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • כֵּיצַד בָּא לִידֵי בִּיטוּי בַּשִׁיר הָרָצוֹן הֶחָזָק לְיֶלֶד?
  • כֵּיצַד אַתֶם מַסְבִּירִים אֶת הַבְּחִירָה שֶׁל שָׂרָה לְבַקֵשׁ מֵהָגָר לָלֶדֶת בַּעֲבוּרָה יֶלֶד?

קרדיט: שרית חדד – להיות אמא – Sarit Hadad – Leyot Ima / SaritHadadOfficial

בְּאֵר לַחַי רוֹאִי
מִדְבָּר הוּא מָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מְעַט מִשְׁקָעִים (מְעַט גֶשֶׁם אוֹ מְעַט טַל). כְּדֵי לִחְיוֹת צָרִיךְ...
בְּאֵר לַחַי רוֹאִי
"וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר. [...] וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי. עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד". (פסוקים ז, יג-יד)

מפת הנגב בתקופת האבות. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

מִדְבָּר הוּא מָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מְעַט מִשְׁקָעִים (מְעַט גֶשֶׁם אוֹ מְעַט טַל). כְּדֵי לִחְיוֹת צָרִיךְ מַיִם. וְלָכֵן יֵשׁ מְעַט מְאוֹד חַיִים בַּמִדְבָּר: מְעַט אֲנָשִׁים, מְעַט בַּעֲלֵי חַיִים וּמְעַט צִמְחִיָיה. מִי שֶׁבְּכָל זֹאת מַצְלִיחַ לִחְיוֹת בַּמִדְבָּר הוּא מִי שֶׁיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַשִׂיג מַיִם.

כֵּיצַד בְּנֵי אָדָם מַשִׂיגִים מַיִם בַּמִדְבָּר? לִפְעָמִים מוֹצְאִים מַעְיָין נִסְתָר שֶׁמִמֶנוּ יוֹצְאִים מַיִם מֵהָאֲדָמָה, וְלִפְעָמִים חוֹפְרִים בְּאֵר שֶׁבָּה נֶאֱסָפִים מֵי הַגְשָׁמִים הַמְעַטִים שֶׁיוֹרְדִים.

  • מִצְאוּ בַּמַפָּה אֶת "דֶרֶךְ שׁוּר". לְפִי דַעְתְכֶם, מַדוּעַ הָלְכָה הָגָר, אַחֲרֵי שֶׁשָׂרָה גֵירְשָׁה אוֹתָה, דַוְוקָא בְּדֶרֶךְ זוֹ? לְאָן הִיא נִיסְתָה לְהַגִיעַ? (רֶמֶז: קִרְאוּ שׁוּב אֶת פָּסוּק א בַּפֶּרֶק וְהִסְתַכְּלוּ בַּמַפָּה).

כנען ומצרים
כְּנַעַן וּמִצְרַיִם הַן אֲרָצוֹת שְׁכֵנוֹת, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן קְשָׁרִים. לִפְעָמִים קִשְׁרֵי שְׁכֵנוּת טוֹבָה, קְשָׁרִים שֶׁל כַּלְכָּלָה...
כנען ומצרים
"וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר". (פסוק א)

מַסַע אַבְרָהָם מֵהָעִיר אוּר דֶרֶךְ כְּנַעַן לְמִצְרַיִם. הכרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן – החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב. © מטח

כְּנַעַן וּמִצְרַיִם הַן אֲרָצוֹת שְׁכֵנוֹת, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן קְשָׁרִים. לִפְעָמִים קִשְׁרֵי שְׁכֵנוּת טוֹבָה, קְשָׁרִים שֶׁל כַּלְכָּלָה וּמִסְחָר, וְלִפְעָמִים הַן נִלְחָמוֹת זוֹ בְּזוֹ. תוֹשָׁבֵי כְּנַעַן הָיוּ תְלוּיִים בִּירִידַת הַגְשָׁמִים, אֲבָל תוֹשָׁבֵי מִצְרַיִם נֶהֱנוּ תָמִיד מִן הַמַיִם שֶׁל אֶחָד מִשְׁנֵי הַנְהָרוֹת הַגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – הַנִילוּס!

  • כֵּיצַד בָּאִים לִידֵי בִּיטוּי בַּסִיפּוּר הַקְשָׁרִים בֵּין אֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן?

שפחה
בָּעוֹלָם הָעַתִיק הָיָה נָהוּג שֶׁלְזוּגוֹת נְשׂוּאִים בַּעֲלֵי כֶּסֶף רָב הָיוּ עֲבָדִים (גְבָרִים) וּשְׁפָחוֹת אוֹ אֲמָהוֹת...
שפחה
"וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר [...] וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ". (פסוקים א–ד)

ג'יימס טיסו, שָׂרָה מְשַׁלַחַת אֶת הָגָר, גואש על לוח, 1902-1896 בערך. Gift of the heirs of Jacob Schiff, Jewish Museum NY

בָּעוֹלָם הָעַתִיק הָיָה נָהוּג שֶׁלְזוּגוֹת נְשׂוּאִים בַּעֲלֵי כֶּסֶף רָב הָיוּ עֲבָדִים (גְבָרִים) וּשְׁפָחוֹת אוֹ אֲמָהוֹת (נָשִׁים) שֶׁשֵׁירְתוּ אוֹתָם. הַמַעֲמָד הָיָה מְאוֹד בָּרוּר – מִי בַּעַל הַכֶּסֶף, וּמִי אוֹמֵר לְמִי מָה לַעֲשׂוֹת… (רְאוּ לְדוּגְמָה אֶת הַתְמוּנָה וזַהוּ אֶת הַשִׁפְחָה).

להמשך קריאה

בַּסִיפּוּר שֶׁלָנוּ לַשִׁפְחָה יֵשׁ יִתְרוֹן עַל הַגְבֶרֶת! הַגְבֶרֶת רָצְתָה לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּיִתְרוֹן שֶׁל הַשִׁפְחָה, אֲבָל… הַיִתְרוֹן גָרַם לַשִׁפְחָה לְזַלְזֵל בַּגְבֶרֶת שֶׁלָה. וּבְאוֹתָה הַתְקוּפָה זֶה נֶחְשַׁב לְמַעֲשֶׂה חָמוּר מְאוֹד.

  • מָה הָיָה הַיִתְרוֹן שֶׁל הָגָר הַשִׁפְחָה עַל גְבִירְתָה שָׂרָה?
  • אֵיזֶה בִּיטוּי בַּפְּסוּקִים מֵעִיד עַל הַזִלְזוּל?
חוקי חמורבי
חָמוּרָבִּי הָיָה מֶלֶךְ בָּבֶל לִפְנֵי 4,000 שָׁנִים בְּעֵרֶךְ. אַרְכֵאוֹלוֹגִים מָצְאוּ קוֹבֶץ שֶׁל כְּ-300 חוּקִים חֲקוּקִים...
חוקי חמורבי
"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָה". (פסוק ב)

מצבה ועליה חוקי חמורבי, המאה ה־18 לפנה"ס. מאוסף מוזיאון הלובר. צילום: Deror avi, ויקישיתוף

חָמוּרָבִּי הָיָה מֶלֶךְ בָּבֶל לִפְנֵי 4,000 שָׁנִים בְּעֵרֶךְ. אַרְכֵאוֹלוֹגִים מָצְאוּ קוֹבֶץ שֶׁל כְּ-300 חוּקִים חֲקוּקִים עַל אֶבֶן מִתְקוּפַת שִׁלְטוֹנוֹ. אַרְבָּעָה סְעִיפִים מִתוֹךְ קוֹבֶץ הַחוּקִים הַגָדוֹל עוֹסְקִים בְּמַצָב דוֹמֶה לַמַצָב שֶׁל שָׂרָה וְהָגָר. בְּחוּקֵי חָמוּרָבִּי כָּתוּב שֶׁאִם יֵשׁ אִישָׁה שֶׁלֹא יְכוֹלָה לָלֶדֶת מִסִיבּוֹת שׁוֹנוֹת, מוּתָר לָה לָקַחַת שִׁפְחָה שֶׁתֵלֵד בִּמְקוֹמָה. אִם הַשִׁפְחָה תַשְׁוֶוה אֶת עַצְמָה בַּמַעֲמָד לִגְבִירְתָה, מוּתָר לַגְבֶרֶת לְסַמָן אוֹתָה בְּאוֹת עַבְדוּת (כְּעוֹנֶשׁ), אֲבָל אָסוּר לְסַלֵק אוֹתָה וְאָסוּר לִמְכּוֹר אוֹתָה, כִּי הִיא אַחַת מֵהָאִימָהוֹת בַּשֵׁבֶט. (מבוסס על עולם התנ"ך – ספר בראשית)  

  • הַאִם הַחוּקִים הַבַּבְלִיִים מַרְאִים שֶׁהַשִׁימוּשׁ בְּשִׁפְחָה כְּ"אֵם פּוּנְדְקָאִית" (אִישָׁה שֶׁיוֹלֶדֶת בִּשְׁבִיל אִישָׁה אַחֶרֶת) הָיָה מְקוּבָּל?

  • בְּמָה הַסִיפּוּר שֶׁל אַבְרָהָם, שָׂרָה וְהָגָר דוֹמֶה לַמִקְרֶה הַמְתוֹאָר בַּחוֹק הַבַּבְלִי (חוּקֵי חָמוּרָבִּי)? וּבַמֶה הַסִיפּוּר שׁוֹנֶה?

אישה בהיריון הולכת במדבר
https://www.youtube.com/watch?v=lLhrQPxOq48 הַסִרְטוֹן מַרְאֶה אִישָׁה בַּחוֹדֶשׁ הַשְׁבִיעִי לַהֵירָיוֹן, אֲשֶׁר מִתוֹךְ בְּחִירָה וּמִתוֹךְ רָצוֹן הָלְכָה חֲמִישָׁה יָמִים...
אישה בהיריון הולכת במדבר
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ. וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר". (פסוקים ו–ז)

https://www.youtube.com/watch?v=lLhrQPxOq48 הַסִרְטוֹן מַרְאֶה אִישָׁה בַּחוֹדֶשׁ הַשְׁבִיעִי לַהֵירָיוֹן, אֲשֶׁר מִתוֹךְ בְּחִירָה וּמִתוֹךְ רָצוֹן הָלְכָה חֲמִישָׁה יָמִים בַּמִדְבַּר סָהֲרָה, הַמִדְבָּר הַחַם הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם שֶׁנִמְצָא בִּצְפוֹן אַפְרִיקָה.

להמשך קריאה

מַדוּעַ הִיא עָשְׂתָה זֹאת? מִתוֹךְ אֱמוּנָה בַּחֲשִׁיבוּת הַהֲלִיכָה, הִתְמוֹדְדוּת עִם אֶתְגָרִים, מִתוֹךְ רָצוֹן לְהִתְחַבֵּר לַגוּף שֶׁלָה וְלַטֶבַע. הִיא לֹא הָלְכָה לְבַד אֶלָא בְּלִיוּוּי אֲנָשִׁים וְצֶוֶות רְפוּאִי.

  • לְפִי דַעְתְכֶם, מָהֵן הַסַכָּנוֹת הָעוֹמְדוֹת בִּפְנֵי אִישָׁה בְּהֵירָיוֹן שֶׁהוֹלֶכֶת לְבַד בַּמִדְבָּר?
  • כֵּיצַד הַמַלְאָךְ הִצִיל אוֹתָה וְאֶת הָעוּבָּר שֶׁלָה?

קרדיט: Seven months pregnant woman walks the Sahara desert with ease / Mini Movement Messages

משולש מסוכן
 אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה יֶלֶד, אֲבָל שָׂרַי, אִשְׁתוֹ, לֹא יְכוֹלָה לָלֶדֶת. לְשָׂרַי הָיָה רַעְיוֹן: לָתֵת...
משולש מסוכן
"וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ". (פסוקים ד-ה)

 אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה יֶלֶד, אֲבָל שָׂרַי, אִשְׁתוֹ, לֹא יְכוֹלָה לָלֶדֶת. לְשָׂרַי הָיָה רַעְיוֹן: לָתֵת לְאַבְרָהָם אֶת שִׁפְחָתָה, הָגָר, כְּדֵי שֶׁהִיא (הָגָר) תִהְיֶה בְּהֵירָיוֹן. כְּשֶׁזֶה קָרָה, בִּמְקוֹם לִשְׂמוֹחַ שֶׁהַתוֹכְנִית הִצְלִיחָה – הִתְחִיל מַשְׁבֵּר (מַשְׁבֵּר הוּא מַצָב קָשֶׁה אוֹ  מְסוּכָּן, נְקוּדַת שֶבֶר).

  • תָאֲרוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם: מָה הָיָה הַמַשְׁבֵּר? מָה גָרַם לוֹ?

  • כֵּיצַד הֵגִיבוּ לַמַשְׁבֵּר הַדְמוּיוֹת הַשׁוֹנוֹת בַּסִיפּוּר – אַבְרָם, שָׂרַי, הָגָר?

  • חִשְׁבוּ וַעֲנוּ: לְפִי דַעְתְכֶם, אֵילוּ רְגָשׁוֹת הִרְגִישָׁה כָּל דְמוּת בַּסִיפּוּר?

     

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים טז- כ . 929 תנך ביחד