סגור תצוגת כיתה
הפרק

אלימלך ומשפחתו יורדים לשדי מואב

פסוקים א-ה

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

פסוקים א-ה הם המצג של הסיפור, נכיר את משפחתם של אלימלך ונעמי ונראה כיצד אלימלך מתמודד עם הרעב בבית לחם וכיצד המקרא והמדרשים מבקרים את מעשיו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – 'משנה מקום, משנה מזל'
נכתוב על הלוח את הביטוי 'משנה מקום, משנה מזל' ונשאל את התלמידים:

  • האם אתם מסכימים עם הביטוי?
  • האם יש לכם דוגמאות שבהן שינוי של מקום השפיע על מהלך האירועים בחייכם?
  • האם יש לכם דוגמאות הפוכות?

הצעה שנייה – סימולציות ודיון:
נכתוב על הלוח מצבים שבהם נמצאים במקום שיש בו בעיות (מסיבת יום הולדת לא נחמדה, שכונה מלוכלכת ובלי מקומות בילוי, מקום עבודה שאני לא מסתדר עם הבוס ועוד). נבקש מהתלמידים לכתוב לכל מצב סיבות להישאר במקום וסיבות לעזוב אותו. לאחר מכן נשאל את התלמידים:

  • מתי אתם בוחרים לקום ולעזוב מקום?
  • האם היו לכם התלבטויות? מדוע?
  • האם בהכרח קל יותר לקום ולעזוב או קל יותר להישאר?

הזמנה לקריאה והעמקה

נפתח בקריאה של כל הפרק ובהסברו. לאחר מכן נשוב לקרוא את פסוק א.
נקרין על הלוח את מפת ארץ ישראל בתקופת השופטים ונבקש מהתלמידים לסמן את הדרך שעבר אלימלך עם משפחתו מבית לחם יהודה לשדי מואב (ראו מפה תחת לשונית "הרחבות" בטקסט המקראי).
נשאל את התלמידים:

  • מדוע משפחת אלימלך עוזבת את בית לחם?
  • מה דעתכם על הבחירה של אלימלך לעזוב את בית לחם בשעה שיש רעב, ולכל תושבי בית לחם אין אוכל?

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ב-ה ולצייר בזוגות את עץ המשפחה של אלימלך. נציג על הלוח את עץ המשפחה ונשים לב שכל הגברים מתים, ונותרות רק בנות המשפחה (אפשר להעיר שלא כברוב סיפורי התנ"ך, בסיפור זה הנשים תופסות מקום עיקרי, ולא הגברים).
נשאל את התלמידים:

  • מה המצב המתואר בסוף פסוק ה?

בתקופת התנ"ך אישה הייתה תלויה בדמויות הגבריות בחייה – האישה עברה מבית אביה לבית בעלה, אלמנות היו מהמעמדות החלשים של החברה ולא היה להן רכוש ומעמד.

בפסוק ה לאחר עשר שנים שבהן משפחת אלימלך גרה בשדי מואב אנו נפרדים מאלימלך ובניו, הדמויות המשניות, ונעמי נותרת חסרת כול.
דמותו של אלימלך – קריאה במדרש בחברותות
חז"ל ניסו להסביר את הסיבה לסיפור הטרגי של אלימלך ונעמי. נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בחברותות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

לסיכום, ראינו כי חז"ל מבקרים את דמותו של אלימלך. לטענת חז"ל מכיוון שאלימלך היה אדם חשוב מצופה ממנו שידאג לציבור, ומכיוון שדאג רק לעצמו ולמשפחתו באו עליו הצרות והעונשים. נראה שלתפיסת חז"ל העולה מתוך מדרשים אלה, יש קשר בין מות אלימלך ובניו לבין התנהלותו. בשל מותו ומות בניו חיפשו חז"ל את חטאו ועיגנו אותו בפסוקים. נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על תפיסה זו של חז"ל?
  • האם לדעתכם הסיפור המקראי מוביל לקריאה זו?

מבט לחיים

נבקש מהתלמידים להיכנס לנעליה של נעמי ולכתוב בעקבות הפסוקים שלמדנו דף ביומן שלה או שיחה דמיונית שהיא הייתה מנהלת עם אלימלך לקראת חזרתה.

  • איך נעמי מרגישה עקב מה שהיא חוותה?
  • מה דעתה על מעשיו של אלימלך?
  • מה היא חושבת על אלוהים?
  • מה היא חושבת על אנשי מואב?
  • מה היא חושבת על כלותיה?

תלמידים שירצו לשתף יקראו לכיתה את דבריהם. נשאל את התלמידים:

  • כיצד הייתם מגיבים לנעמי?
  • לו הייתה נעמי חיה בימינו, האם התחושות שלכם כלפיה היו שונות? מדוע?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את פתיחת הסיפור של מגילת רות, היכן העלילה מתרחשת, מי הן הדמויות ומה נקודת המוצא של הסיפור.
מיומנויות: מפה, עץ משפחה, דמויות משניות, מדרש.
מתודות: סימון הדרך של אלימלך ומשפחתו על גבי מפה, רישום עץ משפחה, בחינת דמותו של אלימלך במקרא ובמדרש.

אפשר עוד...

מיקום המגילה בתוך ספרי התנ"ך
נקרא עם התלמידים את תחילת פסוק א שמתאר שהסיפור מתרחש בימי שפוט השופטים. נסביר על תקופה זו בקצרה. נסביר כי פתיחה זו מסמנת לנו את מיקומו של ספר זו בתנ"ך. נבקש מהתלמידים לבדוק:

  • כמה ספרים מפרידים בין ספר רות לספר שופטים? (23)
  • היכן ממוקמת מגילת רות בתנ"ך? (בכתובים, בראש המגילות)

לפי נוסח המסורה מגילה זו ממוקמת בראש המגילות הערוכות על פי סדר כרונולוגי. חז"ל בתלמוד הבבלי, מביאים מקור תנאי – ברייתא – שלפיו המגילה נמצאת בראש כתובים, וכי המגילה מתארת את ייחוסו של דוד כהקדמה לספר תהילים.

  • לפיכך, מה המטרה בפתיחה זו? (פתיחת הספר מדגישה את קיומו של רצף ואת מיקומו כסיפור המסופר בימי השופטים)
  • מה אתם זוכרים מספר שופטים – מה מאפיין את השלטון בספר שופטים? (אילו ימי טרום-מלוכה)

בתרגום השבעים, בוולגטה ובכתבי אבות הכנסייה מגילת רות ממוקמת בסמוך לספר שופטים, משום שהיא מתארת אירוע המיוחס לתקופה זו, ולאחריה עומד ספר שמואל שבו מתחילה תקופת המלוכה. כלומר, מגילת רות שם היא אמצעי מקשר בין תקופת השופטים לתקופת המלוכה.

מידע נוסף למורה:
בפסוקית הפתיחה, ובזיקות לכתובים בסוף ספר שופטים (סיפור פסל מיכה ומסע בני דן – שופטים פרקים יז-יח וסיפור פילגש בגבעה ומלחמת ישראל בשבט בנימין – שופטים פרקים יט-כא) המחבר מקשר את המגילה לאירועים המתרחשים לפני המלוכה. בשלושת הסיפורים מסופר לנו על דמויות מבית לחם יהודה: "וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" (שופטים פרק יז פסוק ח), "וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" (שופטים פרק יט פסוק א), "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" (רות פרק א פסוק א). מצד אחד, מטרת הזיקה לכתובים אלו היא לקשר מבחינה כרונולוגית את הסיפור כסיפור מטרים לתקופת המלוכה המביע תקווה להקמת מלכות בית דוד. מצד שני, החיבור לאותם סיפורים בשופטים באים להדגיש את הניגוד בין מגילת רות לבינם, בעוד הסיפורים בשופטים מתארים דרדור מוסרי: "אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים פרק כא פסוק כה) ולכן יש צורך בהקמת שושלת מלוכה, מגילת רות מראה לנו גם היא קושי, רעב ומוות אך מאידך גיסא היא מספרת גם על נאמנות וחסד. במגילת רות אנו נחשפים לייחוסו של דוד, ובכך יוצרים גם הכנה לקראת תקופת מלוכת דוד.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עץ משפחה
מה המצב המתואר בסוף פסוק ה?
עץ משפחה

  • מה המצב המתואר בסוף פסוק ה?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
אלימלך ובניו - פַּרְנָסֵי הדור
היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו וּפַרְנָסֵי הדור היו....
אלימלך ובניו - פַּרְנָסֵי הדור
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו." (פסוק א)

אלכסנדר בידה, הגלות מיהודה, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו וּפַרְנָסֵי הדור היו. ומפני מה נענשו ומתו בגולה? מפני שיצאו מהארץ לחוץ לארץ. שנאמר: "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי" (רות א, יט).
להמשך המדרש

ומה פירוש "הֲזֹאת נָעֳמִי"?
אמר ר' יצחק: אמרו – ראיתם מה עלה בגורלה של נעמי, שיצאה מהארץ לחוץ לארץ ולא זאת בלבד שלא ניצלה שם מצרות, אלא ירדה לגמרי ממעמדה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, בבא בתרא, דף צא, עמוד א. ביאור שטיינזלץ)

  • בדרך כלל מדרשים מנסים לענות על שאלה שעולה ואין לה מענה ברור בפסוקים, תוך התבססות על הכתוב במקומות אחרים במקרא. מהי השאלה העולה בפרק? ועל סמך מה ניתנה התשובה במדרש זה?
מדרשי שם
  רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת… וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת....
מדרשי שם
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם." (פסוק ב)

יצירה של זאב רבן מ-1930 המתארת את משפחת אבימלך בעזבה את העיר בית לחם לשדה מואב. באדיבות משפחת האמן.

 

רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת… וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת. וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים. וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. מַחְלוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְחוּ מִן הָעוֹלָם. וְכִלְיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁכָּלוּ מִן הָעוֹלָם.

(מדרש רות רבה, פרשה ב, ה)

  • יש הרואים בדברים המיוחסים לאלימלך במדרש טעם לפגם, ומזהים בהם יוהרה, ויש הרואים בהם נבואה לעתיד לבוא. הסבירו את שתי הדעות.
הֲזֹאת נָעֳמִי?
נשות בית לחם מקבלות את נעמי ואת רות כמקהלה יוונית ובפיהן שאלה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"? פליאתן...
הֲזֹאת נָעֳמִי?
"וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם, וַיְהִי כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי." (פסוק יט)

החזרה לבית לחם. זאב רבן. באדיבות משפחת האמן

נשות בית לחם מקבלות את נעמי ואת רות כמקהלה יוונית ובפיהן שאלה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"? פליאתן מספרת לקורא שוב ובקצרה את סיפורה של נעמי – גבירה שירדה מגדולתה. פניה אינן יכולות להסתיר את האובדן שחוותה.
היום הביטוי "הזאת נעמי?" מבטא שינוי גדול שעשה אדם, לטוב או לרע, המעורר תדהמה בקרב מכריו.

  • כיצד אתם מבינים את שאלתן של הנשים: הזאת נעמי? באיזו אִינְטוֹנַצְיָה (הַנְגָנָה) נאמרו הדברים? ובאיזה אופן המשמעות משתנה בעקבות האינטונציה?
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך
דבריה של רות לנעמי הפכו לסמל לנאמנות ולאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. רות מבקשת מנעמי...
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך
"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." (פסוק טז)

דבריה של רות לנעמי הפכו לסמל לנאמנות ולאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. רות מבקשת מנעמי "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ", כלומר אל תפצירי בי לעזוב אותך, וממשיכה את דבריה בפירוט: דרכך דרכי, עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי. רות מצהירה כי בחירתה נעשית בלב שלם.

בשירו של אביתר בנאי "תל אביב" שילב האמן את הכרזתה של רות.

למילות השיר

תל אביב

שוב אני בתל אביב
דירה ריקה
יש כאן מישהו?
הכול איננו
איפה את?
כמה לא מפתיע
הרי אם יש משהו שראיתי בחיי
זה שאין כלום
עפים כמו פרחים לבנים ברוח

כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת
באמונה באמת

אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין
עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי
המוות יפריד ביני ובינך.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • אביתר בנאי משתף מהרהורי ליבו בעקבות שינוי שעבר – התקרבות לדת. מדוע לדעתכם הוא בחר לשלב בשירו את הפסוק ממגילת רות? מה ההבדל בין דבריו לבין הביטוי כפי שהוא מופיע בפסוק?
רות ונעמי - אז והיום
  בתצלום נראות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע, במרכזו של אזור...
רות ונעמי - אז והיום
"...וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ." (פסוק יד)

רות ונעמי מלקטות, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

ז'אן פרנסואה מילה, המלקטות, 1857, מאוסף מוזיאון ד'אורסה, מתוך ויקישיתוף

 

בתצלום נראות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע, במרכזו של אזור שנראה כמו שוק ירקות לאחר שעות הפעילות. הברית, הקשר בין רות ונעמי המקראיות והגורל המשותף שלהן ("עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי"), מורגשים היטב גם בין שתי הנשים שבתצלום. 

להמשך קריאה

נעמי ורות המקראיות מגיעות ליהודה כשהן חסרות כול. רות מלקטת בשדה, שהרי לפי חוק מתנות העניים – בעלי השדה חייבים היו להשאיר לקט עבור הנזקקים. בתצלום, הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה מתחלף ברקע מלוכלך ובסיטואציה שנראית משפילה. במקום ללקט את התבואה מהשדה, אוספות שתי הנשים שאריות שהושלכו, כשברקע מאחוריהן ערמות אשפה. גם האישה המבוגרת יותר נאלצת להתכופף וללקט.
נדמה שהיחס לעניים היום חסר את הכבוד שהיה קיים בתקופה המקראית. המלקטות שתיאר ז'אן פרנסואה מילה באמצע המאה ה-19, למרות היותן איכרות עניות הנאלצות לאסוף את התבואה שנשארה אחרי הקציר, נדמה שמצבן היה טוב יותר ומשפיל פחות מזה של הדמויות בתצלום של עדי נס.

על פי: ענת בסר, אתר מקראנט. © מטח

  • הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה ביצירה של הצייר מילה מתחלף אצל הצלם עדי נס בתמונת סוף יום בשוק מקומי. מדוע לדעתכם בחר הצלם בתפאורה זו לתצלום המבוים?
פֹּה גָרָה גֵרָה
גֵרָה אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹראֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹרוְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹרעַל עִקְבוֹתָיִךְ...
פֹּה גָרָה גֵרָה
"וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ, וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ." (פסוק יח)

נעמי וכלותיה, גוסטב דורה, המאה ה-19

צילום: נאוה סמל. צילום: איציק שוקל, Nava Semel, CC BY 4.0

למילות השיר

גֵרָה

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹר
אֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹר
וְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹר
עַל עִקְבוֹתָיִךְ שוּבִי אָחוֹר

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, נִפָּרֵד יְקָרָה
מִן הָעֵבֶר הַהוּא זוֹ לֹא אֶרֶץ בְּחִירָה
שָם יַצְבִּיעוּ עָלַיִךְ, יְדַבְּרוּ בָּךְ סָרָה
לְעוֹלָם תִּהְיִי בִּשְבִילָם "הַזָּרָה"
נָכְרִיָּה כָּאן בֵּינֵינוּ, אֵשֶת צָרָה
עַל מַשְקוֹף יֵרָשֵם "פֹּה גָּרָה גֵּרָה".

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַלְמָנָה – לֹא כַּלָּה
בַּמּוֹלֶדֶת שֶלִי
כְּבָר אָבְדָה הַחֶמְלָה
כִּי הָעָם שֶלִי בִּפְחָדָיו מְכֻתָּר
וְנועֵל אֶת עַצְמוֹ מִפְּנֵי כָּל אִיש זָר
שָם שָׂרָה שָלְחָה לַמִּדְבָּר אֶת הָגָר
הֵם קוֹרְאִים לְעַצְמָם " הָעָם הַנִּבְחָר"
נְצוּרִים בִּגְבוּלָם, לִבָּם הַנִּסְגָר
וְהַכּוֹל מֵאֵימַת הָאַחֵר, לֹא מֻכָּר
בַּשּׁוּק, בָּרְחוֹב, בַּכִּכָּר
תָּמִיד יְזַהוּ בָּךְ אֶת אוֹת הַנֵּכָר.
הַלַּיְלָה יוֹרֵד רוּת,
שְמֵי מוֹאָב הֵם שֶלָּךְ
עַמִּי לֹא עַמֵּךְ
אֱלוֹהַי הוּא לֹא לָךְ
שוּבִי אָחוֹר, כַּלָּתִי כְּמוֹ בִּתִּי

כִּי בֵּיתִי לֹא בֵּיתֵךְ
וּבֵיתֵךְ לֹא בֵּיתִי.
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַתְּ בְּתּוֹךְ נִשְמָתִי
עַד יוֹם מוֹתֵךְ
עַד יוֹם מוֹתִי.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • בשירה של נאווה סמל, השיחה בין נעמי לרות ממשיכה מעבר לנאמר בפסוקים. השיר מעלה שאלות בנוגע ליחס של החברה הישראלית היום לזרים שבקרבה. איזו מין מראָה מוצבת כאן לפנינו כחברה?
שדי מואב
  מואב השתרעה ברמה ההררית שממזרח לירדן ולים המלח, בין עמון בצפון ואדום בדרום. ממלכת...
שדי מואב
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו." (פסוק א)

מצבת מישע, צילום: Neithsabes, מוזיאון הלובר, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

אזור מואב. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר ראובן

 

מואב השתרעה ברמה ההררית שממזרח לירדן ולים המלח, בין עמון בצפון ואדום בדרום. ממלכת מואב קמה לפני הקמת המלוכה בישראל, ובין שני העמים היו מלחמות רבות. המקרא מעיד על סכסוכים ומאבקים לאחר יציאת מצרים, על מלחמות ועל כיבוש מואב על ידי מלכי ישראל השונים.

להמשך קריאה

התעודה המואבית החשובה ביותר שנמצאה בדיבון שבמואב היא "מצבת מישע", והיא מעידה על שעבוד מואב לעומרי ולאחאב מלכי ישראל. "מצבת מישע" היא תעודה בת הזמן של ההתרחשויות המתוארות בה – אמצע המאה ה-9 לפני הספירה.
המואבים נחשבו קרובים לישראל מבחינת מוצא, אך יחס המקרא למואבים הוא עוין, עד כדי האיסור להביא עמוני ומואבי בקהל ה' עד דור עשירי, עד עולם. איסור זה משתקף במאבקו של נחמיה בנישואי התערובת בזמן שיבת ציון.
מגילת רות משקפת דווקא מצב הפוך, של קשרי נישואים בין נכבדי יהודה למואבים.

מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • קריאה צמודה מלמדת כי המעבר – "מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה… וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב…" – אינו רק מעבר גאוגרפי, אלא גם מעבר סִמלי מבית לשדה. מה משמעות המעבר זה?
שדי מואב
  מואב השתרעה ברמה ההררית שממזרח לירדן ולים המלח, בין עמון בצפון ואדום בדרום. ממלכת...
שדי מואב
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו." (פסוק א)

מצבת מישע, צילום: Neithsabes, מוזיאון הלובר, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

אזור מואב. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר ראובן

 

מואב השתרעה ברמה ההררית שממזרח לירדן ולים המלח, בין עמון בצפון ואדום בדרום. ממלכת מואב קמה לפני הקמת המלוכה בישראל, ובין שני העמים היו מלחמות רבות. המקרא מעיד על סכסוכים ומאבקים לאחר יציאת מצרים, על מלחמות ועל כיבוש מואב על ידי מלכי ישראל השונים.

להמשך קריאה

התעודה המואבית החשובה ביותר שנמצאה בדיבון שבמואב היא "מצבת מישע", והיא מעידה על שעבוד מואב לעומרי ולאחאב מלכי ישראל. "מצבת מישע" היא תעודה בת הזמן של ההתרחשויות המתוארות בה – אמצע המאה ה-9 לפני הספירה.
המואבים נחשבו קרובים לישראל מבחינת מוצא, אך יחס המקרא למואבים הוא עוין, עד כדי האיסור להביא עמוני ומואבי בקהל ה' עד דור עשירי, עד עולם. איסור זה משתקף במאבקו של נחמיה בנישואי התערובת בזמן שיבת ציון.
מגילת רות משקפת דווקא מצב הפוך, של קשרי נישואים בין נכבדי יהודה למואבים.

מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • קריאה צמודה מלמדת כי המעבר – "מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה… וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב…" – אינו רק מעבר גאוגרפי, אלא גם מעבר סִמלי מבית לשדה. מה משמעות המעבר זה?
בית לחם יהודה
  בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי...
בית לחם יהודה
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה." (פסוק ב)

חיתוך עץ צבעוני של האומן יעקב שטיינהרדט המתאר את השביל המוביל אל חומות בית לחם, 1955. באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט

 

בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון על גבול מדבר יהודה. צירוף השם "יהודה" נועד כדי להבדילה מיישוב אחר, שנמצא בצפון הארץ – בית לחם הגלילית שבנחלת שבט זבולון (יהושע יט, טו).

להמשך קריאה

נראה שבית לחם נוסדה בתקופת ההתנחלות הישראלית. מוצאו של דוד בן ישי, מלך ישראל, הוא מבית לחם: דוד הוא דור רביעי לרות המואבייה, אשר הגיעה לבית לחם עם נעמי חמוֹתה כמסופר במגילת רות.

  • מה היא האירוניה (משמעות הפוכה ממה שנאמר בפועל, עוקצנות, לעגנות) הנוצרת בפרק ומתלווה אל שם המקום "בית לחם"?
תקופת הקציר
הסיפור במגילת רות מתרחש בין תקופת קציר השעורים לתקופת קציר החיטים. תקופת הקציר כולה מתחילה...
תקופת הקציר
"וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב, וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים." (פסוק כב)

קציר במצרים, המאה ה-11-13, מתוך ויקישיתוף

הסיפור במגילת רות מתרחש בין תקופת קציר השעורים לתקופת קציר החיטים. תקופת הקציר כולה מתחילה בראשית הקיץ – "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ" (ירמיה, ח, כ) – ואורכה כשלושה חודשים. אך בעוד תחילת קציר השעורים סמוכה לחג הפסח, קציר החיטים נערך כשבעה שבועות לאחר מכן, סמוך לחג השבועות.
השעורה והחיטה הן משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ (דברים ח, ח), והן הרקע לסיפור אהבה ארץ ישראלי.

  • המקרא אינו נוהג להזכיר תיאורי זמן לציון מועדי התרחשותם של אירועים, אלא אם כן שמור לתיאור הזמן תפקיד מיוחד בעלילה. הציעו הסבר מדוע בסיפור זה מצוין הזמן המדויק.
ויהי רעב בארץ
במילים "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" מהדהדת פתיחתו של דגם סיפורי-מקראי מוכר על יציאת משפחה חשובה מן...
ויהי רעב בארץ
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ..." (פסוק א)

אלכסנדר בידה, משפחת אלימלך בדרכה למואב, בציור "גלות מיהודה", המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

במילים "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" מהדהדת פתיחתו של דגם סיפורי-מקראי מוכר על יציאת משפחה חשובה מן הארץ בשל רעב. כך עשה אברם וכך עשה גם יצחק, וגם בנוגע אליהם נכתב: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ". נראה כי המספר המקראי מבקש ליצור זיקה לסיפורי האבות.

להמשך קריאה

אך למרות השימוש באותו התיאור, הסיפור במגילת רות הוא גם ההיפוך של הסיפורים בספר בראשית. אברם שב ממצרים ברכוש גדול, יצחק הצליח בגרר ובני ישראל שירדו למצרים מעטים יצאו ממנה רבים.
גורלה של נעמי לא שפר עליה כגורל שאר הגולים מארצם: היא שבה לארצה ולעירה לאחר שבעלה ובניה מתו.

  • הגירתם של בני משפחת אלימלך מוצגת כנובעת מהרעב ששרר בארץ. אילו סיבות מביאות להגירה לארץ אחרת היום?
רות בזווית אישית
פלורנס רואו מספרת על הגיור האישי שלה ועל החיבור שלה לרות הגיורת.
רות בזווית אישית
"...כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." (פסוק טז)

פלורנס רואו מספרת על הגיור האישי שלה ועל החיבור שלה לרות הגיורת.

  • מהו הרגע בתהליך הגיור של פלורנס רואו, שהזכיר לה את חילופי הדברים בין נעמי לרות בפרק?

קרדיט: תנך לכולם: רות מזוית אישית/מקראנט אתר התנך, 2012