סגור תצוגת כיתה
הפרק

אנרכיה בתוך המשפחה

פרק יט, א-י

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נכתוב בקצה אחד של הלוח את המילה 'חופש' ונצייר סביבה שמש של אסוציאציות התלמידים למילה.
למשל: אפשר לקום מתי שבא לי; כיף; טיולים; לא חייבים ללמוד וכו'…
נכתוב בקצה השני של הלוח את המילה 'אנרכיה' והגדרתה: 'היעדר שלטון וחוק, אי סדר ציבורי'.
נבקש מהתלמידים לדמיין מדינה שיש בה אנרכיה:

  • כיצד היא תיראה – בלי צבא, בלי ממשלה, בלי שלטון ובלי משטרה?

נכתוב על הלוח את פסוק א בפרקנו: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל"; ואת פסוק כה בפרק כא: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".
נסביר כי לפנינו סיפור מסגרת – כלומר, פתיחה וסיום לסיפור המשמשים רקע לעלילה. מבנה זה מופיע גם במקרים רבים נוספים בתנ"ך.
הסיפור שילווה אותנו בשיעורים הקרובים מתחיל בפסוק הראשון בפרק יט באותן מילים שבו הוא מסתיים בפסוק האחרון בפרק כא. נשאל את התלמידים:

  • על פי מה שלמדתם עד כה בספר שופטים, האם לדעתכם הסיפור שבמסגרת הזאת יהיה חיובי – סיפור על חופש שהוביל לנשיאה באחריות ומעשים טובים, או סיפור שלילי על חופש שהוביל לאנרכיה ולמעשים רעים?

מבט ראשון

נקרא את פרק יט פסוקים א-טו בקול ובהטעמה ונבקש מהתלמידים לכתוב במחברת את שמות הדמויות בסיפור (נגלה שהדמויות אינן מוזכרות בשמותיהן).

מבט שני

נשאל את התלמידים:

  • מה מערכת היחסים בין האיש הלוי לאישה מבית לחם? (היא הפילגש שלו, כלומר היא חיה אתו, אך אין לה זכויות של אישה נשואה)
  • מה האישה עושה? (בורחת מהאיש אל בית אביה)
  • למה היא בורחת? (הסיבה המופיעה בפסוק ב היא "וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ")
  • עיינו בפירוש שטיינזלץ באתר, מה פירוש המילים "וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ"? (שטיינזלץ מפרש: וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁו – פילגשו סטתה ממנו ועזבה אותו (

נכתוב על הלוח את המילים: "וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ" מתוך פסוק ב.
פירוש המילה "מֵאִתּוֹ" הוא ממנו – נראה שהאישה ברחה מיוזמתה, אך הכתוב אינו מספר למה היא החליטה ללכת.

  • לאן היא בורחת? (אל בית אביה)

בעולם העתיק האישה הייתה תלויה לגמרי בגבר – או באבא שלה או בבעלה – ולכן כאשר הפילגש אינה מסתדרת עם בעלה היא בורחת חזרה אל בית אביה.

  • כיצד האיש מגיב לעזיבתה של הפילגש לבית אביה? (הוא הולך לבית אביה ומנסה לשכנע אותה לחזור אליו)
  • מה מתרחש בבית הפילגש על פי פסוקים ה-ט?

אפשר לבקש מתלמידים להמחיז את הפסוקים בספונטניות.

  • מדוע לדעתכם אבי הפילגש מנסה לעכב את האיש הלוי?

נסביר לתלמידים את המילים מפסוק ט: "הִנֵּה נָא רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב" – עוד מעט השמש שוקעת והערב יורד.

  • האם גם הפעם האיש מסכים להישאר ללון? (לא, נמאס לו והוא מחליט ללכת)

מבט שלישי

ראינו בפסוקים כמה ניסיונות שכנוע.

  • מי מנסה לשכנע את מי? (האיש מנסה לשכנע את האישה לחזור הביתה; והאב מנסה לשכנע את האיש להישאר אצלו)

נבקש מהתלמידים לחפש בפסוקים ביטויים המביעים שכנוע: "לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ", "וַיַּחֲזֶק בּוֹ", "הוֹאֶל נָא" ו"וַיִּפְצַר בּוֹ".
נכתוב את רשימת הביטויים על הלוח ונשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל בין 'לדבר אליה' לבין 'לדבר על לבה'?
  • בין הביטויים ישנו גם ביטוי המביע שכנוע לא מילולי. מהו? ("וַיַּחֲזֶק בּוֹ")
  • איזו מילה יכולה להחליף את הצירוף "הוֹאֶל נָא"? (בבקשה)
  • מה פירוש המילה 'להפציר'? (לבקש שוב ושוב)

נראה שהמשכנעים בסיפור שלנו משתמשים בכל האמצעים העומדים לרשותם לשכנע את מי שהם רוצים שיעשה את מה שהם מבקשים ממנו.

מבט לחיים

ראינו שהאיש משכנע את הפילגש לחזור ומדבר על ליבה, והאב משכנע את חותנו להישאר בבקשה חוזרת, באוכל ובשימוש במילים יפות ומנומסות. נשאל את התלמידים:

  • מה משכנע אתכם לעשות דברים שאתם לא בטוחים שכדאי לכם לעשות אותם?
  • כיצד אתם משכנעים אחרים? (מבקשים שוב ושוב; משתמשים במילים יפות כמו בבקשה; משתמשים במגע – טפיחה על השכם, חיבוק; פונים לרגש או לשכל ועוד…)

נקרין פרסומת כלשהי או מקבץ פרסומות.
נשאל:

  • באילו מאמצעי השכנוע שעליהם קראנו בפסוקים משתמשים בפרסומות? (פנייה לרגש "מטרנה – הכי קרוב לאמא"; פיתוי באוכל מגרה במיוחד או בדמות יפה; חזרה על אותם ביטויים קליטים וכו')
  • האם תוכן הפרסומות בהכרח תואם למציאות? (לא תמיד)
  • איך הפרסומות מצליחות לדבר על ליבנו? לאילו חלקים בלב שלנו הן פונות? (דאגה ליקרים לנו, רצון להיות מוצלחים, יפים ומקובלים ועוד…)
  • אילו סוגי פרסומות משכנעות אתכם ביותר? (כשמלחיצים אותנו – "אם לא תמהר, לא יישאר"; כשמפחידים אותנו – "כדי שלך זה לא יקרה…"; כשנותנים לנו תקווה – "גם השיער שלך יכול להיראות בריא ומלא ברק…")

נדון על גבולות השכנוע – מתי השכנוע לגיטימי, ומתי הוא ניסיון לכפות את רצון המשכנע על אחרים שאינם מעוניינים בכך? כיצד נשים לב להבדל שבין הדברים?
נציג בפני התלמידים דוגמאות לשכנוע סביר ותקין ולשכנוע שאינו לגיטימי ויש בו ניסיון לכפות על האחר דבר שהאחר אינו מעוניין בו. ונבקש מהתלמידים להכריע האם השכנוע סביר או שאינו לגיטימי בכל מקרה:

  • חברה טובה משכנעת אותי ללכת לסרט אף שרציתי ללכת לברכה.
  • אחי הגדול משכנע אותי לקחת ממתק מהחנות בלי לשלם.
  • ילד מהשכבה אומר שירביץ לי בהפסקה אם לא אתן לו את פחית הקולה שלי.
  • שכנעתי את חנה לתת לי חצי מהקרואסון שהביאה לארוחת עשר.
  • חברים מהכיתה שכנעו אותי להבריז היום משיעור חשבון.
  • חבר שלי אומר שאם אני לא מסכימה להתנשק אתו, סימן שאני לא אוהבת אותו באמת.

נשאל את התלמידים:

  • על בסיס מה הכרעתם?
  • האם הקרבה של המשכנע אליי משנה את הלגיטימיות של מעשה השכנוע?
  • האם עצם המעשה שמבקשים ממני לעשות מכריע האם השכנוע לגיטימי?
  • האם אופן השכנוע משנה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ראינו את המסגרת שבה נתון הסיפור שלנו – "בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל" ושוחחנו על הבעייתיות באנרכיה. התלווינו לאישה הבורחת מביתו של בן זוגה אל בית אביה אך חוזרת אליו, לאחר שכל ניסיונותיו של אביה לעכבם אצלו עלו בתוהו. עמדנו על ביטויי השכנוע בפסוקים ושוחחנו על דרכי השכנוע שלנו.
מיומנויות: מסגרת סיפורית, חיפוש ביטויים בפסוקים.
מתודות: שמש אסוציאציות, המחזה של פסוקים, זיהוי אמצעי שכנוע מהפרק.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שלום בית
אמר רב חסדא: לעולם אַל יטיל אדם אֵימָה יְתֵרָה בתוך ביתו, שהרי פילגש בגבעה הטיל...
שלום בית
"וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַתְּהִי שָׁם יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים."
(יט, ב)

איור: shutterstock.com

אמר רב חסדא: לעולם אַל יטיל אדם אֵימָה יְתֵרָה בתוך ביתו, שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אֵימָה יְתֵרָה, והפילה כמה רבבות מישראל.

(תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו עמוד ב)

  • מהיכן בסיפור למדו חז"ל כי האיש הלוי הטיל אֵימָה יְתֵרָה (פחד גדול) על הפילגש שלו?
לקרוא או לא לקרוא
בתקופה שבה נכתב התלמוד (הגְּמָרָא) מרבית האנשים לא ידעו עברית, כי השפה המדוברת הייתה ארמית,...
לקרוא או לא לקרוא
"וְלֹא אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לוֹ וַיַּחֲזֵק הָאִישׁ בְּפִילַגְשׁוֹ וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ, וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר."
(יט, כה)

איור: shutterstock.com

בתקופה שבה נכתב התלמוד (הגְּמָרָא) מרבית האנשים לא ידעו עברית, כי השפה המדוברת הייתה ארמית, ולכן היה צורך לתרגם את הכתוב בתנ"ך מעברית לארמית. המדרש דן בשאלה אם יש לתרגם לארמית את סיפור פילגש בגבעה, כיוון שזהו סיפור המתאר אלימות קשה.

לקריאת המדרש

יֵשׁ נִקְרָאִין וּמִתַּרְגְּמִין, נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין… מַעֲשֵׂה פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה – נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם.

(תוספתא, מסכת מגילה, פרק ג, לא-לג)

  • האם לדעתכם צריך היה להשאיר בתנ"ך את סיפור פילגש בגבעה, או שצריך היה להוציאו בגלל תוכנו הקשה? נמקו את עמדתכם.
ומלך אין בישראל
הביטוי "וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל" חוזר שלוש פעמים בסוף ספר שופטים, ומתאר את המצב בישראל לפני...
ומלך אין בישראל
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

סמל האנרכיה. shutterstock.com

הביטוי "וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל" חוזר שלוש פעמים בסוף ספר שופטים, ומתאר את המצב בישראל לפני שמָלַךְ בה מֶלֶךְ, כמצב קשה שבו כל אדם עושה את הישר בעיניו. היום משתמשים בביטוי זה כדי לומר שהשלטון המרכזי קרס ושוררת אָנַרְכְיָה (חוסר סדר מוחלט).

  • הסבירו במילים שלכם את הביטוי "בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל".
  • למה לדעתכם הפרק נפתח כך?
בני בלייעל
"בְנֵי בְלִיַּעַל" – כינוי לאנשים רעים, רשעים, בעלי תכונות מוסריות שליליות. פרשן ימי הביניים רש"י...
בני בלייעל
"הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת, וַיֹּאמְרוּ אֶל הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ."
(יט, כב)

איור: shutterstock.com

"בְנֵי בְלִיַּעַל" – כינוי לאנשים רעים, רשעים, בעלי תכונות מוסריות שליליות. פרשן ימי הביניים רש"י הסביר כי מקור הביטוי הוא: "בלי עול, שפרקוּ עולו של מקום".

  • הסבירו את תיאור בני העיר כבני בלייעל, ומִצאו לביטוי מקבילה בשפה העברית המודרנית.
ותיפול פתח הבית
ג'יימס טיסו נולד בצרפת, והתגורר בבריטניה מרבית שנותיו כאומן. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19...
ותיפול פתח הבית
"וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם עַד הָאוֹר."
(יט, כא)

האיש הלוי והפילגש מחוץ לבית שבו התארחו בגבעה, ג'יימס טיסו. מתוך ויקישיתוף

ג'יימס טיסו נולד בצרפת, והתגורר בבריטניה מרבית שנותיו כאומן. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 התגברה אמונתו בעקבות חוויה דתית שעבר בעת ביקור בכנסייה, ומתקופה זו הוא צייר רק בנושאים מהתנ"ך ומהברית החדשה.
בציור – הבעל מוצא את הפילגש ליד הדלת, ומביט בה במבט חומל.

  • כיצד מוצג הבעל בתמונה? האם הוא מוצג בהתאם לפסוקים?
גבעה
העיר "גִּבְעָה" מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע...
גבעה
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו: לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, וְעָבַרְנוּ עַד גִּבְעָה."
(יט,יב)

ארמון חוסיין בתל אל פול. צילום: Eli.berckovitz, מתוך ויקישיתוף

העיר "גִּבְעָה" מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע בנימין". גבעה שכנה מצפון לירושלים והייתה העיר המרכזית ביישובי שבט בנימין בתקופת ההתנחלות בארץ.

להמשך קריאה

עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה גבעה, עיר הולדתו של שאול, למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול", על שם המלך שקבע בה את מושבו.
על פי הזיהוי המקובל היום על מרבית חוקרי המקרא והארכאולוגים, נחשפו שרידי העיר גבעה באתר המכונה תֵּל אֶל פוּל, כשישה ק"מ צפונית לירושלים. באתר נמצאו שכבות מארבע תקופות התיישבות שונות.

מבוסס על גליה סמו, "העיר גבעה", מקראנט, 2005. © מטח.

  • העיר גבעה קשורה לשמו של המלך שאול.
    באיזה אור מעמיד הקשר לעיר זו את דמותו של שאול?
בית לחם יהודה
בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון...
בית לחם יהודה
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

מפה ובה העיר הקדומה בית לחם. קרטוגרפיה: מטח

בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון על גבול מדבר יהודה.
מוצאו של דוד בן ישי, מלך ישראל, הוא מבית לחם: דוד הוא דור רביעי לרות המואבייה, שהגיעה לבית לחם עם נעמי חמוֹתה, כמסופר במגילת רות.

  • בתחילת הפרק מפורט אירוח למופת בבית לחם יהודה, העיר שבה גר אבי הפילגש וגם עיר הולדתו של דוד המלך. בהמשך הפרק מתואר האירוח בעיר גבעה, העיר שבה עצרו האיש והפילגש, שהיא גם עיר הולדתו ובירתו של שאול המלך.
    על איזו משמעות יכולה לרמז העובדה שדווקא שתי הערים האלה נזכרות בסיפור?
פילגש
  בתקופה המתוארת בסיפור היה מקובל לשאת יותר מאישה אחת, בשונה מימינו, שבהם מקובל לשאת...
פילגש
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

חוקי חמורבי , קובץ חוקים בבלי קדום שבו עשרות חוקים הנוגעים לתחומי חיים שונים, וביניהם חוקים הנוגעים למעמדה של הפילגש. Musée du Louvre, Atlas database: entry 24656, Code of Hammurabi, CC BY-SA 3.0

 

בתקופה המתוארת בסיפור היה מקובל לשאת יותר מאישה אחת, בשונה מימינו, שבהם מקובל לשאת אישה אחת בלבד. הפילגש הייתה אישה נוספת, שמעמדה לא היה כמעמד האישה הרשמית. בדרך כלל התגוררה הפילגש בבית בעלה, ולעיתים במקום אחר, שבו היה בעלה מבקר אותה.

מבוסס על "פילגש", מקרא גשר – האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים.

  • האם הבעל בסיפור מתייחס לפילגש כאל אישה נחותה? נמקו את תשובתכם.
אירוח בעת העתיקה
  הכנסת אורחים כללה פעולות שונות, כמו רחיצת רגלי האורחים והגשת מזון ושתייה. הכנסת האורחים...
אירוח בעת העתיקה
"וַיְבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ וַיָּבָל לַחֲמוֹרִים וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ."
(יט, כא)

רחיצת רגלים לאורח. צילום: Gino Santa Maria/shutterstock.com

ילדים רוחצים ידיים ליד באר בפארק נאות קדומים. בעבר נהגו לרחוץ ידיים ורגליים לאורחים שבאו מדרך רחוקה. צילום: פארק נאות קדומים

 

הכנסת אורחים כללה פעולות שונות, כמו רחיצת רגלי האורחים והגשת מזון ושתייה. הכנסת האורחים בימי קדם שונה מהכנסת האורחים המוכרת לנו היום. היום אנחנו רגילים לארח קרובי משפחה או חברים, לאחר שקבענו מועד נוח ומתאים לכל הצדדים. 

להמשך קריאה

לא כך היה בעולם העתיק. בימים ההם הכנסת אורחים הייתה הכנסת אדם זר לביתך, באופן לא מתוכנן. לרוב, הכנסת האורחים נבעה מכך שלא היו מלונות או פונדקים. אדם שאירח ביום אחד, יכול היה להיות האורח ולהזדקק להכנסת אורחים ביום אחר. הכנסת זר לתוך הבית שלך העידה על נדיבות ועל מוסריות.

  • הכנסת האורחים היא מוטיב חוזר בסיפור פילגש בגבעה.
    מי הם המארחים השונים, וכיצד לדעתכם הם מארחים?
חדשות העבר
הסרטון מציג את רצף האירועים בסוף ספר שופטים, רצף אירועים שנועד לתאר מה קורה במצב...
חדשות העבר
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

הסרטון מציג את רצף האירועים בסוף ספר שופטים, רצף אירועים שנועד לתאר מה קורה במצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה".

  • הסבירו – כיצד קיומו של מלך היה יכול למנוע את רצף האירועים החמורים המתואר בפרק?

קרדיט: חדשות התנ"ך: פילגש בגבעה / כאן חינוכית, 2016

האסון המתגלגל
פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה וכיבוש ליש על ידי בני דן,...
האסון המתגלגל
"וַיִּפְּלוּ מִבִּנְיָמִן שְׁמֹנָה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, אֶת כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי חָיִל."
(כ, מד)

פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה וכיבוש ליש על ידי בני דן, וסיפור פילגש בגבעה – מתארים הידרדרות בתחומי המוסר, החברה, הדת והמשפחה.

  • מה אפשר ללמוד מסיפור פילגש בגבעה בנוגע לתפקידיה של הנהגה מרכזית?

קרדיט: 929 שופטים יז-כא. איש הישר בעיניו יעשה / 929 תנך ביחד, 2015