סגור תצוגת כיתה
הפרק

אנרכיה לאומית המובילה למצבי קיצון

פרק יט, יא-ל

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נתבונן בתמונת כביש מימינו ודרך ראשית מתקופת המקרא.
היום כאשר אנו רוצים להגיע ממקום למקום אנחנו נוסעים במכונית הפרטית שלנו או באוטובוס, ותוך כמה שעות לכל היותר אנחנו מגיעים למחוז חפצנו. בעבר הדרך ארכה זמן רב והיו בה סכנות רבות. נשאל את התלמידים:

  • אילו סכנות עלולות היו לצוץ בדרכים לדעתכם? (נפילה ופציעה; הליכה לאיבוד; שודדים חיות רעות וכו'…)

לכן אנשים העדיפו בדרך כלל לצאת לדרך באור היום ולתכנן את ההליכה כך שלקראת החשכה יגיעו למקום יישוב שבו יוכלו ללון ולהמשיך בדרכם למוחרת.
ניזכר:

  • מתי יצאו האיש, נערו ופילגשו לדרך מבית אביה של הפילגש אל בית האיש? (לקראת ערב)
  • למה התמהמהו כל כך? (כי אבי הנערה ניסה לעכב אותם בארוחות ושתייה, עד שנמאס לאיש, והוא החליט ללכת ולא להיענות להצעתו של אבי הנערה להישאר לילה נוסף על אף הסכנות בדרך בלילה)

היום נקרא את המשך הסיפור ונראה היכן הם עוצרים ללון ומה הדבר הנורא שקורה שם.

מבט ראשון

נקרא את פסוקים יא-כא בקול ובהטעמה ונבקש מהתלמידים לשים לב במהלך הקריאה מה הבעיה של האיש וכיצד היא נפתרת.

מבט שני

נשאל את התלמידים שאלות הבנה:

  • לאן האיש, הנער והפילגש מגיעים בשקיעת השמש? (ליבוס – היבוסים היו שבט כנעני שהתגורר בסביבת ירושלים בעת הטרום-מקראית, והעיר יבוס הייתה עיר קדומה במקום שבו שוכנת כיום ירושלים לפני שכבש דוד המלך את העיר)
  • מה הנער מציע לאיש הלוי כשהם מתקרבים ליבוס? (ללון ביבוס)
  • מדוע האיש הלוי איננו מעוניין ללון בעיר יבוס? (לפי פסוק יב האיש הלוי מסביר שאינו רוצה ללון ביבוס כי זו עיר נוכרית, והוא אינו סומך על עם אחר ומעדיף ללכת עוד קצת בחושך ולהגיע לעיר של אחד משבטי ישראל)
  • לאן האיש, הפילגש והנער מגיעים לבסוף בערב? (לעיר גבעה אשר בבנימין)
  • כיצד מתנהגים בני בנימין? (על פי פסוק טו אף אחד לא מזמין אותם לביתו, ומשאירים אותם לישון ברחוב)
  • מיהו בסוף מכניס את האיש הלוי ופילגשו לביתו? (איש זקן מהר אפרים, הוא איננו מבני בנימין)
  • הסבירו בלשונכם את השיחה בין האיש הזקן מהר אפרים לאיש הלוי בפסוקים יז-כא.

איזה מזל… נראה שהם הסתדרו ומצאו מקום לישון בו. אך האם זה מה שקרה? נמשיך לקרוא את פסוקים כב-ל ובעת הקריאה נסביר מילים קשות.
נסכם את המסופר בפסוקים: האיש, הנער והפילגש יושבים לארוחה אצל המארח שלהם, ולפתע נשמעות דפיקות בדלת ובני בלייעל משבט בנימין מבקשים להוציא את האורח ולהתעלל בו. המארח מסרב ואף מציע לאנשים להתעלל בביתו ובפילגש במקום באיש, אך הם מתעקשים. בסופו של דבר מוציא האיש הלוי את פילגשו החוצה בכוח אל האנשים, הם מתעללים בה כל הלילה עד שבבוקר האיש הלוי שקם ורוצה לצאת לדרך, מוצא אותה על סף הבית בלי רוח חיים. הוא מחליט לבתר את גופתה ולשלוח לכל שבטי ישראל כדי לזעזע אותם ולגרום להם לפעול נגד אנשי בנימין.

נעבוד בשיטת ג'יקסו: נחלק את התלמידים לקבוצות אם בנות ארבעה תלמידים כל אחת וניתן לכל קבוצה משימה – לגלות מי האשמים ברצח האישה הפילגש ולנסח כתב אישום. לשם כך יבחר כל אחד מחברי הקבוצה אחת מן הדמויות בסיפור שאותה הוא יחקור: האורח, המארח, אנשי העיר בנימין, קבוצת בני הבלייעל.

לאחר מכן נחלק את הכיתה לארבע קבוצות – בכל קבוצה ישבו נציגים מקבוצות האם השונות החוקרים את אותה דמות – התלמידים חוקרים את האורח בקבוצה אחת, התלמידים החוקרים את המארח בקבוצה שנייה וכן הלאה. בכל קבוצה בת ינסחו את חלקה של הדמות הנחקרת באשמה הפסוקים (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור).
כעת נחזור לקבוצות האם, ובה כל "חוקר" יסביר במה אשמה הדמות שלו וימלא את חלקו בטבלה – בכיתות מתוקשבות אפשר למלא בטבלה שיתופית (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). התלמידים ידונו במידת האשמה של כל אחת מהדמויות וינסחו כתב אישום כלפי הדמות או הדמויות שאשמות במעשה לדעתם. נבקש מהתלמידים לקרוא בקול מול הכיתה את כתבי האישום, או שנאסוף את כתבי האישום לבדיקה.

לאחר למידת העמיתים נשאל את התלמידים במליאת הכיתה:

  • מה האיש עושה ברגע שהוא מגיע הביתה? (מבתר = חותך את גופת האישה לשנים עשר חלקים ושולח חלק אחד לכל שבט בעם ישראל)
  • איך זה יגרום לעם להבין מה קרה? (החלקים נשלחים בידי שליח, והוא מסביר מה קרה לכל מי שרואה את הזוועה)
  • מדוע הוא עושה זאת? (כדי לספר לכל העם את סיפור המעשה הנורא שעשו בני שבט בנימין ולגייס את העם לחשיבה משותפת על התגובה הראויה)

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • האם ההתנהגות של האנשים משבט בנימין זכורה לכם ממקרה אחר בתנ"ך? (סדום ועמורה, נזכיר לתלמידים מה היה בסדום)

נחלק לכל זוג תלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). לתלמידים מתקשים אפשר לחלק את הטבלה מלאה ולבקש מהם להדגיש את נקודות הדמיון.
נסכם את דף העבודה במליאה:

  • האם מצאתם קווי דמיון בולטים בין המסופר על סדום ועמורה ובין מעשה פילגש בגבעה? מהם? (הטבלה מבטאת קווי דמיון בולטים ואף לשון זהה – נדגיש אותם בטבלה)
  • מדוע לדעתכם התנ"ך מדגיש לנו את הדמיון בין שני המקרים? (כדי לבטא את חומרת מעשיהם של בני בנימין ולהוביל אותנו להבנה שאין קיום לחברה שיש בה התנהגות כזו)
  • מהם ההבדלים שמצאתם בין שני המקרים? (בסדום כל אנשי העיר מנער ועד זקן השתתפו בפשע ואילו בפילגש בגבעה רק אנשי בלייעל השתתפו במעשה הנורא)

מבט לחיים

בעיר גבעה גרו אנשים רבים. כפי שראינו, מצד אחד לא כולם השתתפו ברצח, אך מצד שני, בני גבעה שלא רצחו גם לא עשו שום דבר כדי למנוע אותו.
נצפה בסרטון 'בין הצלצולים – לא עומדים מהצד'.
לאחר הצפייה בסרטון ננסה לחשוב על הסיבות המונעות מאתנו להתערב לטובת מישהו אחר – פחד שיעשו גם לי את אותו דבר; חשש להיות מסומן כחבר של הנפגע; לא רוצים להתערב בעניינים שלא שלנו; לא בטוחים שיש לנו די כוח וכו'…
נשאל את התלמידים:

  • בכיתה רגילה, כמה ילדים פוגעים יהיו בדרך כלל וכמה נפגעים? (מעט מאוד מכל קבוצה)
  • מה הרוב עושה? (הרוב דומם, עומד מן הצד)
  • איזה כוח יש לרוב הדומם? (אם הם מחליטים יחד להפסיק את הפגיעה, לפוגעים כבר לא יהיה כוח. הפוגעים ירגישו חריגים במקום שהעומד מן הצד ירגיש חריג)

נציע לתלמידים שמעוניינים לשתף במקרה שבו עמדו מן הצד או בחרו להתערב.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: פתחנו את השיעור בשיחה על הסכנות בדרך בימי קדם. קראנו יחד על המקרה הנורא שקרה לפילגש בעיר גבעה ודנו על האשמים ברצח. השווינו בין סיפור סדום ועמורה לסיפור פילגש בגבעה ושוחחנו על תופעת העומדים מן הצד ועל חלקם במעשים שנעשים.
מיומנויות: השוואה בין שני מקורות מקראיים (סדום וגבעה), חשיבה ביקורתית על הדמויות בסיפור ותפקידן.
מתודות: השוואה בין העבר לימינו באמצעות תמונות, חקר בקבוצות ג'יקסו, צפייה בסרטון על העומדים מן הצד.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דרכים ראשיות היום ובתקופת המקרא
כביש 77 מתוך ויקיפדיה, מאת ניר ודל כיצד נראות הדרכים בימינו? דרך רומית בעמק האלה...
דרכים ראשיות היום ובתקופת המקרא
"וַיַּעַבְרוּ וַיֵּלֵכוּ, וַתָּבֹא לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֵצֶל הַגִּבְעָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן". (יט, יד)

כביש 77 מתוך ויקיפדיה, מאת ניר ודל

  • כיצד נראות הדרכים בימינו?

דרך רומית בעמק האלה מתוך ויקיפדיה

  • כיצד היו נראות הדרכים בימי קדם?
  • מה היו הסכנות בדרך?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
לא עומדים מהצד
מדוע אנשים נוטים לא להתערב? האם בכך הם שותפים למעשה? מה הכוח של העומדים מן...
לא עומדים מהצד
"וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָם הַבַּיְתָה לָלוּן". (יט, טו)

  • מדוע אנשים נוטים לא להתערב?
  • האם בכך הם שותפים למעשה?
  • מה הכוח של העומדים מן הצד?

קרדיט: פורסם על ידי מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית ב-29 בספטמבר 2016

שלום בית
אמר רב חסדא: לעולם אַל יטיל אדם אֵימָה יְתֵרָה בתוך ביתו, שהרי פילגש בגבעה הטיל...
שלום בית
"וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַתְּהִי שָׁם יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים."
(יט, ב)

איור: shutterstock.com

אמר רב חסדא: לעולם אַל יטיל אדם אֵימָה יְתֵרָה בתוך ביתו, שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אֵימָה יְתֵרָה, והפילה כמה רבבות מישראל.

(תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו עמוד ב)

  • מהיכן בסיפור למדו חז"ל כי האיש הלוי הטיל אֵימָה יְתֵרָה (פחד גדול) על הפילגש שלו?
לקרוא או לא לקרוא
בתקופה שבה נכתב התלמוד (הגְּמָרָא) מרבית האנשים לא ידעו עברית, כי השפה המדוברת הייתה ארמית,...
לקרוא או לא לקרוא
"וְלֹא אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לוֹ וַיַּחֲזֵק הָאִישׁ בְּפִילַגְשׁוֹ וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ, וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר."
(יט, כה)

איור: shutterstock.com

בתקופה שבה נכתב התלמוד (הגְּמָרָא) מרבית האנשים לא ידעו עברית, כי השפה המדוברת הייתה ארמית, ולכן היה צורך לתרגם את הכתוב בתנ"ך מעברית לארמית. המדרש דן בשאלה אם יש לתרגם לארמית את סיפור פילגש בגבעה, כיוון שזהו סיפור המתאר אלימות קשה.

לקריאת המדרש

יֵשׁ נִקְרָאִין וּמִתַּרְגְּמִין, נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין… מַעֲשֵׂה פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה – נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם.

(תוספתא, מסכת מגילה, פרק ג, לא-לג)

  • האם לדעתכם צריך היה להשאיר בתנ"ך את סיפור פילגש בגבעה, או שצריך היה להוציאו בגלל תוכנו הקשה? נמקו את עמדתכם.
ומלך אין בישראל
הביטוי "וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל" חוזר שלוש פעמים בסוף ספר שופטים, ומתאר את המצב בישראל לפני...
ומלך אין בישראל
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

סמל האנרכיה. shutterstock.com

הביטוי "וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל" חוזר שלוש פעמים בסוף ספר שופטים, ומתאר את המצב בישראל לפני שמָלַךְ בה מֶלֶךְ, כמצב קשה שבו כל אדם עושה את הישר בעיניו. היום משתמשים בביטוי זה כדי לומר שהשלטון המרכזי קרס ושוררת אָנַרְכְיָה (חוסר סדר מוחלט).

  • הסבירו במילים שלכם את הביטוי "בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל".
  • למה לדעתכם הפרק נפתח כך?
בני בלייעל
"בְנֵי בְלִיַּעַל" – כינוי לאנשים רעים, רשעים, בעלי תכונות מוסריות שליליות. פרשן ימי הביניים רש"י...
בני בלייעל
"הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת, וַיֹּאמְרוּ אֶל הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ."
(יט, כב)

איור: shutterstock.com

"בְנֵי בְלִיַּעַל" – כינוי לאנשים רעים, רשעים, בעלי תכונות מוסריות שליליות. פרשן ימי הביניים רש"י הסביר כי מקור הביטוי הוא: "בלי עול, שפרקוּ עולו של מקום".

  • הסבירו את תיאור בני העיר כבני בלייעל, ומִצאו לביטוי מקבילה בשפה העברית המודרנית.
ותיפול פתח הבית
ג'יימס טיסו נולד בצרפת, והתגורר בבריטניה מרבית שנותיו כאומן. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19...
ותיפול פתח הבית
"וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם עַד הָאוֹר."
(יט, כא)

האיש הלוי והפילגש מחוץ לבית שבו התארחו בגבעה, ג'יימס טיסו. מתוך ויקישיתוף

ג'יימס טיסו נולד בצרפת, והתגורר בבריטניה מרבית שנותיו כאומן. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 התגברה אמונתו בעקבות חוויה דתית שעבר בעת ביקור בכנסייה, ומתקופה זו הוא צייר רק בנושאים מהתנ"ך ומהברית החדשה.
בציור – הבעל מוצא את הפילגש ליד הדלת, ומביט בה במבט חומל.

  • כיצד מוצג הבעל בתמונה? האם הוא מוצג בהתאם לפסוקים?
גבעה
העיר "גִּבְעָה" מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע...
גבעה
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו: לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, וְעָבַרְנוּ עַד גִּבְעָה."
(יט,יב)

ארמון חוסיין בתל אל פול. צילום: Eli.berckovitz, מתוך ויקישיתוף

העיר "גִּבְעָה" מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע בנימין". גבעה שכנה מצפון לירושלים והייתה העיר המרכזית ביישובי שבט בנימין בתקופת ההתנחלות בארץ.

להמשך קריאה

עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה גבעה, עיר הולדתו של שאול, למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול", על שם המלך שקבע בה את מושבו.
על פי הזיהוי המקובל היום על מרבית חוקרי המקרא והארכאולוגים, נחשפו שרידי העיר גבעה באתר המכונה תֵּל אֶל פוּל, כשישה ק"מ צפונית לירושלים. באתר נמצאו שכבות מארבע תקופות התיישבות שונות.

מבוסס על גליה סמו, "העיר גבעה", מקראנט, 2005. © מטח.

  • העיר גבעה קשורה לשמו של המלך שאול.
    באיזה אור מעמיד הקשר לעיר זו את דמותו של שאול?
בית לחם יהודה
בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון...
בית לחם יהודה
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

מפה ובה העיר הקדומה בית לחם. קרטוגרפיה: מטח

בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון על גבול מדבר יהודה.
מוצאו של דוד בן ישי, מלך ישראל, הוא מבית לחם: דוד הוא דור רביעי לרות המואבייה, שהגיעה לבית לחם עם נעמי חמוֹתה, כמסופר במגילת רות.

  • בתחילת הפרק מפורט אירוח למופת בבית לחם יהודה, העיר שבה גר אבי הפילגש וגם עיר הולדתו של דוד המלך. בהמשך הפרק מתואר האירוח בעיר גבעה, העיר שבה עצרו האיש והפילגש, שהיא גם עיר הולדתו ובירתו של שאול המלך.
    על איזו משמעות יכולה לרמז העובדה שדווקא שתי הערים האלה נזכרות בסיפור?
פילגש
  בתקופה המתוארת בסיפור היה מקובל לשאת יותר מאישה אחת, בשונה מימינו, שבהם מקובל לשאת...
פילגש
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

חוקי חמורבי , קובץ חוקים בבלי קדום שבו עשרות חוקים הנוגעים לתחומי חיים שונים, וביניהם חוקים הנוגעים למעמדה של הפילגש. Musée du Louvre, Atlas database: entry 24656, Code of Hammurabi, CC BY-SA 3.0

 

בתקופה המתוארת בסיפור היה מקובל לשאת יותר מאישה אחת, בשונה מימינו, שבהם מקובל לשאת אישה אחת בלבד. הפילגש הייתה אישה נוספת, שמעמדה לא היה כמעמד האישה הרשמית. בדרך כלל התגוררה הפילגש בבית בעלה, ולעיתים במקום אחר, שבו היה בעלה מבקר אותה.

מבוסס על "פילגש", מקרא גשר – האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים.

  • האם הבעל בסיפור מתייחס לפילגש כאל אישה נחותה? נמקו את תשובתכם.
אירוח בעת העתיקה
  הכנסת אורחים כללה פעולות שונות, כמו רחיצת רגלי האורחים והגשת מזון ושתייה. הכנסת האורחים...
אירוח בעת העתיקה
"וַיְבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ וַיָּבָל לַחֲמוֹרִים וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ."
(יט, כא)

רחיצת רגלים לאורח. צילום: Gino Santa Maria/shutterstock.com

ילדים רוחצים ידיים ליד באר בפארק נאות קדומים. בעבר נהגו לרחוץ ידיים ורגליים לאורחים שבאו מדרך רחוקה. צילום: פארק נאות קדומים

 

הכנסת אורחים כללה פעולות שונות, כמו רחיצת רגלי האורחים והגשת מזון ושתייה. הכנסת האורחים בימי קדם שונה מהכנסת האורחים המוכרת לנו היום. היום אנחנו רגילים לארח קרובי משפחה או חברים, לאחר שקבענו מועד נוח ומתאים לכל הצדדים. 

להמשך קריאה

לא כך היה בעולם העתיק. בימים ההם הכנסת אורחים הייתה הכנסת אדם זר לביתך, באופן לא מתוכנן. לרוב, הכנסת האורחים נבעה מכך שלא היו מלונות או פונדקים. אדם שאירח ביום אחד, יכול היה להיות האורח ולהזדקק להכנסת אורחים ביום אחר. הכנסת זר לתוך הבית שלך העידה על נדיבות ועל מוסריות.

  • הכנסת האורחים היא מוטיב חוזר בסיפור פילגש בגבעה.
    מי הם המארחים השונים, וכיצד לדעתכם הם מארחים?
חדשות העבר
הסרטון מציג את רצף האירועים בסוף ספר שופטים, רצף אירועים שנועד לתאר מה קורה במצב...
חדשות העבר
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

הסרטון מציג את רצף האירועים בסוף ספר שופטים, רצף אירועים שנועד לתאר מה קורה במצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה".

  • הסבירו – כיצד קיומו של מלך היה יכול למנוע את רצף האירועים החמורים המתואר בפרק?

קרדיט: חדשות התנ"ך: פילגש בגבעה / כאן חינוכית, 2016

האסון המתגלגל
פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה וכיבוש ליש על ידי בני דן,...
האסון המתגלגל
"וַיִּפְּלוּ מִבִּנְיָמִן שְׁמֹנָה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, אֶת כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי חָיִל."
(כ, מד)

פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה וכיבוש ליש על ידי בני דן, וסיפור פילגש בגבעה – מתארים הידרדרות בתחומי המוסר, החברה, הדת והמשפחה.

  • מה אפשר ללמוד מסיפור פילגש בגבעה בנוגע לתפקידיה של הנהגה מרכזית?

קרדיט: 929 שופטים יז-כא. איש הישר בעיניו יעשה / 929 תנך ביחד, 2015