סגור תצוגת כיתה
הפרק

"בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ" – בין הפולחן למוסר

פרק ד, א-ט

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלו הנביא מציג את עושק עשירי הממלכה את העניים ואת התפיסה המוטעית שלפיה עבודת אלוהים מסתכמת בפולחן בלבד. עמוס מתאר את האסונות שאלוהים שולח לעם במטרה להחזירו בתשובה, אך לשווא. מתוך העיון נשאל:

  • מהם היחסים בין מוסר לעבודת אלוהים?
  • מה חשיבותו של המוסר בהקשר זה?

בפסוקים אלו שני נושאים:

  • העושק שעשירי ממלכת ישראל, שאותם מייצגות נשות שומרון, עושקים את עניי הממלכה. ברצף מורכב של מילים יחידאיות עמוס מתאר את עונשן של נשות שומרון ואת עונש הממלכה – גלות והשפלה, מידה כנגד מידה על מה שעשו לעניים.
  • התפיסה המוטעית של הפולחן – אנשי הממלכה פוקדים את המקומות הקדושים וממשיכים לפשוע במצוות שבין אדם לחברו, עמוס מוכיח את העם ואומר להם כי זו אינה כוונת אלוהים וכי אלוהים שולח מכות קשות על ישראל כדי לחזק את דבריו, אך לשווא – "וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם ה'".

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה- כתבה:
נחלק לתלמידים את כתבתו של העיתונאי החרדי מני גירא שוורץ 'אליאור חן, תוריד את הכיפה' שבה הוא יוצא נגד "רב" שהורשע בהתעללות.

נשאל את התלמידים:

  • מדוע הכתב מכנה את לבושו החרדי תחפושת, הרי אולי הוא עדיין לומד תורה ומתפלל ומקיים מצוות אחרות?
  • מהי הטענה שלו נגד ההתנהלות של האיש הזה ונגד אלו שאינם מגנים אותו?

הצעה שנייה- שמש אסוציאציות:
נכתוב בעיגול על הלוח: "כשאני אומר על מישהו שהוא אדם שאני מעריך אני מתכוון ל…" ונאסוף תשובות. אפשר לחלק אותן אחר כך לקטגוריות (למשל: סיבות חיצוניות להערכה – רכוש, הישגים, שיוך חברתי ומשפחתי; התנהגות מוסרית – יחס לאחרים, לחלשים; סיבות לאומיות – שירות למדינה, תרומה לחברה).

בהמשך נקשר את הפעילות לתפיסה המוטעית של אנשי ישראל שבחנה את האנשים לפי הפולחן בלבד ונבדוק אם אנחנו הכנסנו את ענייני בין אדם לחברו לתוך הדיון.

הצעה שלישית- התורה במשפט אחד:
משימת כתיבה קצרצרה:

  • אם אדם שמעולם לא פגש יהודים ולא שמע עליהם ניגש אליכם ואומר: "תסבירו מה העיקרון החשוב ביותר של הדת שלכם במשפט אחד כדי שאחליט אם אני מעוניין להעמיק בה יותר", איזה משפט הייתם אומרים לו?

נבקש מהמעוניינים לשתף. אפשר לחלק את המשפטים שהתלמידים שיתפו למשפטים ממוקדי אלוהים, ממוקדי עם ישראל וממוקדי בין אדם לחברו, או לכל חלוקה אחרת. בסיום המערך נלמד את המדרש על הלל והגר, ונדבר על מהו הבסיס, הפתח לקיום התורה ולהבנתה.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון:

פסוק א – פרות הבשן:
נציג לתלמידים תמונת פרה.

נשאל את התלמידים:

  • אילו אסוציאציות מעלה הפרה?

פרה מסמלת שומן, שפע, פיטום – פרות מפוטמות הן בשביל חלבן הן בשביל בשרן, הן אינן עובדות קשה כדי להשיג את האוכל, מספקים להן אותו.

נקרא יחד את פסוק א. מובן שהנביא אינו פונה אל פרות ומדובר במטפורה. נשאל את התלמידים

  • למי יכולה להתייחס המטפורה הזאת?
  • את אילו אנשים או נשים בממלכה יכנה עמוס 'פרות הבשן'? (הכוונה לעשירים, ואם לדייק לנשותיהם שלא חסר להן דבר)

לכיתות מיטיבות לכת נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה עצמאית בכיתה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). בכיתות רגילות נדון בשאלות יחד בכיתה.

נבקש מהתלמידים לזהות בפסוק את הפערים בממלכה:

  • מי נמצאים בכל אחד מהקצוות של החברה בממלכה לפי הפסוקים? בקצה אחד עומדות… (פרות הבשן האומרות לאדוניהם: הביאה ונשתה) ובקצה השני עומדים… (האביונים והדלים)

נשאל את התלמידים ונבקש הוכחה:

  • מהו היחס בין הקצוות? האם בעלי האמצעים חומלים על מי שאין להם? (לא – "עֹשְׁקוֹת דַּלִּים", "רֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים", כלומר, לא רק שבני המעמד הגבוה אינם חומלים על העניים, אלא אף נוגשים בהם ומקשים על חייהם. מומלץ לקשר למה שלמדנו במהלך הקודם על ארמונות העשירים שמלאו בחמס ושוד של העניים)
  • מה מעסיק את החברה הגבוהה לפי הקטע? מה מבקשות נשות שומרון מבעליהן? (הן מבקשות שיוציאו כסף על משתאות ויין גם אם לשם כך יש לעשוק את העניים. אליטה השקועה בנהנתנות על חשבון החלשים בחברה ומנותקת מכאבם)

בכיתה שבה התלמידים ענו על השאלות באופן עצמאי בדף העבודה נסכם יחד את הדברים.

פסוקים ב-ג- עונשם של העשירים:
נזכיר את העיקרון 'מידה כנגד מידה' ונשאל את התלמידים:

  • לו יכולתם לקבוע את עונשם של עשירי שומרון לפי עיקרון 'מידה כנגד מידה', כיצד הייתם מענישים אותם?

נכתוב את תשובותיהם על הלוח.

לפני קריאת העונש נכיר את המושג 'מילים יחידאיות' – מילים המופיעות בתנ"ך פעם אחת בלבד ולכן אי אפשר להבין אותן מתוך חיבור רחב של הקשרים. נציין שבקטע שנקרא יש מילים יחידאיות רבות: בְּצִנּוֹת(מבילות לסירות דוגה), בְּסִירוֹת דּוּגָה (מלשון דיג), הַהַרְמוֹנָה, ולכן ננסה להבין אותו מתוך מילים ומושגים שאנחנו מכירים.

נבקש מהתלמידים לסמן בפסוקים מילים המוכיחות שעשירי ישראל יקבלו מאלוהים יחס מזלזל ופוגעני כמו שנתנו הם לעניי ממלכתם. אנחנו מבינים את הפעלים: "נִשָּׂא" ו"הִשְׁלַכְתֶּנָה" – הפועל לשאת משמש בעיקר לחפצים ופעולת ההשלכה נעשית לדברים שאינם חשובים. כך עשירי שומרון יקבלו מידה כנגד מידה על חטאם כפי שהם התייחסו לעניים כלחפצים או דברים לא חשובים, כך יתייחסו אליהם.

שלב שני- התפיסה המוטעית של הפולחן (פסוקים ד-ה):
עד כה ראינו שעמוס מוכיח במפורש רק על עוולות חברתיות. מה המצב מבחינת הדת והפולחן בממלכה?

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ד-ה ולסמן מצוות שמוזכרות בהם. אחר כך נערוך רשימה מממצאי התלמידים ונוסיף עליה את מה שלא מצאו:

  1. "בֹּאוּ בֵית אֵל… הַגִּלְגָּל" – העם עולה למקומות הקדושים שבהם נהוג לעבוד את אלוהיםץ
  2. "וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם" – העם מקריב קורבנות.
  3. "לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם" – העם מפריש מעשרות.
  4. "וְקַטֵּר" – העם מעלה קטורת, או מקטיר את הקורבנות.
  5. "תּוֹדָה" – העם מקריב קורבן תודה.
  6. "נְדָבוֹת" – העם מקריב קורבנות נדבה שהוא לא חייב בהם.

מעיון ברשימה נראה שיש מצוות רבות במעט פסוקים. אולי העם במצב רוחני נפלא ומקפיד על כל המצוות? לפני הקריאה נציג לתלמידים את המושג 'סרקזם' – עוקצנות, אמירת דבר בעוד הכוונה להיפוכו המוחלט.

נדגים שימוש בסרקזם לתלמידים:

  • ביקשתי מחבר שיעזור לי ללמוד למבחן בתחום שאני לא טוב בו, והוא אמר שאין לו כוח לכל השאלות שלי. אמרתי לו: "אין, אתה החבר הכי טוב בעולם!".
  • מישהו שפך על עצמו ועל כל הסביבה קפה. חבר שלו אומר לו: "כל הכבוד!".

נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות משלהם. אפשר לנתח את הדוגמאות ולחלק כל אחת ל'אמירה של הדובר' ול'כוונה האמיתית שלו', ולהדגיש את המנגינה שבה נאמרים הדברים. נאמר לתלמידים שאת דבריו בפסוקים אלה עמוס אומר בסרקזם, ושכעת נקרא את הפסוקים וננסה להבין מה עמוס אומר ומה הכוונה האמיתית שלו.

נקרא יחד את חציו הראשון של פסוק ד: "בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ, הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ".
נשאל את התלמידים:

  • לאילו מקומות מזמין עמוס את העם לבוא ומה תפקידם? (הגלגל ובית אל, מקומות ששימשו לעבודת אלוהים בבמות – בבית אל בנה ירבעם בן נבט עגל כדי שהעם לא ילך למקום המקדש ששם נמצאת ממלכת יהודה)
  • מה עמוס מציע לעם לעשות לצד הגעתם למקומות אלו? (לפשוע – לחטוא)
  • האם ייתכן שעמוס מתכוון לדבריו באופן מילולי? (כמובן שלא, זה סרקזם)
  • עמוס אומר: "בואו ועבדו את אלוהים במקומות הקדושים לכם, ומחוץ להם תמשיכו לחטוא ולפשוע". למה הוא מתכוון באמת? מהו ההיפוך בכוונה? (כוונתו: תפסיקו לבוא למקומות קדושים ולנסות למחול על עוונותיכם, חשוב יותר שבחייכם הפרטיים תפסיקו לחטוא. לולא תיקון זה אין טעם ומשמעות לכפרה במקומותה הקדושים)

לאחר הדיון נשלח את התלמידים לעבודה עצמאית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) שבה יחפשו הוכחות להקפדה של אנשי הממלכה על פרטי הפולחן, ויזהו את סדר העדיפויות הפגום של אנשי הממלכה לאור הפסוקים הקודמים שבהם מתואר הריקבון המוסרי-חברתי של "פרות הבשן": הפולחן קודם בעיניהם למוסר ועל כך מוכיחם עמוס.

נסכם במליאה את העבודה בהשלמת סדר העדיפויות על הלוח:
לפני שאתם…            חשוב לאלוהים ש…
אפשר להתעכב במליאה על האמירה בפסוק ה: "כִּי כֵן אֲהַבְתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – למען מי הם עושים זאת, למען אלוהים או למען עצמם?

שלב שלישי- נסיונותיו של אלוהים להחזיר את עמו בתשובה (פסוקים ו-ט):
נשלח את התלמידים לעיין ברפרוף בפסוקים ו-יא ולמצוא את הביטוי החוזר בפסוקים. הביטוי הוא: "וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם ה'".

נשאל את התלמידים:

  • למה הכוונה? (ולא חזרתם עד אליי)

נראה כיצד בכל פעם מפורטים העונשים שנתן אלוהים לעם ישראל כדי לגרום להם להבין שהוא לא מסתפק בפולחן שלהם כל זמן שהם ממשיכים לחטוא, לעשוק ולפגוע.

נטיל על התלמידים משימת כיתה:
קראו את פסוקים ו-ט וזהו שלושה אסונות שהפיל אלוהים על עם ישראל כדי להשיבם בתשובה ולגרום להם להבין את טעותם. בססו את דבריכם על הכתוב.

  • פסוק ו: רעב ("נִקְיוֹן שִׁנַּיִם" – מי שלא אוכל שיניו נקיות, "חֹסֶר לֶחֶם").
  • פסוקים ז-ח: בצורת חלקית – כלומר, גשם היורד במקום אחד ובמקום אחר לא וכך נאלצים אנשים להגר ונוצרת צפיפות בערים הגשומות כשאי אפשר להאכיל את כל הבאים ("מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת הַגֶּשֶׁם", "וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ").
  • פסוק ט: פגיעה בחקלאות הגורמת לנזק כלכלי ("בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן", "יֹאכַל הַגָּזָם").

נשתף במליאה ונדייק את הדברים שמצאו בנפרד. אלוהים מנסה בדרכים רבות וקשות לגרום לעם להבין את טעותו, אבל העם אינו מקשיב וממשיך באדיקות בפולחן ובד בבד פוגע בחסרי הישע.

מבט לחיים

  • מדוע, לדעתכם, אלוהים אינו מעוניין בפולחן אם הוא לא מלווה במוסר?
  • האם לפי עמוס הקשר עם אלוהים יכול להיות שלם אם אנחנו פוגעים באנשים אחרים?

אפשר לקרוא עם התלמידים את המדרש על הלל הזקן המובא בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ולשאול את התלמידים:

  • האמנם "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך" זוהי כל התורה כולה?
  • מה עם המצוות הקשורות לאלוהים ולעבודתו?

אהבת האדם היא הבסיס. הלל שולח את הגר ללמוד את הפרטים והחוקים, אך נותן לו את נקודת המוצא – רק מי שאוהב אדם יוכל לאהוב את אלוהים.

עשירי שומרון עשו לעניים את מה ששנוא עליהם וסופם שאלוהים החזיר להם מידה כנגד מידה ועשה להם את מה ששנוא עליהם. לסיכום השיעור נקרא את הפסוקים שלמדנו בהטעמה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עברנו על מהלך הפרק: חטאיהם של עשירי שומרון  התפיסה המוטעית של הפולחן  כישלון נסיונותיו של אלוהים להחזיר את ישראל בתשובה. זיהינו את הסרקזם שבו מציג עמוס את ההפרדה שעושה העם בין המוסר לפולחן ודיברנו על המוסר כבסיס לפולחן, התורה כולה על רגל אחת.
מיומנויות: יצירת קשרים בין קטעים, זיהוי ביטוי מנחה, איתור נושא בטקסט לפי מילים מוכרות.
מתודות: דיון סביב תמונת הפרה לשם הבנת המטפורה, הצעות לעונש מידה כנגד מידה לפרות הבשן, זיהוי מונחים המעידים על השפלה בעונשן, תרגול סרקזם, עבודה עצמית על הפסוקים, משימת כיתה, דיון סביב מדרש.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
פרה
מתוך ויקיפדיה אילו אסוציאציות מעלה הפרה?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
הצד הטוב של ירבעם השני
אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות בכתוב עם מלכי...
הצד הטוב של ירבעם השני
"כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ." (ז, יא)

קרדיט: ירבעם השני – בנו ויורשו של יהואש, המלך הי"ד של ממלכת ישראל העתיקה, 1553, מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות בכתוב עם מלכי יהודה הצדיקים מפני שלא קיבל לשון הרע על עמוס.
להמשך המדרש

ומנלן (ומניין לנו) שלא קיבל לשון הרע — דכתיב (שנאמר): "וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל וגו' " (עמוס ז, י), וכתיב (ונאמר): "כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גָּלֹה יִגְלֶה מעל אדמתו" (עמוס ז, יא).
אמר ירבעם: חס ושלום אמר אותו צדיק כך (שירבעם ימות בחרב)
ואם אמר — מה אעשה לו ומדוע יֵעָנֵשׁ?
שְׁכִינָה אמרה לו והוא חייב לנבא.

תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נט, עמוד ב (על פי ביאור שטיינזלץ)

  • בשונה מהמגמה בספר מלכים, המדרש מאיר באופן חיובי את יחסו של מלך ישראל ירבעם (השני) לעמוס הנביא. לפי המדרש, כיצד נוהג ירבעם ומה תפקיד הנביא?
רוֹעֵי העם
מלבד היותם מנהיגי עם ישראל, המכנה המשותף של משה, דוד ועמוס הוא מקצועם הקודם –...
רוֹעֵי העם
"וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל." (ז, טו)

רועה צאן בקיבוץ גבעת חיים. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

רועה צאן בגליל 1940. צילום: לע"מ

מלבד היותם מנהיגי עם ישראל, המכנה המשותף של משה, דוד ועמוס הוא מקצועם הקודם – רועי צאן. על פי המדרש תפקיד זה שימש כאַסְמַכְתָה (הוכחה) ליכולת ההנהגה שלהם.

לקריאת המדרש

ה' צדיק יבחן,
אמר ר' יצחק במה הוא בוחן הצדיקים? במרעה,
דוד נבחן במרעה, שנאמר מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת וגו' (תהלים עח, עא),
עמוס נבחן במרעה, ויקחני ה' מֵאַחֲרֵי הצאן (עמוס ז, טו)
אף משה נבחן במרעה, שנאמר ומשה היה רועה וגו'.

מדרש תנחומא (מהדורת בובר), שמות י.

  • בהקבלה להיום, איזה מקצוע לדעתכם הוא הכנה טובה לתפקיד הנהגה?
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו
כשמורה לספרות רוצה להסביר מהי שאלה רטורית יִשָּׁלֵף מהארון ספר התנ"ך, יִפָּתַח בספר עמוס בפרק...
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו
"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ." (ג, ג)

איור: מיכן בן חמו

כשמורה לספרות רוצה להסביר מהי שאלה רטורית יִשָּׁלֵף מהארון ספר התנ"ך, יִפָּתַח בספר עמוס בפרק ג וכמו מאליו יִקָּרֵא:

להמשך קריאה

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ.
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר, וְטֶרֶף אֵין לוֹ;
הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ, בִּלְתִּי אִם לָכָד.
הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ, וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ;
הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה, וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד.
אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ;
אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה.

…לקראת סוף הנבואה, המתח בשיאו כשמגיע הנביא לשורה המתארת את השופר המחריד את העיר ומבשר קולה של מלחמה. ורק אז הוא מעז וקובע את שורת המחץ – "אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה". לשם הוא חתר ולשם הביא את השומעים, שאוזניהם מצלצלות עכשיו בבעתה.

מתוך אתר מיזם 929

  • כוחם של נביאי הכתב (נביאים שהשאירו אחריהם קבצים כתובים של נבואות), וראשון להם עמוס, טמון ביכולת הנאום והשכנוע שלהם. מה כוחה של השאלה הרטורית בהשפעה על דעת הקהל? כיצד היא מסייעת לנביא?
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון...
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

איור: מיכל בן חמו

עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון הדשנות, ומאשים אותן שהן נהנות על גבם של העניים.

להמשך קריאה

הבשן הוא חלק פורה ביותר בעבר הירדן המזרחי. השימוש דווקא בביטוי זה הוא עדות נוספת לרקע הקודם של עמוס, כפי שהוא מעיד על עצמו בפרק ז: "וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן…" (פסוקים יד-טו). עמוס, המכיר היטב צאן וּבָקָר, יודע שפרות הבשן נחשבות לגזע האציל והמשובח ביותר.

היום הביטוי "פרות הבשן" משמש לתיאור אנשים המתמקדים בחיי הנאה בלי לשים לב למצוקות של אחרים.

  • נשות המעמד העליון לא עשקו את העניים בעצמן, אלא דחפו את בעליהן לבצע את החָמָס. מדוע לדעתכם מייחס הנביא את העושק לנשים (הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים)?
הנביא עמוס
  עמוס – הנוקד, רועה הצאן והבקר, בולס השקמים מתקוע שביהודה – ניבא בממלכת ישראל...
הנביא עמוס
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר… לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים." (ז, יד)

גוסטב דורה, הנביא עמוס, 1866, מתוך ויקישיתוף

גוסטב דורה (1832 - 1883), מאייר ספרים, צייר ופסל צרפתי. צילום פורטרט של גוסטב דורה, צולם ע"י נדאר, 1867, מתוך ויקישיתוף

 

עמוס – הנוקד, רועה הצאן והבקר, בולס השקמים מתקוע שביהודה – ניבא בממלכת ישראל הצפונית בתקופת מלכותו של ירבעם השני מלך ישראל.

להמשך קריאה

תקופה זו נחשבת לתקופה של שפע לא צפוי. לאחר זמן רב שממלכת ישראל נלחצה על ידי הארמים, כיוון הרוח השתנה. אחרי תקופת מחסור ומצור החלה תקופה של פריחה כלכלית לצד התפתחות של תרבות צרכנית ראוותנית.

בציורו של דורֶה, עמוס רוכן על מטהו (רמז למקצועו הקודם?) על אדמת הטרשים הפשוטה של יהודה, משקיף אל נמען נבואתו – שומרון, בירת ממלכת ישראל, המוקפת חומה גבוהה. הָאֲפֵלָה עוטפת את היצירה, ומקורו של האור בדברי הנביא שעוד יבואו.

  • ביצירה בולט הפער בין נקודת המוצא של הנביא לבין נמען נבואתו. עמוס חי בממלכת יהודה ומנבא על ממלכת ישראל.
    מה היתרון הגדול במוצאו של עמוס הבא לנבא על ממלכת ישראל? ומה החיסרון במוצאו?
חֹזֶה לֵךְ בְּרַח
    "חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" / ח.נ ביאליק [עמוס ז, יב] "לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח...
חֹזֶה לֵךְ בְּרַח
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא." (ז, יב)

חיים נחמן ביאליק (1934-1873) היה גדול המשוררים העברים בזמן המודרני. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

איור: מיכל בן חמו

 

 

למילות השיר ולהמשך קריאה

"חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" / ח.נ ביאליק [עמוס ז, יב]

"לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי!

הֲלוֹךְ בַּלָּאט לִמְּדַנִי בְקָרִי,

גַּם דַּבֵּר כֵּן לֹא-לָמְדָה לְשׁוֹנִי

וּכְקַרְדֹּם כָּבֵד יִפֹּל דְּבָרִי.

וְאִם-כֹּחִי תַם לָרִיק – לֹא-פִשְׁעִי,

חַטַּאתְכֶם הִיא וּשְׂאוּ הֶעָוֹן!

לֹא-מָצָא תַחְתָּיו סְדָן פַּטִּישִׁי,

קַרְדֻּמִּי בָא בְּעֵץ רִקָּבוֹן.

אֵין דָּבָר! אַשְׁלִים עִם-גּוֹרָלִי:

אֶת-כֵּלַי אֶקְשֹׁר לַחֲגוֹרָתִי,

וּשְׂכִיר הַיּוֹם בְּלִי שְׂכַר פָּעֳלִי

אָשׁוּבָה לִּי בַּלָּאט כְּשֶׁבָּאתִי.

אֶל-נָוִי אָשׁוּב וְאֶל-עֲמָקָיו

וְאֶכְרֹת בְּרִית עִם שִׁקְמֵי יָעַר;

וְאַתֶּם – אַתֶּם מְסוֹס וְרָקָב

וּמָחָר יִשָּׂא כֻלְּכֶם סָעַר.

תמוז, תר"ע.

אחת מנבואותיו של עמוס (בפרק ז) קוממו עליו את אמציה, כוהן במקדש בבית אל. אמציה לעג לעמוס וניסה להבריח אותו מממלכת ישראל לממלכת יהודה שממנה הגיע. עמוס ענה לו בנבואת זעם על גורלה המר של משפחתו ועל חורבנה של ממלכת ישראל. הוא חזר ליהודה, ושם חזה כיצד נבואות הזעם שלו מתגשמות.

בביטוי "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח", הלקוח מדבריו של אמציה, נעשה שימוש בשירה ובפזמונאות העברית המודרנית. ב-1910 כתב המשורר חיים נחמן ביאליק שיר בשם הזה, המתאר את מצוקתו האישית והציבורית בתור "המשורר הלאומי". ביאליק חש כי יצירתו ומסריו נופלים על אוזניים ערלות, ומכיוון שכך ביקש להשתחרר מייעודו הציבורי ולפרוש אל עולמו הפרטי ואל הטבע.

מעובד על פי: דויד פרץ, "חוזה לך ברח", הפסקול של חיינו – תרבות.il. © מטח

  • המשורר חיים נחמן ביאליק מזדהה עם תפקידו הקשה של עמוס הנביא. באילו דימויים משתמש המשורר כדי לקשור בינו לבין הנביא?
  • אילו יחידים או קבוצות משמשים כמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר (מי שמתריע על עוולות ומטיף מוסר) בחברה הישראלית היום?
חזון הנביאים במגילת העצמאות
דוד בן-גוריון אהב תנ"ך והעריץ את הנביאים. לבנו בחר לקרוא עמוס. בניסוח "מגילת העצמאות" –...
חזון הנביאים במגילת העצמאות
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל

דוד בן-גוריון אהב תנ"ך והעריץ את הנביאים. לבנו בחר לקרוא עמוס.

להמשך קריאה

בניסוח "מגילת העצמאות" – מסמך מכונן ויש שיאמרו החוקה שלא נכתבה מעולם – מוצגת התשתית הערכית של מדינת ישראל. בעריכה הסופית של המגילה לא ויתר בן-גוריון על רוח חזונם של נביאי ישראל.

  • מהו אותו חזון של נביאי ישראל שאליו התכוונו מנסחי מגילת העצמאות? ענו על סמך נבואותיו של עמוס.
  • מדוע, לדעתכם, הקפידו מנסחי המגילה על הניסוח "לאור חזונם של נביאי ישראל" ולא למשל "לפי תורת ישראל" או "לפי ההלכה היהודית"?
הבשן
  הבשן – השם המקראי לאזור פורה בְּעֵבֶר הירדן המזרחי, משני צידי נהר הירמוך. האזור...
הבשן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן..." (ד, א)

קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

בכתום - אזור הבשן, חלקו הצפוני מצוי כיום בתחום סוריה, וחלקו הדרומי בממלכת ירדן, Janz, ויקישיתוף, CC BY-SA

גשר הרוס - נהר הירמוך, צילום: אליעזר שוורץ, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הבשן – השם המקראי לאזור פורה בְּעֵבֶר הירדן המזרחי, משני צידי נהר הירמוך.

להמשך קריאה

האזור כולל את חבל הגולן וגם שטחים שמדרום לירמוך. היום הבשן נמצא בשטח סוריה וממלכת ירדן.
השלטון הישראלי בבשן הגיע לסיומו בשנת 732, אז השתלט תגלת פלאסר מלך אשור על עבר הירדן והגלה חלק מתושבי המקום.

  • התבוננו במפה – באיזה חלק של ממלכת ישראל נמצא אזור הבשן?
  • מה מאפיין את אזור הבשן מבחינה גאוגרפית, וברִבּוֹנוּת של אילו מדינות הוא נמצא כיום?
ארץ יהודה
ארץ יהודה – שם גאוגרפי-מדיני שבו השתמשו לראשונה בנביאים ובכתובים לסימון נחלת שבט יהודה. אחרי...
ארץ יהודה
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא." (ז, יב)

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן

ארץ יהודה – שם גאוגרפי-מדיני שבו השתמשו לראשונה בנביאים ובכתובים לסימון נחלת שבט יהודה.

להמשך קריאה

אחרי חלוקת המלוכה בישראל היה השם "ארץ יהודה" בפי הנביאים וסופרי המלכים לשם נרדף לממלכת יהודה, שכללה את נחלות יהודה ובנימין.
מוצאו של עמוס בתקוע אשר ביהודה. היום מזהים רוב החוקרים את תקוע ביישוב הידוע ביהודה, ששכן 8 ק"מ מדרום לבית לחם. אם כן, נביא מהממלכה הדרומית נשלח להוכיח את הממלכה הצפונית – ישראל.

על פי: "ארץ יהודה", אנציקלופדיה יהודית, מכללת הרצוג – דעת – לימודי יהדות ורוח. © 2010

  • מדוע לדעתכם נבחר נביא מממלכת יהודה לנבא על ממלכת ישראל? מה הקשר של הביטוי "אין נביא בְּעִירוֹ" לבחירה זו?
בולס שקמים
בּוֹלֵס שִׁקְמִים – נראה שאין הַכַּוָנָה למישהו שזולל שקמים מתוך בולמוס… יש יותר מפירוש אחד...
בולס שקמים
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים." (ז, יד)

צילום: ד"ר משה בלס

בּוֹלֵס שִׁקְמִים – נראה שאין הַכַּוָנָה למישהו שזולל שקמים מתוך בולמוס…
יש יותר מפירוש אחד שמנסה להבין מהו בולס שקמים.

להמשך קריאה

ראה כי הכוונה למומחה במלאכה החקלאית של ניקוב פרי השקמה או התאנה, כדי לסייע בהבשלתו.
יש פרשנים שהציעו שהכוונה לאדם המייבש את פירות השקמה או לאדם הקוטף את הפירות. בכל מקרה מדובר כנראה במלאכה עונתית, ובשאר השנה עוסק הבולס במלאכות אחרות, כמו רעיית הצאן וגידול הבקר.

  • מדוע עמוס מציין בפני אמציה, כוהן בית אל, שהוא איננו נביא מקצועי אלא "בוֹקֵר ובוֹלֵס שִׁקְמִים"?
פח ומוקש
סדרת השאלות הרטוריות של עמוס נפתחת בדוגמאות מעולם החי (האהוב עליו). האריה שואג רק לקראת...
פח ומוקש
"הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ, הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד." (ג, ה)

כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

סדרת השאלות הרטוריות של עמוס נפתחת בדוגמאות מעולם החי (האהוב עליו). האריה שואג רק לקראת טרף, הציפור נופלת ארצה רק אם משהו גורם לה ליפול.

להמשך קריאה

הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? כלומר – הציפור עטה על הפח (=מלכודת), כאשר מוקש (=פיתיון) מונח במלכודת.
הפח והמוקש הם שני כלים ללכידת ציפורים. הפח הוא מלכודת בת שני חלקים. קשה יותר לדעת מהו בדיוק המוקש. ייתכן שהכוונה לפיתיון או לדבר מה המכשיל את הציפור, ואולי הכוונה למנגנון שסוגר את המלכודת על הציפור.

  • הנביא עמוס שואל את העם בלי לצפות לתשובה: האם ציפור תיפול ארצה אם לא לכדה אותה מלכודת? אם המשל של הנביא הוא על ציפור ועל מלכודת הלוכדת אותה, מהו הנמשל?
דבר עמוס הנביא
עמוס – מה הוא אומר? סכמו את דבריו בשלושה משפטים. קרדיט: 929- הנביא עמוס (שלישי...
דבר עמוס הנביא
"שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (ג, א)

  • עמוס – מה הוא אומר? סכמו את דבריו בשלושה משפטים.

קרדיט: 929- הנביא עמוס (שלישי מתוך תרי עשר)/תנך ביחד 929, 2016