סגור תצוגת כיתה
הפרק

בדרך‎ ‎לים‎ ‎סוף

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נדון בנתיב שנבחר לבני ישראל בדרך מארץ מצרים לארץ כנען ואת הסיבות לבחירה בנתיב ‏זה. נראה את צורת ההליכה במדבר, וכיצד הגיב פרעה לנתיב הלא צפוי שנבחר. לאחר מכן ‏נעמיק בשאלה הגיאוגרפית: היכן חצו ישראל את הים? ובשאלה המהותית: מדוע היה צורך ‏בקריעת ים סוף? 

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה: מפה
נציג בכיתה את מפת חצי האי סיני שבעזר ההוראה: מפת חצי האי סיני ונשאל את ‏התלמידים: ‏

  • היכן התרחשה קריעת ים סוף?‏
  • הסתכלו במפה ושערו: מהי הדרך הסבירה ביותר לעם ישראל להגיע ממצרים לכנען? ‏התחשבו בכמות האנשים ובהרכב העם (נשים, ילדים, זקנים) הבורח ממצרים.‏

נשמע כמה תשובות ונסביר כי בכך נעסוק בין היתר בהמשך שיעור.‏

אפשרות שנייה: הדרך הביתה
נבקש מהתלמידים לשרטט את הדרך מהבית שלהם לבית הספר. נבקש מכל זוג לשתף זה ‏את זה: ‏

  • כמה דרכים אפשריות יש מהבית שלי לבית הספר?‏
  • מהם החסרונות והיתרונות של כל דרך?‏
  • מהם הפרמטרים החשובים ביותר לי בבחירת הדרך שלי?‏
  • האם אורך הדרך ומשך זמן ההליכה הם הפרמטרים החשובים ביותר?‏

בשיעור נלמד על הדרך שבני ישראל עוברים ממצרים לארץ ישראל. נראה שזו אינה הדרך ‏הקצרה ביותר ונבחן מדוע.‏

הזמנה לקריאה

הדרך שנבחרה לבני ישראל
נקרא את פרק יג פסוק יז-פרק יד פסוק ד ונסביר את רצף האירועים. ‏
לאחר מכן נקרין על הלוח את פסוק יז בפרק יג (ראו דף עבודה: פרק יג פסוק יז) ונדון בו ‏בעזרת שאלות מנחות:‏

  • מהי הדרך הקצרה ממצרים לכנען לפי הפסוק? (דרך ארץ פלשתים)‏
  • מדוע לא הוביל אלוהים את ישראל בדרך זו? (כי בדרך זו הם עלולים להיקלע ‏למלחמה ולברוח חזרה למצרים)‏
  • חשבו: ממה נובע החשש שעם ישראל ייקלע למלחמה? (מדובר בעם עבדים שאינו ‏מנוסה בקרבות ובהגנה על עצמו)‏
    נעבור לקרוא את פירוש רש"י על פסוק זה (ראו דף עבודה: רש"י לפסוק יז).‏

נשאל את התלמידים:‏

  • מדוע לדעת רש"י לא הלכו בני ישראל בדרך הקצרה? (רש"י מסביר שהדרך הארוכה ‏תמנע מהם לשוב למצרים)‏

נקרא בקול את פסוק יח: "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלו ּבְנֵי יִשְׂרָאֵל ‏מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" ונבקש מהתלמידים לחשוב:‏

  • מדוע לדעתכם אלוהים מנחה את משה להוביל את בני ישראל לים סוף,למבוי סתום, ‏הרי יש מרחב יבשתי גדול בין מצרים לכנען? ‏

נקרא את פסוקים כא-כב ונשאל:‏

  • מהם תפקידיהם של עמוד האש ועמוד הענן? (עמוד הענן הולך לפניהם ומדריך ‏אותם ביום, ובלילה כשמחשיך הולך לפניהם עמוד של אש. אלו נועדו להראות את ‏הדרך ולהאיר, וכן ללוות את עם ישראל ולתת להם ביטחון והגנה מאת אלוהים)‏

נדון בכיתה:‏

  • בהנחה שקיים מסלול קצר ופשוט לכנען, מה עשויה להיות מטרת הנדודים במדבר? ‏ממה עשוי לנבוע הצורך במסע ארוך?‏

נסביר‎ ‎כי‎ ‎נראה‎ ‎שיש‎ ‎במסע‎ ‎הארוך‎ ‎הזה‎ ‎מטרה‎ ‎חינוכית- ללמד‎ ‎את‎ ‎עם‎ ‎ישראל‎ ‎להתקיים‎ ‎באופן‎ ‎עצמאי‎ ‎ולדעת‎ ‎להגן‎ ‎על‎ ‎עצמם.‏‎ ‎מדובר‎ ‎בשינוי גדול מעם עבדים לעם שיושב בארצו ומנהל את ‏חייו באופן עצמאי. מעבר פתאומי יכול היה להוביל לכישלון.‏

נעבור לעבודה‎ ‎בזוגות הבוחנת את השאלה: היכן התרחשה קריאת ים סוף. בעבודה יקראו ‏התלמידים מאמר קצר של שוקי רייס ובו הוא פורס שלוש‎ ‎השערות בנוגע למקומה של קריעת ‏ים סוף (ראו דף עבודה: היכן התרחשה קריעת ים סוף?). ‏

נחזור למליאה, נסכם בקצרה את האפשרויות שעלו מדף העבודה ואת האפשרות שנראית ‏המתאימה ביותר לדעת התלמידים ולאחר מכן נדון בשאלה:‏

  • מדוע היה צורך לקרוע את ים סוף?‏

נקרא את פרק‎ ‎יד‎ ‎פסוקים‎ ‎א-ד ונשאל:‏

  • כיצד עתיד פרעה להבין (לדברי ה') את הנתיב המוזר שבו הולכים בני ישראל? ‏‏("נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ" – פרעה חושב שהם הלכו לאיבוד) ‏
  • כיצד יפעל בעקבות כך? (יאמר שהם אבודים כי המדבר סוגר עליהם, והדבר ידרבן ‏אותו לרדוף אחרי בני ישראל)‏

נקרא את דברי הפרשנים ר' אברהם אבן עזרא וחזקוני על קריעת ים סוף (ראו דף עבודה: פרשנים ‏על קריעת ים סוף) ונבקש מהתלמידים לענות על השאלות שבדף העבודה.‏

מבט לחיים

בשיעור למדנו כי בני ישראל עברו בדרך ארוכה יותר כדי‎ ‎שלא תתרגש עליהם מלחמה והם ‏ירצו לשוב למצרים. נציג לתלמידים‎ ‎מצבים‎ ‎מן החיים‎ ‎שבהם‎ ‎יש‎ ‎התלבטות‎ ‎בין‎ ‎הליכה‎ ‎בדרך‎ ‎הבטוחה‎ ‎והארוכה‎ ‎ובין‎ ‎הליכה‎ ‎במסלול‎ ‎מהיר‎ ‎יותר:‏

  1. ילדה מחוננת בת 12 מתלבטת אם לקפוץ כיתה ולהצטרף לתלמידי ח או להמשיך עם ‏חבריה בכיתה ז.‏
  2. צעיר לפני גיוס מתלבט אם להעביר שנה במכינה קדם צבאית.‏
  3. נהג‎ ‎נתקל‎ ‎בפקק‎ ‎בדרך‎ ‎הקבועה‎ ‎שלו‎ ‎מהעבודה‎ ‎הביתה‎ ‎ותוכנת‎ ‎הניווט‎ ‎שלו‎ ‎מציעה‎ ‎לו‎ ‎קיצור‎ ‎דרך‎ ‎שאיננו‎ ‎מכיר.‏
    נשאל את התלמידים:‏
  • מה תייעצו למתלבטים בכל מצב? מדוע?‏
  • מהם‎ ‎השיקולים‎ ‎לכאן‎ ‎ולכאן‎ ‎בכל‎ ‎התלבטות?‏
  • האם‎ ‎זכור‎ ‎לכם‎ ‎מצב‎ ‎בחייכם‎ ‎שבו‎ ‎העדפתם‎ ‎דרך‎ ‎ארוכה‎ ‎ובטוחה‎ ‎על‎ ‎פני‎ ‎דרך‎ ‎קצרה‎ ‎ומהירה‎ ‎שכרוכה‎ ‎בסיכון?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן:‏‎ ‎עסקנו‎ ‎בסיבות לנתיב שהלכו בו בני ישראל, ודנו‎ ‎בשאלה מדוע הגיעו בני ישראל אל ‏הים. ראינו שתי גישות: גאוגרפית ודתית.‏
מיומנויות: איתור וארגון מידע, קריאת מפה. פרשנות‎ ‎ימי הביניים.‏
מתודות: דף עבודה, קריאת מאמר, קריאתמפה.‏

אפשר עוד...

מאמרים

  • מאמרו של שוקי רייס, "טיול עם התנ"ך – בעקבות קריעת ים סוף" שעליו מבוססת ‏הסקירה הגאוגרפית, מתוך אתר תנ"ך הרצוג בקישור זה.
  • מאמרו של יוסף אגור, "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים", מתוך אתר בר אילן ‏בקישור זה.

מפות
מפות נוספות לעיון והשוואה, מאתר הספרייה הלאומית: אמסטרדם, 1712, וגם גרמניה, ‏‏1585.‏

ערך בוויקיפדיה
סקירה מקיפה ומסודרת של ההיבטים הארכיאולוגיים וההיסטוריים של יציאת מצרים בקישור ‏זה.‎

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מפת חצי האי סיני
מפת חצי האי סיני מתוך אתר תנ"ך הרצוג בקישור זה.
מפת חצי האי סיני

מפת חצי האי סיני מתוך אתר תנ"ך הרצוג בקישור זה.

דפי עבודה והעשרה
אופיו של העם
היה רבי מאיר אומר – כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה....
אופיו של העם
"...וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'."
(יד, י)

shutterstock.com

היה רבי מאיר אומר – כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה.
אמר לו רבי יהודה: לא כך היה המעשה, אלא זה אומר: אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו עמוד ב – דף לז עמוד א)

מה קרה ברגעי האימה שלפני חציית ים סוף, כאשר בני ישראל היו נתונים בין הים לבין צבא פרעה המאיים להרוג אותם? רגעים אלה הציתו את דמיונם של רבים, וביניהם גם חז"ל.

  • לפי המדרש, מה התרחש באותם הרגעים?
  • נקודת המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה משקפת תפיסה שונה בנוגע לאופיו של עם ישראל היוצא ממצרים. מה הוא אופיו של העם לפי כל אחד מהם?
הוגן או לא?
האופן שבו פועל אלוהים בפסוק זה מעורר אי נוחות. האם זה מוסרי לחזק את לב...
הוגן או לא?
"וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו."
(יד, יז)

shutterstock.com

האופן שבו פועל אלוהים בפסוק זה מעורר אי נוחות. האם זה מוסרי לחזק את לב פרעה, ובכך למעשה לאלץ אותו בעל כורחו לרדוף אחרי בני ישראל – היישר אל מותו?

לקריאת המדרש

המדרש מציע הסבר מוסרי לפועלו של אלוהים:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" – שלא היה בלב פרעה לרדוף אחר בני ישראל. אבל הקב"ה נתן בליבם לרדוף אחר בני ישראל, שגזרו "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", לפיכך "וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם". וזהו שאמרו חכמינו ז"ל – במידה שאדם מודד בה מודדין לו

(מדרש אגדה, שמות יד, ד, א)

  • על פי המדרש, אלוהים פעל לפי העיקרון של "מידה כנגד מידה". הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בפרק.
  • העיקרון של "מידה כנגד מידה" נתפס כהתגלמות הצדק – האם אתם מסכימים עם התפיסה הזאת?
קפיצה נחשונית
על פי המדרש, כשעמדו בני ישראל על שפת הים, עוד לפני שהים נבקע לשניים, התרחש...
קפיצה נחשונית
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'..."
(יד, יג)

shutterstock.com

על פי המדרש, כשעמדו בני ישראל על שפת הים, עוד לפני שהים נבקע לשניים, התרחש ויכוח סוער בין כולם מי ייכנס ראשון למים, שהרי כולם פחדו להיכנס. תוך כדי ויכוח קפץ נחשון בן עמינדב משבט יהודה לתוך המים, ובכך היה הראשון שהפגין אמונה ותעוזה. מכאן צמח הביטוי "קפיצה נחשונית" – קפיצה נועזת, סמל לתעוזה חלוצית, להעזה לפרוץ דרך, לפעולה פתאומית ואמיצה.

  • לפי המדרש, נחשון קפץ לים עוד לפני שנבקעו המים. שערו – מה הן התכונות של אדם שעושה מעשה כזה?
  • האם אתם מכירים אנשים שעשו קפיצה נחשונית בחייהם? מה הן התכונות הייחודיות שלהם, שבזכותן הצליחו לנהוג כפי שנהגו.
ביד רמה
בני ישראל מתוארים כמי שיוצאים ממצרים "ביד רמה". הפירוש המילולי הוא – ביד מורמת, ומשמעות...
ביד רמה
"...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה."
(יד, ח)

shutterstock.com

בני ישראל מתוארים כמי שיוצאים ממצרים "ביד רמה". הפירוש המילולי הוא – ביד מורמת, ומשמעות הביטוי היא – בגאווה, באומץ, לא כנמלטים אלא לעיני כול.
היום משתמשים בביטוי זה כדי לתאר סגנון הנהגה סמכותי שאין עליו עוררין. מנהיג ששולט ביד רמה הוא מנהיג חזק וסמכותי.

  • אף שבני ישראל היו עבדים שיצאו בחופזה ממצרים, הם מתוארים כמי שיצאו ממנה "ביד רמה". מה גרם להם לחוש כך, על אף הנסיבות הקשות?
ניסים
"מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵסאֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת...
ניסים
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם."
(יד, כב)

המשורר יהודה עמיחי מקריא משיריו, צילום: יאיר מדינה, מתוך ויקישיתוף

"מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס
אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת הַיָּם
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו
וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת."

קטע מהשיר "ניסים"/ יהודה עמיחי. מתוך הספר שעת החסד

  • הסיפורים המכוננים בקורות העם קרו בסופו של דבר ליחידים. כיצד עמיחי מתאר את אירוע חציית ים סוף? איזו התבוננות הוא מציע לנו על המאורע הזה ועל מאורעות אחרים בחיים?
חציית הים
הפסל משה חוצה את ים סוף של האומן פיליפ רטנר, מורכב משני אלמנטים, המייצגים את האדם...
חציית הים
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה."
(יד, טז)

משה חוצה את ים סוף. פיליפ רטנר. באדיבות האומן.

הפסל משה חוצה את ים סוף של האומן פיליפ רטנר, מורכב משני אלמנטים, המייצגים את האדם ואת הטבע. משה, בבגד אדום המדגיש את תפקידו ואת חשיבותו, מניף את המטה ואת ידיו כלפי מעלה. מצד אחד משה מוצג כמבצע הנס, ומצד שני כשליח האל. גלי הים העצומים המקיפים אותו נשמעים לפקודתו. הממדים הקטנים של משה בהשוואה לים מבטאים בעת ובעונה אחת את גודל תפקידו ואת משניותו, כי הרי גם הים סר למרותו של האל.

  • התבוננו ביצירות אומנות נוספות המתארות את חציית ים סוף, בקישור או במקורות אחרים. הציגו זוויות אחרות על אותו האירוע, כפי שבאות לידי ביטוי ביצירות האומנות.
דרך ארץ פלשתים
המפה מציעה מסלולים אפשריים למסע בני ישראל ממצרים לכנען. הקושי בזיהוי המסלול נובע הן מהיעדר...
דרך ארץ פלשתים
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה."
(יג, יז)

מסלולים אפשריים למסלול יציאת בני ישראל ממצרים. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

המפה מציעה מסלולים אפשריים למסע בני ישראל ממצרים לכנען. הקושי בזיהוי המסלול נובע הן מהיעדר מקורות חיצוניים ועדויות ארכאולוגיות על המסע במדבר, והן מאופיו האגדי של המקור המקראי.

  • איזה מסלול המופיע במפה נפסל על פי הסיפור המקראי (רמז – פרק יג, פסוק יז)? הסבירו מדוע.
ים או מדבר?
המקומות הגאוגרפיים הנזכרים בפרק יג ובפרק יד מעלים תמיהה – האם אומנם היה צורך בנס...
ים או מדבר?
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם."
(יד, ב)

מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

המקומות הגאוגרפיים הנזכרים בפרק יג ובפרק יד מעלים תמיהה – האם אומנם היה צורך בנס קריעת ים סוף?
העם פנה לדרום-מזרח, מסוכות לאיתם. אף שיש מחלוקות רבות בדבר מסלול מסעם של בני ישראל, על תופעה גאוגרפית אחת אין עוררין – איתם נמצאה בקצה המדבר (יג, כ), בקצה המערבי של מדבר סיני, כלומר – מעברו המזרחי של ים סוף. בעת הליכה בחלקים גדולים של צפון-מערב חצי האי סיני אין כל צורך לחצות ים (בתקופת המקרא טרם נכרתה תעלת סואץ, המפרידה בין סיני למצרים).

  • היעזרו במפה ובקטע הקריאה, והעלו השערות מדוע כלל המסלול של יציאת מצרים את חציית הים.
סוס רכב פרעה
  מרכבת הקרב המצרית הייתה מהירה, קלילה ובעלת כושר תמרון, והייתה בסיס יציב ונוח להפעלת...
סוס רכב פרעה
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ, עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן."
(יד, ט)

מרכבה מצרית. תחריט המתאר את מהלך הקרב של פרעה רעמסס ה III, לוקסור, מצרים. shutterstock.com

מרכבה מצרית מתקופת המלך תות ענח' אמון. © Traumrune, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

מרכבת הקרב המצרית הייתה מהירה, קלילה ובעלת כושר תמרון, והייתה בסיס יציב ונוח להפעלת נשק. השתמשו בה כאמצעי תחבורה להעברת לוחמים לשדה הקרב, אבל בעיקר להסתערות על כוחות רגליים בשדה הקרב.

להמשך קריאה

המרכבה מוזכרת לראשונה בתנ"ך בסיפור עלייתו לגדולה של יוסף בבית פרעה (בראשית מא, מג). מציורי קיר הכוללים תיאורי קרבות, וגם על פי ממצא נדיר ושלם של המרכבה הטקסית של המלך תות ענח' אמון, אנחנו יכולים לשחזר כיצד נראתה מרכבת קרב מצרית.
המרכבות שימשו בחיי היום-יום את האצילים ואת בעלי היכולת במצרים, וכן את המלכים בחיי היום-יום ובקרבות. ביומני המסע של תחותמס השלישי, מלך מצרים במאה ה-15 לפנה"ס, מצוין כי הוא לקח ממגידו שלל של מרכבות כסף וזהב ומרכבות צבועות. 

  • חפשו באתר dicta את המילים "רכב" ו"מרכבה". מה אפשר ללמוד מתוצאות החיפוש בשילוב עם קטע המידע?
רוח קדים
רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר. היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.חוקרים...
רוח קדים
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם."
(יד, כא)

Photo by Alex Seinet on Unsplash

רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר. היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.
חוקרים ומדענים ניסו להציע הסברים מדעיים לכך שהים נסוג ובני אדם יכלו ללכת בתוכו. על פי אחד ההסברים מדובר היה ברוח חזקה, רוח קדים.

  • חפשו באתר dicta את הצירוף "רוח קדים". מה אפשר ללמוד על הרוח הזאת מתוצאות החיפוש?
קריעת ים סוף
לאחר יציאת מצרים מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות: המרדף המצרי עד ים סוף, תלונות על...
קריעת ים סוף
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם."
(יד, כג)

לאחר יציאת מצרים מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות: המרדף המצרי עד ים סוף, תלונות על מחסור במים ובאוכל ואפילו מלחמה נגד עמלק.

  • לפי הסרטון – כיצד מוצגים בני ישראל בעת בריחתם ממצרים, ומה המסר של נס חציית ים סוף?

קרדיט: קריעת ים סוף / פרשת בשלח / 929 תנך ביחד

נס כפול
קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים מתוארות כנס כפול – אלוהים קרע עבור בני...
נס כפול
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה."
(יד, טז)

קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים מתוארות כנס כפול – אלוהים קרע עבור בני ישראל את הים כדי לאפשר להם לעבור בו ביבשה, ולאחר מכן החזיר את הים לקדמותו כדי להשמיד את צבאו של פרעה. בני ישראל נקראו לחזות בנס הכפול זה כדי שיוכלו לספר לבניהם ולבני בניהם ולכל הדורות על גודל הנס.

  • כיצד באים לידי ביטוי גודלו של הנס ועוצמתו בסרט "משה נסיך מצרים"?
  • אילו אלמנטים בסרט מתארים את גודל האירוע?

קרדיט: The Prince of Egypt 1998 : Red Sea