סגור תצוגת כיתה
הפרק

בכייה של רחל ותשובת אפרים

פסוקים יד-יט

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מהלך זה יעסוק ביחסי הורה-ילד כמטפורה ליחסי אלוהים ועם ישראל. נלמד על מערכת יחסים בין אם לבנה – רחל ובניה, ועל מערכת יחסים בין אב לבנו – אלוהים ואפרים. נחשוב על הסליחה והחזרה בתשובה בקשר בין הורים לילדיהם ובהקשרן לנבואת הנחמה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – הבן יקיר לי:
נשמע עם התלמידים את השיר 'הבן יקיר לי' מתוך הסרט הלהקה.
נכתוב על הלוח את המילים מפסוק יט: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים".
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם פירוש המשפט הזה? (הבן האהוב מכל, הקרוב, המפונק, זה שגורם נחת להוריו. – על פי ניבון עברי)

נסביר שהיום נלמד את מקור הפסוק.

אפשרות שנייה – מנעי קולך מבכי:
נשמיע לתלמידים את השיר 'מנעי קולך מבכי' של עידן רייכל.
נשאל את התלמידים:

  • מי לדעתכם הנמנעת שאליה מכוון השיר?
  • מדוע היא בוכה?
  • מה יכול לעצור את הבכי שלה?

נוכל לספר לתלמידים שעידן רייכל כתב את השיר קרוב לזמן חטיפת החיילים החטופים אודי גולדווסר ואלדד רגב ז"ל במלחמת לבנון השנייה ב-2006. רייכל מספר ששמע את הפרק הזה בשיעור תנ"ך וכתב בהשראתו שיר לקרנית גולדווסר, אשתו של אודי ז"ל.

אפשרות שלישית – ושבו בנים לגבולם:
נכתוב על הלוח את הביטוי: 'ושבו בנים לגבולם'.
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים את הביטוי הזה?
  • מה משמעותו?
  • מתי משתמשים בו?

נדון על בחירת ציטוט זה ולא אחר בנוגע לדרישה להשבת חיילים שנחטפו. נתעכב על המילה 'בנים'.

  • מדוע לדעתכם משתמשים דווקא במילה זו ולא במילה מתאימה יותר כמו 'חיילים' או 'חטופים?

נעמוד על כך ש'בנים' מייצג את הקשר העמוק ביותר בעולם – קשר בין הורה לילד. כאשר מכנים את החיילים החטופים בנים שלנו מצהירים שיש לעשות הכול כדי להשיבם, כפי שהיה כל הורה נלחם בכל כוחותיו לדאוג לילדיו.
אפשר להקרין את סרטון מתוך אתר חיל האוויר המצלם את שיבתו של החייל החטוף גלעד שליט לארץ במסוק. אתר חיל האוויר בחר לקרוא לכתבה המסקרת את השיבה "ושבו בנים לגבולם".

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים יד-יט וננסה להבין את התמונה הכללית. נבקש מהתלמידים לסמן פסוקים קשים וננסה לנחש את תוכנם מתוך ההקשר.
נשאל:

  • מהן שתי הסצנות המתוארות בחלק זה?

נחלק את הפסוקים לשני חלקים: פסוקים יד-טו ופסוקים טז-יט. נבקש מהתלמידים להציע כותרות לחלקים, לדוגמה:

  • פסוקים יד-טז: רחל מבכה על בניה, אלוהים מנחם אותה ומבטיח לה שישובו.
  • פסוקים טז-יט: אפרים הבן המורד מבקש לחזור בתשובה.
  • פסוקים יד-טז: שיחה ראשונה, אלוהים ורחל אמנו

ניזכר בדמותה של רחל. נשלח את התלמידים לפתוח בבראשית פרק לה פסוק יד ולהגיד לנו במי מדובר בפסוק ומי הם בניה.

  • מדוע היא בוכה עליהם?

נקרין על הלוח את פסוק יד מחולק.
נשאל את התלמידים:

  • איזה מידע מוסר כל חלק מן הפסוק? (נשמע קול רם, הקול הוא בכי מר, זו רחל שבוכה על בניה, היא בוכה כי בניה אינם)
  • איזה סוג של קשר מתקיים בין חלקי הפסוק? (הרחבה והסבר, שיוצרים הדרגתיות)
  • מדוע לדעתכם מסודר הפסוק באופן זה?

נציע על פי מאמרו של הרב דוד סבתו באתר מכללת הרצוג, שיש כאן הדרגתיות הבאה לידי ביטוי במעבר מן הרחוק אל הקרוב: בתחילה נשמע קול בלבד, לאחר מכן כבר אפשר לזהות שזהו בכי תמרורים ובשלב הסופי מזהים את הבוכה – רחל – ואת סיבת הבכי – אובדן הבנים. החלק הרביעי כולל אף קשר עם השומע המנסה לנחם את הבוכה, אך היא מסרבת להתנחם.
נדון בשאלה מדוע דווקא רחל נבחרה מכל האמהות? נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו עיון בדברי רש"י על הפסוק (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
לאחר שקישרנו במליאה את נסיבות חייה המורכבות של רחל לדבריה ולשיעור בהבלגה שהיא מבקשת ללמד את אלוהים, נקרא את תשובת ה' בפסוקים טו-טז.

  • מה תגובת אלוהים לבכייה של רחל ולבקשתה?
  • האם אלוהים מקבל את טענתה?
  • מה הוא מבטיח לה? (בכייך הוא רב ערך, ובנייך ישובו לגבולם)

פסוקים יז-יט – שיחה שנייה – אלוהים ואפרים (המייצג את ממלכת ישראל):
רחל אינה ההורה היחיד הדואג לעם – נמשיך ונקרא את פסוקים יז-יט ונגלה שגם אלוהים דואג לבנו אפרים. נדגיש שבפרקנו 'אפרים' הוא כינוי לעם ישראל, ובמקורות אחרים רואים שהוא משמש כינוי לממלכה הצפונית האבודה. נשים לב שרחל היא גם סבתו של אפרים.
נחלק לתלמידים את דף העבודה, נמלא את הטבלה שבדף העבודה יחד על הלוח ונבחין בין דברי ה' לדברי אפרים, לחלופין אפשר להביא את הטבלה לעבודה אישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם אפרים מדמה את עצמו לעגל מרדן? (הוא מבין שלייסורים שעוברים עליו יש מטרה – ללמד אותו ולכן הוא מדמה את עצמו לעגל לא ממושמע)
  • מלבד המטפורה המדמה את יחסי ישראל עם אלוהים ליחסי הורה וילד בפרק זה, האם אתם מכירים מטפורות אחרות ליחסי עם ישראל ואלוהים? מלך-עבדים, גבר-אישה.
  • מדוע לדעתכם נבחרה דווקא מטפורה זו כאשר מדובר בנושא התשובה והסליחה?

מערכת יחסים בין הורים וילדיהם מניחה שהילד, בהיותו אדם צעיר שבונה את זהותו, יעשה טעויות וימרוד. יתרה מזו, על פי כמה תיאוריות התבגרות בפסיכולוגיה, לדוגמה תיאוריית השלבים של אריקסון, המרד הוא אפילו הכרחי להתפתחותו הבריאה של המתבגר, ולכן יש מקום רב לסליחה ולתשובה בקשר של הורים וילדים. הורים יסלחו לילדיהם כמעט על הכול, הן מתוך רגש האחריות כלפיהם והרצון ללמד אותם להיות אנשים ראויים, הן בשל ההבניה הביולוגית שמכוננת געגוע תמידי לילד ורצון בקרבתו. שתי הסיבות האלו לסליחה לילד מופיעות בפרק זה – אחריות – כקשר בין רחל לבניה, וכן געגוע ורצון בקרבה כיחסו של האב אלוהים לבנו היקיר אפרים – "עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ" (פסוק יט).
נוכל גם לעמוד על כך שמטפורה יפה זו יוצרת השלמה בין תפקיד האם והאב: האם (רחל) היא הרחם המכיל והמתגעגע, ואילו האב (אלוהים) בתפקיד המחנך. גם אם כיום התפיסה הזאת אינה רלוונטית, היא מתאימה לתקופת התנ"ך ומאפשרת לילד המורד לחזור לזרועות שמחבקות ומחנכות כאחת.
לסיכום הלימוד נבקש מכל תלמיד לבחור פסוק החשוב ביותר בעיניו בפרק, ולכתוב עליו בכמה מילים מדוע דווקא בחרו בו. נבקש מכמה תלמידים לשתף בפסוקים שבחרו ומדוע בחרו דווקא בהם.

מבט לחיים

נתמקד בנושא המרד והסליחה בין הורים לילדיהם. נאזין לשיר 'שובי לביתך' שכתבה דליה רביקוביץ' והלחין שם-טוב לוי ונקרין על הלוח את מילות השיר
נשאל את התלמידים:

  • מהי הסיטואציה המתוארת בשיר?
  • מה לדעתכם מרגיש האדם ששר אותו?

נתמקד בדאגה של ההורים שתוהים היכן מסתובבת הילדה-ציפור, האם קר לה וחשוך, ושמשאירים את הדלת פתוחה לשובה. נסב את תשומת לב התלמידים לכינוי 'ציפור פצועה' – ההורה מבין שגם הילד נפצע מהתנהגותו שלו.
נבקש מהתלמידים לשתף בזוגות סיטואציה מחייהם שבה נקלעו לריב עם הוריהם או פעלו באופן מרדני, וכיצד הצליחו למצוא את הדרך חזרה אל הסליחה והקרבה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על רחל המבכה על בניה ועל אפרים הבן המבקש לחזור בתשובה כלפי אביו כמטפורות ליחסי אלוהים ועם ישראל בנבואת הנחמה. העמקנו ביחסי ילדים-הורים ומדוע דווקא הם מתאימים מכול להדגים את יכולות הסליחה.
מיומנויות: מילאנו טבלה להבנת דיאלוג מקראי ופירשנו פסוקים בשפתנו.
מתודה: שמענו שיר ושיתפנו בחוויה אישית בעקבותיו.

אפשר עוד...

שיר:
השיר 'שוב לא נלך' מציג את התגשמות הנבואה ומזמין דיון בהבדל שבינו ובין נבואת ירמיהו.

מאמרים:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הבן יקיר לי
למילות השיר קרדיט: השיר 'הבן יקיר לי' מתוך הסרט הלהקה. פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית ב-16...
הבן יקיר לי

למילות השיר

קרדיט: השיר 'הבן יקיר לי' מתוך הסרט הלהקה. פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית ב-16 באוגוסט 2011.

מנעי קולך מבכי
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי עידן רייכל ב-16 באוגוסט 2011.
מנעי קולך מבכי

למילות השיר

קרדיט: פורסם על ידי עידן רייכל ב-16 באוגוסט 2011.

פסוק יד מחולק
קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָמֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.
פסוק יד מחולק

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע
נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים
רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ
מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
שובי לביתך
למילות השיר קרדיט: השיר 'שובי לביתך' שכתבה דליה רביקוביץ' והלחין ושר שם-טוב לוי. פורסם בערוץ...
שובי לביתך

למילות השיר

קרדיט: השיר 'שובי לביתך' שכתבה דליה רביקוביץ' והלחין ושר שם-טוב לוי. פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית ב-30 בנובמבר 2011.

לבנות ולנטוע
הנביא עמוס מבקר את העשירים בחברה "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו).המדרש מוסיף ומתאר את...
לבנות ולנטוע
"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'."
(פסוק כז)

צילום: shutterstock.com

הנביא עמוס מבקר את העשירים בחברה "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו).
המדרש מוסיף ומתאר את עושרם – שיש להם בית לכל עונה בשנה, בכל עונה הם משתמשים בבית מנקר עיניים מסוג שונה.

לקריאת המדרש

ולא עוד אלא טבת שבט ואדר היו מְכַסִים בתיהם בעצי ארזים, ניסן אייר סיון היו מְכַסִים בתיהם בכלי זכוכית, תמוז אב ואלול היו להם בתים של אבני שַׁיִשׁ, תשרי מרחשון וכסליו היו להם בתים של שן.
כיון שסרחו חרבו כולם, שנאמר: "וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן" (עמוס ג, טו).
ועתיד הקב״ה להחזירם להם, שנאמר: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'."

(עיבוד. על פי: אוצר מדרשים, סדר ארקים א, יא)

  • המדרש יוצר קשר בין נבואת החורבן של עמוס לנבואת הנחמה של ירמיהו. איזו סיטואציה מתוארת בנבואת עמוס, וכיצד הנבואה של ירמיהו היא נחמה לנבואת התוכחה של עמוס?
תפקידה של רחל
ותיקבר בדרך אפרתה. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב...
תפקידה של רחל
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."
(פסוק יד)

קבר רחל, ציור מ-1911 מתוך הספר: "The Heart of the Bible" by Ella Broadus Robertson מתוך ויקישיתוף

ותיקבר בדרך אפרתה. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב ברוח הקודש שהגוֹלים בדרכם לגָלות בבל עתידים לעבור שם. לפיכך קבר אותה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים. לכן כתוב: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (ירמיה לא, יד).

(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה פב, י. ביאור לפי ספר האגדה)

  • על פי הפרק והמדרש, רחל היא אימם הבוכייה של שבטי ישראל המכונים גם בית יוסף וממלכת אפרים. היעזרו במראי המקום האלה: בראשית ל כב-כד, בראשית מח א-ב,
    וצרו אילן יוחסין של אפרים, יעקב, יוסף ורחל.
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה
בתקופתו של הנביא ירמיהו, וגם של הנביא יחזקאל (יחזקאל יח, ב), רווח הפתגם: "האבות אכלו...
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה
"בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה."
(פסוק כח)

איור: מיכל בן-חמו

בתקופתו של הנביא ירמיהו, וגם של הנביא יחזקאל (יחזקאל יח, ב), רווח הפתגם: "האבות אכלו בוסר", כלומר אכלו ענבים שלא הבשילו (דימוי לחטא), "ושִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה", כלומר ייפגמו, יאבדו את חדותן (דימוי לעונש). 

להמשך קריאה

מה שנקרא: גמול לדורות. פתגם זה ייצג את התפיסה שהייתה מקובלת בעם – הגלות תימשך בגלל חטאי האבות, ועל כן למעשי הבנים אין משמעות. ירמיהו ויחזקאל יצאו נגד התפיסה הרווחת וניבאו על העתיד לבוא – זמן שבו יתעוררו הבנים לשינוי בתפיסה זאת: "כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו" (ירמיהו לא, כט). מה שנקרא: גמול אישי.

  • ירמיהו מדבר על שינוי עתידי בתפיסת הגמול – מגמול לדורות לגמול אישי. הסבירו מדוע שינוי תפיסת הגמול בקרב העם הכרחי לסיום תקופת הגלות.
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
רחל, אימם של שבטי הצפון, ממאנת להתנחם, וה' מבטיח לה נחמה והקלת כאבה – "וְשָׁבוּ...
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
"וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם."
(פסוק טז)

מטבע "ושבו בנים לגבולם" (עיצוב: רוטשילד את ליפמן, 1959). באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

רחל, אימם של שבטי הצפון, ממאנת להתנחם, וה' מבטיח לה נחמה והקלת כאבה – "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (פסוק טז). היום זהו ביטוי כללי של תקווה לחזרת העם לארצו ולקיבוץ גלויות. הביטוי הוטבע על גבי מדליה ביום העצמאות הי"א למדינה בשנת 1959 לציון העלייה לישראל, וייצג את רוח הכרזת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות".
במקביל, בעבר וגם היום, הביטוי משמש במאבק להשבת שבויים ונעדרים.

  • התאימו את הביטוי "ושבו בנים לגבולם" לאירוע אקטואלי המבטא רוח זו.
רחל מבכה על בניה / יעקב שטיינהרט
האומן יעקב שטיינהרט (1968-1887) נולד בגרמניה ועלה לישראל ב-1933, רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית ובנושאים...
רחל מבכה על בניה / יעקב שטיינהרט
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."
(פסוק יד)

יעקב שטיינהרט, רחל מבכה על בניה. מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי פטר לני © צילום. באדיבות המשפחה

האומן יעקב שטיינהרט (1968-1887) נולד בגרמניה ועלה לישראל ב-1933, רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית ובנושאים מן התנ"ך.
ביצירה זו מוצגת רחל המבכה את גורל בניה ומסרבת להינחם.

להמשך קריאה

היָגון של רחל בא לידי ביטוי בהבעת הפנים ובתנוחת הראש: עיניה עצומות, פיה פעור למחצה, ידה תומכת בראשה, והראש נוטה למטה בתפילה. תווי פניה הצעירים מנוגדים לתחושה הכבדה העולה מהיצירה. דמותה של רחל כמעט מתמזגת עם הנוף הסלעי, הופכת לחלק ממנו, כמו שבה אל האדמה.

  • יצירה זו פורסמה ב-1953, שמונה שנים לאחר מלחמת העולם השנייה. הסבירו את היצירה על רקע התקופה שהאומן חי בה.
מנעי קולך מבכי / עידן רייכל
עידן רייכל כתב את השיר לאחר ששמע הרצאה מפיו של הרב לאו. באותה הרצאה עסקו...
מנעי קולך מבכי / עידן רייכל
"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב."
(פסוק טו)

עידן רייכל כתב את השיר לאחר ששמע הרצאה מפיו של הרב לאו. באותה הרצאה עסקו ברחל המבכה את בניה. ההרצאה נגעה לליבו של רייכל, בעיקר בגלל הקשר שנעשה בה בין הסיפור המקראי לבין החיילים שנחטפו – גלעד שליט, אלדד רגב ואודי גולדווסר.

למילות השיר

מנעי קולך מבכי / עידן רייכל

כי בלילות שנתך נודדת
וכל חלום הוא למורא
תטי אז את אוזנך לשקט
כל חסד רחמים
עוד יעלה, הנה הוא בא

כי בשבילו נפשך נשמרת
הרי קרבה היא השעה
עד ששדוד בזרועותייך
ייפול בסוף הדרך
כשישובו לגבולם

רק מנעי קולך מבכי
ועינייך מדמעה
כי השער ייפתח לו
ויבוא בו בסערה
כשישובו לגבולם

עד אל נחלי המים
דרך שארית כוחך
אם ישיבנו אז נשובה
מנעי קולך מבכי
יש תקווה לאחריתך

רק מנעי קולך…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • השיר נכתב בהשראת הפרק ובהקשר מסוים, אך הרלוונטיות שלו חוצה תקופות. מהו ההקשר האקטואלי שאתם מוצאים לו היום?

קרדיט: מנעי קולך מבכי / הפרויקט של עידן רייכל, 2011

נחל קדרון
  נחל קדרון זורם בין הגבעה שמדרום להר הבית (גבולות ירושלים בימי בית ראשון), לבין...
נחל קדרון
"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְנִבְנְתָה הָעִיר לה' מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד שַׁעַר הַפִּנָּה.
וְיָצָא עוֹד קַו... עַד נַחַל קִדְרוֹן..."
(פסוקים לז-לט)

נחל קדרון, מבט מצפון לדרום. צילום: Deror avi, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

מפת ירושלים, 1885. מתוך ויקישיתוף

 

נחל קדרון זורם בין הגבעה שמדרום להר הבית (גבולות ירושלים בימי בית ראשון), לבין מורדות הר הזיתים. הנחל היה הגבול המסורתי של ירושלים העתיקה ממזרח, ולכן נזכר אצל ירמיהו כציון גבול לתחומה של ירושלים.
ראשיתו של הנחל – סמוך לעיר העתיקה בירושלים. משם הוא זורם דרך מדבר יהודה עד סופו בים המלח.

  • בסוף הפרק (פסוקים לז-לט) משרטט ירמיהו את גבולותיה של ירושלים בעת הגאולה, ועימם נמנה נחל קדרון. מה הם המעמד וההבטחה שמקבלת העיר?
רמה
רוב התרגומים מפרשים את "ברמה" מלשון "במרומים", אך נראה שהכוונה בפסוק הייתה לָעיר רמה, הנמצאת...
רמה
"כֹּה אָמַר יְהֹוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ" (פסוק יד)

העיר רמה. © מטח

רוב התרגומים מפרשים את "ברמה" מלשון "במרומים", אך נראה שהכוונה בפסוק הייתה לָעיר רמה, הנמצאת צפונית לירושלים. לפי אחת המסורות נקברה רחל בין רמה ובין גבעה, בגבול שבין נחלות בניה יוסף ובנימין: "בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח" (שמואל א י, ב).

מבוסס על: יאיר הופמן (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, 1999, עמ' 153, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • בקטע מוצגים שני הסברים למילה "רמה" – אחד פיזי ואחד מופשט. הסבירו את שניהם.
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים – הנביא קורא לגולים לציין בסימנים מיוחדים את דרכם לגולה, למען יוכלו...
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים
"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הלכתי (הָלָכְתְּ), שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה."
(פסוק כ)

רוג'ום, סימון דרך. צילום: shutterstock.com

הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים – הנביא קורא לגולים לציין בסימנים מיוחדים את דרכם לגולה, למען יוכלו לשוב במהרה לארץ בדרך שבה הלכו. שיטה זו של ציוני דרך נהוגה עד היום, בעיקר אצל נודדי המדבר במקומות שאין בהם תוואים בולטים.

להמשך קריאה

כיצד ידעו למצוא את הדרך בתקופת המקרא? כיצד תיארו מסלול הליכה או קו גבול? נראה שבתקופת המקרא היה מקובל לציין לזיכרון עצמים בולטים או ייחודיים – הר, נחל, גיא – ועל ידי רישום שיטתי שלהם אפשר היה לשרטט קו גבול או דרך. עדות לכך מצויה בספר יהושע, פרקים טו-יט: "לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ… וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים…" (יהושע יח, ח-ט).

מבוסס על: יאיר הופמן (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, 1999, עמ' 154, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • מה מטרתם של הציונים והתמרורים? היעזרו בביאור שטיינזלץ לפסוק כ.
חילול כרמים
שיקום החקלאות הוא גם סמל לשיקום הלאומי של העם. הכרמים המאפיינים את החקלאות של הרי...
חילול כרמים
"עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ."
(פסוק ד)

בציר ידני של ענבי שיראז ברמות נפתלי, צילום: אלי שני, מתוך ויקיפדיה

שיקום החקלאות הוא גם סמל לשיקום הלאומי של העם. הכרמים המאפיינים את החקלאות של הרי שומרון יינטעו מחדש, והנוטעים יזכו לאכול את פריים – לחללם.

להמשך קריאה

על המילה "חילול" דרש איש הרוח חיים נחמן ביאליק:
"…במשך הדורות אנחנו צמצמנו המושגים שלנו, קשרנו אותם עם תוכן מיוחד. אני רוצה לגאול את הטרמינים (מושגים) הללו מן האוויר המיוחד הזה לתחום האוויר האנושי, הכללי. (אני רוצה להביא ל) סקולריזציה של המונחים האלה, 'חילול', אם לתרגם את 'סקולריזציה' במובן חול. 'מי שנטע כרם יחללנו'. יש חילול של גידוף ויש חילול של גאולה, פדיון.

(ביאליק, לשאלת התרבות העברית, דברים שבעל פה, ב עמ` קצח)

  • הסבירו, מה משמעות הפעולה של חילול כרם על פי ביאליק?