סגור תצוגת כיתה
הפרק

ברית חדשה

פסוקים כו-לט

שיעור שני מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

עד פסוק כה, דברי ירמיהו מתמקדים בעיקר בחזון של שיבת שבטי יהודה וישראל לארץ והתיישבות בה. החלק השני של הפרק נפתח במילים "הנה ימים באים", ובכך ירמיהו עובר לתאר חזון מקיף הצפוי בעתיד האוטופי (אחרית הימים), בדגש על הקשר בין אלוהים לבין עם ישראל.
נדון במאפיינים העיקריים בחזונו של ירמיהו ונשווה בינו לבין תמונת אחרית הימים של נביא חשוב אחר – ישעיהו (פרק יא).

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – אחרית הימים:
זה מאות ואלפי שנים עוסקים בני אדם מדתות ומתרבויות שונות ברחבי העולם בתיאורים של "אחרית הימים". מדובר בניסיונות לתאר כיצד ייראה העולם – והחברה האנושית בפרט – בימי קץ ההיסטוריה.
נדון בכיתה. נשאל את התלמידים:

  • מהי לדעתכם "אחרית הימים"? האם יש דבר כזה?
  • כיצד לדעתכם תיראה אחרית הימים של האנושות? מה יקרה אחריה?
  • מדוע לדעתכם משקיעים בני האדם מחשבה רבה ב"סוף העולם"?
  • כיצד האמונה שלנו בנוגעה ל"סוף העולם" משפיעה על ההתנהלות שלנו ביום-יום ולאורך חיינו?

אפשרות שנייה – ציירו לי אוטופיה:
נבקש מהתלמידים לדמיין את העולם המושלם בעיניהם ולתאר אותו בפירוט בכתב או בציור. לאחר שנקדיש דקות אחדות לעבודה אישית יציגו התלמידים את "עולמותיהם", ונדון:

  • מה היו ההבדלים בין העולמות שתיארתם?
  • במה בחר כל אחד מכם להתמקד?
  • מה אפשר ללמוד מהתיאורים השונים על ההבדלים בין התלמידים בכיתה?

אפשרות שלישית – ארדון:
נקרין בכיתה יצירה מפורסמת המתקשרת לחזון מקראי אוטופי – "חלונות ארדון" יצירתו המונומנטלית של האומן מרדכי ארדון, שנוצרה בהשראת ישעיהו פרק ב. נדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

הזמנה לקריאה

ראינו ב"הזמנה ללימוד" כי עשויות להיות דרכים רבות ושונות לתאר "עולם מושלם". הביטוי "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה'" חוזר שלוש פעמים בפסוקים כו-לט, ומעיד כי בשלב זה ירמיהו מדבר על חזון לעתיד, לאחרית הימים, לקץ ההיסטוריה.
כעת נקרא את הפסוקים וננסה להבין: מהו העולם המושלם העולה מנבואתו של ירמיהו בפרק?

חלק א – מאפייני אחרית הימים של ירמיהו:
משימת פתיחה לעבודה עצמית: קראו את פסוקים כו-לט בפרק. נסחו במילים שלכם שלושה מאפיינים של העולם המושלם העולה מהפסוקים. (עולם של צדק אישי, ברית חדשה בין ה' לעם, ידיעת ה' היא נחלת הכלל, מחילת עוונות ועוד…)
לאחר כמה דקות של עבודה נשמע את תשובות התלמידים ולאחר מכן ניכנס לעומק הדברים.

עתיד של צדק – נקרא פסוקים כו-כט:
תובנה חשובה העולה מפסוקים אלו היא מציאות של צדק בהשראת עיקרון הגמול האישי – כל אדם יקבל גמול לפי מעשיו, "כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו" (פסוק כט).
נשאל את התלמידים:

  • הסבירו במילים שלכם את עיקרון הגמול האישי.
  • אילו עקרונות גמול אחרים אתם מכירים מתקופת המקרא? (ראו למשל: דברים פרק ה פסוק ה, בראשית ט פסוק ו)
  • מדוע לדעתכם נבחר דווקא הגמול האישי לתיאור חברה מושלמת וצודקת?

שני עניינים מעניינים נוספים עולים מתוך הפסוק: "וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה" (פסוק כז).
כמו בחלקים הקודמים של הפרק (פסוקים א-כה) יש כאן דגש על הגאולה המשותפת של כל עם ישראל – שבטי ישראל ושבטי יהודה גם יחד. (להרחבה על מוטיב זה בפרק ראו מהלך הוראה ראשון).
"זרע בהמה" – התחייה המתוארת אינה רק של בני האדם אלא גם של הבהמות. מדוע מוזכרות כאן הבהמות? מדוע בסמיכות כה קרובה לעם ישראל?

ברית חדשה:
נקרא את פסוקים ל-לג. בפסוקים דרמטיים אלו אלוהים מכריז כי יכרות "ברית חדשה" עם עמו. נשאל:

  • מדוע יש צורך בכריתת ברית חדשה? (מכיוון שבני ישראל הפרו את בריתו של ה', ולא פעם אחת…)

"לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (פסוק לא)

  • מהי הברית "הישנה" בין העם לבין ה'? היכן נכרתה? מה אפיין אותה?
  • האם מדובר בביטול הברית הקודמת והחלפתה בחדשה, או שמא הכוונה לחידוש הברית הקודמת – והשינוי הוא שהפעם בני ישראל לא יפרו אותה?
  • בין אם מדובר בביטול הברית הקודמת או רק בחידושה – מה מאפיין את הברית החדשה הזאת? (נראה כי השינוי העיקרי הוא בקשר בין האל לבין העם, שמתואר כאן כקשר אישי ובלתי אמצעי)

"נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה" (פסוק לב) – תורת ה' תהיה כתובה על ליבם של בני ישראל, תהיה לה נוכחות גופנית אצל כל אחד ואחד מהם.

  • מה המשמעות של כתיבת התורה על הלב?
  • איזה שינוי יש כאן ביחס לברית הקודמת?

"וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה', כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (פסוק לג) – לא יהיה צורך ללמד על אלוהים, כל העם פשוט יידעו אותו באופן אישי ואינטואיטיבי.

  • במה הברית המתוארת שונה מהברית הקודמת שכרת האל עם בני ישראל בסיני ומהמציאות שבאה אחריה?

המלבי"ם מציע בפירושו מחשבה מעניינת באשר לחידוש שבברית החדשה המתוארת, נקרא את פירושו.
לפי פירוש המלבי"ם, הברית החדשה לא תאפשר לעם לחטוא.

  • מה דעתכם על ברית מעין זו שמתאר המלבי"ם?
  • איזו חשיבות יש לאמונה ולמוסר בעולם שבו אין כלל אפשרות לחטוא?

נקרא את פסוקים לד-לו: האל מציין את חוקי הטבע הבסיסיים (תנועת הכוכבים, הים וכן הלאה) כעדות למחויבותו המחודשת לעם ישראל – כשם שחוקי הטבע תקפים וקיימים לנצח, כך גם בריתו של האל עם ישראל.
נקרא את פסוקים לז-לט: הנביא מתאר בנייה מחודשת של ירושלים עיר הקודש, שתשתרע על שטח רחב ידיים ולא תיהרס עוד לעולם.

השוואה – ישעיהו פרק יא:
בתנ"ך יש לא מעט חזונות על הצפוי לעם ישראל ולעולם כולו באחרית הימים. תקצר היריעה מלהתייחס לכולם, אך בחלק זה נשווה בין חזונו של ירמיהו בפרק לא לבין החזון המתואר בישעיהו פרק יא. באמצעות ההשוואה לישעיהו נעמיק את הבנתם התלמידים במאפיינים הייחודיים של "אחרית הימים" של ירמיהו.
נחלק את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור) ובעזרתו ישוו התלמידים בין הפרקים.
שימו לב! מדובר בטקסטים מורכבים והעבודה העצמית עליהם עשויה להיות לא פשוטה – יש להתחשב בכיתה וברמתה. אפשר גם להחליט לעשות את עבודת ההשוואה עם התלמידים על הלוח ולא בעבודה עצמית.
לאחר השלמת דף העבודה נעבור עליו יחד עם התלמידים ונדון:

  • מהן נקודות הדמיון הבולטות המופיעות בשני החזונות לאחרית הימים?
  • מהם ההבדלים הבולטים?

מבט לחיים

נדון עם התלמידים:

  • האם לדעתכם אפשר להתחיל מחדש ולכונן ברית רוחנית חדשה? האם אפשר לעשות דבר כזה גם כיום?
  • אילו מרכיבים מקשים על עשיית שינוי רוחני בדת ובחברה? אילו גורמים תורמים?
  • אם היינו יכולים לכונן "ברית חדשה" במובן דתי (בין עם ישראל לאלוהים) או חברתי (בין עם ישראל לבין עצמו) – חשבו על דבר אחד שהייתם רוצים לשנות, משהו אחד שיתנהל אחרת ב"ברית החדשה".
  • עד כמה אתם מרגישים שאתם נושאים באחריות לחברה שלכם? עד כמה אתם מניחים לגורמים אחרים להחליט בשבילה?
  • האם לנו כצעירים יש אחריות גדולה יותר? (כאן אפשר להזכיר שאלוהים מכנה את ישראל 'בתולה' – כלומר, צעירה, כזו שכל החיים לפניה. אולי יש כאן רמז לכוחם של הצעירים להוביל את התיקון.)

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ניתחנו את המאפיינים העיקריים של נבואת ירמיהו לאחרית הימים והשווינו את חזונו לזה המוצג בישעיהו פרק יא.
מיומנויות: איתור מידע בקטע, עבודה עצמית, השוואה בין פרקים.
מתודות: קריאה משותפת, דיון בפסוקים, דף עבודה.

אפשר עוד...
  • מעניין להזכיר את חזונו האוטופי של בנימין זאב הרצל שהגיע להבשלה מלאה בספרו 'אלטנוילנד'. חזונו העוצמתי של הרצל, שבוטא תחילה בספרו 'מדינת היהודים', השפיע השפעה מכרעת על התעוררות התנועה הציונית והתגבשותה.
  • הרחבה – הזווית הנוצרית: עבור מייסדי הדת הנוצרית פסוקים אלו הם בעלי משמעות כבדת משקל. הנוצרים, שראו בעצמם את הממשיכים האמיתיים של עם ישראל המקראי, פירשו את נבואת ירמיהו כהבטחה לשינוי ביחסים בין אלוהים לבין העם, שיתבטא בכינון דת חדשה. לשיטתם, חזון זה התממש מאות שנים אחרי ימי ירמיהו עם הופעתו של ישוע מנצרת. אין זה מקרי אפוא כי קובץ כתבי הקודש העתיקים של הנצרות נקרא "הברית החדשה".
  • עוד באשר לזווית הנוצרית בפרק – מעניין להשוות בין תשובתו של הרב יאיר וסרטיל באתר "ישיבה" לבין ההתייחסות לפסוקים הרלוונטיים באתר הנוצרי igod.
  • עוד על הברית החדשה שמציע ירמיהו במאמרו של אריאל סרי-לוי באתר 929.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חלונות ארדון
"חזון ישעיהו" (חלונות ארדון) / מרדכי ארדון. אתר הספרייה הלאומית כיצד בחר האומן לבטא את...
חלונות ארדון

"חזון ישעיהו" (חלונות ארדון) / מרדכי ארדון. אתר הספרייה הלאומית

  • כיצד בחר האומן לבטא את חזונו האוטופי של ישעיהו? באילו צבעים? באילו אמצעים?
  • מהו הרושם שמעוררת היצירה במבט ראשון?
  • ביצירה מופיעים הרבה טקסטים כתובים אך לא דמויות של בני אדם. נסו לשער מדוע?
מלבי"ם – הברית החדשה
"כי הברית הקודם היה על תנאי שלא יחטאו שאז יופר הברית, כי בזמן העבר היה...
מלבי"ם – הברית החדשה

"כי הברית הקודם היה על תנאי שלא יחטאו שאז יופר הברית, כי בזמן העבר היה אפשריות לחטא, אבל לעתיד לא יהיה אפשר כלל שיחטאו"

דפי עבודה והעשרה לשיעור
משהו חדש מתחיל
  "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית" אמר הנביא ירמיהו, וחז"ל שאלו – מדוע יש ייתור בפסוק? הרי...
משהו חדש מתחיל
"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים."
(פסוק ג)

דגם בית שני (הולילנד), הדגם נמצא במוזיאון ישראל בירושלים. צילום: shutterstock.com

דגם בית המקדש, מראה מלמעלה ללא תקרה. איור: Epictatus, Close-Up-Without-Ceiling, CC BY-SA 3.0.

 

"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית" אמר הנביא ירמיהו, וחז"ל שאלו – מדוע יש ייתור בפסוק?
הרי מספיק היה לומר – "עוֹד אֶבְנֵךְ".
ודרשו חז"ל: הייתור הוא לשם הדגשת ההבדל בין בית המקדש הראשון והשני, לבין בית המקדש השלישי. שני מקדשים שנבנו על ידי אדם – נחרבו. ומקדש נוסף, שלישי, שייבנה על ידי האל עצמו לאחרית הימים, לא ייחרב לעולם.

פירש רש"י: שני בניינים היו לך על ידי אדם, לכך חרבו. "עוד אבנך" – אני בעצמי בניין שלישי, ונבנית לעולם.

(מקראות גדולות ירמיהו, פרק ל"א, ג)

  • בפרק ל"א יש פסוקים שמדברים על הפעולות של העם בחזון התחייה, ויש פסוקים שמדברים על הפעולות של ה' בחזון התחייה.
    אתרו את הפסוקים והגדירו – מה הפעולות שנדרשות מהעם בתחייה ומה התרומה של האל בתחייה הלאומית?
דמעות של שמחה
פרק ל"א בספר ירמיהו הוא חזון התחייה הגדול של עם ישראל בארצו. חז"ל הבחינו שגם...
דמעות של שמחה
"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ, כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא."
(פסוק ח)

איור: shutterstock.com

פרק ל"א בספר ירמיהו הוא חזון התחייה הגדול של עם ישראל בארצו.
חז"ל הבחינו שגם בחזון התחייה המשמח יש בכי, ועל כך דרשו:

כְּשֶׁיִּגְאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ בִּכְיָה הוּא גוֹאֲלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא."

(מדרש תנחומא, פרשת ויגש, ה, טו)

  • מדוע חזון התחייה בפרק ל"א מלא בבכי ובתחנונים?
  • האם מדובר בבכי של כאב ועצבות או בבכי של שמחה?
עם שרידי חרב
משמעות הצירוף "עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – עם המורכב משרידים שנותרו לאחר תלאות רבות ומלחמות רבות....
עם שרידי חרב
"כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב, הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל."
(פסוק א)

איור: shutterstock.com

משמעות הצירוף "עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – עם המורכב משרידים שנותרו לאחר תלאות רבות ומלחמות רבות. המילה "חרב" מייצגת את כל הצרות, הייסורים, המלחמות והאסונות שעבר העם.
גם הדור שלנו מכיר, למרבה הצער, את משמעות הביטוי – לאחר השואה והחורבן שאירעו לפני כ-80 שנה, ולאחר ששליש מהעם נרצח, כולנו צאצאים של מי ששרדו, של שרידי החרב.

  • מצאו עוד ביטויים בשפה העברית שהמילה "חרב" מופיעה בהם.
תל אביב זוכרת את הנביא ירמיהו
  מקימי העיר תל אביב היו מודעים בכל ליבם ונפשם לחזון התחייה של הנביאים. הם...
תל אביב זוכרת את הנביא ירמיהו
"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים."
(פסוק ג)

גליונית זכרון "עוד אבנך ונבנית בתולת בת ציון", מתוך תערוכת בולים רב לאומית, ירושלים 2001, עיצוב: יגאל גבאי, באדיבות השירות הבולאי-דואר ישראל

סמל עיריית תל אביב-יפו (בעבר סמל עיריית תל אביב) ועליו הכיתוב "אבנך ונבנית"

 

מקימי העיר תל אביב היו מודעים בכל ליבם ונפשם לחזון התחייה של הנביאים.
הם ראו את עצמם כמממשי חזון התחייה הנבואי – מחורבן לשגשוג ולצמיחה.
הם בחרו לשלב בסמל העיר את פסוק ג מירמיהו ל"א, כדי לחבר בין ימים עברו לבין הזמן הזה: "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית".

  • אילו פסוקים בפרק ל"א מתאימים לדעתכם לתאר את תחיית ישראל במאה ה-20?
  • אילו מהפסוקים אכן התממשו, ומה לא התממש עדיין?
  • האם יש פסוקים בפרק שעדיף שלא יתממשו?
הבן יקיר לי אפרים
בפרק ל"א ירמיהו מזכיר את שבט אפרים, שהוא סמל לממלכת ישראל שיצאה לגלות אשור כ-120...
הבן יקיר לי אפרים
"הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'."
(פסוק יט)

בפרק ל"א ירמיהו מזכיר את שבט אפרים, שהוא סמל לממלכת ישראל שיצאה לגלות אשור כ-120 שנה לפני חורבן יהודה.
פסוק זה מופיע גם בתפילת ראש השנה פעמיים: הוא נמנה עם פסוקי הזכרונות וגם מופיע כפסוק האחרון של הפטרת היום השני של ראש השנה.

הלחן של שאול מלבסקי והביצוע של להקת הנחל הופכים את המשמעות המקורית של הפסוק ומשנים את אופן ההבנה של הפסוק.

למילות השיר

הבן יקיר לי, יקיר לי, אפרים
אם ילד אם ילד שעשועים.
שעשועים, שעשועים, שעשועים.

הבן יקיר לי, הבן יקיר לי,
הבן הבן יקיר לי, יקיר לי אפריים,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו
כי מדי דברי בו
זכור אזכרנו עוד אזכרנו עוד.
הבן יקיר לי אפרים
אם ילד אם ילד אם ילד
אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד, אזכרנו עוד.
על כן המו מעי לו,
על כן המו מעי לו,
רחם ארחמנו, נאום נאום ה'.

הבן יקיר לי, הבן יקיר לי,
הבן הבן יקיר לי, יקיר לי אפרים,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד אזכרנו עוד.
הבן יקיר לי אפרים,
אם ילד אם ילד,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדברי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד, אזכרנו עוד.
רחם ארחמנו, נאום ה'.

הנביא ירמיהו מדבר על מערכת יחסים משפחתית בין עם ישראל לאלוהי ישראל.
הפסוק מתייחס לשבט אפרים ולמערכת היחסים בינו לבין האל.

  • מה המשמעות של הפסוק בהקשרו בפרק?
  • איזו משמעות עולה מהשיר בביצוע של להקת הנחל?

קרדיט: להקת הנח"ל / הבן יקיר לי

מנעי קולך מבכי
הנביא פונה לאם ישראל, רחל אימנו, ומבקש שלא תבכה עוד על בניה כיוון שהם שוב...
מנעי קולך מבכי
"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב."
(פסוק טו)

הנביא פונה לאם ישראל, רחל אימנו, ומבקש שלא תבכה עוד על בניה כיוון שהם שוב ישובו. הנביא מרפרר לסיפור אחר מוכר – סיפורם של יוסף ובנימין, בני רחל.
עידן רייכל שיבץ את המילים העתיקות של ירמיהו בשיר מודרני עם משמעויות אקטואליות, המדבר על כאב וגעגוע.

למילות השיר

מילים ולחן: עידן רייכל

כי בלילות שנתך נודדת
וכל חלום הוא למורא
הטי אז את אוזנך לשקט
קול חסד רחמים עוד יעלה
הנה הוא בא
כי בשבילו נפשך נשמרת
הרי קרבה היא השעה
עד ששדוד בזרועותייך
ייפול בסוף הדרך כשישובו לגבולם

רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה
כי השער יפתח לו
יבוא בו בסערה כשישובו לגבולם

עד אל נחלי המים
דרך שארית כוחך
אם ישיבנו אז נשובה
מנעי קולך מבכי
יש תקווה לאחריתך

רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה
כי השער יפתח לו
יבוא בו בסערה כשישובו לגבולם.

עידן רייכל כתב את השיר לאחר חטיפת החיילים אודי גולדווסר ואלדד רגב ז"ל במלחמת לבנון השנייה.

  • אילו פסוקים מתוך הפרק שיבץ רייכל בשיר, וכיצד הם מביעים את המסר שהוא ביקש להעביר?
    (תוכלו להיעזר במנוע חיפוש dicta, באפשרות של אזכורים תנ"כיים. הדביקו בקישור את מילות השיר ומצאו את האזכורים המשובצים בו.)
נווה צדק
שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887, והיא השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ ליפו, עוד לפני...
נווה צדק
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתָם, יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ." (פסוק כב)

רחוב בשכונת נווה צדק, תל אביב 2018. צילום: shutterstock.com

שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887, והיא השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ ליפו, עוד לפני הקמת העיר תל אביב. מקימיה שאפו לייסד שכונה יהודית שתמלא את צורכי היהודים שעלו לארץ בעלייה הראשונה, עקב קשיים שהערימו הערבים על היהודים תושבי יפו.
הקמתה של נווה צדק הייתה במידה רבה זָרָז להקמת העיר העברית הראשונה, שהוקמה כ-22 שנה לאחר הקמת נווה צדק, בשנת 1909 – העיר תל אביב.

  • מה הייתה כוונת הנביא באומרו – נווה צדק?
  • האם משמעות הצירוף "נווה צדק" במקרא תואמת את נווה צדק כשכונה העברית הראשונה מחוץ לתוואי חומות יפו?
  • מדוע, לדעתכם, כינו מקימי השכונה את המקום שייסדו דווקא בשם זה?
שומרון
שומרון הייתה עיר הבירה בממלכת ישראל הקדומה מאז הקמתה ועד המאה ה-8 לפני הספירה. האתר...
שומרון
"עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ."
(פסוק ד)

שומרון, שרידים מיסודות ארמון אחאב. צילום: Daniel Ventura, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

שומרון הייתה עיר הבירה בממלכת ישראל הקדומה מאז הקמתה ועד המאה ה-8 לפני הספירה.
האתר הארכאולוגי של העיר הקדומה שומרון נמצא סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה, והביקור בו אפשרי היום רק בתיאום צבאי.
שומרון הייתה עיר חשובה, ועל כן ירמיהו הזכיר אותה בנבואתו כעיר שעתידה לחדש את גידולי הכרמים – סימן לחיים ולשגשוג.

  • פסוק ד מתייחס לא רק לנטיעה של הכרמים אלא לחילול שלהם – "נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ". המילה "חיללו" היא מלשון התחלה, כלומר – הם יזכו לאכול מבכורות הגפן.
    מדוע טרח הנביא לציין שלא רק נטיעה תתרחש, אלא גם אכילה מהפרי?
לא קלה דרכנו
בנבואת שיבת ציון ירמיהו מבקש מהגולים לעשות כמה פעולות, כדי שיחזרו אל עריהם בציר לכתם,...
לא קלה דרכנו
"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ, שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה."
(פסוק כ)

בנבואת שיבת ציון ירמיהו מבקש מהגולים לעשות כמה פעולות, כדי שיחזרו אל עריהם בציר לכתם, בדרך שבה עזבו:

  1. הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים.
  2. שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים.
  3. שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ.

המסילה היא דרך שנכבשה ברגלי ההולכים או ברגלי בהמות המשא, או דרך סלולה ובנויה.
לאורך דרכים קדומות וכן לאורך דרכים מודרניות, הוצבו ציוני דרך ותמרורים באופן בולט לעין כך שההולכים יראו אותם.

  • מדוע ירמיהו חוזר כמה פעמים על הרעיון שבני ישראל צריכים לסמן לעצמם סימנים בדרך?
מתופפים
  כלי הנגינה עתיקים לפחות כמו השפה והדיבור, והם חלק בלתי נפרד מן התרבות האנושית....
מתופפים
"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים."
(פסוק ג)

כן פולחני מעוטר בלהקת מנגנים, אשדוד, סוף המאה ה-11 לפנה"ס. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא. באדיבות רשות העתיקות

צלמית חרס, דמות מנגנת בתוף, המאה ה-8 לפנה"ס, שקמונה. מאוסף המוזיאון הימי הלאומי בחיפה, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

כלי הנגינה עתיקים לפחות כמו השפה והדיבור, והם חלק בלתי נפרד מן התרבות האנושית.
בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים, למשל גיתית, חליל, כינור, וכן התוף. המילה "תוף", המופיעה במקרא בתורה, בנביאים ובכתובים, מתייחסת לכלי נגינה שמכים בו, עשוי מסגרת שעליה מתוח עור של בעל חיים.
בחפירות ארכאולוגיות בקברים מתקופת הברזל בארץ ישראל, נמצאו צלמיות אוחזות חפץ עגול שלדעת הארכאולוגים הוא תוף.

פרק ל"א מדבר על חגיגות באמצעות תיפוף בתופים ויציאה במחולות, בשל התגשמות חזון התחייה.

  • התבוננו בממצאים הארכאולוגיים – אילו כלי נגינה אתה מזהים נוסף על התוף? כיצד השימוש בכלי נגינה תורם לאווירה המתוארת בפרק?
תחנות בחיי ירמיהו
ירמיהו הוא הנביא שניבא את חורבן יהודה, "זכה" לראות בהגשמת נבואתו וסבל מאוד מידי העם...
תחנות בחיי ירמיהו
"וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'"
(פסוק כז)

ירמיהו הוא הנביא שניבא את חורבן יהודה, "זכה" לראות בהגשמת נבואתו וסבל מאוד מידי העם והממסד על דבריו הנוקבים. פרקים ל-לג בספר ירמיהו הם יוצאי דופן, כי הם עוסקים בנחמה שעתידה לבוא.
בפרק ל"א מתוארת תקופה קשה ומפחידה של שעבוד ואובדן הארץ, אולם בעקבותיה ישוב העם לארצו, ועל אויביו תבוא נקמה. שיבת העם אל ארץ האבות תלווה בהודיה ובשמחה.

  • כיצד הסרטון ממחיש את אופי הספר?
    (התייחסו גם לזמן המסך המוקדש בסרטון לנושאים השונים).

קרדיט: תחנות בחייו של הנביא ירמיהו – 929 מסכמים את הספר / תנך ביחד, 2016