דוד ובית המקדש
פרק ז
בכמה מילים
סוף-סוף נרגעו המלחמות, ודוד מתפנה לאתגר הבא – בניית בית המקדש. ואולם למרבה ההפתעה נתן הנביא מודיע לו שאלוהים אוסר עליו לבנות לו בית ארזים מפואר. מדוע נאסר על דוד לבנות את בית המקדש? בשיעור נעסוק בסיבות לכך, ודרכן נלמד על בית המקדש – מקום של שלום, חמלה וחיים. נדבר על הערכים שחשובים לנו גם בבית הפרטי שלנו, ומהי האווירה שהיינו רוצים שתשרור בבתינו.
למורה: השיעור כולל עבודת הכנה מקדימה בבית.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – בית החלומות:
נחלק לתלמידים שמיניות בריסטול וצבעים ונבקש מהם לצייר את בית החלומות שלהם. אין הגבלות – הכול אפשרי. לאחר מכן נשאל:
- מה הדבר החשוב ביותר בבית?
- מה הופך בית לבית אמיתי? האם אלו החפצים, האווירה, האנשים?
- על מה לא הייתם מוותרים בבית שלכם?
אפשרות שנייה – אסוציאציות:
נכתוב על הלוח בצד אחד 'בית' ובצד האחר 'מקדש'. נערוך סבב אסוציאציות מהיר על שתי המילים ונכתוב אותן לצד המילים. נתבונן על האסוציאציות לבית ולמקדש ונשאל את התלמידים:
- מה צריך כדי ליצור בית מקדש?
- איזה אדם ראוי לבנות אותו ואיך?
אפשרות שלישית – סרטון:
נקרין לתלמידים סרטון על ארמון דוד.
נשאל את התלמידים:
- בפרק שלנו דוד מבקש לבנות את בית המקדש. על סמך הסרטון שראיתם מדוע הוא מבקש לבנות את המקדש?
מה לדעתכם ה' יענה לו?
הזמנה לקריאה
מכיוון שהפרק ארוך נדרשת עבודת הכנה בבית כדי להעמיק בו במהלך השיעור. נחלק לפני השיעור לתלמידים את דף העבודה ובו יחלקו את הפרק לכותרות ויארגנו את תוכנו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נקרא את הפרק בכיתה שוב יחד. במהלך הקריאה בכיתה, נבקש מהתלמידים לאתר כמה פעמים מופיעה בו המילה המנחה 'בית'.
הבנה ומיומנות:
המילה 'בית' מופיעה חמש עשרה פעמים בפרק שלנו במגוון משמעויות. נשאל את התלמידים:
- על אילו בתים מצביעה המילה 'בית' בכל אחת מהפעמים?
נסדר את המשמעויות על הלוח במעין שמש אסוציאציות.
בית אלוהים, מקדש – מרכז דתי ורוחני (פסוקים ה-ז, יג); בית מלוכה – שושלת, מלכות, בית דוד – זה איננו בית ממשי (פסוקים יא, טז, כו-כז); בית המלך – ארמון, בית פיזי (פסוקים א-ב).
יש פסוקים שבהם מדובר הן על בית המלך הן על משפחתו (למשל פסוק כט).
העמקה:
דוד מנוע מלבנות את בית המקדש. מדוע? הסיבה אינה ברורה בפרקנו, אבל בדברי הימים מופיעה סיבה. בדף העבודה ישוו התלמידים בין הסיבות המופיעות במקורות ויבינו מדוע בניית המקדש נמנעת מדוד המלך (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
כפי שראינו בדף העבודה לפי דברי הימים א נאסר על דוד לבנות את בית המקדש כיוון שידיו שפכו דמים רבים במלחמות שניהל. הסיבה הזאת אינה מוזכרת בפרקנו. אחת הסיבות שאפשר להבין מפרקנו לאיסור על דוד היא שלפני בניית בית לה', ה' בונה את ביתו של דוד. ביתו במובן שושלתו. נדרשות יציבות והמשכיות כדי שייבנה בית המקדש. דוד אינו רק ראש השושלת. שלמה הוא העדות ששלטונו של דוד נמשך, ולכן הוא, ולא דוד, יבנה את בית המקדש.
מבט לחיים
מתוך העבודה אנו מבינים שבניית המקדש נעשית בתנאים מסוימים מאוד. נשאל את התלמידים:
- אלוהים אומר לדוד שהוא לא צריך בית ארזים. מהן הסכנות בבניית בית גדול ומפואר לאלוהים? (למשל: שאנשים יחשבו שהוא ממש גר שם, בעוד באוהל קטן ברור שמדובר במבנה סמלי; שאנשים יחשבו שהוא לא נמצא במקומות אחרים אלא רק שם)
- אילו קריטריונים נוספים דרושים לבונה המקדש לדעתכם? (למשל: מעמד מסוים, גיל, תפקיד, מידות ותכונות אופי מסוימות)
האיסור על בניית המקדש בידי מי ששפך דמים מראה שבית המקדש צריך להיות מקום שבו שוררים חיים ושלום.
- אילו ערכים נוספים צריכים להיות בבסיס בניית המקדש? (למשל: צדק, חסד, אמת, יופי)
- האם יש תחומים בימינו שגם בהם נרצה להציב קריטריונים דומים? (למשל: אולי תכנון ובנייה של בית המשפט העליון)
לסיכום, אפשר לבקש מהתלמידים להפוך את הבריסטול שלהם (אם בחרתם באפשרות זו בפתיחה) ולכתוב אילו ערכים חשוב להם שיהיו בבית שלהם, ואיזו אווירה הם היו רוצים שתהיה בו.
לחלופין, אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב מהם הערכים שחשוב להם שיהיו בבית שלהם בתוכנה word-cloud, להקרין את ענן המילים שנוצר על הלוח ולראות אם יש ערכים דומיננטיים שחשובים לרוב התלמידים ומהם.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על הסיבות לאיסור על דוד לבנות את בית המקדש, ודרכו דנו בערכים ובאווירה שמרכיבים את בית המקדש – כמו שלום וחמלה.
מיומנויות: איתור מילה מנחה, בירור המשמעויות של אותה מילה, פירוש והסבר של מקורות מתקופות שונות.
מתודות: ציור ושיתוף אישי, שמש אסוציאציות, עבודת כיתה, שיח כיתתי.
סתירה בדברי נתן:
במהלך הפרק אנו רואים שנתן הנביא עונה תשובה אחת מעצמו ולאחר מכן אלוהים סותר אותה בתשובתו. מה פשר הסתירה? בקישור זה מובא מאמרו של הרב אמנון בזק הדן בהעמקה בשאלה זו ובדרכה בפרק כולו.
הדחיפות בנבואת נתן הנביא:
הנבואה של נתן ניתנה לדוד בבהילות ובדחיפות באותו לילה. מדוע? הרב דוד מנחם עונה במאמרו על כך, ולומד מכך דבר או שניים על אופיו של דוד.
בית המקדש בפזמון העברי:
מעטים הפזמונאים הישראלים שעסקו בשיריהם בבית המקדש. אחת מהם היא נעמי שמר בשיר האופטימי 'שירו של אבא' בביצועו של בנימין לנדאו. אחר הוא יורם טהרלב בשירו מלא הגעגועים 'על כפיו יביא'.
