סגור תצוגת כיתה
הפרק

דיני רוצחים

פרק יט

שיעור שלישי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק דבר אחד לא בסדר שהוא עשה, ונכתוב על השני קצות הלוח שתי מילים: 'מזיד' ו'שוגג'. נסביר את משמעות המילים – מזיד = בכוונה, שוגג = בטעות.
נבקש מכל תלמיד להדביק את הפתק שלו סביב המילה המתאימה למעשה שכתב – אם עשה את המעשה בכוונה ידביק תחת המילה 'מזיד', ואם עשה אותו בטעות ידביק תחת המילה 'שוגג'.
נסביר כי היום נלמד על דינו של אדם שעשה דבר רע בשוגג, כלומר, בטעות.
נזכיר כי עם ישראל חי עד עתה רק בשני מקומות – במצרים ובמדבר, ובשניהם לא היה להם שלטון עצמאי. בשיעור הקודם ראינו את מבנה מערכות השלטון החדש שעתיד לקום, והיום נלמד על התוכן של אותן מערכות – על החוקים שלפיהם שופטים.

מבט ראשון

נקרא את פרק יט פסוקים א-יד ונבקש מהתלמידים לשים לב בזמן הקריאה לאן צריך ללכת אדם שרצח בשוגג.

מבט שני

נושא ראשון – ערי מקלט:
בני ישראל עתידים לכבוש את ארץ ישראל. נשאל את התלמידים:

  • מה הם מצווים לעשות מיד לאחר שיכבשו אותה? (להבדיל שלוש ערים)
  • למה ישמשו הערים האלה? (מקום מקלט לרוצחים)
  • למה צריך להגן על הרוצח? מפני מי?

נסביר כי בעבר, ובחברות מסוימות גם כיום, כאשר אדם נרצח, קרובי משפחתו של הנרצח רשאים לתפוס את הרוצח ולהרוג אותו. פעולה זו נקראת גאולת דם, וקרוב המשפחה הנוקם נקרא גואל הדם.

  • איך ייתכן שאדם רוצח בטעות?

נבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות את פסוקים ד-ה ונחלק לכל זוג דף חלק מקופל באמצע. בצד אחד יציירו את הדוגמה לרצח בשגגה המתוארת בפסוקים (אדם חוטב עצים והחלק העשוי ברזל בגרזן נופל מן הגרזן על מישהו והורג אותו), ובצד השני יציירו דוגמה משלהם לרצח בשגגה (תאונת דרכים, למשל).
תלמידים שירצו יציגו את עבודתם לכיתה.

נציג לפני התלמידים שני מקרים:

  • משה נסע ברכבו במהירות המותרת, ולפתע החליק הרכב וסטה ממסלולו. משה ניסה להחזיר את הרכב לנתיב הנכון אך לשווא – הוא התנגש ברכב שהגיח מולו. משה יצא בלי פגע, אך הנהג שישב ליד ההגה ברכב שבו פגע משה נהרג.
  • יוסי היה עצבני מאוד. הוא החליט שזהו, הוא לא יכול עוד. הוא יצא ברכבו מן החניון ואז ראה אותו לפניו – את חיים המעצבן הזה. הוא לחץ על דוושת הגז ושעט לכיוונו. חיים נבהל וקפץ הצידה, אבל לא מספיק מהר. רכבו של יוסי פגע בחיים, והוא נהרג.

גם משה וגם יוסי פצעו אדם בתאונה.

  • מי מהם יוכל לברוח לעיר מקלט? (משה, שרצח בשוגג)
  • מה יהיה דינו של יוסי? (יועמד למשפט על פגיעה בכוונה תחילה)
  • מדוע דינם של משה ושל יוסי אינו שווה לדעתכם, הרי שניהם הרגו אדם? מה ההבדל בין המקרים? (הכוונה בעלת משמעות רבה)

אם עם ישראל יקיים מצוות, אלוהים ירחיב את נחלתו והשטח שיצליחו לכבוש יהיה גדול יותר. נשאל את התלמידים:

  • מה יצטרכו לעשות אז? (להבדיל שלוש ערים נוספות, כדי שרוצחים בשגגה מכל הארץ יוכלו להגיע אליהן בקלות ובמהירות)
  • מה מטרת המצווה הזאת? (למנוע רצח של אדם חף מפשע, ואף להוציא את האדם שבטעות הרג בן אדם מחיי השגרה שלו לחיים אחרים)
  • מה קורה כאשר אדם שרצח בזדון בורח לעיר מקלט? (זקני עירו מוציאים אותו משם, וממילא הוא חשוף לידי גואלי הדם)

נושא שני – עדות במשפט:
נמשיך ונקרא מפסוק טו והלאה בקול ונסביר בעת הקריאה. הפסוקים דנים בעניינים הקשורים לעדויות במשפט שנועדו גם הם למנוע פגיעה בחף מפשע.

  • כמה עדים צריך כדי להרשיע אדם בעבירה? (לפחות שניים)
  • למה לדעתכם אין די בעד אחד? (אולי כדי להקשות על תיאום עדויות מראש, אולי עד אחד לא זוכר את כל פרטי המקרה, תמיד טוב שתהיה נקודת מבט נוספת ואם מישהו משקר, קל יותר להבחין בשקר משום שכל עד אומר דבר אחר)
  • מה קורה כאשר השופטים מגלים שאחד מן העדים היה עד שקר? (הוא נענש באותו עונש שבו היה צריך הנאשם להיענש בכל מיני תנאים)
  • למה העדים חשובים כל כך? למה חשוב כל כך להקפיד על עדות אמת ועל ראייה של כל הפשע? (לתורה חשוב מאוד למנוע מצב שבו אדם מורשע בעבירה שלא עשה באמת)

מבט שלישי

נקרא שוב את הפתקים שכתבו הילדים בתחילת השיעור המודבקים תחת הכותרת 'בשוגג'.
לגבי כל מקרה נשאל:

  • האם אדם אחר נפגע מהמעשה?
  • מי אחראי לפגיעה?
  • האם יש לנו אחריות לדברים שעשינו אפילו אם לא התכוונו לעשות אותם?

נחלק באופן אקראי את הפתקים עם המקרים לזוגות תלמידים בכיתה, בלי קשר למי כתב כל אחד מן הפתקים. כל זוג יצטרך לכתוב מצידו השני של הפתק הצעה לנשיאה באחריות למעשה.
למשל: דנה שברה לאחותה בלי כוונה את המשחק שהיא אוהבת. הדרך לאחריות תהיה קודם כול להכיר בשגגה שנפלה תחת ידי, ואחרי זה אפשר למצוא גם פתרונות מעשיים.

מבט לחיים

נקרין על הלוח או נקרא לכיתה את שירו הקצרצר של יהודה אטלס מתוך הספר 'והילד הזה הוא אני'.
נדון עם התלמידים:

  • האם נקמה היא התנהגות חיובית?
  • מה אפשר לעשות במקום לנקום?

כשם שהתורה מחייבת הקצאת ערי מקלט שאליהן אסור לגואל הדם להיכנס ולפגוע בהורג בשגגה, כך ננסה לחשוב אילו מנגנונים אפשר לפתח כדי שלא ננקום מתוך סערת רגשות ובלי מחשבה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הבדלת שלוש ערי מקלט עם הכניסה לארץ, אשר יהיו מיועדות להגנה על הרוצח בשגגה וראינו איך נוצר מצב של רצח בטעות ומפני מי יש להגן על הרוצח. ראינו כי לא רק ברצח מנסים למנוע פגיעה בחפים מפשע, אלא גם בנושאים אחרים, כמו הרשעת אדם רק בעדות של שני עדים, ועונש מרתיע למוסר עדות שקר.
מיומנויות: אספנו פרטי מידע וצירפנו אותם לכלל תמונה מקיפה ואיתרנו בכתוב ביטויים המבטאים רעיונות ביחידה הנלמדת.
מתודות: פתקים למיון – שוגג או מזיד, ציור דוגמאות לרצח בשגגה, צפייה בסרטון וקריאת שיר בנושא נקמה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
והילד הזה הוא אני
והילד הזה הוא אני / יהודה אטלס אם איזה ילדנותן לי מכה ובורחאני מתכנן עליו...
והילד הזה הוא אני

והילד הזה הוא אני / יהודה אטלס

אם איזה ילד
נותן לי מכה ובורח
אני מתכנן עליו כאלה נקמות
שיש לו מזל שאני שוכח

פרוזבול
המקרא מעודד הלוואות כדי שאנשים אמידים יתמכו בעניים ובחלשים בחברה, אך לפי חוקי המקרא –...
פרוזבול
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא (טו, ט)

המקרא מעודד הלוואות כדי שאנשים אמידים יתמכו בעניים ובחלשים בחברה, אך לפי חוקי המקרא – בכל שנת שמיטה נמחקים החובות. "שמיטת כספים" זו גרמה לאנשים להימנע מלהלוות כסף, ובכך לעבור על הכתוב בתורה.
כדי לפתור את הבעיה החליט הִלֵּל הזקן (שהיה נשיא הסַנְהֶדְרִין – בית הדין הגדול בתקופת המִשְׁנָה) שהמלווה יכול למסור לבית הדין לפני השמיטה שטר מיוחד, שבאמצעותו הוא מעביר את החובות לגבייה של בית הדין. בכך למעשה נהפכים החובות לחובות מיוחדים שדין השמיטה לא חל עליהם, והלווה יוכל לקבל את הכסף בעתיד. לשטר המיוחד הזה קוראים "פְּרוֹזְבּוּל".

לקריאת המדרש

פְּרוֹזְבּוּל – אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה לזה, ובכך עוברים על מה שכתוב בתורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ" (דברים טו, ט).

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת שביעית, פרק י, משניות ג-ד)

  • מדוע אנשים לא רצו להלוות כסף זה לזה?
  • מה הפתרון שמצא לכך הִלֵּל הזקן?
חור באוזן
שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מדוע רוצעים דווקא את האוזן של העבד, מכל...
חור באוזן
"וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם, וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן."
(טו, יז)

איור: shutterstock.com

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מדוע רוצעים דווקא את האוזן של העבד, מכל איבריו?
אמר להם: אוזן ששמעה מהר סיני: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ" (שמות כ, ב), ופרקה מעליה עול מלכות שמיים וקיבלה עליה עול בשר ודם! אוזן ששמעה לפני הר סיני: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" (ויקרא כה, נה), והלך זה וקנה לו אדון אחר! לפיכך תבוא האוזן וְתֵרָצַע, לפי שלא שמר מה ששמעה אוזנו.

(עיבוד. על פי: תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א, הלכה ב)

  • בדקו מה משמעות המילים: מַרְצֵעַ ורָצַע (שימו לב שמילה אחת מתארת מכשיר והשניה פעולה).
  • על פי המדרש, מדוע רוצעים דווקא את אוזנו של העבד?
כי האדם עץ השדה
הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק...
כי האדם עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק משאלה רטורית: האם עץ השדה הוא כמו אדם, שיכול להתנגד לך?
התשובה הברורה היא: לא! ולכן אל תפגע בעץ לשווא.
היום מקובל להשתמש בביטוי זה דווקא במשמעות הפוכה, כדי להצביע על הדמיון בין האדם לבין העץ.

  • ציירו את הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" .
  • המשורר נתן זך כתב: "כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח… כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא שואף למעלה…"
    האם נתן זך פירש את הביטוי לפי המשמעות התנ"כית או לפי המשמעות המקובלת היום?
עין בעין
התורה קובעת כי אם אדם פגע בכוונה באדם אחר, יש להעניש את הפוגע לפי העיקרון...
עין בעין
"וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ, נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל."
(יט, כא)

איור: shutterstock.com

התורה קובעת כי אם אדם פגע בכוונה באדם אחר, יש להעניש את הפוגע לפי העיקרון של מידה כנגד מידה – עונש ששקול בדיוק למעשה. למשל, אם אדם פגע בכוונה בעין של אדם אחר, יש לפגוע בתגובה בעינו של הפוגע. עין בעין, שן בשן וכך הלאה.

להמשך קריאה

חשוב לדעת שבמסורת היהודית נקבע כי אין להבין את החוק כפשוטו – אם נפגע איבר מסוים, על הפוגע לתת לנפגע את ערכו של האיבר בכסף.
כדי להביע את העיקרון של מידה כנגד מידה משתמשים היום בעיקר בביטוי דומה המופיע במקרא – "עין תחת עין".

  • הסבירו במילים שלכם מה המשמעות של הביטוי "עין בעין" בפרק.
  • ועכשיו חפשו את הביטוי ברשת, מה המשמעויות הנוספות של הביטוי?
עיר מקלט
בשיר משתמש אהוד בנאי בביטוי "עיר המקלט" בהשאלה – לא במובן של עיר המקלט התנ"כית...
עיר מקלט
"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, ב)

בשיר משתמש אהוד בנאי בביטוי "עיר המקלט" בהשאלה – לא במובן של עיר המקלט התנ"כית אלא כביטוי למקום בטוח או לקשר טוב, שמאפשרים לאדם שקט נפשי.

למילות השיר

עִיר מִקְלָט / אהוד בנאי

לִפְנֵי שֶׁהַטִּפְטוּף יֵהָפֵך לְמַבּוּל,
אֲנִי חַיָּב לִמְצֹא שַׁעַר לֹא נָעוּל,
כִּי שׁוּב חָזַר אֵלַי הַבְּלוּז,
חַיָּב לָצֵאת, חַיָּב לָזוּז.
עַל הַכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין עַכּוֹ לִצְפַת,
בִּטְבֶרְיָה עַל הַמֵּזַח, יוֹרֵד עַד לְאֵילַת,
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ עִיר מִקְלָט.
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ – עִיר מִקְלָט.

בָּאֹפֶק נוֹצְצִים הָאוֹרוֹת הָרְחוֹקִים,
לְשָׁם אֲנִי אַגִּיעַ בְּכוֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים,
וְאַתְּ חַכִּי בַּפֶּתַח וְהַדְלִיקִי אֶת הָאוֹר,
בֶּן אָדָם חוֹזֵר אֵלַיִךְ מִן הַכְּפוֹר.
קְחִי אוֹתִי אֶל הַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי שֶׁאֶשָּׁבֵר,
וְעַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר,
כִּי אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט.

כֵּן עַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר,
עַד שֶׁהַסּוּפָה תַּחְלֹף וְהַקֶּרַח יִשָּׁבֵר,
עַד שֶׁמַּעְיָן זוֹרֵם יִפְתַּח וִיפַכֶּה,
עַד שֶׁהַשּׁוֹפֵט יָבוֹא וְאוֹתָנוּ יְזַכֶּה.
אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מה היא "עיר המקלט" שלכם?
עץ השדה
  עץ השדהמילים: נתן זך כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ כְּמוֹ...
עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

 

למילות השיר

עץ השדה
מילים: נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • על פי השיר – במה דומה האדם לעץ השדה?
לא תסיג גבול רעך
התורה אוסרת על הסגת גבול – כניסה בלי רשות לשטח פרטי של מישהו אחר. לפי...
לא תסיג גבול רעך
"לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, יד)

צילום: shutterstock.com

התורה אוסרת על הסגת גבול – כניסה בלי רשות לשטח פרטי של מישהו אחר. לפי הפסוקים, אין להזיז את מקום הגבול המסומן ואין לפלוש גם לשטח לא מסומן. לדעת רש"י, גדול מְפָרְשֵׁי התנ"ך, מדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון.
איסור הסגת גבול במשפט העברי הוא איסור רחב המתייחס גם לשטחים ולגבולות שאינם פיזיים, כמו פגיעה בזכויות כלכליות, מסחריות או רוחניות של מישהו. איסור הסגת גבול משמש, למשל, גם בהקשר של פגיעה בזכויות יוצרים.

  • הביאו דוגמאות למקרים שבהם אנו פורצים למרחב של האחר.
  • הסבירו כיצד פגיעה בזכויות יוצרים היא הסגת גבול.
ערי מקלט
ערי המקלט הן שש ערים שציוותה התורה להקצות כמקום מסתור לרוצחים עד שייוודע גזר דינם,...
ערי מקלט
"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ, בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, ב)

ערי המקלט הן שש ערים שציוותה התורה להקצות כמקום מסתור לרוצחים עד שייוודע גזר דינם, והן: בצר, ראמות, גולן, קדש, שכם וקריית ארבע.
אם יתברר כי הרוצח רצח בשגגה – הוא מוגן בעיר המקלט מנקמת הדם של קרובי משפחת הנרצח. אם יתברר כי הוא רצח בזדון – דמו מותר והוא מוצא מעיר המקלט.
לדעת חלק מהפרשנים, גם ערי הלוויים נחשבו לערי מקלט.

  • התבוננו במפה – מה אפשר ללמוד ממיקומן של ערי המקלט?
עבדות בעולם העתיק
  עבדות – מצב שבו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר ונחשב לרכושו. התורה...
עבדות בעולם העתיק
"כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ."
(טו, יב)

לאוטרופורוס – עבד צעיר (מימין) נושא את המגן של אדונו, 380—370 לפנה"ס, המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של אתונה. צילום: Marsyas, NAMA Loutrophoros Polystratos, CC BY-SA 3.0

 

עבדות – מצב שבו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר ונחשב לרכושו.
התורה מתנגדת לעבדות, משום שעל פיה כל אדם מישראל הוא כבר עבד לאלוהים: "כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב). לכן, לפי התורה, אדם רשאי למכור את עצמו לעבד רק אם אין לו יכולת לספק את צורכי הקיום הבסיסיים ביותר של עצמו.

להמשך קריאה

בעולם העתיק העבדות הייתה תופעה שכיחה למדי, והעבד היה חסר זכויות. לעומת זאת, לעבד העברי ניתנו במקרא תנאים סוציאליים שחייבו בצורה חד-משמעית את בעליו, למשל האיסור להשפיל את העבד, האיסור לפגוע בגופו והחובה לדאוג לצרכיו הפיזיים. ודבר נוסף – עבד עברי משתחרר לאחר שש שנים של עבדות. אם הוא רוצה להישאר אצל אדוניו, מסיבות שונות, התורה מצווה לרצוע את אוזנו ואז הוא הופך ל"עבד עולם".

  • במה שונה העבדות של העבד העברי כפי שהיא מופיעה במקרא, מן העבדות בעולם העתיק?
גאולת דם
"גאולת הדם" – נוהג המוכר לנו מתרבויות האזור, שלפיו מותר למשפחתו של הנרצח להרוג את...
גאולת דם
"פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ, וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם."
(יט, ו)

איור: shutterstock.com

"גאולת הדם" – נוהג המוכר לנו מתרבויות האזור, שלפיו מותר למשפחתו של הנרצח להרוג את הרוצח. נוהג זה עלול להוביל למעגל בלתי פוסק של שפיכות דמים, ולכן נוצרו מנגנונים שנועדו לרסן את מעשי הנקמה ולצמצם אותם: במזרח הקדום היו מקדשים שבהם היה אסור להרוג, ואפשר היה לברוח אליהם. במקרא – ערי המקלט שימשו מקום הגנה מפני גאולת הדם לרוצחים, עד שיתברר דינם. בשונה מתרבויות האזור, ערי המקלט המוזכרות במקרא מעניקות חסינות רק לרוצח בשגגה. רוצח במזיד מוצא מעיר המקלט.

  • במה שונה גאולת הדם במקרא מגאולת הדם בתרבויות האזור?
שנת שמיטה בימינו
בסרטון – הצעה לציין את שנת השמיטה, בהתאם לימינו, כהפוגה מהמציאות היום-יומית השוחקת.
שנת שמיטה בימינו
"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה."
(טו, א)

בסרטון – הצעה לציין את שנת השמיטה, בהתאם לימינו, כהפוגה מהמציאות היום-יומית השוחקת.

  • האם לדעתכם עלינו לציין את שנת השמיטה בימינו? נמקו את עמדתכם.

קרדיט: שנת שמיטה. בואו לשמוט איתנו/בית אביחי, 2015

מלך ככל הגויים?
בסרטון – הסבר קצר על חוק המלך.
מלך ככל הגויים?
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא."
(יז, טו)

בסרטון – הסבר קצר על חוק המלך.

  • מדוע חלים על המלך איסורים המגבילים את כוחו?

קרדיט: הנאום האחרון של משה – 3 / ספר דברים יג-יז / 929 תנך ביחד, 2019