סגור תצוגת כיתה
הפרק

"הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ"

פרק ג

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בחצות הלילה בעז נבהל לגלות אישה שבאה לשכב למרגלותיו. הקורא כבר יודע שאת ההפתעה תכנן צד ג – החמות. לאחר שנבהל בעז מגיב לרות בעדינות ורוך. בדבריו אליה הוא מגדיר את מעשיה 'חסד'. מוטיב החסד שזור במגילה וזכור לנו מפסוקים נוספים בה המתארים מעשי חסד (עזרה כלכלית לצד תמיכה רגשית, חוקים המגנים על החלש לצד פריצת המוסכמות החברתיות). במהלך להלן נקרא את פרק ג מתוך התבוננות בסוגיית החסד: מהי משמעותו של החסד ומה מקומו בסיפור המגילה ובחיינו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – מהו חסד? ומה מקומו בחייכם? – סיעור מוחות ושיתוף:
נציג בפני התלמידים את הצירופים האלה: איש חסד, גמילות חסדים, חסד נעורים. נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות המילה חסד? מהו חסד?

נקרא את ההגדרה לחסד.
נשאל את התלמידים:

  • אילו מעשי חסד אתם מכירים?
  • איזה מעשה חסד הוא החשוב ביותר בעיניכם? מדוע?

אפשר להציג לתלמידים מושגים כגון רוך, חמלה, רחמים, אהבה, יושר, עזרה, ולשאול:

  • מה לדעתכם היחס בין חסד לבין מושגים אלו?

מתוך הדיון בהגדרות כלליות, נזמין את התלמידים להתבוננות אישית בשיח או בכתיבה, בזוגות או במליאה:

  • באילו פעולות עזרה וסיוע אתה נפגש בחיי היום-יום שלך?
  • האם אתה חושב שמעשי חסד מסוימים נחוצים בעולמך?
  • מתי אתה מעוניין לקבל עזרה וממי?

אפשרות שנייה – לתת או לקבל? – דיבייט:

  • מה לדעתכם קל יותר, להיות בצד הנותן או בצד המקבל? מדוע?
  • האם העזרה תורמת גם לעוזר? במה?
  • כיצד אפשר לעזור באופן שאינו גורם לתחושת נחיתות של הנעזר?

לאחר סיעור מוחות קצר נערוך דיבייט קצר מאוד בשתי קבוצות: 'החסד בנתינה' ו'העוצמה ביכולת קבלת העזרה'. כל קבוצה כותבת טיעונים המוכיחים לדעתה את חשיבות העמדה שהיא מייצגת. נציע לתלמידים להיעזר בהיגדים שעוסקים בנתינה מול קבלה שבדף ההעשרה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). נשים לב במהלך השיעור מה אפשר ללמוד מהפרק על נושא זה.

אפשרות שלישית – שיר:
נאזין לשיר 'כולנו זקוקים לחסד' שכתב נתן זך ושרה נורית גלרון בלחנו של אילן וירצברג. נזמין את התלמידים לבחור שורה מהשיר שמילותיה מדברות אליהם לשתף בה את הכיתה ולהסביר את בחירתם. נזמין את התלמידים לשתף בעל פה או לכתוב:

  • מהו הקשר בין נתינה לקבלה בשיר?
  • מהו היחס בין נתינה לקבלה בחייכם ובחיי הסובבים אתכם: האם אתם מזהים חלוקת תפקידים עקבית – מי שנותן בדרך כלל נותן, ומי שמקבל בדרך כלל מקבל, או דווקא יש כאלו שאוהבים לתת ולקבל, וכאלו שנמנעים משני הכיוונים? הסבירו את דעותיכם.

הזמנה לקריאה

נקרא יחד את פרק ג. טרם הקריאה נחלק תפקידי קריאה – נעמי, רות, בעז והמספר המקראי – ונזמין את התלמידים לקריינות או למשחק והמחזה. נציין כי הפרק מורכב משלושה חלקים:

  1. נעמי מנחה את רות.
  2. רות מבצעת לפי ההנחיות.
  3. רות שבה לנעמי.

אלו שלושה מפגשים של רות – עם נעמי; עם בעז; ושוב עם נעמי.
לאחר הקריאה נזכיר לתלמידים את שני החוקים המקראיים המשתקפים בפרק: גאולת השדה, וייבום האישה – בחברה המקראית חלקת האדמה היא נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. כאשר קושי כלכלי מוביל למכירת השדה – מצופה מקרוב המשפחה לקנות את השדה ויש לו זכות ראשונים על השדה – ראו ויקרא פרק כה פסוקים כה-כח. כך גם כאשר אישה נותרת אלמנה בלא ילדים אחיו של המת צריך לשאת אותה לאישה ולהקים בית לאח שמת בלי צאצאים (כמובן רק אם שניהם מעוניינים) – ראו דברים פרק כה פסוקים ו-י. בפרקנו נקשרת גאולת השדה בגאולת הנישואין – הייבום.
ננחה את התלמידים לתחום את שלושת החלקים בפרק, לבחון את הצלחת התוכנית ולכתוב על תחושותיה של דמות אחת באחד מהמפגשים:

  • תחימת המפגשים בפרק
    מאיזה פסוק עד איזה פסוק כל מפגש?
    באילו פסוקים כתובות ההנחיות לרות, באילו פסוקים מפורט ביצוען ובאילו פסוקים מתוארת חזרתה של רות. (הנחיות: פסוקים א-ד; ביצוע: פסוקים ו-טו; חזרתה של רות: פסוקים טז-יח)
  • בחינת הצלחת התוכנית
    מה לדעתכם היחס בין ההנחיות של נעמי לבין הביצוע של רות? האם התכנית של נעמי הצליחה? בזכות מה?
  • תחושת הדמות במפגש
    בחרו אחד מן המפגשים בפרק ושערו כיצד חשה ומה חשבה אחת הדמויות במפגש זה:
    מה הדמות שבחרתם חושבת על בן השיח שלה?
    מה עובר עולמה הפנימי במפגש זה ובכלל בפרק?
    אפשר לכתוב על הדמות או לעצב את כתיבתכם כמעין יומן אישי של הדמות שבחרתם הכתוב בגוף ראשון.

מן הכתיבה האישית נשוב למליאת הכיתה ונדון על דברי בעז לרות על החסד שבמעשיה:
נכתוב על הלוח את דברי בעז לרות בפסוק י: "בְּרוּכָה אַתְּ לַה', בִּתִּי, הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן". ונדון עם התלמידים:

  • למה בעז התכוון באמירתו "הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן"?
  • למי רות כבר עזרה?
  • במה רות עוזרת לו כעת?

לאחר שהתלמידים יציעו את פרשנותם, נקרא עמם את פירוש המלבי"ם לפסוק זה ונסביר אותו.
נסביר שהמלבי"ם מדגיש כי אין בסיפור הפרק מפגש רומנטי אלא בחירה בחסד. לדעת המלבי"ם חסדה הראשון של רות היה נישואיה הראשונים שהיו בחירה באיש מזרע ישראל. חסדה האחרון הוא רצונה להינשא לקרוב משפחה של בעלה כדי להקים שם לבעלה המת.
נזמין את התלמידים לאתר חיזוקים במגילה לפירוש המלבי"ם וכן למצוא כיוונים המערערים על פירושו. אפשר לארגן את תשובות התלמידים בטבלה (ראו טבלה גם בממערך השיעור).

נדון עם התלמידים:

  • מי לדעתכם עוזר למי בפרק זה ובסיפור המגילה – רות לנעמי? רות לבעלה המנוח? רות לבעז? אולי נעמי לרות או לבעז? או דווקא בעז עוזר לרות או לנעמי? הסבירו את עמדותיכם ומצאו הוכחות בפסוקים. (אפשר להעלות השערות מגוונות. למשל: "החסד הראשון" יכול להיות כלפי בעלה המת, או כלפי חמותה. "חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן" הוא כלפי בעז, אבל במה היא עוזרת לו? אולי להפך?)

לסיום השיעור אפשר ללמוד יחד את המדרש המובא בדף העבודה. נדון, בעל פה או בכתב, בתוכן המדרש ובשאלות המובאות בעקבותיו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

מבט לחיים

נסגור מעגל לפתיחה ונזמין לכתיבה אישית או לשיתוף בזוגות:

  • איזה רגע של חסד במגילה חשוב בעיניכם?
  • מה אפשר ללמוד מן הפרק על נתינה וקבלה ועל מפגשים בין אנשים?

אפשרות נוספת היא לשוב לשאלה הפותחת:

  • האם קל יותר לתמוך או להיתמך?

ולבחון בפרק:

  • איזו דמות מתמודדת עם אתגר קשה?
  • האם זהו אתגר הנתינה או אתגר הקבלה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על המפגש בין רות לבעז והתמקדנו בסוגיית החסד.
מיומנויות: דיון בעקבות ציטוטים; השערת פרשנות רגשית מבעד לפסוקים העלילתיים – בשיח ובכתיבה; עיון בפרשנות מסורתית ובמדרשי חז"ל.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף; דיון פרשני; כתיבה עיונית ואישית.

אפשר עוד...

קרי וכתיב:
פרק ג במגילת רות הוא הזדמנות מצוינת ללמוד על תופעת הקרי והכתיב – סימוני הפער בין מסורת הכתיבה למסורת הקריאה. בקריאת פסוקים ג-ד בולטת התופעה הזאת: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן. אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ), וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין".
על פי הכתיב, נעמי אומרת כמה מהפעלים בגוף ראשון "וירדתי… ושכבתי". כך נוצר ערבוב בין רות לנעמי.
אפשר לשאול את התלמידים:

  • כיצד אתם מבינים את הערבוב הזה?
  • האם "טעויות" הכתיב מעידות על חיבור בין רות לנעמי? ואם כן, מה משמעותו?

להסבר אנציקלופדי מקיף על תופעת הקרי והכתיב, מקורה ופשרה בעיני מפרשים מגוונים ראו הערך 'קרי וכתיב' שכתב הלל גרשוני לאנציקלופדיה היהודית באתר דעת של מכללת הרצוג.

  • ייבום וגאולה:
    כמוסבר לעיל במהלך ההוראה שני חוקים מקראיים משתקפים בעלילת הפרק: גאולת השדה, וגאולת שם הנפטר – ייבום האלמנה. להעמקה בנושא ובירורו במגילת רות ראו מאמרו של יהודה אייזנברג, 'ייבום וגאולה במגילת רות' מתוך אתר דעת של מכללת הרצוג.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הגדרה לחסד
חסד – מעשה טוב, טובה, צדקה. (מתוך מילוג)
הגדרה לחסד

חסד – מעשה טוב, טובה, צדקה. (מתוך מילוג)

דפי עבודה והעשרה לשיעור
כולנו זקוקים לחסד
קרדיט: פורסם על ידי Nuritgalron ב-19 בנובמבר 2013
כולנו זקוקים לחסד

קרדיט: פורסם על ידי Nuritgalron ב-19 בנובמבר 2013

מלבי"ם על פסוק י
"בְּרוּכָה אַתְּ לַה' בִּתִּי" – כי ראה (בעז) שכוונתה (של רות) לשם שמיים. "הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ...
מלבי"ם על פסוק י

"בְּרוּכָה אַתְּ לַה' בִּתִּי" – כי ראה (בעז) שכוונתה (של רות) לשם שמיים.
"הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן" – רצה לומר החסד הראשון שעשית עם בעלך בעת שנשא אותך, שבחרת לקחת איש מזרע ישראל… ויכול להיות שעשית זאת מצד שחשקת ביופיו. אבל החסד האחרון שתרצה לעשות עם נפש בעלך על ידי הייבום… שהיית מוצאת בחור עשיר שהיה לוקח אותך מפני יופייך, ואת בחרת בזקן כדי להקים שם לבעלך המת, זה חסד גדול שאת עושה לבעלך.

הסיפור על פי הכתיב
אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי...
הסיפור על פי הכתיב
"וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

נעמי ספיירס, רות ונעמי, פסל ארד

אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי הגורן"? כתיב! שאמרה נעמי לרות: זכותי תרד עימך. לכן הכתיב "וירדתי הגורן".

(עיבוד. מדרש תנחומא ורשא, פרשת בהר, סימן ג)

  • נעמי מנחה את רות בפירוט כיצד להתכונן לקראת המפגש בגורן עם בועז. המדרש מתייחס לקרי ולכתיב*, ושם לב כי בפסוק נעמי לא רק מסבירה לרות, אלא גם מכלילה את עצמה בסיפור – "וירדתי הגורן".
    כיצד פותר זאת המדרש? ומה ההסבר שלכם לדבריה של נעמי?

*קְרֵי וּכְתִיב – במאות מקומות במקרא הַמָסוֹרָה מציינת צורת קריאה (קְרֵי) שונה מן המילה הכתובה (כְּתִיב), ויכולות להיות לכך כמה סיבות.

אשת חַיִל מי ימצא
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה,...
אשת חַיִל מי ימצא
"וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

איור: אור ליבנה

"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה, שנכנסה תחת כנפי השכינה. "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (שם, ל) – שהניחה רות את אמה ואבותיה ועושרה, ובאה עם חמותה וקיבלה על עצמה את כל המצוות, ולפיכך זכתה שיצא ממנה דוד, שֶׁרִבָּה לקדוש ברוך הוא בְּשִׁירוֹת ובתשבחות, כפי שנאמר: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (שם, לא).

(עיבוד. מדרש משלי, לא כט)

  • המזמור "אשת חיל", החותם את ספר משלי (לא י-לא), מהלל את האישה האידאלית. לפי המדרש, רות היא דוגמה לאשת חיל. מה הם המעשים שבזכותם זכתה למחמאה שכזו?
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת...
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
"וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה... וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוקים ז-ח)

chittakorn59/shutterstock.com

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת מצרים – זהו הזמן שבו הוטלה מכת בכורות (שמות יב, כט) – ופעם עלילות שמשון, החש בסכנה מפני חורשי רעתו, מתעורר "בחצי הלילה" ועוקר את שערי עזה ממקומם (שופטים טז, ג). בשעה דרמטית זו מתעורר בועז ומגלה שאישה שוכבת למרגלותיו.

  • מה הן הסיבות שהביאו את רות (או את נעמי) לבחור בשעות החשוכות של אמצע הלילה לתזמון המפגש עם בועז?
אשת חַיִל
הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי...
אשת חַיִל
"...כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

נחמה גולן, אשת חיל, 2004, מתוך המיצב "אהל משלה", הגלריה האחרת, מכללת תלפיות.

הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי עוסק בקשר בין המופעים האלה של הביטוי. המזמור המוכר "אשת חיל" נכלל מאז המאה ה-17 בסידורי התפילה של עדות רבות, והוא מושר בתחילת סעודת ליל שבת. יש הרואים בו שיר הלל לשבת, לתורה או לשכינה, אך מקובל יותר לראות בו שיר תודה והלל של הגבר לכבוד רעייתו, בעלת הבית, על טרחתה במהלך השבוע בכלל ולקראת השבת בפרט.

מבוסס על מגילת רות – פירוש ישראלי חדש עמ' 118-117.

  • הביטוי "אשת חיל" נפוץ גם היום. האם יש לדעתכם מדדים מוסכמים לקביעה מי היא "אשת חיל"? אם כן, מה הם?
רות ונעמי / עדי נס
סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על...
רות ונעמי / עדי נס
"וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם." (פסוק יח)

רות ונעמי, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על אדמה שאינה אדמת שדה, אלא אזור של שוק או מחסן. זוהי לא אדמה שאפשר לעבד אותה כדי להצמיח פירות וירקות. את הפירות ואת הירקות יש לקנות בכסף.

להמשך קריאה

האומן יצר למעשה ניגוד בין הסיפור המקראי, שבו רות ונעמי נהנות ממתנות העניים הניתנות על ידי החברה ומה"לקט" שמשאיר בעל השדה עבור אנשים במצבן, לבין המציאות בימינו שבה יש פעמים רבות התעלמות של החברה ממצב העניים.
רות ונעמי יושבות על הקרקע, ספק פועלות במנוחה ספק קבצניות, פניהן קודרות. הקִרבה ושותפוּת הגורל ביניהן מורגשות – נעמי פונה לכיוון רות, ברכיהן נוגעות זו בזו. אך למרות מצבן, שתי הנשים נראות חזקות ובעלות כבוד עצמי.

  • התצלום המבוים של עדי נס מאתגר את התפיסה המקובלת של מגילת רות כסיפור על אהבה וטבע. מדוע בחר האומן להציג את הדמויות בצורה זו?
רות ובועז
בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו. כף ידו המונחת...
רות ובועז
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוק ח)

ג'יימס טיסו, רות ובועז, 1902-1896, מאוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק

בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו.
כף ידו המונחת על פיו מדגישה את מבוכתו מהסיטואציה הלא צפויה.
היצירה כמעט מוֹנוֹכְרוֹמָטִית, כולה בגוונים של אפור-שחור ולבן-צהבהב.

להמשך קריאה

פניה של רות מוסתרות מעינינו, המתבוננים ביצירה, שכן היא שוכבת בגבה אלינו. גם את פניו של בועז כמעט שאיננו רואים, הן מוסתרות בין הצללים ומאחורי כף ידו. אורו הקלוש של הירח מאיר עליהם, צובע את בגדיהם ואת ערמת התבואה שביניהם באותו הצבע ובעצם מחבר ביניהם כמו ביריעה לבנה רציפה.

  • מה לדעתכם רצה טיסו לומר על הקשר בין בועז לרות? באילו אמצעים אומנותיים השתמש לשם כך?
    אמצעים אומנותיים שתוכלו להתייחס אליהם – שימוש בצבע, אור וצל, כיוון משיכות המכחול, מיקום ביצירה (מי במרכז? מה מול מה?).
מה שקורה בגורן
  הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום...
מה שקורה בגורן
"...וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

עבודה בגורן, גבעת עדה עמותת דורות ארכיון המושבה, מתוך אתר פיקוויקי

גורן, נאות קדומים. צילום: פארק נאות קדומים

 

הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום הדיש, השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל. 

להמשך קריאה

מכאן התיאור הציורי של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). גם בימינו הצירוף "חצי גורן" משמש בעיקר בהקשר של צורת ישיבה.

  • המפגש בין בועז לרות התרחש באופן פרטי בגורן, אך עדיין היה חשש שדבר המפגש ייוודע ברבים. הוכיחו זאת בהתבסס על פסוק יד.
גאולה
בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי...
גאולה
"לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר." (פסוק יג)

כרזה: לע"מ.

בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי שבעקבותיו נאלצת המשפחה למכור את השדה, יש זכות לקרוב משפחה (וגם ציפייה ממנו) לגאול את השדה, כלומר לקנות אותו בחזרה (פרטים בספר ויקרא כה, כה-כח).

להמשך קריאה

עוד חוק מקראי שקשור לסיפור הוא חוק הייבום: כאשר אישה נותרת אלמנה ללא ילדים, יש ציפייה מאחיו של המת לשאת אותה לאישה. הילד שייוולד מנישואים אלה הוא דרך להקים בית לאח, שמת ללא צאצאים (פרטים בספר דברים כה, ו-י).

  • בסיפור של רות נקשרת גאולת שְׂדה המשפחה אל הנישואים. הסבירו את הקשר.
העבודה בגורן - דיש וזרייה
לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה: כדי...
העבודה בגורן - דיש וזרייה
"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

כלי עיבוד מסורתיים לעונת הקציר. מוזיאון ארץ ישראל, תל- אביב.

מורג במוזיאון ימי התנך בעין כרם, צילום: י.ש, 2007, מתוך ויקישיתוף

לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה:

כדי להפריד בין הבַּר (גרגירי תבואה) לבין התֶבֶן (קש וחלקי גבעולים קצוצים) והמוֹץ (קליפת הגרגירים), הזורה משליך את התבואה באוויר. 

להמשך קריאה

ראשון נופל הבר (הכבד מן התבן והמוץ) בקרבת מקום. התבן מורחק על ידי הרוח, ואילו המוץ הקל מתעופף הרחק לכל עבר. הזרייה נעשית כשנושבת הרוח המערבית בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לפנות ערב. ייתכן שהמילה "הלילה" המופיעה בפסוק מכוונת לשעות הערב, שבהן מנשבת הרוח.

על פי: יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: רות, 1990, עמ' 89. © הוצאת ספרים עם עובד

  • בעברית נמצא כמה ביטויים הקשורים בהשאלה לפעולות החקלאיות הללו, למשל "לחזור ולדוש בדבר", "להפריד תבן מן הבר", "כמוץ לפני הרוח". בחרו אחד מהביטוים והסבירו את משמעותו.
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
בסרטון מתואר תהליך הכנת הלחם בחקלאות הקדומה, כפי שמפורט בתלמוד: "כמה יגיעות יָגַע אדם הראשון...
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

בסרטון מתואר תהליך הכנת הלחם בחקלאות הקדומה, כפי שמפורט בתלמוד:
"כמה יגיעות יָגַע אדם הראשון עד שמצא פַּת לאכול: חרש וזרע וקצר ועִמֵר ודָשׁ וזָרָה וּבָרַר וטחן והרקיד ולָשׁ ואפה, ואחר כך אכל. ואני מַשְׁכִּים ומוצא את כל אלו מוכנים לְפָנַי…"

  • בסרטון – המחשה וקריינות של מדרש העוסק בתהליך הארוך של הכנת הלחם על ידי האדם הראשון. מהו המסר המרכזי של המדרש?

קרדיט: מטח

היו זמנים במגילת רות
מגילת רות מספרת את סיפורה המפתיע של רות. אישה מואבייה, אלמנה וענייה, שבזכות תכונותיה ובזכות...
היו זמנים במגילת רות
"וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ, בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ." (פסוק א)

מגילת רות מספרת את סיפורה המפתיע של רות. אישה מואבייה, אלמנה וענייה, שבזכות תכונותיה ובזכות אנשים טובים אחרים – הייתה לסבתא רבתא של דוד המלך.

  • לפי הסרטון, מהו ה- Win-Win הגדול של מגילת רות?

קרדיט: מגילת רות / 929 תנך ביחד, 2018