האם יעקב זכאי?
פרק כז
בכמה מילים
ביחידה זו נאמץ נקודת מבט משפטית וננסה להבין אם אפשר להצדיק את המעשה של יעקב. במהלך הלימוד תתחלק הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תנסה לפצח היבט אחר בתיק ההגנה על יעקב שנפתח מחדש.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – שאלה:
מה זו רמאות? אילו תחושות עולות אצלנו כשאנחנו נפגשים ברמאות?
הצעה שנייה:
בקשו מהתלמידים להיזכר במפגש וירטואלי שבו הם עטו על עצמם דמות אחרת או שפגשו במישהו שלבש דמות כזאת או דמות שהיו רוצים להיכנס לנעליה בתקשורת כזאת.
- אילו תכונות בחרתם להציג בעצמם?
- האם אלו תכונות רחוקות או קרובות לתכונותיכם האמיתיות?
- מה הניע אתכם להמשיך במעשה הרמייה, והאם תוך כדי מעשה היו לכם לבטים?
- אם המעשה התגלה, אילו תחושות הוא עורר בכם?
פסוקים א-ד
נקרא יחד את פסוקים א-ד, יח-כט ונסביר בעת הצורך. בפסוקים אלו מתוארת גזלת הברכה.
- כדאי לנסות להבין את משמעות מעשי יעקב וחריפותם נשאל- על אילו דיברות מתוך עשרת הדיברות ייתכן שיעקב עבר? (לא תגנוב, כיבוד אב. ברור שהדברות ניתנו לאחר יעקב ולא בהכרח היה מחוייב אליהם אך השוואה זו מאפשרת נקודת מבט מעמיקה על מעשיו)
- לפי המתואר בסוף הפרק ובתחילת הפרק הבא, מה עונשו של יעקב (אם בכלל הוא נענש)? (עשו רודף את יעקב, ויעקב נאלץ לברוח)
- איך אפשר להסביר את העונש של יעקב ? (באופן פשוט עשו משלם ליעקב כגמולו, אפשר גם להציע שיעקב הפסיד את מקומו בביתו לאור מעשה הרמייה)
נספר לכיתה כי מתוקף היותם משרד בכיר של עורכי דין הם נבחרו להוביל את תיק ההגנה של יעקב שנפתח מחדש ממש לא מזמן. נחלק את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תתמקד בהיבט שונה שיכול לזכות את הלקוח שלנו, או לפחות לערער על חומרת המעשה. נבקש מכל קבוצה לכתוב את המסקנות שלה.
המוטיבציות של המעורבים – קבוצה 1:
כדי להבין את המעשה לעומק ננסה להרגיש את הלך הרוח של יעקב ורבקה במהלך הרמייה.
סמנו בטקסט את כל המקומות שבהם היינו מצפים לשמוע מהמחבר או מהדמויות הרהור מוסרי, ספק או חרטה. נדגיש כי הכתיבה המקראית היא מינימליסטית ואינה מתארת רגשות ותחושות בדרך כלל (למשל כאשר רבקה מגייסת את יעקב, כאשר יעקב עומד מול האב העיוור).
- מדוע לדעתכם אין אזכורים כאלה בטקסט?
- מה זה אומר על יעקב ואימו או אולי על עמדת המחבר?
- אילו פרטים חשובים נוספים מפרקים כה-כו אפשר להוסיף כדי לעמוד טוב יותר על המוטיבציות מאחורי המעשה?
- לפי הידע שלנו עד כה, האם עשו זכאי לברכות?
- האם העובדה שיצחק אינו רואה טוב (במובן הפיזי והמטפורי) מצדיקה את החלטת רבקה ומעשהו של יעקב?
סכמו בקצרה את חוות הדעת המשפטית שלכם והציגו אותה בפני שאר השותפים המכובדים. בתוך חוות הדעת נסו לכלול את המרכיבים האלה:
מה הייתה הדעה המוקדמת שלכם, והאם היא השתנה בעקבות העיון הנוסף?
מהו הנימוק החזק ביותר שתוכלו להציג לטובת יעקב?
לאיזו מהטענות שלכם תוכל התביעה למצוא טיעוני נגד?
אימא יש רק אחת: רבקה – קבוצה 2:
קראו את פסוק ה. הפסוק מוסר לנו שרבקה שומעת את דברי יצחק.
- נסו לשער מדוע השמיעה של רבקה העלתה שאלות בקרב קוראים רבים.
קראו את פסוק ז.
- מה השינויים בין דברי יצחק לציטוט שלהם בדברי רבקה ליעקב? (סדר הדברים, אל מי מופנית הברכה, השמטת אהבת יצחק את המאכלים, הפנייה אל עשו: 'בני')
- מה אפשר ללמוד מהשינויים שלה בציטוט דבריו של יצחק?
קראו את פסוקים ו-יח.
- האם יש מקום לטעון שרבקה הפעילה לחץ על בנה? הביאו ראיות מן הכתוב לכאן או לכאן.
קראו את פסוקים מא-מב. בפסוקים אלו רבקה שומעת בעקיפין על תוכניות עשו.
- האם תיאור זה ממשיך התנהלות שכבר פגשנו בסיפור זה? (התנהלות זו מזכירה את השמיעה הראשונה של רבקה את בקשת יצחק מעשו)
קראו את פסוקים מג-מו. בפסוקים אלו רבקה מביאה שתי סיבות להליכתו של יעקב חרנה.
- הסבירו את שתי הסיבות וגם הנחיצות בשתיהן. (חמת עשו, נישואין לבנות משפחה ולא לבנות חת)
- בדקו אם יש בחלק זה אינפורמציה שיכולה לסייע ללקוח שלנו, יעקב.
סכמו בקצרה את חוות הדעת המשפטית שלכם והציגו אותה בפני שאר השותפים המכובדים. בתוך חוות הדעת נסו לכלול את המרכיבים האלה:
- מה הייתה הדעה המוקדמת שלכם, והאם היא השתנה בעקבות העיון הנוסף?
- מהו הנימוק החזק ביותר שתוכלו להציג לטובת יעקב?
- לאיזו מהטענות שלכם תוכל התביעה למצוא טיעוני נגד?
יצחק אבינו – קבוצה 3:
קראו שוב את פסוקים א-ד.יש הטוענים כי מצבו המידרדר של יצחק פגע בשיקול דעתו והוכחה לכך נמצאת בדרך שבה התנה את הברכה לעשו.
- האם תוכלו לחזק או להחליש טענה זו?
- כיצד הידרדרותו של יצחק מקרינה על התנהגותו של יעקב?
קראו את פסוקים יח-כג. בזמן ההתחזות עולים ליצחק ספקות. הספקות של יצחק יכולים להוביל אותנו למסקנה שיצחק יודע שיעקב הוא המתברך ולא עשו. יש מבין החוקרים ששמו לב שגם המאכל שמביא יעקב אינו עונה לדרישה המקורית של האב ובכל זאת לא מעלה אצל יצחק שאלות.
- נסו להרחיב השערה זו ולהסביר כיצד היא תומכת בקו ההגנה של יעקב.
- האם אפשר לחשוב על סיבה נוספת מדוע בכל זאת המשיך יצחק בברכתו?
קראו בפרק כח פסוקים א-ג.
מדוע הברכה הנוספת של יצחק ליעקב מעלה שאלות? (מרחיב את הברכה, משתמש בברכה שניתנה גם לאברהם, אין חרטה)
בברכה זו יש כוח נוסף. מהו?
סכמו בקצרה את חוות הדעת המשפטית שלכם והציגו אותה בפני שאר השותפים המכובדים. בתוך חוות הדעת נסו לכלול את המרכיבים האלה:
- מה הייתה הדעה המוקדמת שלכם, והאם היא השתנה בעקבות העיון הנוסף?
- מהו הנימוק החזק ביותר שתוכלו להציג לטובת יעקב?
- לאיזו מהטענות שלכם תוכל התביעה למצוא טיעוני נגד?
ארגון הראיות עד כה במליאת הכיתה:
כל קבוצה תציג את המסקנות שלה במליאה. התלמידים יצטרכו להחליט עד כמה הטיעונים שלהם חזקים. אפשר לבקש מקבוצות אחרות לנסות לסתור את הטיעונים. אפשר לחשוב על כיווני בדיקה נוספים העשויים להיטיב עם הלקוח. בסופו של דבר, הכיתה – משרד עורכי הדין – תכריע אם לקחת על עצמה את התיק או לא.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: חילקנו את הכיתה לקבוצות ואפשרנו לכל קבוצה להתעמק בדמות אחרת בסיפור הגנבה במטרה למצוא הסברים היכולים לשפוך אור חדש על מעשיו של יעקב.
מיומנויות: בניית טיעון וסתירת טיעונים אחרים, עבודה בקבוצות.
מתודה: השתמשנו במתודה של משפט כדי להעמיק את מעורבות התלמידים וההזדהות שלהם עם הסיפור, ולגרום להם לדייק בפרטים.
- א' סמט, עיונים בפרשת השבוע, עמ' 74-69, מציע ניתוח נגיש ומקיף של הפרק המעלה שאלות דידקטיות מעניינות.
- שווה עיון גם פירושו של אברבנאל לפרקנו.
אברבנאל מעלה 12 שאלות נוקבות שמתוכן אפשר לצאת אל שיעורים רבים. - בהקשר זה מעניין לקרוא את חוק העונשין הישראלי בגין התחזות:
סעיפים 441 עד 446 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 אוסרים על פעולות הכרוכות בהתחזות. הסעיף העיקרי הוא סעיף 441 האוסר על "התחזות לאדם אחר". עיקרו של הסעיף הוא: "המתייצג בכזב לאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות – דינו מאסר שלוש שנים".
לא ההתחזות היא האסורה, כי אם הכוונה להונות באמצעותה. הסעיפים הבאים אוסרים על "הודיה כוזבת בהתחייבות" (אדם המודה בשם אדם אחר בחוב), "התחזות לבעל תעודה", "העברת תעודה לשם התחזות", "התחזות לבעל תעודת אופי לא שלו" ו"העברת תעודה לשם התחזות".
סעיף דומה הוא סעיף 415 המדבר על "קבלת דבר במרמה", לפיו "המקבל דבר במרמה דינו – מאסר שלוש שנים…".
אדם שאינו מתחזה לאדם אחר, אלא טוען כי הוא טייס, או כי הוא ראש המוסד, ועל סמך טענות שקריות אלו מקבל הלוואה או טובות הנאה מיניות, עובר על סעיף זה.
סעיף 416 מדבר על "קבלת דבר בתחבולה", ולפיו "המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו מאסר שנתיים". לפי סעיף זה אדם ששמו במקרה שמעון פרס ומקבל הטבות בתור נשיא המדינה לשעבר ולא מעמיד את נותני ההטבות על טעותם עובר עברה פלילית. - האם לפי נוסח החוק שלפנינו יש להעניש את יעקב, ובמה?
