סגור תצוגת כיתה
הפרק

הגויים שנשארו בארץ כנען ולא נכבשו

פסוקים א-ו

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נציג בפני התלמידים רשימה של עמי כנען אשר ישבו עדיין בארץ ישראל: פלשתים, כנענים, צידונים, חיוים, חיתים, אמורים, פריזים, יבוסים (על פי פסוקים ג, ה). נציג בפניהם גם מפה של האזור בתקופת המקרא (התבוננו במפה שנמצא בלשונית הרחבות, מתחת לטקסט המקראי) ונציין את האזורים שבהם ישבו עמי כנען.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד אפשר לדעת מי היו עמי כנען, מה הייתה תרבותם והיכן ישבו?

נערוך רשימה של מקורות אפשריים ללימוד – המקרא, מפות או אטלס היסטורי, ממצאים ארכיאולוגיים (מוצגים במוזיאונים, למשל, מוזיאון ארץ ישראל) ואתרי אינטרנט רלוונטיים. נבדוק אם התלמידים שמעו את שמות העמים האלה או חלקם.

נסכם: בתקופה הנדונה ישבו בארץ ישראל שבטי ישראל שהתנחלו בה אך נותרו גם מובלעות שלא נכבשו בידי יהושע ובהן ישבו עמי כנען.
נחלק את הכיתה לקבוצות ונציג את השאלה:

  • מהם היתרונות בישיבת עם ישראל בארץ לצד חלק מעמי כנען ומהם החסרונות של ישיבה לצד עמי כנען והסכנות שהיא עלולה להביא לשבטי ישראל?

כל קבוצה תדון או ביתרונות או בחסרונות (יתרון אפשרי – קשרי מסחר. חיסרון אפשרי – מאבקים על שטחים).
במליאת הכיתה נאסוף את הדברים שהעלו התלמידים בקבוצות ונפנה לראות כיצד המקרא מציג זאת. נדגיש את איבוד הזהות התרבותית, ונאמר לתלמידים כי ייתכן שבהמשך הלימוד נוסיף יתרונות וחסרונות בהתאם לכתוב בפרק.

מבט ראשון

נקרא את פסוקים א-ו ונסביר את המילים הקשות בעת הקריאה. נזמין את התלמידים לאתר בפסוקים אלה את שמות עמי כנען ולזהות את אזור מושבם במפה. נבדוק אילו עמי כנען שמוזכרים בפסוקים מוכרים לנו מתקופת הנדודים במדבר ומספר יהושע (למשל הפלשתים שבגללם הלכו ישראל בדרך הארוכה בצאתם ממצרים – שמות פרק יג פסוק יז).

מבט שני

לאחר שזיהינו את עמי כנען ואיתרנו את המקומות שבהם ישבו עמי כנען ושבטי ישראל. ניצור טבלה (או נחלק דף טבלה בנויה, ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ונמלא בה מה שאפשר לדעת מפסוקים אלה ומלימודנו הקודמים.

מבט שלישי

נציג בפני התלמידים קטעים משלושה פסוקים:

  • פסוק א – "לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל";
  • פסוק ב – "לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה";
  • פסוק ד – "לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֺת ה'".

נבקש מהתלמידים להסביר כל אחד מהפסוקים הללו במילים שלנו. (עמידה בניסיון, לימוד מלחמה לדורות הבאים, לבדוק אם ישמרו על זהותם וישמעו את מצוות ה')
נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לפסוקים אלה?
  • מהי השאלה שפסוקים אלה עונים עליה?

*לתלמידים מתקשים נציע כמה שאלות שפסוקים אלו יכולים לענות עליה ונאפשר להם לבחור את השאלה המתאימה ביותר לטעמם ולנמק את בחירתם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נקפיד שהתלמידים יתנסחו בברור ויבססו את דבריהם.
נסכם את הדברים: המקרא מנסח שתי מטרות להישארותם של עמי כנען בארץ:

  1. הישארותם של עמי כנען משמשת ניסיון לעם ישראל. אף כי לא כתוב במפורש מהו הניסיון, מהפרק עולה שהניסיון הוא אם הם יושפעו לרעה מהעמים שמסביבם או שיצליחו לשמור את תרבותם הייחודית. האם עם ישראל יישאר נאמן למצוות ה'? האם ישמור על זהותו הדתית והערכית?
  2. הישארותם של עמי כנען נועדה ללמד את בני הדורות הבאים מה היא מלחמה ולאלצם ללמוד את הדרכים והתכסיסים של מלחמה, שכן יצטרכו לעמוד במצבי עימות צבאיים.

נחזור לטבלת היתרונות והחסרונות להישארותן של מובלעות שבהן חיו עמי כנען שערכנו בתחילת השיעור. נקרא את מה שכתבנו ונבדוק אם עתה, לאחר קריאת הפסוקים, יש לנו מה להוסיף.

מבט לחיים

נספר לתלמידים שגם בימינו עמים שונים יושבים בחבל ארץ אחד. נשאל את התלמידים:

  • היכן יושבים כמה עמים בחבל ארץ אחד?
  • האם במקומות האלה הדבר עולה יפה?

הינה כמה דוגמאות:

  • ישראל – יהודים, ערבים, דרוזים ונוצרים;
  • ספרד – הקטלונים והספרדים;
  • סקוטלנד – סקוטים ובריטים.

רצוי להקרין את מפת ארץ ישראל (ראו קישור למפה גם בממערך השיעור) ולזהות אזורים שבהם גרים כמה קבוצות אתניות, כגון הכרמל (יהודים ודרוזים), יפו (יהודים ומוסלמים), ירושלים (יהודים, נוצרים ומוסלמים).

  • האם היום השכנות עולה יפה?
  • מהם היתרונות והחסרונות בימינו לשכנות של יהודים וערבים זה לצד זה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בעמי כנען שעדיין ישבו בישראל. בדקנו מי הם היו, היכן ישבו וכיצד המקרא מתייחס להימצאותם.
מיומנויות: מציאת המשותף בין פסוקים שונים והצבת שאלה שהפסוקים באים לענות עליה, הפקת מידע ממפה.
מתודות: זיהוי יתרונות וחסרונות לפני קריאת הפסוקים (חשיבה מטרימה) ולאחר הקריאה והעיון בטקסט.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מפה מתקופת המקרא
מפה מתוך אתר תנ"ך הרצוג מפת ארץ ישראל בתקופת השופטים, מתוך אתר מקראנט ענו על...
מפה מתקופת המקרא

ענו על השאלה:

  • כיצד אפשר לדעת מי היו עמי כנען, מה הייתה תרבותם והיכן ישבו?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מפת ארץ ישראל
מפת ארץ ישראל מתוך ויקיפדיה
מהי חרב פיפיות?
מה כתיב ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות (שופטים ג, טז)? שהיה עוסק בתורה...
מהי חרב פיפיות?
"וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ." (פסוק טז)

חרב פפיות. באדיבות רשות העתיקות

מה כתיב ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות (שופטים ג, טז)?

שהיה עוסק בתורה שנקראת חרב פיפיות, ולה שני פיות, שאוכלת בשני עולמות, העולם הזה והעולם הבא.

(מדרש תנחומא, בובר, ויחי יד, א)

  • לפי המדרש – למה מדומה החרב?
  • כיצד שני צידי החרב (שני הלהבים) מתפרשים במדרש?
  • מדוע, לדעתכם, היה חשוב לחכמים לדרוש את החרב באופן הזה ולא לפי פְּשָׁט הכתוב?
דבר סתר
האם אתם סקרנים לדעת מה "דבר הסתר" שאמר אהוד בן גרא למלך מואב? לא רק...
דבר סתר
"וְהוּא שָׁב מִן הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל הָעֹמְדִים עָלָיו." (פסוק יט)

durantelaller/shutterstock.com

האם אתם סקרנים לדעת מה "דבר הסתר" שאמר אהוד בן גרא למלך מואב? לא רק אתם! גם חכמי המדרש היו סקרנים ודרשו את

וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עָמַדְתָּ מִכִּסְאֲךָ לִכְבוֹדִי, חַיֶּיךָ הֲרֵינִי מַעֲמִיד מִמְךָ בֵּן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא ה'.

(רות רבה, פרשה ב, ט)

  • על איזה בן (צאצא למלך מואב) שעתיד לשבת על כיסא ה' רומז המדרש?
  • מדוע לדעתכם התפתה מלך מואב ללכת אחרי אהוד, שהבטיח לו "דבר סתר"?
איטר יד ימינו
"איטר יד ימין" הוא כינוי לאדם שהיד החזקה שלו היא יד שמאל. אנשים שכותבים ביד...
איטר יד ימינו
"וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ, וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב." (פסוק טו)

5 דברים שלא ידעתם על "איטר יד ימינו"
  1. "איטר יד ימין" הוא כינוי לאדם שהיד החזקה שלו היא יד שמאל. אנשים שכותבים ביד שמאל, גוזרים ביד שמאל, מנגנים ביד שמאל וכדומה.
  2. 10%-15% מהאוכלוסייה הם שמאליים, ויש יותר גברים שמאליים מנשים שמאליות.
  3. הסיכוי להיות שמאלי קשור לגנטיקה. אם שני ההורים שמאליים יש סיכוי של כמעט 50% שהילדים יהיו שמאליים. אם שני ההורים ימניים, הסיכוי הוא 5%.
  4. בעבר מי שהיה שמאלי נחשב חריג. ביפן העתיקה מותר היה לגבר להתגרש מאישתו אם גילה שהיא שמאלית! ועד לפני כמה שנים היו מנסים להרגיל ילדים שמאליים להשתמש דווקא ביד ימין. היום, כמובן, זה לא נחשב דבר חריג או בעייתי. יש אפילו אביזרים מיוחדים (מספריים, גיטרות, אביזרי מחשב, כיסאות) המותאמים לשמאליים, אתרים למידע ועוד.
  5. אתם שמאליים? אתם בחברה טובה! לאונרדו דה וינצ'י, מיכאלאנג'לו, מוצארט, ביל גייטס, ג'ימי הנדריקס, ביבי נתניהו, יונית לוי, זוהר ארגוב וליידי גאגא, כולם שמאליים!
  • כיצד השתמש אהוד בן גרא בעובדת היותו שמאלי כתכסיס מלחמה?
  • בדקו בכיתה – מי שמאלי ומי ימני? איך זה להיות שמאלי? ואיך זה להיות ימני?
  • מה דעתכם, האם מה שנאמר בסרטון נכון?
וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה
הביטוי "ותשקוט הארץ…" מופיע בספר שופטים פעמים רבות. זהו תיאור של תקופת רגיעה שאחרי מלחמה....
וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה
"וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז." (פסוק יא)

הביטוי "ותשקוט הארץ…" מופיע בספר שופטים פעמים רבות. זהו תיאור של תקופת רגיעה שאחרי מלחמה.
האזינו לשני השירים:

  • "על מגש הכסף", שכתב המשורר, המחזאי והפובליציסט נתן אלתרמן בדצמבר 1947. השיר נכתב 3 שבועות לאחר החלטת ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי ועל הקמת שתי מדינות בארץ ישראל: מדינה יהודית לצד מדינה ערבית. בעקבות החלטה זו פרצה מלחמת העצמאות.
  • השיר השני הוא "תמיד אוקטובר", שכתב המשורר נתן יונתן לאחר שבנו נפל במלחמת יום הכיפורים (1973).
למילות השירים
מגש הכסף
מילים: נתן אלתרמן

וְהָאָרֶץ תִּשְקֹט , עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת
תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ
עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים.
וְאֻמָּה תַּעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת…-
לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס
הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי…
הִיא לַטֶקֶס תִּכּוֹן . הִיא תָּקוּם לְמוּל סַהַר
וְעָמְדָה, טֶרֶם-יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה.
— אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ
נַעֲרָה וָנַעַר
וְאַט אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.
לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם
בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם
הָלוֹך וְהַחֲרֵשׁ.
לֹא הֶחֱלִיפוּ בִּגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם
אֶת עִקְּבוֹת יוֹם-הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו-הָאֵשׁ.
עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגוֹע,
וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים – –
דֹּם הַשְׁנַיִם יִגְּשׁוּ
וְעָמְדוּ לִבְלִי-נוֹעַ.
וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.
אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע וָקֶסֶם,
וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹקְטִים,
יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף
שֶׁעָלָיו לָך נִתְּנָה מְדִינַת הַיְהוּדִים.
כָּךְ יֹאמְרוּ וְנָפְלוּ לְרַגְלָה עוֹטְפֵי צֵל,
וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל…
 

תמיד אוקטובר
מילים: נתן יונתן

"תָּמִיד אוֹקְטוֹבֶּר,
שְׁתִיקַת קוֹצִים וַאֲנָשִׁים
וְאֵימַת הַלַּיְלָה הַשִּׁשִׁי
כְּשֶׁהִשְׁתַּתֵּק הַשָּׁעוֹן וְחָשְׁכוּ הָרוֹאוֹת
וְהַלֵּב חָדַל וְהַטַּל אָכַל אֶת הַבַּרְזֶל
וְהַבַּרְזֶל אָכַל אֶת הַדָּם
וְהָאַלְחוּט חָתַם מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת בְּקוֹל צָרוּד
פּוֹתֵחַ בְּאֵשׁ
וְאַחֲרֵי הָאֵשׁ רַעַשׁ וְאַחֲרֵי הָרַעַשׁ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְחוֹל
וּמֵאָז מְחַכִּים בַּחֲגוֹר מָלֵא בְּחַלּוֹן-קַיִץ אַחֵר
וְאוֹקְטוֹבֶּר שֶׁשּׁוֹכֵחַ אוֹתָם אַחֲרֵי הַקָּצִיר
וְאוֹקְטוֹבֶּר שֶׁזּוֹכֵר".

  • כיצד בא לידי ביטוי בשני השירים רעיון ה"שֶׁקֶט"?
  • מדוע, לדעתכם, בשני השירים מדברים על שקט?
  • על אילו סוגים אפשריים של שקט מדברים בשירים?

קרדיטים: יהורם גאון – מגש הכסף / מוזיקה ישראלית, 2011, גיא בוקאטי – תמיד אוקטובר / מוזיקה ישראלית, 2011

אהוד בן גרא
  אהוד בן גרא תקף את עגלון מלך מואב מתקפה חשאית ומפתיעה. בעליית הגג, בחדרו...
אהוד בן גרא
"וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ. וַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ, וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה." (פסוקים כא-כב)

איור משנת 1360, מתוך ויקישיתוף

תחריט, סיפורי התנ"ך, ספר שופטים, פרק ג', עגלון נרצח על ידי אהוד, 1908, מתוך ויקישיתוף

 

אהוד בן גרא תקף את עגלון מלך מואב מתקפה חשאית ומפתיעה. בעליית הגג, בחדרו של המלך, כאשר היו לבדם, אהוד בן גרא שלף לפתע בידו השמאלית את חרב הפיפיות שלו שהייתה מוחבאת על ירך ימין, ותקע אותה בבטנו של מלך מואב. מפתיע, ללא ספק!

הביטו בשתי היצירות – האחת, איור משנת 1360 והשנייה, תחריט משנת 1908.

  • כיצד מוצגת הדמות של אהוד בן גרא בכל אחת מהיצירות? כיצד מוצגת דמותו של מלך מואב?
  • הביטו ביחסי הגודל בין שניהם, בתנועות הגוף ובהבעות הפנים – כיצד אלה מבטאים את הרגע הדרמטי ואת ההפתעה?
  • מהן נקודות הדמיון ומהן נקודות השוני בין שתי היצירות?
עתניאל בן קנז
ג'יימס טיסו היה צייר צרפתי בן המאה ה-19, שחי רוב חייו באנגליה. בראשית דרכו צייר...
עתניאל בן קנז
"וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעָז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם." (פסוקים ט-י)

ג'יימס טיסו, עתניאל בן קנז, איור מהמאה ה-19. מאוסף המוזיאון היהודי, ניו-יורק.

ג'יימס טיסו היה צייר צרפתי בן המאה ה-19, שחי רוב חייו באנגליה. בראשית דרכו צייר בעיקר דיוקנאות של נשים וסגנונו האומנותי הושפע מתרבות יפן, אך בעשרים השנים האחרונות לחייו, בעקבות חוויה דתית שחווה, הוא הקדיש את חייו לציור נושאים מהתנ"ך (בנצרות – הברית הישנה) ומהברית החדשה.

  • עתניאל בן קנז היה השופט המושיע הראשון על ישראל. לא הרבה מסופר עליו, ובכל זאת – מה מספר עליו הפסוק?
  • כיצד יצירתו של טיסו משקפת את המסופר על עתניאל בן קנז בפסוק?
מפת האירוע
בני ישראל חטאו. אלוהים, בתור עונש, שִׁעבד אותם בידי עגלון מלך מואב, וזה השתלט לפי...
מפת האירוע
"...וַיְחַזֵּק ה' אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל עַל כִּי עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'." (פסוק יב)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

להמשך קריאה

בני ישראל חטאו. אלוהים, בתור עונש, שִׁעבד אותם בידי עגלון מלך מואב, וזה השתלט לפי פסוק יג על "עיר התמרים" – המזוהה כעיר יריחו.

  • מִצאו במפה את מואב.
  • מִצאו במואב את מיקומו של אחד מהעמים שמלך מואב לקח לו כשותפים.
  • מִצאו במפה את "עיר התמרים" (יריחו).
  • בשטחו של איזה שבט נמצאת יריחו?
  • מאיזה שבט היה אהוד בן גרא (לפי הפסוקים)? מה אפשר ללמוד מכך על רעיון המושיעים (שופטים)?
מַעְבְּרוֹת הירדן
מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן – הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות...
מַעְבְּרוֹת הירדן
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי נָתַן ה' אֶת אֹיְבֵיכֶם אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם, וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר." (פסוק כח)

ירושלים כפי שהופיעה במפת מדבא, מתוך ויקישיתוף

חציית הירדן במעבר דמיא, 1917. מאוסף: NZETC, מתוך ויקישיתוף

מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן – הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את הנהר רגלית. "מעברות" – מהמילה "לעבור".

להמשך קריאה

בספר יהושע, לדוגמה, מסופר שאנשי יריחו רדפו עד למעברות הירדן אחרי המרגלים ששלח יהושע לְרַגֵּל בארץ כנען. למעשה, עד למאה ה-19 לא היו גשרים מעל נהר הירדן.

  • התבוננו ב"מפת מידבא", מפת פסיפס מהמאה השישית או השביעית (לפני בערך 1,300 שנה) שנמצאה בעיר מידבא שבירדן ומתארת את החיים בארץ ישראל. לפי מפת מידבא, כיצד היו עוברים בין שני צידי הירדן באותה התקופה?
  • התבוננו בתמונות משנת 1918. ממה בנו את הגשרים הראשונים בין שתי גדות הירדן?
  • נחזור לפסוק – מדוע היה זה מקום אסטרטגי לסיום הקרב?
חרב פִּיפִיּוֹת
לשופט אהוד בן גרא היו תכסיסי מלחמה רבים. הוא הגיע לארמון המלך עם מִנְחָה (מתנה)...
חרב פִּיפִיּוֹת
"וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ." (פסוק טז)

חרב פפיות. באדיבות רשות העתיקות

חרב מגל. באדיבות רשות העתיקות. צילום: קלרה עמית

לשופט אהוד בן גרא היו תכסיסי מלחמה רבים. הוא הגיע לארמון המלך עם מִנְחָה (מתנה) למלך, ואז חָדַר לחדרו הפרטי של המלך בתירוץ שהוא רוצה לגלות למלך סוד.

להמשך קריאה

עוד בתכסיסי המלחמה שלו – חרב מיוחדת שאף אחד לא ציפה לה. החרב המקובלת באותה התקופה הייתה חרב "מַגָּל", שיש לה ראש מעוגל, ואילו אהוד בן גרא השתמש בחרב מיוחדת ו"מודרנית" לאותה התקופה. מה היה מיוחד בה? מדובר בחרב קטנה שבשני הצדדים שלה יש להבים חדים.

  • זהו מבין שתי התמונות – איזו היא חרב פֵיוֹת (פִּיפִיּוֹת) ואיזו היא חרב מגל?
  • מהם היתרונות של השימוש בחרב פיות?
  • לפי הפסוק, אהוד בן גרא, שהיה שמאלי, החביא את החרב שלו על ירך ימין. מדוע? מה מפתיע בכך? כיצד ההפתעה יכולה להפוך ליתרון בהתקפה על המלך?
אֲשֵׁרָה
  אֲשֵׁרָה הוא שם של אֵלָה שהייתה מרכזית בכנען. היא נחשבה לאלת האדמה והפִּריון –...
אֲשֵׁרָה
"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת." (פסוק ז)

צלמיות נשים שנמצאו באזור יהודה (אולי האשרה), חרס, המאה ה-8 עד המאה ה-6 לפנה"ס. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, בהשאלה מאוסף משפחת רייפנברג, ירושלים

 

אֲשֵׁרָה הוא שם של אֵלָה שהייתה מרכזית בכנען. היא נחשבה לאלת האדמה והפִּריון – "אימא אדמה". בכתבים כנעניים האשרה מתוארת כאשתו של אֵל שֶׁכונה "אֵל".

להמשך קריאה

גם בתנ"ך מוזכרת האשרה פעמים רבות כדמות אֵלָה האסורה לישראל. פעמים רבות מסופר בתנ"ך שבני ישראל, שהיו שכנים של עמי כנען, התפתו לעבודת האלילים. ופעמים רבות מסופר על נביאים (למשל אליהו) שנלחמו בעבודת הבעל והאשרה. פסלי האֵלָה אשרה היו, כפי הנראה, עשויים עץ, כדי לסמל את פריון האדמה, ולכן לא נשתמרו (העץ הוא חומר מִתְכַּלֶה).

התבוננו בפסל אלת הפריון שלפניכם.

  • לפי הדת היהודית – מדוע חל איסור על עבודת אלילים? (רמז – קִראו את עשרת הדיברות בשמות פרק כ)
  • אילו איברים מודגשים בפסל? מדוע לדעתכם?התבוננו בפסל אלת הפריון שלפניכם.
האֵל בַּעַל
בפסוק מתואר כי בני ישראל עזבו את ה' והחלו להאמין בבעל ובאשרה. צפו בסרטון וענו...
האֵל בַּעַל
"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת." (פסוק ז)

בפסוק מתואר כי בני ישראל עזבו את ה' והחלו להאמין בבעל ובאשרה. צפו בסרטון וענו על השאלות.

  • לפי הסרטון – למה אחראי האֵל בעל? מדוע הוא אל כל כך חשוב?
  • מה משמעות המילה "בַּעַל"?
  • מדוע לדעתכם נלחמו מושיעי ישראל ונביאי ישראל בָּאמונה באל בעל?

קרדיט: האל בעל / מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, 2010

אהוד בן גרא - ייחודו של מנהיג
אהוד בן גרא היה מושיע (שופט) שאלוהים מינה כדי שיושיע את בני ישראל מידי מואב....
אהוד בן גרא - ייחודו של מנהיג
"וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ, וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב." (פסוק טו)

אהוד בן גרא היה מושיע (שופט) שאלוהים מינה כדי שיושיע את בני ישראל מידי מואב.
צפו בסרטון וענו על השאלות.

  • אילו תכונות ומאפיינים היו לאהוד בן גרא?
  • כיצד תכונות אלה סייעו לו בהתמודדות מול עגלון מלך מואב?
  • מה היו שלבי הקרב של אהוד במלך מואב? כיצד התכונות שלו באו לידי ביטוי בשלבי הקרב?