סגור תצוגת כיתה
הפרק

הגשם מגיע

פסוקים מ-מו

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נעסוק בבשורה של אליהו על סיום הבצורת, ונציף את השאלה: האם גם בסיפור הזה יש ביקורת על אליהו ואופן פעילותו הנבואית?

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה:
שאלות ודיון: מדוע יש קושי כשאין גשם? מהי התחושה כשמגיע הגשם? (ראו קישור לכתבה בנושא בממערך השיעור)
נשאל:

  • מדוע לדעתכם ארגן שר החקלאות את התפילה ההמונית?
  • האם אתם יכולים להזדהות עם התחושה ש"צריך לעשות משהו"?
  • מה לדעתכם יכולה לתת התפילה למי שלא מאמין שבזכותה יבואו גשמים?

הצעה שנייה:
שאלת דיון: נבקש מהתלמידים לחשוב על בשורה טובה שקיבלו אחרי המתנה ארוכה.
נשאל:

  • מה הייתה התחושה? מה הקושי בהמתנה ובציפייה? האם הם חיכו "בחיבוק ידיים" לקבל את הבשורה, או שעשו מעשה כדי שהיא תתממש?

הצעה שלישית:
שאלת דיון. נכתוב על הלוח הגדרה לנס תנ"כי:
"התערבות אלוהית גלויה או סמויה במעשה הטבע, שמותירה רושם עז בכתוב".
נשאל:

  • האם גם לנו קורים ניסים? או שרק מתרחשים צירופי מקרים?
  • האם גם לכם או למישהו שאתם אוהבים קרה פעם נס?

נבקש מהתלמידים שיכתבו בדף אירוע מחייהם או מחיי אנשים קרובים אליהם, שנחווה כנס. נכתוב על הלוח חלק מהחוויות של התלמידים.
נשאל:

  • מה משותף לכל החוויות האלו?
  • האם בחוויות שתיארתם יש התערבות של אלוהים?
  • אם לדעתכם בחלקן כן ובחלקן לא, מה זה אומר על התרחשותו של הנס?

לעיתים קרובות קשה להגדיר מהו נס. אפשר לתפוס את המציאות כניסית כל הזמן ("כל יום קורים ניסים"), ואפשר לראות בכול צירופי מקרים אקראיים.

הזמנה לקריאה

התמודדות עם קושי- קול המון הגשם:
נקרא יחד את פסוקים מא-מו, ונבקש מהתלמידים לכתוב את מהלך האירועים תוך כדי הקריאה.

  1. אליהו אומר לאחאב לעלות להר הכרמל לאכול ולשתות, כי נשמע קול הגשם.
  2. אחאב ואליהו עולים לכרמל.
  3. אליהו נופל על הארץ ומניח את פניו בין ברכיו.
  4. אליהו מבקש מהנער להביט אל הים, אך הוא לא רואה דבר. השלב הזה חוזר שבע פעמים.
  5. בפעם השביעית הנער רואה ענן קטן שיוריד גשם.
  6. אליהו אומר לאחאב לרדת מההר כדי שלא ייתקע בגשם.
  7. מתחיל לרדת גשם כבד.
  8. אחאב ואליהו יורדים מהכרמל.

נשאל:

  • מה אומר אליהו לאחאב בפסוק מא? ("כי קול המון הגשם", שהגשם משמיע קול חזק)
  • בפועל, מתי מתחיל הגשם? (רק בפסוק מה)

יש כאן קושי: מדברי אליהו לאחאב משתמע שהגשם התחיל בראשית הפרק, אך בפועל אנחנו מגלים שהגשם מתחיל רק לאחר שעלו לכרמל, ואחרי שהנער של אליהו פונה לים בפעם השביעית, בפסוק מה.
נבקש מהתלמידים למצוא אצל הפרשנים הסבר ותירוץ לקושי. דף העבודה יכול להיות מלווה במחשב (ראו גם פתרון למורה) או ללא שימוש במחשב, בהתאם לכיתה. ראו דפי עבודה גם בממערך השיעור).

התמודדות עם הקושי: ביקורת על אליהו?
נשאל את התלמידים:

  • כמה פעמים מופיע אלוהים בפרק? (רק בפסוק א)
  • מה מבקש אלוהים מאליהו לעשות? (ללכת אל אחאב ולומר לו שהבצורת תסתיים)
  • האם אלוהים מבקש מאליהו לערוך את מבחן האש? (לא)
  • כשאליהו אומר לאחאב בפסוק מא שהבצורת תסתיים, האם הוא מציין שאלוהים אמר לו לבשר לאחאב את הבשורה? (לא, והוא גורם לזה להישמע כאילו הוא מחליט על הבצורת. אפשר להזכיר לתלמידים שבפרק יז פסוק א עולה קושי מדבריו של אליהו, "כי אם לפי דברי": מאמירתו של אליהו שם עולה מחלוקת פרשנים, אם הבאת הבצורת והסרתה נעשות בהתאם לדברי אליהו, או שדברי אליהו הם דברי אלוהים)
  • איך אלוהים מראה לאליהו שלא הוא יחליט מתי תסתיים הבצורת, ושמדובר בנס אלוהי? (הגשם לא מגיע מיד, כפי שטוען אליהו)

נס הבצורת:
בסיום הבצורת יש אפקט של נס. נקרין על הלוח חיפוש בעזרת קונקורדנציה – היכן עוד מופיע הביטוי "שבע פעמים", ובאיזה הקשר?

כתיבה יצירתית- תחושות אחרי בצורת:
נבקש מהתלמידים לבחור דמות – אליהו, אחאב, אלוהים, אדם פשוט מהעם – ולכתוב:

  • מה התחושה של הדמות לאחר סיום הבצורת? כיצד היא מרגישה אחרי התקופה הקשה, בסופו של המשבר? נסו לחשוב, מנקודת המבט של הדמות שבחרתם, אם התחושה היא שאירע נס.

מבט לחיים

נשאל:

  • מה דעתכם על ההתנהלות של אליהו לאורך הפרק?
  • איך לדעתכם צריך לסיים משבר?
  • האם מספיקה אמירה שלנו לסיום המשבר, או שצריך גם גורם חיצוני שיסיים את המשבר בשבילנו?

נבקש מהתלמידים לחשוב על משברים שהצליחו לפתור בעצמם, ועל משברים שפתרונם נדרש לסיוע חיצוני (מה קורה למשל בזמן ריב בכיתה או במשפחה? ומה קורה בסכסוכים מדיניים?).
נשאל:

  • האם סיום המשבר הוא עצמו נס? באילו מקרים כן ובאילו לא?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בבשורה של אליהו על סיום הבצורת, ובשיפור היחסים בין אליהו לאחאב. העלינו את השאלה: האם גם בסיפור הזה יש ביקורת על אליהו ועל אופן פעילותו הנבואית?
מיומנויות: חיפוש בקונקורדנציה, מציאת פרשנויות ימי הביניים וניתוחן.
מתודות: קריאה עצמאית של פסוקים, עבודה עם קונקורדנציה, פעילות בזוגות לזיהוי קושי בטקסט ומציאת פרשנות לפתרון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
כתבה - "הגשם - בזכות התפילות"
לקריאת הכתבה ענו על השאלות: מדוע לדעתכם ארגן שר החקלאות את התפילה ההמונית? האם אתם...
כתבה - "הגשם - בזכות התפילות"

לקריאת הכתבה

ענו על השאלות:

  • מדוע לדעתכם ארגן שר החקלאות את התפילה ההמונית?
  • האם אתם יכולים להזדהות עם התחושה ש"צריך לעשות משהו"?
  • מה לדעתכם יכולה לתת התפילה למי שלא מאמין שבזכותה יבואו גשמים?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
חיפוש הביטוי "שבע פעמים" בקונקורדנציה
נשתמש במאגר כתר כדי לחפש את הביטוי. בדרך כלל הוא מופיע כחלק מטקס, ויש למספר...
חיפוש הביטוי "שבע פעמים" בקונקורדנציה

נשתמש במאגר כתר כדי לחפש את הביטוי.
בדרך כלל הוא מופיע כחלק מטקס, ויש למספר משמעות ניסית: בתהליך טהרה, בצרעת עוזיה, בהפלת חומות יריחו.

נקודת המבט של הַפָּר
פרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ מִיָּד נִמְשַׁךְ וְהָלַךְ אַחֲרָיו, וְאוֹתוֹ הַפָּר שֶׁעָלָה לְשֵׁם הַבַּעַל – נִתְקַבְּצוּ כָּל...
נקודת המבט של הַפָּר
"וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים." (פסוק כג)

shozia17/shutterstock.com

לקריאת המדרש

פרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ מִיָּד נִמְשַׁךְ וְהָלַךְ אַחֲרָיו, וְאוֹתוֹ הַפָּר שֶׁעָלָה לְשֵׁם הַבַּעַל –

נִתְקַבְּצוּ כָּל נְבִיאֵי הַבַּעַל וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה לְהָזִיז אֶת רַגְלָיו מִן הָאָרֶץ וְלֹא יָכְלוּ.

עַד שֶׁפָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: לֵךְ עִמָּהֶם.

הֵשִׁיב הַפָּר וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ לִפְנֵי כָּל הָעָם: אֲנִי וַחֲבֵרִי יָצָאנוּ מִבֶּטֶן אַחַת,

מִפָּר אֶחָד, וְגָדַלְנוּ בְּמִרְעֶה אֶחָד, עַל אֵבוּס אֶחָד,

וְהוּא עָלָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עָלָיו,

וַאֲנִי עָלִיתִי בְּחֵלֶק הַבַּעַל לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי!

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: פַּר, פַּר, אַל תִּירָא, לֵךְ עִמָּהֶם וְאַל יִמְצְאוּ עֲלִילָה,

שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עַל יַד זֶה שֶׁעִמִּי, כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ עַל יָדְךָ.

אָמַר לוֹ: וְכָךְ אַתָּה מְיָעֲצֵנִי? שְׁבוּעָה, אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּמְסְרֵנִי אַתָּה בְּיָדָם!

מִיָּד – "וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם" (שם, כו).

מִי נָתַן לָהֶם? – אֵלִיָּהוּ.

מבוסס על: מדרש תנחומא, פרשת מסעי, דרשה ח; מדרש במדבר רבה, פרשת מסעי, דרשה ט; מדרש ילקוט שמעוני, ספר מלכים א, רמז ריד.

  • המדרש מסופר מנקודת מבטו של הפר שמסר אליהו לנביאי הבעל. ספרו את הסיפור מנקודת מבט נוספת (למשל: נביא בעל, אליהו, בן ישראל).
התחבולה של נביאי הבעל
"וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה", וכי הוא עשה? והלא הם עשו? אלא מלמד שחיאל עשאו...
התחבולה של נביאי הבעל
"...וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה." (פסוק כו)

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

"וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה", וכי הוא עשה? והלא הם עשו?

אלא מלמד שחיאל עשאו נבוב ושמו אותו בתוכו, ואמרו לו: כשתשמע את הקול מיד חתה האש אשר בידך והדלק מתחתיו, מיד זימן הקב"ה נחש ונשכו ומת.

(ילקוט שמעוני, מלכים א, יח)

  • מה מוסיף המדרש על מה שמופיע בפרק? מדוע לדעתכם היה צורך להוסיף על הפרק?
עֹכֵר יִשְׂרָאֵל
ממלכת ישראל סובלת מבצורת ארוכה. המלך אחאב מחפש אשם ומכנה את אליהו "עוכר ישראל", כלומר...
עֹכֵר יִשְׂרָאֵל
"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה…" (פסוקים יז-יח)
אליהו הנביא מול אחאב, איור משנת 1350 לערך, מאוסף: Hochschul und Landesbibliothek Fulda, ויקישיתוף

אליהו הנביא מול אחאב, איור משנת 1350 לערך, מאוסף: Hochschul und Landesbibliothek Fulda, ויקישיתוף

ממלכת ישראל סובלת מבצורת ארוכה. המלך אחאב מחפש אשם ומכנה את אליהו "עוכר ישראל", כלומר זה שגרם לאסון והביא למותם של רבים בישראל.

להמשך קריאה

אליהו לא נשאר חייב – הוא מטיח באחאב בחזרה את מילותיו ומאשימו בהכנסת העבודה הזרה לממלכה.
גם בימינו רווח הביטוי "עוכר ישראל", והוא משמש כינוי לאדם המביא אסון על עם ישראל. פעמים רבות הביטוי משמש גם כלי ניגוח פוליטי, כדי להוציא עמדה או אדם מחוץ לשיח המקובל והלגיטימי שלנו כעם.

הביטוי "עוכר ישראל" משמש כאמור גם כלי ניגוח פוליטי, כדי להוציא עמדה או אדם מחוץ לשיח הפנים-ישראלי המקובל והלגיטימי.

  • הביאו דוגמה לכך והביעו דעה – האם היה מקום לשימוש בביטוי קשה זה במקרה שבחרתם.
פסחים על שתי הסעפים
על הר הכרמל, רגע לפני העימות עם נביאי הבעל, אליהו מציב מראה בפני העם. הוא...
פסחים על שתי הסעפים
"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר." (פסוק כא)
איור: מיכל בן-חמו, מתוך אתר 929-תנך ביחד.

איור: מיכל בן-חמו, מתוך אתר 929-תנך ביחד.

על הר הכרמל, רגע לפני העימות עם נביאי הבעל, אליהו מציב מראה בפני העם.

להמשך קריאה

הוא ממשיל את התנהגותם – חוסר הבחירה שלהם באמונה אחת – לזו של אדם צולע (פִּסֵּחַ) שנשען בכל פעם על רגל אחת ואינו יציב על אף אחת מהן. אליהו יוצא נגד אמונת העם באלוהי ישראל ובבעל במקביל (סִינְקְרֶטִיזְם – שילוב אמונות), ודורש מהם להכריע. תגובת העם – שתיקה. בימינו משמעות הביטוי "פוסח על שתי הסעיפִּים" דומה – היסוס וחוסר הכרעה בין שתי דרכי פעולה.

משמעות הביטוי "לפסוח על שתי הסעיפִּים" היא היסוס וחוסר הכרעה בין שתי דרכי פעולה.

  • האם לדעתכם יש מקרים שבהם הדרך הנכונה לפעול היא דווקא דרך ההיסוס, דרך ביניים? הביאו דוגמה
ציורי הקיר של דורא אירופוס
  דורא אירופוס הייתה עיירה קטנה ששכנה על צומת דרכים בלב המדבר בצפון-מזרח סוריה. באמצע...
ציורי הקיר של דורא אירופוס
"וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים, וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ." (פסוק לד)

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

 

דורא אירופוס הייתה עיירה קטנה ששכנה על צומת דרכים בלב המדבר בצפון-מזרח סוריה.

להמשך קריאה

באמצע המאה ה-3 לספירה התגוררו בה כ-250 יהודים, שהיו אחד מן המיעוטים הרבים שחיו בעיר וסיפקו את צורכי הצבא הרומאי והשיירות.

דורא חרבה בשנת 256 לספירה במלחמה בין הפרתים והרומאים, ומאז לא נבנתה מחדש. ב-1932 התגלו באתר שרידי בית כנסת מפואר שהיה מעוטר בעשרות ציורי קיר (פרסקאות) נרטיביים המתארים סיפורים מן המקרא.

אליהו הנביא הוא אחד הגיבורים המרכזיים המתוארים על קירות בית כנסת זה. חוקרי תולדות האומנות סבורים כי ציורים אלה ממחישים את המקום החשוב של אליהו כמבטא את התקוות המשיחיות של עם ישראל לגאולה מהשעבוד לגויים.
תיאור מעמד הכרמל נחלק לשניים, בבית הכנסת של דורא אירופוס. סצנה אחת נשענת על פְּשָׁט הכתוב והשנייה על הדְרָשׁ. בסצנה הנשענת על הכתוב נראות ארבע דמויות לבושות בבגדים קצרים (המאפיינים משרתים) ממלאות את צו הנביא ויוצקות מים על הקורבן. בסצנה הנשענת על המדרש נראה הנחש שנשלח להכיש את חיאל (מי שהיה אמור להדליק את האש בחשאי).

  • איזו תמונה אתם מעדיפים? את התמונה המתארת את פשט הכתוב או את זאת המתארת את המדרש?
היתומים והאלמנות של נביאי הבעל
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת – חיים גורי וְקוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם עַל הַכַּרְמֶל וּזְבוּלוּן בּוֹאֲכָה הֶהָרִים, עוֹפֶרֶת וְזָהָב....
היתומים והאלמנות של נביאי הבעל
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם, וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם." (פסוק מ)

המשורר חיים גורי נואם במהלך טקס הזיכרון לחטיבת הראל למפקדה הראשון יצחק רבין, בירושלים. צילום: מרק ניימן, לע"מ.

למילות השיר

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת – חיים גורי

וְקוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם עַל הַכַּרְמֶל וּזְבוּלוּן בּוֹאֲכָה הֶהָרִים,
עוֹפֶרֶת וְזָהָב.
אָז נַחֲלֵי אַכְזָב הָיוּ לְנַהֲרוֹת אֵיתָן, הוֹלְכִים אֶל יָם הָעֲרָפֶל.
גַּם הַקִּישׁוֹן, מִשְׁכַּן הָאֶבֶן, הַלְּטָאָה וְהַצְּרָעוֹת.

וְקוֹל הֲמוֹן-הַגֶּשֶׁם שֶׁשָּׁטַף אֶת דַּם הַנְּבִיאִים הָהֵם בְּשֶׁבֶר עֲנָנִים.
וְלֹא נִשְׁמַע בַּמֶּרְחָק הָאָפֹר מִסְפֵּד נְשׁוֹתֵיהֶם,
לְצַעַר וּלְבוּשָׁה.
אַךְ זִקְנֵי הָעֵמֶק זוֹכְרִים בְּקֹשִׁי רַב שָׁנָה כָּזֹאת
לְהִלּוּלַת תְּבוּאוֹת הַחֹרֶף וְהַקַּיִץ, לִסְאָה גְּדוּשָׁה.

שִׁבְעָה יָמִים נִמְשַׁך הֲמוֹן-הַגֶּשֶׁם וְשִׁבְעָה לֵילוֹת,
מִלֵּא מַאַגְרֵי תְּהוֹם, גָּרַם לְשִׁטְפוֹנוֹת קָשִׁים בְּצֶבַע הַקָּפֶה.
אַחַר נִרְגַּע לְאַט לְאַט בַּאֲגָמִים וּשְׁלוּלִיּוֹת,
רְאִי עָנָן וְכוֹכְבַיָּה.
בֵּין פֶּסַח לְבֵין שָׁבוּעוֹת הִפְרִיאוּ הַקּוֹצִים,
כְּמוֹ סוּס וְרוֹכְבוֹ עַד לֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבָּם.

רֹב הָאַלְמָנוֹת נִשְּׂאוּ שֵׁנִית, כִּי מַה תַּעֲשֶׂינָה לְבַדָּן.
אַך הַיְּתוֹמִים גָּדְלוּ, הִרְבּוּ לְהִפָּגֵשׁ, לַמּוֹעֵד יָרְדוּ אֶל הַקִּישׁוֹן.
כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ בְּאָזְנֵיהֶם בִּשְׁמוֹ שֶׁל אִישׁ-הָאֱלֹהִים
הֵם לֹא חָשְׁבוּ עַל גֶּשֶׁם, רַק עַל דָּם.

הָיוּ עוֹד מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וְעוֹד גְּשָׁמִים רַבִּים
וְהָעִנְיָן לֹא הִסְתַּיֵּם בְּכָךְ – – –

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • האם לדעתך היה מקום להתייחסות אמפתית לכאבם של האלמנות והיתומים של נביאי הבעל? האם יש מקום להתייחסות אמפתית לכאבם של אויבים בכלל?
קרן הכרמל - מוחרקה
  קרן הכרמל היא פסגה ברכס הכרמל. אחד מכינויה הוא "מוחרקה", שפירושו בערבית שרפה או...
קרן הכרמל - מוחרקה
"וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל." (פסוק כ)

פסל אליהו הנביא במוחרקה, 2004. צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה העברית

 

קרן הכרמל היא פסגה ברכס הכרמל. אחד מכינויה הוא "מוחרקה", שפירושו בערבית שרפה או חריכה.

להמשך קריאה

על פי המסורת, בפסגה זו התחולל המאבק בין אליהו לבין נביאי הבעל, המאבק אשר בסופו ירדה אש מהשמיים והוכיחה כי ה' הוא האלוהים. בראש הפסגה הוקם בשנת 1867 מנזר על ידי נזירים מהמסדר הכרמליתי. על קירות הכנסייה שבמרכז המקום יש תבליטים ופסוקים מהמקרא המתייחסים לאליהו הנביא, ובחצר ניצב פסל שלו.

  • נוצרים מאמינים הם שקידשו מקום זה והקימו בו כנסייה, ולא יהודים. מדוע, לדעתכם?
נחל קישון
נחל קישון זורם מאזור העיר גֶ'נִין שבשומרון ונשפך לים במפרץ חיפה. אורכו 70 ק"מ. בדרכו...
נחל קישון
"...וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם." (פסוק מ)

נחל קישון זורם מאזור העיר גֶ'נִין שבשומרון ונשפך לים במפרץ חיפה. אורכו 70 ק"מ.
בדרכו אל הים הוא עובר סמוך לרכס הכרמל.

להמשך קריאה

בשנת 1994 הוקמה רשות נחל הקישון במטרה לשקם את הנחל ואת יובליו לאחר שזוהמו במהלך השנים.
נחל קישון מופיע גם בשירת דבורה שבספר שופטים, שם מתואר כי הוא סוחף ומכניע את מרכבות סיסרא, האויב הכנעני של בני ישראל.

בחיפוש קצר באינטרנט אפשר לראות כי נחל קישון נזכר בהקשר המקראי של דבורה וברק בן אבינועם ומלחמתם בסיסרא (שופטים ד, כ-כא), ולא בהקשר של אליהו ונביאי הבעל.

  • האם יכול להיות שבחירה זו קשורה בהתרחשות המתוארת שם? חוו דעתכם
הַבַּעַל
בַּעַל הוא האל הראשי בפנתֵאוֹן הכנעני. אחד מבניו של האל "אֵל", ויורשו. משמעות שמו היא:...
הַבַּעַל
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ." (פסוק כב)

בַּעַל הוא האל הראשי בפנתֵאוֹן הכנעני.

להמשך קריאה

אחד מבניו של האל "אֵל", ויורשו. משמעות שמו היא: אדון (אדון הכול). הוא אל השמיים, הסערה, הגשם, הרעם והברק.
בַּעַל נחשב לאל הפוריות הכנעני. הפוריות תלויה במִמְטָרִים, ולכן בעל מופיע בתמונות כגיבור מלחמה שיש לו קרניים, בידו כידון המסמל את הברק והוא שט על גבי ענני הגשם. באזור שהגשמים בו מעטים, לא מפתיע שהוענק מקום מרכזי לבעל, אל הגשם. משמו גם נטבע המוּנח המציין את החקלאות המתקיימת ממֵי הגשמים בלבד: "חקלאות בעל".
הפיניקים אימצו אף הם את בעל כאל שלהם. אשתו, אשֵרה, הייתה אלת הפריון של הפיניקים.

גליה דורון, "האל בעל", אתר מקראנט. © כל הזכויות שמורות למטח.

  • ממה נבעה המשיכה הגדולה לאל בעל בזמן הבצורת?
  • אִיזֶבֶל בת אתבעל מלך צידון, הייתה מלכת ממלכת ישראל מתוקף נשואיה למלך אחאב – כיצד מידע זה קשור לפולחן הבעל בישראל?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו-תולדות ארץ ישראל פרק 4: מעצמה אזורית / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2016

 

אש ומים
  ניגוד מעניין עולה בפרק בין בקשותיו של אליהו. במאבקו מול נביאי הבעל מבקש אליהו...
אש ומים
"וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים…" (פסוק לח)
"...וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם…" (פסוק מה)

מזבח משוחזר מתל באר שבע. המזבחות הגדולים נועדו להקרבת עולות וקורבנות אחרים. על המזבח הונח הקורבן והועלה באש. צילום: משה דוד, מתוך אתר פיקיוויקי

 

ניגוד מעניין עולה בפרק בין בקשותיו של אליהו.

להמשך קריאה

במאבקו מול נביאי הבעל מבקש אליהו מאלוהים להוריד אש מהשמיים. האש יורדת מהשמיים, מלחכת ומכלה הכול. מייד לאחר הכרזת האמונה של העם: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים", אליהו מכריז בפני אחאב על "קול המון הגשם". רק עכשיו, אחרי שלוש שנים של המתנה, יוכלו הגשמים להרוות את האדמה.

המים והאש מסמלים גם איכויות שונות, יש יאמרו מנוגדות. המים מעניקים חיים וּמְכִילִים האש שורפת וּמְכַלָה.

  • איזו מהאיכויות מסמלת יותר את התנהגותו של אליהו?
אליהו ונביאי הבעל - הופעה חיה
קראו שוב את פסוקים יט-לט. איזה פסוק, יותר מהשאר, גרם ליוצרי הסרטון להמשיל את מעמד...
אליהו ונביאי הבעל - הופעה חיה
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ". (פסוק כב)

  • קראו שוב את פסוקים יט-לט. איזה פסוק, יותר מהשאר, גרם ליוצרי הסרטון להמשיל את מעמד הר הכרמל למעמד של "קרב מוזיקלי"? נמקו.

קרדיט: 929 – אליהו ואלישע משל מוסיקלי (מלכים א יז- מלכים ב יג)/929 תנך ביחד, 2016