סגור תצוגת כיתה
הפרק

הולדת יצחק והשלכותיה

פסוקים א-ט (או פסוקים א-כא)

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מסכת ארוכה של ציפייה, סבל, בדידות וכמיהה מגיעה אל סיומה בפרקנו עם הולדת יצחק. ואולם בד בבד עם התרת הציפייה לילד – נוצרים בלב אברהם ושרה אתגרים אחרים. מהלך ההוראה מציע להתעמק בשמות ובכינויים, של הילד שנולד ושל הילד המגורש, כמפתח המאפשר להתבונן בשאלות הרגשיות העולות מסיפורים אלו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – על הצחוק:
נזמין תלמיד לספר בדיחה לכיתה, או נציע לתלמידים לערוך תחרות בדיחות. אפשר לכתוב על הלוח שמש אסוציאציות למילה צחוק. מתוך האזכורים שיגידו התלמידים נדון במליאה או נזמין את התלמידים לשתף בזוגות או בקבוצות:

  • מהו צחוק?
  • האם הוא חיובי ומועיל? באילו הקשרים?
  • באילו מצבים הצחוק הוא בעייתי? הסבירו.
  • מה מצחיק אתכם?
  • אילו רגשות נלווים לדעתכם לצחוק?
  • באילו דרכים צחוק עשוי להשפיע על מערכות יחסים?
  • האם הייתם רוצה לצחוק יותר או פחות? מדוע?

אפשרות שנייה – לכל איש יש שם, או יותר:
נזמין את התלמידים לשתף:

  • כיצד הסובבים מכנים אתכם?
  • אילו כינויים אתם מעניקים לאחרים?
  • איזו נימה נלווית לכל אחד מהכינויים שלכם?

אפשרות שלישית – לפעמים חלומות מתגשמים?
נאזין לשיר 'חלומות מתגשמים' ונשאל את התלמידים:

  • אילו תחושות עולות לדעתכם בהגשמת חלום?
  • אילו רגשות מתוארים בשיר?
  • האם אתם מסכימים עם נימתו החיובית והמאושרת של השיר או רוצים להוסיף עליה רגשות נוספים?

הזמנה לקריאה

נקרא יחד את פרק כא פסוקים א-כא ונסביר אותם. טרם הקריאה נגיד לתלמידים כי לפנינו שני סיפורים. ננחה אותם לענות במחברותיהם על מטלות אלה:

  • תחמו את הסיפורים – מאיזה פסוק עד איזה פסוק כל סיפור. (פסוקים א-ח – סיפור ראשון, פסוקים ט-כא – סיפור שני)
  • תנו כותרת לכל אחד מהסיפורים. (הולדת יצחק, גירוש ישמעאל)
  • כתבו תקציר עלילת כל סיפור, מי הדמויות המופיעות בסיפור ומה פרטי העלילה בו.
  • כתבו אילו רגשות מופיעים בסיפור. (בסיפור הלידה נרמזת שמחתה של שרה; בסיפור הגירוש נדון עם התלמידים בשאלת רגשותיו של אברהם: נשים לב לפסוק יא: "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם". נראה את תגובת אלוהים, ואת תיאור פעולותיו הרצופות של אברהם)

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות או לעבודה עצמית (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בטרם ימלאו התלמידים את הטבלה שבדף נטרים ונספר להם כי הפועל צח"ק משמש בתנ"ך בכמה גוונים: פליאה ושמחה, זלזול וחוסר אמון, שעשוע ולעג, משחק, ואף לשון נקייה לתיאור יחסי אוהבים (למשל אצל יצחק עצמו בשעה שהיה עם רבקה אשתו עיינו בבראשית פרק כו פסוק ח). בעבודה על דף העבודה יבינו התלמידים את כל אחד מהסיפורים בפני עצמו ויבחנו את היחס ביניהם בעזרת טבלה שבה יתחקו התלמידים אחר הופעות השורש צח"ק בפסוקי סיפור הולדת יצחק, ובסיפור גירוש ישמעאל.

לאחר העבודה על דף העבודה נאסוף על הלוח את הופעות השורש צח"ק בפסוקים. נראה יחד כיצד השורש משמש מילה מנחה בסיפור הולדת יצחק, ונבחן את משמעותו.
נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות הצחוק בסיפורי בשורת הלידה? ומה משמעותו בסיפור הלידה? ובסיפור גירוש ישמעאל? (השורש צח"ק מלווה את סיפור הולדתו של יצחק, ומדגיש את המעבר בין צחוק המבטא חוסר אמונה לבין צחוק של אושר ושמחה. בהמשך לכך, עם התקדמות הפרק ניכר המעבר בין צחוק של אושר חיובי לצחוק שנדמה כהתגרות שלילית)

מתוך פרטי הטבלה, נדון עם התלמידים:

  • מדוע לדעתכם אותו שורש משמש לתיאור חוסר אמון, לתיאור אושר ושמחה ולתיאור יחסו של ישמעאל ליצחק? (אפשר להציע ששמו של יצחק מכיל בתוכו את כל מרחב ההתרחשויות הזה. אפשרויות נוספות להבנת השם אפשר למצוא במאמר של יאיר ברקאי בקישור זה)

מדרשי שמות וכינויים:
לסיום השיעור אפשר לעסוק בפשר השמות ומשמעות הכינויים של הדמויות. אם בחרתם ששיעור יעסוק רק בהולדת יצחק התמקדו בו ושאלו:

  • איזו משמעות מבין המשמעויות של השורש צח"ק מאפיינת לדעתכם את שמו של יצחק?

אם בחרתם שהשיעור יעסוק ברצף של סיפור הלידה וסיפור הגירוש, חלקו את הלוח לשני בני אברהם, יצחק וישמעאל, ולאימהותיהם, שרה והגר:
יצחק:
נזמין את התלמידים להזכיר את הידוע להם על מדרשי שמו: צחוקו של אביו; צחוקה חסר האמונה הראשון של אימו ועד צחוק התדהמה שלה: "כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי"; תיאור ישמעאל המצחק בו.

ישמעאל:
נשים לב לכינוייו. ננחה את התלמידים לחפש בפסוקים ט-יג את הכינויים והשמות השונים של בני אברהם, ולציין ליד כל כינוי – מי נקרא כך ומי הקורא. נשים לב שהבחירה בשם אינה מבטאת רק פנייה ספציפית אלא אף מבטאת את טיב היחסים ברגע הפנייה – ניכור, קרבה, שייכות ועוד.
נכוון את התלמידים בשאלות אלה:

  • מי מכנה את ישמעאל "בֶּן הָאָמָה"?
  • מי מכנה אותו "הַנַּעַר"?
  • בעבור מי הוא "בְּנוֹ"?
  • באיזה שלב בסיפור ישמעאל מכונה "הַיֶּלֶד"?

אברהם מדבר באהבה לישמעאל ולכן הכינוי הוא כינוי קרבה בין אב לבן: בְּנוֹ. ואולם בפי שרה ישמעאל אינו אהוב ואפילו אפשר לומר שהיא מתנכרת אליו ולכן היא מכנה את ישמעאל: "בֶּן הָאָמָה", ואילו את יצחק האהוב היא מכנה: "בְּנִי". הכינוי "הַיֶּלֶד" הוא תיאור אובייקטיבי ואינו מביע קשר כלשהו לילד – בתחילת הסיפור יצחק מתואר בכינוי זה בפסוק ח: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל", ובהמשך הכינוי מתאר את ישמעאל ברגע הקשה והרך שבו אברהם מניח על שכמה של הגר את המים ואת "הַיֶּלֶד". בשלב הזה בסיפור נראה שאברהם אינו מתייחס לישמעאל כבנו אלא שומר על ריחוק – ילד. אפשר לשים לב גם להבדל בין הסיפור הקודם על גירוש הגר בפרק טז, שבו ישמעאל קיבל את שמו על שם האל ששמע את עונייה של הגר האם, לעומת הפרק שלנו שבו מתואר כי אלוהים שמע את קולו של ישמעאל עצמו.

שרה:
נזכיר את הקישור הלשוני בין שרה לשררה, ונשאל את התלמידים:

  • איזו משמעות טמונה בכך לדעתכם? (כפי שמבאר רש"י, בבראשית פרק יא פסוק כט: "כמו שרה לשון שררה")

הגר:
נספר כי בערבית משמעות שורש השם הגר קשור לבריחה. נשאל את התלמידים:

  • איזו מילה בעברית קשורה לדעתכם לשם זה?

אפשר להזכיר את הצירוף החוזר ונשנה, המהדהד ואינו מרפה בציווי המקרא להתנהגות הראויה: "הַגֵּר הַגָּר". נקרא על אודות התביעה המוסרית של אלוהים מעם ישראל ביחס לגרים: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם, לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא פרק יט פסוקים לג-לד).

  • האם יש קשר בין התביעה המוסרית של אלוהים מעם ישראל ביחסם לגרים, לבין סיפורה של הגר?

מבט לחיים

ניזכר עם התלמידים במובנים השונים של הצחוק שעלו בכיתה. נזמין את התלמידים לחשוב:

  • אילו סוגי צחוק יש לנו בחיים? (יכול להיות שיעלו סוגים נוספים שלא דוברו בשיעור)
  • אילו סוגי צחוק טובים בעינינו ואילו שליליים?

ראינו שהצחוק יכול גם לשקף דרכי התמודדות שונות – חוסר אמון או אושר והודיה. ננסה לחשוב עם התלמידים:

  • האם הצחוק יכול לשקף עוד דרכי התמודדות? (נניח מבוכה, הפתעה ועוד)

השיעור מזמן לנו אפשרות להבחנות בין צחוק חיובי לשלילי. מתי אנו צוחקים צחוק חיובי ומתי שלילי. ראוי לשים לב שיש צחוק פוגע העטוף במעטפת של ליצנות, ולכן קשה מאד להילחם בו. כך לדוגמה בשעה שפוגעים במישהו אומרים: "סך הכול צחקנו…" ובתופעה זו יש להילחם. אולי בגלל הבלבול הזה בין הצחוק החיובי לשלילי ביקש אלוהים מאברהם לגרש את ישמעאל.

אם פתחנו את השיעור בשיר 'חלומות מתגשמים' אפשר יהיה כעת לסגור מעגל ולשאול:

  • האם סיפור לידת יצחק מתאים לדעתכם לאווירה הנרגשת והחיובית בשיר?
  • מצאו שורה בשיר שמתאימה לסיפור המקראי או מנוגדת אליו, והסבירו את הקשר ביניהם.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על לידת יצחק ושמנו לב לשורש צח"ק ולמשמעות השמות.
מיומנויות: בחינת ריבוי משמעויות לשוני והשפעותיו הפרשניות: התחקות אחר משמעות הצחוק בעולמנו, במקרא ובפרק.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף, דיון פרשני, כתיבה עיונית ואישית.

אפשר עוד...

מאמר על הצחוק:
למאמר 'הצחקתם אותי' של ענת בלזברג הסוקר היבטים שונים של הצחוק. פורסם במט"ח, מתוך גליליאו הצעיר: ירחון לילדים סקרנים, מרץ 2006, גיליון 26.

ביטוי:
הביטוי "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" הוא ביטוי יחידאי אשר אינו מופיע עוד בתנ"ך מלבד בסיפורנו. הפירוש המקובל והמשמש גם בעברית של ימינו: המרחק שאליו יגיע חץ הנורה מן הקשת. בהמשך מסופר כי ישמעאל היה "רֹבֶה קַשָּׁת", וזהו רמז מטרים הרומז לנו על המשך העלילה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חלומות מתגשמים
קרדיט: 'חלומות מתגשמים' שכתבה מירית בן אור והלחין צביקה פיק. הועלה על ידי penir ב-11 בנובמבר 2017.
חלומות מתגשמים

קרדיט: 'חלומות מתגשמים' שכתבה מירית בן אור והלחין צביקה פיק. הועלה על ידי penir ב-11 בנובמבר 2017.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
כאן ועכשיו
"באשר הוא שם" אמר רבי סימון: קפצו מלאכי השרת לְקַטְרֵגוֹ [להעלות דברי ביקורת על ישמעאל],...
כאן ועכשיו
"וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר, אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם." (פסוק יז)

Katy Luck/shutterstock.com

"באשר הוא שם"
אמר רבי סימון: קפצו מלאכי השרת לְקַטְרֵגוֹ [להעלות דברי ביקורת על ישמעאל], אמרו לפניו: רִבון העולמים! אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא, אתה מעלה לו באר?!
אמר להם [הקב"ה]: עכשיו מה הוא, צדיק או רשע?
אמרו לו: צדיק!
אמר להם: איני דן את האדם, אלא בשעתו.

(מתוך בראשית רבה, פרשה נג, יד)

  • המדרש מציג שאלה פילוסופית מרתקת – האם האל יכול לדון אדם לפי מה שהוא עתיד לעשות? מהי התשובה שמציע המדרש לשאלה זו?
צוחק מי שצוחק אחרון
דרש רבי עקיבא: (בראשית כא) ותרא שרה וגו', אין מצחק, אלא גִלוי עריות […] רבי...
צוחק מי שצוחק אחרון
"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק." (פסוק ט)

musmellow/shutterstock.com

דרש רבי עקיבא: (בראשית כא) ותרא שרה וגו', אין מצחק, אלא גִלוי עריות […]
רבי ישמעאל אומר: אין הלשון הזה של צחוק, אלא עבודת כוכבים […]
רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אין הלשון הזה צחוק, אלא לשון שפיכות דמים […]

(עיבוד לבראשית רבה, פרשה נג, יא)

  • כיצד מפרשים חכמים את צחוקו של ישמעאל, וכיצד ניתן לפרש את צחוקו על פי ההקשר של הסיפור?
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת
בעקבות המצב הקשה שבו היו שְׁרויים הגר וישמעאל, הגר מחליטה להתרחק מישמעאל במרחק של "כִּמְטַחֲוֵי...
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת
"וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד, וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ." (פסוק טז)

הגר וישמעאל מתוך סדרת ציורי התנ"ך של גוסטב דורה

בעקבות המצב הקשה שבו היו שְׁרויים הגר וישמעאל, הגר מחליטה להתרחק מישמעאל במרחק של "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" ממנו, כדי שלא לראות אותו מת. משמעות הביטוי "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" היא מרחק בינוני, כמרחק שאליו מגיעים חיצים הנורים מקשת.

  • חפשו דימוי אחר, המתאים למציאות של ימינו, שממחיש את המרחק שבו נמצאת הגר ביחס לישמעאל.
בן זקונים
יצחק נולד להוריו לאחר שנות המתנה מרובות למימוש ההבטחה האלוהית, כשהיו כבר זקנים, לכן הוא...
בן זקונים
"וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים." (פסוק ב)

Liudmila Fadzeyeva/shutterstock.com

יצחק נולד להוריו לאחר שנות המתנה מרובות למימוש ההבטחה האלוהית, כשהיו כבר זקנים, לכן הוא "בן זקונים".
היום נהוג להשתמש בביטוי זה כדי לתאר את הבן הצעיר ביותר במשפחה, שנולד להורים מבוגרים יחסית.

  • כיצד חשו אברהם ושרה עם היוולדו של יצחק כבן זקונים?
לכי לך אל המדבר
בשיר שלפניכם מתואר גירוש הגר מנקודת מבט מלאת חמלה למצבה של הגר. הגר מילים ולחן:...
לכי לך אל המדבר
"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק." (פסוק י)

בשיר שלפניכם מתואר גירוש הגר מנקודת מבט מלאת חמלה למצבה של הגר.

למילות השיר

הגר
מילים ולחן: שלום חנוך

כשיצלצל בעיר הפעמון בקול אדיר
אות הוא ללכת
השליכי אֶת צְרוֹרֵךְ על גב
ואת עינייך נא מִנְעִי מבכי
אמצי את יד ילדֵך, יד ישמעאל
וּשְׂאִי אותו עִמך אל התבל

קומי קומי הגר הגר
ולכי לָך אל המדבר
אל המדבר, הגר

עברי אישה בעיר
וכל אחד פניו יסתיר מפני עינייך
אמרי שלום, ברכִי הגר
את מי אשר בעיר נשאר אחרייך
אמצי את יד ילדך, יד ישמעאל
ושאי אותו עִמך אל התבל

קומי קומי הגר הגר
ולכי לך אל המדבר
אל המדבר, הגר

הנה אני אשא ידי
חזקי הגר, אל תמעדי בדרך
אל תעצרי למחות דמעות עינייך
הלחוֹת עד בוא הערב
אמצי את יד ילדך, יד ישמעאל
ושאי אותו עִמך אל התבל

קומי קומי הגר הגר
ולכי לך אל המדבר
אל המדבר, הגר

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • כיצד מתאר השיר את גירוש הגר, ובמה תיאור זה שונה מן המסופר בתנ"ך?
  • אילו תחושות מעורר הלחן, והאם תחושות אלו מתאימות לאווירה העולה מן הסיפור המקראי?

קרדיט: אריק איינשטיין – הגר/OldIsraeliSongs משירי ארץ ישראל הישנה והטובה, 2014

המגורשים
אָבֵּל פַּן (1963-1883) נולד בלטביה והתחנך במשפחה יהודית מסורתית. הוא עלה לארץ בשנת 1920 ולימד...
המגורשים
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע." (פסוק יד)

גירוש הגר מציורי התנ"ך של אבל פן, 1950 בקירוב. באדיבות המשפחה

אָבֵּל פַּן (1963-1883) נולד בלטביה והתחנך במשפחה יהודית מסורתית. הוא עלה לארץ בשנת 1920 ולימד באקדמיה לאומנות "בצלאל" בירושלים. בתחילת דרכו כאומן, התפרסם בסדרת ציורים על הפְּרָעוֹת ביהודים בזמן מלחמת העולם הראשונה.

להמשך קריאה

הוא צייר תמונות רבות בנושאים תנ"כיים, דְיוֹקָנאות (ציור פניו של אדם) וכן ציורים בנושא השׁוֹאָה.
בתמונה שלפניכם הגר וישמעאל מתוארים מכיוון גבם, ואנו, הצופים, נמצאים לכאורה במקום שממנו הם גורשו. דבר זה מדגיש את פגיעותן של הדמויות. הגר וישמעאל שניהם ארוכים וצנומים, דמויותיהם משתלבות בצבעי הרקע, הגוונים עדינים ולא רוויים, יש אזורים ריקים רבים בציור ונדמה שהצהוב המדברי שלעברו הם פוסעים מציף את הכול, גם את האוויר סביב. כל אלה יוצרים אווירה שקטה ומלאת תוּגָה, אך גם הרגשת מחנק.

  • התבוננו בציור נוסף של אבל פן, גירוש אדם וחוה מגן העדן. מה הם קווי הדמיון בין תיאור גירוש אדם וחוה מגן העדן לבין תיאור גירוש הגר וישמעאל? מדוע יצר האומן דמיון בין שני הסיפורים?
מדבר פארן
  החוקרים אינם תמימי דעים בנוגע לזיהוי הוודאי של מדבר פארן. אחת ההצעות שהועלתה היא...
מדבר פארן
"וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." (פסוק כא)

ואדי פארן, Nika Lerman/shutterstock.com

 

החוקרים אינם תמימי דעים בנוגע לזיהוי הוודאי של מדבר פארן.
אחת ההצעות שהועלתה היא שמדבר פארן הוא מדבר הררי ושומם המשתרע בין ישראל לבין מצרים, על פני חלק מן הנגב וממדבר סיני, והוא המקום שבו התיישב ישמעאל לאחר גירושו מבית אברהם.

להמשך קריאה

בהמשך מוזכר מדבר פארן בסיפור נדודי בני ישראל במדבר, וגם דוד הגיע אליו בעת שברח מפני שאול.
בחפירות ארכאולוגיות במקום נמצאו שרידי התיישבות קדומה, מתקופת מלכי יהודה ועד לתקופה הערבית הקדומה.
על פי הקוראן, מדבר פארן שוכן דווקא בערב הסעודית, שבה נמצאת העיר המקודשת למוסלמים – מֶכָּה.

  • מה מאפיין את מקום מושבו של ישמעאל?
ארץ גרר
גרר אומנם אינה מוזכרת מפורשות בסיפורנו, אולם היא המקום המכונה כאן "אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים". מן הפרק...
ארץ גרר
"וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים." (פסוק לב)

נוף נחל גרר, 2013. לע"מ.

קרטוגרפיה: סופר מיפוי.

גרר אומנם אינה מוזכרת מפורשות בסיפורנו, אולם היא המקום המכונה כאן "אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים". מן הפרק הקודם (כ) אנו יודעים כי אבימלך היה מלך גרר. גרר הייתה עיר ממלכה חשובה בנגב המערבי, והיא הייתה ממוקמת בין עזה לבאר שבע.

להמשך קריאה

באזור נמצא נחל גרר המוכר לנו היום, ובסביבתו היו שטחי מרעה, בארות מים רבות ושטחים חקלאיים.
במסגרת נדודיהם בארץ הגיעו לגרר אברהם ויצחק, ושהו בה באישורו של אבימלך.
נראה כי גרר הייתה עיר מלוכה כנענית שהפכה לעיר מרכזית בתקופה הפלשתית. אחר כך, מראשית ימי המלוכה בישראל ועד המאה השמינית לפני הספירה, הייתה גרר לעיר מלוכה ישראלית. העיר שלטה על אזורים נרחבים בצפון הנגב, אזור שבו הייתה התיישבות עד לתקופה הרומאית-ביזנטית. הזיהוי המדויק של העיר ומיקומה אינם ידועים, ויש השערות שונות בעניין זה.

  • מדוע הפכה גרר לעיר מרכזית בתקופות שונות?
ברית מילה
ברית מילה היא מצווה מרכזית ביהדות, לפיה כל זכר יהודי חייב לְהִמוֹל ביום השמיני לאחר...
ברית מילה
"וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים." (פסוק ד)

מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך, מאוסף מוזיאון ישראל צילום © מוזיאון ישראל.

ברית מילה היא מצווה מרכזית ביהדות, לפיה כל זכר יהודי חייב לְהִמוֹל ביום השמיני לאחר לידתו. המילה היא כריתת העורלה המקיפה את איבר המין הגברי. טקס המילה היה קיים גם בקרב עמים שכנים במזרח הקדום, שנהגו לבצע את טקס המילה באמצעות אבני צור חדות.

להמשך קריאה

אברהם קיים את המצווה בעת שנצטווה עליה בהיותו בן תשעים ותשע שנים, הוא מל גם את בנו ישמעאל בגיל שלוש-עשרה ואת יצחק בגיל שמונה ימים. בעקבות סיפור זה נוהגים עד היום המוסלמים למול את בניהם לפני הגיעם לגיל שלוש-עשרה.
הנצרות, בהשפעת התרבות היוונית, התנגדה לברית המילה וראתה בה פגיעה בשלמות הגוף של האדם.

  • מהי עמדתה של כל אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות, אסלאם) בנוגע למילת הבנים?
  • חפשו באינטרנט טיעונים בעד ונגד ברית המילה והציגו אותם בכיתה.
חמת מים
חֵמַת המים שהגר לוקחת איתה אל המדבר היא מעין מימייה עשויה מעור צאן, הקרויה גם...
חמת מים
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ, וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע." (פסוק יד)

נושא מים בירושלים, 1890-1900 בערך. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington

חֵמַת המים שהגר לוקחת איתה אל המדבר היא מעין מימייה עשויה מעור צאן, הקרויה גם "נֹאד מים" במקומות אחרים במקרא.

  • אילו הייתם הגר, מה הייתם לוקחים אתכם לדרך?
  • עיינו בהמשך הסיפור. מדוע חשוב למספר לומר לנו שהגר לקחה חמת מים ביציאתה למדבר?
הגר הפרטית שלי
בסרטון תוכלו להתרשם מנקודת מבטה של גילה אלמגור, אחת השחקניות המוערכות בישראל, על דמותה של...
הגר הפרטית שלי
"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק." (פסוק י)

בסרטון תוכלו להתרשם מנקודת מבטה של גילה אלמגור, אחת השחקניות המוערכות בישראל, על דמותה של הגר.

  • כיצד רואה גילה אלמגור את מעשה הגירוש של הגר?

קרדיט: הגר, גילה אלמגור. מטח

זמן מדבר
לאחר הגירוש מבית אברהם, הגר וישמעאל משתקעים במדבר. בסרטון שלפניכם תוכלו לקבל הצצה לחיים במדבר.
זמן מדבר
"וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת." (פסוק כ)

לאחר הגירוש מבית אברהם, הגר וישמעאל משתקעים במדבר. בסרטון שלפניכם תוכלו לקבל הצצה לחיים במדבר.

  • אילו תכונות ויכולות דרושות למי שחי במדבר?

קרדיט: Desert time זמן מדבר/Eyal Bartov, 2012