הולדת יצחק והשלכותיה
פסוקים א-ט (או פסוקים א-כא)
בכמה מילים
מסכת ארוכה של ציפייה, סבל, בדידות וכמיהה מגיעה אל סיומה בפרקנו עם הולדת יצחק. ואולם בד בבד עם התרת הציפייה לילד – נוצרים בלב אברהם ושרה אתגרים אחרים. מהלך ההוראה מציע להתעמק בשמות ובכינויים, של הילד שנולד ושל הילד המגורש, כמפתח המאפשר להתבונן בשאלות הרגשיות העולות מסיפורים אלו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – על הצחוק:
נזמין תלמיד לספר בדיחה לכיתה, או נציע לתלמידים לערוך תחרות בדיחות. אפשר לכתוב על הלוח שמש אסוציאציות למילה צחוק. מתוך האזכורים שיגידו התלמידים נדון במליאה או נזמין את התלמידים לשתף בזוגות או בקבוצות:
- מהו צחוק?
- האם הוא חיובי ומועיל? באילו הקשרים?
- באילו מצבים הצחוק הוא בעייתי? הסבירו.
- מה מצחיק אתכם?
- אילו רגשות נלווים לדעתכם לצחוק?
- באילו דרכים צחוק עשוי להשפיע על מערכות יחסים?
- האם הייתם רוצה לצחוק יותר או פחות? מדוע?
אפשרות שנייה – לכל איש יש שם, או יותר:
נזמין את התלמידים לשתף:
- כיצד הסובבים מכנים אתכם?
- אילו כינויים אתם מעניקים לאחרים?
- איזו נימה נלווית לכל אחד מהכינויים שלכם?
אפשרות שלישית – לפעמים חלומות מתגשמים?
נאזין לשיר 'חלומות מתגשמים' ונשאל את התלמידים:
- אילו תחושות עולות לדעתכם בהגשמת חלום?
- אילו רגשות מתוארים בשיר?
- האם אתם מסכימים עם נימתו החיובית והמאושרת של השיר או רוצים להוסיף עליה רגשות נוספים?
הזמנה לקריאה
נקרא יחד את פרק כא פסוקים א-כא ונסביר אותם. טרם הקריאה נגיד לתלמידים כי לפנינו שני סיפורים. ננחה אותם לענות במחברותיהם על מטלות אלה:
- תחמו את הסיפורים – מאיזה פסוק עד איזה פסוק כל סיפור. (פסוקים א-ח – סיפור ראשון, פסוקים ט-כא – סיפור שני)
- תנו כותרת לכל אחד מהסיפורים. (הולדת יצחק, גירוש ישמעאל)
- כתבו תקציר עלילת כל סיפור, מי הדמויות המופיעות בסיפור ומה פרטי העלילה בו.
- כתבו אילו רגשות מופיעים בסיפור. (בסיפור הלידה נרמזת שמחתה של שרה; בסיפור הגירוש נדון עם התלמידים בשאלת רגשותיו של אברהם: נשים לב לפסוק יא: "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם". נראה את תגובת אלוהים, ואת תיאור פעולותיו הרצופות של אברהם)
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות או לעבודה עצמית (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בטרם ימלאו התלמידים את הטבלה שבדף נטרים ונספר להם כי הפועל צח"ק משמש בתנ"ך בכמה גוונים: פליאה ושמחה, זלזול וחוסר אמון, שעשוע ולעג, משחק, ואף לשון נקייה לתיאור יחסי אוהבים (למשל אצל יצחק עצמו בשעה שהיה עם רבקה אשתו עיינו בבראשית פרק כו פסוק ח). בעבודה על דף העבודה יבינו התלמידים את כל אחד מהסיפורים בפני עצמו ויבחנו את היחס ביניהם בעזרת טבלה שבה יתחקו התלמידים אחר הופעות השורש צח"ק בפסוקי סיפור הולדת יצחק, ובסיפור גירוש ישמעאל.
לאחר העבודה על דף העבודה נאסוף על הלוח את הופעות השורש צח"ק בפסוקים. נראה יחד כיצד השורש משמש מילה מנחה בסיפור הולדת יצחק, ונבחן את משמעותו.
נשאל את התלמידים:
- מה משמעות הצחוק בסיפורי בשורת הלידה? ומה משמעותו בסיפור הלידה? ובסיפור גירוש ישמעאל? (השורש צח"ק מלווה את סיפור הולדתו של יצחק, ומדגיש את המעבר בין צחוק המבטא חוסר אמונה לבין צחוק של אושר ושמחה. בהמשך לכך, עם התקדמות הפרק ניכר המעבר בין צחוק של אושר חיובי לצחוק שנדמה כהתגרות שלילית)
מתוך פרטי הטבלה, נדון עם התלמידים:
- מדוע לדעתכם אותו שורש משמש לתיאור חוסר אמון, לתיאור אושר ושמחה ולתיאור יחסו של ישמעאל ליצחק? (אפשר להציע ששמו של יצחק מכיל בתוכו את כל מרחב ההתרחשויות הזה. אפשרויות נוספות להבנת השם אפשר למצוא במאמר של יאיר ברקאי בקישור זה)
מדרשי שמות וכינויים:
לסיום השיעור אפשר לעסוק בפשר השמות ומשמעות הכינויים של הדמויות. אם בחרתם ששיעור יעסוק רק בהולדת יצחק התמקדו בו ושאלו:
- איזו משמעות מבין המשמעויות של השורש צח"ק מאפיינת לדעתכם את שמו של יצחק?
אם בחרתם שהשיעור יעסוק ברצף של סיפור הלידה וסיפור הגירוש, חלקו את הלוח לשני בני אברהם, יצחק וישמעאל, ולאימהותיהם, שרה והגר:
יצחק:
נזמין את התלמידים להזכיר את הידוע להם על מדרשי שמו: צחוקו של אביו; צחוקה חסר האמונה הראשון של אימו ועד צחוק התדהמה שלה: "כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי"; תיאור ישמעאל המצחק בו.
ישמעאל:
נשים לב לכינוייו. ננחה את התלמידים לחפש בפסוקים ט-יג את הכינויים והשמות השונים של בני אברהם, ולציין ליד כל כינוי – מי נקרא כך ומי הקורא. נשים לב שהבחירה בשם אינה מבטאת רק פנייה ספציפית אלא אף מבטאת את טיב היחסים ברגע הפנייה – ניכור, קרבה, שייכות ועוד.
נכוון את התלמידים בשאלות אלה:
- מי מכנה את ישמעאל "בֶּן הָאָמָה"?
- מי מכנה אותו "הַנַּעַר"?
- בעבור מי הוא "בְּנוֹ"?
- באיזה שלב בסיפור ישמעאל מכונה "הַיֶּלֶד"?
אברהם מדבר באהבה לישמעאל ולכן הכינוי הוא כינוי קרבה בין אב לבן: בְּנוֹ. ואולם בפי שרה ישמעאל אינו אהוב ואפילו אפשר לומר שהיא מתנכרת אליו ולכן היא מכנה את ישמעאל: "בֶּן הָאָמָה", ואילו את יצחק האהוב היא מכנה: "בְּנִי". הכינוי "הַיֶּלֶד" הוא תיאור אובייקטיבי ואינו מביע קשר כלשהו לילד – בתחילת הסיפור יצחק מתואר בכינוי זה בפסוק ח: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל", ובהמשך הכינוי מתאר את ישמעאל ברגע הקשה והרך שבו אברהם מניח על שכמה של הגר את המים ואת "הַיֶּלֶד". בשלב הזה בסיפור נראה שאברהם אינו מתייחס לישמעאל כבנו אלא שומר על ריחוק – ילד. אפשר לשים לב גם להבדל בין הסיפור הקודם על גירוש הגר בפרק טז, שבו ישמעאל קיבל את שמו על שם האל ששמע את עונייה של הגר האם, לעומת הפרק שלנו שבו מתואר כי אלוהים שמע את קולו של ישמעאל עצמו.
שרה:
נזכיר את הקישור הלשוני בין שרה לשררה, ונשאל את התלמידים:
- איזו משמעות טמונה בכך לדעתכם? (כפי שמבאר רש"י, בבראשית פרק יא פסוק כט: "כמו שרה לשון שררה")
הגר:
נספר כי בערבית משמעות שורש השם הגר קשור לבריחה. נשאל את התלמידים:
- איזו מילה בעברית קשורה לדעתכם לשם זה?
אפשר להזכיר את הצירוף החוזר ונשנה, המהדהד ואינו מרפה בציווי המקרא להתנהגות הראויה: "הַגֵּר הַגָּר". נקרא על אודות התביעה המוסרית של אלוהים מעם ישראל ביחס לגרים: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם, לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא פרק יט פסוקים לג-לד).
- האם יש קשר בין התביעה המוסרית של אלוהים מעם ישראל ביחסם לגרים, לבין סיפורה של הגר?
מבט לחיים
ניזכר עם התלמידים במובנים השונים של הצחוק שעלו בכיתה. נזמין את התלמידים לחשוב:
- אילו סוגי צחוק יש לנו בחיים? (יכול להיות שיעלו סוגים נוספים שלא דוברו בשיעור)
- אילו סוגי צחוק טובים בעינינו ואילו שליליים?
ראינו שהצחוק יכול גם לשקף דרכי התמודדות שונות – חוסר אמון או אושר והודיה. ננסה לחשוב עם התלמידים:
- האם הצחוק יכול לשקף עוד דרכי התמודדות? (נניח מבוכה, הפתעה ועוד)
השיעור מזמן לנו אפשרות להבחנות בין צחוק חיובי לשלילי. מתי אנו צוחקים צחוק חיובי ומתי שלילי. ראוי לשים לב שיש צחוק פוגע העטוף במעטפת של ליצנות, ולכן קשה מאד להילחם בו. כך לדוגמה בשעה שפוגעים במישהו אומרים: "סך הכול צחקנו…" ובתופעה זו יש להילחם. אולי בגלל הבלבול הזה בין הצחוק החיובי לשלילי ביקש אלוהים מאברהם לגרש את ישמעאל.
אם פתחנו את השיעור בשיר 'חלומות מתגשמים' אפשר יהיה כעת לסגור מעגל ולשאול:
- האם סיפור לידת יצחק מתאים לדעתכם לאווירה הנרגשת והחיובית בשיר?
- מצאו שורה בשיר שמתאימה לסיפור המקראי או מנוגדת אליו, והסבירו את הקשר ביניהם.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על לידת יצחק ושמנו לב לשורש צח"ק ולמשמעות השמות.
מיומנויות: בחינת ריבוי משמעויות לשוני והשפעותיו הפרשניות: התחקות אחר משמעות הצחוק בעולמנו, במקרא ובפרק.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף, דיון פרשני, כתיבה עיונית ואישית.
מאמר על הצחוק:
למאמר 'הצחקתם אותי' של ענת בלזברג הסוקר היבטים שונים של הצחוק. פורסם במט"ח, מתוך גליליאו הצעיר: ירחון לילדים סקרנים, מרץ 2006, גיליון 26.
ביטוי:
הביטוי "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" הוא ביטוי יחידאי אשר אינו מופיע עוד בתנ"ך מלבד בסיפורנו. הפירוש המקובל והמשמש גם בעברית של ימינו: המרחק שאליו יגיע חץ הנורה מן הקשת. בהמשך מסופר כי ישמעאל היה "רֹבֶה קַשָּׁת", וזהו רמז מטרים הרומז לנו על המשך העלילה.