סגור תצוגת כיתה
הפרק

הכל נשאר במשפחה?

פרק כז

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך זה נתמקד בכוחה של הברכה והשפעתה על הדמויות שבפרק. ננסה לגעת בשאלות הגדולות דרך היכרות עם פשט הסיפור ומדרשי תמונה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – סקר:
נבקש מהתלמידים לענות על סקר קצר (אפשר לערוך סקר מתוקשב באפליקציית מנטימטר, למשל)

  • כתבו שני ביטויים שאמר לכם אחד ההורים (אולי אפילו בלי כוונה) והשפיעו עליכם מאוד, בדימוי עצמי, בבחירות בחיים או ביחסים בין-אישיים – ביטוי אחד שהשפיע לחיוב וביטוי שני שהשפיע לשלילה.

נאסוף את המילים ונכתוב אותן בשתי קבוצות על הלוח, או לחלופין באופן מתוקשב בשני ענני מילים. נבקש מהתלמידים להגיב לדברים המופיעים על הלוח:

  • האם יש אמירות שאתם מזדהים איתן או חולקים עליהן?
  • האם יש דבר מהדברים שכתובים על הלוח שהייתם בוחרים להגיד גם לילדיכם?
  • אילו דברים נאמרו בלי כוונה ועדיין השפיעו מאוד?

אפשרות שנייה – עבודה בזוגות:
נחלק את הכיתה לזוגות, לכל זוג ניתן דמות מארבעת גיבורי הפרק. נבקש מכל זוג לחלק את הפרק לארבעה חלקים ולתת כותרת לכל חלק – את הכותרות הם צריכים לבחור מנקודת המבט של הדמות שהם קיבלו – כאילו הדמות כותבת ספר אוטוביוגרפי ואילו הכותרות שהיא נותנת. נתינת הכותרת מפגישה את התלמידים עם הטקסט ומזמינה אפשרויות קריאה שונות.
נשמע את הכותרות השונות ונבדוק אילו כותרות שניתנו לחלקים זהים מתנגשות זו עם זו ואילו אולי משלימות זו את זו. נבדוק מהו הסיפור שכל דמות מספרת. דרך הכותרות ננסה להרגיש מהם היחסים בתוך המשפחה.

דברים שאינם נאמרים

נקרא יחד את פרק כז ונסביר בזמן הקריאה את המילים הקשות (הקטע אמנם ארוך, אך כדאי שהתלמידים יכירו את מסגרת הסיפור). מומלץ בסוף הקריאה לבקש מאחד התלמידים לחזור על הסיפור בלשונו כדי שהסיפור יהיה מובן.
נבקש מהתלמידים למצוא את הכינויים שבהם מתוארים בפרק יעקב ועשו, לסמן אותם בשני צבעים, צבע שונה לכל אח, ולהקיף בעיגול את הכינויים שמעידים על יחס מיוחד לדעתם.

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם אפשר ללמוד מתוך הכינויים על יחס ההורים אל ילדיהם? (נראה שרבקה קשורה יותר ליעקב בעוד יצחק מחובר יותר לעשו)
  • מה אפשר לשער מתוך כך על היחסים שבין האחים?

נבקש מהתלמידים למצוא את כל הביטויים בפרק המביעים רגשות. (החרדה של יצחק ברגע שהבין שרימו אותו, הצעקה המרה של עשו, השנאה של עשו ליעקב, הכעס של עשו, החרדה של רבקה שיעקב יינשא לבנות כנען)

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם אפשר ללמוד מתיאור רגשות אלה? 
  • האם הם מגלים לנו דברים על היחסים בתוך משפחת יצחק ורבקה? 

תמונות מחיי המשפחה

נתבונן בשתי התמונות בנספח א. שתי התמונות צוירו במאה ה-17 בסגנון דומה, אך כל אומן נתן פרשנות אחרת לאירועי הפרק.

  • זהו חמישה פרטים בכל תמונה המתאימים למתואר בפרק שלפנינו.
  • זהו ארבעה פרטים שאינם מתאימים למה שתואר בפרק.
  • באיזו תמונה ייצוג הדמויות נאמן יותר? נמקו והביאו תימוכין מהפסוקים.
  • באילו מהתמונות מערכת היחסים במשפחה קרובה יותר למה שעולה מן הפרק? נמקו והביאו תימוכין מהפסוקים.

במה אברכנו?

  • קראו את ברכת אלוהים לאברהם בבראשית פרק יב פסוקים ב-ג ופסוק ו וסמנו את המוקדים של הברכה.
  • קראו את פסוקים כח-כט בפרק שלפנינו (פרק כז). מה מתוך הברכה שזכה לה אברהם בוחר יצחק להעביר אל בנו ומה הוא משמיט? איך תסבירו זאת? (יצחק מברך בשפע יבולים ועליונות על עמים אחרים, וכמו בברכת אברהם הוא מברך: "אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ". אין בברכת יצחק התייחסות לריבוי הצאצאים. אולי יצחק רצה לפצל את ברכות אברהם לשני בניו).
  • הציעו חמישה דברים נוספים שבהם יכול היה יצחק לברך את בנו עשו.
  • מדוע לדעתכם בחר יצחק דווקא בברכה זו: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ"?
  • באיזה אופן לדעתכם משקפת הברכה של יצחק לעשו את היחסים במשפחה? (ברכת עשו מתכתבת עם ברכת יעקב. תחילתה שעוסקת בשפע דומה לברכת יעקב. הברכה מתקשרת גם למשלח ידו של עשו. המשך הברכה משקף את עליונותו של יעקב על עשו)

הצעה להרחבה:
יש המזהים דמיון בין הברכה הניתנת לעשו לברכה שזכה לה אחיו הבכור של יצחק, ישמעאל (בראשית טז יב). נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות דמיון כזה לדעתכם? (אפשר אולי להצביע על קשר מהותי בין עשו לישמעאל)
  • הפרשנים במהלך הדורות התחבטו בפירוש הברכה (דברי הפרשנים מובאים בנספח ב – ילד של מי אתה?). קריאה אחת מציעה לראות בברכה אפשרות של קיום משותף של האחים. קריאה שנייה מבינה כי בחיי האחים יהיה מאבק מתמיד.
  • נסו להסביר מה הוביל כל קבוצה של פרשנים למסקנה שלה?
  • עם איזו קריאה אתם מתחברים לאור מה שפגשתם בלימוד?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ביחידה זו ערכנו היכרות ראשונית עם הפרק. ניסינו לשמוע את מגוון הקולות הגלויים והסמויים העולים ממנו. בדקנו את היחסים המשפחתיים המניעים את הדמויות ואולי מעצבים את הברכה.
מיומנויות: זיהוי תיאור עקיף של דמות דרך כינויים, זיהוי נושאים עיקריים בפרק, פרשנות ויזאולית.
מתודות: מדרש תמונה, חלוקת הפרק ומתן כותרות אישיות, השוואה בין טקסטים, סימון מילות מפתח בצבעים.

אפשר עוד...

עיוורון:
מסופר על דמויות נוספות במקרא שהתעוורו, למשל: עלי הכהן (שמואל א פרק ג), אחיה השילוני (מלכים א פרק יד) ויעקב (בראשית פרק מח), לצד דמויות שגרמו להן להתעוור כמו שמשון (שופטים פרק טז) והמלך צדקיהו (מלכים ב פרק כה). בספרות יש לעיוורון משמעות סמלית – לעיתים משיק העיוורון הפיזי לזה המוסרי (עלי הכהן) ולפעמים באופן אירוני מאפשר לראות את האמת (שמשון).
אפשר לשאול מהי המשמעות הסמלית שיש לעיוורונו של יצחק בסיפור. אפשר להתחקות אחר השורשים המשוערים של עיוורונו (דרך מדרשי חז"ל) ולבדוק את הקשרם לסיפור. כמו כן, אפשר לנסות ולבדוק עם התלמידים מהם הנקודות העיוורות שלנו בחיים לגבי עצמנו ובמעגלים הקרובים. בתוך כך רצוי לשים לב לשאר החושים המופיעים בפרק ולשאול על אילו חושים אנחנו יכולים באמת להסתמך.

הברכה:
בעולם העתיק הברכה איננה איחול אלא מעין מתת אלוהי. נוכל לראות את זאת כבר בברכות האל בסיפורי הבריאה (בראשית פרק א), בברכות המכוננות לאברם (בראשית פרק יב, בברכות יעקב לבניו (בראשית פרק מט), בפרשת הברכות והקללות שמשמיע משה לעם טרם כניסתו לארץ (דברים פרקים כז-כח) וכמובן בסיפור בלעם (במדבר פרק כב).
נוכל לבדוק עם התלמידים באילו הקשרים חברתיים מילים הן בעלות משמעות רבה בשבילם. אפשר לתהות על הפער בין המילה המדוברת והכתובה או אולי לבדוק אילו מילים או "ברכות" איבדו את משמעותם בעבורם ואילו השפיעו על מסלול חייהם.

הבגד והתחפושת:
בכמה סיפורים בתנ"ך מופיעה הרמייה הקשורה לבגדים והסתתרות: בסיפורם של יהודה, בנו של יעקב, ותמר המתחפשת לזונה כדי להשיג את מבוקשה (בראשית פרק לח), בסיפור שאול המלך שמתחפש שלא יזהו שהולך לבעלת האוב (שמואל א' פרק כ"ח), אשת ירבעם שמתחפשת בבואה אל אחיה השילוני (מלכים א' יד') גם בסיפור גן עדן יש קשר בין רמייה, הסתתרות ובגדים. סיפורים אלה עוסקים ב'מהי האמת'. המתח בין הפנים והחוץ, בין הדרך שבה אנחנו מציגים עצמנו לעולם ובין הזהות האמיתית שלנו יכול להיות רלוונטי מאוד לעולמם של התלמידים. אפשר לדבר על הקלות שבהטעיה מצד אחד, ומצד שני על הבגד כסמן חיצוני שמבטא אותנו או לחלופין מעצב אותנו.

רב יעבוד צעיר:
אפשר לתת את הדעת על כך בתוך ההקשר ההיסטורי שבו התהווה העם היהודי, ולחשוב האם רעיון זה בא לידי ביטוי או לא. ואולי גם למשוך קווי דמיון לתפיסה הקולקטיבית שלנו היום כעם קטן הנלחם על נפשו. הדגשת רעיון זה יכולה לעורר דיון על הדרך שבה נצבר ונשמר כוח (אמיתי וסמלי) בחברה. אפשר לשאול אם אנחנו מבכרים באופן אוטומטי קבוצות או אנשים מסוימים, בחיינו האישיים ובחברה, ומה העמדה הסמויה של המקרא.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ויאמר עֵשָׂו בליבו
הָרְשָׁעִים, בִּרְשׁוּת לִבָּם: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" (בראשית כז, מא), "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ" (תהלים יד, א),...
ויאמר עֵשָׂו בליבו
"וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי." (פסוק מא)

הָרְשָׁעִים, בִּרְשׁוּת לִבָּם: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" (בראשית כז, מא), "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ" (תהלים יד, א), "וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ" (מלכים א יב, כו), "וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ" (אסתר ו, ו).
אֲבָל הַצַּדִּיקִים, לִבָּם בִּרְשׁוּתָם, כמו שכתוב: "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ" (שמואל א א, יג), "וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ" (דניאל א, ח), "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ" (שמואל א כז, א), ודוֹמִין לְבוֹרְאָן: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ" (בראשית ח, כא).

(מדרש אסתר רבה, פרשה י, ג)

קראו את פסוקים לד-מא וענו:

  • כיצד הגיב עֵשָׂו לגנבת הברכה על ידי אחיו? ציינו שתי תגובות.
  • המדרש מונה את עֵשָׂו עם הרשעים. האם אתם מסכימים עם קביעה זו?
העיוורון של יצחק
חז"ל הציעו טעמים לעיוורון של יצחק: אמר ר' אליעזר בן עזריה: "מֵרְאֹת" ברע, מראות ברעתן...
העיוורון של יצחק
"וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת…" (פסוק א)

חז"ל הציעו טעמים לעיוורון של יצחק:

אמר ר' אליעזר בן עזריה: "מֵרְאֹת" ברע, מראות ברעתן של רשע. אמר הקב"ה: יהיה יצחק יוצא לשוק ויהיו הבריות אומרין: זה אביו של אותו רשע! אלא הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו.
דבר אחר: "מֵרְאֹת" – מכוח אותה ראייה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו והיו רשומות בתוך עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו.

(מדרש בראשית רבה, פרשה ס, ה)

  • מדוע לדעתכם חיפשו חז"ל טעם לעיוורון, ולא פירשו אותו כפשוטו – עיוורון בשל זקנה?
של מי הקול ושל מי הידיים?
יעקב מגיע לאביו בעצת אימו כדי לזכות בברכה. יצחק מרגיש שמשהו לא בסדר. הידיים הלובשות...
של מי הקול ושל מי הידיים?
"וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו." (פסוק כב)

גריט ווילמס הורסט, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Dulwich Picture Gallery, מתוך ויקישיתוף

יעקב מגיע לאביו בעצת אימו כדי לזכות בברכה. יצחק מרגיש שמשהו לא בסדר.

להמשך קריאה

הידיים הלובשות את עורות גדיי העיזים גורמות לו להרגיש שהוא נוגע בידיו של עֵשׂו, אבל הקול שהוא שומע הוא קולו של יעקב. דברי יצחק הפכו לביטוי שמשמעו הטעיה או סתירה: הדברים נעשים על ידי גורם אחד, אבל עומד מאחוריהם גורם אחר.

  • דברי יצחק הפכו לביטוי שמשמעו הטעיה או סתירה הדברים הנעשים על ידי גורם אחד, אבל עומד מאחוריהם גורם אחר. חפשו את המשפט הזה באינטרנט בכותרות העיתונים וכתבו על מה הוא נאמר כיום, ולאילו כותרות הוא משמש.
בכורה בעבור נזיד עדשים
עֵשָׂו חזר עייף ורעֵב מן הציד בשדה ורצה לאכול את הנזיד, תבשיל עדשים אדום שיעקב...
בכורה בעבור נזיד עדשים
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים..." (כה, לג–לד)

עֵשָׂו חזר עייף ורעֵב מן הציד בשדה ורצה לאכול את הנזיד, תבשיל עדשים אדום שיעקב הכין

להמשך קריאה

יעקב מַתנֶה את מסירת הנזיד בקבלת הבכורה מעֵשָׂו ועשׂו… מסכים. מאז נכנס לשימוש הפתגם: "בעבור נְזִיד עדשים".

  • מעמד הבכור בעת המודרנית שונה מאוד ממעמד הבכור בחברה המקראית. בחברה המקראית ממלא הבכור תפקיד בעל משמעות חברתית מעצם סטטוס הלידה שלו. קראו על בכור ובכורה – למה יעקב רצה כל כך את הבכורה?

קרדיט: שבשבת, אומן על חושי. © מטח

אהבת רבקה
  המקרא בדרך כלל אינו מציין רגשות, ולכן הפסוק המתאר את יחסי רבקה ויעקב: "וְרִבְקָה...
אהבת רבקה
"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ." (פסוק ח)

גוברט פלינק, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Rijksmuseum Amsterdam, Amsterdam

אבל פן, "יעקב ורבקה", פסטל, 1932 בקרוב. הקרדיט: © משפחת האומן

 

המקרא בדרך כלל אינו מציין רגשות, ולכן הפסוק המתאר את יחסי רבקה ויעקב: "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" הוא דרמטי.

להמשך קריאה

אבל פן לוקח משפט זה ומבטא אותו בעוצמה רגשית רבה. אהבת רבקה ליעקב ניכרת משפת הגוף שלה.
גם בציור של גוברט פלינק "יצחק מברך את יעקב", 1638, נראים יחסי קרבה בין רבקה ליעקב. רבקה עומדת בין יעקב ליצחק ורוכנת לעבר יצחק. רבקה משמשת כעיניים של יצחק ומקדמת את מעמדו של יעקב בכך שהיא מאפשרת לו לזכות בברכה.

  • בפרק כה בפסוק כח נאמר "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב". כיצד יחסה המועדף והאוהב של רבקה בא לידי ביטוי בכל אחד מהציורים?
יעקב ועֵשׂו
יחסי יעקב ועֵשׂו זכו להתייחסות בתרבות העברית לדורותיה. יש והם מסמלים מאבק בין שני עמים...
יעקב ועֵשׂו
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק." (פסוק יא)

יחסי יעקב ועֵשׂו זכו להתייחסות בתרבות העברית לדורותיה. יש והם מסמלים מאבק בין שני עמים (גויים) ויש והם מסמלים מאבק בין אחים על רקע שונוּת.
גם המשורר חיים נחמן ביאליק הקדיש לכך יצירה (משנת 1869).

למילות השיר

ביאליק נחלת הכלל

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ,
חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
כּוֹסוֹ – חַיָּיו,
לִשְׁתּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה,
נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
אֶל צוּר חַיָּיו
לְהוֹדוֹת חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה –
אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,
לְהַכּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ,
אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
בָּנָיו – חַיָּיו,
לְגַדְּלָם חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

  • האם דמותו של יעקב מוצגת באור חיובי בשיר?
  • לאיזה אירוע ספציפי (מן הפרקים הקודמים) רומז ביאליק בבית הראשון? ולאיזה פסוק בפרקנו הוא רומז בבית האחרון?
קרדיט: "פסק זמן". מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: שם טוב לוי. Ido Ahitoov פורסם בתאריך 28 בנוב׳ 2013.
חרן
עיר קדומה בפדן ארם שהייתה מפורסמת בימי קדם כמרכז הצפוני שבמסופוטמיה לפולחן אל הירח סין,...
חרן
"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה." (פסוק מג)

עיר קדומה בפדן ארם שהייתה מפורסמת בימי קדם כמרכז הצפוני שבמסופוטמיה לפולחן אל הירח סין, שמרכזו הדרומי היה באור כשדים.

להמשך קריאה

היא הייתה ידועה גם כעיר מסחר בדרך הסוחרים החשובה נינוה – חרן – כרכמיש – חלב – דמשק – כנען.

תרח ואברהם התיישבו בחרן בצאתם מאוּר כשדים בדרכם לארץ כנען. תרח אבי אברהם מת בעיר ואברהם הוסיף לראות בחרן את ארצו ומולדתו, ואליה שלח את אליעזר עבדו לקחת אישה לבנו יצחק.

  • היכנסו ל־Google Earth ועקבו אחר המסע שערך יעקב מכנען לחרן. כמה ק"מ יש בין שני המרכזים האלו?
שבעת החושים
פרק כז מציע בחינה מרתקת של השימוש בשבעת החושים בעת ההתרחשות המתארת את ברכת יצחק...
שבעת החושים
"וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא." (פסוק כא)

infini / Shutterstock.com

פרק כז מציע בחינה מרתקת של השימוש בשבעת החושים בעת ההתרחשות המתארת את ברכת יצחק לבניו.

להמשך קריאה

מניין שבעה? ודאי נתקלתם במונח 'חמשת החושים', אך לזה נוספו שניים: שיווי משקל ותנועה.

  • אתרו בפרק כולו כל אחד מן החושים וציינו את הפסוקים המתאימים.
דגן, תירוש ויצהר
  יצחק מברך את יעקב (הוא חושב שזהו בכורו עֵשׂו) בברכת פוריות. הוא מברך את...
דגן, תירוש ויצהר
"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ." (פסוק כח)

קנקן, חפירות עין ציפורי, מתוארך ל 6000 לפנה"ס בערך. בקנקן נמצאו שרידי שמן זית. נמרוד גצוב ויניר מילבסקי רשות העתיקות; בדיקות החומר האורגני בקנקן: דבורי נמדר, האוניברסיטה העברית

 

יצחק מברך את יעקב (הוא חושב שזהו בכורו עֵשׂו) בברכת פוריות. הוא מברך את אדמתו – שתזכה בהרבה טל וגשם, והארץ תהיה פורייה ותיתן יבול רב: דגן – תבואה של חיטה ושעורה ותירוש – הוא יין.

להמשך קריאה

הכלכלה הים תיכונית מבוססת על "יצהר, דגן ותירוש", שלושת הגידולים שנזכרים תדיר במקרא. בחפירות ארכאולוגיות ברחבי הארץ נמצאו כלי אחסון לשמנים, ליין ולדגנים וקטניות. איך יודעים לְמה בדיוק שימשו הכדים? אילו חומרים אוחסנו בהם?
בודקים את השרידים האורגניים שנספחו לתוך דופנות הקרמיקה של הכלים. מבדיקות אלו עלה כי בכלי החרס הללו היו שמן זית או יין. אפשר לדעת מה הכיל הכלי גם אחרי 5,000 שנים.

  • כיצד הברכה לפוריות הקרקע מחזקת את יעקב ונותנת לו תחושה שהוא מבורך?
  • מהו חלקה השני של הברכה?
  • האם התנסיתם בעבודה חקלאית בשדה? אם כן – ספרו על החוויה.
האם, הבן ופרק כז
התבוננות עמוקה בסיפורנו מעלה שאלות רבות גם בנוגע לתפקידה ולאופן פעולתה של רבקה. מצד אחד,...
האם, הבן ופרק כז
"כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי." (פסוק לד)

התבוננות עמוקה בסיפורנו מעלה שאלות רבות גם בנוגע לתפקידה ולאופן פעולתה של רבקה. מצד אחד, רבקה מייצגת את האימא האוהבת והמגינה על הבן הקטן, ומצד אחר היא פועלת בדרך בלתי מתקבלת על יצחק ועֵשׂו.

  • האם לדעתכם הסופר המקראי משמיע ביקורת על האופן שבו פועלת רבקה?
  • מהי עמדתכם בעניין? האם אתם מבינים את מעשיה של רבקה או דוחים אותם על הסף? הסבירו.

קרדיט: סימנים – בראשית כז. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד.

סיפורו של יעקב
מדוע נאמר בסרטון שסיפורו של יעקב הוא סיפור של מאבק והתפתחות? במי הוא נאבק, כיצד...
סיפורו של יעקב
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ." (פסוק יט)

  • מדוע נאמר בסרטון שסיפורו של יעקב הוא סיפור של מאבק והתפתחות? במי הוא נאבק, כיצד הוא מתפתח?

קרדיט: סיכום שבועי- בראשית כו – ל. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד