סגור תצוגת כיתה
הפרק

המשפחה גדלה ונהייתה עם

פסוקים א-ט

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נעסוק בצמיחה הדמוגרפית של ישראל ובמעבר ממשפחה לעם, נראה כיצד פרעה והעם המצרי מגדירים את ישראל כעם. נשווה בין בני ישראל של ספר בראשית לבין בני ישראל בפתיחת ספר שמות, ומתוך כך נדון על המושג עם ונשאל אם ישראל עונים על הגדרה זו ואם הפיכה לעם היא עניין חיצוני או שמא תחושה פנימית.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
נשאל את התלמידים:

  • מה הופך קבוצת אנשים לעם?

נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח. לאחר מכן נקרא את ההגדרה של לאום: עבר משותף (היסטוריה); תרבות משותפת – שפה, דת, ערכים, ארץ מולדת; ושאיפה לריבונות – שלטון עצמי, חוקים.

הצעה שנייה – תמונה ודיון:
נקרין על הלוח תמונה של קשרים בין אנשים ונבקש מהתלמידים לבחור אילו מבין התמונות מייצגות לדעתם את המושג עם ומדוע.

הצעה שלישית – שיר ודיון:
נאזין עם התלמידים לשירו של אמיר גלבוע 'שיר בבוקר בבוקר', נכתוב על הלוח את המשפט הזה מתוך השיר: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם" ונשאל את התלמידים את השאלות שבעזר ההוראה.

הצעה רביעית – סרטון ודיון:
נצפה עם התלמידים בסרטון סיכום של סוף ספר בראשית, ניזכר באירועים האחרונים שלמדנו עליהם ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים א-ט, ונחזור להתמקד בפסוק א. נשאל את התלמידים:

  • מה מוזר בפתיחה בווי"ו החיבור? (וי"ו החיבור מרמזת לנו שאין זו התחלה חדשה, אלא המשך ישיר לספר בראשית)

כדי ליצור המשכיות בין בראשית לשמות חוזרים בפתיחת הספר על רשימה שכבר הופיעה בבראשית.
נבקש מהתלמידים לפתוח בבראשית פרק מו פסוקים ז-כח ולהשוות בין הרשימות.
נשאל:

  • מה ההבדל ביניהן?
  • מה לדעתכם המשמעות לכך שאין כמעט הבדלים בין הקטעים?
  • מה בכל זאת שונה בין הרשימות? (סדר שונה של הבנים. הרשימה בבראשית מסודרת על פי שני האגפים המרכזיים השולטים בבית יעקב, לאה ושפחתה בראש, ואחר כך רחל ושפחתה. לעומת זאת הרשימה בשמות מסודרת על פי המעמד הגנאולוגי של הבן, כלומר בני האמהות בראש, ולאחריהם בני השפחות)
  • מהי לדעתכם הסיבה לשינוי סדר הבנים?

נקרא קטע מתוך מאמרו של יונתן גרוסמן 'רשימת היורדים למצרים כמבוא לספר שמות'.
הביטוי 'בני ישראל' מופיע בשתי משמעויות בפסוקים. נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-יג ונשאל:

  • מה הן שתי המשמעויות השונות של המונח?
  • בני ישראל הם עם או משפחה?
    1. בני ישראל – הבנים של יעקב (פסוקים א וז): ישראל הוא שמו השני של יעקב וכאן הכוונה לבניו של יעקב – משפחה.
    2. בני ישראל – עם בני ישראל (פסוקים ט, יב ויג): בפסוק ט קוראים בפעם הראשונה בבירור לבני ישראל עם, ולא משפחה.

מה הופך את ישראל לעם?
אנחנו רואים שבמהלך הפסוקים האלה בני ישראל הופכים ממשפחה לעם. אם פתחנו בהצעה ראשונה בהזמנה ללימוד והפנמה נחזור עתה לתשובות שנתנו, אם לא פתחנו בהצעה זו, נשאל עכשיו:

  • מה הופך עם לעם?

נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח ונמיינן לקטגוריות מתוך ההגדרה של 'לאום': עבר משותף (היסטוריה); תרבות משותפת – שפה, דת, ערכים, ארץ מולדת; שאיפה לריבונות – שלטון עצמי, חוקים.

התרבות בני ישראל – איתור הייתור
נכתוב על הלוח את פסוק ז. נשאל את התלמידים:

  • מה הן המילים המיותרות?
  • מי יכול להגיד את המשפט בקצרה?
  • למה יש צורך בכל הפעלים הנרדפים?

נבקש מהתלמידים לפתוח בבראשית פרק א פסוק כח ופרק ט פסוק ז ונשאל:

הכתוב מרמז שנתקיימו בבני ישראל כל לשונות הברכה שנאמרו לאדם הראשון, לנוח ולאברהם. אפשר לומר כי השימוש במילים אלו, שדומה למילים המתארות את מעשה הבריאה, הופכות את הרגע הזה לרגע מכונן – רגע של בריאה, בריאתו של העם.

מי מגדיר את העם?
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ח-י ונשאל:

  • מי קורא לישראל עם בפעם הראשונה? (פרעה)
  • מה בדיוק הופך אותם לעם? עיינו בפסוקים ונסו להצביע על דבר מסוים שהופך את בני ישראל ממשפחה לעם. (תשובות אפשריות: פסוק ז – בני ישראל התרבו מאוד עד שנעשו עם. עם – כמות גדולה של אנשים; פסוקים ט-י – העוינות של המצרים הופכת את עם ישראל לעם. גישה זו מקבלת חיזוק מפסוק יב – ככל שעינו אותו הוא נהיה חזק יותר. עם – סבל משותף, שותפות גורל. נוסף על כך, העם הוא קבוצה שמוגדרת למעשה על ידי קבוצה אחרת – המצרים)

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתם הופך אותנו לעם כיום?
  • האם יש גורם מאחד פוזיטיבי או שאנחנו חשים עם רק כשיש אויב מבחוץ?

נקרא עם התלמידים את דבריו של א"ב יהושע ונשאל אותם אם הם מסכימים עם הכתוב או לא ומדוע.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הצמיחה הדמוגרפית של ישראל שהפכה אותם ממשפחה לעם ועל הגדרתם כעם בפי פרעה והעם המצרי.
מיומנויות: השוואה, עיון במקורות, איתור הייתור, פירושים.
מתודות: השוואה בין סוף ספר בראשית לפתיחה של ספר שמות, השוואה של השימוש בביטוי 'בני ישראל', איתור הייתור ודיון במשמעות ההגדרה של עם.

אפשר עוד...

למה בני ישראל הגיעו למצרים?
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה אישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

בני ישראל נשארו במצרים?
נכתוב על הלוח מראי מקום ונבקש מכמה תלמידים לפתוח את המקורות ומתוך הפסוקים האלו לספר לשאר הכיתה על הישיבה של בני ישראל במצרים. מתוך כך נדון בשאלה: למה בני ישראל נשארו במצרים?
ואלו הם מראי המקום:

  • בראשית פרק מז פסוקים כז-כח: בני ישראל נאחזים במצרים – כלומר, התיישבות קבע. יוסף חי במצרים 17 שנה – בני ישראל נשארים עוד הרבה אחרי שהרעב נגמר.
  • בראשית פרק נ פסוק כו: בני ישראל מתערים במנהגי המצרים.
  • יהושע פרק כד פסוק יד: בני ישראל עובדים את אלילי מצרים.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
קשרים בין אנשים
shutterstock.com אילו תמונות מייצגות לדעתכם את המושג עם ומדוע?
קשרים בין אנשים

shutterstock.com

  • אילו תמונות מייצגות לדעתכם את המושג עם ומדוע?
שיר בבוקר בבוקר
למילות השיר מה זאת אומרת שאדם מרגיש שהוא עם? האם אדם אחד יכול להרגיש כמו...
שיר בבוקר בבוקר

למילות השיר

  • מה זאת אומרת שאדם מרגיש שהוא עם?
  • האם אדם אחד יכול להרגיש כמו עם?
  • איך יוצרים קשר בין פרט לבין מעגל שייכות נרחב יותר?

קרדיט: פורסם בערוץ הרשמי של שלמה ארצי ב-2011 

סיכום ספר בראשית
לפי הסרטון, במה מתאפיין ספר בראשית? במה יעסוק ספר שמות? קרדיט: פורסם על ידי 929...
סיכום ספר בראשית

  • לפי הסרטון, במה מתאפיין ספר בראשית?
  • במה יעסוק ספר שמות?

קרדיט: פורסם על ידי 929 תנך ביחד ב-25 בפברואר 2015

השוואה בין רשימות השמות בבראשית ובשמות
  סוף ספר בראשית – פרקים מו, נ פתיחת ספר שמות – פרק א הירידה...
השוואה בין רשימות השמות בבראשית ובשמות
  סוף ספר בראשית – פרקים מו, נ פתיחת ספר שמות – פרק א
הירידה למצרים פרק מו פסוק ח: "וְאֵלֶּה שְׁמות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקב וּבָנָיו" פסוק א: " וְאֵלֶּה שְׁמות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקב אִישׁ וּבֵיתו בָּאוּ"
שמות היורדים ומספרם

פרק מו פסוקים ח-כו: פירוט שמות בני יעקב ובניהם.

פסוק כז: "וּבְנֵי יוסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם, כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים"

פסוקים ב-ד: פירוט שמות בניו של יעקב

פסוק ה: "וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקב שִׁבְעִים נָפֶשׁ, וְיוסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם"

מות יוסף פרק נ פסוק כו: "וַיָּמָת יוסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר
שָׁנִים"
פסוק ו: "וַיָּמָת יוסֵף"
רשימת היורדים למצרים כמבוא לספר שמות / יונתן גרוסמן
"אמנם נכון כי ספר שמות הינו המשכו הרציף של ספר בראשית. במובן זה חוזר הכתוב,...
רשימת היורדים למצרים כמבוא לספר שמות / יונתן גרוסמן

"אמנם נכון כי ספר שמות הינו המשכו הרציף של ספר בראשית. במובן זה חוזר הכתוב, כבר בתחילת הספר על המאורע המשמעותי, לדידו, שבספר בראשית – ירידת בני יעקב למצרים, ומכאן מבקש הכתוב להמשיך את רצף הספור. אולם, במקביל להמשך זה, רומז לנו כאן הכתוב גם על שינוי הפרספקטיבה שבתיאור הקורות את משפחת יעקב. למעשה, ההבדל שבין סדר הבנים שברשימת 'בראשית' לזו שברשימת 'שמות', הוא ההבדל שבין משפחה לעם!

ספר בראשית מתאר את הירידה למצרים כירידתם של יעקב ומשפחתו. […]
לעומת זאת, ספר שמות מפגיש אותנו לראשונה עם עַם ישראל, במובן הלאומי שלו. כעת, לראשונה, נשמע לפתע מפי המלך האכזר בדבריו לבני עמו: 'הנה עם בני ישראל רב ממנו' (שמות פרק א פסוק ט). מבלי משים, הפכה משפחת יעקב לעם ישראל. שנים-עשר הבנים ה'פרטיים' הפכו ללאום העומד להשתעבד במצרים, לצאת משם ביד חזקה… הרמז להסתכלות מחודשת זו מצוי בשינוי סדר הבנים ברשימה הפותחת את הספר: לא עוד חלוקה על פי המתח המשפחתי, אלא על פי ההיררכיה והמעמדות הלאומיים – בני האמהות ורק לאחריהן בני השפחות".

מתוך מאמרו של יונתן גרוסמן, 'רשימת היורדים למצרים כמבוא לספר שמות', מתוך אתר ישיבת הר עציון

דמיון בראשית ושמות
שמות פרק א פסוק ז: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ...
דמיון בראשית ושמות

שמות פרק א פסוק ז: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם".
בראשית פרק ט פסוק ז: "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ".
בראשית פרק א פסוק כח: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ"

א"ב יהושע
במובן מסוים וטרגי הפכה האנטישמיות למרכיב חשוב וטבעי ביותר בגיבושה של הזהות היהודית, עד שהיעדר...
א"ב יהושע

במובן מסוים וטרגי הפכה האנטישמיות למרכיב חשוב וטבעי ביותר בגיבושה של הזהות היהודית, עד שהיעדר אנטישמיות… נראה בעיני יהודים לא מעטים כתופעות חשודות ולא טבעיות'".

(א"ב יהושע, אחיזת מולדת, 2005)

דפי עבודה והעשרה לשיעור
בייבי בום
כָּל אַחַת וְאַחַת יָלְדָה שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד...
בייבי בום
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם."
(פסוק ז)

צילום: shutterstock.com

כָּל אַחַת וְאַחַת יָלְדָה שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד…"
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: פָּרוּ שְׁנַיִם, וַיִּשְׁרְצוּ שְׁנַיִם, וַיִּרְבּוּ שְׁנַיִם, וַיַּעַצְמוּ שְׁנַיִם, בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנַיִם, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם שְׁנַיִם, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר.

(מדרש שמות רבה, פרשה א פסקה ח)

  • כיצד, מתוך הטקסט המקראי, קובע המדרש שכל היריון היה של 6 עוברים?
  • האם, על פי המדרש, הגידול בעם ישראל הוא טבעי או תוצר של נס? הסבירו.
גזרת עמרם
"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ…"אָמַר עַמְרָם: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?" מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ...
גזרת עמרם
"וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן."
(פסוק כב)

זכר ונקבה. איור: shutterstock.com

"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ…"
אָמַר עַמְרָם: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?"
מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְגֵרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים.
עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן.
אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: "גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה! שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה עַל הַזְּכָרִים וּנְקֵבוֹת. פַּרְעֹה רָשָׁע הוּא וּגְזֵרָתוֹ סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת סָפֵק אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת, אֲבָל אַתָּה צַדִּיק וּגְזֵרָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת."
עָמַד הוּא וְהֶחֱזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱזִירוּ נְשׁוֹתֵיהֶם.

(מדרש שמות רבה, פרשה א פסקה יג)

  • הסבירו למה התכוון עמרם כששאל: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?"
  • הסבירו למה התכוונה בתו כשאמרה לו: "גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה".
ערי מסכנות
ניתן להבין את התיאור "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" בכמה אופנים: ערים של מחסנים שבהם נאגרה אספקה עבור...
ערי מסכנות
"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס."
(פסוק יא)

רגליים, שריד מפסל ענק של רעמסס השני שנמצא בפר-רעמסס. צילום: ויקיפדיה הגרמנית, 2007

ניתן להבין את התיאור "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" בכמה אופנים:

  • ערים של מחסנים שבהם נאגרה אספקה עבור התושבים.
  • ערים מבוצרות, שנבנו לשם הגנה.
  • ייתכן שמדובר בשילוב של שני הפירושים הקודמים – ערי מבצר שהיו בהן מחסנים.

על פי הסיפור המקראי בנו בני ישראל שתי ערים: פיתום ורעמסס. הממצאים הארכאולוגיים מעידים כי ככל הנראה מדובר בשתי הערים המוכרות כ"פי אתום" ו"פר-רעמסס".

  • מצאו את הצירוף "ערי מסכנות" במקומות נוספים בתנ"ך (ניתן לחפש בקונקורדנציה או באתר dicta)
    מה אפשר ללמוד מהופעת הביטוי במקומות אחרים בתנ"ך?
עבודת פרך
עבודת פרך – עבודה קשה מאוד, מפרכת, לעיתים הכוונה לעבודת כְּפִיָּה.בפסוקים יג-יד מפורטות העבודות שנאלצו...
עבודת פרך
"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

תמונת אדיטוריאל. כיתוב: פועלים עובדים במחצבת אבן וחול, הודו 2019. קרדיט: צילום: David Talukdar / Shutterstock.com

עבודת פרך – עבודה קשה מאוד, מפרכת, לעיתים הכוונה לעבודת כְּפִיָּה.
בפסוקים יג-יד מפורטות העבודות שנאלצו בני ישראל לעשות, ואשר צירופן יחד יצר את העומס והקושי ומירר את חייהם של העברים במצרים: עבודה קשה בחומר ובלבנים, שני חומרי גלם שונים הדורשים מיומנויות וכישורים שונים, ובנוסף כל עבודות השדה – גידול מזון ואיסופו.

  • בפסוקים המתארים את העבודות שביצעו בני ישראל במצרים חוזר התיאור "בפרך" – מדוע?
  • אילו קונוטציות מעורר בכם הביטוי "עבודת פרך"?
עבדים היינו
  הגדת ברצלונה נכתבה באמצע המאה ה-14. כאשר נכתב כתב היד המקורי היו יהדות אראגון...
עבדים היינו
"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ."
(פסוק יד)

תצלום מתוך "הגדת ברצלונה", הידועה כאחד מכתבי היד בעברית המאוירים הטובים ביתר מבין האוספים של הספרייה הבריטית בלונדון. עמוד מתוך "הגדת ברצלונה", 1340 בערך, כתב-יד. Ad. 14761, f. 30v © The British Library

 

הגדת ברצלונה נכתבה באמצע המאה ה-14. כאשר נכתב כתב היד המקורי היו יהדות אראגון וקטלוניה הקהילות היהודיות הגדולות ביותר באירופה, וברצלונה הייתה מרכז משגשג לאיור כתבי יד, שהיה קשור לחצר המלוכה והושפע מסגנונות איור איטלקיים וצרפתיים.

להמשך קריאה

מבין כל של ספרי התפילה היהודיים, ההגדה של פסח היא בדרך כלל הספר בעל העיטורים והאיורים הרבים ביותר. הסיפור עצמו, הפרשנות הרבנית שבו, הארוחה המשפחתית הנלווית הכוללת סוגי אוכל סמליים והעובדה שהסיפור מסופר לילדי הבית כל אלה מספקים סיבה טובה להוספת איורים צבעוניים.

  • התבוננו באיור – ברוח איזו תקופה מתוארת עבדות מצרים? מדוע?
שירת עבדים
  שירת עבדיםמילים: קרולינה ויואב ליפקין שנים בתוך עבדות מֻכֶּרת עוד יום ועוד יום המציאות...
שירת עבדים
"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

 

למילות השיר

שירת עבדים
מילים: קרולינה ויואב ליפקין

שנים בתוך עבדות מֻכֶּרת
עוד יום ועוד יום
המציאות המשקרת
הִשְׁכִּיחָה חלום
בָּנִינוּ בית לא שלנו
מזבח כְּאֵב
מקדש לאל שלא ידענו
רחוק מהלב

ארץ חדשה מִבֵּין הַמְּצָרִים
אחרי המדבר, הים, ההרים

התוף מַכֶּה הַלְמוּת הָעֶצֶב
אבק בַּפָּנים
שורות שורות הולכים בקצב
שִׁירַת עבדים
וגם החול שמסביבנו בסוף הוא נודד
וכשהרוח בו נכנסת לחופש הוא עֵד

לו רק תיתן בנו את הכוח
לחתוך את הכבלים
לפרוץ גבולות גם כשלא נוח
בחוץ ובפנים

לו רק נדע מתי לשמוע כמו פעם מזמן
תפילת העבד שבינינו, תפילת האדם.

  • מה היא העבדות המתוארת בשיר?
מצרים העתיקה
  מצרים העתיקה – אימפריה שהחלה להתקיים באלף הרביעי לפנה"ס. בשיאה השתרעה האימפריה המצרית על...
מצרים העתיקה
"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף."
(פסוק ח)

מפת מצרים העתיקה. מפה: Jeff Dahl, Ancient Egypt map-en, CC-BY-4.0

הפירמידות בגיזה. בדרך כלל מזהים את בני ישראל כבוני הפירמידות, אך נראה כי הפירמידות נבנו כאלף שנים ויותר לפני התקופה המיוחסת לשעבוד בני ישראל במצרים. צילום: shutterstock.com

 

מצרים העתיקה – אימפריה שהחלה להתקיים באלף הרביעי לפנה"ס. בשיאה השתרעה האימפריה המצרית על שטחים מסודן של היום בדרום, ועד לדרום סוריה בצפון.

להמשך קריאה

מרכזה של האימפריה היה בעמק הנילוס. הנילוס הוא מקור המים החשוב, ולמעשה היחיד, במצרים המדברית, ורוב אוכלוסיית מצרים שכנה לגדותיו.
מצרים העתיקה הייתה מעצמה פוליטית, כלכלית, צבאית, תרבותית וטכנולוגית. פותחו בה חידושים בתחומים רבים, כמו מפעלי השקיה, מיזמי בנייה אדירים, פיתוח כתב החרטומים ומסחר בין-לאומי.

  • מדוע בני ישראל ירדו למצרים מלכתחילה? על סמך קטע המידע, תארו את ההבדלים בין ארץ כנען לבין מצרים.
היאור
היאור הוא נהר הנילוס. מקורותיו באגם ויקטוריה (הנילוס הלבן) ובהרי אתיופיה (הנילוס הכחול), הוא ממשיך...
היאור
"וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן."
(פסוק כב)

הנילוס כיום. צילום: shutterstock.com

היאור הוא נהר הנילוס. מקורותיו באגם ויקטוריה (הנילוס הלבן) ובהרי אתיופיה (הנילוס הכחול), הוא ממשיך לעבר המדבריות שבצפון אפריקה ומגיע עד למצרים – שם הוא נשפך אל הים התיכון. אורכו של הנילוס – 6,655 קילומטר.

להמשך קריאה

הנילוס היה עורק החיים של מצרים העתיקה, ובזכותו היא הפכה למעצמה אזורית: הוא השקה את היבולים שצמחו על גדותיו, אפשר את קיומם של בעלי החיים והיווה נתיב תחבורה ומסחר.

  • מדוע נבחר היאור כאמצעי להגשמת הגזרה של פרעה?
אדריכלות במצרים העתיקה
  מצרים אינה משופעת בעצים היכולים לשמש לבנייה, אך אבנים לבנייה מצויות בה בה בשפע....
אדריכלות במצרים העתיקה
"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס."
(פסוק יא)

הפירמידות מזוהות יותר מכול עם עבודת הפרך של בני ישראל, אולם מחקרים מראים כי הן נבנו הרבה לפני התקופה המיוחסת לעבדות בני ישראל במצרים. צילום: Ricardo Liberato, at flickr, CC BY 2.0

 

מצרים אינה משופעת בעצים היכולים לשמש לבנייה, אך אבנים לבנייה מצויות בה בה בשפע. כל הבנייה המצרית העתיקה הייתה עשויה אבן ולבני בוץ. מצרים נודעה והתפארה באיכות אבנים שלה, ובמשך תקופה ארוכה בעת העתיקה אף ייצאה אבנים לבנייה לארצות אחרות באזור הים התיכון.

להמשך קריאה

גורם ההשפעה המשמעותי ביותר על סגנון האדריכלות המצרית הוא הנילוס. תפיסת החיים של מצרים התבססה על קיומו של נהר ארוך החוצה את המדבר ומאפשר את קיומם של החיים סביבו. הגדה המערבית של הנהר סימלה את "המוות", בשל המדבר הנמצא מעבר לנהר ובשל כיוון שקיעתה של השמש, ואילו הגדה המזרחית הייתה הגדה "החיה". בהתאם לתפיסה זו נבנו בגדה המזרחית הארמונות והמקדשים ובגדה המערבית נבנו הפירמידות וערי המתים. האדריכלות כאמור הושפעה מתפיסה זו וכיבדה את הנהר. המקדשים נבנו כך שישרתו באופן פונקציונלי את מסלולי הטקסים שהיו אמורים להיערך בהם, ומסלולים אלה תוכננו בהתאם לתוואי הנהר ואופי גדותיו.

מבוסס על הערך אדריכלות במצרים העתיקה

  • חפשו ברשת מקדשים וארמונות ממצרים העתיקה, מהאתרים הארכאולוגיים: אבו סימבל, גיזה, לוקסור, קרנק ועמק המלכים – מה מאפיין את הבנייה של המקדשים? בתשובתכם התייחסו לחומרי הגלם, לגודל של המבנים, לפיסול ועוד.
עבדות בעולם העתיק
העבדים היו אנשים חסרי זכויות. אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית קשה שהכריחה אותם למכור את עצמם,...
עבדות בעולם העתיק
"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

ציור קיר מצרי המציג עובדים חורשים, קוצרים ודשים תבואה, בהשגחתו של מנהל עבודה. קרדיט: ויקישיתוף

העבדים היו אנשים חסרי זכויות. אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית קשה שהכריחה אותם למכור את עצמם, או זרים, בני תרבות אחרת, שנשבו במלחמה או נחטפו מארצותיהם והפכו בעל כורחם לעבדים. במשך הזמן נולדו להם ילדים ונכדים, ואלה כבר נולדו למציאות של עבדות. עבדים אלה היו צייתנים יותר מעובדים שכירים. כמו בהמות עבודה היה צריך רק לדאוג שיאכלו, ואם עֶבד היה נמחץ תחת אבן גדולה או צונח מפיגום לא היה צורך לתת על כך דין וחשבון לאיש. העבדים היו המשאיות, המנופים והטרקטורים של העולם העתיק.

להמשך קריאה

המצרים, כמו באימפריות קדומות אחרות, נשענו על כוח עבודה של עבדים. בסיפור המקראי מסופר שבני ישראל היו קבוצת עבדים דומיננטית במצרים. אולם בתעודות שונות שנמצאו יש גם עדויות על עבדים אפריקנים, פיניקים ואחרים. הגדיל לעשות רעמסס השלישי מלך מצרים, אשר לפי אחת התעודות העסיק 113,000 עבדים.

מבוסס על: אבי ורשבסקי ואחרים, "לשם מה צריכים עבדים?", חוק וחברה במקרא, 2005. © מטח.

  • מדוע המקרא מציג את בני ישראל כבני עבדים דווקא, ולא כבני מלכים?
מי מרים את נס המרד?
הסרטון מסכם את פרקים א-ה בספר שמות: העבדות במצרים, תוכנית פרעה להשמדת עם בני ישראל,...
מי מרים את נס המרד?
"וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן."
(פסוק כב)

הסרטון מסכם את פרקים א-ה בספר שמות: העבדות במצרים, תוכנית פרעה להשמדת עם בני ישראל, הולדת משה והצלתו והשליחות שהוטלה עליו להוציא את בני ישראל ממצרים.

  • ממי חשש פרעה, על פי המסופר בסרטון? האם חשש זה מוצדק?

קרדיט: שלח את עמי – שמות פרקים א-ה / 929 תנך ביחד