העימות עם בני אפרים

נקרא בקול את פסוקים א-ג או נשמיע הקלטה מהאתר והתלמידים יעקבו אחר הקריאה.

נקרא שוב את פסוק א ונענה על השאלה שנשאלה לקראת הקריאה.
בני אפרים המונהגים טוענים כלפי מנהיגם.

• כיצד יכול המנהיג להגיב? (לכעוס, להתנצל ועוד)

נמשיך לקרוא ונגלה כיצד גדעון מגיב – הוא מפייס את הכועסים ואפילו מקטין את עצמו – בן משפחת אביעזר – לעומתם בני שבט אפרים.
נקרין על הלוח את פסוקים ב וג – תשובתו של גדעון לטענת אנשי אפרים.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: 'מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם? הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר. בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת שָׂרֵי מִדְיָן, אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב. וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם?' אָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו בְּדַבְּרוֹ הַדָּבָר הַזֶּה.
נסביר את פסוקים אלה:

• "מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם?" – האם עשיתי דבר דומה למה שאתם עשיתם?
• "הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר" – גדעון מדמה את מעשה אנשי אפרים לעוללות, ואת מעשה משפחתו לבציר.

מה הכוונה בדימוי זה? ראשית נבין מהו בציר ולמה הכוונה ב"בְצִיר אֲבִיעֶזֶר", ולאחר מכן נבין מהן עוללות ולמה הכוונה ב"עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם".
נציג תמונות ממחישות.

הבציר הוא קטיף אשכולות הענבים הבשלים מן הגפנים שבכרם ואיסופם, העוללות הן הפרי שנשאר על השיח לאחר הבציר.
נשאל את התלמידים:

• מה הייתה כוונתו של גדעון בדמותו את מעשה אנשי אפרים לעוללות ואת מעשה משפחתו לבציר? (גדעון רצה לומר שפעולתם של אנשי אפרים בתום הקרב טובה יותר מהקרב שאותו ניהל גדעון מבית אביעזר – אפילו הענבים של סוף העונה באפרים טובים יותר מבציר אביעזר, הענבים של שיא העונה במשפחת אביעזר)

"בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת שָׂרֵי מִדְיָן, אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב, וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם?" – אתם לכדתם את שני שרי מדיין, עורב וזאב, האם אני יכולתי לעשות כמוכם?
נשאל את התלמידים:

• האם גדעון צדק בבחירת הדברים שאמר?
• איך אנו יודעים זאת? (סוף פסוק ג מוכיח שהדברים השיגו את מטרתם "אָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו בְּדַבְּרוֹ הַדָּבָר הַזֶּה" – נחה דעתם, שככה חמתם)
  על פי תגובתם אפשר להבין שגדעון מנע מחלוקת וריב.

גדעון יכול היה לענות לאנשי שבט אפרים בכמה דרכים.

• כיצד יכול היה גדעון להגיב לדברי אנשי אפרים? הציעו שלוש אפשרויות.
• באיזו אפשרות בחר? מדוע?
• מה אפשר ללמוד מכך על אופיו?

נכתוב על הלוח את פסוק א ממשלי פרק טו: "מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה, וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף" ונשאל את התלמידים:

• כיצד פסוק זה מתקשר לתגובתו של גדעון?

נשאל את התלמידים:

• איך אתם מרגישים כשפונים אליכם ברכות, ואיך אתם מרגישים כשפונים אליכם בכעס? תנו דוגמאות והסבירו את דבריכם.
• באיזו דרך תעדיפו שיפנו אליכם? הדגימו את דבריכם.

"מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה" (משלי פרק טו פסוק א).

• על פי הפסוק ועל פי הידע האישי שלכם, אילו יתרונות יש בשימוש בתקשורת רכה? (תשובות אפשריות: בדיבור רך ונעים נמנע תגובה קשה מהנמען וקרוב לוודאי שנקבל תגובה חיובית ונעימה, אנו מפחיתים כוחניות ואלימות, אנו מרגיעים את הזולת, יוצרים אווירה נעימה של שיח מקדם)

נזמין את התלמידים לאמץ את דרך התגובה הזאת ונמשיך לתרגל את הדברים בשיעורי "כישורי חיים" ובמהלך חיי היום יום בכיתה, בהפסקה ומחוץ לכותלי בית הספר.

תוכן: קראנו על העימות בין אנשי אפרים לגדעון. בני אפרים באים בטענה על שלא נקראו למלחמה כבר בראשית הקרב. גדעון מרגיע אותם בהבעת הערכה גדולה לחלקם של אפרים במלחמה, הוא משבח ומהלל את מעשי הגבורה שלהם יותר מאת אשר עשו הוא ומשפחתו בקרב.
מיומנות: הבנת רעיונות בטקסט המקראי.
מתודות: הבנת הטקסט בעזרת תמונות.