סגור תצוגת כיתה
הפרק

הצהרת כורש

פסוקים א-ו

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

ספר עזרא נפתח בהצהרתו של כורש על סיום הגלות ועל כך שהיהודים רשאים לשוב לארצם ולבנות את בית המקדש. הכתוב רומז להתגשמות נבואתו של ירמיה עוד לפני היציאה לגלות. נבחן את המניעים של כורש לצאת בהצהרה כזו ומה ההדגשים השונים בין התפיסה ההיסטוריוסופית המתוארת במקרא לבין התפיסה העולה מתוך הממצא הארכאולוגי של הצהרת כורש.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה ודיון:
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים דוגמאות מההיסטוריה היהודית לאישים, עמים או אירועים בינלאומיים שתרמו לגורלו ולמעמדו של העם היהודי?

הצעה שנייה: צפייה בסרטון:
נצפה בסרטון קוד 100 הצהרת כורש.

כורש יוצא בהצהרה חסרת תקדים. נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם כורש עושה מהלך כזה?

הצעה שלישית – טבלת ייאוש:
נשאל את התלמידים:

  • האם עשיתם פעם טבלת ייאוש או שאתם מכירים מישהו שעשה טבלת ייאוש?
  • סביב איזה אירוע?
  • מה המטרה של טבלת ייאוש?
  • מדוע היא נקראת כך?
  • האם הידיעה מתי תקופה מסתיימת תורמת לנו? מדוע?

הצעה רביעית – שאלה ודיון:
נבקש מהתלמידים להיזכר בהודעה משמחת שחיכו לה זמן רב. נשאל את התלמידים:

  • כיצד הרגשתם כששמעתם את הבשורה?

הצעה חמישית – התגשמות חלום:
נבקש מכל תלמיד לכתוב חיבור קצר שכותרתו 'כשחלומות מתגשמים'. תלמידים יוכלו לשתף בחיבורים שלהם. נשאל את התלמידים:

  • האם שמעתם על התגשמות חלום או חוויתם פעם התגשמות של חלום?
  • מה התחושות שעולות כשמתגשם חלום שחיכית לו זמן רב?

הזמנה לקריאה

ספר מלכים הסתיים בחורבן בית המקדש והעיר ירושלים – העם נמצא בגלות כבר הרבה זמן. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם התחושות בקרב העם במהלך השנים האלה?

נקרא עם התלמידים את פסוק א.

כורש שלט בפרס כבר עשרים שנה קודם לכן. הכוונה במילים "בִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" שבפסוק א היא לשנה הראשונה שכורש שלט באימפריה הבבלית. בהמשך הפסוק נאמר: "לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה", רוב הפרשנים הסבירו שהנבואה האחרונה של ירמיה היא הנבואה שהתנבא בסוף ימי הבית הראשון על אודות החזרה לארץ.

הצהרת כורש מופיעה פעם נוספת בתנ"ך. נבקש מהתלמידים לפתוח בדברי הימים ב פרק לו פסוק כא. גם בפסוק זה מופיע "לְמַלֹּאות דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ" – "עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה" (תקופת הגלות והשעבוד תיפסק כעבור שבעים שנה).

הצהרת כורש – קריאת ההצהרה:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-ד ונשאל:

  • מהן הזכויות שמעניק כורש בהצהרה?

הזכויות שמעניק כורש ליהודים בהצהרתו:

  1. הגולים רשאים לשוב ליהודה (פסוק ב).
  2. הגולים רשאים לבנות את בית המקדש בירושלים (פסוקים ב-ג).
  3. היהודים שאינם רוצים לעלות ואלו החיים בסביבתם יכולים לסייע לעולים בתרומות (פסוק ד).
  • מה יכולים להיות האינטרסים של כורש לפרסם הצהרה כזו?

את ההשערות ניתן לכתוב בצד הלוח.

מה המניע של כורש? השוואה בין הטקסט המקראי לבין הממצא הארכיאולוגי של הצהרת כורש:

התפיסה ההיסטוריוסופית של המקרא:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-ד בשנית ולסמן מי עומד מאחורי הצהרת כורש לפי הפסוקים, לאחר מכן ניתן להקרין את הפסוקים המסומנים על הלוח.

בפסוקים א-ג אפשר לזהות תפיסה היסטוריוסופית מקראית של נסיבתיות כפולה הרואה באלוהים מכוון ההיסטוריה באמצעות שליחים אנושיים, ומי שעומד מאחורי האירועים ההיסטוריים. נוסף על כך, התייחסות לנבואת ירמיהו מראה שנבואות אלוהים אכן מתגשמות כי הוא מתכנן את ההיסטוריה לפי רצונו. כורש פועל על פי רצון ה' והוא שליח למימוש גאולת ישראל.

כורש שליח אלוהים: חיפוש בקונקורדנציה:
לחלק זה יש להביא ספרי קונקורדנציה לכיתה או לחלופין להביא צילומים של העמודים הרלוונטיים או להיעזר בקונקורדנציה באתר התנ"ך של הרצוג.

נבקש מהתלמידים לחפש בקונקורדנציה את האזכורים של כורש בספר ישעיהו: ישעיהו פרק מד פסוק כח, ישעיהו פרק מה פסוק א. נשאל את התלמידים:

  • כיצד מכונה כורש בכל מקור? (רועה, משיח)
  • לפי כינויים אלו כיצד נתפס כורש בקרב גולי יהודה? (נראה כי לדמותו של כורש תפקיד מכריע בגאולת ישראל)

נמשיך לקרוא בישעיה פרק מה פסוקים א, ג-ז-ז, בזמן קריאת הפסוקים נסביר את עיקרי הדברים.
נבקש מהתלמידים להרים את היד כאשר הם מזהים מקומות שבהם באה לידי ביטוי התפיסה ההיסטוריוסופית המקראית שלפיה אלוהים מכוון את ההיסטוריה ועומד מאחורי מעשיו של כורש.

נקרין את הפסוקים המסומנים על הלוח ונשאל את התלמידים:

  • מי הדובר בפסוקים? (אלוהים)

נסביר את המילים מפסוק א: "אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם" – נתתי לו כוח ותוקף להכניע עמים.

  • לפי פסוקים ג-ה, האם כורש יודע שהוא פועל בשירות ה'? (לא, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" – פסוק ג, "וְלֹא יְדַעְתָּנִי" – פסוקים ד+ה).
  • מדוע אלוהים עוזר לכורש? ("לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי" – פסוק ד)

פסוקים ד ו-ה מדגישים שאלוהים עושה את הדברים למען עם ישראל והוא שמניע את מעשיו של כורש אף שהוא אינו יודע זאת. מהעיון בפסוקים בישעיהו מצאנו כי גם שם מתואר כי בבסיס הצהרתו של כורש טמונה שליחותו האלוהית.

מדיניותו של כורש:
בשנת 1879 התגלה בבבל ממצא ארכיאולוגי חשוב, כתובת בבלית של כורש על גליל עשוי טין. ממצא זה יכול להציג לנו את מדיניותו של כורש כלפי העמים שכבשו הבבליים, וממילא גם על הצהרתו של כורש.

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור): הצהרת כורש לעבודה בזוגות.
נבקש מהם לקרוא את הכתובת שנתגלתה ולענות על השאלות המובאות אחריה בדף העבודה. בדף העבודה מובאת הכתובת מקוצרת לתלמידים, את הכתובת המלאה אפשר למצוא בערך הכרזת כורש בויקיפדיה.

לאחר העבודה בזוגות נבדוק במליאת הכיתה את התשובות לשאלות:
כורש מתאר בכתובת שהוא החזיר את האלים למקומם ואת כל התושבים שהוגלו השיב למקום מושבם. היהודים אינם מוזכרים בכתובת.

נשווה במליאת הכיתה בין הכתובת לבין המתואר בפסוקים:
בשניהם כורש פועל למען האל של הנמענים ולא שלו, מהמתואר בכתובת נראה שמדובר בגישה דיפלומטית ולא דתית.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד המדיניות של כורש בהשבת העמים הגולים לארצם יכולה לתרום לשלטונו?

מדיניותו של כורש בארצות הכבושות הייתה ליברלית. הוא דגל בסובלנות דתית ובחופש הפולחן של העמים שהיו כפופים לו, וסייע בשיקום מקדשים של עמים רבים שהרסו הבבלים – וכך גם כלפי היהודים. ככל הנראה כורש רוצה לרכוש את אהדת העמים שבשליטתו כדי לשמור על סדר באימפריה ולמנוע מרידות.

לסיכום ההשוואה במליאה כיתתית נשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל בין המניעים של כורש העולים מהממצא הארכיאולוגי ומהמסופר לנו במקרא?
  • האם קיימת סתירה בין הממצאים? (לא)

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם המשמעות של הצהרת כורש?
  • האם בחייכם האישיים או בחיים הלאומיים של העם היה אירוע שעורר תחושות דומות לתחושות שיצרה ההצהרה בקרב יהודי בבל?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: דנו בשאלה של התגשמות חלום ובתחושות שעולות כשמגיע רגע שחיכינו לו זמן רב. חקרנו את הצהרת כורש, מה הן הזכויות שהעניק כורש בהצהרתו. הפנינו את התלמידים למקומות אחרים בתנ"ך שבהם מכונה כורש רועה ומושיע. בחנו את המניעים של כורש לצאת בהצהרה הזאת וכיצד המניעים משתקפים בכתוב המקראי ובממצא הארכיאולוגי גליל כורש. הראינו כיצד המקור הארכיאולוגי מרחיב את הידע על אודות ההצהרה ועל יחסו של כורש לעמים נוספים שכבשו בבל.
מיומנויות: חיפוש בקונקורדנציה, פתרון קושי בטקסט, זיהוי תפיסה היסטוריוסופית, השוואה בין מקור מקראי לממצא ארכיאולוגי.
מתודות: עסקנו במשמעות הצהרת כורש, ניתחנו את ההצהרה והשווינו בין התפיסה ההיסטוריוסופית של המקרא לבין המדיניות של כורש העולה מהממצא הארכיאולוגי.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
קוד 100- הצהרת כורש
כורש יוצא בהצהרה חסרת תקדים. למה לדעתכם הוא עושה מהלך כזה? קרדיט: קוד 100 –...
קוד 100- הצהרת כורש

  • כורש יוצא בהצהרה חסרת תקדים. למה לדעתכם הוא עושה מהלך כזה?

קרדיט: קוד 100 – הצהרת כורש / חינוכית ראשונים בעולם

פסוקים א-ד מסומנים
א וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ...
פסוקים א-ד מסומנים

א וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר׃ ב כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. ג מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. ד וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.

ישעיה, מה - הפסוקים המסומנים
א כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ...
ישעיה, מה - הפסוקים המסומנים

א כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ. ב אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אושר (אֲיַשֵּׁר) דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ. ג וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ד לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי. ה אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי. ו לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד. ז יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
איפה כולם?
  בתקופת שיבת ציון רק חלק מהעם חזר מבָּבֶל ליהודה. המדרש מתייחס לכך ומביע את...
איפה כולם?
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם." (פסוק ג)

גוסטב דורה, עזרא קורא למתנדבים לצאת לירושלים ("די כל מתנדב…למהך לירושלם עמך יהך" . עזרא, ז, יג), המאה ה-19, הדפס

 

בתקופת שיבת ציון רק חלק מהעם חזר מבָּבֶל ליהודה. המדרש מתייחס לכך ומביע את נקודת מבטו של בן ארץ ישראל שעלה אליה מבָּבֶל:

להמשך המדרש

כמה שונא אני אתכם (בני בבל) – שכן נאמר: "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז" (שיר השירים ח, ט). אם עשיתם עצמכם כחומה (כגוף אחד, כולם יחדיו) ועליתם כולכם בימי עזרא – נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו; עכשיו שעליתם כדלתות (כלומר: מעט ולא כולכם) – נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו.
(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט עמוד ב)

על פי ביאור שטיינזלץ

  • במדרש מופיע משל להתנהגות העם, בדמות מתכת אצילה ועץ חזק ומשובח. מה יתרון המתכת על העץ? ומה הנמשל?
משה השני
ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה… כי...
משה השני
"כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט." (עזרא ז , י)

גוסטב דורה, עזרא קורא בתורה, הדפס, 1885. Nicku / Shutterstock.com

ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה… כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלהיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט, ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו, נשתנה על ידו הכתב*.
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא עמוד ב)

*הכתב העברי המקובל כיום, הקרוי "אשורי", החליף את הכתב העברי הקדום.

  • למי מֻשְׁוֶה עזרא, ומה ניתן ללמוד מכך על תפקידו ההיסטורי?
המילה האחרונה בתנ"ך
כורש מאפשר לגולים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים. "מִי בָכֶם" – לשון...
המילה האחרונה בתנ"ך
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם..." (פסוק ג)

באדיבות משרד העלייה והקליטה.

כורש מאפשר לגולים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים.
"מִי בָכֶם" – לשון התנדבות ולא חובה כללית.
"יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ" – ברכת דרך צלחה.

להמשך קריאה

"וְיַעַל לִירוּשָׁלַם" – המונח "עלייה" הוא אחד המאפיינים המייחדים את עם ישראל ואת מדינת ישראל. לארץ ישראל יהודים לא מהגרים, אלא עולים.
מושג העלייה ארצה יסודו במקרא. התלמוד סומך יתדותיו על הפסוק: "וקמת ועלית אל המקום" (דברים יז, ח) – מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות". זו אינה אמירה גאוגרפית, זו אמירה ערכית של שליחות. מדינת ישראל חרתה על דגלה את העלייה כיסוד לקיומה. סעיף 1 לחוק השבות, התש"י -1950 קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה".

על פי: אליקים רובינשטיין, "ויעל". אתר מיזם

  • התנ"ך נחתם בהצהרת כורש, במילים זהות למילים בעזרא פרק א: "…מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל" (דברי הימים ב פרק לו ,כג). מדוע לדעתכם בחרו מחברי התנ"ך לסיים אותו דווקא כך?
  • מקובל לקרוא ליהודים המגיעים ארצה "עולים". האם יש חשיבות לשימוש במונח זה ולא במונח הכללי "מהגרים"?
הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ
  מי היה כורש? "שליט אדיר ונאור" – כך סיכם דוד בן-גוריון בהתפעמות את דמותו...
הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ
"...הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ..." (פסוק א)

כורש, איור, 1875. מתוך: Illustrerad verldshistoria utgifven av E. Wallis. volume I

 

מי היה כורש? "שליט אדיר ונאור" – כך סיכם דוד בן-גוריון בהתפעמות את דמותו של כורש (השני) מלך פרס.

להמשך קריאה

להערכת בן-גוריון, שהרבה להגות בתנ"ך, כורש היה ראוי לקילוסים (דברי שבח) אלה, "ולא רק בגלל הכרזתו והרשות שנתן לגולי בבל לשוב לארצם ולבנות שוב [את] בית המקדש בירושלים": על פי העדויות המקראיות ומקורות היסטוריים (בעיקר יווניים), הסיק בן-גוריון כי כורש היה "אחת הדמויות הגדולות ביותר" בהיסטוריה…
מנקודת מבט יהודית, כורש ויורשיו מילאו תפקיד מכריע לא רק בשיבה לציון, אלא בעיצוב פַּחֲוַת יהודה כמרחב אוטונומי, שבו נוצקו היסודות ל"חומת היהדות" וגובשו "הדפוסים הרוחניים של האומה העברית, אשר האריכו ימים מאז ועד היום הזה".

על פי: מתיה קם, "שליט אדיר ונאור". אתר מיזם 929

תורות רוחניות רבות מְדַמוֹת את מצבו הקיומי של האדם ל"מצב שינה". מטרת התורות הללו היא לסייע לאדם "להתעורר". בפרק א אלוהים מתואר כמעיר את רוחו של כורש.

  • לפיכך, האם כורש אכן זכאי לשבחים שקיבל, או שהוא פועל כמו בובה על חוט?
  • על איזה מלך נוסף בתנ"ך מסופר כי התקשה לישון בלילה? ציינו שתי נקודות משותפות למלכים הללו.
סמל המדינה - סיפורו של עם
  מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, היא יצירתו של האומן...
סמל המדינה - סיפורו של עם

מנורת הכנסת, מעשה ידי האמן בנו אלקן, ברונזה, 1955. צילום: משה מילנר, לע"מ

עזרא, פרט מתוך פסל מנורת הכנסת מעשה ידי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן, ברונזה, 1955. צילום: © Tamar HaYardeni. מתוך ויקיפדיה העברית.

 

מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, היא יצירתו של האומן היהודי-אנגלי (יליד גרמניה) בֶּנוֹ אלְקַן (1877–1960).

להמשך קריאה

המנורה מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל.
עזרא הסופר, שעמד בראש שבי ציון ונודע בתַקָנוֹתָיו הדתיות, מופיע בתבליט גבוה מעל העם – קורא מהמגילה את חוקי התורה. המנורה מעוצבת כך שמול התבליט של עזרא, באופן מנוגד/משלים, מופיעה דמותו של הִלֵל הזקן, המייצג רוח סובלנית יותר של היהדות.

  • עזרא הסופר ידוע כמנהיג דתי בקיא בתורה ומחמיר במצוותיה. איזה מאבק דתי גדול מיוחס לו?
סעודה בכלי בית המקדש
ביצירתו "המשתה של בלשאצר" מתמקד האומן ההולנדי רמברנדט (1669-1606) ברגע שבו המנהיג מאבד את דרכו....
סעודה בכלי בית המקדש
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה." (פסוקים ז-ח)

רמברנדט, משתה בלשצר, 1638-1635 בערך, שמן על בד. מאוסף National Gallery, לונדון. מתוך ויקשיתוף

ביצירתו "המשתה של בלשאצר" מתמקד האומן ההולנדי רמברנדט (1669-1606) ברגע שבו המנהיג מאבד את דרכו.

להמשך קריאה

על שולחן המשתה מונחים כלי בית המקדש. המלך בלשאצר, בנו של נבוכדנצר, מנכס אליו את כלי בית המקדש שגזל אביו. הוא רואה בכלי הפולחן הדתיים רק את ערכם החומרי. בציור, המלך נבהל מיד נַעֲלָמָה שכותבת על הקיר משפט סתום מבחינתו. בעקבות המראה המוזר המלך מזמן את דניאל, וזה פותר את התעלומה – הכתובת מבשרת על סופה הקָרֵב של הממלכה.
הציור אומנם מתאר סיטואציה הקשורה לספר דניאל, אך תיאור כלי בית המקדש הרחק ממקום מוצאם – ירושלים – נמצא כאן בעזרא פרק א.

  • בפרק א כורש מעביר לשֵׁשְׁבַּצַּר, נשיא יהודה, את כלי בית המקדש. הציעו הסבר – מה הניע את כורש לוותר על האוצרות שזכה בהם ולהעבירם לידי נתיניו?
פָּרַס
  ממלכת פרס השתרעה ממזרח לעיראק, בין הים הכספי בצפון לבין המפרץ הפרסי בדרום. ממלכה...
פָּרַס
"כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם..." (פסוק ב)

פרט מאפריז הקשתים בארמון דריוס בסוסה, 510 לפנה"ס. קרדיט: מאוסף מוזיאון הלובר, צלם: (Jastrow (2005, ויקישיתוף

מפת ממלכת פרס בשיא גודלה. יוצרים: Fabienkhan ורוליג, ויקישיתוף, CC BY-SA 2.5

 

ממלכת פרס השתרעה ממזרח לעיראק, בין הים הכספי בצפון לבין המפרץ הפרסי בדרום.

להמשך קריאה

ממלכה זו נקשרת להיסטוריה של עם ישראל רק מהתקופה האחמנית – מעלייתו של כורש (559 לפני הספירה), שהביס את מלך מָדַי, לכד את ממלכתו וייסד את פרס האחמנית (משושלת אחמנש, מאבותיו של כורש). בשנת 539 לפני הספירה הכניע כורש את בבל ואת מלכָּהּ נבונאיד, והאימפריה שהקים ירשה את מקומן של אשור ובבל וכללה גם את סוריה ואת מֶסוֹפּוֹטַמְיָה.
האימפריה האדירה חולקה לפְּחָווֹת (נציבויות), ובתוכָן ניתנה לתושבים אוטונומיה דתית ואוטונומיה בלבוש ובמנהגים, תוך ציות לשלטון המרכזי והעלאת מיסים.
ממלכת יהודה של שבי ציון נכללה בְּפַחֲוַת עבר הנהר הפרסית. אחד מיורשיו של כורש הוא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מלך פרס ומָדַי הנזכר במגילת אסתר, שזיהויו וזמנו אינם ידועים בוודאות.
התקופה הפרסית נמשכה עד לשנת 333 לפני הספירה, שבה ניצח אלכסנדר מוקדון את דרייווש הפרסי והתחילה התקופה היוונית ההלניסטית.

מעובד על פי הספרייה הווירטואלית של מטח. © כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים.

  • מה היה סוד כוחה של האימפריה הפרסית? במה שונה צורת השלטון בה מצורות השלטון בממלכות שקדמו לה, למשל אשור ובבל?
כְּלֵי בֵית המקדש
במלכים ב פרק כה פסוקים יג-יז מתואר בפירוט השלל שלקחו הבבלים מהמקדש. מעניין שאין התאמה...
כְּלֵי בֵית המקדש
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו." (פסוק ז)

גוסטב דורה, "והמלך כורש הוציא את-כלי בית-ה'" (עזרא א, ז), מאה 19, הדפס

במלכים ב פרק כה פסוקים יג-יז מתואר בפירוט השלל שלקחו הבבלים מהמקדש. מעניין שאין התאמה בין הכלים שלקחו לבין אלה שחזרו עם הצהרת כורש.

להמשך קריאה

העובדה שמסופר על כורש כי הוא הוציא את הכלים שהמלך נבוכדנצר שיכן בבית אלוהיו, מלמדת על הכבוד שרחשו מלכי פרס לכלי המקדש וגם על ההמשכיות שהם ראו במעשה בניית המקדש החדש. בפרק שלנו מתואר כי לא המנורה, השולחן וארון הברית חזרו עם הגולים, אלא "אֲגַרְטְלֵי זָהָב… אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף… מַחֲלָפִים… כְּפוֹרֵי זָהָב… כְּפוֹרֵי כֶסֶף…" (פסוקים ט-י). מדובר בכלי קיבול ששימשו לעבודת הקודש, אלפי כלים, אבל קטנים…

  • מה אפשר ללמוד על כורש ועל גישתו הדתית מכך שהחזיר לגולים את כלי בית המקדש?
גליל כורש
    הצהרת כורש כפי שהיא מופיעה ב"גליל כורש", ממצא ארכאולוגי המתוארך לשנת 539 לפנה"ס...
גליל כורש
"...וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה." (פסוקים א-ב)

"גליל כורש", Photograph by Mike Peel (www.mikepeel.net). Modifications by مانفی, CC-BY-SA-4.0, Wikimedia commons

האולם בו מוצג "גליל כורש" במוזיאון הבריטי, לונדון. צילום: Kaaveh Ahangar, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

 

הצהרת כורש כפי שהיא מופיעה ב"גליל כורש", ממצא ארכאולוגי המתוארך לשנת 539 לפנה"ס אשר נמצא ב-1879 ע"י ארכאולוג בריטי, ומוצג היום במוזאון הבריטי בלונדון:

להמשך קריאה

כל מלכי ארץ המערב יושבי אהלים,
הביאו את מנחתם הגדולה לתוך בבל וינשקו את רגלי.
למן […] ועד הערים אשור ושושן, אכד וארץ אשנונה
והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותי שמעבר לחדקל,
אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן,
החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים.
כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם.
ואת אלוהי שומר אכד, אשר נבונאיד הביא לבבל על אפו ועל חמתו של אדון האלים – בפקודת מַרְדֻךְּ האדון הגדול הושבתי אותם בשלום למשכנם – מושב שמחתם.

  • מהו ההבדל המהותי בין הנוסח המופיע על הגליל לבין זה שמופיע בפרק? מהן הסיבות לשוני הזה? הציגו לפחות 2 סיבות אפשריות.
עזרא - קווים לדמותו
ספר עזרא מספר את סיפורם של שבי ציון ושל המנהיגים הבולטים שליוו אותם. מה היו...
עזרא - קווים לדמותו
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס… הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס…" (פסוק א)

  • ספר עזרא מספר את סיפורם של שבי ציון ושל המנהיגים הבולטים שליוו אותם. מה היו אתגרי התקופה ומהי החברה שביקשו לייסד בציון?

קרדיט: 929- עזרא ונחמיה / 929 תנך ביחד

גליל כורש - קול חשוב של חפץ אילם
על גליל כורש ועל הצהרת כורש, שהיא סמל לסובלנות ולרב-תרבותיות, תוכלו לשמוע בהרצאה מרתקת זו....
גליל כורש - קול חשוב של חפץ אילם
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר." (פסוק א)

על גליל כורש ועל הצהרת כורש, שהיא סמל לסובלנות ולרב-תרבותיות, תוכלו לשמוע בהרצאה מרתקת זו. ניל מקגרגור, מנהל המוזאון הבריטי, עוקב אחר 2,600 שנות היסטוריה במזרח התיכון בעזרת חפץ יחיד זה.

  • לטענת מנהל המוזאון הבריטי, גליל כורש הוא עדות לכך שממלכת פרס הייתה בשעתה סמל ודוגמה לאחדות במזרח התיכון. מה היה סודה של אותה אחדות?

קרדיט: ניל מקגרגור: 2,600 שנות הסטוריה בחפץ אחד. תרגום לעברית: ערן גבעוני ועידו דקרס. אתר TED.com

שיבת ציון
קטע מתוך סדרת תעודה על תולדות ארץ ישראל, מהזמן הקדום ביותר ועד העת החדשה בתקופה...
שיבת ציון
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה…" (פסוק ג)

קטע מתוך סדרת תעודה על תולדות ארץ ישראל, מהזמן הקדום ביותר ועד העת החדשה בתקופה העותמאנית. והפעם: השיבה – 586 לפנה"ס עד 332 לפנה"ס. צפו עד דקה 06:38.

  • האם נקודת המבט של יוצרי הקטע היא מחקרית או מסורתית?
  • מה מוסיף לנו הסרטון על המופיע בפרק?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל: פרק 6: השיבה. ערוץ היוטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי