סגור תצוגת כיתה
הפרק

הצהרת כורש והעלייה הראשונה

פרק א

שיעור ראשון מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נפתח בהסבר קצרצר על המושג 'נסיבתיות כפולה': נסיבתיות כפולה מתארת מצב שבו אנשים פועלים לפי היגיון פנימי שמוביל לתוצאות ידועות, אך התנ"ך מבאר שעל ידי הפעילויות האנושיות האלו יצא לפועל התכנון האלוהי. פעמים שאנו יודעים מראש מה אלוהים רצה שיקרה ופעמים שרק אחרי מעשה הכתוב מבאר.

אפשרות ראשונה – פרספקטיבה:
הספרים 'זום' ו'זום 2' של אישטוואן באניאי מציגים סדרות ציורים בזום-אאוט מפרטים קטנים כמו כרבולת של תרנגולת או קלידי פסנתר ועד לפרספקטיבה מרוחקת על כדור הארץ ביקום.
נצפה בסרטון בקישור זה המציג את 'זום 2' (או נציג בכיתה את הספר עצמו) ונדון בכיתה:

  • מה לדעתכם הרעיון שעומד בבסיס הספר?
  • מה מתחדש בכל מבט, בכל זום-אאוט? האם המציאות השתנתה?
  • איך אפשר לעשות זום-אאוט גם על אירועים שקורים בחיינו?
  • האם גם על חיינו אפשר להתבונן מכמה נקודות מבט?
  • האם פרספקטיבות שונות עשויות להצביע על גורמים שונים לאותו אירוע?

דרך אילו פרספקטיבות אפשר להתבונן באירועים בתנ"ך? (נזכיר אירועים שהתלמידים מכירים כמו פילוג הממלכה, ירידת יעקב ובניו למצרים וכדומה)

אפשרות שנייה – למה אני כאן?
נבקש מהתלמידים לענות על השאלה למה הגעתי היום לבית הספר? שלוש תשובות שונות אבל אמיתיות (אפשר לענות בשם ההורים שלי, משרד החינוך, אני מהעתיד, מנהל/ת בית הספר…).
*מומלץ למורה לעשות את המשימה הזאת בעצמו.
נשתף בחלק מן התשובות ונדון בכיתה:

  • איך ייתכן שישנם כמה גורמים לאותה פעולה?
  • אילו מערכות סיבתיות קיימות בתנ"ך? (אנושית ואלוהית. נדגים בעזרת אירועים שהתלמידים מכירים כמו פילוג הממלכה, ירידת יעקב ובניו למצרים וכדומה)
    נדגיש שבמושג נסיבתיות כפולה יש לאלוהים רצון שהדבר יתרחש באופן המסוים שבו הוא מתרחש, לא בדיוק כמו ברצונות של בני אדם. בני האדם ברצונותיהם מביאים את הרצון האלוהי לידי ביצוע בלי לדעת שהם חלק מתכנון אלוהי כולל.

שלב ראשון - הצהרת כורש ומקומה בסיפור שיבת ציון

נקרא את פסוקים א-ו ונבחן יחד:

  • מה מצהיר כורש?
  • מה גרם לו לעשות זאת (פסוקים א-ב)?
  • מדוע מוזכר כאן ירמיהו?
  • מה הייתה נבואתו? (בירמיהו פרק כה פסוקים יא-יג ירמיהו מדבר על גלות של שבעים שנה)
  • כמה זמן חלף מאז?

ניעזר בתשובות ונסדר את השנים והאירועים שבין חורבן הבית לימי שיבת ציון. אפשר להיעזר בנאמר בדברי הימים פרק לו פסוק כ ולחבר בין נבואת ירמיהו להצהרת כורש (למידע נוסף ראו מאמר 'הצהרת כורש' מאת מורן גאם הכהן).

שלב שני - נוסחה פותחת וסוגרת ומילה מנחה

נעיין בפסוקים א-ב ובפסוק ה ונחפש נוסחה חוזרת ופועל שחוזר בהם:

  • מהי הנוסחה החוזרת? ("לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם", "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם")
  • מה תפקידה? (פתיחה וסיום זהים שמחזקים את ביצוע התוכנית האלוהית)
  • מהו הפועל החוזר? ("הֵעִיר")
  • את מי ה' העיר בפרק? (את כורש, ואת ראשי האבות ליהודה ובנימין והכוהנים והלויים)

שלב 3- כלי בית ה'

נמשיך בקריאת הפרק עד לסופו ונדון בכיתה (אפשר להזמין את התלמידים לקרוא ברפרוף את פסוקים ז-יא ולהשיב קודם בכתב באופן עצמאי או בזוגות):

  • אילו כלים מוזכרים בפסוק ו ואלו כלים מוזכרים בפסוקים ז-יא?
  • מדוע רשימת כלים זו חשובה? (לא מדובר בסתם כלים אלא בכלי המקדש)
  • מדוע יש פירוט נרחב של כלי בית ה' שהוחזרו לירושלים? מה עשויים הכלים לסמל? (חזרת הכלים מסמלת אולי את חזרת השכינה לביתה, תחילת תהליך של בנייה ושיבה)
  • לאור האמור בישעיהו פרק נב פסוקים יא-יב (הגליית הכלים), מהי החשיבות של פירוט הכלים בעזרא?

נסכם: האמצעים האומנותיים בפרק – נוסחת הפתיחה והסיום, הפועל החוזר "הֵעִיר" ומוטיב כלי בית ה' – כולם מחזקים את התחושה שאלוהים פועל ומניע את המהלכים הפוליטיים וההיסטוריים אצל כורש ואצל העם ובכך דואג לקיום הנבואה. האמונה הדתית מעצבת את הסיפור המקראי כך שישקף את התפיסה שקורות עם ישראל מוכתבים ומתקדמים על פי תוכנית. בד בבד, הסיפור מציג גם מניעים אנושיים ופוליטיים שגורמים לאירועים.

  • מהם המניעים האנושיים שאפשר לזהות בפרק? האם הם עומדים בסתירה לנבואה האלוהית? (כורש מבסס את מלכותו ומניע תהליך מדיני שונה מקודמו. התנהלותו אינה סותרת כלל את הנבואה האלוהית)
  • איך ייתכן שחלק מן הגולים בוחרים לא לשוב לירושלים? מה מניע אותם, לדעתכם? היעזרו בירמיהו פרק כט פסוקים ד-ז. (היו נבואות שעסקו בקבלת מצב הגלות ובכך שעלולים להיות נביאי שקר שקוראים לשיבה לירושלים)
  • כיצד הגולים שהחליטו להישאר מסייעים בכל זאת לשבי ציון? (מחזקים בכסף וברכוש)
  • האם העלייה המתוארת בפסוקים ה-ו מגשימה את חזון הנביאים על שיבת ציון? מדוע? (נראה שכן – עברו כמעט שבעים שנה, מדובר על מלך גדול שעלה על נבוכדנצאר, מעין הגשמה של הנבואה בירמיהו פרק לא)

מבט לחיים

1. הצהרת בלפור:

היו שראו בהצהרת בלפור שהכירה בשנת 1917 בזכותם של היהודים למדינה בארץ ישראל מעין הצהרת כורש מודרנית והתגשמות חזון נבואי.

  • במה דומות שתי ההצהרות ובמה הן שונות זו מזו? (מניע, תוקף, פלורליזם אתני, תוצאות)
  • מה גרם להכרזת כורש לפי פרק א?
  • אילו הסברים אפשר לייחס למעשה שלו?
  • מה גרם להצהרה של לורד בלפור?
  • מהי הסיבתיות כפולה שאפשר לייחס למעשה של בלפור?
  • האם יש כאן נסיבתיות כפולה, או שמא סיבה אחת?

2. חזון ומציאות:

נשווה בין הפערים בין חזון ומציאות בשיבת ציון ובהקמת מדינת ישראל:

  • אילו מניעים לאומיים ואילו מניעים אישיים עשויים להשפיע כיום על יהודי הגולה לעלות לארץ או להישאר בחו"ל?
  • במה דומים מניעים אלה למניעיהם של גולי יהודה שבחרו להישאר במקומם גם לאחר הצהרת כורש?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק א בעזרא, עסקנו בהצהרת כורש ובעלייה הראשונה של גולי יהודה ארצה. השווינו בין הצהרת כורש להצהרת בלפור ומתוך דיון במניעיהם של הגולים שבחרו לא לעלות, עסקנו בשאלת המחויבות של היהודים לישראל בימינו.
מיומנויות: זיהינו נוסחה פותחת וסוגרת, נעזרנו במילה מנחה ובמוטיב הכלים בפרק, וראינו כיצד כולם מסייעים להדגיש מעורבותו של ה' ואת התגשמות נבואות שיבת ציון.
מתודות: פתחנו בסרטון או שאלה מעוררת מחשבה, המשכנו בלימוד והדגשת מילים וסיימנו בדיון רלוונטי.

אפשר עוד...

'פלאשבקים' בתנ"ך – אזכור אירועים מן העבר:
"לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה" (עזרא פרק א פסוק א)

  • איך נקרא לסוג כזו של הערה?
  • מי כתב אותה ומה מטרתה?

תפקיד הערות הפלאשבק הוא להצביע על התגשמות נבואה מהעבר ולחשוף את השליטה של ה' בהתפתחות האירועים.

  • מהי אם כן, מטרת הפלאשבק בעזרא פרק א פסוק א?

קשרי ישראל ויהדות התפוצות:
כמו בימי שיבת ציון המתוארים בעזרא פרק א גם כיום קיימת מדינה יהודית בישראל, אך יהודים רבים בוחרים שלא לגור בה דרך קבע. נלמד כיצד תמכו יהודי הגולה בשבי ציון אז ונחשוב כיצד צריכה לבוא לידי ביטוי המחויבות של יהודי הגולה למדינת ישראל כיום? (שירות בצבא / ביקור בארץ / סיוע כספי / תמיכה פוליטית / הזדהות בלבד…)
נוכל לקיים דיבייט סביב שאלת המחויבות והסולידריות בין קבוצת השבים לקבוצת הנשארים בבבל
(השופטים בין הקבוצות יהיו זרובבל וישוע – מנהיגי שבי ציון).

מוטיב כלי בית ה' והחזרתם לירושלים:
נקרא את המאמר של ש' יפת 'מקדש שבי ציון' בקישור זה (אם אין זמן, אפשר להסתפק בפסקה הראשונה) ונתבונן בציור של גוסטב דורה בקישור זה.

  • כיצד תורמים המאמר והתמונה להבנת חשיבות החזרת הכלים?
  • אילו כלים או חפצים יקרים מאוד לליבכם?
  • מה הם מסמלים לכם?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
פלאשבק
הפלאשבק מזכיר מידע שאמור היה להיות מוזכר בעבר, אבל מוזכר מאוחר יותר. לפלאשבק יש שתי...
פלאשבק

הפלאשבק מזכיר מידע שאמור היה להיות מוזכר בעבר, אבל מוזכר מאוחר יותר. לפלאשבק יש שתי מטרות: הראשונה – להראות מה חושב ומרגיש המדבר על העבר. השנייה – להדגיש הערכה מוסרית (שלילית/חיובית) של דמות מסוימת.
(מתוך מ' וייס 'מלאכת הסיפור במקרא')

משה השני
ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה… כי...
משה השני
"כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט." (עזרא ז , י)

גוסטב דורה, עזרא קורא בתורה, הדפס, 1885. Nicku / Shutterstock.com

ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה… כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלהיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט, ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו, נשתנה על ידו הכתב*.
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא עמוד ב)

*הכתב העברי המקובל כיום, הקרוי "אשורי", החליף את הכתב העברי הקדום.

  • למי מֻשְׁוֶה עזרא, ומה ניתן ללמוד מכך על תפקידו ההיסטורי?
איפה כולם?
  בתקופת שיבת ציון רק חלק מהעם חזר מבָּבֶל ליהודה. המדרש מתייחס לכך ומביע את...
איפה כולם?
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם." (פסוק ג)

גוסטב דורה, עזרא קורא למתנדבים לצאת לירושלים ("די כל מתנדב…למהך לירושלם עמך יהך" . עזרא, ז, יג), המאה ה-19, הדפס

 

בתקופת שיבת ציון רק חלק מהעם חזר מבָּבֶל ליהודה. המדרש מתייחס לכך ומביע את נקודת מבטו של בן ארץ ישראל שעלה אליה מבָּבֶל:

להמשך המדרש

כמה שונא אני אתכם (בני בבל) – שכן נאמר: "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז" (שיר השירים ח, ט). אם עשיתם עצמכם כחומה (כגוף אחד, כולם יחדיו) ועליתם כולכם בימי עזרא – נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו; עכשיו שעליתם כדלתות (כלומר: מעט ולא כולכם) – נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו.
(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט עמוד ב)

על פי ביאור שטיינזלץ

  • במדרש מופיע משל להתנהגות העם, בדמות מתכת אצילה ועץ חזק ומשובח. מה יתרון המתכת על העץ? ומה הנמשל?
המילה האחרונה בתנ"ך
כורש מאפשר לגולים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים. "מִי בָכֶם" – לשון...
המילה האחרונה בתנ"ך
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם..." (פסוק ג)

באדיבות משרד העלייה והקליטה.

כורש מאפשר לגולים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים.
"מִי בָכֶם" – לשון התנדבות ולא חובה כללית.
"יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ" – ברכת דרך צלחה.

להמשך קריאה

"וְיַעַל לִירוּשָׁלַם" – המונח "עלייה" הוא אחד המאפיינים המייחדים את עם ישראל ואת מדינת ישראל. לארץ ישראל יהודים לא מהגרים, אלא עולים.
מושג העלייה ארצה יסודו במקרא. התלמוד סומך יתדותיו על הפסוק: "וקמת ועלית אל המקום" (דברים יז, ח) – מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות". זו אינה אמירה גאוגרפית, זו אמירה ערכית של שליחות. מדינת ישראל חרתה על דגלה את העלייה כיסוד לקיומה. סעיף 1 לחוק השבות, התש"י -1950 קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה".

על פי: אליקים רובינשטיין, "ויעל". אתר מיזם

  • התנ"ך נחתם בהצהרת כורש, במילים זהות למילים בעזרא פרק א: "…מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל" (דברי הימים ב פרק לו ,כג). מדוע לדעתכם בחרו מחברי התנ"ך לסיים אותו דווקא כך?
  • מקובל לקרוא ליהודים המגיעים ארצה "עולים". האם יש חשיבות לשימוש במונח זה ולא במונח הכללי "מהגרים"?
הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ
  מי היה כורש? "שליט אדיר ונאור" – כך סיכם דוד בן-גוריון בהתפעמות את דמותו...
הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ
"...הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ..." (פסוק א)

כורש, איור, 1875. מתוך: Illustrerad verldshistoria utgifven av E. Wallis. volume I

 

מי היה כורש? "שליט אדיר ונאור" – כך סיכם דוד בן-גוריון בהתפעמות את דמותו של כורש (השני) מלך פרס.

להמשך קריאה

להערכת בן-גוריון, שהרבה להגות בתנ"ך, כורש היה ראוי לקילוסים (דברי שבח) אלה, "ולא רק בגלל הכרזתו והרשות שנתן לגולי בבל לשוב לארצם ולבנות שוב [את] בית המקדש בירושלים": על פי העדויות המקראיות ומקורות היסטוריים (בעיקר יווניים), הסיק בן-גוריון כי כורש היה "אחת הדמויות הגדולות ביותר" בהיסטוריה…
מנקודת מבט יהודית, כורש ויורשיו מילאו תפקיד מכריע לא רק בשיבה לציון, אלא בעיצוב פַּחֲוַת יהודה כמרחב אוטונומי, שבו נוצקו היסודות ל"חומת היהדות" וגובשו "הדפוסים הרוחניים של האומה העברית, אשר האריכו ימים מאז ועד היום הזה".

על פי: מתיה קם, "שליט אדיר ונאור". אתר מיזם 929

תורות רוחניות רבות מְדַמוֹת את מצבו הקיומי של האדם ל"מצב שינה". מטרת התורות הללו היא לסייע לאדם "להתעורר". בפרק א אלוהים מתואר כמעיר את רוחו של כורש.

  • לפיכך, האם כורש אכן זכאי לשבחים שקיבל, או שהוא פועל כמו בובה על חוט?
  • על איזה מלך נוסף בתנ"ך מסופר כי התקשה לישון בלילה? ציינו שתי נקודות משותפות למלכים הללו.
סעודה בכלי בית המקדש
ביצירתו "המשתה של בלשאצר" מתמקד האומן ההולנדי רמברנדט (1669-1606) ברגע שבו המנהיג מאבד את דרכו....
סעודה בכלי בית המקדש
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה." (פסוקים ז-ח)

רמברנדט, משתה בלשצר, 1638-1635 בערך, שמן על בד. מאוסף National Gallery, לונדון. מתוך ויקשיתוף

ביצירתו "המשתה של בלשאצר" מתמקד האומן ההולנדי רמברנדט (1669-1606) ברגע שבו המנהיג מאבד את דרכו.

להמשך קריאה

על שולחן המשתה מונחים כלי בית המקדש. המלך בלשאצר, בנו של נבוכדנצר, מנכס אליו את כלי בית המקדש שגזל אביו. הוא רואה בכלי הפולחן הדתיים רק את ערכם החומרי. בציור, המלך נבהל מיד נַעֲלָמָה שכותבת על הקיר משפט סתום מבחינתו. בעקבות המראה המוזר המלך מזמן את דניאל, וזה פותר את התעלומה – הכתובת מבשרת על סופה הקָרֵב של הממלכה.
הציור אומנם מתאר סיטואציה הקשורה לספר דניאל, אך תיאור כלי בית המקדש הרחק ממקום מוצאם – ירושלים – נמצא כאן בעזרא פרק א.

  • בפרק א כורש מעביר לשֵׁשְׁבַּצַּר, נשיא יהודה, את כלי בית המקדש. הציעו הסבר – מה הניע את כורש לוותר על האוצרות שזכה בהם ולהעבירם לידי נתיניו?
סמל המדינה - סיפורו של עם
  מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, היא יצירתו של האומן...
סמל המדינה - סיפורו של עם

מנורת הכנסת, מעשה ידי האמן בנו אלקן, ברונזה, 1955. צילום: משה מילנר, לע"מ

עזרא, פרט מתוך פסל מנורת הכנסת מעשה ידי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן, ברונזה, 1955. צילום: © Tamar HaYardeni. מתוך ויקיפדיה העברית.

 

מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, היא יצירתו של האומן היהודי-אנגלי (יליד גרמניה) בֶּנוֹ אלְקַן (1877–1960).

להמשך קריאה

המנורה מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל.
עזרא הסופר, שעמד בראש שבי ציון ונודע בתַקָנוֹתָיו הדתיות, מופיע בתבליט גבוה מעל העם – קורא מהמגילה את חוקי התורה. המנורה מעוצבת כך שמול התבליט של עזרא, באופן מנוגד/משלים, מופיעה דמותו של הִלֵל הזקן, המייצג רוח סובלנית יותר של היהדות.

  • עזרא הסופר ידוע כמנהיג דתי בקיא בתורה ומחמיר במצוותיה. איזה מאבק דתי גדול מיוחס לו?
פָּרַס
  ממלכת פרס השתרעה ממזרח לעיראק, בין הים הכספי בצפון לבין המפרץ הפרסי בדרום. ממלכה...
פָּרַס
"כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם..." (פסוק ב)

פרט מאפריז הקשתים בארמון דריוס בסוסה, 510 לפנה"ס. קרדיט: מאוסף מוזיאון הלובר, צלם: (Jastrow (2005, ויקישיתוף

מפת ממלכת פרס בשיא גודלה. יוצרים: Fabienkhan ורוליג, ויקישיתוף, CC BY-SA 2.5

 

ממלכת פרס השתרעה ממזרח לעיראק, בין הים הכספי בצפון לבין המפרץ הפרסי בדרום.

להמשך קריאה

ממלכה זו נקשרת להיסטוריה של עם ישראל רק מהתקופה האחמנית – מעלייתו של כורש (559 לפני הספירה), שהביס את מלך מָדַי, לכד את ממלכתו וייסד את פרס האחמנית (משושלת אחמנש, מאבותיו של כורש). בשנת 539 לפני הספירה הכניע כורש את בבל ואת מלכָּהּ נבונאיד, והאימפריה שהקים ירשה את מקומן של אשור ובבל וכללה גם את סוריה ואת מֶסוֹפּוֹטַמְיָה.
האימפריה האדירה חולקה לפְּחָווֹת (נציבויות), ובתוכָן ניתנה לתושבים אוטונומיה דתית ואוטונומיה בלבוש ובמנהגים, תוך ציות לשלטון המרכזי והעלאת מיסים.
ממלכת יהודה של שבי ציון נכללה בְּפַחֲוַת עבר הנהר הפרסית. אחד מיורשיו של כורש הוא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מלך פרס ומָדַי הנזכר במגילת אסתר, שזיהויו וזמנו אינם ידועים בוודאות.
התקופה הפרסית נמשכה עד לשנת 333 לפני הספירה, שבה ניצח אלכסנדר מוקדון את דרייווש הפרסי והתחילה התקופה היוונית ההלניסטית.

מעובד על פי הספרייה הווירטואלית של מטח. © כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים.

  • מה היה סוד כוחה של האימפריה הפרסית? במה שונה צורת השלטון בה מצורות השלטון בממלכות שקדמו לה, למשל אשור ובבל?
גליל כורש
  הצהרת כורש כפי שהיא מופיעה ב"גליל כורש", ממצא ארכאולוגי המתוארך לשנת 539 לפנה"ס אשר...
גליל כורש
"...וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה." (פסוקים א-ב)

"גליל כורש", Photograph by Mike Peel (www.mikepeel.net). Modifications by مانفی, CC-BY-SA-4.0, Wikimedia commons

האולם בו מוצג "גליל כורש" במוזיאון הבריטי, לונדון. צילום: Kaaveh Ahangar, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הצהרת כורש כפי שהיא מופיעה ב"גליל כורש", ממצא ארכאולוגי המתוארך לשנת 539 לפנה"ס אשר נמצא ב-1879 ע"י ארכאולוג בריטי, ומוצג היום במוזאון הבריטי בלונדון:

להמשך קריאה

כל מלכי ארץ המערב יושבי אהלים, הביאו את מנחתם הגדולה לתוך בבל וינשקו את רגלי. למן […] ועד הערים אשור ושושן, אכד וארץ אשנונה והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותי שמעבר לחדקל, אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן, החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים. כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם. ואת אלוהי שומר אכד, אשר נבונאיד הביא לבבל על אפו ועל חמתו של אדון האלים – בפקודת מַרְדֻךְּ האדון הגדול הושבתי אותם בשלום למשכנם – מושב שמחתם.

  • מהו ההבדל המהותי בין הנוסח המופיע על הגליל לבין זה שמופיע בפרק? מהן הסיבות לשוני הזה? הציגו לפחות 2 סיבות אפשריות.
כְּלֵי בֵית המקדש
במלכים ב פרק כה פסוקים יג-יז מתואר בפירוט השלל שלקחו הבבלים מהמקדש. מעניין שאין התאמה...
כְּלֵי בֵית המקדש
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו." (פסוק ז)

גוסטב דורה, "והמלך כורש הוציא את-כלי בית-ה'" (עזרא א, ז), מאה 19, הדפס

במלכים ב פרק כה פסוקים יג-יז מתואר בפירוט השלל שלקחו הבבלים מהמקדש. מעניין שאין התאמה בין הכלים שלקחו לבין אלה שחזרו עם הצהרת כורש.

להמשך קריאה

העובדה שמסופר על כורש כי הוא הוציא את הכלים שהמלך נבוכדנצר שיכן בבית אלוהיו, מלמדת על הכבוד שרחשו מלכי פרס לכלי המקדש וגם על ההמשכיות שהם ראו במעשה בניית המקדש החדש. בפרק שלנו מתואר כי לא המנורה, השולחן וארון הברית חזרו עם הגולים, אלא "אֲגַרְטְלֵי זָהָב… אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף… מַחֲלָפִים… כְּפוֹרֵי זָהָב… כְּפוֹרֵי כֶסֶף…" (פסוקים ט-י). מדובר בכלי קיבול ששימשו לעבודת הקודש, אלפי כלים, אבל קטנים…

  • מה אפשר ללמוד על כורש ועל גישתו הדתית מכך שהחזיר לגולים את כלי בית המקדש?
שיבת ציון
קטע מתוך סדרת תעודה על תולדות ארץ ישראל, מהזמן הקדום ביותר ועד העת החדשה בתקופה...
שיבת ציון
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה…" (פסוק ג)

קטע מתוך סדרת תעודה על תולדות ארץ ישראל, מהזמן הקדום ביותר ועד העת החדשה בתקופה העותמאנית. והפעם: השיבה – 586 לפנה"ס עד 332 לפנה"ס.

  • האם נקודת המבט של יוצרי הקטע היא מחקרית או מסורתית?
  • מה מוסיף לנו הסרטון על המופיע בפרק?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל: פרק 6: השיבה. ערוץ היוטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי

גליל כורש - קול חשוב של חפץ אילם
על גליל כורש ועל הצהרת כורש, שהיא סמל לסובלנות ולרב-תרבותיות, תוכלו לשמוע בהרצאה מרתקת זו....
גליל כורש - קול חשוב של חפץ אילם
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר." (פסוק א)

על גליל כורש ועל הצהרת כורש, שהיא סמל לסובלנות ולרב-תרבותיות, תוכלו לשמוע בהרצאה מרתקת זו. ניל מקגרגור, מנהל המוזאון הבריטי, עוקב אחר 2,600 שנות היסטוריה במזרח התיכון בעזרת חפץ יחיד זה.

  • לטענת מנהל המוזאון הבריטי, גליל כורש הוא עדות לכך שממלכת פרס הייתה בשעתה סמל ודוגמה לאחדות במזרח התיכון. מה היה סודה של אותה אחדות?

קרדיט: ניל מקגרגור: 2,600 שנות הסטוריה בחפץ אחד. תרגום לעברית: ערן גבעוני ועידו דקרס. אתר TED.com

עזרא - קווים לדמותו
ספר עזרא מספר את סיפורם של שבי ציון ושל המנהיגים הבולטים שליוו אותם. מה היו...
עזרא - קווים לדמותו
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס… הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס…" (פסוק א)

  • ספר עזרא מספר את סיפורם של שבי ציון ושל המנהיגים הבולטים שליוו אותם. מה היו אתגרי התקופה ומהי החברה שביקשו לייסד בציון?

קרדיט: 929- עזרא ונחמיה / 929 תנך ביחד

גלות בבל והצהרת כורש
גלות בבל והצהרת כורש / מכון מגלי"ם, 2019 הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר...
גלות בבל והצהרת כורש
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם."
(פסוק ג)

גלות בבל והצהרת כורש / מכון מגלי"ם, 2019

הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר טלטלת הגלות, ההשתלבות האיטית בבבל ועשרות שנים של חיים בממלכה הרחוקה, הצהרת כורש מתירה לגולים לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש.

  • הסרטון מתאר אימוץ התנהגויות שונות בזמן הגלות – האחת בהשראת הנביא ירמיהו והאחרת בעקבות הצהרת כורש. מה הן שתי המגמות המתוארות?
    מה למדתם על הצהרת כורש מהסרטון?