סגור תצוגת כיתה
הפרק

התגלות ה' לאליהו בחורב כביטוי לביקורת על מנהיגותו

פסוקים ט-יד

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מהלך הוראה זה מתמקד בהתגלות של ה' לאליהו במערה בחורב. נפתח את המהלך בתרגול הנוגע לכוחו של השקט. ליבו של המהלך יעסוק בהתגלות האל ב"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" ולא ברעש. נלמד כי אופי התגלות זה מכוון כלפי אליהו ומעיד על ביקורת על דרכו המחוספסת מול העם. נסיים בקריאת מאמר המסכם מהלך זה וניחשף לשירם של סיימון וגרפונקל אשר שאבו השראה מסיפורו של אליהו ומההתגלות בקול דממה דקה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה:
נבקש כמה מתנדבים ונחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת תציג כיתה שבה כל התקשורת נעשית בלי מילים והקבוצה השנייה תציג כיתה שבה התקשורת נעשית בצעקות ובה כל אחד מבקש להתבלט בקולו. ניתן למתנדבים נושא לדיון (למשל: תלבושת אחידה, לינה באוהלים או באכסניה בטיול השנתי וכדומה) ונבקש מהתלמידים הצופים לעקוב אחרי ההבדלים אופי התקשורת בכל קבוצה.

אפשרות שנייה – תרגיל שקט:
נחלק את הכיתה לזוגות ונבקש מהם לשבת זה מול זה. נבקש מהם להסתכל זה לעיני זה במשך דקה שלמה בלי להוציא מילה או צליל.
נדון בסופו של התרגיל:

  • מה היה היתרון של השקט בתרגיל זה?

אפשרות שלישית – שאלות:
נשאל את התלמידים:

  • מהם היתרונות ברעש ומהם יתרונות השקט?
  • מתי אנו משתמשים בכל אחת מהאסטרטגיות האלו?

אפשרות רביעית:
נשמיע מוזיקה חזקה, ולאחריה שקט (אפשר לחזור על כך כמה פעמים). נבקש מתלמידים לצייר באופן אסוציאטיבי מה שהם שומעים ומרגישים. נבחן את הציורים ואת ההבדלים.

הזמנה לקריאה

נחזור ונקרא עם התלמידים את פסוקים ג-י.

לאחר הקריאה ורענון הפסוקים, נפתח במשימת כיתה על הלוח:
קראו את פסוקים ג-י וענו על השאלות:

  • מהן הטענות של אליהו כלפי ישראל? פרטו. (עזבו את הברית עם ה', ניתצו מזבחות, ביקשו להרוג את אליהו)
  • לו הייתם אלוהים, כיצד הייתם מרגישים כלפי תיאורו הקשה של אליהו את העם הנבחר? כיצד הייתם מגיבים ליחס של אליהו לישראל?

נעבור יחד על השאלות ונרחיב את הדיון בשאלת היחס של אליהו לעם ישראל.
נקרא יחד בכיתה את פסוקים יא-יד ונשאל את התלמידים:

  • מה האירוע הזה מזכיר לכם?
  • איפה עוד הוזכר לנו הר חורב?
  • איפה עוד היה מעמד שבו היו קולות וברקים ולאחריהם קול דממה? (מעמד הר סיני – קראו בספר שמות פרק יט פסוקים יז-כ. והיזכרו באלמנטים הדומים).

נסביר כי בפסוקים שלנו מתואר מעמד דומה של התגלות אלוהית מרשימה מאוד ואפילו קצת מפחידה.
נחזור ונקרא יחד את פסוקים יא-יב:
"וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' – לֹא בָרוּחַ ה'; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ – לֹא בָרַעַשׁ ה'; וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ – לֹא בָאֵשׁ ה'; וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה."

נסביר את הפסוק במילים פשוטות: ה' אינו מתגלה ברוח ולא ברעש, אלא בדממה דקה. כדי להבין את הפסוק לעומק נערוך תרגיל דרמה קצר – נבקש מהתלמידים להדגים את כל אחת מצורות ההתגלות (ואי ההתגלות). נבקש מכולם לעשות רעש של רוח, רעש, אש ודממה. נשאל את התלמידים:

  • האם מישהו יכול לעשות קול דממה?

באמצעות תרגיל זה נבין את ההבדל החשוב בין רעש, רוח, אש לבין דממה.
נדון בכיתה:

  • מהי לדעתכם המשמעות של התגלות בדממה דקה?
  • מהו המסר שה' רוצה להעביר לאליהו?

נכתוב אפשרויות שונות שאמרו התלמידים על הלוח. נכוון את התלמידים:

  • חשבו באיזה אופן מתנהג אליהו, בדממה דקה או ברעש, רוח ואש?

נחלק לכל זוג תלמידים קבוצת פסוקים מפסוקים אלה (גזרת הבצורת, מעמד הכרמל, שחיטת נביאי הבעל): פרק יז פסוק א, פרק יח פסוקים כ-מ ונבקש מהם לקרוא את הפסוקים ולהכריע מהסיפורים שלמדו אם אליהו נוהג בדממה או ברעש, רוח ואש. מקצת הזוגות יציגו את מסקנותיהם בכיתה.

לסיכום נשאל:

  • מה משמעות ההתגלות הזאת לאליהו?
  • מה משמעות השוני הגדול בין התנהלותו של אליהו לדרך ההתגלות בחורב?

אפשר לראות בצורת ההתגלות של אלהים ביקורת על דרכו של אליהו – הרוח, הרעש והאש מאפיינים את דרכי הפעולה של אליהו, ואילו ה' רוצה להגיד שאין צורך בכל אלו וכי התגלותו של אלוהים היא בקול דממה דקה ולא בדרכים שנקט אליהו.

הזמנה להעמקה

נחלק לתלמידים דף עבודה ובו נשווה בין אליהו למשה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), דרך השוואה זו ננסה להבין כיצד מוארת דמותו של אליהו.

לאחר מילוי הטבלה נחשוב עם התלמידים:

  • מה ההשוואה באה ללמדנו?

רואים שיש הרבה נקודות דמיון בין משה לאליהו אך נקודות אלו באות להדגיש שוני אחד גדול מאוד – משה סנגור של העם, ואילו אליהו הוא קטגור של העם.

נסיים בשירם של סיימון וגרפונקל אשר נכתב בהשראת הפסוקים שלמדנו כעת. נקרא את המילים ונשמע את השיר. גם אם לא כל המילים מובנות, המנגינה חשובה מאוד וניתנת להבנה פשוטה.

מבט לחיים

נצפה בסרטון הממחיש את קול הדממה הדקה ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: התגלותו של ה' לאליהו בחורב והביקורת הנובעת ממנה על דמותו של אליהו.
מיומנות: השוואה ומושג (שלושה וארבעה).
מתודות: דיון, משחק, שמיעת שירה וקריאתה.

אפשר עוד...

אליהו במדרשי חז"ל:
נחלק לתלמידים את דף העבודה על דמותו של אליהו במדרשי חז"ל (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נמלא את הדף ובאמצעותו נראה כיצד דמותו הקנאית של אליהו במקרא מתרככת באמצעות המסורות המאוחרות יותר ונבין כי התרככותו במסורות חז"ל מבטאת את התיקון שעוברת דמותו של אליהו.

מושג:
נכתוב על הלוח את המושג 'דגם שלושה וארבעה' ואת הגדרתו: דגם ספרותי שבו מופיע רעיון או עניין מסוים ארבע פעמים – שלוש פעמים החזרה היא בצורה דומה ובפעם הרביעית יש מפנה.
נטיל על התלמידים משימת יישום: בסיפור שלנו מופיע דגם שלושה וארבעה. הסבירו היכן וכיצד? (אלהים לא מתגלה בצורה מסוימת שלוש פעמים ובפעם הרביעית הוא מתגלה בקול דממה דקה).

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
The Sound of Silence
ענו על השאלה: מה דמות הנביא בשיר? קרדיט: פורסם על ידי Joy R. פורסם בתאריך 14...
The Sound of Silence

ענו על השאלה:

  • מה דמות הנביא בשיר?

קרדיט: פורסם על ידי Joy R. פורסם בתאריך 14 ביולי 2013

קול דממה דקה
ענו על השאלות: האם לדעתם דרכו של אליהו הבאה לידי ביטוי בסמלים רעש, רוח ואש...
קול דממה דקה

ענו על השאלות:

  • האם לדעתם דרכו של אליהו הבאה לידי ביטוי בסמלים רעש, רוח ואש אינה ראויה?
  • האם דרך של "קול דממה דקה" הייתה עוזרת יותר בשליחותו של אליהו?
  • מתי מתאים להשתמש ברעש ומתי מתאים להשתמש בקול דממה דקה?

קרדיט: פורסם על ידי מט"ח ב-7 בדצמבר 2011.

למה אלוהים כועס על אליהו?
ויאמר [אליהו]: 'קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'. אמר לו הקב"ה:...
למה אלוהים כועס על אליהו?
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ."(פסוק י)

wellcomecollection.org, Elijah prays to raise the widow's son wikipedia, CC BY 4.0

ויאמר [אליהו]: 'קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.
אמר לו הקב"ה: בְּרִיתִי, שֶׁמָא בְּרִיתְךָ?
'את מִזְבְּחוֹתֶיךָ הרסו'.

להמשך המדרש

א"ל: מִזְבְּחוֹתַי, שמא מזבחותיך?
'ואת נְבִיאֶיךָ הרגו בחרב'.
אמר לו: נְבִיאַי, ואת מה אכפת לך?
אמר לו: 'וְאִוָתֵר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה'
תא חמי מה כתיב תמן (=בּוֹא וּרְאֵה מה כתוב שם) 'ויבט והנה מראשותיו עוגת רְצָפִים', מהו 'רְצָפִים'? אמר רבי שמואל בר' נחמן: רוץ פֶּה – רְצֹץ פִּיוֹת של מי שאמר דילטוריא (=לָשׁוֹן הָרַע – רכילות, דִבָּה) על בָּנַי.

(עיבוד לשיר השירים רבה א, ו)

  • מהי הביקורת על אליהו המופיעה במדרש?
אליהו וברית המילה
אמר לו הקב"ה לאליהו: חַיֶּיךָ בכל מקום שבו ירשמו בָּנַי בבשרם ברית מילה, אתה תהיה...
אליהו וברית המילה
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ."(פסוק י)

תמונה של כסא אליהו. צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה

אמר לו הקב"ה לאליהו: חַיֶּיךָ בכל מקום שבו ירשמו בָּנַי בבשרם ברית מילה, אתה תהיה שם, וְהַפֶּה שהעיד שישראל עזבו את הברית, הוא יעיד שישראל מקיימים אותו.

(תרגום לספר הזוהר פרשת לך לך, חלק א, דף צג עמוד א, מבוסס על פרקי דרבי אליעזר פרק כט)

  • על פי המדרש, כיצד אליהו צריך לתקן את התנהגותו?
וישאל את נפשו למות
מי ש"שואל את נפשו למות" נמצא בייאוש עמוק ורוצה למות. לעומת זאת מי ש"מבקש את...
וישאל את נפשו למות
"וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָד, וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי." (פסוק ד)

איור: מיכל בן-חמו

מי ש"שואל את נפשו למות" נמצא בייאוש עמוק ורוצה למות. לעומת זאת מי ש"מבקש את נפשו" של אדם אחר, הוא מי שרוצה להרוג את האחר.

להמשך קריאה

בדומה לאליהו הנביא, גם הנביא יונה היה שרוי במצב נפשי קשה בשל השליחות האלוהית שהוטלה עליו, ולכן ביקש את נפשו למות (יונה ד, ח).

  • מדוע אליהו נמצא במצב שבו הוא שואל את נפשו למות?
קוֹל דְּמָמָה דַקָּה
ה' מבקש ללמד את אליהו כי אין הוא חָפֵץ בהתנהגות קיצונית, המסומלת ברוח, ברעש גדול...
קוֹל דְּמָמָה דַקָּה
"...וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה', וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה', וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה." (פסוקים יא-יב)

ה' מבקש ללמד את אליהו כי אין הוא חָפֵץ בהתנהגות קיצונית, המסומלת ברוח, ברעש גדול או באש, כזו שאפיינה את אליהו עד כה.

להמשך קריאה

האל מבקש להראות לאליהו כי הוא נוֹכֵחַ דווקא בדממה, בשקט.
היום מקובל להשתמש בביטוי "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" במשמעות של שקט מוחלט, דוּמִיָה.

  • הביטוי "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" מתאר דבר והיפוכו. איך בחר יוצר הסרטון לבטא את מורכבות הביטוי?

קרדיט: קול דממה דקה/מטח, 2011

אליהו בנקרת הצור
דמותו של אליהו במערה כפי שצייר אותה האומן ג'יימס טיסו (1986-1902). הקומפוזיציה האלכסונית, שכמו קורעת...
אליהו בנקרת הצור
"וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם, וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ." (פסוק ט)

James J Tissot, Elijah Dwelleth in a Cave, Jewish Museum New York

דמותו של אליהו במערה כפי שצייר אותה האומן ג'יימס טיסו (1986-1902).

להמשך קריאה

הקומפוזיציה האלכסונית, שכמו קורעת את היצירה לשניים, הצבעים הקודרים, משחקי האור והצל באזורים מסוימים ביצירה, ההבדל בין החוּץ לבין פנים המערה, תנוחת הגוף ומַנָח הזרועות של אליהו – כל אלו תורמים ליצירת מתח ביצירה.

  • התבוננו היטב ביצירה של ג'יימס טיסו. מהו הֲלַךְ הרוּחַ שבו נמצא אליהו בתמונה? האם הלך רוח זה תואם את המסופר בפרק?
אֵימַת האדם מול אלוהיו
בתפילת המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים נהוג לומר את הפיוט "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף". הפיוט מתאר...
אֵימַת האדם מול אלוהיו
"וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה', וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה." (פסוק יב)

בתפילת המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים נהוג לומר את הפיוט "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף". הפיוט מתאר את יום הדין, שבו כל הַבְּרוּאִים עומדים למשפט בפני אלוהים.

להמשך קריאה

בתוך הפיוט משולב הצירוף "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה", הלקוח מסיפורי אליהו.
הפיוט מיוחס לרבי אמנון ממגנצא, שחי במאה ה-11 וסבל עינויים קשים בשל סירובו להמיר את דתו. על פי האגדה, נפח את נשמתו מייד לאחר שאמר את הפיוט.
לפיוט לחנים רבים, ומרבית קהילות ישראל אימצו אותו לתפילתם. אחד הלחנים המעניינים לפיוט הוא הלחן של יאיר רוזנבלום, שכתב אותו לזכר 11 הלוחמים מקיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים.
לפיוט ונתנה תוקף:
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בְּאֱמֶת

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יְטֹּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יַעֲנִי וּמִי יַעֲשִׁיר
מִי יֻשְׁפַּל וּמִי יָרוּם

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה

כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ קָשֶׁה לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְיוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף

וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם

אֵין קִצְבָּה לִשְׁנוֹתֶיךָ וְאֵין קֵץ לְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילוֹם שְׁמֶךָ
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְמֶךָ
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ
כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקֹּדֶשׁ

  • מדוע לדעתכם נבחר הביטוי "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" מהסיפור שבפרק יט כדי לתאר את יום הדין?

קרדיט: ונתנה תוקף / גל קלי, 2010

באר שבע
באר שבע הייתה עיר גדולה וחשובה בשטחה של ממלכת יהודה. היא סימנה את גבולה הדרומי...
באר שבע
"וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם." (פסוק ג)

תל שבע המקראית. צילום: רון פלד

באר שבע הייתה עיר גדולה וחשובה בשטחה של ממלכת יהודה. היא סימנה את גבולה הדרומי של ממלכת ישראל (כפי שמעיד הביטוי "מדן ועד באר שבע").

להמשך קריאה

בייאושו משלטון אחאב ואיזבל בממלכת ישראל, מוצא אליהו נקודת מפלט ראשונה בגבול שבין שתי הממלכות. מעניין שבספר עמוס, אמציה הכוהן מציע לנביא עמוס (שניבא על ממלכת ישראל, בדומה לאליהו) לברוח לשטחה של ממלכת יהודה.
העיר באר שבע מוזכרת פעמים רבות במקרא, והיא קשורה לשלושת האבות; באר שבע מופיעה לראשונה בספר בראשית בסיפור גירוש הגר, והיא התחנה הראשונה שאליה הגיע אברהם לאחר עקדת יצחק. ההסבר לשם "באר שבע" ניתן בסיפור הברית בין אברהם לבין אבימלך מלך גרר, מלשון שבועת נאמנות.
היום אפשר לבקר בחפירות הארכאולוגיות של העיר העתיקה ששכנה במקום, באתר תל באר שבע.

  • מדוע לדעתכם בחר אליהו בבאר שבע כנקודת המפלט הראשונה שלו, כשברח מפני אחאב ואיזבל?
הר האלוהים
הר האלוהים חֹרֵב מופיע במקרא בתור הנקודה שבה התגלה ה' למשה ולאליהו. הוא מוכר גם...
הר האלוהים
"וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב." (פסוק ח)

ג'בל מוסא, הר משה השוכן בדרום סיני. צילום: משה מילנר, לע”מ

הר האלוהים חֹרֵב מופיע במקרא בתור הנקודה שבה התגלה ה' למשה ולאליהו. הוא מוכר גם כהר סִינַי, המקום שבו נכרתה הברית בין האל לבין עמו, שבו עבדו בני ישראל את העגל ושבו התפלל משה לה' שלא ישמיד את בני ישראל.

להמשך קריאה

אין במקרא עדויות חד-משמעיות למיקומו של הר זה, ולכן הועלו כמה השערות בנוגע למיקומו: יש המזהים אותו עם הר הנמצא במדיין, שבה יש הרי געש רבים – עובדה שיכולה להסביר את התופעות שהתרחשו במקום הזה על פי התורה. יש הטוענים כי הר כרכום בנגב הוא הר סיני, ויש הטוענים כי ההר הוא דווקא ג'בל מוסא (הר משה) בדרום סיני.

  • סיפור אליהו בהר האלוהים מזכיר את סיפור ההתגלות שחווה משה באותו המקום. עיינו גם בדברים ט, פסוקים ח-כט. מה הן נקודות הדמיון בין שני הסיפורים, ובמה שונה משה מאליהו בהקשר זה?
האדרת של אליהו
  האַדֶרֶת המופיעה בסיפורנו היא לבוש עליון רחב, מעין מעיל מהודר עשוי פרווה, והיא אחד...
האדרת של אליהו
"וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה, וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ." (פסוק יג)

מאוסף המוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, מתוך ויקישיתוף

אציל מחצור. המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

 

האַדֶרֶת המופיעה בסיפורנו היא לבוש עליון רחב, מעין מעיל מהודר עשוי פרווה, והיא אחד מסימני הזיהוי של אליהו הנביא.

להמשך קריאה

בימי קדם, בדיוק כמו בימינו, בגדים נועדו מצד אחד לכסות, ומצד שני לגלות דבר מה על האדם הלובש אותם. התנ"ך מזכיר לא פעם בגדים, ואפשר ללמוד מן ההקשרים השונים שהבגד היה סמל סטטוס (למשל: הכותונת היא בגד מלכוּת, הבגדים המיוחדים שהיו לאלמנות). לבגד הייתה משמעות סמלית, והעברתו מאדם לאדם הייתה ביטוי להעברת סמכות או תפקיד. במקרה שלפנינו אליהו משליך את אדרתו לפני אלישע, ובהמשך, כשייטול אלישע את אדרת אליהו, ייכנס לתפקידו כנביא.
בטקסט אכדי קדום מוזכר טקס שבו הנחת בגד בצד מסמלת ויתור על מעמד של יורש עצר.

  • מה, לדעתכם, מסתירה האדרת של אליהו, ומה היא מגלה עליו?
עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם
המלאך המופיע בפני אליהו מצווה עליו לקום ולאכול, ואז מוצא אליהו מולו "עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת...
עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם
"וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב." (פסוק ז)

Helga Smith/shutterstock.com

צפחת מים. צילום: קלרה עמית. באדיבות רשות העתיקות

המלאך המופיע בפני אליהו מצווה עליו לקום ולאכול, ואז מוצא אליהו מולו "עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם".

להמשך קריאה

עוגת הרצפים היא מאפה שנאפה על גבי גחלים – השורש רצ"פ (כמו רש"פ ושר"פ) הוא שורש אוֹנוֹמָטוֹפֵּאִי, שמחקה את צליל האש. הצפחת היא כלי קיבול עגול, שטוח משני צדדיו (מעין מימייה), שיש לו שתי ידיות המאפשרות להשחיל אותו על החגורה או על גבי בהמת הרכיבה.

  • העוגה, הרצפים (גחלי האש), הצפחת והמים מזכירים את מעשי הניסים של אליהו בבית האלמנה מצרפת (מלכים א יז, ח-טז) ובהר הכרמל (מלכים א יח, לח-לט). איזה מסר מבקש האל להעביר לאליהו באמצעות תזכורות אלו?
אלוהים, אליהו ואלישע
בסרטון שלפניכם תקציר האירועים בפרק. מה דעתכם על דימוי הנביא לזמר על במה? במה הנביא...
אלוהים, אליהו ואלישע
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ." (פסוק יד)

בסרטון שלפניכם תקציר האירועים בפרק.

  • מה דעתכם על דימוי הנביא לזמר על במה? במה הנביא דומה לזמר ובמה הוא שונה ממנו?

קרדיט: 929 – אליהו ואלישע משל מוסיקלי (מלכים א יז- מלכים ב יג), תנך ביחד 929, 2016