סגור תצוגת כיתה
הפרק

התגלות ה' לשמואל

פסוקים א-י

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין את הסרטון.

נבקש מהתלמידים לצפות בסרטון בשקט. הסרטון באנגלית אך בעל כתוביות לעברית. בכל מקרה נסביר מראש: המשימה שלהם היא לספור כמה מסירות מעבירים השחקנים שלובשים חולצות לבנות. הסרטון מסביר את עצמו וחושף את האשליה שנובעת ממיקוד הקשב שלנו במטרה מסוימת.

לאחר הצפייה נדון:

  • מי מכם היה מופתע כשראיתם את הקוף?
  • האם זיהיתם את השינויים האחרים?
  • איך נוצרה האשליה הזו?
  • האם לדעתכם קיימות אשליות רבות כאלה בחיינו? הדגימו.

לעיתים אנו רואים רק מה שאנחנו מצפים לראות ומפספסים דברים שעוברים לנו מול העיניים. נראה בפרק שגם שמואל מתקשה לזהות שה' הוא שמדבר אליו, כי הוא אינו מצפה לכך.

מבט ראשון

נחלק דף מצולם ובו כתובים פסוקים א-י והתלמידים יקראו את הפסוקים בקריאה דמומה. לאחר הקריאה עליהם לעבור על הפסוקים שוב ולהשתמש בשלושה צבעים שונים כדי להדגיש את מה שאלוהים אומר, את מה ששמואל אומר ואת מה שעלי אומר.

  • מה אנחנו, הקוראים, יודעים ששמואל אינו יודע?
  • איך ייתכן ששמואל אינו מבין שאלוהים הוא שמדבר אליו?
  • איך זה מתקשר לסרטון שראינו?

מבט שני

נעבור במליאה שוב על הפסוקים – אין צורך לקרוא הכול אך נדגיש את הדברים העיקריים.

  • מהו המצב בתחילת הסיפור? (מתואר בפסוק א)
  • מה פירוש הביטויים: "דְבַר ה' הָיָה יָקָר" ו"אֵין חָזוֹן נִפְרָץ"?

פסוק א הוא אקספוזיציה לפרק, זו הזדמנות להכיר את המושג החשוב הזה.

  • אילו פרטים אפשר לדלות מהאקספוזיציה בפסוק א?
  • מהי הבעיה הנרמזת בפסוק?

בפסוקים ב-ג אנו מקבלים עוד מידע שיתקשר להמשך הסיפור.

  • נאמר על עלי כי "עֵינָו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת" – מה פירוש הדבר? מדוע חשוב להזכיר את זה?
  • היכן שמואל שוכב לישון? האם זהו משכבו הקבוע?

לאחר מכן בפסוקים ד-ח חוזרת על עצמה שלוש פעמים התרחשות דומה מאוד.

  • מהי ההתרחשות שחוזרת?
  • האם יש הבדלים בין שלוש החזרות?
  • מה מבין עלי בפעם השלישית?
  • מה מוביל לשינוי בפעם הרביעית?

מבט שלישי

נתמקד בשלב זה בהתנהלותו של שמואל – היא נראית קצת מוזרה. שמואל משרת את אלוהים בנאמנות ואף ישן בהיכלו, סמוך לארון הקודש. אך כאשר אלוהים קורא לו – שמואל אינו מזהה אותו, אפילו לאחר שלוש פעמים שאלוהים חוזר על קריאתו.

  • איך יכול להיות ששמואל אינו מבין שאלוהים הוא שקורא לו?

משימה- איתור מידע והסקת מסקנות:
קראו שוב את הקטע ומצאו שתי ראיות מהטקסט שעונות על השאלה-
איך יכול להיות ששמואל אינו מבין שאלוהים הוא שמדבר אליו? הסבירו את הראיות שהבאתם.

ניתן כמה דקות לעבודה אישית ולאחר מכן נשמע את תשובות התלמידים. מומלץ לסכם על הלוח את הנקודות שהם מעלים על פי סדר הפסוקים: היעדר נבואה בישראל (פסוק א), עיוורונו של עלי (פסוק ב), "וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה'" (פסוק ז).

  • לאור הראיות שמצאתם בפרק, האם אפשר להבין אחרת את בעיית ההבנה של שמואל?
  • מה אפשר ללמוד על אופיו של שמואל מהתנהלותו בפרק?

מבט לחיים

בסיפורו של שמואל ראינו שלפעמים אנשים יכולים להיות "חירשים" לדברים שהם לא מצפים לשמוע. לציפיות שלנו יש השפעה על מה שאנחנו קולטים מהסביבה, ואם יש משהו שאנחנו לא מכירים או לא מודעים אליו – אנחנו לא נהיה מסוגלים להבין אותו, אפילו אם הוא יקרא בשמנו. השינוי בתודעה של שמואל (בעזרת עצת עלי) גרם לו להבין שאכן אלוהים הוא המדבר.

לסיכום השיעור נציע לתלמידים להיפתח לראות או לשמוע דברים שהם לא שמים לב אליהם. אפשר לתת משימה להסתכל מסביב ולראות מה אתה בעצם רואה או שומע לראשונה. אז קדימה, בואו ניפתח לאפשרויות חדשות.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: אלוהים מתגלה לשמואל במשכן אך משום מה שמואל אינו מצליח להבין מי מדבר אתו ולהגיב בהתאם. בסופו של דבר, עלי הוא שמבין שאלוהים הוא שקורא לנער ובפעם הרביעית שהוא קורא לו, שמואל מוכן לשמוע.
מיומנויות: הכרת ביטויים, הכרת המושג 'אקספוזיציה', איתור מידע בטקסט והסקת מסקנות.
מתודה: צפייה בסרטון, חלוקת הטקסט באמצעות צבעים שונים, עבודה אישית.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
The Monkey Business Illusion
כמה מסירות מעבירים השחקנים שלובשים חולצות לבנות?
The Monkey Business Illusion

  • כמה מסירות מעבירים השחקנים שלובשים חולצות לבנות?
שקיעת שמשו של עלי
"וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים" – אמר ר'...
שקיעת שמשו של עלי
"וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים."
(פסוק ג)

איור: shutterstock.com

"וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים" – אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה). עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי.

(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף לח עמוד ב)

  • לפי המדרש, צדיקותם של עלי ושמואל מושווית בכוחה לאור השמש. דימוי זה של אור וחשכה מופיע גם בפסוקים הראשונים בפרק. מִצאו דוגמה אחת לפחות לכך.
קללה של חכם
עלי מבקש משמואל לגלות לו את תוכן ההתגלות שחווה, ולבסוף שמואל מגלה לו. לפי המדרש,...
קללה של חכם
"וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל נָא תְכַחֵד מִמֶּנִּי, כֹּה יַעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ."
(פסוק יז)

איור: shutterstock.com

עלי מבקש משמואל לגלות לו את תוכן ההתגלות שחווה, ולבסוף שמואל מגלה לו. לפי המדרש, עלי מאיים על שמואל שאם לא יגלה לו, תבוא קללה על ראשו.

לקריאת המדרש

אמר רב אבהו: קללת חכם, אפילו נאמרה על תנאי, היא מתקיימת. מניין לנו? מעלי הכהן הגדול שאמר לשמואל: "כֹּה יַעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר" (שמואל א ג, יז). ואף על פי שנאמר מייד אחר כך: "וַיַּגֶּד לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ" (שמואל א ג, יח), נאמר בהמשך על שמואל: "וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו…" (שמואל א ח, ג).

(עיבוד. על פי: מדרש עין יעקב, מכות, ב, ח)

  • בפרק עלי חוזר ומבקש משמואל שיספר לו את תוכן ההתגלות. כיצד המדרש מתאר את הבקשה של עלי משמואל – באיזו מילה המדרש משתמש כדי לתאר את דבריו של עלי?
אֵין חָזוֹן נִפְרָץ
מה משמעות הביטוי "חזון נפרץ"? "חזון" – הכוונה לדברי אלוהים, תחזית, נבואה. "נפרץ" – נפוץ,...
אֵין חָזוֹן נִפְרָץ
"...וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ." (פסוק א)
beats1/shutterstock.com

beats1/shutterstock.com

מה משמעות הביטוי "חזון נפרץ"? "חזון" – הכוונה לדברי אלוהים, תחזית, נבואה. "נפרץ" – נפוץ, מתפרץ.

להמשך קריאה

מדברי המחבר המקראי אנו מבינים שהוא כותב לאחר התרחשות האירועים – "וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם" – ומתייחס לתקופה שבה שמואל היה נער, תקופה שבה הנבואה הייתה נדירה. אבל כל זאת עד שנבחר שמואל, ונראה שמעכשיו דברים יהיו אחרת.

  • על סמך הידיעות שלכם מן הפרקים הקודמים, האם תוכלו לשער מדוע בתקופה ההיא לא היה נפוץ דבר האל? מה צריך בשביל שהחזון יהיה נפרץ?
למי צלצלו האוזניים?
תרגיל בדמיון מודרך: דמיינו שאתם נכנסים לטירה ומטפסים מעלה מעלה בגרם מדרגות. מטפסים ומטפסים, עד...
למי צלצלו האוזניים?
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו." (פסוק יא)

Konstantin Kolosov / Shutterstock.com

תרגיל בדמיון מודרך: דמיינו שאתם נכנסים לטירה ומטפסים מעלה מעלה בגרם מדרגות. מטפסים ומטפסים, עד שסוף סוף אתם מגיעים לקצה המגדל ורואים ממש מולכם פעמון גדול.

להמשך קריאה

בדיוק כשאתם מגיעים הפעמון הענק מתחיל לנוד ימינה שמאלה ולצלצל בקול גדול. מה אתם מרגישים?

אם קודם דיברנו על חזון ועל מראה (התגלות), עכשיו אנו עוסקים בחוש השמיעה.
על שמואל, הנער הצעיר, עובר לילה לא פשוט. ראשית, אלוהים בכבודו ועצמו מדבר אליו. שנית, אלוהים משמיע באוזניו נבואה על אודות עלי, האיש שגידל אותו, ועל אודות משפחתו, ואת הנבואה הזו שמואל שומר תחילה לעצמו. שלישית, הנבואה קשה עד כדי כך שכל מי שישמע אותה "תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו"!
השימוש בביטוי זה אינו מקרי, יש מאחוריו כוונה להעביר תחושה חזקה. הפועל "תצלינה" כנראה מרמז למילה "צלצול" או למילה "צליל", והמשמעות היא שהאוזניים יצלצלו, והשומע יזדעזע למשמע הדברים.

  • שמואל חוזר לשכב במיטתו וסביבו שורר שקט, אך תארו לעצמכם – מה קורה בתוכו?
שדרוג! מעוזר הכוהן לנביא אלוהים
המקום: היכל ה'. הזמן: לילה. חושך. רק "נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה" (פסוק ג). עלי שוכב...
שדרוג! מעוזר הכוהן לנביא אלוהים
"וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת ה' לִפְנֵי עֵלִי וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ." (פסוק א)
מאוסף  Wadsworth Atheneum museum, Connecticut, מתוך ויקישיתוף

מאוסף Wadsworth Atheneum museum, Connecticut, מתוך ויקישיתוף

המקום: היכל ה'. הזמן: לילה. חושך. רק "נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה" (פסוק ג). עלי שוכב במקומו ושמואל משרתו שוכב בהיכל ה'. "וַיִּקְרָא ה' אֶל שְׁמוּאֵל" (פסוק ד).

להמשך קריאה

שמואל, השומע את הקול, בטוח כי הקורא הוא עלי הזקוק לו. "וַיָּרָץ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִּי" (פסוק ה), אך עלי, שלא קרא לו, שולח אותו חזרה למיטתו.
הקול חוזר וקורא ושמואל שב ומתייצב לפני עלי. רק בפעם השלישית מבין עלי "כִּי ה' קֹרֵא לַנָּעַר" (פסוק ח), והוא מורה לו: "לֵךְ שְׁכָב. וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ: דַּבֵּר ה' כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ" (פסוק ט).
סמוי:
שמואל זוכה להתגלות ולנבואה, שלמרבה הכאב היא נבואת הפורענות על בית עלי. בבוקר קורא עלי לנער: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל בְּנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" (פסוק טז), ומשְׁביע אותו להשמיע לו את הנבואה הקשה במלואה. "וַיַּגֶּד לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ" (פסוק יח).
ומאז – "וַיֹּסֶף ה' לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה" (פסוק כא). יש נביא בישראל. שמואל.

  • לציור זה קוראים "שמואל לומד מעלי". נוסף על כל מה שלמד שמואל מעלי במהלך עבודתו במשכן, מה הדבר החשוב הנוסף שהוא למד ממנו על פי פסוק ט?
התגלות / אברהם שלונסקי
התגלות, אברהם שלונסקי אֵי-מִי קָרָא לִי: שְמַע אֵי-מִי קָרָא בִּשְמִי. מָה? מִי? עֵלִי אָמַר: שוּב...
התגלות / אברהם שלונסקי
"וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'." (פסוק ז)
המשורר אברהם שלונסקי, 1952

המשורר אברהם שלונסקי, 1952. צילום: האנס פין, לע"מ

למילות השיר

התגלות, אברהם שלונסקי

אֵי-מִי קָרָא לִי: שְמַע
אֵי-מִי קָרָא בִּשְמִי.
מָה?
מִי?

עֵלִי אָמַר: שוּב שְכַב.
עֵלִי אָמַר: לַשָּוְא.
עֵלִי אָמַר: אֵין חָזוֹן, כִּי כָהֲתָה עֵינִי.

אַךְ שוּב קֹרֵא לִי: שְמַע.
אַךְ שוּב קֹרֵא בִּשְמִי.
אֵיכָה אַעַן: הִנְּנִי!?

חֲצוֹת. עֵלִי יָשִיש עַל יְצוּעוֹ יִתְיַפֵּחַ:
"בָּנַי… הָהּ בָּנַי…"
וּכְבָר רוֹבֵץ הַיְּקוּם בִּי, פָּצוּעַ כְּשְקִיעָה
בֵּין פִּגְרֵי-עֲנָנַי.

יָדַעְתִּי הִנֵּה יָבוֹא ה'
הִנֵּה יָבוֹא וִינַשֵק פִּצְעֵיכֶם בְּסַעַר.
וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד. וּבְנֵי עֵלִי נְבָלִים.
וַאֲנִי עוֹד נַעַר.

אַךְ הִנֵה שוֹאֵג יָקוּם, הִנּוֹ כּוֹאֵב וְרָן
וּבַמִּזְרַח הָאָדֹם אֶצְבָּע לִי קוֹרְאָה.

– דַּבֵּר ה' כִּי שוּמֵעַ עַבְדֶךָ".

קרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • התיאור של אותו הלילה בשיר שונה מהמתואר בפרק המקראי, וכך מדגיש שלונסקי זוויות מסוימות בהתרחשות. הקונפליקט של איזו דמות מודגש בשיר?
מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע
מוזמנים להאזין לשיר "מדן ועד באר שבע" של תנועות נוער. באר שבע "מככבת" בסיפורי האבות:...
מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע
"וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַה'." (פסוק כ)

מוזמנים להאזין לשיר "מדן ועד באר שבע" של תנועות נוער.

באר שבע "מככבת" בסיפורי האבות: זה המקום שבו נטע אברהם עץ אשל וחפר בארות, גם יצחק בנו חפר במקום בארות ויעקב יצא מהעיר באר שבע בדרכו לחרן.

להמשך קריאה

"דן" – שם הנחלה של שבט דן. תחילה הייתה נחלתם במרכז הארץ ליד הים, אך לאחר מכן הייתה נחלתם בצפון הארץ. הביטוי התנכ"י "מדן ועד באר שבע" סימן בתקופת השופטים והמלכים את ההתיישבות של בני ישראל מקצה הארץ ועד קָצֶהָ, והוא מגדיר את גבולות הגזרה של ישראל באותם הימים. על ידי ההתייחסות לשני היישובים האלה, אשר קיימים גם היום, מבהיר המחבר המקראי שהשמועה על נבואת שמואל ועל נאמנותו לה' התפשטה בכל רחבי הארץ.

  • התבוננו במסלול מדן ועד באר שבע שחישב עבורנו גוגל. חִשבו – מדוע המחבר המקראי מציין דווקא את שני היישובים האלה?
המשכן בשִׁילֹה
העיר שִׁילֹה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שִׁילֹה הייתה מרכז פולחני...
המשכן בשִׁילֹה
"וַיֹּסֶף ה' לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה כִּי נִגְלָה ה' אֶל שְׁמוּאֵל בְּשִׁלוֹ בִּדְבַר ה'." (פסוק כא)

נתוני מפות ©2018 Google, Mapa GISrael, ORION-ME

העיר שִׁילֹה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שִׁילֹה הייתה מרכז פולחני ומוקד הנהגת השבטים, העם התכנס בה בשעות מצוקה ומדי שנה בשנה נערכו בה חגיגות דתיות.

להמשך קריאה

במשך זמן רב עמד בשִׁילֹה המשכן, שבתוכו ניצב ארון הברית. למעשה, מסופר על שִׁילֹה כבר בתקופת ההתנחלות. בספר יהושע מתואר כי בשִׁילֹה הוקצו הנחלות לשבטים (יהושע יח, פסוקים א, י) וכי שם נקבעו הערים המיועדות לַלְוִיִּים.

  • לאחר שעברתם במסלול מדן ועד באר שבע, הוסיפו יעד – שִׁילֹה. התבוננו במיקום העיר שִׁילֹה, ושערו כיצד מיקומה קשור לכך שהיא הייתה מרכז הפולחן של העם באותה התקופה?
נר אלהים
  הנרות בתקופת המקרא ובימי המשנה והתלמוד היו שונים מהנרות של היום. המונח "נר" שימש...
נר אלהים
"וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים." (פסוק ג)
נר חרס.

נר חרס. הנרות המייצגים את התפתחות הנר לאורך התקופות בארץ ישראל. אוצרת התערוכה: אלגרה סבריאגו, צילומים: מריאנה סלצברגר, קלרה עמית

  הנרות בתקופת המקרא ובימי המשנה והתלמוד היו שונים מהנרות של היום. המונח "נר" שימש לציון כלי, לרוב עשוי חרס, שלתוכו יצקו את חומר הבערה והניחו בתוכו את הפתיל.

להמשך קריאה

תחילה שימשה קערית חרס קטנה כמכל לשמן, לרוב שמן זית, ששימש חומר בערה, ופתיל פשתן היה מונח במרכזה. עם השנים השתנתה צורת הנרות, ורווח השימוש בנר "פתוח", כלומר נר חרס פשוט, בצורת קערית שבשפתה קיפול ("צביטה") שנועד להנחת הפתיל. הנר בפרק ג אינו רק כלי חרס, אלא סמל להתרחשות הפנימית וגם החיצונית של גיבורי הפרק.

  • מדוע נקרא הנר המופיע בפרק בשם "נר אלוהים", ולמה הכוונה שהוא טרם כָּבָה?
נביא וכהן
    פרק זה מתאר את הפיכתו של שמואל הנער לנביא על ישראל. מן המסופר...
נביא וכהן
"וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַה'." (פסוק כ)

מתוך הספר: תגליות מארי וקדמוניות ישראל, מאת: אברהם מלמט, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשנ"א) תרגום תעודה שנתגלתה במארי. בתעודה מדווח שליט מקומי על נער, שהאל הופיע בחלומו פעמיים והעביר באמצעותו מסר. המסר נשלח לבדיקת הכוהנים, כדי שיכריעו אם מדובר בנבואת אמת.

 

 

פרק זה מתאר את הפיכתו של שמואל הנער לנביא על ישראל. מן המסופר בפרק זה אנו מבינים שתפקידו של הנביא שונה מתפקידו של הכוהן. שמואל חווה אירוע יוצא דופן כאשר אלוהים פונה אליו באופן ישיר. עלי הכוהן מבין במהרה את המתרחש, אפילו לפני ששמואל מבין זאת. כך גם אנו הקוראים למדים על ההבדלים בין הכוהן ובין הנביא.

להמשך קריאה

הכוהן מתווך בין אלוהים לבין העם על ידי הדאגה למקדש ולכליו, ועל ידי תפקידיו בטקסים ובפולחן. כמו כן, תפקיד הכוהן עובר בירושה והאב היה מלמד את בנו את המלאכה. לעומת זאת, הנביא אינו נולד לשושלת נבואה, אלא הוא נבחר על ידי אלוהים עצמו, אשר מודע לתכונה מיוחדת שקיימת באותו אדם. גם הנביא מתווך בין אלוהים לעם, אך באופן שונה מן הכוהן. עיקר משימתו היא להעביר את דברי האל לבני האדם, ותפקידו הפולחני מרכזי פחות.

  • שערו מדוע דווקא שמואל נבחר על ידי אלוהים להיות נביא. האם דבר מה בקורות חייו או בתיאור התנהגותו בפרק זה יכול לרמוז על כך?
הנער שהיה לנביא
צפו עד דקה 2:39, אילו מוטיבים חוזרים בסרטון וכיצד הם קשורים בשמואל? קרדיט: שמואל פרקים...
הנער שהיה לנביא
"וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל וַה' הָיָה עִמּוֹ וְלֹא הִפִּיל מִכָּל דְּבָרָיו אָרְצָה." (פסוק יט)

  • צפו עד דקה 2:39, אילו מוטיבים חוזרים בסרטון וכיצד הם קשורים בשמואל?

קרדיט: שמואל פרקים א – ז. שמואל- מנער לנביא ולמנהיג / 929 תנך ביחד, 2015