סגור תצוגת כיתה
הפרק

התכוננות למעמד הר סיני

פסוקים י-טו

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נפתח את השיעור במעגל שבמרכזו יעמדו לרשות התלמידים חומרי גלם שונים ליצירה: שקיות זבל, ניירות קרפ, צבעי פנדה או גואש, שדכנים, מספריים, ניירות דבק, סרטי נייר צבעוניים וכו'.
ננחה את התלמידים לדמיין – נניח שאתם נמצאים בהר סיני, ואלוהים מודיע לכם שהיום אנחנו מקבלים את התורה:

  • איך הייתם מרגישים?
  • האם הייתם רוצים לעשות דברים מסוימים לקראת האירוע?
  • האם הייתם מתנהגים כרגיל? למה לא?

לקראת מאורע חשוב אנחנו נוטים להתכונן במגוון אופנים, גם כדי לכבד את האדם או האירוע וגם כדי לבטא בגלוי את תחושת החגיגיות שבלב.
נתכונן למעמד הר סיני, ונזמין את התלמידים בזוגות להכין לעצמם בגד חגיגי מכל חומרי הגלם והאביזרים שמונחים במרכז הכיתה כיד הדמיון הטובה עליהם.
אחרי שכולם יהיו לבושים במיטב מחלצותיהם, נזמין אותם ללוות את עם ישראל ברגעי הכנה דרוכים ומרגשים מאוד בפסוקים י-טו.

מבט ראשון

נקרא לאט באוזני התלמידים את פסוקים י-טו. בכל פעם שנגיע למילה הדורשת ביאור נעצור, וכל תלמיד שחושב שהוא יודע מה פשר המלה יצביע ויציע הסבר. אגב הקריאה וההצעות, נכתוב ברצף את הביאור על הלוח. בתום מלאכת הביאור הסימולטנית, נקרא שוב את מה שכתבנו יחד על הלוח, להבנת הרצף.
כדי לוודא שההקשר מובן נשאל את התלמידים:

  • לכבוד מה כל זה נעשה?
  • לקראת מה בני ישראל מתכוננים במרץ רב כל כך?

מבט שני

נחלק לתלמידים דף ובו הפסוקים. נבקש מתלמיד מתנדב לקרוא שוב לאט את רצף הפסוקים. יתר התלמידים יתבקשו לסמן בעת הקריאה בדף שלהם רק את הפעלים שבפסוקים. לאחר הקריאה נערוך רשימה בעזרת התלמידים ובה כל הפעלים הנזכרים בפסוקים. נשים לב שהפעלים רבים מאוד יחסית לטקסט הקצר שקראנו (למורה – מצ"ב הפעלים: וַיֹּאמֶר, לֵךְ, וְקִדַּשְׁתָּם, וְכִבְּסוּ, וְהָיוּ נְכֹנִים, יֵרֵד, וְהִגְבַּלְתָּ, הִשָּׁמְרוּ, עֲלוֹת, וּנְגֹעַ, מוֹת יוּמָת, תִגַּע, סָקוֹל יִסָּקֵל, יָרֹה יִיָּרֶה, לֹא יִחְיֶה, יַעֲלוּ, וַיֵּרֶד, וַיְקַדֵּשׁ, וַיְכַבְּסוּ, וַיֹּאמֶר, הֱיוּ נְכֹנִים, אַל תִּגְּשׁוּ)
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם יש פעלים רבים כל כך?

בדחיסות הפועלים עוברת לקורא ההתרגשות הרבה לקראת המעמד הגדול שעומד להתרחש בפסוקים הבאים. נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה אישית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נשמע בכיתה את הדברים שמצאו התלמידים. נדגיש את סעיף 3: מי שיעז לגעת בהר – ימות.
נעמוד על ההבדל הגדול בין סעיף 1 לסעיף 3: מצד אחד העם משקיע השקעה רבה בדבר חגיגי וחשוב, ומצד שני הוא מקבל הוראות מפחידות מאוד. נשאל את התלמידים:

  • איך לדעתכם מרגישים האנשים במצב הזה?

נעמוד על אפיון הרגשות שפועלים במעמד הר סיני: אהבה ויראה (=חשש מלא כבוד).
נחלק לכל תלמיד דף חלק ריק.
נבקש מכל תלמיד לכתוב בראש הדף "הייתי רוצה ש_________ יזמין אותי להיפגש אתו"
(אפשר להציע דוגמאות למתקשים: ראש הממשלה, שחקן כדורגל מפורסם, זמרת נערצת וכו').
לאחר מכן יציירו התלמידים את עצמם בפגישה או יבטאו בדרך כלשהי (ציור, כתיבה וכו') את רגשותיהם בפגישה. בעת הציור נבקש מהתלמידים לשמור על שקט מוחלט ונכוון את העבודה בשאלות אלה:

  • איך אתם מתכוננים למפגש?
  • מה המרחק שלכם מהאדם שהזמין אתכם?
  • אילו רגשות אתם מרגישים?
  • מה הדבר הראשון שאתם אומרים לו?
  • האם אתם מדברים בקול רם או בשקט?
  • האם הקול שלכם רועד או יציב?
  • האם אתם מצליחים להגיד את כל מה שתכננתם?
  • באיזו הרגשה אתם יוצאים מן המפגש?

לאחר ההתנסות נכתוב על הלוח את מילים אלה מפסוק טז: "וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה".
נשאל את התלמידים:

  • איך יכול להיות שהעם חרד, הרי הם רצו את הקרבה לאלוהים, הם צריכים לשמוח שהם נפגשים אתו? (העם חש תחושות מעורבות – הם רוצים בקרבה אבל גם שומרם על מרחק מסוים מפני אלוהים הנשגב)

חשוב לציין שהתנ"ך כולו מלא ביטויים של האהבה שהאדם רוכש לאל, אך מצד שני גם מלא תיאורים של היראה מהאל.

מבט שלישי

נסכם עד כה: כולנו יושבים לבושים בתלבושות החגיגיות שהכנו, קוראים את הפסוקים שמתארים את ההתכוננות לקראת מעמד הר סיני ומדברים על הדריכות, הציפייה והיראה שהרגעים האלה מלאים בהם.
נתחלק לזוגות ונחלק לתלמידים דף ובו תחיליות של היגדים (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). ננחה אותם לנהל שיחה כאילו היו שניים מבני ישראל המחכים בתחתית ההר אחרי כל ההכנות שקראנו עליהן, ולהיעזר בתחיליות של ההיגדים שבדף, מובן שאין חובה להשתמש בכולן.

נאסוף במליאה משפטים שעלו בשיחות בחברותות ובכך ננסה ליצור הזדהות לתחושות שחשו בני ישראל סביב ההר באותה שעה. ננסה להעמיק את ההצעות ולברר עם כל תלמיד למה המשיך את המשפט כפי שהמשיך, מה הרגש הכי חזק שהוא חש וכו'.

מבט לחיים

נתמקד בביטוי היפה "הֱיוּ נְכֹנִים" (פסוקים יא וטו) ונשאל את התלמידים:

  • מה הכוונה לדעתכם בביטוי זה? (נכון מלשון מוכן, מתכונן)

הכוונה בביטוי בפסוקים אלו היא גם להיות מוכן מבחינה טכנית, וגם להיות נכון לקבלת הדבר הגדול, כלומר, להסכים לעבור אותו מבחינה פנימית, רגשית. נוסיף שבתוך המילה 'נכון' נמצאת גם המילה 'כן': צריך להסכים להגיד "כן" למה שהולך לבוא. נסכם: 'היו נכונים' פירושו הכינו גם את הלב שלכם להיות פתוח לקראת הבאות.
נזמין את התלמידים לחשוב על אירוע שהם זוכרים שהם רצו להיות נכונים לקראתו. נבקש מהתלמידים לספר לנו על האירוע. נשאל:

  • למה חיכיתם לו כל כך והתרגשתם ממנו?
  • מה עשיתם בזמן שחיכיתם?
  • איך התכוננתם?
  • למה בחרתם להתכונן דווקא כך?

נשמע את התשובות בכיתה.
נוכל גם להראות לחניכים את סמל תנועת הנוער 'הצופים' – 'היה נכון' ולשאול את התלמידים:

  • למה לדעתכם תנועת נוער בחרה במילים אלה לסיסמה שלה?
  • למה חניכי התנועה צריכים להיות נכונים? נשמע מגוון רעיונות בכיתה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בהתכוננות ובעמדה הרגשית שהיא יוצרת. היינו עם בני ישראל בהכנה לקראת מתן תורה, וניסינו לעקוב אחרי מה שמתחולל שם בימים הדרוכים שלקראת קבלת התורה.
מיומנות: הבחנו יחד בריבוי הפעלים ושמות הפעולה בפסוקים וניסינו להבין את משמעות דחיסות הפעלים.
מתודות: הכנו בגדים מיוחדים ולבשנו אותם במהלך השיעור כולו, ערכנו דמיון מודרך וציור על פגישה עם מישהו נערץ, כדי לנסות לחוות את הרגשות המעורבים שהיו לעם ישראל לקראת המפגש עם אלוהים, שחזרנו בדו-שיח את התחושות של העם בעזרת היגדים מכוונים.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
היה נכון
מתוך ויקיפדיה של מי הסמל בתמונה? כיצד הוא קשור לפסוקים שלמדנו בפרק זה?
היה נכון
"וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם: 'הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים...'" (פסוק טו)
  • של מי הסמל בתמונה?
  • כיצד הוא קשור לפסוקים שלמדנו בפרק זה?
ביום הזה ממש
"בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי."וכי ביום הזה באו?כדי שכאשר תלמד תורה לא יהיו הדברים ישנים...
ביום הזה ממש
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי." (פסוק א)

צילום: Jaromir Urbanek/shutterstock.com

"בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי."
וכי ביום הזה באו?
כדי שכאשר תלמד תורה לא יהיו הדברים ישנים בעיניך, אלא כאילו היום ניתנה התורה.
לכן לא נכתב "ביום ההוא" אלא "ביום הזה".

(עיבוד. על פי: פסיקתא דרב כהנא, פסקה יב)

  • על פי המדרש, תיאור הזמן המיוחד בפרק נועד לתת לכל לומד את ההרגשה שהתורה ניתנה בימיו הוא, ושהיא תמיד חדשה ורלוונטית.
    מה היא המילה בפסוק שהמדרש ביקש להסביר? איזו מילה אחרת היינו מצפים שתהיה כתובה בפסוק?
ציפור לא צייץ
אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן:כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָהצִפּוֹר לֹא צִיֵּץ,עוֹף לֹא פָּרַח,שׁוֹר...
ציפור לא צייץ
"...וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה." (פסוק טז)

צילום: Suprun Vitaly/shutterstock.com

אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן:
כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה
צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ,
עוֹף לֹא פָּרַח,
שׁוֹר לֹא גָּעָה,
אוֹפַנִּים לֹא עָפוּ,
שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ,
הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזֵעַ,
הַבְּרִיּוֹת לֹא דִּבְּרוּ,
אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ –
וְיָצָא הַקּוֹל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ"…

(מדרש שמות רבה, פרשה כט, פסקה ט)

להמשך קריאה

במדרש מתוארת הדממה ששררה בזמן שאלוהים נתן את התורה לעם ישראל, במעמד המרהיב והמאיים שמתואר בפרק יט.

  • כיצד מתואר מעמד הר סיני בפרק יט? אילו קולות נשמעים בפרק?
  • כיצד מתואר המעמד במדרש? מה לדעתכם מסמלת הדממה שהמדרש מספר לנו עליה?
עם סגולה
המילה "סגולה" מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים. בחמש פעמים מתוכן היא מתארת את עם ישראל (כמו...
עם סגולה
"...וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים..." (פסוק ה)

צילום: Bjoern Wylezich/shutterstock.com

המילה "סגולה" מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים. בחמש פעמים מתוכן היא מתארת את עם ישראל (כמו בפסוק שלנו), ובשאר המקומות היא מתפרשת במשמעות של אוצר. פרשנים רבים עסקו במשמעות הביטוי "עם סגולה" והציעו הסברים שונים. הפירוש המילולי העולה מהפסוקים הוא שהכוונה לדבר חשוב ויקר, אוצר מיוחד. כלומר – "עם סגולה" הוא עם נבחר, מיוחד.

  • מה הופך את עם ישראל לעם מיוחד?
  • כתבו משפט והשתמשו בו בביטוי "עם סגולה".
על כנפי נשרים
הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים והמרשימים. צווארו ארוך, מקורו מעוקל ורגליו חזקות, קצרות ומכוסות...
על כנפי נשרים
"...וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי." (פסוק ד)

נשר. צילום:Francisco Javier Gil/shutterstock.com

הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים והמרשימים. צווארו ארוך, מקורו מעוקל ורגליו חזקות, קצרות ומכוסות פלומה לבנה עד לברכיו. ציפורניו כפופות מעט ואינן חדות במיוחד. כאשר הוא פורש את כנפיו הן יכולות להגיע לאורך של כ-2 מטרים.

להמשך קריאה

הנשר נזכר פעמים רבות במקרא:
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ" (שמואל ב, פרק א, פסוק כג) ובמקומות נוספים.

  • כשאלוהים אמר לעם שהוא ייקח אותם על כנפי נשרים, איזו תחושה הוא ביקש להעביר להם?
אני יהודי - קובי אוז
  אֲנִי יְהוּדִי / קובי אוז כְּשֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי מִי אֲנִי,אֲנִי קְצָת סְפָרַדִּי, קְצָת אַשְׁכְּנַזִּיקְצָת...
אני יהודי - קובי אוז
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ." (פסוק ה)

 

למילות השיר

אֲנִי יְהוּדִי / קובי אוז

כְּשֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי מִי אֲנִי,
אֲנִי קְצָת סְפָרַדִּי, קְצָת אַשְׁכְּנַזִּי
קְצָת יִשְׂרְאֵלִי, טִיפּ טִפָּה גָּלוּתִי
אֲנִי אוּלַי דָּתִי וְאוּלַי חִלּוֹנִי, אֲבָל בֵּינִי לְבֵינִי
אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא טוֹב יוֹתֵר מֵהָאַחֵר, לֹא רַע יוֹתֵר
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
לִפְעָמִים חַיָּל לִפְעָמִים תַּלְמִיד
יֵשׁ לִי הָמוֹן עָבָר וְגַם רוֹאֶה עָתִיד
לִפְעָמִים מִתְנַגֵּד וְלִפְעָמִים חָסִיד
אוּלַי גַּשְׁמִי אוּלַי רוּחָנִי, אֲבָל תָּמִיד תָּמִיד
אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי.
לֹא רַע יוֹתֵר לֹא טוֹב יוֹתֵר, טִפָּה אַחֵר,
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
פִּתְאוֹם חָזַרְתִּי מֵרָחוֹק שֶׁנּוּכַל לִהְיוֹת כָּאן בְּיַחַד
שֶׁיִּהְיֶה לִי בָּטוּחַ, שֶׁאֶחְזֹר לִצְחֹק, שֶׁאוּכַל לִחְיוֹת בְּנַחַת לְלֹא פַּחַד
כִּי אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא טוֹב יוֹתֵר מֵהָאַחֵר, לֹא רַע יוֹתֵר
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
אֲנִי מְאוֹד פּוֹחֵד מִשִּׂנְאַת חִנָּם
אוֹהֵב אֶת אַרְצִי וְאוֹהֵב אֶת הָעָם
הָיִיתִי פֹּה וְשָׁם וּבְכָל הָעוֹלָם
יֵשׁ לִי שְׁתֵּי דֵּעוֹת עַל מָה שֶׁתִּשְׁאַל וְגַם דֵּעָה שְׁלִישִׁית
כִּי אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא רַע יוֹתֵר לֹא טוֹב יוֹתֵר, טִפָּה אַחֵר,
פָּשׁוּט יְהוּדִי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • האם קובי אוז מרגיש שהוא חלק מ"עם סגולה"? מצאו הוכחות בשיר לכאן ולכאן.
  • מה הם הקשיים שמגיעים, לדעתו, עִם ההשתייכות לעַם הנבחר?
    ומה דעתכם בנושא זה?

קרדיט: אני יהודי / Frederic Eger, 2012

מתן תורה באיורים
כתבי יד עבריים רבים בחרו לתאר את רגע קבלת התורה.במחזור לייפציג (מחזור תפילה מדרום גרמניה)...
מתן תורה באיורים
"וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'." (פסוק ח)

דף מאויר מתוך סידור תפילה (מחזור לייפציג), ראשית המאה ה־14 ספריית אוניברסיטת לייפציג גרמניה. , Ms. 1102

כתבי יד עבריים רבים בחרו לתאר את רגע קבלת התורה.
במחזור לייפציג (מחזור תפילה מדרום גרמניה) תיאר האומן את בני ישראל מקבלים את התורה, באיור שמופיע לצד הפיוט "אדון אימנני" לחג השבועות – חג מתן תורה.
מימין נראה משה עומד על תל ומושיט את לוחות הברית לעבר ארבעה אנשים העומדים למרגלות התל. האיור מתאר סצנה אנושית לגמרי, שאין בה הוד והדר או זכר לנוכחות האל.
תיאור דמותו של משה כבן המאה ה־14 שאינו נבדל משאר הדמויות המתוארות, לראשו כובע אופייני ליהודים באותה התקופה, מחזק את הרושם שקבלת התורה היא אירוע מקומי המתרחש מדי יום ביומו.

  • האם גם אתם הייתם מאיירים את מעמד מתן התורה על פי הכתוב שמות יט, כמעשה פשוט, או שהייתם בוחרים לעשות זאת בצורה אחרת? ציירו את מעמד הר סיני כפי שאתם רואים אותו בדמיונכם.
הר כרכום - הר סיני?
יש מחלוקת באשר לזיהוי מיקומו של הר סיני. החוקרים חיפשו מקום עם המאפיינים האלה: נמצא...
הר כרכום - הר סיני?
"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר." (פסוק ב)

יש מחלוקת באשר לזיהוי מיקומו של הר סיני. החוקרים חיפשו מקום עם המאפיינים האלה:
נמצא במרחק שלושה ימי הליכה ממצרים, כי הדרך ממצרים להר סיני מתוארת כ"דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (שמות ה, ג).

להמשך קריאה

יש בו מים בצמצום, משום שבני ישראל התלוננו על מחסור במים. אין בו אפשרות לדוג דגים, כי בני ישראל התלוננו על כך: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם" (במדבר יא, ה). מקום שעם יכול היה להתקיים בו כמעט שנה, כפי שעשו בני ישראל.
לדעת מרבית החוקרים, ההר נמצא בדרום חצי האי סיני, אך יש חוקרים הטוענים שהוא נמצא בצפון חצי האי סיני ויש הטוענים שמיקומו באדום או במדיין.

  • צפו בסרטון, המסביר מדוע ייתכן כי הר כרכום הוא הר סיני.
  • מצאו בפרק עוד הוכחות שיכולות לתמוך בטענה זו או להפריך אותה.
קולו של השופר
השופר הוא אחד מכלי הנגינה הקדומים ביותר. האדם הקדמון היה תוקע בקרן החיה כדי להכניע...
קולו של השופר
"...וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד..." (פסוק טז)

שופר. צילום: Photo266/shutterstock.com

השופר הוא אחד מכלי הנגינה הקדומים ביותר. האדם הקדמון היה תוקע בקרן החיה כדי להכניע בקולה המאיים את אויביו ואת בעלי החיים, ואפילו האמין שהוא מכניע כך את איתני הטבע ואת האלים. במקרא השימוש בתקיעה בשופר היה בעיקר בתחום הצבאי – הצליל שימש כאזעקה, כבשורת ניצחון, כאות להפסקת קרב, כאות להכרזת מרד ועוד. אך בפרק יט, במעמד הר סיני, יש לצליל השופר משמעות טקסית.

  • האם שמעתם פעם תקיעה בשופר? היכן?
  • אילו תחושות הצליל הזה עורר בכם?
ושמרתם את בריתי
ברית היא הסכם שנחתם בשבועה, והיום בעיקר באמצעות חוזה משפטי. הברית מגדירה את היחסים בין...
ושמרתם את בריתי
"אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים." (פסוק ה)

קשת. צילום: rafal.dlugosz/shutterstock.com

ברית היא הסכם שנחתם בשבועה, והיום בעיקר באמצעות חוזה משפטי. הברית מגדירה את היחסים בין שני צדדים, את החובות המוטלות על כל צד, את ההטבות למי שממלא את תנאי הברית ואת העונשים שיוטלו על מי שיפר אותם.

להמשך קריאה

בריתות נכרתות בין אדם לאדם, בין עם לעם וגם בין אדם לאלוהיו.
יש ברית שנכרתת בין שני צדדים שווים – אנשים או עמים – ויש ברית שאחד הצדדים המעורבים בה הוא אל או מלך, ואז הצד החזק מתחייב להגן על הצד החלש, והצד החלש מבטיח נאמנות לצד החזק.
רעיון הברית מופיע במקרא למשל לאחר המבול, כאשר אלוהים קבע את הקשת בענן כסימן לברית ולהבטחה שלא יהיה עוד מבול על הארץ.
גם במעמד הר סיני התקיימה ברית בין האל לעמו. אלוהים הכריז שעם ישראל הוא העם הנבחר ושהוא יגן וישמור עליו, ובני ישראל אמרו: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז). הם התחייבו ללכת בדרכו של האל ולהאמין בו.

  • העתיקו את פסוק ה למחברת. הדגישו בצבע אחד את החלק של אלוהים בברית, ובצבע אחר את החלק של עם ישראל בברית.
עם ישראל בן שלושה חודשים
בסרטון מתואר עם ישראל כתינוק שזקוק לדברים כמו מזון, אהבה והגנה, ומגיע למעמד נשגב בהיותו...
עם ישראל בן שלושה חודשים
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי." (פסוק א)

בסרטון מתואר עם ישראל כתינוק שזקוק לדברים כמו מזון, אהבה והגנה, ומגיע למעמד נשגב בהיותו בן שלושה חודשים (מעמד הר סיני מתרחש שלושה חודשים לאחר היציאה ממצרים).

  • שלושה חודשים לאחר יציאתו ממצרים – האם לדעתכם עם ישראל כבר מוכן לקבלת התורה?

קרדיט: סיכום שבועי : שמות טז- /929 תנך ביחד, 2015

מעמד הר סיני בחרוזים
כל העם סביב ההר נאסף,גברים ונשים, זקן וטף,אפילו אחד לא נעדר,איש במחנה לא נשאר… המשיכו...
מעמד הר סיני בחרוזים
"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם, וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם." (פסוק יד)

  • כל העם סביב ההר נאסף,
    גברים ונשים, זקן וטף,
    אפילו אחד לא נעדר,
    איש במחנה לא נשאר…

    המשיכו לתאר בחרוזים משלכם את מעמד הר סיני.

קרדיט: תנך בחרוזים – מעמד הר סיני, כאן חינוכית, 2014