סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ צַר" – הרעה הקרבה ובאה על יהודה

פסוקים כד-ל

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלו מתאר ישעיהו בחדות ובפירוט רב את הרעה העתידה לבוא על יהודה בשל חטאיה. הוא מתייחס לזעמו של אלוהים ולבואו של הצבא האשורי כשליח להביא הרס גדול.

אנו נעסוק במהלך באמצעים הרטוריים שבהם מדגיש הנביא את המסר הנבואי, ובתפקידה של נבואה לנסות למנוע אסון על ידי סיפורו מראש.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – משימת כתיבה:
נכתוב על הלוח "לו הייתי יודע/ת שנשאר לי יום אחד לחיות, מה הייתי עושה בו?" ונבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו תיאור קצר. לאחר מכן נשתף ונשאל:

  • מה הכוח שיכול להיות לידיעה כזו?
  • איזו ראייה היא מאפשרת לנו?

בהמשך המהלך נקשר את הדיון למטרות של נבואות אסון.

הצעה שניה – המשך של משפט:
ניתן לתלמידים להשלים את המשפט: "אם לא תלמד כמו שצריך, בסוף תמצא את עצמך…" ונכתוב את ההמשכים האפשריים לתשובה (סביר שיציעו כאן המשכים מלגלגים – קבצן וכו'). נשאל את התלמידים:

  • מדוע פעמים רבות מבוגרים מתארים תוצאות קשות כל כך לחוסר למידה?
  • מה הכוח של השיטה הזאת?

הזמנה לקריאה

פסוקים כד-כה – זעמו של אלוהים:
ניזכר בפסוקים הקודמים. בשיעור הזה נתמקד במענה לארבעת ה"הוֹי" האחרונים. כדי להבין את עוצמת העונש יש להזכיר שני אמצעים המשרתים את הנביא להדגשת המסר שלו ומשרתים גם את ההבנה שלנו: דימוי ותקבולת. נחלק את הפסוק על הלוח לשלוש תקבולות: לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ – וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה; שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה – וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה; כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת ה' צְבָאוֹת – וְאֵת אִמְרַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ. נבקש מהתלמידים לזהות איזו מהתקבולות מתארת את דימוי ההתלקחות, איזו את דימוי העץ הנרקב, ואיזו מתארת את דימוי הבגידה באלוהים. נכתוב ליד כל תקבולת את נושאה ונשלח את התלמידים למלא את דף העבודה: (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נקשור את הדברים במליאה ונסכם שכמו העץ הנרקב כולו והקש הנשרף כך תתכלה ממלכת יהודה בזעם אלוהים על שהפרו את בריתו.
נקרא יחד את פסוק כה ונשאל את התלמידים:

  • מה מתואר שאלוהים מתכנן לעשות לעמו? (להכות אותו)
  • איזו השפעה תהיה למכה על ההרים, ומה זה מלמד על מידת זעמו? (ההרים רוגזים – מזדעזעים, מלמד על כוחה של המכה)
  • מה יקרה לעם כתוצאה מהמכה? (ימותו – נבלתם מושלכת כמו סחי בחוץ)
  • מדוע הנביא מתאר את אלוהים וזעמו בלשון אנושית? מה הוא מבקש להשיג בכך? (לטלטל את מאזיניו, לגרום להם להבין את גודל חטאם ולחזור בתשובה)

פסוקים כו-ל – בואו של צבא אשור:
נקרא יחד את פסוק כו ונפרש אותו: אלוהים מרים דגל ושורק לגויים בקריאה לבוא לממלכת יהודה.
ישעיהו מנבא על בואו העתידי של צבא אשורי במסע סנחריב.

  • איזו תפיסה היסטוריוגרפית מייצג הפסוק?
  • האם כשיגיע סנחריב ליהודה הוא פועל בכוחו ומרצונו לפי דברי ישעיהו? (לא, הוא שליחו של אלוהים. התנ"ך מלא בתופעת הנסיבתיות הכפולה שבה לדוגמה אשור מגיע מהאינטרסים שלו, אך הנביא מתריע שזה בעצם רצון האל עוד לפני שאשור בכלל יצאו לדרך)

בפסוקים כז-כט מתואר צבא אשור מנקודת מבטו של ישעיהו. נקרא את הפסוקים קריאה מהירה ונסביר אותם נשלח את התלמידים למלא את דף העבודה או נקרין אותו על הלוח ונמלא אותו יחד בכיתה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

  • זהו את ארבעת הדברים שאליהם מדומה צבא אשור המתקרב בפסוקים כח-ל. (כַּצַּר – כמו אויב או כמו צור אבן קשה, כַּסּוּפָה, כַּלָּבִיא / כַּכְּפִירִים, כְּנַהֲמַת יָם)
  • מה המשותף לדברים? (כולם מייצגים כוח ועוצמה)

נקרא יחד את פסוק ל. נסביר את המילה "בַּעֲרִיפֶיהָ" – בשמיים.

  • למה מתכוון הנביא כשהוא אומר שיחשיכו השמיים ביהודה?

מבט לחיים

נדבר על תפקידו של הנביא להזהיר מפני אסון שרק הוא רואה ורק הוא יודע עליו.

  • מדוע הוא משקיע כל כך בפרטים?
  • למה הוא מתאר את האסון בשפה ציורית כל כך ונותן לו עוצמה? (כדי לתפוס את תשומת הלב של העם ולגרום לו להבין את טעותו מספיק מוקדם וכך למנוע את האסון)

מצד שני:

  • לו היה מסתובב בינינו מישהו וצועק – "אסון קרב! אסון קרב!" האם היינו מאמינים לו?

ניזכר בפסוק יט: "הָאֹמְרִים יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ- לְמַעַן נִרְאֶה, וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה עֲצַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְנֵדָעָה". זהו עידן של עיוות המציאות ולאנשים נוח להאמין שהרע הוא טוב. עלינו לזכור שאת רוב האסונות אפשר למנוע מראש אם כובשים את הגאווה ומקשיבים היטב.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על התרעת הנביא על האסון הקרב.
מיומנות: התייחסות לתקבולת וקישור בין פסוקים
מתודה: דפי עבודה, דיון

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
עוד מָשָׁל על כרם
"וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ" (דברים ט, כט) – רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ...
עוד מָשָׁל על כרם
"וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַם וְאִישׁ יְהוּדָה, שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי." (פסוק ג)

Lukasz Szwaj / Shutterstock.com

"וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ" (דברים ט, כט) –
רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס, לאיכר שמעבד את הקרקע עבור בעל הבית.
כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן טֹוב הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה טֹוב הַיַּיִן שֶׁל כַּרְמִי!
וּכְשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן רַע אָמַר: כַּמָּה רַע הַיַּיִן שֶׁל אֲרִיסִי!
אָמַר לוֹ הָאָרִיס: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה יַיִן טֹוב הוּא שֶׁלְּךָ וּכְשֶׁהוּא עוֹשֶׂה יַיִן רַע הוּא שֶׁלִּי?
להמשך קריאה

בֵּין טֹוב וּבֵין רַע שֶׁלְּךָ הוּא.
כָּךְ בִּתְחִלָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶה:
"וְעַתָּה לְכָה… וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות ג, י).
וְכֵוָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מָה כָּתוּב שָׁם?
"לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב, ז).
אָמַר מֹשֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים – שֶׁלִּי, וּכְשֶׁהֵם זַכָּאִים – שֶׁלְּךָ?
בֵּין חוֹטְאִים וּבֵין זַכָּאִים שֶׁלְּךָ הֵם –
"וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ".

(מבוסס על מדרש ילקוט שמעוני, שמות, רמז שצא)

  • ב"משל הכרם" המופיע בפרק ובמשל המופיע במדרש – אלוהים מסיר אחריות מעצמו ומטיל אשמה על אחר. את מי הוא מאשים בכל משל?
  • מה המסר של כל אחד מהמשלים?
עבודה זרה או חטאים מוסריים?
אמר ריש לקיש: "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ" (פס' ח) – הגעתם חורבן...
עבודה זרה או חטאים מוסריים?
"הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם..." (פסוק ח)

Cherstva / Shutterstock.com

אמר ריש לקיש: "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ" (פס' ח) – הגעתם חורבן ראשון לחורבן שני, מה חורבן ראשון "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ" (ירמיהו כו), אף חורבן שֵׁנִי "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ".
עַד אֶפֶס מָקוֹם (שם). מי גרם למקום ליחרב? על שלא הניחו מקום שלא עבדו עבודה זרה.
בתחלה היו עובדין אותו במטמוניות (…) וכיון שלא מיחו בידם חזרו להיות עושין אחר הדלת (…) וכיון שלא מיחו בידם חזרו להיות עושין על הגגות (…) וכיון שלא מיחו בידם, חזרו להיות עושין בשדות (…) על כל תלם ותלם היו מעמידין צֶלֶם.

איכה רבה (פתיחתא כב)

להמשך קריאה

התוכחה של ישעיהו, שבדרך כלל מופנית כלפי התנהגותו המוסרית הלקויה של העם ומנהיגיו, נדרשת על ידי החכמים לעניין עבודה זרה. אך למעשה ניתן לראות כאן תהליך המוכר לנו מכל סוגי החטאים: אם בהתחלה עוד קיימת הבושה, והמעשים הפסולים נעשים "במטמוניות", בסתר, הרי עם חלוף הזמן, ומשלא נשמע קול מחאה, הפשע הסמוי הופך לגלוי והחטא נעשה לנורמה

מתוך: גילה וכמן באתר 929

  • במדרש מתואר תהליך הידרדרות של העם. מה הכוונה במשפט "וכיון שלא מיחו בידם" וכיצד הוא קשור לתהליך זה?
גיבורי התרבות החדשים
איזהו גיבור? אדם אמיץ שיוצא אל הקרב או זה "הכובש את יצרו"? ואולי דווקא זה...
גיבורי התרבות החדשים
"הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר." (פסוק כב)

Sabelskaya / Shutterstock.com

איזהו גיבור? אדם אמיץ שיוצא אל הקרב או זה "הכובש את יצרו"? ואולי דווקא זה "שעושה שונאו אוהבו"? מהפרק עולה כי גיבורי החברה באותם הימים היו שותי היין ומכיני הקוקטילים.

להמשך קריאה

ביקורת זו של הנביא עשויה להישמע מודרנית מאוד, והוא מפנה אותה כלפי התרבות המתפתחת במרכזים העירוניים ההומים – האנשים המשכילים ומרובֵּי התארים מאבדים את מדרג הערכים הנכון ואת דרך הישר.

  • מי הם גיבור התרבות בימינו? מה הדבר מלמד עלינו כחברה?
לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן
רבים מכירים את מזמור קכא בתהלים: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי",...
לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן
"אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן..." (פסוק כז)

אנדרטה לזכרו של השומר אלכסנדר זייד בבית שערים צילום: נתן אלפרט, לע"מ

רבים מכירים את מזמור קכא בתהלים: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי", ואת ההמשך: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".

להמשך קריאה

בפרק שלנו הביטוי "לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" מתהפך ומתאר דווקא את האויב – הצבא האשורי. אלוהי ישראל הטיל עליו את המשימה להעניש את יהודה. זהו צבא שתמיד מוכן לפעולה: "אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ", כליו ערוכים למלחמה: "חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת". בזכות אותה יעילות ואכזריות, הצליח לכבוש אימפריה שלמה.

  • כאמור, הביטוי "לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" מופיע בפרק במשמעות שונה מהמשמעות המוכרת. כיצד ביטוי זה בהקשרו, תורם למשיכת תשומת לב הקהל ולחיזוק דברי ישעיהו?
בארץ להד"ם (לא היו דברים מעולם)
השיר בארץ להד"ם, שיצא ב-1972, מבטא רצון להגיע לארץ דמיונית (להד"ם – ראשי תיבות של...
בארץ להד"ם (לא היו דברים מעולם)
"מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד, וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ." (פסוק כג)

השיר בארץ להד"ם, שיצא ב-1972, מבטא רצון להגיע לארץ דמיונית (להד"ם – ראשי תיבות של "לא היו דברים מעולם"), ואולי עוסק בשבר בעקבות חלומות שלא התגשמו עבור הכותבת בארץ ישראל.
נעמי שמר לא הרבתה להסביר את צפונות שיריה. על פי אברהם זיגמן, חוקר שירתה של נעמי שמר, השורה השנייה בבית הראשון לקוחה מהפרק שלנו: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (יב).
נוכל להתבסס על מידע זה ולהניח כי נעמי שמר לא שאפה להגיע אל ימי ישעיהו ויהודה, והדברים נאמרו בלשון היפוך האופיינית לכתיבתה. ואולי התכתבה נעמי שמר עם שירה של רחל "ואולי לא היו הדברים מעולם", והביעה שמחה על מה שיש פה, שבקלות רבה יכול היה גם לא להיות בכלל.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

למילות השיר

בארץ להד"ם / נעמי שמר

בארץ להד"ם, נשמע תמיד הֵדָם
של נֵבֶל וְקַתְרוֹס וחלילים
וְחֶרֶשׁ על ידם, בארץ להד"ם
מכים תופֵּי געגועים גדולים

קח אותי עכשיו לשם, דרך לא אֵדַע
אל ארץ זו חמדתי – ארץ להד"ם

בארץ להד"ם, פורחים בכל הוֹדָם
פרחי החמנית וההדר
בארץ להד"ם, יורדים במועדם
השלג והטל והמטר

קח אותי עכשיו לשם…

בארץ להד"ם, פוסע לו אדם
ואור גדול זרוע על יומו
וכל תינוק נרדם, בארץ להד"ם
וארץ להד"ם בחלומו

קח אותי עכשיו לשם…

  • למה התכוונה נעמי שמר בשירה "ארץ להד"ם"? הביעו את דעתכם תוך קשירת הדברים לפרק.
השועל בתענית
המשל על הכרם הופיע בשנת 1859 בספרו של יהודה לייב גורדון (יל"ג): "משלי יהודה", והוא...
השועל בתענית
"אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן." (פסוק א)

המשל על הכרם הופיע בשנת 1859 בספרו של יהודה לייב גורדון (יל"ג): "משלי יהודה", והוא תרגום מארמית למדרש מקהלת רבה. למשל זה גרסה שונה מעט במשלי איזופוס היווניים.

לקריאת המשל

עַל כֶּרֶם בֶּן שֶׁמֶן נֶחְמָד לָעַיִן
עָבַר שׁוּעָל זוֹלֵל וַיַּרְא מִנֶּגֶד
עַל שָׂרִיגֵי הַגְּפָנִים עִנְבֵי מֶגֶד
וַתְּכַל נַפְשׁוֹ לַעֲנָבִים זָבֵי יָיִן;
אַךְ אֲהָהּ מָבוֹא לַכֶּרֶם אָיִן,
כִּי סָבִיב לוֹ גָּדֵר וּמְשׂוּכַת חֶדֶק,
אֵין פֶּתַח נִפְרָץ בּוֹ, בִּלְתִּי אִם בֶּדֶק,
שֶׁצַּר לוֹ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹר דַּרְכֵּהוּ.
אָז נוֹעַץ הֶעָרוּם וַיָּצָם יוֹמַיִם
עַד שֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו, רָזָה גֵּוֵהוּ,
אָז נִלְחַץ בַּחֹר וַיָּבֹא בַּכֶּרֶם;
שָׁם בָּאֶשְׁכֹּלוֹת שִׁלַּח הַשִּׁנַּיִם
וַיִּבְחַר הָאָדֹם הָאָדֹם בָּמוֹ
וּבְכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ הָמַם פִּרְיָמוֹ
עֲדֵי מִבְחַר הַגְּפָנִים הָיוּ חֵרֶם.
"אֲהָהּ, שׁוּעָל נִמְהָר, מַה-זֶּה עָשִׂיתָ?
עַתָּה הֵן שַׁבְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ,
וּבְשָׂרְךָ כִּי רָזָה רֻטֲפַשׁ מַנֹּעַר,
עַתָּה צַר יִהְיֶה לָךְ בֶּדֶק הַמְּשׂוּכָה,
סָגַר גַּן-עֶדְנֶךָ עָלֶיךָ כַּסֹּהַר” –
כֹּה נֶעֱצַב הוּא וַיַּרְא כִּי אֵין אֲרוּכָה
וַיָּשָׁב וַיְּעַנֶּה שֵׁנִית נַפְשֵׁהוּ
וּכְנֹאד בַּקִיטוֹר שָׁב גַּבּוֹ גַּב חֹמֶר,
וּבְעוֹר שִׁנָּיו אָז הִתְמַלֵּט, וַיֹּאמֶר
אַחֲרֵי שׂוּמוֹ אֶל הַכֶּרֶם פָּנֵיהּו;
"מַה-יָּפְיָפִיתָ, כֶּרֶם אֶרֶץ מְבֹרֶכֶת,
גַּם אִבֶּיךָ יָפִים טוֹבִים וּמְגֻדָּלִים;
אַךְ מַה חֵפֶץ בָּךָ מַה-יִּתְרוֹן וָנַחַת
אִם אֵת אֲשֵׁר תִּתֵּן תָּשׁוּב לָקַחַת
וּכְבוֹא אִישׁ בָּךָ עָרוֹם כֵּן יָשׁוּב לָלֶכֶת”.
הַכֶּרֶם הוּא הַתֵּבֵל, נַחְנּוּ הַשֻּׁעָלִים!

  • מהם הלקחים (מוּסַר הַשְׂכֵּל) שאפשר ללמוד ממשל זה?
  • הציעו הסבר לקיומם של כמה מְשָׁלִים במקרא ואצל חז"ל שבהם הכרם ממלא מקום מרכזי.
ירושלים
ירושלים ותושביה הם הנמען של הנביא ישעיהו. הוא מבקש מאנשי ירושלים לשפוט בעצמם את הסיפור...
ירושלים
"וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַם וְאִישׁ יְהוּדָה, שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי." (פסוק ג)

איור: מיכל בן חמו

ירושלים ותושביה הם הנמען של הנביא ישעיהו. הוא מבקש מאנשי ירושלים לשפוט בעצמם את הסיפור בלי דעת שהם הנמשל. אומנם הוא מרחיק את הסיפור מהם ופותח בסיפור בעל ניחוח כפרי על כרם, אך המשך הפרק (פסוקים ח-כג) כולו תוכחות וביקורת על הווי החיים הנהנתי שהתפתח בעיר. חיי הוללות של מרדף אחר יין ואי-רדיפת צדק.

  • באופן כללי, מה מסמל הכפר ומה מסמלת העיר? כיצד הנביא משתמש בדימויים האלה בפרק?
ככה מעבדים את הכרם
  משל הכרם מתאר מחזור שלם של 12 עבודות הנעשות בכרם. בלשון קצרה ובהימנעות מחזרות,...
ככה מעבדים את הכרם
"וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים..." (פסוק ב)

גת לדריכת ענבים בסטף, אזור ירושלים, צילום: RevolutioNine, ויקיפדיה העברית

סיקול אבנים בטרסה באבו גוש, Library of Congress Prints and Photographs Division Washington, matpc.21421

 

משל הכרם מתאר מחזור שלם של 12 עבודות הנעשות בכרם. בלשון קצרה ובהימנעות מחזרות, מעלה הנביא תמונה שלמה של עיבוד הכרם: הכורם מנכש את הקוצים; עודר את השדה; מסקל את האבנים; בונה מהן גדר אבנים ומתקין עליה משוכת קוצים; הוא נוטע "שרק" – גפן שגון ענביה אדום כהה ויינה אדום – ומטפח בהתמדה את כרמו: הוא משקה אותו, עודר בין הגפנים, גוזם את הזְמוֹרוֹת, בונה בו מגדל שמירה וחוצב בו יקב.

פרופ' יאיר הופמן, מתוך: עולם התנ"ך – ישעיהו. הזכויות בעולם התנך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • הגפן היא אחד הגידולים החקלאיים העיקריים בארץ, והיא מחייבת טיפול מרובה וטיפוח של שנים עד שתיתן פרי.
  • הציגו שני מקומות נוספים במסורת ובתרבות ישראל שבהם הגפן ופִּרְיָה בעלי תפקיד מרכזי.
יקב
לאחר שֶׁבָּצְרוּ את הענבים, הביאו אותם לגת שנחצבה באבן, ובלשון המקרא נקראה גם יקב –...
יקב
"...וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ..." (פסוק ב)

לאחר שֶׁבָּצְרוּ את הענבים, הביאו אותם לגת שנחצבה באבן, ובלשון המקרא נקראה גם יקב – כמופיע בפרק. מעיכת הענבים נעשתה באמצעות דריכה עליהם ברגליים על משטח האבן.

להמשך קריאה

שיטה זו הייתה נהוגה משום שכפות הרגלים החשופות אינן פוגעות בגרעיני הפרי (דבר שעלול להביא להתווספות חומר לוואי לא רצוי ליין).
בתקופות מאוחרות יותר נעשה שימוש במִתְקְנֵי סחיטה נוספים. עסיס הענבים היה נוזל ומתנקז לבור איסוף, שם היו שוקעים החרצנים וקליפות הענבים (הקרויות "זגים"). לאחר התסיסה הראשונית אוכסן התירוש בכדים ונשמר בהם, עד שהפך ליין.

  • בתחילת הפרק, הנביא ישעיהו מוכיח את העם באמצעות משל על כרם ועל כּוֹרֵם (חקלאי). בהמשך הוא מבקר את התרבות שהתפתחה בקרב העם, של שתיית יין מרובָּה. הביאו דוגמה לכך מהפסוקים, והסבירו במילים שלכם.
כרם היה לדודי
מדוע בחר הנביא ישעיהו בכרם כמשל לבני יהודה? קרדיט: מתוך אתר מקראנט
כרם היה לדודי
"אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ." (פסוק א)

  • מדוע בחר הנביא ישעיהו בכרם כמשל לבני יהודה?

קרדיט: מתוך אתר מקראנט