סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם" – לדמותו של מנשה

פרק כא, א-ט ודברי הימים ב לג, כ-י

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מנשה מלך בירושלים חמישים וחמש שנה, יותר מכל מלך ביהודה לפניו ואחריו. דמותו מוצגת פעמיים בתנ"ך – פעם אחת בפרקנו ופעם אחרת בדברי הימים פרק לג. בעוד בפרקנו מתואר כי הוא נשאר בחטאיו עד מותו, בדברי הימים הוא חוזר בתשובה שלמה ומתקן את דרכיו. במהלך זה נלמד את חטאי מנשה, נשווה את האופן שבו הוא מוצג בשני המקורות ונדון בהשפעות מעשי האדם עליו ועל סביבתו.

הזמנה ללימוד

שאלה פותחת: האם אדם שפגע במעשיו בהרבה אנשים יכול לתקן אותם לגמרי?

הצעה ראשונה: מחשבות על ביטוי
נכתוב בתוך עיגול על הלוח "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ונשאל את התלמידים:

  • אילו מחשבות הביטוי הזה מעורר בכם?

נתמקד בחצי השני של הביטוי – "רשע וטוב לו".

  • האם לדעתכם בעולם טוב לרשעים?
  • מה הבעיה שעומדת בבסיס המשפט?
  • למה אנחנו מצפים ומדוע? האם המשפט עומד נגד הציפיות שלנו? ננסח יחד את המשפט ההפוך.
  • האם קרה לכם ששאלתם את עצמכם את השאלה הזאת?

נזמין את התלמידים לתת דוגמאות למצבים שבהם השאלה הזו יכולה לצוץ.

  • איזה מפגש יכול לעורר בנו את המחשבה הזאת בחיים שלנו?

הצעה שנייה: העלאת מקרה לדיון
נציג מקרה: שלושה תלמידים העתיקו במבחן. המורה מגלה שהייתה העתקה אבל לא יודעת מי העתיק ולכן המבחן של כולם נפסל וכולם צריכים להיבחן במועד ב אלא אם כן התלמידים שהעתיקו יודו וייענשו על כך בחומרה.

  • מה הייתם עושים לו הייתם התלמידים האלו?
  • אלו טיעונים יש לכאן ולכאן?

הצעה שלישית: עיון במדרש
נקרין על הלוח או נחלק לתלמידים את משל הקודח בספינה ממדרש ויקרא רבה (ראו משל גם בממערך השיעור), ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון: חטאיו של מנשה
נקרין על הלוח את פסוקים א-ז נקרא אותם ונסביר.
נחזור ונקרא את פסוקים א-ב, בפסוקים מתואר שמנשה היה מלך שעשה הרע בעיני ה'. נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם תוך שתי דקות כמה שיותר חטאים שהם מזהים בקטע. בתום שתי הדקות נשאל כמה חטאים נמצאו. נעבור על הקטע יחד נזהה את החטאים ונסביר בעל פה:

  • "וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו".
  • "וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל".
  • "וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל".
  • "וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם" (צבא השמיים = עבודת כוכבים).
  • "וּבָנָה מִזְבְּחֹת בְּבֵית ה' [..] וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית ה'".
  • "וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ" (הכוונה לעבודת המולך שכחלק ממנה העבירו או הקריבו בנים באש).
  • "וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים" (דרכים אסורות לחקור בעתיד).
  • "וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם".

לאחר שהסברנו וזיהינו את כל החטאים בקטע בעל פה, נטיל משימה נוספת לעבודה עצמאית (ראו משימה גם בממערך השיעור):

  1. בפסוקים ג-ז מוזכרים ארבעה אישים מעברן של ממלכות יהודה וישראל. מיהם ארבעה אישים אלו ומדוע הכתוב מזכיר אותם בהקשר של מנשה ומעשיו?
  2. מצאו בפסוקים א-ז שני משפטים המדגישים את קדושת המקדש וירושלים.
  3. מדוע לדעתכם מדגיש הכתוב את קדושת בית המקדש וירושלים בהקשר של חטאי מנשה?

תשובות למורה:

  1. בפסוקים ג-ז מוזכרים ארבעה אישים מעברן של ממלכות יהודה וישראל. מיהם ארבעה אישים אלו ומדוע הכתוב מזכיר אותם בהקשר של מנשה ומעשיו? (אחאב – מנשה חוטא כמוהו; חזקיהו – מנשה מחזיר לאחור את הדברים ששיפר; דוד ושלמה – מייצגים את הבחירה בירושלים למקום החיבור בין העם לאלוהים, ולמקום שקודש בברית)
  2. מצאו בפסוקים א-ז שני משפטים המדגישים את קדושת המקדש וירושלים. (בפסוקים ד וז – "בְּבֵית ה' אֲשֶׁר אָמַר ה' בִּירוּשָׁלִַם אָשִׂים אֶת שְׁמִי", " בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם")
  3. מדוע לדעתכם מדגיש הכתוב את קדושת בית המקדש וירושלים בהקשר של חטאי מנשה? (כי כך מתחדדת עוד יותר הפרת הברית של מנשה – הוא הכניס עבודה זרה אל העיר שבה בחר אלוהים לשבתו, בבית שבו שם את שמו – לא מדובר בסתם עוד עבודה זרה, אלא בחילול מתריס)

נסיים את שלב א בסיכום ודיון:
פגשנו בחטאי מנשה, ראינו שכולם קשורים לעבודת אלוהים. ראינו בפסוקים כיצד התנ"ך מדגיש שירושלים היא העיר הנבחרת ובית המקדש הוא הבית הנבחר ולכן הכנסת עבודה זרה לתוכם היא הפרה של הברית וחילול הקודש. חשוב להזכיר את פסוק טז המצוי מחוץ לתחום הפסוקים בשיעור ומדבר על חטא מוסרי-חברתי של מנשה: שפיכת דם.

מסקנה כללית: מנשה מלך חוטא ביותר, שמעז לעשות יותר משעשו כל קודמיו.

  • האם כל מלכותו של מנשה התאפיינה בחטאים אלה?
  • האם הוא מתקן את דרכיו?

נקרא יחד בפסוקים יז-יח: בסיכום חיי מנשה מוזכרים כל חטאותיו והוא מעביר את המלוכה לבנו אמון (שם של אל השמש המצרי – מראה עד כמה עמוקה הייתה חדירת העבודה הזרה).

שלב שני: היכרות עם דמותו של מנשה בדברי הימים ב פרק לג פסוקים י-כ
נגיד לתלמידים שעל ההתרחשויות במלכים יש לנו מקור תנ"כי נוסף – דברי הימים, ספר בכתובים שמציג את האירועים וההתרחשויות מזווית אחרת ונותן דגשים אחרים. נקרין על הלוח את פסוקים י-כ בפרק לג בדברי הימים. לפני קריאה נבקש מהתלמידים לשים לב להבדלים מהותיים בין דמותו של מנשה כפי שהיא עולה מדברי הימים לדמותו כפי שהכרנו אותה ממלכים. נקרא את הפסוקים ונבאר בעת הקריאה. נבקש מהתלמידים להשלים לעצמם את המשפט הזה:

לעומת ספר מלכים שבו מנשה… בספר דברי הימים מנשה…

ניתן שהות לאחר הקריאה למי שלא הספיק להשלים את המשפט ונבקש מהתלמידים לשתף בהבדלים שזיהו (בדברי הימים מנשה נענש ובמלכים לא, ובדברי הימים מופיעים גם חזרה בתשובה של מנשה, תיקון שעושה מנשה בעם בשובו, הכנעה, גילוי האמת ותפילה של מנשה).

שלב שלישי: תוצאיהם ארוכות הטווח של חטאי מנשה
נקרא יחד במלכים ב פרק כג פסוקים כו-כז ונשאל את התלמידים:

  • לפי ספר מלכים, האם נסלחו לגמרי חטאות מנשה?
  • ראינו כי בספר זה לא הוזכרה תשובתו ועכשיו אנחנו רואים את תוצאות חטאיו. מהן תוצאות אלו? (חורבן יהודה – כתוב מפורש מאוד)
  • אם מנשה חזר בתשובה, מדוע חטאיו גרמו בכל זאת לחורבן? מדוע לא נמחל לו עליהם?
    נחזור לדברי הימים פרק לג פסוק יז, שם כתוב שהעם המשיך לחטוא בחטאי הבמות.
  • האם חזרתו בתשובה האישית של מנשה הספיקה?
  • האם החטא שלו כלל את עצמו בלבד?
  • מה זה מלמד על אחריות של מנהיג?

אפשר לציין שהדגשים במלכים ובדברי הימים ונקודות ההתבוננות של שני הספרים אחרים ומכאן נובעים התיאורים השונים. לדיון מעמיק בסוגיית ההבדלים ומטרתם אפשר להרחיב.

מבט לחיים

למדנו על מלך שהוביל את העם למקומות בעייתיים מאוד. לפי דברי הימים מנשה חזר בתשובה, ואילו ספר מלכים אינו מציין זאת.

  • האם באמת אנחנו היחידים שנושאים בתוצאות מעשינו – הטובים או הרעים?
  • אם נחזור אנחנו בתשובה אחרי שהובלנו אחרים לדרך רעה, האם די בכך?
  • מנשה חטא והחטיא המונים בישראל, ובין שחזר בתשובה ובין שלא, האם הוא יכול לתקן ולהחזיר את כל אלו ששלח כבר לדרך אחרת?
  • מנשה השתמש בכוחו הרב כדי להחטיא, וכשחזר בתשובה כבר לא היה יכול לתקן בצורה שלמה את מה שקלקל. מה אנחנו לומדים מכך על אחריות, על הנהגה ועל כוחם של מעשינו?

אפשר להקרין לכיתה קטע מתוך הסרט 'תעביר את זה הלאה'.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: זיהינו בכתובים את חטאי מנשה כלפי אלוהים, זיהינו את ההדגשה של קדושת ירושלים שחילל מנשה. השווינו בין דמותו של מנשה כפי שהיא עולה מפרקנו וכפי שהיא עולה מדברי הימים פרק לג – ראינו שלפי מלכים מחיר חטאיו של מנשה היה חורבן ושהאדם משפיע לא רק על עצמו בלבד.
מיומנויות: עבודה עצמאית מול טקסט מקראי, השוואה, שימוש במושגים.
מתודות: זיהוי חטאים, עבודת כיתה, השוואה של דמותו של מנשה בשני המקורות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
משל הקודח בספינה
משל הקודח בספינה – מדרש ויקרא רבה פרשה ד דרשה ו. מהי הבעיה בתפיסתו של איש זה...
משל הקודח בספינה

משל הקודח בספינה – מדרש ויקרא רבה פרשה ד דרשה ו.

  • מהי הבעיה בתפיסתו של איש זה את המציאות?
  • איך הוא מתייחס למעשיו ולתוצאותיהם?
  • אם זה משל – מהו הנמשל בעולמנו?
  • כיצד תיראה התנהלותו של אדם כזה בעולם?
  • כיצד יתפוס את תוצאות מעשיו?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תעביר את זה הלאה
קרדיט: העלה Michael Nir בתאריך 18 בספטמבר 2015.
תעביר את זה הלאה

קרדיט: העלה Michael Nir בתאריך 18 בספטמבר 2015.

כל אחד יכול להשתנות
"וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה … וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם" (דברי הימים ב, לג, יא) – עָשׂוּ לוֹ כְּמִין...
כל אחד יכול להשתנות
"וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ..." (דברי הימים ב פרק לג, יא-יג)
 PHOTOCREO Michal Bednarek / Shutterstock.com

PHOTOCREO Michal Bednarek / Shutterstock.com

"וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה … וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם" (דברי הימים ב, לג, יא) –
עָשׂוּ לוֹ כְּמִין מוּלְיָאר (סיר גדול להרתחת מים) שֶׁל נְחֹשֶת,
וְעָשׂוּ אוֹתוֹ נְקָבִים נְקָבִים,
וּנְתָנוּהוּ לְתוֹכוֹ,
להמשך המדרש

וְהִתְחִילוּ מַסִּיקִין תַּחְתָּיו.
וְכֵוָן שֶׁרָאָה צָרָתוֹ צָרָה – לֹא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הִזְכִּירָהּ:
צֶלֶם פְּלוֹנִי, צֶלֶם פְּלוֹנִי, בּוֹא וְהַצִּילֵנִי!
כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא הוֹעִילוּהוּ כְּלוּם,
אָמַר: זָכוּר אֲנִי, שֶׁהָיָה אַבָּא מַקְרִיא אוֹתִי הַפָּסוּק הַזֶּה:
"בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה … וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ד, ל).
הֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ;
אִם יַעֲנֵנִי – מוּטָב, וְאִם לָאו – הַכֹּל אַחַת, כָּל הַפָּנִים שָׁוִים.בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְסָתְמוּ כָּל הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל מַעְלָה,
שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
וְאָמְרוּ לְפָנָיו:
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָדָם שֶׁהֶעֱמִיד צֶלֶם בְּהֵיכָל – כְּלוּם אַתָּה מְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה?
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אִם אֵינִי מְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה – הֲרֵינִי נוֹעֵל פֶּתַח בִּפְנֵי כָּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?
חָתַר לוֹ כְּמִין חֲתִירָה אַחַת תַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ וְשָׁמַע תְּחִנָּתוֹ.
זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ" (דברי הימים ב, לג, יג) – וַיֵּחָתֵר.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • מדוע אלוהים קיבל את תפילתו של מנשה?
  • האם לדעתכם הוא היה צריך לקבל את התפילה?
התשוקה לעבודה זרה
  מנשה נראה לו לרב אשי בחלומו: אמר לו רב אשי: מפני מה הייתם עובדי...
התשוקה לעבודה זרה
"וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם." (פסוק ג)

פסלון של הבעל, מאות 12-14 לפנה"ס, נמצא בראס שאמארה (אוגרית הקדומה). צילום: (Jastrow (2006 , מאוסף מוזיאון הלובר, פריז. מתוך ויקיפדיה העברית.

 

מנשה נראה לו לרב אשי בחלומו: אמר לו רב אשי: מפני מה הייתם עובדי עבודה זרה? אמר לו: אילו היית באותו הדור – היית תופס בשולי בגדי ורץ אחרי.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • כיצד מאיר המדרש את דמותו החוטאת של מנשה?
איזה ביטוי מסתתר בקטע?
הביטוי המקראי מתאר את הקושי שיחוש מי שישמע את הבשורה הקשה על חורבן ירושלים. כשתגיע הבשורה...
איזה ביטוי מסתתר בקטע?
"לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ..." (פסוק יב)

הביטוי המקראי מתאר את הקושי שיחוש מי שישמע את הבשורה הקשה על חורבן ירושלים. כשתגיע הבשורה לאוזניו, ישמע צלצולים (תִּצַּלְנָה מלשון צלצול) שיחרידו אותו.

להמשך קריאה

כיום משמעות הביטוי היא בשורה שמזעזעת את מי שמקבל אותה, לדוגמה: מי שישמע על הפיגוע תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו.

  • האם אתם זוכרים על איזו בשורה נוספת בתנ"ך נאמר אותו משפט שהפך לביטוי? (רמז: שמואל א פרק ג)

קרדיט: המונית: איזה ביטוי מקראי מסתתר בקטע. ערוץ היוטיוב של מטח

דם נקי
בהקשר המקראי מתאר הביטוי "שפך דם נקי" את שלטון העריצוּת של מנשה, אשר הרג את...
דם נקי
"וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'." (פסוק טז)

Andrii Vodolazhskyi / Shutterstock.com

בהקשר המקראי מתאר הביטוי "שפך דם נקי" את שלטון העריצוּת של מנשה, אשר הרג את מתנגדיו ובלשון ציורית – מילא את ירושלים בדם של אנשים חפים מפשע, שכל חטאם היה שהתנגדו לו.

להמשך קריאה

המקרא מרחיב את תחום חטאיו של מנשה – הוא חטא לא רק בתחום הדתי אלא גם בתחום המוסרי.
כיום משמש הביטוי כדי לתאר רצח של אדם על לא עוול בכפו.
לדוגמה: במלחמת הכנופיות נפגעים לא רק עבריינים, אלא נשפך גם דם נקי רב.

איך נראה העיתון בימי מנשה?
  קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים...
איך נראה העיתון בימי מנשה?
"וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳." (פסוק טז)

דוש (קריאל גרדוש), "גל השחיתות", קריקטורה, 1959. קרדיט: מתוך: דוש – דברי הימים 1956-1960, הוצאת קרני , תש"ך. © דוש (קריאל גרדוש) , באדיבות משפחת גרדוש

 

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים לעורר ביקורת.

להמשך קריאה

קריאל גרדוש, שכינויו היה ״דוש״, היה מאייר וקריקטוריסט מוכר שנהג לפרסם את יצירותיו בעיתונים מדי יום. יצירתו רוויה בהומור ובביקורת על החברה הישראלית. הקריקטורה המובאת לפניכם פורסמה בשנת 1959, והיא מתארת את השחיתות השלטונית שפשטה, לדעת דוש, בחברה הישראלית.

בתנ״ך אין כמובן קריקטורות או איורים בכלל, אולם הוא משתמש בלשון ציורית כדי לתאר את המציאות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך בפרק כא היא פסוק טז: ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה״. על פי המסופר בפסוק זה, מנשה שפך את דמם של מי שהתנגדו לדרכו הדתית והפוליטית ופעל בשחיתות שלטונית.

  • ציירו קריקטורה שתעביר ביקורת על התנהגותו של מנשה.
בורח וזה אותו רודף
הסיפור המתאר את חייו של מנשה בספר דברי הימים, והאגדות מתקופת חז״ל, מציגים את מנשה...
בורח וזה אותו רודף
"וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים." (פסוקים יב-יג)

הסיפור המתאר את חייו של מנשה בספר דברי הימים, והאגדות מתקופת חז״ל, מציגים את מנשה כאדם שחזר בתשובה.
את השיר ״בורח״ של היוצר עמיר בניון אפשר להבין כתיאור תחושות המתחוללות בקרבו של חוזר בתשובה, התוהה אם יוכל להתנתק מעברו.

למילות השיר

בורח
עמיר בניון
מילים: עמיר בניון ואסף אטדגי
לחן: עמיר בניון

הרכין ראשו לשם שמים שמים
נטש את כל הניצבים שם בקומה מעל
ועם קצת אור שלא כבה עדיין
מביט על מרצפות ונאבק בתוך חלל
ממלא את שאזל מנסה להיות אחר
ממה שהוא תמיד היה
שהוא תמיד היה תמיד היה

טומן ראשו בחול משפיל עיניים
מתעלם מכל הסימנים חורק שיניו
ועם קצת פחד שמשתיק בינתיים
את הקולות ההם שמזמינים אותו לקרב
מדבר הוא אל עצמו
מנסה לחמוק מכל מה שאי פעם בו פגע
אי פעם בו פגע, בו פגע

נוסע בורח וזה אותו רודף
עכשיו כל רעם בשבילו סימן
בורח יודע לאן הוא כבר ילך
וזה רודף אותו כל כך מזמן
כל כך מזמן, כל כך מזמן

הסתיר מחלפותיו עזב לו בית
השאיר כמה ספרים פתוחים גאים על המדף
עם קצת תמימות שלא עזבה אותו בינתיים
סופר מכוניות שרק יקחו אותו מכאן
לא משנה כל כך לאן לא משנה לכמה זמן
שיקחו אותו מכאן
יקחו אותו מכאן, אותו מכאן

נוסע בורח וזה אותו רודף…

© כל הזכויות שמורות למחבר

  • כיצד לדעתכם הרגיש מנשה לאחר השינוי שהתחולל בחייו?

קרדיט: מתוך האלבום "הכל עד לכאן" (2006).

היכן הוא הגיהנום?
גֵּיא בן הינום מתואר במקרא כגיא הנמצא בירושלים. היום הוא מזוהה עם העמק הנמצא מדרום...
היכן הוא הגיהנום?
"וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס." (פסוק ו)

גיא בן הינום, ירושלים, 2004. צילום: © by Ester Inbar, available from http://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST

גֵּיא בן הינום מתואר במקרא כגיא הנמצא בירושלים.

להמשך קריאה

היום הוא מזוהה עם העמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ומקיף את הר ציון. על פי המסופר, במקום זה היה נהוג פולחן האל מֹלֶךְ, שהיו מקריבים לו את הבנים. הנביא ירמיהו, בנבאו על חורבן בית המקדש הראשון, ניבא כי למקום יקראו "גיא ההריגה" משום שהמתים ימלאו את גיא בן הינום. מכאן קצרה הדרך לקשירת המקום הקרוי "גיא בן הינום" ל"גיהנום" – מקומָם של הרשעים לאחר המוות, על פי האמונה.

  • מהן הגישות השונות לקיומו של ה"גיהנום": האם זהו מקום פיזי או מקום סמלי? הציגו נימוקים לכאן ולכאן.
גַן עֻזָּא
  על פי המסופר בתנ"ך, מקום קבורתם של מלכי בית דוד מימי דוד ועד לימי...
גַן עֻזָּא
"וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו." (פסוק יח)

גג מבנה קבר דוד בהר ציון בירושלים-חוקרים אחדים מזהים את הר ציון ואת המקום המזוהה כיום עם "קבר דוד" כמקום הקבורה של מנשה. Mihai-Bogdan Lazar / Shutterstock.com

 

על פי המסופר בתנ"ך, מקום קבורתם של מלכי בית דוד מימי דוד ועד לימי חזקיהו היה ב"עיר דוד".

להמשך קריאה

מנשה, בנו של חזקיהו, לא נקבר בעיר דוד אלא "בגן ביתו בגן עוזא", כלומר סמוך לארמון המלך בירושלים. ייתכן כי הסיבה לכך הייתה חוסר מקום.
מקומו של "גן עוזא" אינו ידוע, ויש הצעות רבות למקומו. לפי אחת ההצעות, מקום קבורתו של מנשה היה באזור החדש של ירושלים שבנה מנשה בגבעה המערבית של העיר. יש המציעים כי מקום קבורתו של מנשה הוא דווקא "קבר דוד" המוכר לנו, שסמוך לו נמצאו שרידי בנייה מתקופתו של מנשה.

העברת בנים למולך
האל מולך – אל כנעני שהיו מקריבים לו קורבנות אדם. העברת בנים באש הייתה צורת...
העברת בנים למולך
"וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס." (פסוק ו)

חותם גליל בבלי שבו מוצגת הקרבת ילד. איור שחזור מאת Joachim Menant, 1883. מאוסף מוזיאון הלובר, פריז. מתוך ויקיפדיה העברית

האל מולך – אל כנעני שהיו מקריבים לו קורבנות אדם. העברת בנים באש הייתה צורת הפולחן המקובלת לאל מולך בעולם העתיק.

להמשך קריאה

המקרא אוסר באופן מפורש על צורת פולחן זו (דברים יח, י), עם זאת יש הטוענים כי שרידים לצורת פולחן זו לאלוהי ישראל נמצאים בסיפור עקדת יצחק ובסיפור בת יפתח.
על פי חז"ל, ההקרבה למולך הייתה מתבצעת בשבעה שלבים – בששת השלבים הראשונים היו מקריבים בעלי חיים, ובשלב השביעי קורבן אדם.

  • האם לדעתכם העברת בנים למולך היא חטא דתי או חטא מוסרי? מדוע?
הַעֲלָאָה בָּאוֹב
    בתרבויות העולם העתיק ניסו להתמודד עם כוחות על-טבעיים באמצעים שונים – אקטיביים ופסיביים...
הַעֲלָאָה בָּאוֹב
"וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס." (פסוק ו)

חותם טביעה דמוי חרפושית המאה שמינית לפנה"ס. ברצועה העליונה חקוקה הכתובת 'ללחש'. מוצג במוזיאון ארצות המקרא, ירושלים. באדיבות מוזאון ארצות המקרא ירושלים, צלם: משה קן

באדיבות מוזאון ארצות המקרא ירושלים

 

 

בתרבויות העולם העתיק ניסו להתמודד עם כוחות על-טבעיים באמצעים שונים – אקטיביים ופסיביים – וזאת על ידי נקיטת אמצעים שמטרתם להשפיע על אותם הגורמים באופן הרצוי.

להמשך קריאה

תחום זה מכונה "כישוף" בלשון המקרא, ומוכר גם בשם "מאגיה".
"העלאה באוב" היא אחת הצורות לתקשר עם העל-טבעי. זהו טקס מיסטי שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם רוחו של אדם מת. טקסים מסוג זה היו נהוגים בעולם העתיק, וצמחו מתוך האמונה שהמת משפיע על גורלם של החיים ולכן יש לדאוג לרווחתו כשהוא בשְׁאוֹל, להתייעץ איתו או לבקש ממנו להשפיע בעזרת כוחו לטובתם של החיים.
התורה אוסרת על העלאה באוב ועל דרישה אל המתים (דברים יח, יא).

למילה "אוֹב" (ברבים: אוֹבוֹת) כמה משמעויות במקרא, וכולן קשורות לפולחן המתים:

  1. רוח המת.
  2. הקוסם או המכשף המעלה את רוחו של המת.
  3. בור המשמש פתח שדרכו יוצאת רוחו של המת ממנוחתה בשְאוֹל ועולה מעל פני האדמה.
  4. נאד מים או יין, כלי לנוזלים המשמש בעת הטקס.
  • איך ייחוס הפולחנים האסורים (ניחוש, העלאה באוב ויידעונים) למנשה, תורם לעיצוב דמותו במקרא?
פולחן המולך בגיא בן הינום
פולחן המולך בגיא בן הינום
"וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס." (פסוק ו)

  • מהי עמדת המקרא בנוגע לפולחן הקרבת הבנים? אילו דוגמאות לכך מובאות בסרטון?

קרדיט: גיא בן הינום ופולחן המולך . ערוץ היוטיוב של Megalim Institute מכון מגלי"ם

מי גרם לחורבן ירושלים?
מי גרם לחורבן ירושלים?
"יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו. לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה. (פסוק יא)

  • בניו של מנשה הם אלה ששילמו על חטאיו. איזו צורת גמול באה לידי ביטוי כאן ומה דעתכם על גמול כזה – האם ניתן לקיים באמצעותו חברה תקינה?
  • מהם היתרונות ומהם החסרונות של צורת גמול כזו?

קרדיט: 929 מלכים ב יז- כה: חורבן על הזמן. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד