סגור תצוגת כיתה
הפרק

"כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" -מי שלח את יוסף למצרים?

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפרק מה יוסף מתגלה בפני אחיו בפעם הראשונה מאז מכירתו. נבחן כיצד סיבתיות כפולה באה לידי ‏ביטוי בדבריו של יוסף.‏

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה: סיבות נסתרות
נבקש מהתלמידים לכתובבמחברת אירוע לא נעים שהתרחש בעברם אך במרחק של זמן נראה שהייתה ‏סיבה לכך. נבהיר מראש כי אנו נבקש לשתף באירוע ולכן כל תלמיד ישתף רק במה שנוח לו. נבקש מכל ‏תלמיד לשתף את שכנו לשולחן באירוע שכתב ולשוחח ביניהם על האירועים:‏

  • האם באותו הזמן הרגשתם שיש סיבה לדברים שקרו? ‏
  • האם לאחר זמן מצאתם גם השלכות חיוביות לאירוע שגרם לכם לחשוב שאולי הן היו הסיבות ‏לאותו אירוע לא נעים? ‏

הצעה שנייה: גורל
נכתוב על הלוח את המשפט:‏‎" ‎הגורל שולט באדם, ולא האדם בגורלו" (הרודוטוס). ‏
נשאל את התלמידים:‏

  • האם אתם מסכימים עם המשפט? ‏
  • האם יש לכם דוגמאות לשליטה של הגורל או לשליטה שלהאדם בגורלו? ‏
  • האם בעיניכם טוב שהאדם אינו יכול בהכרח לשלוט בגורלו? ‏
  • מהו האתגר בשליטה על הגורל? ‏
  • האם יש דבר מנחם בכך שיש דברים שהם לא בשליטה שלנו?‏

הזמנה לקריאה

שלב ראשון: הטרמה וחזרה על הנעשה עד כה
ניזכר באירועים מרכזיים בסיפור יוסף ואחיו שלמדנו עד כה:‏

  • פרק לז פסוקים כג-כד, כח–האחים משליכים את יוסף אלהבור ומאוחר יותר מוכרים אותו ‏לישמעאלים;‏
  • פרק מב פסוק ז- הפגישה הראשונה עם האחים, יוסף מתנכר אליהם;‏
  • פרק מב פסוקים כא-כד – יוסף מאזין לאחים מאשימים את עצמם שהקשיים והמצוקה שהם חווים ‏מתרחשים משום שהתעללו בו בעבר.‏
  • פרק מג פסוקים כט-ל- יוסף פוגש בפעם הראשונה את בנימין מאז שירד למצרים ומתקשה לשלוט ‏בעצמו;‏
  • פרק מג פסוק לד- יוסף מעניק לאחיו ארוחה נדיבה וביתר שאת לבנימין;‏
  • פרק מד פסוקים א-ב- יוסף מצווה על עבדיו להטמין את הגביע באמתחת בנימין.‏

נשאל את התלמידים:‏

  • האם יש קו אחד ברור להתנהגותו של יוסף עד כה? (לא בדיוק, לעיתים הוא מתנכר לאחיו ‏ומתקשח מאוד מולם, לעיתים הוא נוהג כלפיהם בנדיבות ולעיתים טומן להם פח)‏

בפרק זה תגיע הדרמה לשיאה. אנחנו ננסה לבחון את מעשיו ואמירותיו של יוסף לאורך הפרק.שאלת ‏המפתח שלנו היא: מה הסיפור שיוסף מספר לעצמו?‏
משימה:‏

  • לו הייתם יוסף שלאחר נאום יהודה, יודעים את כל מה שהוא יודע – מה חשים האחים, מה סיפרו ‏לאביהם, מה סיפרו לעצמם, מה מצבם הרעב והאנוש- מה הייתם עושים? מדוע? ‏

שלב שני: קריאת המפגש והתוודעות יוסף אל אחיו
נקרא יחד את פסוקים א-ג ונשאל:‏

  • מה מתואר בפסוקים אלו? (יוסף אינו יכול עוד להעמיד פנים ונחשף בפני אחיו)‏
  • מה קורה ליוסף? האם הוא נשאר אסוף ומוחזק כפי שהיה עד עכשיו? הוכיחו מהכתוב (יוסף, ‏שלאכהתנהגותו המאופקת עד כה עם אחיו, אינו מצליח עוד להחזיק מעמד ופורץ בבכי בפניהם) ‏
  • על מה הדבר עשוי להעיד? (יוסף מתרגש מאוד מהמעמד ואינו מסוגל להתאפק עוד) ‏
  • מה השאלה הראשונה שיוסף שואל? (העוד אבי חי?) ‏
  • על מה הדבר מעיד? (על מה שחשוב לו)‏
  • כיצד האחים מגיבים? הוכיחו מין הכתוב. (האחים נבהלים ואינם מצליחים לענות) ‏
  • מדוע האחים נבהלים? ‏
  • מה יכול להיות שעבר בראשם?‏

שלב שלישי: הפירוש שיוסף מעניק לאירועים שהתרחשו
נעצור את הקריאה ונשאל:‏

  • מה יוסף יכול לעשות כעת? ‏
  • מה יוסף מרוויח מכל אחת מהאפשרויות שהצעתם? (אפשרויות סבירות שיעלו: נקמה, מחילה, ‏שיחה ובקשת הבהרה על כל מה שהתרחש)‏

נקרין את הטבלה שבדף העבודה: תגובת יוסף ונחלק עותק לתלמידים

נקרא יחד את פסוקים ד-ח ונשאל:‏

  • מהי הפרשנות שיוסף מציע להתרחשות כל האירועים ממכירתו ועד היום? הוכיחו מהכתוב. ("כִּי ‏לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם"- הכול היה כדי שאוכל להצילכם בבוא הזמן)‏
  • לפי יוסף, מי אחראי לכל מה שהתרחש? (אלוהים- הכול חלק מתוכנית סדורה)‏
  • מדוע לדעתכם יוסף אומר זאת לאחיו? (אולי כי במרחק השנים הוא סלח לאחיו; אולי כי כך האמין ‏באמונה שלמה;ואולי רצה להרגיע אותם שהוא כבר לא כועס)‏

סיפור זה הוא סיפור שבו מתבטאת באופן קלסי הנסיבתיות הכפולה במקרא.עלפי האמונה המשתקפת ‏בסיפורי המקרא בני אדם פועלים ממניעים שונים, אך בסופו של דבר פעולות האדם בעולם מובילות לכך ‏שרצון אלוהים הוא מה שקורה. הסיבה שאנשים נותנים למעשיהם מן המניעים שלהם אינה בהכרח ‏הסיבה שאלוהים מתכוונן אליה, גם אם התוצאה היא אותה תוצאה‎.‎‏ כך במקרה שלנו – האחים מכרו את ‏יוסף כי שנאו אותו, אך אלוהים רצה שיוסף יתגלגל להיות מנהיג מצרים, והדברים התגלגלו באופן טבעי, ‏סיפור אחרי סיפור, עד שהתוכנית האלוהית יצאה לפועל.‏

  • איזו תפיסה היסטוריוסופית עולה מפסוק ה? (שאלוהים הוא שמנהל את העניינים, הוא דאג לכך ‏שיוסף יגיע למצרים כדי שיוכל לעלות לגדולה, וכעת הוא יכול לפרנס את ישראל ולדאוג להם ‏במצרים)‏
  • האם לדעתכם עצם ההבנה של יוסף כי מדובר בתוכנית אלוהית מאפשרת לו לסלוח לאחיו על ‏המעשה שלהם?‏
  • אם מדובר בתוכנית אלוהית, מדוע יוסף בוחר להזכיר לאחים את מעשה המכירה?‏

נקרא קטע מתוך מאמרו של יאיר זקוביץ'שבו הוא נוגע בסיבתיות הכפולה וקטע מתוך מאמרו של צחי לב ‏רן (ראו דף עבודה: מאמרים – סיבתיות כפולה) ונשאל את התלמידים:‏

  • האם לטענת זקוביץ' לאחים של יוסף הייתה בחירה כיצד לפעול? (כן, לכן הוא מדגיש את ‏המעשה שהם עשו)‏
  • מה הטענה של צחי לב רן? מדוע יוסף מזכיר את מעשה האחים? (הוא מחזיר להם את ‏האחריות למעשה. אדם צריך לשאת באחריות למעשיו גם אם התוצאה היא טובה בסופו של ‏דבר)‏
  • האם העובדה שהאחים של יוסף היו כלי בביצוע התוכנית של אלוהים פוטר אותם מאחריות ‏למעשם? ‏
  • האם המעשה הוא שחשוב או שמא התוצאה? ‏
  • במקרה של יוסף ואחיו בדיעבד אנחנו מבינים שלמכירה של יוסף הייתה תוצאה טובה – האם זה ‏משנה את הראייה שלכם על המעשה שעשו מלכתחילה? במילים אחרות, האם לא צריך לשאת ‏באחריות לכל מעשה שנעשה, כי אולי אלוהים רצה שזה יקרה? ואם זה אכן כך,מדוע האדם ‏החוטא נענש?‏

מבט לחיים

יוסף טען בפני אחיו כי כל שהתרחש היה רצון האל. חשבו על אימוץ תפיסה זו לחייכם:‏

  • האם לדעתכם תפיסה זו היא מקור לנחמה או לתסכול? מדוע?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את דבריו של יוסף לאחיו וכיצד בא לידי ביטוי המושג סיבתיות כפולה. שאלנו אם התוצאה ‏הסופית מסירה את האחריות מהאחים על מעשה המכירה של יוסף.‏
מתודות: איתור מידע בפרקים הקודמים, דף עבודה, דיון.‏
מיומנויות: איתור מידע, סיבתיות כפולה, פרשנות מודרנית.‏

אפשר עוד...

מאמרו של אלחנן סמט, 'מצרימה', על סיפור ירידת ישראל למצרים המתאפיין בסיבתיות כפולה מתוך ‏אתר תנ"ך הרצוג

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
בכי של גאולה
יוסף בוכה ולא בפעם הראשונה. אך הפעם הבכי שונה. הוא מובא אל קדמת הבימה והופך...
בכי של גאולה
וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא
הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי
וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.
וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי
וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. (מה, א-ב)

shutterstock.com

יוסף בוכה ולא בפעם הראשונה. אך הפעם הבכי שונה. הוא מובא אל קדמת הבימה והופך ללב המחזה. המדרש רואה בבכי הזה בכי מכונן (יוצר, בונה).

לקריאת המדרש

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי": כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה, שנאמר: "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם"

(ירמיה לא, ח)

על פי המדרש, במהלך המפגש יוסף בוכה, ויש לו סיבה לכך. הבכייה היא חלק מתהליך הפיוס. היא מכוננת את הפיוס בין האחים. "לא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה".
את הרעיון הזה של בכי מכונן המדרש משווה לבכי נוסף. בנבואת הגאולה המתוארת בספר ירמיהו הנביא מכריז על קיבוץ הגלויות מרחוק. כל העם יצעד "בִּבְכִי […] וּבְתַחֲנוּנִים".
מה תפקיד הבכי והתחנונים במצעד הגאולה של השבים לארץ?
גם בירמיהו וגם בבראשית בסיפור יוסף המדרש רואה את הבכי באותו אופן. הבכי מייצר זהות עמוקה בין האדם לבין המעשה. אינו דומה פיוס במילים לפיוס מתוך בכי, אינה דומה שיבה ברגליים בלבד לשיבה מתוך בכי.
הבכי הוא שהופך את הפיוס לשלם, הבכי הוא שהופך את הגאולה לשלמה.

מבוסס על: דניאל שרשבסקי, "אם אתה לא בוכה, אתה לא שם". אתר מיזם 929 +קישור

  • הסבירו: באיזה מובן הבכי מסייע בפיוס בין יוסף לאחיו?
מונולוג או דיאלוג?
המדרש מציג את הטקסט הסמוי העומד מאחורי נאומו המהוקצע של יהודה ומאחורי דבריו של יוסף....
מונולוג או דיאלוג?
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה.
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח". (מד, יח-יט)

shutterstock.com

המדרש מציג את הטקסט הסמוי העומד מאחורי נאומו המהוקצע של יהודה ומאחורי דבריו של יוסף. שנים של שתיקה במשפחת יעקב על מכירתו של יוסף באות לקיצן במפגש זה בין האחים, מפגש רווי מלל המשתקף בפסוקים ובמדרש.

לקריאת המדרש

"אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו" (מד, יט)
אמר לו יהודה ליוסף: מִתְחִילָה בעלילה (בתואנת שווא) באת עלינו.
מכמה מדינות ירדו למצרים לשבור אוכל,
כלום שאלת לאחד מהם כמו ששאלת לנו?
שמא בתך באנו לקחת או אחותנו אתה סבור לשאת?
אף על פי כן לא כיסינו (לא הסתרנו) ממך דבר.
אמר לו יוסף: יהודה! למה אתה דברן מכל אחיך.
ואני רואה בגביע, שיש באחיך גדולים ממך.
אמר לו: […] ואני מעי קומטים (מתפתלים) עלי כחבל.
אמר לו: למה?
אמר לו: בשביל שעָרַבְתִי אותו.
אמר לו: מפני מה לא עָרַבְתָ את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וצערת את אביך הזקן, ואמרת לו: "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" (לז, לג) – והוא לא חטא לך.
אבל זה שחטא וגנב הגביע – אמר לאביך: הלך החבל אחר הדלי… (כשנופל הדלי לבאר, נופל עימו החבל הקשור אליו, והוא פתגם שמשמעו: אובדן אחד גורר אחריו אובדן אחר.)
כיוון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ואמר: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי" (מד, לד)?

מדרש תנחומא ה'. מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • חזרו וקראו את נאומו של יהודה (לד, יח-לד). ציינו הבדל אחד משמעותי בין הפסוקים למדרש.
העוד אבי חי?
העוד אבי חי?זו השאלה הראשונה שיוסף שואל. שאלה מפתיעה, שהרי במרכז הנאום של יהודה בפרק...
העוד אבי חי?
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. (מה, ג)

קרן אבי חי היא קרן מיסודו של זלמן חיים ברנסטין ז"ל, המחויבת להמשכיותם של עם ישראל והיהדות ולמרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי. באדיבות קרן אבי חי

העוד אבי חי?
זו השאלה הראשונה שיוסף שואל. שאלה מפתיעה, שהרי במרכז הנאום של יהודה בפרק הקודם עמדה הדאגה לחייו של האב. ובכל זאת יוסף רוצה לוודא שאבא שלו חי ולשמוע עליו פרטים נוספים. כמעט אפשר לשמוע את הדחיפות שהודחקה זמן רב כל כך, את התחינה הילדית: "אני רוצה את אבא שלי!". לימים הפכה השאלה לעובדה, בלחן של הרב המרקד, שלמה קרליבך: "עוד אבינו חי, עם ישראל חי".

מבוסס על חגית ברטוב, "אבי חי? בני חי?", אתר מיזם 929

  • השוו את תגובתו של יוסף לתגובתו של יעקב (מה, כו-כח). מצאו בין התגובות שתי נקודות דמיון.
צידה לדרך
בפעם השנייה יוסף משלח את אחיו בחזרה לארץ כנען, וגם הפעם בצירוף צידה לדרך –...
צידה לדרך
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ. (מה, כא)

shutterstock.com

בפעם השנייה יוסף משלח את אחיו בחזרה לארץ כנען, וגם הפעם בצירוף צידה לדרך – ציוד ואספקה למסע. בפעם הראשונה (פרק מב) ניצל יוסף הזדמנות זו כדי להשיב לאחים, ללא ידיעתם, את הכסף ששילמו תמורת המזון במצרים, ובכך עורר בהם ספק וחרדה. בפעם השנייה הצידה לדרך תסייע לאחים לאמת את דבריהם בפני אביהם המשותף: "וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם."

  • לפי דעתכם, מהי הצידה לדרך הרוחנית שהאחים זקוקים לה אחרי הפגישה עם יוסף ולקראת פגישתם עם אביהם?
מחזור סיפורי יוסף
לאחר הצלחתו של לורנצו גיברטי ביצירת תבליטי הדלתות הצפוניות של בית הטבילה בפירנצה, הזמינו אותו...
מחזור סיפורי יוסף
וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ. (מה, טו)

לורנצו גיברטי, ההיסטוריה של יוסף, פרט מ"שערי גן העדן", תבליט ברונזה מוזהבת, בית הטבילה בפירנצה, 1452. צילום: Jebulon, wikimedia commons

לאחר הצלחתו של לורנצו גיברטי ביצירת תבליטי הדלתות הצפוניות של בית הטבילה בפירנצה, הזמינו אותו ליצור תבליטים גם לדלתות המזרחיות. התבליטים זכו להערכה רבה. מסופר שמיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ התרשם כל כך מיופיין עד שאמר עליהן שהן ראויות להיות הדלתות לשער גן העדן.

להמשך קריאה

על הדלתות 10 תבליטים המתארים 10 סיפורים מהתנ"ך – החל בסיפור הבריאה וכלה בסיפורי המלך שלמה. כל סיפור כולל כמה סצנות המאורגנות באותו המרחב. בתבליט שבתמונה, המתאר את סיפורי יוסף, מתוארת במישור האחורי מכירת יוסף לישמעאלים (בראשית לז), במישור האמצעי מימין מתואר איסוף המזון (בראשית מא), במישור הקדמי מתוארת מימין חלוקת התבואה ואולי גם מתן הצידה לדרך לאחים (בראשית מד), ומשמאל – מציאת הגביע באמתחתו של בנימין. מעל לסצנה זו מתואר המפגש שבו חושף יוסף את זהותו בפני אחיו ומחבק את בנימין (בראשית מה, יד).

מבוסס על: ענת בסר, "דלתות גן העדן", אתר מיזם 929

  • מה השיג האומן בבחירת הסצנות האלה ליצירה?
  • לו הבחירה הייתה בידיכם, אילו סצנות מתוך סיפורי יוסף הייתם בוחרים להנציח?
שיחה / ג'יימס טיסו
יצירתו של טיסו מתמקדת בפגישה המתוחה בין יהודה ליוסף, המתוארת בפרק מד. בציור יהודה יושב...
שיחה / ג'יימס טיסו
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. (מד, יח)

מציורי התנך של טיסו, מאוסף the jewish museum

יצירתו של טיסו מתמקדת בפגישה המתוחה בין יהודה ליוסף, המתוארת בפרק מד. בציור יהודה יושב על הרצפה ומציג את טענותיו בפני יוסף (יהודה, כמובן, רואה לפניו נציג מצרי!). יוסף לבוש בגדים מצריים ונראה כנער צעיר, למרות עשרים השנים שחלפו.

להמשך קריאה

טיסו (1902-1836), צייר צרפתי שהתגורר רוב חייו באנגליה. שהה חמש שנים בארץ ישראל והתמקד לקראת סוף המאה ה-19 בציורים של התנ"ך והברית החדשה. סגנונו נחשב לסגנון ריאליסטי: הוא מנסה לתאר בצורה מדויקת ואמינה את המציאות שחוו גיבורי התנ"ך ואת הסביבה שהתהלכו בה.

  • אילו פרטים ביצירה מעידים על ההבדל במעמדות בין יהודה ליוסף? הביאו לכך גם דוגמה אחת מתוך פסוקים יד ואילך.
הדרך מכנען למצרים
במשך דורות רבים היגרו שבטים שמיים מאזור סוריה וארץ ישראל למצרים. מצרים שימשה מקום מפלט...
הדרך מכנען למצרים
וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, (מה, כה)

במשך דורות רבים היגרו שבטים שמיים מאזור סוריה וארץ ישראל למצרים.
מצרים שימשה מקום מפלט מהבצורת, שהייתה פוקדת תכופות את תושבי סוריה וארץ ישראל. בעקבות ירידת יוסף למצרים ירדו יעקב ובניו לשם. הם יצאו מחברון, חנו בבאר שבע, ומשם – בדרך שור או בדרך הים – ירדו למצרים והתיישבו בארץ גושן.

מבוסס על משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 229, 237, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • שלוש פעמים הלכו וחזרו אֲחֵי יוסף בדרך בין ארץ כנען למצרים. במה שונה הפעם השלישית?
ארץ גושן
יוסף הזמין את משפחתו לבוא ולחיות במצרים באזור שנקרא "ארץ גושן".ארץ גושן נמצאת בקצה הצפוני...
ארץ גושן
וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. (מה, י)

הנילוס והדלתא של הנילוס במבט מהחלל: Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team, NASA/GSFC

יוסף הזמין את משפחתו לבוא ולחיות במצרים באזור שנקרא "ארץ גושן".
ארץ גושן נמצאת בקצה הצפוני של הנילוס, באזור הנקרא היום "הַדֶלְתָא" (בגלל הדמיון של פני השטח לאות היוונית דלתא – Δ).
מֵי הנילוס מתנקזים אל הדלתא ונשפכים לים התיכון, והאדמה באזור עשירה ופורייה ומתאימה לגידולים חקלאיים. כמחצית מאוכלוסיית מצרים מתגוררת היום באזור הדלתא.

מבוסס על אתר מיזם 929

  • עיינו בעולם התנך, מה ההסבר שמוצע שם לישיבתם של יעקב ובניו בארץ גושן?
טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם
את המשפט "מצרים – מתנת הנילוס" טבע הרודוטוס, ההיסטוריון היווני, במאה ה-5 לפנה"ס. אז זה...
טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם
וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ. (מה, יח)

תבליט של דייגים אוספים את שלל הדגה היומי, מהקבר המשוחזר של השושלת השישית בסקרה, מצרים. צילום: kairoinfo4u at flickr, CC BY 2.0

את המשפט "מצרים – מתנת הנילוס" טבע הרודוטוס, ההיסטוריון היווני, במאה ה-5 לפנה"ס. אז זה היה נכון: האימפריה המצרית ידעה לנצל את המתנה הזאת היטב. החקלאים הפרעונים הכירו היטב את מחזור הנהר, והחקלאות הייתה מבוססת על מי השיטפונות שהגיעו אל הנילוס ממקורותיו בין יוני לספטמבר.

להמשך קריאה

בחודשים אלו המים גאו והביאו איתם גם שפע של דשן טבעי – אדמת סחף עשירה במינרלים ששקעה על גדות הנהר. לאחר תקופת השיטפונות, בין אוקטובר לפברואר, זרעו וגידלו המצרים הקדמונים את גידוליהם – תבואות למזון (ואפילו לבירה!), פשתה לסיבים לאריגת בדים, פפירוס לייצור נייר ואפילו גינות ירק ועצי פרי. בין מרס למאי עסקו כולם בקציר היבולים.
ההשקיה התבצעה באמצעות תעלות השקיה שמשכו מים מן הנהר הגדול. באזור הדלתא אפילו גידלו עדרים גדולים של תאואים ופרות (כן, לפעמים שמנות ולפעמים רזות…).

מבוסס על בילי סביר, "טובה ארץ מצרים? לא היום", אתר מיזם 929

  • לפי הקטע, מה המקור לַטוֹב הקיים בארץ מצרים?
עגלות מצרים
כלי הרכב ששלח יוסף לאביו, על פי פקודתו של פרעה, היו עגלות משא ומסע, הרתומות...
עגלות מצרים
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. (מה, כז)

עגלה מצרית ועליה נסיכה נובית, המאה ה 14 לפנה"ס, מצרים. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

כלי הרכב ששלח יוסף לאביו, על פי פקודתו של פרעה, היו עגלות משא ומסע, הרתומות בדרך כלל לַבָּקָר ולא לסוסים. העגלות הן עדות נוספת לכוחו ולעושרו של פרעה, ולשינוי במעמדם של אחי יוסף. תחילה שבו לארץ כנען עם חמורים ושקי תבואה, וכעת הם חוזרים עם עגלות מלאות.

מבוסס על משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 236, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • כאשר האחים חוזרים אל יעקב ומספרים לו על גדולת יוסף במצרים, יעקב מגיב בחוסר אמון, ורק אחרי שהוא רואה את העגלות – הוא מאמין ונרגע.
    שערו: מה היה באותן עגלות שהחיו את רוחו של יעקב?
סיכום באנימציה - פרקים מא-מה
יוסף פותר את חלומות פרעה ומארגן את כל ממלכת מצרים לקראת הרעב. הוא הופך להיות...
סיכום באנימציה - פרקים מא-מה
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. (מה, ה)

יוסף פותר את חלומות פרעה ומארגן את כל ממלכת מצרים לקראת הרעב. הוא הופך להיות השליט במצרים, המשביר לכל הארץ (וגם לאחיו שיורדים לקנות אוכל במצרים). זו ההזדמנות של יוסף להגשים את החלומות שחלם, ואולי גם ללמד את אחיו לֶקַח.

  • סרטון זה מציע מבט נוסף על הפרקים שנלמדו.
    מה לא ידעתם על יוסף, וכעת אתם מבינים מהסרטון?

קרדיט: ראשית פרקים מא-מה / 929 תנך ביחד

פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם
מבורך אברהם, סנ"צ מפקד תחנת קרית מלאכי, מספר על שיעור שלמד מאמו על אסרטיביות, אומץ...
פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" (בראשית מ"ד, י"ח)

מבורך אברהם, סנ"צ מפקד תחנת קרית מלאכי, מספר על שיעור שלמד מאמו על אסרטיביות, אומץ ונחישות.

  • במה דומה ובמה שונה עמידת יהודה בפני יוסף להתמודדות עליה מספר הסרטון?
  • חשבו: איזו דמות בהיסטוריה הכללית או האישית שלכם היא בעלת היכולת "לגשת"? מה המשמעויות של כך במציאות?

קרדיט: פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם / 929, 2021

"סימנים" בבראשית מד
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מד.
"סימנים" בבראשית מד
כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים. (מד, לב)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מד.

  • יהודה הוא דמות מרכזית במחזור סיפורי יוסף.
    תארו בקצרה את התהליך שעבר יהודה?
  • לפי דעתכם, מהו המאורע שגרם לשינוי בהתנהגותו?

קרדיט: סימנים בראשית מד / 929 תנך ביחד