סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי" – על עוצמתו הרגשית של מפגש יוסף ואחיו ‏

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בבראשית פרק מה יוסף מתוודע אל אחיו בפעם הראשונה מאז שנמכר מצרימה. הפרק רווי רגשות ‏שלרוב אינם זוכים למקום מרכזי בסיפורי המקרא. נבחן עניין זה ונשאל כיצד הוא תורם לייחודיות פרקנו.‏

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה: ציטוט
נכתוב על הלוח את הציטוט הזה: "מי שאינו יודע לבכות עם כל הלב, גם אינו יודע לצחוק".(גולדה מאיר)‏
נשאל את התלמידים:‏

  • האם אתם מסכימים עם ציטוט זה? מדוע? ‏
  • האם הבעת רגשות היא דבר חיובי בעיניכם? ‏
  • מה יתרונותיה ומה מחיריה?‏

הצעה שנייה: סרטון
נקרין את ראשית הסרטון המובא בעזר ההוראה: תינוק בוכה.‏

נשאל את התלמידים:‏

  • מה מעורר בכם הבכי? ‏
  • האם הוא מגייס אתכם רגשית או מרתיע? מדוע?‏
  • כיצד אתם מגיבים כשאדם קרוב אליכם בוכה? מדוע?‏

בכי הוא פעולה עוצמתית השוברת את השגרה ומפעילה אותנו רגשית, לעיתים לחיוב ולעיתים לשלילה. ‏לרוב מדובר באירוע חריג הדורש מאתנו לנקוט עמדה כלשהי.‏

הזמנה לקריאה

פתיחה

נחלק לתלמידים את דף העבודה: לקראת ספרות עברית / אסף ענברי ובו נקרא עם התלמידים פסקה ‏מתוך מאמרו של הסופר והמסאי אסף ענברי 'לקראת ספרות עברית'

לאחר הקריאה נשאל את התלמידים:‏

  • מה ענברי מבקש לומר על הספרות המקראית? (הדגש בסיפור המקראי הוא על הפעולה, לא על ‏תיאורי מקום, מראות חיצוניים או רגשות)‏
  • על מה מוטל דגש בסיפור המקראי–על פעולות או על רגשות? (באופן מובהק על פעולות, ישנה ‏תכליתיות ברורה לסיפור)‏
  • מה כתיבה בסגנון זה מאפשרת? מה עשוילהיות היתרון שבה? (היא מותירה מקום רב מאוד ‏לדמיון- הקורא מוזמן למלא את הפערים כאוות נפשו)‏

הסיפור המקראי מתאפיין לרוב באיפוק רגשי רב. הוא מרבה לתאר פעולות ומאופיין בחסכנות ‏טקסטואלית המזמינה את הקורא להשלים פערים.‏

שלב ראשון- שחזור מפגשי יוסף ואחיו עד כה

נחלק את הכיתה לפי טורים- כל טור יתבקש לעיין ולהזכיר לכיתה מה התרחש במקומות שונים בסיפור ‏יוסף ואחיו:‏
‏-‏ בראשית פרק לז פסוק כה (האחים יושבים לאכול לחם אחרי שהשליכו את יוסף לבור);‏
‏-‏ בראשית פרק מב פסוק ז (יוסף רואה את אחיו בפעם הראשונה ומתנכר אליהם);‏
‏-‏ בראשית פרק מב פסוק כד, ופרק מג פסוק ל (גם כאשר יוסף מוצף ברגשותיו הוא מתרחק מאחיו ‏כדי לבכות)‏
‏-‏ בראשית פרק מג פסוק לא (יוסף מקפיד על איפוק מול אחיו).‏

שלב שני- הסרת המסכות ושחרור הרגש

נקרא את בראשית פרק מה, הפרק שבו יוסף אינו מסוגל עוד לעמוד במאמץ האיפוק והעמדת הפנים מול ‏אחיו. למדנו עד כה כי הסיפור המקראי מתאפיין לרוב באיפוק רגשי רב. נבחן אם כך הדבר גם בפרקנו.‏
נחלק לתלמידים עותק מודפס של פרק מה פסוקים א-טו (ראה דף עבודה: פרק מה פסוקים א-טו לסימון). ‏נקרא קריאה צמודה, והתלמידים יצטרכו לסמן את כל הפעלים שמבטאים רגש בפרק (יוסף בוכה שלוש ‏פעמים; בנימין בוכה פעם אחת; האחים נבהלים; נפילה על הצוואר; נשיקות).‏

בכיו של יוסף היה חריג בעוצמתו ולכן נדרשו הפרשנים לעניין. נקרין בפני התלמידים את דף העבודה: ‏רד"ק לפסוק ב, ובו מפרש הרד"ק את עוצמת בכיו של יוסף.‏

רד"ק לפסוק ב
‏"וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה" – המצרים שיצאו מן הבית שמעו קול הבכי והלך הדבר מאיש ‏לאיש עד ששמעו אנשי בית פרעה כי יוסף בוכה.

נפרש עם התלמידים את דברי הרד"ק (רד"ק שם דגש על השאלה כיצד הגיע הבכי עד בית פרעה)‏
נשאל את התלמידים:‏

  • מה עשוי להניע את רד"ק לפרש כך את הבכי של יוסף? (הוא מבקש להסביר את עוצמתו ‏בנימוקים מגוונים- הדבר עשוי להעיד שגם בעבורו היה הדבר חריג ואולי מפתיע בעוצמתו)‏

לאחר סימון הפעלים וקריאת פרשנות הרד"ק נכתוב את ממצאי התלמידים על הלוח ונשאל:‏

  • מדוע לדעתכם הפרק כה עשיר בתיאורי רגש? ‏
  • מדוע המספר המקראי בוחר הפעם להדגיש כל כך את הרגש בפרק זה? (ייתכן כי כך מודגשת ‏עוצמת הרגע; ייתכן כי מכיוון שמחזור הסיפור הזה ארוך כל כך, הפעם אפשר המספר המקראי ‏לקוראיו "להתפרק" עם הדמויות; ייתכן כי הרגע היה מסעיר מדי מלתארו באופן ענייני בלבד) ‏

שלב שלישי – מי מכוון את התנועה? ‏

רעיון נוסף ובולט שנחשף בפרק מה הוא הדרך שיוסף רואה בה את המציאות ואת השתלשלות העניינים ‏מאז מכירתו ועד ירידת משפחתו למצרים.‏
נשוב לדברי יוסף בפסוקים ד-ח ונשאל:‏

  • כיצד יוסף מרגיע את אחיו? (הוא מסביר שלא בגללם הוא נמכר למצרים. אלוהים הוא שגרם לכך ‏ולמטרה טובה)‏
  • האם לדעתכם יוסף סלח לאחיו על המכירה? נמקו.‏
  • כיצד עשויים דברי יוסף להסביר את התנהגותו הפסיבית בסיפור מכירתו (בפרק לז), בימיו בבית ‏פוטיפר (בפרק לט) ובבית הסוהר (בפרק מ)? (הוא סמך על אלוהים וראה בכל מה שקרה לו ‏שלבים בדרך להגשמת חלומותיו ומימוש התוכנית של אלוהים)‏

סיכום

פרקמה מסעיר במיוחד. באופן חריג בפרק זה מתוארת התפרצות רגשות והתיאורים בו סוחפים – סגנון ‏כתיבה זה אינו אופייני לרוב בסיפורי המקרא. סגנון ייחודי זה מעניק אפקט עוצמתי לפרק, מהיפים ‏והמרגשים בפרקי התנ"ך. בתוך ההתרגשות אנו גם נחשפים בפעם הראשונה להלך המחשבה של יוסף ‏וזוכים להבין טוב יותר מה הנחה אותו בפעולותיו לאורך המסע האישי המטלטל שעבר בחייו.‏

מבט לחיים

אפשרות ראשונה: בכי

בכי הוא חלק מחיי כולנו וביכולתו לשנות את האופן שאנו חווים בומצבים בחיינו. נשאל את התלמידים:‏

  • האם נכחתם בעבר במקרה שבו הבכי שלכם או של זולתכם גרם לשינוי עמדה אצלכם?‏
  • האם לדעתכם לבכי יש מקום בתרבות שלנו בזמנים אלו? ‏
  • האם הוא נתפס כדבר שלילי או חיובי? מדוע?‏

אפשרות שנייה: הכול זה מלמעלה

  • יוסף מביע בפרק תפיסה שרואה בכל הקורה במציאות מימוש של תוכנית אלוהית.‏
  • האם לדעתכם זו תפיסה בריאה? ‏
  • מה היתרונות שלה? ‏
  • מהן החסרונות?‏
  • האם המאמינים באלוהים חיים בתפיסה שכזו? ‏
  • האם לדעתכם, אמונה בכך שאלוהים מנהל את העולם ומוביל את צעדינו סותרת אקטיביות ‏ונשיאה באחריות של האדם לחייו?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: קריאה של פסקה מתוך מאמרו של אסף ענברי, עיון בבראשית פרק מהובכמה קטעים ממחזור ‏סיפורי יוסף
מתודות: קריאת טקסט, סימון פעלים בטקסט, דיון סביב סגנון הכתיבה המקראי.‏
מיומנויות: עבודה בקבוצות, איתור מידע בטקסט, זיהוי וסימון פעלים.‏

אפשר עוד...

ראו דף עבודה – באר מים חיים על פסוק ה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תינוק בוכה
פורסם על ידי‎ wi0915 ‎ב-12 ביולי 2007.‏
דפי עבודה והעשרה לשיעור
בכי של גאולה
יוסף בוכה ולא בפעם הראשונה. אך הפעם הבכי שונה. הוא מובא אל קדמת הבימה והופך...
בכי של גאולה
וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא
הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי
וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.
וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי
וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. (מה, א-ב)

shutterstock.com

יוסף בוכה ולא בפעם הראשונה. אך הפעם הבכי שונה. הוא מובא אל קדמת הבימה והופך ללב המחזה. המדרש רואה בבכי הזה בכי מכונן (יוצר, בונה).

לקריאת המדרש

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי": כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה, שנאמר: "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם"

(ירמיה לא, ח)

על פי המדרש, במהלך המפגש יוסף בוכה, ויש לו סיבה לכך. הבכייה היא חלק מתהליך הפיוס. היא מכוננת את הפיוס בין האחים. "לא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה".
את הרעיון הזה של בכי מכונן המדרש משווה לבכי נוסף. בנבואת הגאולה המתוארת בספר ירמיהו הנביא מכריז על קיבוץ הגלויות מרחוק. כל העם יצעד "בִּבְכִי […] וּבְתַחֲנוּנִים".
מה תפקיד הבכי והתחנונים במצעד הגאולה של השבים לארץ?
גם בירמיהו וגם בבראשית בסיפור יוסף המדרש רואה את הבכי באותו אופן. הבכי מייצר זהות עמוקה בין האדם לבין המעשה. אינו דומה פיוס במילים לפיוס מתוך בכי, אינה דומה שיבה ברגליים בלבד לשיבה מתוך בכי.
הבכי הוא שהופך את הפיוס לשלם, הבכי הוא שהופך את הגאולה לשלמה.

מבוסס על: דניאל שרשבסקי, "אם אתה לא בוכה, אתה לא שם". אתר מיזם 929 +קישור

  • הסבירו: באיזה מובן הבכי מסייע בפיוס בין יוסף לאחיו?
מונולוג או דיאלוג?
המדרש מציג את הטקסט הסמוי העומד מאחורי נאומו המהוקצע של יהודה ומאחורי דבריו של יוסף....
מונולוג או דיאלוג?
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה.
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח". (מד, יח-יט)

shutterstock.com

המדרש מציג את הטקסט הסמוי העומד מאחורי נאומו המהוקצע של יהודה ומאחורי דבריו של יוסף. שנים של שתיקה במשפחת יעקב על מכירתו של יוסף באות לקיצן במפגש זה בין האחים, מפגש רווי מלל המשתקף בפסוקים ובמדרש.

לקריאת המדרש

"אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו" (מד, יט)
אמר לו יהודה ליוסף: מִתְחִילָה בעלילה (בתואנת שווא) באת עלינו.
מכמה מדינות ירדו למצרים לשבור אוכל,
כלום שאלת לאחד מהם כמו ששאלת לנו?
שמא בתך באנו לקחת או אחותנו אתה סבור לשאת?
אף על פי כן לא כיסינו (לא הסתרנו) ממך דבר.
אמר לו יוסף: יהודה! למה אתה דברן מכל אחיך.
ואני רואה בגביע, שיש באחיך גדולים ממך.
אמר לו: […] ואני מעי קומטים (מתפתלים) עלי כחבל.
אמר לו: למה?
אמר לו: בשביל שעָרַבְתִי אותו.
אמר לו: מפני מה לא עָרַבְתָ את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וצערת את אביך הזקן, ואמרת לו: "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" (לז, לג) – והוא לא חטא לך.
אבל זה שחטא וגנב הגביע – אמר לאביך: הלך החבל אחר הדלי… (כשנופל הדלי לבאר, נופל עימו החבל הקשור אליו, והוא פתגם שמשמעו: אובדן אחד גורר אחריו אובדן אחר.)
כיוון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ואמר: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי" (מד, לד)?

מדרש תנחומא ה'. מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • חזרו וקראו את נאומו של יהודה (לד, יח-לד). ציינו הבדל אחד משמעותי בין הפסוקים למדרש.
העוד אבי חי?
העוד אבי חי?זו השאלה הראשונה שיוסף שואל. שאלה מפתיעה, שהרי במרכז הנאום של יהודה בפרק...
העוד אבי חי?
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. (מה, ג)

קרן אבי חי היא קרן מיסודו של זלמן חיים ברנסטין ז"ל, המחויבת להמשכיותם של עם ישראל והיהדות ולמרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי. באדיבות קרן אבי חי

העוד אבי חי?
זו השאלה הראשונה שיוסף שואל. שאלה מפתיעה, שהרי במרכז הנאום של יהודה בפרק הקודם עמדה הדאגה לחייו של האב. ובכל זאת יוסף רוצה לוודא שאבא שלו חי ולשמוע עליו פרטים נוספים. כמעט אפשר לשמוע את הדחיפות שהודחקה זמן רב כל כך, את התחינה הילדית: "אני רוצה את אבא שלי!". לימים הפכה השאלה לעובדה, בלחן של הרב המרקד, שלמה קרליבך: "עוד אבינו חי, עם ישראל חי".

מבוסס על חגית ברטוב, "אבי חי? בני חי?", אתר מיזם 929

  • השוו את תגובתו של יוסף לתגובתו של יעקב (מה, כו-כח). מצאו בין התגובות שתי נקודות דמיון.
צידה לדרך
בפעם השנייה יוסף משלח את אחיו בחזרה לארץ כנען, וגם הפעם בצירוף צידה לדרך –...
צידה לדרך
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ. (מה, כא)

shutterstock.com

בפעם השנייה יוסף משלח את אחיו בחזרה לארץ כנען, וגם הפעם בצירוף צידה לדרך – ציוד ואספקה למסע. בפעם הראשונה (פרק מב) ניצל יוסף הזדמנות זו כדי להשיב לאחים, ללא ידיעתם, את הכסף ששילמו תמורת המזון במצרים, ובכך עורר בהם ספק וחרדה. בפעם השנייה הצידה לדרך תסייע לאחים לאמת את דבריהם בפני אביהם המשותף: "וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם."

  • לפי דעתכם, מהי הצידה לדרך הרוחנית שהאחים זקוקים לה אחרי הפגישה עם יוסף ולקראת פגישתם עם אביהם?
מחזור סיפורי יוסף
לאחר הצלחתו של לורנצו גיברטי ביצירת תבליטי הדלתות הצפוניות של בית הטבילה בפירנצה, הזמינו אותו...
מחזור סיפורי יוסף
וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ. (מה, טו)

לורנצו גיברטי, ההיסטוריה של יוסף, פרט מ"שערי גן העדן", תבליט ברונזה מוזהבת, בית הטבילה בפירנצה, 1452. צילום: Jebulon, wikimedia commons

לאחר הצלחתו של לורנצו גיברטי ביצירת תבליטי הדלתות הצפוניות של בית הטבילה בפירנצה, הזמינו אותו ליצור תבליטים גם לדלתות המזרחיות. התבליטים זכו להערכה רבה. מסופר שמיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ התרשם כל כך מיופיין עד שאמר עליהן שהן ראויות להיות הדלתות לשער גן העדן.

להמשך קריאה

על הדלתות 10 תבליטים המתארים 10 סיפורים מהתנ"ך – החל בסיפור הבריאה וכלה בסיפורי המלך שלמה. כל סיפור כולל כמה סצנות המאורגנות באותו המרחב. בתבליט שבתמונה, המתאר את סיפורי יוסף, מתוארת במישור האחורי מכירת יוסף לישמעאלים (בראשית לז), במישור האמצעי מימין מתואר איסוף המזון (בראשית מא), במישור הקדמי מתוארת מימין חלוקת התבואה ואולי גם מתן הצידה לדרך לאחים (בראשית מד), ומשמאל – מציאת הגביע באמתחתו של בנימין. מעל לסצנה זו מתואר המפגש שבו חושף יוסף את זהותו בפני אחיו ומחבק את בנימין (בראשית מה, יד).

מבוסס על: ענת בסר, "דלתות גן העדן", אתר מיזם 929

  • מה השיג האומן בבחירת הסצנות האלה ליצירה?
  • לו הבחירה הייתה בידיכם, אילו סצנות מתוך סיפורי יוסף הייתם בוחרים להנציח?
שיחה / ג'יימס טיסו
יצירתו של טיסו מתמקדת בפגישה המתוחה בין יהודה ליוסף, המתוארת בפרק מד. בציור יהודה יושב...
שיחה / ג'יימס טיסו
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. (מד, יח)

מציורי התנך של טיסו, מאוסף the jewish museum

יצירתו של טיסו מתמקדת בפגישה המתוחה בין יהודה ליוסף, המתוארת בפרק מד. בציור יהודה יושב על הרצפה ומציג את טענותיו בפני יוסף (יהודה, כמובן, רואה לפניו נציג מצרי!). יוסף לבוש בגדים מצריים ונראה כנער צעיר, למרות עשרים השנים שחלפו.

להמשך קריאה

טיסו (1902-1836), צייר צרפתי שהתגורר רוב חייו באנגליה. שהה חמש שנים בארץ ישראל והתמקד לקראת סוף המאה ה-19 בציורים של התנ"ך והברית החדשה. סגנונו נחשב לסגנון ריאליסטי: הוא מנסה לתאר בצורה מדויקת ואמינה את המציאות שחוו גיבורי התנ"ך ואת הסביבה שהתהלכו בה.

  • אילו פרטים ביצירה מעידים על ההבדל במעמדות בין יהודה ליוסף? הביאו לכך גם דוגמה אחת מתוך פסוקים יד ואילך.
הדרך מכנען למצרים
במשך דורות רבים היגרו שבטים שמיים מאזור סוריה וארץ ישראל למצרים. מצרים שימשה מקום מפלט...
הדרך מכנען למצרים
וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, (מה, כה)

במשך דורות רבים היגרו שבטים שמיים מאזור סוריה וארץ ישראל למצרים.
מצרים שימשה מקום מפלט מהבצורת, שהייתה פוקדת תכופות את תושבי סוריה וארץ ישראל. בעקבות ירידת יוסף למצרים ירדו יעקב ובניו לשם. הם יצאו מחברון, חנו בבאר שבע, ומשם – בדרך שור או בדרך הים – ירדו למצרים והתיישבו בארץ גושן.

מבוסס על משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 229, 237, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • שלוש פעמים הלכו וחזרו אֲחֵי יוסף בדרך בין ארץ כנען למצרים. במה שונה הפעם השלישית?
ארץ גושן
יוסף הזמין את משפחתו לבוא ולחיות במצרים באזור שנקרא "ארץ גושן".ארץ גושן נמצאת בקצה הצפוני...
ארץ גושן
וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. (מה, י)

הנילוס והדלתא של הנילוס במבט מהחלל: Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team, NASA/GSFC

יוסף הזמין את משפחתו לבוא ולחיות במצרים באזור שנקרא "ארץ גושן".
ארץ גושן נמצאת בקצה הצפוני של הנילוס, באזור הנקרא היום "הַדֶלְתָא" (בגלל הדמיון של פני השטח לאות היוונית דלתא – Δ).
מֵי הנילוס מתנקזים אל הדלתא ונשפכים לים התיכון, והאדמה באזור עשירה ופורייה ומתאימה לגידולים חקלאיים. כמחצית מאוכלוסיית מצרים מתגוררת היום באזור הדלתא.

מבוסס על אתר מיזם 929

  • עיינו בעולם התנך, מה ההסבר שמוצע שם לישיבתם של יעקב ובניו בארץ גושן?
טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם
את המשפט "מצרים – מתנת הנילוס" טבע הרודוטוס, ההיסטוריון היווני, במאה ה-5 לפנה"ס. אז זה...
טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם
וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ. (מה, יח)

תבליט של דייגים אוספים את שלל הדגה היומי, מהקבר המשוחזר של השושלת השישית בסקרה, מצרים. צילום: kairoinfo4u at flickr, CC BY 2.0

את המשפט "מצרים – מתנת הנילוס" טבע הרודוטוס, ההיסטוריון היווני, במאה ה-5 לפנה"ס. אז זה היה נכון: האימפריה המצרית ידעה לנצל את המתנה הזאת היטב. החקלאים הפרעונים הכירו היטב את מחזור הנהר, והחקלאות הייתה מבוססת על מי השיטפונות שהגיעו אל הנילוס ממקורותיו בין יוני לספטמבר.

להמשך קריאה

בחודשים אלו המים גאו והביאו איתם גם שפע של דשן טבעי – אדמת סחף עשירה במינרלים ששקעה על גדות הנהר. לאחר תקופת השיטפונות, בין אוקטובר לפברואר, זרעו וגידלו המצרים הקדמונים את גידוליהם – תבואות למזון (ואפילו לבירה!), פשתה לסיבים לאריגת בדים, פפירוס לייצור נייר ואפילו גינות ירק ועצי פרי. בין מרס למאי עסקו כולם בקציר היבולים.
ההשקיה התבצעה באמצעות תעלות השקיה שמשכו מים מן הנהר הגדול. באזור הדלתא אפילו גידלו עדרים גדולים של תאואים ופרות (כן, לפעמים שמנות ולפעמים רזות…).

מבוסס על בילי סביר, "טובה ארץ מצרים? לא היום", אתר מיזם 929

  • לפי הקטע, מה המקור לַטוֹב הקיים בארץ מצרים?
עגלות מצרים
כלי הרכב ששלח יוסף לאביו, על פי פקודתו של פרעה, היו עגלות משא ומסע, הרתומות...
עגלות מצרים
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. (מה, כז)

עגלה מצרית ועליה נסיכה נובית, המאה ה 14 לפנה"ס, מצרים. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

כלי הרכב ששלח יוסף לאביו, על פי פקודתו של פרעה, היו עגלות משא ומסע, הרתומות בדרך כלל לַבָּקָר ולא לסוסים. העגלות הן עדות נוספת לכוחו ולעושרו של פרעה, ולשינוי במעמדם של אחי יוסף. תחילה שבו לארץ כנען עם חמורים ושקי תבואה, וכעת הם חוזרים עם עגלות מלאות.

מבוסס על משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 236, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • כאשר האחים חוזרים אל יעקב ומספרים לו על גדולת יוסף במצרים, יעקב מגיב בחוסר אמון, ורק אחרי שהוא רואה את העגלות – הוא מאמין ונרגע.
    שערו: מה היה באותן עגלות שהחיו את רוחו של יעקב?
סיכום באנימציה - פרקים מא-מה
יוסף פותר את חלומות פרעה ומארגן את כל ממלכת מצרים לקראת הרעב. הוא הופך להיות...
סיכום באנימציה - פרקים מא-מה
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. (מה, ה)

יוסף פותר את חלומות פרעה ומארגן את כל ממלכת מצרים לקראת הרעב. הוא הופך להיות השליט במצרים, המשביר לכל הארץ (וגם לאחיו שיורדים לקנות אוכל במצרים). זו ההזדמנות של יוסף להגשים את החלומות שחלם, ואולי גם ללמד את אחיו לֶקַח.

  • סרטון זה מציע מבט נוסף על הפרקים שנלמדו.
    מה לא ידעתם על יוסף, וכעת אתם מבינים מהסרטון?

קרדיט: ראשית פרקים מא-מה / 929 תנך ביחד

פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם
מבורך אברהם, סנ"צ מפקד תחנת קרית מלאכי, מספר על שיעור שלמד מאמו על אסרטיביות, אומץ...
פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" (בראשית מ"ד, י"ח)

מבורך אברהם, סנ"צ מפקד תחנת קרית מלאכי, מספר על שיעור שלמד מאמו על אסרטיביות, אומץ ונחישות.

  • במה דומה ובמה שונה עמידת יהודה בפני יוסף להתמודדות עליה מספר הסרטון?
  • חשבו: איזו דמות בהיסטוריה הכללית או האישית שלכם היא בעלת היכולת "לגשת"? מה המשמעויות של כך במציאות?

קרדיט: פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם / 929, 2021

"סימנים" בבראשית מד
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מד.
"סימנים" בבראשית מד
כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים. (מד, לב)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מד.

  • יהודה הוא דמות מרכזית במחזור סיפורי יוסף.
    תארו בקצרה את התהליך שעבר יהודה?
  • לפי דעתכם, מהו המאורע שגרם לשינוי בהתנהגותו?

קרדיט: סימנים בראשית מד / 929 תנך ביחד