סגור תצוגת כיתה
הפרק

חברת צדק או צדקה

פרק טו, א-יא ופרק כד, י-כב

שיעור שלישי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נעסוק ביחס לשכבות החלשות בחברה וכיצד מצוות התורה דורשות מאתנו לסייע להם. נעמוד על הפער בין השאיפה שלא יהיו יותר עניים לבין המציאות שבה תמיד יתקיימו עניים בחברה. נבחן את ההבדל בין צדק לצדקה וכיצד אלו מתבטאים בחוקים בספר דברים ונדון על מי מוטלת האחריות ביצירת חברת מופת וצדק.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – גולדה מאיר:
נקרא עם התלמידים את דבריה של גולדה מאיר ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שנייה – שוועת עניים:
נצפה בסרטון השיר 'שוועת עניים' של קובי אוז (ראו עזר הוראה: שוועת עניים) ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שלישית – מדוע יש לעזור לחלשים בחברה?
נחלק לתלמידים פתקים בשני צבעים: צבע אחד – מסכים, צבע אחר – לא מסכים. נקרא בקול היגדים, ובכל פעם תלמידים יצטרכו להצביע אם הם מסכימים או לא. לאחר כל הצבעה נבקש מכמה תלמידים לנמק את הבחירה שלהם. ואלו הם ההיגדים:

  • צריך לסייע לחלשים כי הם אינם יכולים לסייע לעצמם.
  • צריך לסייע להם מתוך חמלה .
  • צריך לסייע להם כדי ליצור עולם טוב יותר.
  • צריך לסייע להם כי כך עושה אדם מוסרי.
  • צריך לסייע להם כי זו הדרישה הדתית – מי שפוגע בחלשים – אלוהים יפגע בו.
  • צריך לסייע להם כי אולי יום אחד גם אנחנו נגיע למקומם, ונרצה שיסייעו לנו.
  • דאגה לחלשים היא התפקיד של המדינה, לא של הציבור.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – השוואה:
נקרא את שמות פרק כג פסוקים י-יא ואת ויקרא פרק כה פסוקים א-ז ונשווה אותם לחוק בדברים פרק טו פסוקים א-יא.
נקרין על הלוח טבלה שמשווה בין המקורות (ראו טבלה גם בממערך השיעור).
במליאה נשאל:

  • האם האדמה באמת זקוקה למנוחה? (במהלך שנות החרישה והזריעה האדמה מידלדלת ומאבדת מטיבה ומעושרה)
  • מה הבעייתיות בהשבתת הארץ כל שבע שנים כדי לתת לאדמה לנוח? (השמיטה מחייבת השבתה של כל חקלאי הארץ במחזור קבוע ובזמן מסוים ואינה מתייחסת דווקא למצב האדמה)
  • אם כן, מה המטרה של שנת השמיטה לפי דברים פרק טו? (בפרק טו יש פנייה למצפון האדם ולרגש החסד הרחמים והחמלה. השאיפה "כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן")

נקרא את דברים פרק כה פסוקים י-כב ונשאל את התלמידים:

  • מה מטרת החוקים? (החוקים הם חוקים סוציאליים שמטרתם לדאוג לשכבות החלשות בחברה)

בחברה חקלאית הוויתור על תוצרת אינו עניין של מה בכך. כך גם שאר המצוות כוללות הפסד לצד הנותן. נקרא את הטעם שנותן ספר החינוך למצוות השמיטה ונשאל את התלמידים:

  • מהי מטרת החוק לפי ספר החינוך? (לחנך את האדם להיות טוב ונדיב. יש כאן דרישה לעזרה הדדית ולחסד שהוא מעל לצדק ולחוק שאפשר לאכוף. החוק דורש רגישות ואכפתיות מצד האדם)

שלב שני – אביונים:
נבקש מהתלמידים לקרוא בדברים פרק טו פסוקים ד ויא ונשאל אותם:

  • מהי הסתירה בין הפסוקים? (לפי פסוק ד לא יהיו עניים בארץ. על פי פסוק יא לא יחדלו להיות עניים בארץ)

נקרא את פירושיהם של רש"י ורמב"ן המנסים ליישב את הסתירה.

  • כיצד רשי מיישב את הסתירה? (רש"י מסביר שפסוק ד מדבר על מצב אידאלי שבו עם ישראל שומר את המצוות ואז לא יהיו בו אביונים – אלא בעמים אחרים, בעוד פסוק ט מדבר על מצב שבו עם ישראל אינו שומר את המצוות ואז יש בו אביונים;
  • האם לדעתכם אפשר להגיע לאידיאל שמציב פסוק ד?
  • כיצד אפשר לעשות זאת?

שלב שלישי – צדק או צדקה?
נקרא עם התלמידים את ההסבר על המילים צדק וצדקה מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית וכן קטע על צדק חברתי מתוך מאמרו של יוסי לונדין.
נשאל:

  • מה ההבדל בין צדק חברתי לצדקה (חסד) מבחינה מעשית? (פתרון של צדקה – חסד – מתמודד עם בעיה קיימת ומנסה להקל על הסובלים ממנה – בדרך כלל מענה נקודתי. לעומת זאת, פתרון של צדק מנסה לפתור את הבעיה כך שהיא לא תחזור על עצמה עוד. לדוגמה: במקום שאינו נגיש לנכים – להרים את הנכה כדי לעזור לו להיכנס למבנה ייחשב למעשה צדקה; ואילו הצדק יהיה לבנות רמפה כך שהבעיה תיפטר אחת ולתמיד בלי תלות ובלי מבוכה)
  • מה טוב יותר לדעתכם?

נבקש מהתלמידים לקרוא בדברים פרק טו פסוקים א-יא ופרק כד פסוקים י-כב ולקבוע לגבי כל אחת מהמצוות אם לדעתם הן צדק או צדקה. (אפשר לראות שהתורה מעודדת מנגנון של צדק חברתי, אך עם זה, היא תלויה בנדבנות של האדם הפרטי – לפיכך את כל אחת מהמצוות אפשר לבחון משני הכיוונים וחשוב לשים לב ולהתייחס לנקודות המבט שהתלמידים מעלים בנוגע לחוקים)

  • האם לדעתכם התורה שואפת למתן צדקה או שמא לצדק חברתי?

נכתוב על הלוח את פסוק ז בדברים פרק טו: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן" ונשאל:

  • מדוע לדעתכם הפנייה היא בגוף שני יחיד ולא רבים? (כיוון אפשרי: בעיית העוני היא בעיה של החברה כולה. הפנייה בלשון יחיד מדגישה את חובתו של כל יחיד ויחיד בחברה להתמודד עם מחסורם של ענייה)

נקרא את פירושו של הרש"ר הירש על פסוק זה.
לסיכום, התורה מכירה בצורך של האדם לצבור רכוש, ועם זה היא דורשת ממנו להכיר בחוסר היכולת של זולתו ומחוקקת חוקים שיצמצמו את הפערים החברתיים. כפי שאנו רואים בחוקים בספר דברים, התורה בונה מנגנונים של ערבות ומחויבות כדי להגן על החברה כולה מפני פערים כלכליים גדולים מדי, ועל יחידים בתוכה – מפני שקיעה בדלות ובמחסור. האחריות מוטלת על כל אחד ואחד בחברה.

מבט לחיים

נצפה בסרטון 'מה זה צדק חברתי בשבילכם?' ונשאל את התלמידים:

  • מה הוא צדק חברתי לדעת המרואיינים?
  • האם יש לכם הגדרות נוספות לצדק חברתי?

נקרא את קטעים מתוך דו"ח ועדת טרכטנברג ואת דבריהם של אלעזר וינריב ושל יגאל אלון ונשאל את התלמידים:

  • האם זו אחריות של החברה או המדינה ליצור חברת צדק?
  • מה המקום של צדקה בתוך חברת צדק? (הצדקה חייבת להיות משקמת ולא מקיימת במגמה להוציא את העני ממעגל המצוקה ולאפשר לו לעמוד על רגליו)
  • האם אתם מסכימים עם דבריו של יגאל אלון?
  • האם לדעתכם ערבות הדדית היא שבונה חברת מופת צודקת?
  • האם מדיניות יוצרת ערבות הדדית?
  • האם לדעתכם אפשר ליצור חברת צדק בלי צדקה?
  • האם צדקה בהכרח מביאה לחברת צדק?

אפשרות נוספת – דיון על מדינת רווחה והמגזר השלישי:
נקרין לתלמידים הסבר על מדינת רווחה ועל המגזר השלישי. נקרא יחד את הקטעים ונשאל:

  • מהי מדינת רווחה?
  • מהו מגזר שלישי?
  • מה ההבדל ביניהם?
  • האם נכון לומר שהמגזר השלישי נכנס איפה שאין מדיניות רווחה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו ביחס לשכבות החלשות בחברה וכיצד מצוות התורה מבקשות מאתנו לסייע להם. הצענו פתרונות לסתירה בין השאיפה שלא יהיו עוד עניים לבין המצוי שבו קיימים עניים בחברה. עמדנו על ההבדל בין צדק לצדקה וכיצד אלו באים לידי ביטוי בחוקים בספר דברים ועל מי מוטלת האחריות ביצירת חברת מופת וחברת צדק.
מיומנויות: השוואה, פרשנות ימי הביניים ופרשנות מודרנית.
מתודות: דף עבודה ודיון.

אפשר עוד...

מאמרן של עדי אפרימי ויוליה פירסט 'היחס המיוחד לגר יתום ואלמנה' מתוך אתר מקראנט

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
גולדה מאיר
"אין זה מקרה שאחד החוקים הראשונים שנתקבל בכנסת הראשונה היה חוק לימוד חובה חינם, ואין...
גולדה מאיר

"אין זה מקרה שאחד החוקים הראשונים שנתקבל בכנסת הראשונה היה חוק לימוד חובה חינם, ואין זה מקרה שאנו דנים עכשיו בחוק ביטוח לאומי. הדור שזכה לכונן את המדינה העברית מוכרח להיות חדור באחריות הגדולה הרובצת עליו… עם קבלת חוק צנוע זה אנו מניחים אבן פינה לבניין חברה, שבה לא יהיה יתום מופקר ולא יהיה זקן הבוכה על זקנותו, ולא בחסדם של נדיבים יהיו תלויים החלשים בתוכנו כי אם בתור אזרחי המדינה יקבלו את המגיע להם… והייתה המימרה (האמרה) 'כל ישראל ערבים זה לזה' לחוק במדינת ישראל"

(גולדה מאיר בנאום בכנסת בהגשת חוק ביטוח לאומי לקריאה ראשונה, ‏1953)

  • מה המטרה של חוק לימוד חובה וחוק ביטוח לאומי לפי דבריה של מאיר?
  • מי לטענתה צריך לדאוג לנזקקים?
  • האם אתם מסכימים עם קביעתה?
  • האם גם לחברה יש תפקיד או שמא זהו רק תפקידה של הממשלה?
  • האם צריך חוקים כאלה?
שוועת עניים
מה משותף לתמונות בקליפ? האם נתקלתם באחד המצבים המתוארים בקליפ? מה הרגשתם? מה עשיתם בתגובה?...
שוועת עניים

  • מה משותף לתמונות בקליפ?
  • האם נתקלתם באחד המצבים המתוארים בקליפ?
  • מה הרגשתם?
  • מה עשיתם בתגובה?

קרדיט: פורסם על ידי הליקון ב-22 בדצמבר 2009.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
ספר החינוך - שמיטה
…ושיהיה להם נפש ברוכה ורוח נדיבה… כי מתוך הפעולות תתפעל הנפש ותהיה טובה ותחול ברכת...
ספר החינוך - שמיטה

…ושיהיה להם נפש ברוכה ורוח נדיבה… כי מתוך הפעולות תתפעל הנפש ותהיה טובה ותחול ברכת אלוהים בה ואין ספק כי בהותיר האדם חלק אחד מפירותיו בשדה ויפקירם… תראה נפשו שובע רצון ורוח נכון ומבורך.

רש"י ורמב"ן יישוב הסתירה
רש"י:"אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן" – ולהלן הוא אומר "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן"? אלא...
רש"י ורמב"ן יישוב הסתירה

רש"י:
"אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן" – ולהלן הוא אומר "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן"? אלא בזמן שאתם עושים רצונו של מקום – אביונים באחרים ולא בכם, וכשאין אתם עושים רצונו של מקום – אביונים בכם.

צדק וצדקה
"רוצים צדק, לא רוצים צדקה", קראו המפגינים בכיכר…לא תמיד היה הבדל משמעות בין שתי המילים....
צדק וצדקה

"רוצים צדק, לא רוצים צדקה", קראו המפגינים בכיכר…
לא תמיד היה הבדל משמעות בין שתי המילים. למעשה ביסודן הן קרובות מאוד, ואולי אף נרדפות… שתיהן מציינות עקרונות מופשטים מתחום היושר והאמת, הטוב והחסד…
אף שהמילים צדק וצדקה נושאות משמעות משותפת – החוקרים מצביעים על הבדל ביניהן: המילה צדק מציינת בעיקר את הערך העליון המופשט, ואילו צדקה מציינת במקרים רבים מעשה טוב מסוים או מכלול של מעשים טובים.

מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית

המושג צדק חברתי משמעותו: תפיסה המאמינה באחריותה של החברה ומוסדותיה לקידום רווחתם הכלכלית של כלל חבריה… חשוב להדגיש כי סוגיית הצדק החברתי אינה עוסקת בשאלת החסד, כלומר בצורות הוולונטריות שבהן אדם מוכן לסייע לזולתו, אלא באפשרותה של החברה לכפות הסדרים שונים שיחייבו את האדם לסייע לחברו.

קטע מתוך מאמרו של יוסי לונדין 'סוגיות הצדק החברתי במסורת היהודית'

הרש"ר הירש על פסוק ז
"כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן" – יכול להיאמר רק לציבור. שהרי אי אפשר לומר ליחיד 'כי...
הרש"ר הירש על פסוק ז

"כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן" – יכול להיאמר רק לציבור. שהרי אי אפשר לומר ליחיד 'כי יהיה בך אביון'… וחובת הדאגה לעניים חלה על הציבור ועל היחיד כאחד, והיא תלויה בשניהם. ספק אם יש עוד מצווה הדורשת פעילות בו זמנית מתמדת של הציבור וגם של היחיד כמצווה זו של דאגה לעניים.

צדק חברתי
מהו צדק חברתי לפי תפיסת ועדת טרכטנברג בעקבות המחאה חברתית ב-2011? צדק חברתי פירושו הלימה...
צדק חברתי

מהו צדק חברתי לפי תפיסת ועדת טרכטנברג בעקבות המחאה חברתית ב-2011?
צדק חברתי פירושו הלימה בסיסית ועקבית בין התנהגות נורמטיבית, תרומה ומאמץ של הפרט, לבין התגמול שהפרט מקבל בכל מישור ומישור. צדק חברתי פירושו כללי משחק הוגנים על פני מחזור החיים: שוויון הזדמנויות בשלבי הפתיחה, מרחב פעולה וכללי תחרות הוגנים בהמשך, ביטחון בסיסי וכבוד לאחר הפרישה. צדק חברתי פירושו שאם הגורל מכה בפרט מכל סיבה שהיא, החברה תסייע בהבטחת קיומו הבסיסי, נגישותו, ובכבודו.

מתוך 'בעיות בפילוסופיה של המוסר', אלעזר וינריב
המונח "צדק חברתי" מתייחס לחברה או למדינה שמשטרה הוא משטר צדק. אנו מבקשים שהמדינה ,כלומר רשויות השלטון, תתייחס לאזרחיה באופן צודק בתחומים שבהם מצד אחד – הרשויות השלטוניות מטילות על האזרחים מטלות וחובות (כגון תשלומי מסים ושירות צבאי), ומצד אחר – מחלקות טובות הנאה (זכויות, משרות ושירותים נוספים). שאלת הצדק החברתי היא השאלה אם רשויות השלטון מחלקות באורח צודק את הדברים שניתן לחלקם בין בני האדם ושבני האדם שואפים להשיגם: ממון, רכוש, כוח שלטוני, השפעה, זכויות.

יגאל אלון, מתוך נאום שנשא בטקס חלוקת פרס ישראל, 1973
כדי לבנות כאן חברת מופת צודקת, שבמרכזה ניצב האדם… אין די בהבטחת שוויון נייטרלי של הזדמנויות וסיכויים. רק מערכת פעילה ומכוונת, הבאה להבטיח מראש את הערבות ההדדית.

קרדיט: פורסם על ידי שגרירי רוטשילד ב-19 באפריל 2012.  

מדינת רווחה והמגזר השלישי
מדינת רווחה:מדינה השואפת להבטיח לתושביה חיי רווחה, כלומר, מדינה שמתפקידה לאפשר לכל אנשיה לחיות בכבוד,...
מדינת רווחה והמגזר השלישי

מדינת רווחה:
מדינה השואפת להבטיח לתושביה חיי רווחה, כלומר, מדינה שמתפקידה לאפשר לכל אנשיה לחיות בכבוד, ברווחה, בלא מחסור, עוני או אבטלה, גם אם אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם ובלא עזרה. מדינת הרווחה שואפת לצמצם, עד כמה שניתן, את אי-השוויון החברתי בין השכבות החלשות לבין השכבות המבוססות.
בבסיס הרעיון של מדינת רווחה עומדת ההנחה, שבני-האדם נזקקים איש לרעהו, וחובה על האחד לעזור לחברו. לכל אדם זכות לחיות ומתפקידה של כל חברת בני-אדם לסייע לחבריה ולהגן עליהם. זכות זאת כוללת את הזכות למזון, לבריאות, ללבוש, למגורים, לקיום חיי משפחה ולחינוך לכל אדם. מטרת העזרה היא, בסופו של דבר, שכל בני-האדם יוכלו לארגן את חייהם בעצמם מבלי להזדקק לעזרת המדינה.
מדיניות הרווחה מבוצעת באמצעות שירותי רווחה. שירותים אלה כוללים: שירותי חינוך, שירותי בריאות, עזרה נפשית, תעסוקה, ייעוץ ועוד. לדוגמה: במסגרת מדיניות הרווחה כל אדם זכאי לקבל עזרה רפואית. כלומר, כל אדם, גם מי שאין ידו משגת לשלם דמי ביטוח רפואי כלשהו או דמי חברות בקופת חולים, זכאי לקבל עזרה רפואית בבית-חולים או במרפאה ציבורית, כאשר הוא זקוק לכך.

מתוך הספריה הוירטואלית באתר מטח

המגזר השלישי:
מונח כולל למוסדות וולונטריים וארגונים ללא כוונות רווח שאינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי. המגזר מכונה "שלישי" על-מנת להבחין בינו ובין שני המגזרים הגדולים האחרים: המגזר העסקי (בתי עסק פרטיים למטרות רווח – לדוגמה: מפעלים, חנויות…), והמגזר הציבורי (שלוחות של המדינה – לדוגמה: משרדי ממשלה, עירייה, עובדי חינוך…).
המגזר השלישי מורכב מארגונים שונים זה מזה העוסקים במגוון נושאים, החל מבריאות וחינוך ועד לשמירה על איכות הסביבה וסיוע בינלאומי. חלק מן הארגונים מספקים שירותים, אחרים מעורבים בסנגור ובשינוי חברתי ואילו אחרים הינם ארגוני חברים העוסקים בנושאים חברתיים או מקצועיים. מאפיינים בולטים של ארגוני המגזר השלישי הינם מעורבות מתנדבים בפעילותם ושימוש בתרומות כספיות.
שירותיהם של ארגונים במגזר השלישי ניתנים לעתים ללא תשלום או בתשלום סמלי, כחלק ממטרתו של הארגון לסייע למקבלי שירותים אלה, ולעתים הם ניתנים בתשלום, אם כי עדיין ללא כוונת רווח, אלא לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במתן השירות.
בחלק מפעילותם משלימים ארגוני המגזר השלישי את פעילותם של משרדי הממשלה (ולעתים מתחרים בהם). במגזר הבריאות בישראל, למשל, פועלים בתי חולים ממשלתיים לצד בתי חולים שהם חלק מהמגזר השלישי (הפועלים במסגרת קופות החולים או כמוסדות עצמאיים). במיוחד בולט חלקם של ארגוני המגזר השלישי בתחום הרווחה, בנושאים שבהם הפעילות הממשלתית מספקת רק רמה מזערית של שירותים, וארגוני המגזר השלישי פועלים להרחבתם, מבחינת טיב השירות ומבחינת היקף האוכלוסייה הנהנית ממנו.

מתוך אתר אוניברסיטת בן גוריון

עמל כמו חמור
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵא אֶת נַפְשׁוֹ…" כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו.מָכְרוּ...
עמל כמו חמור
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא."
(כד, טו)

Lindwa / Shurtterstock.com

"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵא אֶת נַפְשׁוֹ…"
כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו.
מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ.
הָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ.
מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנָיו?
בָּא וְהֶעֱמִידוֹ בַּבַּיִת וְקָשַׁר אֶת הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה מִמֶנּוּ.
אָמְרוּ לוֹ: רָשָׁע, כָּל הַדֶּרֶךְ הוּא רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו?!
כָּךְ שָׂכִיר – עָמֵל וּמִצְטַעֵר כָּל הַיּוֹם, מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ, וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם?!

(עיבוד. על פי: מדרש שמות רבה, פרשה לא פסקה ז)

  • הפסוקים והמדרש עוסקים בתופעה הקיימת גם היום ונקראת "הֲלָנַת שָׂכָר".
    הסבירו מה היא הלנת שכר וכיצד הדוגמה המובאת במדרש מחדדת את העוול.
מחסור - מושג יחסי?
התורה מזהירה את בעל הממון שלא יאטום את ליבו ולא יסגור את ידו ביחסו כלפי...
מחסור - מושג יחסי?
"כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ."
(טו, ח)

Sudowoodo/ Shutterstock.com

התורה מזהירה את בעל הממון שלא יאטום את ליבו ולא יסגור את ידו ביחסו כלפי אחיו האביון, ומוסיפה הנחיה על דרך החיוב: "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (טו, ח).
להמשך המדרש

די היה לומר "די מחסורו", מדוע להוסיף "אשר יחסר לו"?
דעה רווחת היא כי המקרא מדייק בכל מילה, ואין בו מילים מיותרות. חז"ל דרשו בנוגע למילים המיותרות כביכול בפסוק, והסבירו כי אין מחסורו של האחד דומה למחסורו של האחר. כל אחד לפי מה שהורגל בנסיבות חייו:
"אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" – אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. אמרו עליו על הלל הזקן, שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו; פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו, ורץ לפניו שלושה מילין.

(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז עמוד ב)

מבוסס על: גילה וכמן, "עוני הוא מושג יחסי", אתר מיזם 929

  • הדוגמה האישית של הלל מעוררת התפעלות, אך עשויה גם לקומם.
    מה דעתכם על תפיסת העולם העומדת מאחורי סיפור זה – האומנם חובת הקהילה לשמור על רמת החיים הגבוהה של עשיר שהתרושש? האם הוגן לתת לעני אחד יותר ולעני אחר פחות?
שכירים ועושקים בעברית
מה הוא עושק? לקיחת דבר מה ממוני מאדם תוך כדי ניצול. מי הוא שכיר? בתקופת...
שכירים ועושקים בעברית
"לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן, מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ."
(כד, יד)

nuvolanevicata / Shutterstock.com

מה הוא עושק? לקיחת דבר מה ממוני מאדם תוך כדי ניצול.
מי הוא שכיר? בתקופת המקרא, ובקרב עובדי האדמה, אנשים עיבדו לרוב את נחלת אבותיהם. מי שלא הייתה בבעלותו קרקע או שלא הייתה לו אפשרות לעבד את אדמתו, נידון לחיי מחסור ונאלץ לעבוד כשכיר. החוק מלמד פעמים רבות על מציאות קיימת, וכאן מתוארת מציאות שבה העשיר מנצל את כוחו לפגוע במי שגם כך חסר לו ממון. לא את

  • הביאו דוגמאות אקטואליות למעשי עושק המתקיימים בימינו, ותארו אותם בקצרה.
לא תקפוץ את ידך
הפסוקים פונים אל נפש האדם בדרך מתוחכמת. תחילה מתוארת הקִרבה אל העני – "כי יהיה...
לא תקפוץ את ידך
"כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן."
(טו, ז)

Yayayoyo / Shutterstock.com

הפסוקים פונים אל נפש האדם בדרך מתוחכמת. תחילה מתוארת הקִרבה אל העני – "כי יהיה בך אביון", "מאחד אחיך", "מאחד שעריך" – וממנה נגזרת האחריות כלפיו. לאחר מכן מוזכרת ישיבתו בארץ תודות לחסד האל, המבקש ממנו חסד דומה.

להמשך קריאה

לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ – אל תסגור את ידך בפני בן עמך האביון, אלא עזור לו להתקיים. פסוק זה הוא הבסיס לביטויים "קפץ את ידו" ו"יד קפוצה".
הפירוש המילולי של הביטוי "לקפוץ את היד" הוא לסגור את היד. והמשמעות האמיתית היא לנהוג בקמצנות כלפי האחר ולהימנע מלעזור לו בכסף. בדיוק ההפך מ"לפתוח את היד" (ואת הלב).

גם המשורר יהודה עמיחי השתמש בדימוי דומה: "ואל תשכחו שגם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות".

  • בפסוק נעשה שימוש מטאפורי ביד ובלב. מה כל אחד מהם מייצג?
  • מצאו ביטויים נוספים העוסקים בסגירוּת ובקמצנות, ובפתיחוּת ובנתינה לאחר.
מנתק המים
הסרט "מנתק המים" יצא לאקרנים בשנת 2012 וזכה לשבחים ממגזין קולנוע איטלקי יוקרתי:"סרט ישראלי קטן-ענק...
מנתק המים
"הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ, וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ."
(כד, יג)

הסרט "מנתק המים" יצא לאקרנים בשנת 2012 וזכה לשבחים ממגזין קולנוע איטלקי יוקרתי:
"סרט ישראלי קטן-ענק שלא זכה לתשומת הלב הראויה, בשפה שקטה לכאורה, אך דקדקנית ומדויקת, במאי הסרט עידן הובל בוחן את הפער בין עשירים ועניים באחת הארצות המפותחות והחזקות בעולם. זה סיפור על איש מהמעמד הבינוני שנמצא בסכנת הידרדרות מעמדית ונאלץ לקבל עבודה מקוללת – אחראי לניתוק המים."

מבוסס על קטע המידע הנלווה לסרטון ביו טיוב – "מנתק המים" הטריילר, 18.7.2013. © Transfax Film Productions

  • המחוקק פונה אל הנושה (גובה החוב) ומזהיר אותו מפני אי שמירת כבודו של החייב. הסרט מציע מבט אחר על מנתק המים, שהוא המבצע בפועל של הנושה. הסבירו נקודת מבט זו.
קובי אוז - שוועת עניים
הבית הראשון בשיר, מקורו בפסוק מתהלים (לה, י) והבית השני, מקורו בסידור התפילה. שוועת עניים...
קובי אוז - שוועת עניים
"כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ."
(טו, יא)

הבית הראשון בשיר, מקורו בפסוק מתהלים (לה, י) והבית השני, מקורו בסידור התפילה. שוועת עניים היא זעקה לעזרה, התחננות של החלש כלפי שמיים בבקשה לעזרה. בתפילה, אלוהים שומע את את זעקת החלש ומצילו מפני גוזְלו. בחוק, אלוהים מעביר את האחריות לאדם.

קובי אוז סיפר על השראתו ומטרותיו: "כשהרשיתי לעצמי להלחין את המילים החזקות מתוך סידור התפילה רציתי לגרום להן לרדת מעולם הרוח והכוונות הנעלות אל הרחובות הקשים של ישראל 2009. המדרכות שעליהן עניים רבים, גלויים וסמויים, פוסעים ונרמסים. התרגלנו לא לראותם, התרגלנו לזרוק מטבע קטן ולעבור דרכם כסומים [עיוורים] באור הבהיר".

דברי קובי אוז מתוך כתבה מאת אסף נבו, "אכן תמונות קשות", מאקו, 22.12.2009.

להמשך קריאה

מציל עני
מחזק ממנו
ועני ואביון מגוזלו.

שַׁוְעַת עֲנִיִּים
אתה תשמע
צעקת הדל
תקשיב
ותושיע.

  • הקליפ לשיר מתעד את מצבם המחפיר והקשה של עניי ישראל. מה הן התחושות שעולות בעקבות הצפייה?
  • לפי הפסוק – מה החובה המוטלת על החברה?
קרדיט: קובי אוז – שוועת עניים – הקליפ / Helicon Music – הליקון. מילים: מתוך הסידור, לחן: קובי אוז
סף הכניסה לבית
  פתגם ידוע אומר: "ביתו של אדם הוא מבצרו". אדם עני ככל שיהיה, המחזיק בבעלותו...
סף הכניסה לבית
"בַּחוּץ תַּעֲמֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה."
(כד, יא)

‏‏אבן הסף, האבן המציינת את הכניסה לבית.

שיחזור בית ארבעת המרחבים, תקופת הברזל בכנען. באדיבות מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה. צילום: שי לוי

 

פתגם ידוע אומר: "ביתו של אדם הוא מבצרו". אדם עני ככל שיהיה, המחזיק בבעלותו בית, הוא אדון בעולמו. הוא מכוון וקובע את המתרחש בביתו. הנושה (גובה החוב) יכול להביא למיטוט עולם זה בכניסתו אל ביתו של החייב. המחוקק מבהיר במפורש כי על הנושה להמתין – "בַּחוּץ תַּעֲמֹד". מה מבדיל בין החוץ לפנים?

להמשך קריאה

אבן הסף היא אבן המגדירה את פתח הכניסה אל הבית. הפתח היה סגור לרוב בדלת העשויה עץ. בפתחיהם של בתים רבים נמצאו אבני סף מסותתות, בתוך אבני הסף היו שקעים (פותות) לצירי הדלתות. הדלתות, שהיו עשויות עץ, לא שרדו במהלך השנים.

  • מה מגדיר את מרחב הבית לפי ההסבר ולפי הפסוקים? הסבירו את ההבחנה.
מתנות עניים
המענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים, נקראו בפי חז"ל...
מתנות עניים
"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ."
(כד, יט)

‏‏עומר - צרור שיבולים. צילום: יוחנן בן יעקב

Denys_kh / Shutterstock.com

המענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים, נקראו בפי חז"ל "מתנות עניים". מענקים אלו היו מכמה סוגים: לקט, שִׁכְחָה, פאה, פֶּרֶט ועוֹלֵלוֹת, מעשר עני. 

להמשך קריאה

בפרק כד מוזכרות שכחה (פסוק יט) ועוללות (פסוק יא).
שכחה – עומר (אלומת שיבולים) שנשכח בשדה בשעת הקציר, ולכן שייך לנזקקים. בעל השדה אינו רשאי לחזור ולקחת את העומר שנשכח.
עוללות – אשכולות קטנים שעליהם ענבים מועטים, שאותם בעל השדה אינו רשאי לבצור.

מבוסס על: מתיה קם, "מתנות עניים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח.

  • חזרו אל הפסוקים, מה הקשר בין זיכרון העבדות במצרים לבין מעשים אלה של נתינה?
תקנת הפרוזבול
חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה...
תקנת הפרוזבול
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ…"
(טו, ט)

פרוזבול מודרני. באדיבות הרבנות הראשית לישראל

חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה היהודית הפכה להיות מבוססת יותר ויותר על כסף, היה קושי רב לקיים חוק זה, משום שהוא גרם לעם להימנע מלהלוות זה לזה. לכן תיקן התנא הלל הזקן את תקנת הפְּרוֹזְבּוּל.

להמשך קריאה

הפרוזבול הוא שטר שמונע שמיטת חובות כספיים בשנת שמיטה. על פי התקנה של הלל, המלווה יכול היה לפנות לבית הדין לפני השמיטה ולמסור שם שטר המכונה פרוזבול, שבו הוא פירט את החובות המגיעים לו. בכך למעשה מסר את החובות לבית הדין, והפך אותם לחובות מיוחדים שדין השמיטה לא חל עליהם.

מבוסס על: אביבה לוטן ואבי ורשבסקי, חוק וחברה במקרא: פרקי לימוד במקרא עם מדריך הכנה לבגרות, 2005. © מטח.

המקום ההולך וגדל של הכסף בכלכלה (במקום סחר החליפין) הציב את חכמי סוף ימי בית שני בפני דילמה קשה: מצד אחד הם רצו לשמור על הצו המורה לבטל את החובות אחת לשבע שנים, מצד אחר שמירה על צו זה הביאה למצב שבו אנשים חששו שלא יחזירו להם את חובם ונמנעו מלהלוות כסף.

  • הביעו דעה מנומקת: האם מדובר בחוק עוקף תורה או בהתאמה של חוק השמיטה לאותם הימים?
שמיטה במאה ה-21
ח"כ לשעבר רות קלדרון (יש עתיד) מציעה לקחת את רעיון שנת השמיטה המקראי וליישם אותו...
שמיטה במאה ה-21
"וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'."
(טו, ב)

ח"כ לשעבר רות קלדרון (יש עתיד) מציעה לקחת את רעיון שנת השמיטה המקראי וליישם אותו באופן אזרחי, כך שעשרת אלפים משפחות בישראל יקבלו ליווי שיביא לוויתור חלקי על חובותיהן. אוריאל לדברגר, מנכ"ל עמותת פעמונים, מסביר כיצד הארגון שבראשו הוא עומד יכול לתרום למיזם זה.

  • בהשראת פרק טו מציעה רות קלדרון מודל לסיוע ללווים. הסבירו מה המניעים של כל אחד מהצדדים – הבנק, עמותת פעמונים והלווים – בהשתתפות ביוזמה זו?

קרדיט: ערוץ הכנסת – רות קלדרון: שנת שמיטת חובות, 6.1.14

 

סימנים
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק טו.
סימנים
"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה."
(טו, א)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק טו.

  • הדוברים מציעים שתי נקודות מבט על הפרק. הביעו את דעתכם על אחת מהן.

קרדיט: סימנים דברים פרק טו / 929 תנך ביחד