סגור תצוגת כיתה
הפרק

חטאי בני עלי במשכן

פסוקים יא-כו

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה:
נפתח בקריאה של כתבה העוסקת בשחיתות שלטונית. לדוגמה אפשר לקרוא מתוך פרשת הולילנד.
נקרא עם התלמידים את הכתבה ונשלים פערים בעת הצורך.

נשאל את התלמידים:

  • בכתבה מצוין שזו הפעם הראשונה שניתן העונש המקסימלי על עברת שוחד בישראל. מדוע לדעתכם?
    סיפור הולילנד הוא סיפור של שחיתות של אנשי ציבור, של אנשים שאמורים לעזור לציבור ולשמש מופת ודוגמה. בפסוקים שנקרא נפגוש מצב שבו הכוהנים אינם ממלאים את תפקידם ופושעים נגד העם. נדון במליאה או בזוגות:
  • מי הוא האדם המושחת? מה תפקידו?
  • כיצד היה מצופה שיתנהג בהתאם לתפקידו?
  • אילו מעשים מושחתים עשה? מדוע?
  • אילו תכונות המנהיג צריך כדי לשמור על ניקיון כפיים?
  • חשבו על עצות מועילות שאפשר ליעץ למנהיגים הנבחרים כיצד לא יפלו בחטאי השחיתות?

אפשרות שנייה:
נשאל בכיתה:

  • אילו סוגי מנהיגים היו בחברה המקראית?
  • מה אתם יודעים על כל אחד מהם?

נתמקד בכוהנים:

  • מה היה תפקידם? אילו תכונות נדרשות לכך לדעתכם?
    נבקש מהתלמידים לצייר את דמות הכהן האידאלי או לכתוב עליה.

נשאל את התלמידים:

  • באילו דרכים אנשים יוצרים קשר עם אלוהים?
    ניתן לערוך הפרדה בין דרכים מקובלות בימינו לבין תקופת המקרא. בתקופת ספר שמואל נשמע שהדרך המקובלת והמרכזית ביותר להיות בקשר עם אלוהים הייתה באמצעות פולחן שהתקיים במשכן בשילה בתיווך הכוהנים.
    נבקש מהתלמידים לשער:
  • אילו ציפיות היו לאנשים שהגיעו למשכן?
  • איך הם תפסו את תפקיד הכוהנים? 
  • מה קרה כאשר הכוהנים לא תפקדו?

אפשר לצייר תרשים על הלוח: אלוהים מצד אחד, עם ישראל מצד שני. המנהיגים במקרא (נביאים, כוהנים ואפילו מלכים) נמצאים בין ארץ לשמיים, בין אלוהים לעמו. הם אמורים לתווך ביניהם. נשאיר את השרטוט על הלוח ונחזור אליו בהמשך השיעור.

הזמנה לקריאה

נקרא יחד בפרק ב פסוקים יא-יז. נעצור אחרי כל שני פסוקים ותלמידים יקראו קטעי "עדות" (ראו גם בממערך השיעור) שיחולקו מראש לשלושה תלמידים בעלי יכולות קריאה או הצגה טובות. קטעים אלו יפרטו ויסבירו את מעשי בני עלי מנקודת המבט של עלי ושל העם הבאים לשילה להקריב.

לאחר כל קטע נדון בקצרה:

  • עדות 1: מהי עבודת הכוהנים? מה חשיבותה? אילו תכונות אופי דרושות לעבודה זו? האם אפשר לעודד את עלי וכיצד?
  • עדות 2: מה ההגעה למשכן דורשת מהציבור? מדוע חשוב להם להגיע? כיצד התנהגות בני עלי גרמה לציפי ולמשפחתה להרגיש?
  • עדות 3: מדוע חשוב לאברהם להקפיד על חוקי הקורבנות? כיצד הוא מגיב להתנהלות הכוהנים? האם לדעתכם הוא צודק בכעסו? הסבירו.

נעתיק ללוח את פסוק יב: "וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל לֹא יָדְעוּ אֶת ה'"

  • מיהם בני עלי? מה תפקידם? (שמואל א פרק א פסוק ג)
  • מה פירוש הביטוי "בְּנֵי בְלִיָּעַל"? (הוזכר בהקשר אחר בפרק הקודם בפיה של חנה. שמואל א פרק א פסוק טז)
  • אפשר לאתגר את התלמידים להסתכל בקונקורדנציה בערך 'בליעל' ולנסות לפענח לבד את פירוש המילה.

"בְּנֵי בְלִיָּעַל" – ביטוי מקראי המתאר אנשים רעים, מושחתים, חוטאים ולא מוסריים.

פסוק זה הוא מעין כותרת לפסוקים הבאים, המפרטים את חטאיהם של חפני ופנחס. כעת נקרא יחד את הפסוקים ונבין את החטאים השונים של בני עלי. נעצור אחרי כל פסוק או שניים, נרשום את החטא המוזכר על הלוח ונבהיר במי חטא זה פוגע? העדויות שקראנו יסייעו לנו להבין מהם החטאים. על רקע זה ננסה לשער מה הניע את בני עלי לבצע את חטאיהם?

נדלג על פסוקים יח-כא (נחזור אליהם בשיעור הבא) ונמשיך לקרוא יחד את פסוקים כב-כה.

  • איזה חטא חמור נוסף של בני עלי מתגלה בקטע זה?
  • כיצד מגיב עלי לחטאי בניו?
  • כיצד היינו מצפים שיגיב?
  • מדוע לדעתכם הוא מגיב כך?
  • בני עלי שוכבים עם הנשים "הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (פסוק כב) ואילו חנה (פרק א פסוק יא) מתפללת: "וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר: 'ה' צְבָאוֹת…'". המחבר המקראי משתמש כאן במילים דומות בהקשר שונה מאוד. שערו: מהו המסר שהמחבר שואף להדגיש בכך?

לאחר הקריאה נחזור אל רשימת החטאים המלאה שצברנו על הלוח ונדון:

  • מדוע חוטאים כך בני עלי?
  • מה מניע אותם, לדעתכם?
  • במי פוגעת התנהלותם של בני עלי וכיצד?

פתחנו את הלימוד בקריאת "עדויות" של עלי ושל אנשי העם הבאים אל המשכן. העדויות הן פרשנויות היוצאות מן הפסוקים.

נזמין את התלמידים לכתוב "עדות" נוספת של בני עלי עצמם. כיצד הם רואים את התנהגותם מנקודת מבטם? מדוע הם מתנהגים כך? פסוקי המקרא מאירים אותם באור שלילי ואינם מסבירים את דרכם. ננסה לשער ולפרש. 

מבט לחיים

נסגור מעגל עם הפתיחה, ונשוב לזיקה המצערת בין שחיתות לשררה ומנהיגות. נזמין את התלמידים לכתיבה אישית או שיח משתף:

  • מה הקשר בין שחיתות לבין אנשים בעלי תפקיד ומעמד גבוה?
  • האם אפשר להיות מושחת גם בלי תפקיד ומעמד גבוה?
  • האם הסיכוי גבוה יותר כאשר אדם הוא בעל שררה? למה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: נחשפנו להתנהלות הקשה של חפני ופנחס במשכן שילה. לכוהנים תפקיד חשוב – הם מתווכים בין העם לאלוהיו, באמצעות הקורבנות והפולחן במשכן. בני עלי מועלים בתפקידם הקדוש, נוהגים בשחיתות, ואף מבצעים חטאים קשים כלפי אלוהים וכלפי העם.
מיומנויות: קריאה משותפת, הדגשת ביטויים עיקריים, כתיבה יוצרת.
מתודות: שימוש ב"עדויות" להבנת חומרת החטאים, ניתוח החטאים על הלוח, דיון אקטואלי בשחיתות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
חטא הנערים
על פי המדרש, חטאם של הנערים התבטא לא רק במעשיהם המושחתים, אלא גם בשפתם האלימה:...
חטא הנערים
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ, וְאָמַר לֹא כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה."
(פסוק טז)

איור: shutterstock.com

על פי המדרש, חטאם של הנערים התבטא לא רק במעשיהם המושחתים, אלא גם בשפתם האלימה:

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ"? (שמות ב, יג).
להמשך המדרש

לֹא נֶאֱמַר "לָמָּה הִכִּיתָ", אֶלָּא "לָמָּה תַכֶּה". אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא 'רָשָׁע'.
אָמַר זְעִירִי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַמֵּרִים יָד לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ נִקְרָא 'חוֹטֵא', שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם לֹא, לָקַחְתִּי בְחָזְקָה" (שמואל א, ב, טז), וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי ה'" (שמואל א, ב, יז).

(עיבוד. על פי: עין יעקב, מסכת סנהדרין ז, ט. ביאור שטיינזלץ)

  • על פי פסוקים טו-טז, מי הצדדים הלוקחים חלק בוויכוח? ומה העמדה של כל צד?
מפני מה חרבה שילה?
התנא ר' יוחנן בן תורתא תולה את חורבן המשכן בשילה בשני דברים: מפני מה חרבה...
מפני מה חרבה שילה?
"וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבֻן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד."
(פסוק כב)

שכונת עלי הכהן ביישוב שילה, צילום: יונץ, ויקישיתוף

התנא ר' יוחנן בן תורתא תולה את חורבן המשכן בשילה בשני דברים:

מפני מה חרבה שילה?
מפני שהיו בה שני דברים: גילוי עריות – היו עם נשים האסורות עליהם – ובזיון קדשים (קורבנות).

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת יומא, פרק ט עמוד א)

  • מפני מה חרבה שילה לפי המדרש? הסבירו את המדרש ובססו את דבריכם באמצעות ציטוט מהפרק
בן בליעל! (גם בתנ"ך יש קללות עסיסיות)
"בְּלִיַּעַל" או "בֶּן בְּלִיַּעַל" זו קללה רצינית מאוד בתנ"ך. אם מפרקים את המילה "בליעל", מגלים...
בן בליעל! (גם בתנ"ך יש קללות עסיסיות)
"וּבְנֵי עֵלִי, בְּנֵי בְלִיָּעַל: לֹא יָדְעוּ, אֶת ה'. " (פסוק יב)
בליעל, מתוך הספר The Magus, מאת פרנסיס ברט, 1801.

בליעל, מתוך הספר The Magus, מאת פרנסיס ברט, 1801. מתוך ויקישיתוף

"בְּלִיַּעַל" או "בֶּן בְּלִיַּעַל" זו קללה רצינית מאוד בתנ"ך. אם מפרקים את המילה "בליעל", מגלים שהכוונה היא כנראה לאדם שהוא "בלי – עול", כלומר אדם ללא עול שמיים (חסר אמונה או מוסריות). חפני ופנחס הפכו מ"בני עלי" ל"בני בליעל" .

להמשך קריאה

במקומות אחרים במקרא הכינוי "בני בליעל" מתייחס למי שעוסקים בעבודה זרה (עבודת אלילים), ובמקורות מאוחרים התגלגל השם "בליעל" והפך לכינוי של שֵׁד שהיה אחראי לשקרים ולרגשות אשמה. בניו של הכהן הגדול עלי היו מיועדים ללכת בעקבותיו ולמלא את התפקיד החשוב והמכובד – כוהנים במשכן ה'. אולם הם לא עמדו בתקוות שֶׁתָּלוּ בהם. חטאם הראשון היה התייחסותם הלא ראויה לתפקידם ככוהנים בזמן עבודת הקורבנות הקדושה: הם נהגו לחטוף כרצונם מן הקורבנות שהביאו המאמינים לזבוח לאל, ולא חיכו שהבשר יהיה מוכן ושמי שמעלה קורבן ייתן להם את חלקי הזבח שקבעה התורה לכוהנים (למשל בספר דברים יח, ג). מלבד זאת, בהמשך יש רמיזה כי הם נהגו באופן לא ראוי בנשים שהגיעו למשכן ה'.

  • מה גרם לכך שבני עלי הפכו ל"בני בליעל"?
מִיָּמִים יָמִימָה
הביטוי "מִיָּמִים יָמִימָה" נפוץ בשימוש גם היום. פירושו – מנהג, מעשה כלשהו, שמקובל מאז ומתמיד....
מִיָּמִים יָמִימָה
"וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ, וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה בַּעֲלוֹתָהּ, אֶת אִישָׁהּ, לִזְבֹּחַ, אֶת זֶבַח הַיָּמִים." (פסוק יט)
מצ"ב קובץ וקטור. קרדיט: Pretty Vectors/shutterstock.com

מצ"ב קובץ וקטור. קרדיט: Pretty Vectors/shutterstock.com

הביטוי "מִיָּמִים יָמִימָה" נפוץ בשימוש גם היום. פירושו – מנהג, מעשה כלשהו, שמקובל מאז ומתמיד. נוסף על כך, פעמים רבות הכוונה היא שאותו מנהג מתקיים בתאריך קבוע, באותו הזמן.

להמשך קריאה

לפי רש"י, הכוונה בביטוי היא לפעולה המתרחשת מדי שנה בשנה, כלומר, כל שנה. מסתבר שגם למשפחת אלקנה היה מנהג מימים ימימה, שתוכנו השתנה מעט עם הזמן. בפרק א מסופר לנו שאלקנה, כנראה יחד עם משפחתו, נהג להגיע למשכן ה' בשילה "מימים ימימה", כלומר בכל שנה באופן קבוע. בפרק ב, לאחר שמסרה חנה את בנה שמואל לשמש בקודש במשכן ה' בשילה, מסופר שהיא המשיכה לעלות "מימים ימימה". הפעם עשתה זאת לא רק כדי לקיים את מצוות העלייה לרגל, אלא כדי להביא לבנה שמואל, שגדל רחוק ממנה, "מעיל קטון".

  • כמה ימים חלפו בין פגישותיהם של חנה ושמואל לפי הביטוי "ימים ימימה"?
מעיל קטן - געגוע גדול / אסתר אטינגר
כָּל שָׁנָה אֲנִי עוֹלָה עִם הַמְּעִיל. שַׁרְווּלִים שְׁנַיִם רֵיקִים עֲדַיִן וְהַבִּטְנָה מַבְרִיקָה וְצוֹנֶנֶת לִפְנֵי שֶׁתֻּצַּת...
מעיל קטן - געגוע גדול / אסתר אטינגר
"וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ, וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה בַּעֲלוֹתָהּ, אֶת אִישָׁהּ, לִזְבֹּחַ, אֶת זֶבַח הַיָּמִים." (פסוק יט)

Tanechka/shutterstock.com

למילות השיר

כָּל שָׁנָה אֲנִי עוֹלָה
עִם הַמְּעִיל.
שַׁרְווּלִים שְׁנַיִם
רֵיקִים עֲדַיִן
וְהַבִּטְנָה מַבְרִיקָה וְצוֹנֶנֶת
לִפְנֵי שֶׁתֻּצַּת
בְּגוּפְךָ.
כָּל שָׁנָה אֲנִי עוֹלָה
עִם הַמְּעִיל.
לֹא חָלוּק, לֹא סוּדָר
סְרוּגֵי כַּעַס,
רַק מְעִיל –
שֶׁיְּחַבֵּק,
חֹרֶף וְקַיִץ
וְתָמִיד
כָּל שָׁנָה וּמְעִילָהּ.
אֲנִי רוֹקֶמֶת עָלָיו מַעֲשִׂים וַעֲלִילוֹת
וְהוּא כָּבֵד בְּאַרְגָּמָן וּדְמָעוֹת.
כָּל שָׁנָה אֲנִי
מַעֲלָה אוֹתְךָ מֵחָדָשׁ לִהְיוֹת
לְבַד
בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מדוע דווקא מעיל קטון? כיצד, לפי השיר, המעיל מסמל אהבת אֵם?
חפני ופנחס באומנות הנוצרית
ביצירה זו צייר האומן ויליאם דה בריילס שני ריבועים המתארים שני אירועים שונים מהפרק: בריבוע...
חפני ופנחס באומנות הנוצרית
"וְזֶה לְּךָ הָאוֹת, אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל חָפְנִי, וּפִינְחָס: בְּיוֹם אֶחָד, יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן, כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה; וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן, וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים." (פסוקים לד-לה)
ויליאם דה בריילס, חפני ופנחס, איור, 1250 לערך. מוזיאון וולטרז לאמנות, ארה"ב. מתוך ויקישיתוף

ויליאם דה בריילס, חפני ופנחס, איור, 1250 לערך.
מוזיאון וולטרז לאמנות, ארה"ב. מתוך ויקישיתוף

ביצירה זו צייר האומן ויליאם דה בריילס שני ריבועים המתארים שני אירועים שונים מהפרק: בריבוע העליון מתואר החטא של חפני ופנחס בעת מילוי תפקידם ככוהנים. בריבוע התחתון מתוארת חנה המגישה לעלי הכהן את שמואל בנה.

להמשך קריאה

נראה שלא במקרה צייר האומן את האירועים זה תחת זה, כמו רצה לומר לנו – שמואל יבוא תחת בני עלי, והוא ישמש בקודש במקומם.

  • מדוע לדעתכם בחר האומן לתאר את שני האירועים השונים בציור אחד?
שילה
העיר שילה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שילה הייתה מרכז פולחני...
שילה
"וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד, אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר--כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ; כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה." (פסוק יד)
תל שילה, 2012.

תל שילה, 2012. צילום: RonAlmog from Israel, מתוך flickr.com

העיר שילה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שילה הייתה מרכז פולחני ומוקד הנהגת השבטים, ובה התכנס העם בשעות מצוקה ונחוגו בה מדי שנה בשנה חגיגות דתיות.

להמשך קריאה

במשך זמן רב עמד בשִׁילֹה המשכן שבתוכו ניצב ארון הברית. למעשה מסופר עליה כבר בתקופת ההתנחלות – בספר יהושע מתואר כי בשִׁילֹה הוקצו הנחלות לשבטים וכי שם נקבעו הערים לַלְוִיִּים. הארכאולוג ישראל פינקלשטיין, שחפר בשִׁילֹה, מציין כי היה קל למצוא את מיקומה של העיר בשל נקודות הציון המתוארות בספר שופטים, כיוון שמקומן של בית-אל ודרך ההר העתיקה ידועים, היה קל לאתר את מקומה של שִׁילֹה. נוסף על כך, עדויות שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות בתל מתאימות למסופר בספרי המקרא, שם מתוארת שילה כמקום פולחן ומסחר מרכזי. במבנים שהתגלו בחפירות נמצאו שברים של כלי חרס – קנקנים, פַּכִּים ואף סירי בישול.

  • מדוע עלו חנה ואלקנה דווקא לשילה להתפלל ולהקריב קורבנות?
נדודי ארון הברית
עד לבניית בית המקדש לא היה לארון הברית מקום קבוע, והוא עבר בין לא מעט...
נדודי ארון הברית
"וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." (פסוק כב)

מפה המתארת את מסלול נדידת ארון ה' משילה לקרב אבן העזר. הארון המשיך לנדוד לאשדוד, בית שמש, קריית יערים ולבסוף הועלה לירושלים.סופר מיפוי.

עד לבניית בית המקדש לא היה לארון הברית מקום קבוע, והוא עבר בין לא מעט מקומות. גם בימינו שאלת מקום הימצאו מעוררת תֵּאוֹרְיוֹת שונות, ואף משמשת השראה לסרטי הרפתקאות, כגון אינדיאנה ג'ונס.

להמשך קריאה

כמה עובדות על ארון הברית: ההתחלה: ארון הברית נבנה במדבר בידי בצלאל (על פי הוראות שניתנו למשה). נדודים: ארון הברית ליווה את בני ישראל בדרכם במדבר וגם בכניסה לארץ כנען. שיכון זמני: לאחר הכניסה לארץ שוכן הארון בשילה בתוך אוהל מועד, המרכז הפולחני של אותה התקופה. לימים יעלה דוד את הארון לירושלים וישכן אותו שם; שלמה המלך יבנה את בית המקדש ויציב את הארון בקודש הקודשים. 

  • לאחר הנדודים במדבר, מהי התחנה הראשונה והמרכזית של ארון הברית?
אוהל מועד
בספר שמות, שבו מתוארים נדודי בני ישראל ממצרים לָאָרֶץ, מסופר שעם קבלת לוחות הברית, ציווה...
אוהל מועד
"וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." (פסוק כב)

אוהל מועד והכלים בו. מנחם הלברשטט

בספר שמות, שבו מתוארים נדודי בני ישראל ממצרים לָאָרֶץ, מסופר שעם קבלת לוחות הברית, ציווה ה' להקים לו משכן. המשכן היה מקדש נודד, וקראו לו גם "אוהל מועד".

להמשך קריאה

במשכן היו חפצי קודש מיוחדים: ארון הברית, שבו היו שמורים לוחות הברית, המנורה, השולחן, המזבח והכיור.
קדושת משכן שילה הייתה זהה לקדושת בית המקדש שבירושלים, ואותן ההלכות היו נהוגות בשניהם.

  • מדוע המקום שבו חטאו בני עלי הופך את מעשיהם לחמורים במיוחד?
גם שימוש במזלג יכול להיות חטא
  הידעתם שמזלג האכילה המוכר לנו, זה שאנו משתמשים בו יום יום, נכנס לשימוש לפני...
גם שימוש במזלג יכול להיות חטא
"וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד, אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ; כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה." (פסוק יד)

סיר בישול, המאה העשירית לפנה"ס © באדיבות רשות העתיקות.

קילשון, © באדיבות רשות העתיקות.

 

הידעתם שמזלג האכילה המוכר לנו, זה שאנו משתמשים בו יום יום, נכנס לשימוש לפני כ-400 שנים בלבד.

להמשך קריאה

עד אז היה נהוג לאכול בעזרת סכין בלבד, או בכף או בידיים. באיטליה, החל מהמאה ה-11, החלו להשתמש בכלי דמוי מזלג כדי להחזיק את גוש הבשר בזמן שחתכו אותו (ואת הבשר עצמו אכלו בידיים). רק במאה ה-16 נוצרו מזלגות בעלי שלוש או ארבע שיניים שנועדו לאכילת פסטה. בתקופה זו הפך המזלג לפופולרי באיטליה בקרב האצולה, ולאט לאט הפך לכלי מקובל בשכבות אחרות ובמדינות נוספות (מבוסס על ויקיפדיה).

ה"מזלג" של חפני ופנחס אינו המזלג שאנו מכירים מימינו. המזלג המוזכר בפסוק היה ככל הנראה מעין קלשון בעל שלוש שיניים גדולות, ששימש כדי לתפוס את הבשר המתבשל ולהפוך אותו.

  • מדוע האופן שבו השתמשו בני עלי במזלג אינו מתאים להתנהגות הנדרשת מכוהנים?
"שמואל הטִיבֶּטִי" - בחירתו של הדָלַאי לָמָה
https://www.youtube.com/watch?v=MyQyhXOLHQA בפרק הקודם למדנו שחנה התפללה לאלוהים שיוולד לה ילד, ונדרה שהילד שיוולד יהיה נזיר...
"שמואל הטִיבֶּטִי" - בחירתו של הדָלַאי לָמָה
"וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה, עַל בֵּיתוֹ; וְהַנַּעַר, הָיָה מְשָׁרֵת אֶת ה', אֶת פְּנֵי, עֵלִי הַכֹּהֵן." (פסוק יא)

https://www.youtube.com/watch?v=MyQyhXOLHQA בפרק הקודם למדנו שחנה התפללה לאלוהים שיוולד לה ילד, ונדרה שהילד שיוולד יהיה נזיר וישרת את האל כל ימי חייו. בתרבות הטיבטית יש מנהיג רוחני חשוב – הדָלַאי לָמָה.

להמשך קריאה

כיום משרת בתפקיד קדוש זה הדָלַאי לָמָה ה-14, שנבחר לכך כשהיה תינוק. מדוע נבחר דווקא אדם מסוים, כשהוא עדיין תינוק ואפילו לפני שנולד, למלא תפקיד חשוב? בתנ"ך יש כמה סיפורים על אמהות שילדו לאחר תקופה ארוכה של עקרות. הילד שנולד לאם העקרה נולד בזכות ההתערבות האלוהית, והוא ילד מיוחד, שנועד לגדולות, להיות נביא או מנהיג. שמואל, כמו שאנו מתחילים להבין בפרק זה, הוא ילד מיוחד, שאף שגדל רחוק ממשפחתו, באווירה של שחיתות שהנהיגו בני עלי, שמר על תומתו ועל עבודת ה' בדרך הישר. כיצד בוחרים את הדָלַאי לָמָה הבא לפי המסורת הטיבטית? ראו את הסרטון ולמדו עליו עוד. קרדיט: 2015 , How the Dalai Lama is Chosen/Today I Found Out

  • מדוע נבחר הדָלַאי לָמָה לתפקידו? מה משותף לו ולשמואל?
נביא נולד
https://youtu.be/zusXFPsD26M?t=3m21s שמואל מוכיח את עצמו לטובה, והתנהגותו הטובה מודגשת במיוחד לאור התנהגותם הבעייתית של בני...
נביא נולד
"וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב גַּם עִם ה' וְגַם עִם אֲנָשִׁים" (פסוק כו)

https://youtu.be/zusXFPsD26M?t=3m21s שמואל מוכיח את עצמו לטובה, והתנהגותו הטובה מודגשת במיוחד לאור התנהגותם הבעייתית של בני עלי. צפו בסרטון עד  דקה 5:05 קרדיט: חדשות התנ"ך: נביא נולד / חינוכית ראשונים בעולם, 2016

  • האם מנהיג ראוי הוא מי שנולד למשפחה הנכונה או מי שבמעשיו מרוויח את מעמדו?