סגור תצוגת כיתה
הפרק

חידוש הפולחן והרגשות המעורבים של שבי ציון

פרק ג, מקדש חדש ישן

שיעור שלישי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

התגובה הרגשית המעורבת בייסוד בית המקדש השני מראה לנו שיש מגוון תגובות רגשיות אפשריות לאירוע מסוים

  • למה לבכות בשעת שמחה?
  • האם התגובות השונות משקפות הבדל בין הדורות?

אפשרות ראשונה – פעילות הכנה לשיעור:
נבחר אירוע מההיסטוריה המשפחתית הפרטית או מתולדות מדינת ישראל ונשוחח עליו עם נציגי שלושה דורות: סבים, הורים וחברים או בני משפחה בגילכם.

שאלות לדוגמה:

  • מה זכור לך מהאירוע?
  • איך הרגשת כשקרה?
  • איך אתה מרגיש היום כשאתה נזכר בו?

בכיתה נדון בממצאי השיחות:

  • מהן התגובות השונות לאירוע?
  • אילו פערים מצאתם בחוויית האירוע בעיני כל דור?
  • מה היה משותף בין הדורות?

אפשרות שנייה – שיר:
נאזין לשיר של עברי לידר 'צוכה ובוחקת' או נעיין במילות השיר.

  • מה המשמעות של המילים בשם השיר? מה זה 'צוכה ובוחקת'?
  • אילו מצבים עשויים לגרום לנו לתחושה כזו? חשבו על דוגמאות שקרו לכם.

שלב 1- בניית המזבח

נצפה בסרטון בקישור זה המראה שלבים בבניית בית ונבקש מהתלמידים לכתוב מהם השלבים בבניית בית לפי המתואר בסרטון.
נקרא בעזרא ג פסוקים ב-ג, ו-ז ונסמן את הפעלים בפסוקים אלה.

  • מה היו הפעולות לבניית המזבח? היעזרו בפעלים שסומנו.
  • האם המזבח נבנה 'מאפס'? (רמז: פסוק ג: "וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָיו")
  • מדוע לדעתכם בנו את המזבח 'על מכונותיו'?
  • מה ניסו להרוויח?
  • האם הפסידו משהו?
  • אילו רגשות ליוו את הפעולות של הבונים לדעתכם?

תרגיל כתיבה, דרמה או שיחה:
נזמין את התלמידים לדמיין את הסיטואציה המתוארת בפסוקים וליצור דו-שיח כתוב או מומחז בין הבונים, שמשקף עמדות שונות ביחס לבנייה: לשחזר או לחדש, לסיים מהר או לעבוד ביסודיות ומתוך מחשבה.
נעיין בפסוקים ג-ה ונשווה אותם לציווי בבמדבר פרק כח פסוקים ג-כז:

  • באילו מועדים הקריבו עולות בפרק ג בעזרא?
  • באילו מועדים יש להקריב עולות על פי במדבר פרק כח?

נקרא בעזרא פרק ג פסוק יז ונשווה למלכים א פרק ה פסוקים טו-לב:

  • מה דומה בשני התיאורים?
  • מדוע לדעתכם רצה המספר המקראי ליצור דמיון בין תיאור הקמת מזבח ה' ותיאור הנחת היסודות לבית המקדש השני?

מקדש 2.0:
בתיאור העבודה במזבח בפסוקים ב-ו על כל אביזריו ואורחותיו – התמיד, עולת הבוקר והערב, עולות החודשים ומועדי ה' – אפשר לזהות מרכיבים רבים שמצויים בציוויים בבמדבר פרק כח. גם תיאור הנחת היסודות לבית המקדש בפסוק ז מבוסס על מוטיבים מתוך סיפור בניית המקדש הראשון בימי שלמה המלך (מלכים א פרק ה פסוקים טו-לב).
המזבח נבנה על מכונותיו, בדיוק במקום שבו עמד בעבר, והתאריך שנבחר לטקס תואם את התאריך שבו החלה בניית המקדש הראשון. בנוסף לכך, בטקס הנחת היסודות מובלטים תפקידיהם של הלוויים והמשוררים ברוח הטקסים במקדש המתוארים בדברי הימים א פרקים כג, כד

שלב 2- בניית ההיכל

בפרק זה (כמו גם בפרק א) בולט הפער בין החזון למציאות:
עיינו בדברי רש"י על עזרא פרק ג פסוק ג:

  • מדוע הזדרזו הבונים לבנות את המזבח ולהקריב עולות עוד לפני גמר הבנייה?
  • איך ייתכן שלמרות 'רישיון כורש' הבונים חוששים מעמי הארצות?

נקרא את פסוקים ח-יב בפרק ונזמין את התלמידים לתאר את חגיגת ייסוד ההיכל.

  • מהם המרכיבים החיוביים בחגיגה שמעוררים שמחה ושירה ומה מאידך גיסא מעורר צער ובכי?
  • מיהם השמחים והשרים ומיהם הבוכים? מדוע?

מבט לחיים

נוסטלגיה – תרגיל דרמה או כתיבה:
נקרא את פסוקים יא-יג ונזמין תלמידים לכתוב או להציג בכיתה ויכוח בין שניים מן הצעירים השמחים ובין שניים מן הזקנים הבוכים.
נשאל בכיתה:

  • האם היה אפשר לשחזר את המסורות של המקדש הראשון ולשמור עליהן?
  • מהי נוסטלגיה? האם היא דבר טוב או לא?

נעיין בהגדרה של המושג נוסטלגיה:

  • מתי נוסטלגיה עשויה להיות 'מחלה' ומתי היא תופעה חיובית?
  • האם יש מקומות או תקופות שהייתם רוצים לחזור אליהם? האם זה אפשרי?
  • מתי רגשות נוסטלגיים עשויים לעכב התחדשות והתקדמות בחייכם ומתי הם מעוררים שיח פורה בין העבר להווה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על ההקמה מחדש של מזבח ה' והנחת היסודות לבניית בית המקדש השני ועל הרגשות המעורבים שליוו את האירוע. זיהינו את הרצון לשחזר ולשמר את המסורות.
מיומנויות: השוואה בין המסופר בפרק ובין מקורות מקראיים אחרים העוסקים בהקמת המקדש ובעבודתו; עיון בפרשנות רש"י.
מתודות: פתחנו בהאזנה לשיר שממחיש את המורכבות של רגשות מעורבים או בריאיון משפחתי שמציג פערים בין-דוריים. נעזרנו בתרגילי כתיבה או דרמה כדי לחדד את המחלוקת וההבדלים בין קבוצות שונות בקרב שבי ציון. לסיום עסקנו במושג 'נוסטלגיה' כפי שהוא משתקף בתחושותיהם ובמעשיהם של שבי ציון ובחיינו.
ההרחבות מציעות מבט היסטורי מעמיק על התקופה, ושתי אפשרויות לאקטואליזציה שמובילה לדיון ערכי.

אפשר עוד...

מבט היסטורי (משימת כיתה או בית):
נקרא את המאמר של שרה יפת 'מקדש שבי ציון' בקישור זה.

  • מהי ההשתלשלות ההיסטורית של בניין המקדש על פי הניתוח במאמר של העדויות המקראיות?

אקטואליזציה:
נשתף את הכיתה בהתלבטויות ובלחצים שהופעלו על בן גוריון לא להכריז על הקמת המדינה – נחלק קטעי עיתונות בנושא ונסכם את הטענות לכל צד.
מסורת וחידוש ביהדות
שאלת החידוש מול שמירת המסורת בעזרא פרק ג מזמינה אותנו לחשוב על שאלות של חידוש בהלכה ובמנהגים של יהדות זמננו (למשל: מעמד האישה, חגים לאומיים מודרניים, מנהגי עדות מול אחידות הלכתית).

  • מהם היתרונות ומהם החסרונות בשימור מסורת לעומת שינוי ועדכון?

נערוך דיבייט בכיתה בין שתי קבוצות המציגות עמדות בנוגע לשמרנות מול חידוש.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
השיר צוכה בוחקת
צוכה בוחקת מילים ולחן: עברי לידר שוב צוכה ושוב בוחקת מדברת לעצמה, חושבת כמה שיכול...
השיר צוכה בוחקת

צוכה בוחקת
מילים ולחן: עברי לידר

שוב צוכה ושוב בוחקת
מדברת לעצמה, חושבת
כמה שיכול להיות לי טוב
כמה שיכול להיות לי רע
אני עוזבת בינתיים
אחלה של דירה
משתדלת להקשיב לכם
ולא לחזור בחזרה

לא להיות יפה מדי
לא להיות טובה
ורק להיות קשה אולי
להיות יותר מדי שלווה
כל האופי בעולם
בצנצנת ירוקה
משחה אחת שמבטיחים לך
רגל חלקה

שוב צוכה ושוב בוחקת…

לא לגור קרוב מדי
גם לא יותר מדי רחוק
לא להיות תלויה אולי
רק לשמוע ולשתוק
כל היופי בעולם
בחוברת מפריז
מכשיר אחד שמסבירים לך
אבל אותך זה רק מרגיז

שוב צוכה ושוב בוחקת…

ראיתי שמה שני פרקים
והם יפים ואמיצים
חיפשתי שמה הדרכה
איך להיות יותר שמחה

פרשנות רש"י
רש"י עזרא פרק ג פסוק ג: 'ויכינו המזבח על מכונותיו' – כדי להקריב עליו קרבנות...
פרשנות רש"י

רש"י עזרא פרק ג פסוק ג:

'ויכינו המזבח על מכונותיו' – כדי להקריב עליו קרבנות שהרי היו יראים מעמי הארצות שלא יקנתרום ושלא ילשינום למלך ובנו המזבח לעלות עליו עולות למען ישמעו ויבינו העמים בדבר אשר עשהו ע"פ המלך ועל כן ימנעו מלקנתרם לבנין הבית.

נוסטלגיה
את המושג נוסטלגיה טבע בשנת 1688 יוהנס הופר, רופא שווייצרי, לתיאור תופעה אצל חיילים שווייצרים...
נוסטלגיה

את המושג נוסטלגיה טבע בשנת 1688 יוהנס הופר, רופא שווייצרי, לתיאור תופעה אצל חיילים שווייצרים שנשלחו אל שדה הקרב רחוק מביתם. המונח הורכב משתי מילים יווניות: נוסטוס, שמשמעותה שיבה הביתה, ואלגוס, שפירושה כאב. הופר הגדיר נוסטלגיה כמחלה המתאפיינת בתשוקתו של אדם לחזור למולדתו. במרוצת המאה ה-19 השתנתה משמעות המושג, וכיום אין מתייחסים עוד לנוסטלגיה כאל מחלה. יש הרואים בה תופעה חיובית, המאפשרת דיאלוג בין העבר להווה.

(מתוך הערך 'נוסטלגיה' בוויקיפדיה)

משה השני
ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה… כי...
משה השני
"כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט." (עזרא ז , י)

גוסטב דורה, עזרא קורא בתורה, הדפס, 1885. Nicku / Shutterstock.com

ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה… כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלהיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט, ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו, נשתנה על ידו הכתב*.
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא עמוד ב)

*הכתב העברי המקובל כיום, הקרוי "אשורי", החליף את הכתב העברי הקדום.

  • למי מֻשְׁוֶה עזרא, ומה ניתן ללמוד מכך על תפקידו ההיסטורי?
איפה כולם?
  בתקופת שיבת ציון רק חלק מהעם חזר מבָּבֶל ליהודה. המדרש מתייחס לכך ומביע את...
איפה כולם?
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם." (פסוק ג)

גוסטב דורה, עזרא קורא למתנדבים לצאת לירושלים ("די כל מתנדב…למהך לירושלם עמך יהך" . עזרא, ז, יג), המאה ה-19, הדפס

 

בתקופת שיבת ציון רק חלק מהעם חזר מבָּבֶל ליהודה. המדרש מתייחס לכך ומביע את נקודת מבטו של בן ארץ ישראל שעלה אליה מבָּבֶל:

להמשך המדרש

כמה שונא אני אתכם (בני בבל) – שכן נאמר: "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז" (שיר השירים ח, ט). אם עשיתם עצמכם כחומה (כגוף אחד, כולם יחדיו) ועליתם כולכם בימי עזרא – נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו; עכשיו שעליתם כדלתות (כלומר: מעט ולא כולכם) – נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו.
(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט עמוד ב)

על פי ביאור שטיינזלץ

  • במדרש מופיע משל להתנהגות העם, בדמות מתכת אצילה ועץ חזק ומשובח. מה יתרון המתכת על העץ? ומה הנמשל?
המילה האחרונה בתנ"ך
כורש מאפשר לגולים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים. "מִי בָכֶם" – לשון...
המילה האחרונה בתנ"ך
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם..." (פסוק ג)

באדיבות משרד העלייה והקליטה.

כורש מאפשר לגולים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים.
"מִי בָכֶם" – לשון התנדבות ולא חובה כללית.
"יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ" – ברכת דרך צלחה.

להמשך קריאה

"וְיַעַל לִירוּשָׁלַם" – המונח "עלייה" הוא אחד המאפיינים המייחדים את עם ישראל ואת מדינת ישראל. לארץ ישראל יהודים לא מהגרים, אלא עולים.
מושג העלייה ארצה יסודו במקרא. התלמוד סומך יתדותיו על הפסוק: "וקמת ועלית אל המקום" (דברים יז, ח) – מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות". זו אינה אמירה גאוגרפית, זו אמירה ערכית של שליחות. מדינת ישראל חרתה על דגלה את העלייה כיסוד לקיומה. סעיף 1 לחוק השבות, התש"י -1950 קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה".

על פי: אליקים רובינשטיין, "ויעל". אתר מיזם

  • התנ"ך נחתם בהצהרת כורש, במילים זהות למילים בעזרא פרק א: "…מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל" (דברי הימים ב פרק לו ,כג). מדוע לדעתכם בחרו מחברי התנ"ך לסיים אותו דווקא כך?
  • מקובל לקרוא ליהודים המגיעים ארצה "עולים". האם יש חשיבות לשימוש במונח זה ולא במונח הכללי "מהגרים"?
הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ
  מי היה כורש? "שליט אדיר ונאור" – כך סיכם דוד בן-גוריון בהתפעמות את דמותו...
הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ
"...הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ..." (פסוק א)

כורש, איור, 1875. מתוך: Illustrerad verldshistoria utgifven av E. Wallis. volume I

 

מי היה כורש? "שליט אדיר ונאור" – כך סיכם דוד בן-גוריון בהתפעמות את דמותו של כורש (השני) מלך פרס.

להמשך קריאה

להערכת בן-גוריון, שהרבה להגות בתנ"ך, כורש היה ראוי לקילוסים (דברי שבח) אלה, "ולא רק בגלל הכרזתו והרשות שנתן לגולי בבל לשוב לארצם ולבנות שוב [את] בית המקדש בירושלים": על פי העדויות המקראיות ומקורות היסטוריים (בעיקר יווניים), הסיק בן-גוריון כי כורש היה "אחת הדמויות הגדולות ביותר" בהיסטוריה…
מנקודת מבט יהודית, כורש ויורשיו מילאו תפקיד מכריע לא רק בשיבה לציון, אלא בעיצוב פַּחֲוַת יהודה כמרחב אוטונומי, שבו נוצקו היסודות ל"חומת היהדות" וגובשו "הדפוסים הרוחניים של האומה העברית, אשר האריכו ימים מאז ועד היום הזה".

על פי: מתיה קם, "שליט אדיר ונאור". אתר מיזם 929

תורות רוחניות רבות מְדַמוֹת את מצבו הקיומי של האדם ל"מצב שינה". מטרת התורות הללו היא לסייע לאדם "להתעורר". בפרק א אלוהים מתואר כמעיר את רוחו של כורש.

  • לפיכך, האם כורש אכן זכאי לשבחים שקיבל, או שהוא פועל כמו בובה על חוט?
  • על איזה מלך נוסף בתנ"ך מסופר כי התקשה לישון בלילה? ציינו שתי נקודות משותפות למלכים הללו.
סעודה בכלי בית המקדש
ביצירתו "המשתה של בלשאצר" מתמקד האומן ההולנדי רמברנדט (1669-1606) ברגע שבו המנהיג מאבד את דרכו....
סעודה בכלי בית המקדש
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה." (פסוקים ז-ח)

רמברנדט, משתה בלשצר, 1638-1635 בערך, שמן על בד. מאוסף National Gallery, לונדון. מתוך ויקשיתוף

ביצירתו "המשתה של בלשאצר" מתמקד האומן ההולנדי רמברנדט (1669-1606) ברגע שבו המנהיג מאבד את דרכו.

להמשך קריאה

על שולחן המשתה מונחים כלי בית המקדש. המלך בלשאצר, בנו של נבוכדנצר, מנכס אליו את כלי בית המקדש שגזל אביו. הוא רואה בכלי הפולחן הדתיים רק את ערכם החומרי. בציור, המלך נבהל מיד נַעֲלָמָה שכותבת על הקיר משפט סתום מבחינתו. בעקבות המראה המוזר המלך מזמן את דניאל, וזה פותר את התעלומה – הכתובת מבשרת על סופה הקָרֵב של הממלכה.
הציור אומנם מתאר סיטואציה הקשורה לספר דניאל, אך תיאור כלי בית המקדש הרחק ממקום מוצאם – ירושלים – נמצא כאן בעזרא פרק א.

  • בפרק א כורש מעביר לשֵׁשְׁבַּצַּר, נשיא יהודה, את כלי בית המקדש. הציעו הסבר – מה הניע את כורש לוותר על האוצרות שזכה בהם ולהעבירם לידי נתיניו?
סמל המדינה - סיפורו של עם
  מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, היא יצירתו של האומן...
סמל המדינה - סיפורו של עם

מנורת הכנסת, מעשה ידי האמן בנו אלקן, ברונזה, 1955. צילום: משה מילנר, לע"מ

עזרא, פרט מתוך פסל מנורת הכנסת מעשה ידי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן, ברונזה, 1955. צילום: © Tamar HaYardeni. מתוך ויקיפדיה העברית.

 

מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, היא יצירתו של האומן היהודי-אנגלי (יליד גרמניה) בֶּנוֹ אלְקַן (1877–1960).

להמשך קריאה

המנורה מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל.
עזרא הסופר, שעמד בראש שבי ציון ונודע בתַקָנוֹתָיו הדתיות, מופיע בתבליט גבוה מעל העם – קורא מהמגילה את חוקי התורה. המנורה מעוצבת כך שמול התבליט של עזרא, באופן מנוגד/משלים, מופיעה דמותו של הִלֵל הזקן, המייצג רוח סובלנית יותר של היהדות.

  • עזרא הסופר ידוע כמנהיג דתי בקיא בתורה ומחמיר במצוותיה. איזה מאבק דתי גדול מיוחס לו?
פָּרַס
  ממלכת פרס השתרעה ממזרח לעיראק, בין הים הכספי בצפון לבין המפרץ הפרסי בדרום. ממלכה...
פָּרַס
"כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם..." (פסוק ב)

פרט מאפריז הקשתים בארמון דריוס בסוסה, 510 לפנה"ס. קרדיט: מאוסף מוזיאון הלובר, צלם: (Jastrow (2005, ויקישיתוף

מפת ממלכת פרס בשיא גודלה. יוצרים: Fabienkhan ורוליג, ויקישיתוף, CC BY-SA 2.5

 

ממלכת פרס השתרעה ממזרח לעיראק, בין הים הכספי בצפון לבין המפרץ הפרסי בדרום.

להמשך קריאה

ממלכה זו נקשרת להיסטוריה של עם ישראל רק מהתקופה האחמנית – מעלייתו של כורש (559 לפני הספירה), שהביס את מלך מָדַי, לכד את ממלכתו וייסד את פרס האחמנית (משושלת אחמנש, מאבותיו של כורש). בשנת 539 לפני הספירה הכניע כורש את בבל ואת מלכָּהּ נבונאיד, והאימפריה שהקים ירשה את מקומן של אשור ובבל וכללה גם את סוריה ואת מֶסוֹפּוֹטַמְיָה.
האימפריה האדירה חולקה לפְּחָווֹת (נציבויות), ובתוכָן ניתנה לתושבים אוטונומיה דתית ואוטונומיה בלבוש ובמנהגים, תוך ציות לשלטון המרכזי והעלאת מיסים.
ממלכת יהודה של שבי ציון נכללה בְּפַחֲוַת עבר הנהר הפרסית. אחד מיורשיו של כורש הוא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מלך פרס ומָדַי הנזכר במגילת אסתר, שזיהויו וזמנו אינם ידועים בוודאות.
התקופה הפרסית נמשכה עד לשנת 333 לפני הספירה, שבה ניצח אלכסנדר מוקדון את דרייווש הפרסי והתחילה התקופה היוונית ההלניסטית.

מעובד על פי הספרייה הווירטואלית של מטח. © כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים.

  • מה היה סוד כוחה של האימפריה הפרסית? במה שונה צורת השלטון בה מצורות השלטון בממלכות שקדמו לה, למשל אשור ובבל?
גליל כורש
  הצהרת כורש כפי שהיא מופיעה ב"גליל כורש", ממצא ארכאולוגי המתוארך לשנת 539 לפנה"ס אשר...
גליל כורש
"...וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה." (פסוקים א-ב)

"גליל כורש", Photograph by Mike Peel (www.mikepeel.net). Modifications by مانفی, CC-BY-SA-4.0, Wikimedia commons

האולם בו מוצג "גליל כורש" במוזיאון הבריטי, לונדון. צילום: Kaaveh Ahangar, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הצהרת כורש כפי שהיא מופיעה ב"גליל כורש", ממצא ארכאולוגי המתוארך לשנת 539 לפנה"ס אשר נמצא ב-1879 ע"י ארכאולוג בריטי, ומוצג היום במוזאון הבריטי בלונדון:

להמשך קריאה

כל מלכי ארץ המערב יושבי אהלים, הביאו את מנחתם הגדולה לתוך בבל וינשקו את רגלי. למן […] ועד הערים אשור ושושן, אכד וארץ אשנונה והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותי שמעבר לחדקל, אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן, החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים. כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם. ואת אלוהי שומר אכד, אשר נבונאיד הביא לבבל על אפו ועל חמתו של אדון האלים – בפקודת מַרְדֻךְּ האדון הגדול הושבתי אותם בשלום למשכנם – מושב שמחתם.

  • מהו ההבדל המהותי בין הנוסח המופיע על הגליל לבין זה שמופיע בפרק? מהן הסיבות לשוני הזה? הציגו לפחות 2 סיבות אפשריות.
כְּלֵי בֵית המקדש
במלכים ב פרק כה פסוקים יג-יז מתואר בפירוט השלל שלקחו הבבלים מהמקדש. מעניין שאין התאמה...
כְּלֵי בֵית המקדש
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו." (פסוק ז)

גוסטב דורה, "והמלך כורש הוציא את-כלי בית-ה'" (עזרא א, ז), מאה 19, הדפס

במלכים ב פרק כה פסוקים יג-יז מתואר בפירוט השלל שלקחו הבבלים מהמקדש. מעניין שאין התאמה בין הכלים שלקחו לבין אלה שחזרו עם הצהרת כורש.

להמשך קריאה

העובדה שמסופר על כורש כי הוא הוציא את הכלים שהמלך נבוכדנצר שיכן בבית אלוהיו, מלמדת על הכבוד שרחשו מלכי פרס לכלי המקדש וגם על ההמשכיות שהם ראו במעשה בניית המקדש החדש. בפרק שלנו מתואר כי לא המנורה, השולחן וארון הברית חזרו עם הגולים, אלא "אֲגַרְטְלֵי זָהָב… אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף… מַחֲלָפִים… כְּפוֹרֵי זָהָב… כְּפוֹרֵי כֶסֶף…" (פסוקים ט-י). מדובר בכלי קיבול ששימשו לעבודת הקודש, אלפי כלים, אבל קטנים…

  • מה אפשר ללמוד על כורש ועל גישתו הדתית מכך שהחזיר לגולים את כלי בית המקדש?
שיבת ציון
קטע מתוך סדרת תעודה על תולדות ארץ ישראל, מהזמן הקדום ביותר ועד העת החדשה בתקופה...
שיבת ציון
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה…" (פסוק ג)

קטע מתוך סדרת תעודה על תולדות ארץ ישראל, מהזמן הקדום ביותר ועד העת החדשה בתקופה העותמאנית. והפעם: השיבה – 586 לפנה"ס עד 332 לפנה"ס.

  • האם נקודת המבט של יוצרי הקטע היא מחקרית או מסורתית?
  • מה מוסיף לנו הסרטון על המופיע בפרק?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל: פרק 6: השיבה. ערוץ היוטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי

גליל כורש - קול חשוב של חפץ אילם
על גליל כורש ועל הצהרת כורש, שהיא סמל לסובלנות ולרב-תרבותיות, תוכלו לשמוע בהרצאה מרתקת זו....
גליל כורש - קול חשוב של חפץ אילם
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר." (פסוק א)

על גליל כורש ועל הצהרת כורש, שהיא סמל לסובלנות ולרב-תרבותיות, תוכלו לשמוע בהרצאה מרתקת זו. ניל מקגרגור, מנהל המוזאון הבריטי, עוקב אחר 2,600 שנות היסטוריה במזרח התיכון בעזרת חפץ יחיד זה.

  • לטענת מנהל המוזאון הבריטי, גליל כורש הוא עדות לכך שממלכת פרס הייתה בשעתה סמל ודוגמה לאחדות במזרח התיכון. מה היה סודה של אותה אחדות?

קרדיט: ניל מקגרגור: 2,600 שנות הסטוריה בחפץ אחד. תרגום לעברית: ערן גבעוני ועידו דקרס. אתר TED.com

עזרא - קווים לדמותו
ספר עזרא מספר את סיפורם של שבי ציון ושל המנהיגים הבולטים שליוו אותם. מה היו...
עזרא - קווים לדמותו
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס… הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס…" (פסוק א)

  • ספר עזרא מספר את סיפורם של שבי ציון ושל המנהיגים הבולטים שליוו אותם. מה היו אתגרי התקופה ומהי החברה שביקשו לייסד בציון?

קרדיט: 929- עזרא ונחמיה / 929 תנך ביחד

גלות בבל והצהרת כורש
גלות בבל והצהרת כורש / מכון מגלי"ם, 2019 הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר...
גלות בבל והצהרת כורש
"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם."
(פסוק ג)

גלות בבל והצהרת כורש / מכון מגלי"ם, 2019

הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר טלטלת הגלות, ההשתלבות האיטית בבבל ועשרות שנים של חיים בממלכה הרחוקה, הצהרת כורש מתירה לגולים לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש.

  • הסרטון מתאר אימוץ התנהגויות שונות בזמן הגלות – האחת בהשראת הנביא ירמיהו והאחרת בעקבות הצהרת כורש. מה הן שתי המגמות המתוארות?
    מה למדתם על הצהרת כורש מהסרטון?