סגור תצוגת כיתה
הפרק

"טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" – מי האחראי העיקרי לגורל יוסף?

פסוקים א-לו

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

פרק לז עוסק בעלייתו ובנפילתו של יוסף. יעקב מעדיף את יוסף על פני שאר ילדיו ואינו מסתיר את העדפתו. יוסף מוסיף אש למדורה וחולק עם אחיו את חלומות הגדולה שלו, וכשנקרית בדרכם האפשרות האחים נוקמים – הם מפשיטים את יוסף מכותנתו, משליכים אותו לבור, מוכרים אותו כסחורה ומשקרים לאביו שהוא מצא את מותו. נבחן יחד מיהו האחראי המרכזי למה שקרה ליוסף וננסה להשליך מכך על תפקידיהם ואחריותם של בני משפחה שונים.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – כתבה:
נקרין על הלוח כתבה על גורמים המגבירים קנאה בין אחים (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור).
נדון עם התלמידים:

  • האם קיימת קנאה בין האחים במשפחתכם?
  • האם הקנאה נובעת מאחת הסיבות שהוזכרו במאמר? איזו?
  • איך ההורים יכולים לעזור בהתמודדות בין אחים?
  • איך הם יכולים להגביר את הקנאה?

הצעה שנייה – דיון:
נשאל את התלמידים:

  • האם קרה שקינאתם באחים שלכם? על מה?
  • האם ההורים שלכם עזרו לכם להתמודד עם הקנאה או דווקא הגבירו אותה? כיצד?
  • מי לדעתכם אחראי על פתרון בעיות בין אחים – הילדים או ההורים? מדוע?

הצעה שלישית – דיון:
נשאל בכיתה:

  • מה היא קנאה?
  • מה עשוי לעורר קנאה?
  • למה עלולה לגרום קנאה?
  • האם קנאה עשויה להיות חיובית?
  • האם אתם מקנאים במישהו? במי? מדוע?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – היכרות עם פשט הסיפור וקריאה השוואתית:
נספר לתלמידים כי אנו עומדים לקרוא על השתלשלות האירועים במשפחת יעקב. ראשית נקרא את הפרק בשלמותו ונבקש מהתלמידים לנסות ולענות באופן אינטואיטיבי על השאלה: מי האחראי העיקרי לגורלו של יוסף שמתגלה בסוף הפרק?
נקרא בהטעמה את פסוקים א-לו, נסביר מילים לא מובנות בעת הקריאה.
לאחר הקריאה הראשונה נקרין את הפרק על הלוח ונזמין שלושה תלמידים לסמן את הפעולות של יעקב, של יוסף ושל האחים: תלמיד אחד יסמן בצהוב את הפעולות של יעקב, תלמיד שני יסמן בירוק את פעולות יוסף, ושלישי יסמן בכתום את פעולות האחים.
נתחלק לשלוש קבוצות – האחים, יוסף ויעקב ונזמין כל קבוצה להסביר למה המעשים שלה הם שהשפיעו על גורל יוסף.
לאחר העבודה בקבוצות נכתוב את עיקרי הדברים שהעלו התלמידים על הלוח ונשאל שוב מה מסתמן מהפרק – על מי מוטלת האחריות לגורלו של יוסף?
יוסף מסתובב עם הבנים של זלפה ובלהה ומוציא את דיבת אחיו רעה בפני אביו.

  • מה אפשר ללמוד מכך על היחסים בין האחים? (אולי יש מחנות, הבדלים על פי האם)
  • מדוע לדעתכם, יוסף מוציא את דיבת האחים רעה?
  • אילו סיבות יכולות להיות לכך? (יוסף רוצה למצוא חן בעיני אביו או לפגוע באחיו)

נחלק לתלמידים שתי פרשנויות המבקשות להסביר את הפסוקים.
נקרא את הפירושים עם התלמידים ונשאל אותם:

  • כיצד הפרשנים מבינים את הוצאת הדיבה של יוסף? (רבי מאיר ורבי שמעון מסבירים שיוסף דיווח ליעקב על התנהגות פסולה של בני השפחות; רבי יהודה מסביר שיוסף דיווח ליעקב על התנהגות פסולה של בני לאה כלפי בני השפחות; אפרים יצחקי מסביר שיוסף דואג לזכויותיהם של אחיו בני השפחות)
  • באיזה אור מציירת כל פרשנות את יוסף? (פרשנותם של רבי מאיר ורבי שמעון מציגה אותו כמלשן; פרשנותם של רבי יהודה ושל אפרים יצחקי מציגה אותו כלוחם צדק)

נקרא עם התלמידים את פסוקים ג-ד ונשאל:

  • מה יעקב עושה? (מכין לבנו כתונת פסים
  • האם זו פעולה בעייתית, לדעתכם? מדוע? (כן, כי זו אפליה בין האחים; לא, כי יוסף הוא הבן הקטן היתום מאם, שזקוק ליחס מיוחד)
  • כיצד האחים מגיבים? (מקנאים ביוסף)
  • האם יש לצפות מהם לתגובה שונה בשל מיקומו של יוסף בתוך המשפחה? מדוע? (לכאורה אפשר לטעון שמדובר באח הקטן שלהם והם כבר די מבוגרים כדי לקבל את יחסו המיוחד של יעקב כלפיו בהבנה)

נחלק לתלמידים את טבלת ההשוואה – מעשי הדמויות בפרק לז לסיכום המתרחש בפרק ונעבור עליה יחד – אפשר לבחור במה להתמקד בטבלה ועל מה לדלג בהתאם לכיתה (ראו טבלה גם בממערך השיעור).
לאחר שנעבור על הטבלה נשאל את התלמידים:

  • אילו פעולות לדעתכם השפיעו ביותר על דרדור היחסים? (הענקת כתונת הפסים ליוסף/ הוצאת הדיבה של יוסף/ חלומותיו של יוסף/ ההתנכלות של האחים/ היחס המועדף שהעניק יעקב ליוסף/ אי התערבותו של יעקב ביחסים בין האחים)
  • האם אתם רואים אחריות גדולה יותר על צד מסוים? מדוע? (יעקב/ יוסף /האחים)
  • למי מקדיש המחבר המקראי את מרב תשומת הלב? מדוע לדעתכם? (תשובות אפשריות: ליוסף. הסיפור מסופר מנקודת מבטו, כי המספר מצדד במעשיו./ למעשי האחים, נראה שהמספר מטיל את האחריות בעיקר עליהם)
  • האם ההתבוננות בטבלה משנה את דעתכם לעומת מחשבותיכם לאחר הקריאה הראשונה בסיפור? מדוע? (תשובות אפשריות: הטבלה מסייעת לראות את הדגש שמושם על תיאור מעשי האחים. / הטבלה מסייעת לראות שלכל הצדדים היתה תרומה לדרדור המצב)
  • במה שונה האחריות של ההורים מהאחריות של האחים לדעתכם?
  • האם יש לצפות מאח צעיר לפחות משמצפים מאח בוגר? מדוע?
  • האם יש כאן בעיקר סיפור של אחריות אישית? מדוע? (כל אחד מן הצדדים יכול היה לעשות יותר בכדי למנוע את התוצאות הטרגיות של הסיפור)

נפנה את תשומת לב התלמידים לכך שכל הדמויות המוצגות בפרק עגולות – יעקב אינו רק מעדיף את יוסף אלא גם יודע להעמידו במקום; יוסף אומנם משתף בחלומותיו את אחיו באופן המקומם אותם, אך בו בזמן גם יוצא למרעה לחפשם ומבקש את קרבתם; ואילו האחים אינם עשויים מקשה אחת ושניים מהם מצליחים אף לראות מעל לקנאה המסמאת את העיניים ולגייס חמלה כלפי אחיהם הצעיר.

שלב שני – עיון פרשני:
לאחר שדנו בכיתה על התנהלות המשפחה נבקש לראות מה אמרו פרשנים לאורך הדורות. נגלה שגם כאן הדעות מורכבות. נחלק לתלמידים את דף העבודה ונבקש מהם לעבוד עליו עצמאית או בזוגות. אם הכיתה מתקשה, נעבוד על דף העבודה יחד במליאת הכיתה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
בתום העבודה על דף העבודה נשאל את התלמידים:

  • האם הפרשנים מסכימים ביניהם בנוגע למי האחראי לגורלו של יוסף? (לא- המדרש מצביע על יעקב כאחראי וספורנו על האחים)
  • על מה הדבר עשוי להעיד? (כנראה שהסיפור מורכב ונתון לפרשנויות שונות. ייתכן מאוד שהסיפור מכוון לכך שכל הצדדים בסיפור נושאים באחריות על מה שאירע)

נסכם עם התלמידים כי מערכת היחסים במשפחתו של יעקב מורכבת מאוד. כפי שראינו היו כמה גורמים אפשריים שגרמו לדחיקתו של יוסף משאר אחיו. עם כל זאת מיקוד האחריות בצד מסוים משפיעה על האופן שבו אנו מנתחים את הסיפור, ולכן לעניין משמעות רבה בפירוש הסיפורים.
נטרים את הפרקים הבאים ונציין שנכונו הן ליעקב הן ליוסף הן אחיו עוד תהפוכות רבות. דרמה גדולה ומרתקת עומדת להיפרש לעינינו.

מבט לחיים

מורכבות היחסים במשפחה מעסיקה אותנו גם בחיי היום־יום. נזמין את התלמידים לחשוב על רעיונות כיצד להתמודד עם קנאה במשפחה וכיצד למנוע מהקנאה להוביל לפעולות אלימות או כל פגיעה אחרת בזולת.
נזמין את התלמידים לשתף בזוגות ולשוחח באופן אישי על קנאה במשפחה:

  • ספרו על אירועים שקשורים לקנאה במשפחתכם. מי מעורב? מה עורר את הקנאה? למה היא הובילה?
  • הקשיבו זה לזה בתורות ואחר כך שקפו את מה ששמעתם והבנתם על האירוע.
  • חשבו יחד על פתרונות או דרכי התמודדות עם כל אחד מהאירועים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: נחשפנו למורכבות במשפחתו של יעקב – הכרנו את השחקנים הראשיים במערכה הראשונה של יריעת סיפורי יוסף ועיינו במגוון השקפות פרשניות על הפרק.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט בשלב העבודה הקבוצתית, השוואה בין פעולות של הגיבורים, התמודדות עם פרשנים מסורתיים והבעת עמדה אישית.
מתודות: עיינו בטקסט המקראי, קראנו וניתחנו פרשנויות מסורתיות בנוגע לשאלת האחריות על המתרחש בפרק.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הגברת הקנאה בין אחים
הכתבה '5 טעויות של הורים שמגבירות קנאה בין אחים' מתוך אתר YNET.
פירושים - איזו דיבה הוציא יוסף על אחיו?
פסוק ב: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן...
פירושים - איזו דיבה הוציא יוסף על אחיו?

פסוק ב:
אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו. וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם.

אפשרות ראשונה – יוסף מצביע על חולשותיהם של אחיו:
תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק א הלכה א:
כתיב: וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם'. מה אמר?
ר' מאיר אמר: חשודים הן על אבר מן החי (אבר מן החי הוא ציווי הלכתי האוסר לאכול איבר שניטל מבעל חיים בעודו חי).
רבי יהודה אומר: מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגין בהן כעבדים (בניהן של זילפה ובלהה).
ר' שמעון אומר: נותנין הן עיניהן בבנות הארץ.

אפשרות שנייה – יוסף מבקש להביא לתיקון ושוויון בין האחים:
אפרים יצחקי, המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, מתוך דף שבועי פרשת וישב שנת תש"ע:
ניתן להסביר שבין יוסף לאֶחיו בני הגבירה היה מאבק אידיאולוגי. יוסף טען שיש לנהוג בבני השפחות כבבני גבירות – נשי אביו, וכך יש לפרש את הכתוב: "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו" – "נער" מלשון 'ניעור'. יוסף העיר אותם לדרוש את שוויון זכויותיהם בין הבנים.
מובן שהאחים בני הגבירה לאה (בנימין היה עדיין קטן) לא הסכימו עם יוסף, כיוון שהיה בזה כדי לפגוע בזכויותיהם המיוחדות… בעניין זה הביא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם, כלומר הוא טען את טענת הקיפוח וביקש מיעקב להחליט אם ארבעת בני בלהה וזלפה הם בני שפחות או בנים של נשותיו. יעקב הסכים עם יוסף, וכך יש לפרש את הכתוב: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו" = הסכים לדבריו "כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ" = בן חכים (כתרגום אונקלוס), "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" = ציינוֹ לשבח ואולי אף מינה אותו להמשיך ולהשגיח ששוויון הזכויות יישמר.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
חינוך הורים
"רֵישׁ לָקִישׁ בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר: צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל...
חינוך הורים
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו… וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים."
(פסוק ג)

Prostock-studio/shutterstock.com

"רֵישׁ לָקִישׁ בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר: צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתונת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף… וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וגו'."

(מדרש בראשית רבה, פרשה פד פסקה ח)

  • לפי המדרש, שגה יעקב בהעדפתו את יוסף על פני בניו האחרים, והדבר הביא לשנאת האחים את יוסף.
    חשבו על סיפור אחר במקרא שעניינו העדפת בן על ידי אחד מהוריו (רמז: בראשית פרק כה פסוק כח). כיצד הסתיים סיפור זה?
  • מה הקשר בין הסיפורים?
יוסף לא שתק
"אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה רואה את אחיו מוכרים אותו והוא שותק?! אלא...
יוסף לא שתק
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו."
(פסוק כג)

Károly Ferenczy, מכירת יוסף, מאוסף הגלריה הלאומית של הונגריה, מתוך ויקישיתוף

"אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה רואה את אחיו מוכרים אותו והוא שותק?! אלא מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים ולא נתמלאו."

(מדרש בראשית רבה, פרשה צא פסקה ח)

  • על פי רוב, המדרש מנסה לספק מענה לשאלה שהכתוב אינו מתייחס אליה.
    מה השאלה שהמדרש מעלה, ומה הוא מוסיף על המסופר בפרק?
"כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא"
יהודה פונה אל אחיו ומנסה להניא אותם מלהשאיר את יוסף בבור. את טיעוניו ניתן לחלק...
"כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא"
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא, וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו."
(פסוקים כו-כז)

Kristel Van den Broeck/shutterstock.com

יהודה פונה אל אחיו ומנסה להניא אותם מלהשאיר את יוסף בבור.
את טיעוניו ניתן לחלק לשניים. הראשון פונה אל ההיגיון, והשני אל הרגש:

  1. "מַה בֶּצַע…" – מה ייצא לנו מזה? מה הרווח שנשיג מהמעשה?
    והפתרון: "וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" – סוג של win win עבור האחים: יוסף ישועבד ויורחק מהמשפחה, ואנחנו נקבל גם גמול כספי.
  2. "וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ" – ידינו יישארו "נקיוות", לא תדבק בנו אשמה כבדה של רצח. אחרי הכול, אומר יהודה, יוסף הוא "אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ".

אחיו של יהודה (ויוסף) מקבלים את עצתו.

  • לפי דעתכם, מה גרם לאחים לקבל את דברי יהודה? הטיעון הראשון או הטיעון השני?
להביא דיבה ולהוציא דיבה
אל המתח שיוצרת העדפת האב את בנו נוספים מעשי הבן. יוסף מדווח לאביו על מעשים...
להביא דיבה ולהוציא דיבה
"יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם."
(פסוק ב)

Pretty Vectors/shutterstock.com

אל המתח שיוצרת העדפת האב את בנו נוספים מעשי הבן. יוסף מדווח לאביו על מעשים רעים של אחיו, בני בלהה וזלפה.

להמשך קריאה

פרשן המקרא, הרמב"ן (רבי משה בן נחמן), מבחין בין שני מושגים: "הוצאת דיבה" ו"הבאת דיבה". הוא מסביר כי המרגלים שנשלחו לתור את הארץ הוציאו את דיבתה בפני העם (במדבר, פרק יג פסוק לב). הם נענשו על כך, משום שדבריהם היו דברי שקר.
וכך אומר הרמב"ן: "ודע כי מוציא דיבה הוא כסיל, אשר יאמר שקר. אבל המגיד אמת יִקָרֵא מביא דיבה, כמו שנאמר: 'וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם'."

בעוד הוצאת דיבה, היא דבר שקר – הבאת דיבה היא דברי אמת.

  • יוסף היה מקורב לאחיו בני זלפה ובלהה (שהיו שפחותיו של יעקב), ובכל זאת בחר לספר לאביו על מעשיהם.
    מה הערך שהוביל אותו במעשיו? נאמנות, נקמה, דיווח אמת. הסבירו תשובתכם.
יוסף של עדי נס
בצילום נראה ילד יפה, נקי ומסודר. הבעת פניו מלאה תום, ויחד עם זאת יש בה...
יוסף של עדי נס
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים."
(פסוק ג)

יוסף, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

בצילום נראה ילד יפה, נקי ומסודר. הבעת פניו מלאה תום, ויחד עם זאת יש בה עצבות ופיכחון. הוא מואר, אך הרקע מאחוריו חשוך ומעורפל, כמו רומז על רע הסמוי מן העין. ייתכן שיש בכך רמז לעתיד לא קל הצפוי לו ולמודעותו לעתיד זה.

להמשך קריאה

השילוב של יופי ותום עם עצבות, של בהירות על רקע כהה, של מצב טוב עם רמז לעתיד לא טוב, מתיישב היטב עם סיפורו של יוסף המקראי. חולצת הפסים שלובש הילד בצילום מזכירה את סיפור יוסף. יוסף היה הבן המועדף על יעקב אביו. העדפה זו הייתה מקור לקנאת אחיו, והם החליטו למכור אותו. כתונת הפסים מסמלת לגבי יוסף הן את הטוב והן את הרע שבחייו. מצד אחד, היא מסמלת את אהבתו העצומה של אביו אליו, ומצד אחר, היא עוררה את קנאת אחיו שגררה את נקמתם בו.

ענת בסר, מקראנט. © מטח.

  • אנחנו רגילים לפגוש יצירות העוסקות במקרא שהגיעו אלינו מעולם האומנות הקלאסי (ציור ופיסול). מה היתרון ומה החיסרון בצילום של עדי נס, שמגיע אלינו מתוך המציאות שלנו – בדרך הצגתו את יוסף?
כְּתֹנֶת פַּסִּים / לאה גולדברג
בשיר "כתונת פסים" המשוררת שואלת מסיפור יוסף את התבניות הלשוניות "כתונת פסים" ו"בעל חלומות" כדי...
כְּתֹנֶת פַּסִּים / לאה גולדברג
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא."
(פסוק יט)

LightField Studios/shutterstock.com

צילום: דוד אלדן, לע"מ

בשיר "כתונת פסים" המשוררת שואלת מסיפור יוסף את התבניות הלשוניות "כתונת פסים" ו"בעל חלומות" כדי לבטא ראיית עולם שלפיה המגע של בעלי החלומות עם העולם המאובן, כלומר – עם העולם הגס, גורם לעולם החלומות להישבר לרסיסים. בשתי השורות האחרונות מופיעה אלוזיה (הרמז) לפגיעת האחים ביוסף ולסיבת הפגיעה, כפי שהן מופיעות במקרא: "כִּי אָבִיךָ הִלְבִּישׁ אוֹתְךָ כְּתֹנֶת פַּסִּים, יַקְרִיבוּךָ אַחֶיךָ קָרְבָּן". לשון הפנייה עשויה לעורר רושם כי הדוברת פונה אל יוסף.

למילות השיר

כְּתֹנֶת פַּסִּים / לאה גולדברג

בַּעֲלֵי חֲלוֹמוֹת אָנוּ, אֶל-נָא תַּשְׁלֶה
נַפְשְׁךָ, שֶׁאַתָּה מְפֻכָּח וּמַחְמִיר
הָאָבִיב הָאַכְזָר עַד גְּרוֹנְךָ יַעֲלֶה
וְיִשְׁטֹף חֲזוֹנְךָ וְיָמִיר.

וְתָקִיץ וְתִרְאֶה הַחֲלוֹם שֶׁנִּקְטַל,
וּמִפְלָט תְּבַקֵּשׁ בְּצִנָּה וּדְמָמָה
אַךְ הַבֹּקֶר יַכֶּכָּה בְּאוֹר וּבְטַל
וְיִתְלֶה בֵּין רִיסֶיךָ דִּמְעָה.

עוֹלָמְךָ הַצָּלוּל יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים
עֵת יִגַּע בְּלִבּוֹ שֶׁל עוֹלָם מְאֻבָּן –
כִּי אָבִיךָ הִלְבִּישׁ אוֹתְךָ כְּתֹנֶת פַּסִּים,
יַקְרִיבוּךָ אַחֶיךָ קָרְבָּן.

© כל הזכויות לשיר שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד.
לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה, 2005. © כל הזכויות שמורות להוצאת משכל.

  • המשוררת לאה גולדברג מביעה בשיר הזדהות עמוקה עם דמותו של בעל החלומות – יוסף.
    מתוך פסוקים א-יא בחרו פסוק המשתקף לדעתכם ברוח השיר.
עמק חברון
העיר חברון נמצאת בגובה 930 מטר מעל פני הים, באזור הר חברון שבהרי יהודה. עמק...
עמק חברון
"וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר, וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן..."
(פסוק יד)

חברון. S1001 / Shutterstock.com

מערת המכפלה. David Rabkin / Shutterstock.com

העיר חברון נמצאת בגובה 930 מטר מעל פני הים, באזור הר חברון שבהרי יהודה. עמק חברון נמצא במורדות ההר, ושם כנראה ישב יעקב עם משפחתו. לעיר חברון מעמד חשוב בקרב היהודים והמוסלמים משום שהיא מזוהה עם אברהם. לפי המסורת, במערת המכפלה שבחברון קבורים אבות האומה ואִמוֹתֶיהָ.

  • בין חברון, מקום מושבו של יעקב, לבין שכם, מקום המרעה של האחים, המרחק גדול. מכיוון שהצאן עשויות להימצא שבועות וחודשים מחוץ לדיר, יעקב היה מעוניין לשמור על הקשר איתם.
    לאיזו משימה שלח יעקב את יוסף?
  • על בסיס פרק מב פסוקים א-ד הוכיחו כי יעקב למד לקח ממה שקרה לו.
דותן
עיר בצפון השומרון, בנחלת מנשה. העיר מזוהה עם תל דותן. בדותן השליכו האחים את יוסף...
דותן
"וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה, וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן."
(פסוק יז)

עמק דותן. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

עיר בצפון השומרון, בנחלת מנשה. העיר מזוהה עם תל דותן. בדותן השליכו האחים את יוסף לבור. הדרך הארוכה מחברון לדותן עוברת דרך ההר מיהודה עד השומרון.
בנקודה זו מסתיים החיפוש הארוך של יוסף אחר אחיו. האחים מזהים את יוסף מרחוק וזוממים לפגוע בו.

  • התבוננו במפה. באיזה מסלול עבר יוסף בחיפושיו אחר אחיו?
  • מה גרם ליוסף להמשיך משכם לדותן?
כתונת פסים
  כיצד נראתה כתונת הפסים של יוסף? יש יותר מפירוש אחד אפשרי הפסים נוצרו משזירה...
כתונת פסים
"...וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים."
(פסוק ג)

שיירה של אנשים שמים יורדת למצרים, שימו לב לבגדים של הגברים והנשים בשיירה, בד ארוג מחוטים צבעונים. קבר בני חסן, צילום: NebMaatRa, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

פסל שליט מחצור. אריג הבד שלובשת הדמות מגולגל ויוצר מראה של פסים אנכיים. המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

פסיפס מסיציליה מהתקופה הרומית ובו בגד עם שרוולים ארוכים. צילום: Jerzy Strzelecki, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

כיצד נראתה כתונת הפסים של יוסף? יש יותר מפירוש אחד אפשרי

להמשך קריאה
  1. הפסים נוצרו משזירה של חוטים יקרים וצבעוניים בכותונת, ובאמצעותם היא הפכה לבגד ליקר.
  2. מדובר בבגד העוטף את הגוף ומגולגל (כרוך) עליו. כריכת הבד סביב הגוף יצרה מראה של פסים. בגד שכזה נהגו ללבוש בני המעמד הגבוה.
  3. המדרש מסביר את המילה "פסים": "שהיתה מגעת עד פס ידו" (מדרש בראשית רבה, פרשה פד פסקה ח). כלומר, כותונת בעלת שרוולים ארוכים. בגד שכזה לא התאים למי שעסק במלאכת כפיים והעיד על מעמדו הגבוה של מי שלבש אותו.
  • בחרו באחד הפירושים, והתאימו לו את התמונה המתאימה ביותר מהתמונות המצורפות.
  • כיצד דמיינתם אתם את כתונת הפסים?
דרך הבשמים - "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט"
    במשך דורות רבים, עד קרוב לימינו אלה, נהגו נוסעים מן הצפון למצרים לחצות...
דרך הבשמים - "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט"
"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה."
(פסוק כה)

פסיפס מבית הכנסת בעין גדי ובו נזכר שמן האפרסמון (בושם יקר שסוד הכנתו היה ידוע לאנשי עין גדי), המאות 6-4 לספירה. בפסיפס - פירוט העונשים למי שיגלה את סוד הכנת שמן האפרסמון. צילום: שלומי קקון, מתוך אתר פיקיוויקי

שיירת גמלים במדבר. צילום: José Martín Ramírez C/ unsplash.com

 

 

במשך דורות רבים, עד קרוב לימינו אלה, נהגו נוסעים מן הצפון למצרים לחצות את הירדן מערבה ולהמשיך לעבר השפלה דרך עמק דותן, הנושק לעמק יזרעאל.

להמשך קריאה

"וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה":

  1. "נְכֹאת" = בשמים בכלל או בושם מסוים.
  2. "וּצְרִי" = צמח בושם שצמח בארץ גם אחרי ימי בית שני ונחשב לבושם יקר במיוחד. נאמר עליו שהרומאים היו משלמים את מחירו בזהב.
  3. "וָלֹט" = נראה שגם הוא צמח שהיו מפיקים ממנו בושם.
  4. "הוֹלְכִים לְהוֹרִיד" את הבשמים הללו "מִצְרָיְמָה" כדי לשווקם שם.
  • בהמשך הפרקים, שנים לאחר מכן, מסופר כי יעקב (ישראל) שולח את בניו חזרה למצרים ובידיהם מנחה עבור "האיש" (הוא יוסף, אך האחים והאב אינם יודעים זאת). המנחה כוללת מתנובתה המשובחת של הארץ.
    קראו את פרק מג פסוק יא. הסבירו את האירוניה העולה מהפסוקים.
סימנים: שתי דקות על הפרק
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית פרק לז.
סימנים: שתי דקות על הפרק
"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר."
(פסוק א)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית פרק לז.

  • מהי הטענה של של ליאת רגב? מה דעתכם על טענה זו?
  • הרב בני לאו מאיר נקודה אחרת בפרק. מהי?

קרדיט: 'סימנים' – בראשית לז/ תנך ביחד 929, 2015

פסוק לחיים: "את אחי אנכי מבקש" עם אשר סלמסה
אשר סלמסה, בוגר כפר הנוער ימין אורד מספר בכאב על ההתמודדות עם מות אחיו וקורא...
פסוק לחיים: "את אחי אנכי מבקש" עם אשר סלמסה
"אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ" (בראשית ל"ז, ט"ז)

אשר סלמסה, בוגר כפר הנוער ימין אורד מספר בכאב על ההתמודדות עם מות אחיו וקורא לתיקון החברה הישראלית

  • בקשתו של יוסף היא לכאורה פשוטה ו"טכנית" אך יש בה גם מובן עמוק, למרות יחס האחים אליו יוסף מחפש אותם.. מדוע?
  • איזה תיקון תציעו לחברה הישראלית בעקבות סיפורו של אשר?

קרדיט: פסוק לחיים: "את אחי אנכי מבקש" עם אשר סלמסה / 929, 2021