סגור תצוגת כיתה
הפרק

ייסורי איוב

פרק א (ו-כב) ופרק ב (א-יג)

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד את המתרחש בפרקים בשני מישוריו של הסיפור – בשמיים בין אלוהים לשטן; ובארץ בחייו הטרגיים של איוב. נבחן מיהו השטן וכיצד הוא פועל שלב אחר שלב נגד איוב הצדיק ובד בבד כיצד איוב מגיב לאסונות שפוקדים אותו ומה מתחולל בליבו, מול אשתו ומול רעיו. מתוך כל אלה, נעסוק בחיבור האישי שלנו עם סיפורו של איוב ובדרך להתמודד עם הרע בחיינו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – צפירת דומייה:
נקרין על הלוח ידיעה מתוך העיתון 'על המשמר' על צפירת יום הזיכרון משנת 1951.
נשאל את התלמידים:

  • מהי מטרת הצפירה לפי הידיעה? (דומייה – לשתוק במשך כמה רגעים כולם יחד)
  • מדוע לדעתכם משמשת צפירת דומייה לזיכרון של חללי צה"ל ושל הנספים בשואה?
  • האם יש קשר בין שתיקה לאבל? מהו?
  • האם לדעתכם יש ערך לשתיקה משותפת לשם אבל? מדוע?

הצעה שנייה – מיהו השטן?
נשאל בכיתה:

  • מה זה שטן?
  • האם אתם מאמינים בקיומו?
  • האם הוא קיים על פי היהדות?
  • האם הוא מוזכר בתנ"ך?
  • מה היחס בין השטן ובין אלוהים?
  • איזה רגש מעורר בכם השטן?
  • מה הייתם רוצים ללמוד עליו?

למורה: דרך השאלות נגלה מהם הפערים של התלמידים בהיכרות עם דמות השטן המקראי. נוכל לסכם ולהסביר בקצרה על השטן, או לציין שבמהלך הלימוד היום נכיר אותו כדמות מרכזית מאוד בסיפורו של איוב. חשוב שהתלמידים ידעו שהשטן הוא הביטוי לרוע בעולם.

הצעה שלישית – שותקים:
נבקש מהתלמידים להיזכר בשקט מוחלט באירועים בחייהם שבהם חשו עצב ומה עזר להם באותם אירועים. ננחה את התלמידים לנסות לראות מה הם מרגישים כשיש שקט:

  • האם נעים לכם בשקט, האם שקט יוצר תחושה מוזרה או הזויה?
  • האם שתיקה משותפת שונה משתיקה ביחידות? במה?

לא נשתף בשלב זה, אבל נציין שנחזור לשתיקה במהלך הלימוד, כי בפרקים שנלמד יש לשתיקה משמעות רבה.

הזמנה לקריאה

נחזור על עיקרי המסקנות מההיצג של הסיפור (פסוקים א-ה):

  • איוב הוא צדיק מושלם: תם וישר וירא אלוהים וסר ומרע.
  • איוב זוכה לטוב מושלם: עשרה ילדים ומקנה רב.
  • תורת הגמול מתקיימת באופן מלא.

מכאן הדברים מתחילים להשתבש:
שלב ראשון – בשמים: מעשה שטן (פסוקים ו-יב)
נקרא את הפסוקים בכיתה במשחק תפקידים: השטן, אלוהים והמספר.
נזמין את התלמידים לשים לב לטון המתלווה לדברי השטן ולטון המתלווה לדברי אלוהים בפסוקים.
נאפשר לתלמידים נוספים להציג קריאות שונות על פי הבנתם את הדיאלוג בין אלוהים לשטן.
אחר כך נשאל בכיתה:

  • מה קורה פה?
  • האם המעשה נראה לכם מוזר? מדוע?
  • מהן הנסיבות של המפגש בין השטן לאלוהים (פסוק ו)? (נראה כמו פגישה שמימית שגרתית שבה אלוהים נפגש עם כל בני האלוהים, והשטן הוא אחד מהם. חז"ל טענו שהמילים "וַיְהִי הַיּוֹם" מרמזות שמדובר ביום בה"א הידיעה שבו כולם באים ונידונים – ראש השנה)
  • מה מניח השטן לגבי התנהגותו של איוב? כיצד הוא רוצה להוכיח לאלוהים את עמדתו? (השטן מניח שאיוב צדיק רק כי אלוהים שומר עליו ומברך אותו, כלומר עבודת האלוהים שלו היא תועלתית מכיוון שטוב לו. הוא רוצה להביא עליו ייסורים ולראות אם יתמיד בהתנהגותו הטובה או יחטא וידבר רעה על אלוהים)
  • מדוע לדעתכם אלוהים מסכים להצעתו של השטן? (תשובות אפשריות: הוא בטוח שאיוב יעמוד בניסיון והשטן ייווכח בטעותו; אלוהים רוצה בעצמו לבחון את איוב כדי להיות בטוח שהשטן טועה)

לפני שנמשיך בסיפור עלינו להעלות כמה שאלות שמתעוררות מתוך קריאת פסוקים ו-יב סביב דמותו של השטן. נשאל את התלמידים:

  • מה ידוע לכם על השטן ומניין הידע שלכם? (סרטים, סיפורים, מחשבות, ביטויים)
  • האם אתם מכירים סיפורים אחרים בתנ"ך שבהם השטן מוזכר?

דמותו של השטן מוכרת לנו ממגוון מקורות, התנ"ך אינו מרבה להזכיר את השטן כישות שמימית נפרדת, אבל המושג שטן וגם השורש שט"נ מופיעים לא רק בספר איוב. המשמעויות של השורש מעט שונות אך עיקרן דומה – השטן מבקש לעשות רע ולהכשיל את האדם בדרכו.
חז"ל ראו בשטן דמות שמימית (על בסיס זכריה פרק ג) וזיהו בינו ובין מלאך המוות והיצר הרע. זיהויו של השטן כמלאך המוות מסביר טוב את כפיפותו של השטן לאלוהים ואת היותו חלק מפמליה של מלאכים שעושה את רצונו של אלוהים ומסייעת לו בניהול העולם.
זיהויו כיצר הרע עושה אותו לחלק ממנגנון אנושי שמכשיל את האדם ומסית אותו לדבר עברה. לפי פרשנות זו, השטן באיוב הוא האנשה של קול פנימי של אלוהים בתוך איוב שקורא לו לבחון את נאמנותו וקול פנימי של איוב שמעודד אותו לחטוא אך לבסוף נכשל).

שלב שני – בארץ: בשורות איוב (פסוקים יג-יט):
נקרין את הפסוקים על הלוח ונקרא אותם יחד (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נסביר שיש כאן ארבע בשורות ששליחים (שמכונים מלאכים) מבשרים לאיוב. נבקש מהתלמידים לסמן בפסוקים מילים וביטויים שחוזרים בכל הבשורות. אחר כך נבקש לסמן את כל האסונות שקרו לאיוב, ולסיום נבקש להדגיש בצבע את הנפגעים בכל בשורה.
נשאל את התלמידים:

  • מהו הדפוס החוזר בכל הבשורות? (מלאך מגיע בעת שהמלאך הקודם עדיין מדבר, המלאך מספר על אסון שפגע במקנה או בילדיו של איוב ומעיד כי הוא היחיד שנותר בחיים)
  • מהו האסון שאיוב שומע עליו בכל אחת מן הבשורות? (שבי או ביזה, שרפה, פשיטה של כשדים, רוח גדולה – אולי הוריקן או טורנדו)
  • מה היקף הפגיעה? מה איבד איוב בארבעת האסונות שפקדו אותו? (בקר, אתונות, צאן, גמלים, בניו ובנותיו של איוב ועבדים רבים)
  • מה מזכירה לנו הרשימה הזאת? (הרשימה זהה לרשימת הרכוש של איוב בהיצג, איוב איבד את כל הטוב שהיה לו)

השטן מוציא לפועל את תוכניתו במהירות וביעילות. ארבע הבשורות מגיעות אל איוב בזו אחר זו, ועולמו חרב. איוב מאבד את כל הטוב שהיה לו ומצדיק וטוב לו קלסי הוא נעשה צדיק ורע לו.

תגובת איוב:
נקרא את פסוקים כ-כב ונבחן בכיתה:

  • מהן הפעולות שאיוב עשה (פסוק כ)? ומה משמעותן? (איוב קורע את מעילו ומגלח את ראשו – ככל הנראה אלה ביטויים של אבלות ומשתטח על הארץ בתפילה או פניה לאלוהים)
  • האם איוב חוטא כפי שציפה השטן? (לא)
  • מהי תגובתו לאסונות שנחתו עליו? (מקבל את המצב ומברך את אלוהים: נולדתי ערום וחסר כול וכך אמות, כל מה שהיה לי קיבלתי מה', ברוך ה')

פסוק כב מסכם ואומר שאיוב לא חטא, אך מוסיף מידע נוסף על מעשי איוב: "לֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים".
נקרין בכיתה דברי הסבר על השורש תפ"ל.
נשאל את התלמידים:

  • מהי המשמעות המילולית של המילה "תפל" (שהשתמרה בשפה הערבית) ומהי משמעותה בשימוש היום-יומי? (מילולית – רוק; בשימוש יום-יומי – דבר חסר מלח ולכן חסר טעם)
  • מהם שני ההסברים האפשריים למעשה שאיוב לא עשה ("נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים")? (1. הוא לא אמר דברים תפלים – חסרי טעם ורעים כלפי אלוהים; 2. הוא לא העלה רוק לפיו כדי לפתוח בדברי תלונה כלפי אלוהים אלא בחר לשתוק)

כך או כך איוב עומד במבחן הנורא שהוצב בפניו ולא חוטא בלשונו.

שלב שלישי – בשמיים: "עוֹר בְּעַד עוֹר" (פרק ב פסוקים א-ו):
בתחילת פרק ב שוב השטן ואלוהים נפגשים. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם יקרה במפגש ביניהם?
  • האם השטן יודה בטעותו?

נקרא את הפסוקים בכיתה גם הפעם במשחק תפקידים: השטן, אלוהים והמספר או שהמורה יקרא את הפסוקים בדרמטיות הראויה. נזמין שוב את התלמידים לשים לב לטון הדוברים ולבדוק אם יש שינוי לדעתם מהפעם הקודמת שבה שוחחו. נאפשר לתלמידים נוספים להציג קריאות שונות על פי הבנתם את הדיאלוג בין אלוהים לשטן.
אחר כך נשאל בכיתה:

  • האם השטן הודה בטעותו לגבי איוב? (לא)
  • מדוע לדעתכם? (נעמיק בזה בהמשך)
  • כיצד אלוהים מבין את שתיקתו של איוב אל מול האסונות? (כקבלת הדין והתמדה בנאמנותו לאלוהים)
  • תיאור המפגש השני בין השטן לאלוהים כמעט זהה מבחינת המבנה הטקסטואלי. אילו נקודות דמיון נוספות תוכלו למצוא בין שני המפגשים?
  • מה עשוי ללמד הדמיון הרב בין שני המפגשים? (שאין כאן אירוע חד פעמי אלא שגרה שבה השטן מסית – זה תפקידו, ואלוהים תוחם את גבולותיו)

נתמקד בדברי השטן (פסוקים ג-ד) ונבחן את כוונתו בעזרת פירוש הרב שטיינזלץ.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד השטן מסביר את שתיקתו של איוב אל מול האסונות? (איוב דואג רק לעצמו. הוא מקבל את מות בניו ככפרה על חייו שלו – עור בעד עור, ולכן הוא מברך את אלוהים ומתמיד בנאמנותו. בסופו של דבר לאדם אכפת בעיקר מעצמו)
  • מה השטן מציע כדי להוכיח את טענתו? (לפגוע בגופו של איוב ולראות אם לא יקלל ויחטא)
  • מה אלוהים מאשר לשטן ומה הוא אוסר עליו? מדוע הוא אוסר זאת, לדעתכם? (אלוהים מאשר לפגוע בגופו של איוב אך לא בנפשו ובחייו)

שלב רביעי – בארץ: "גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד" (פרק ב פסוקים ז-יג):
נזמין את התלמידים לקרוא בשתיקה ובאופן עצמאי את פסוקים ז-י, ולדמיין את איוב כאשר ניחתת עליו המכה האחרונה בעודו מתאבל על ילדיו. ננחה את התלמידים לסיים לקרוא ולהניח את הראש על השולחן ולעצום עיניים.
נמתין כמה רגעים בשתיקה עד שכולם יסיימו לקרוא ויניחו את ראשם ואז בקול שקט נזכיר לתלמידים את קורותיו של איוב עד כאן:
היה לו הכול, הוא מעולם לא חטא לאדם או לאלוהים. ואז ביום בהיר אחד, בזו אחר זו ניחתו עליו הבשורות על אובדן הרכוש, העבדים, הבנים והבנות. הוא קיבל הכול בהכנעה ובאמונה ובירך את אלוהים על מה שיש לו ועל מה שאין לו. עכשיו, בעודו יושב באפר ומתאבל על עשרת ילדיו, הוא מוכה במחלת שחין בכל גופו. בשקט הוא לוקח חרס ומתגרד בו עד זוב דם.

  • מה איוב מרגיש – ייאוש, עצב, כעס, בלבול?
  • מה הוא אומר בליבו?
  • מה הייתם עושים במקומו?

נזמין את התלמידים לפקוח את עיניהם ולהרים את הראש ונזמין אותם ללמוד בחברותא את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם יחד את התשובות על הלוח ונשמע דעות שונות לגבי תחושותיו של איוב והסיבות לשתיקתו.
נקרא את פסוקים יא-יג ונשאל בכיתה:

  • מיהן הדמויות שמצטרפות לסיפור בשלב זה? מדוע הן מגיעות? (שלושת רעי איוב שבאו יחד לנחם אותו)
  • מה קורה במפגש בין איוב לרעיו ומה נאמר בו? (הרעים מביטים בו מרחוק ואינם מזהים אותו ואת סביבתו, אך מבינים כמה גדול החורבן והכאב, ויושבים אתו באבלו שבעה ימים ולילות בשתיקה. לא נאמר דבר)
  • באילו שתי דרכים הרעים מבטאים את הזדהותם עם איוב? (בהשתתפות באבל בצורות שונות ובישיבה על הארץ אתו)
  • מדוע הם שותקים לדעתכם?
  • האם יש בכלל טעם לישיבה שלהם עם איוב בלי להגיד לו כלום?

נראה שאיוב עומד גם במבחן השני ושומר את פיו מלקלל ולחטוא. אל מול אשתו שדוחקת בו לקלל הוא מגלה נחישות, אך גם רוח סוערת ומזג חם. איוב שותק אך משהו בתוכו נע. שתיקתו נמשכת גם כאשר באים רעיו להתאבל ולשתוק אתו שבעה ימי ושבעה לילות. נקרא קטע על שתיקתו של איוב והרעים מתוך רשימתו של דניאל שרשבסקי באתר 929.
לסיכום נוסף של כלל האירועים מומלץ לצפות בסרטון 'ספר איוב' של 929.

מבט לחיים

למדנו על עוצמתו הנפשית של איוב בתגובותיו המאופקות ועל עמידתו באמונתו גם לנוכח השבר הגדול שחווה. נקרא יחד את שירה של רחל המשוררת שמבקשת ללמוד מאיוב את היכולת הזאת.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם המשוררת מציינת שהתנ"ך שלה פתוח בספר איוב? מה זה מלמד על היחס שלה לאיוב ולסיפורו? (כנראה שהיא חשה הזדהות ומוצאת את עצמה בסיפור. נזכיר את סיפור חייה הטרגי של רחל שעזבה את אהובה ומשפחתה ועלתה לארץ והתיישבה בכנרת, אך חלתה ונאלצה לעזוב את המושבה כנרת עד למותה ממחלת השחפת)
  • מה בסיפורו של איוב נגע לליבכם?
  • האם גם אתם מרגישים שבמידה מסוימת הסיפור של איוב הוא הסיפור שלכם? מדוע?
  • האם הייתם רוצים ללמוד מאיוב לְקַבֵּל אֶת הָרַע כְּקַבֵּל אֶת הַטּוֹב? מדוע?
  • מה אנו עשויים להרוויח מקבלה של הרע בחיינו בברכה?
  • האם אפשר להחזיק מעמד בתפיסה הזאת? חכו לשיעור הבא.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרקים א-ב באיוב ואת המתרחש בהם בשמים ובארץ. הכרנו את דמותו של השטן ועמדנו על עוצמתו המיוחדת של איוב שבאה לידי ביטוי בעיקר בשתיקתו.
מיומנויות: זיהינו דפוסים חוזרים בסיפור, עמדנו על משמעותם של מילים מתוך השוואה למקורות מקראיים אחרים.
מתודות: נעזרנו בדפי עבודה, צבענו מילים בעלות תפקידים שונים בקטע, המחשנו את עוצמתה של השתיקה בתרגיל דמיון מודרך.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
צפירה
ידיעה מתוך העיתון 'על המשמר' מ-25 באפריל 1951 מתוך אתר Jpress
צפירה

ידיעה מתוך העיתון 'על המשמר' מ-25 באפריל 1951 מתוך אתר Jpress

דפי עבודה והעשרה לשיעור
השורש תפ"ל
תָּפֵל בתי"ו פירושו חסר מלח וחסר טעם, ככתוב "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח, אִם יֶשׁ טַעַם...
השורש תפ"ל

תָּפֵל בתי"ו פירושו חסר מלח וחסר טעם, ככתוב "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח, אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת" (איוב ו, ו), ובימינו 'מָרָק תפל', 'מאכלים תפלים'.
את השורש תפ"ל מקובל לקשור למילה הערבית תֻפְל (تُفْل) שפירושה 'רוק', 'ריר'.

מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית, 2017

הרב שטיינזלץ על פסוקים ג-ד
עוֹר בְְּעַד־עוֹר. אדם מוכן לתת את עורו של זולתו במקום עורו שלו. לחלופין, משל רווח...
הרב שטיינזלץ על פסוקים ג-ד

עוֹר בְְּעַד־עוֹר. אדם מוכן לתת את עורו של זולתו במקום עורו שלו. לחלופין, משל רווח הוא: אדם מסוכך בעור ידיו להגן על עור ראשו או אבר חיוני אחר מפגיעה, וְְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְְּעַד נַפְְְשׁוֹ. פגיעותו של האדם מרוכזת בו עצמו. במאבקו לשרוד הוא יסכים לתת הכול תמורת חייו. עד כה נפגעו רק ילדיו ורכושו אבל הוא עצמו נשאר כפי שהיה, ולכן הוא מברך את ה'. אוּלָם שְְׁלַח־נָא יָדְְךָ וְְגַע אֶל־עַצְְְמוֹ וְְאֶל־בְְּשָׂרוֹ, אִם־לֹא כשהוא עצמו ייפגע אֶל־פָּנֶיךָ, ישירות 'יְְבָרְְכֶךָּ', שוב, בלשון הפוכה.

השתיקה שלפני
ואז מגיעים החברים ומגיעה השתיקה. שבעה ימים של שתיקה. שתיקה של מבוכה של אנשים המגיעים...
השתיקה שלפני

ואז מגיעים החברים ומגיעה השתיקה. שבעה ימים של שתיקה. שתיקה של מבוכה של אנשים המגיעים לשבעה ולא יודעים כיצד לפתוח את פיהם. שתיקה שבה הולך ומצטבר, הולך ונערם, הזעם בלבו של איוב.
ויש עוד דבר מה בשתיקה זו. מפרק זה ואילך ישלוט הדיבור. בזה אחר זה יעלו החברים וינסו לפתור את החידה הנוראית שהטיל האל לפתחם. כל אחד ותשובתו. אך בטרם יגיעו התשובות, מרמז הספר לתשובה אפשרית. זו התשובה שאין בה כל תשובה. זו השתיקה.

דניאל שרשבסקי, 'השתיקה שלפני' מתוך אתר 929

סרטון ספר איוב
קרדיט: פורסם על ידי 929 – תנ"ך ביחד ב-31 באוקטובר 2017.
סרטון ספר איוב

קרדיט: פורסם על ידי 929 – תנ"ך ביחד ב-31 באוקטובר 2017.

תנ"כי פתוח - רחל
תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַם אָנוּ לְקַבֵּל אֶת הָרַע כְּקַבֵּל אֶת הַטּוֹב בִּבְרָכָה...
תנ"כי פתוח - רחל

תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.
אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַם אָנוּ
לְקַבֵּל אֶת הָרַע כְּקַבֵּל אֶת הַטּוֹב
בִּבְרָכָה לָאֵל שֶׁהִכָּנוּ.
לוּ כָּמוֹךָ נֵדַע בְּהֶגֶה וָהִי
לְפָנָיו לִשְׁפֹּךְ אֶת הַשִּׂיחַ,
וְכָמוֹךָ נָבוֹא בְּחֵיקוֹ הָאַבְהִי
אֶת הָרֹאשׁ הֶעָיֵף לְהַנִּיחַ.

אבי האומה מול איוב
בהזדמנויות שונות משווים חז"ל בין איוב לבין דמויות מקראיות אחרות. אמר ר' יוחנן: גדול הנאמר...
אבי האומה מול איוב
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע."
(א, א)

א.מ. ליליין, איוב המתאבל, 1922. מאוסף מכון ליאו בק, מתוך ויקישיתוף

בהזדמנויות שונות משווים חז"ל בין איוב לבין דמויות מקראיות אחרות.

אמר ר' יוחנן: גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם,
באברהם כתיב: "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה" (בראשית כב, יב),
ובאיוב כתיב: "איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע" (איוב א, א).

מאי "וסר מרע"?
אמר ר' אבא בר שמואל: איוב ותרן בממונו היה.
מנהגו של עולם – נותן חצי פרוטה לחנווני,
אבל איוב ויתר משלו.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד ב)

להמשך קריאה

המדרש משווה בין תכונתו של אברהם המתגלָה ברגע הקשה ביותר בחייו, עקדת יצחק, לבין תכונותיו של איוב, וקובע כי איוב גדול יותר.
ר' אבא בר שמואל מסביר מה היה מיוחד באיוב, מה הרע שממנו סר, והוא מתאר מקרה: כאשר היה איוב ניגש לחנות והיה צריך לקבל עודף של חצי פרוטה, הוא היה מוותר עליו ומשאירו בידי החנווני.

מה התכונות שהופכות את איוב לדמות גדולה אף מזו של אברהם, לדעת חז"ל?

היה או לא היה?
בדרשות חז"ל יש תשובות שונות לשאלה באיזו תקופה חי איוב. בר קפרא אומר: איוב בימי...
היה או לא היה?
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ…"
(א, א)

איור: shutterstock.com

בדרשות חז"ל יש תשובות שונות לשאלה באיזו תקופה חי איוב.

לקריאת המדרש

בר קפרא אומר: איוב בימי אברהם היה.
יש האומרים: איוב בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא.
ר' לוי בר חמא אומר: איוב בימי משה היה.
רבא אומר: בימי מרגלים היה.
ר' נתן אומר: איוב בימי מלכת שבא.
חכמים אומרים: איוב בימי כשדים (בבלים).
רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה.

דעה אחרת ר' שמואל בר נחמני: איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה.

(תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד א)

  • "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה" – משל למה היה איוב?
  • מי שאינו מקבל עמדה זו של "משל היה", מנסה לתארך את זמנו של איוב. מן המדרש עולות אפשרויות שונות. מה הופך את איוב לדמות שמתאימה לכל כך הרבה תקופות?
ברך אלוהים ומות
כאילו לא די באובדן ילדיו ורכושו, השטן אינו מרפה וממשיך להכות את איוב. והפעם בשחין,...
ברך אלוהים ומות
"וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ? בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת."
(ב, ט)

ז'ורז' דה לה טור, איוב ואשתו, המאה ה-17, מתוך ויקישיתוף

כאילו לא די באובדן ילדיו ורכושו, השטן אינו מרפה וממשיך להכות את איוב. והפעם בשחין, מחלת עור קשה, מכף רגלו ועד קודקודו.
אשתו של איוב פונה אליו ואומרת לו: עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ? בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת!

להמשך קריאה

האם אשתו של איוב באמת מבקשת ממנו לברך את אלוהים? על מה? ומה הקשר בין ברכה לאלוהים לבין מותו של איוב?
ובכן, את דבריה של אשת איוב יש להבין בִּלְשׁוֹן סַגִי נְהוֹר, כלומר במשמעות ההפוכה מהמשמעות האמיתית של המילים. אשת איוב התבטאה כך כדי לשמור על כבוד האל, במקום המילה "קַלֵל" אמרה את היפוכה – "בָּרֵךְ".

מתוך אתר 929 "גם כן שמחה".
רוצים לדעת עוד על לשון סגי נהור? היכנסו לדותן ארד, "גם כן שמחה", אתר מיזם 929

  • מה אשת איוב מעודדת את בעלה לעשות? האם אפשר להצדיק אותה?
ה' נתן וה' לקח
הצרות הקשות ניתכות על ראשו של איוב זו אחר זו, ותגובתו היא: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן...
ה' נתן וה' לקח
"וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה, ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

צילום: shutterstock.com

הצרות הקשות ניתכות על ראשו של איוב זו אחר זו, ותגובתו היא: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה. ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ".
משמעות הביטוי "ה' נתן וה' לקח" – אני משלים עם הגורל שלי משום שהכול בא מאת ה', גם הטוב וגם הרע.
מאחורי ביטוי זה מסתתרת התפיסה שיש מערכת קוסמית של שכר ועונש, ולאדם אין יכולת להבין מדוע קורים הדברים, לכן יש לסמוך על ה' שהוא שופט צדק.

  • לעיתים עומד האדם "החילוני" ומתקנא בחברו "הדתי" שאינו מנסה להסביר את האובדן, את האסון, אלא מוצא נחמה בכך שישנה ישות-על שיודעת את הסיבות לדברים ואל לנו לחקור במופלא ממנו.
    מה דעתכם – האם קשה יותר לחיות על פי תפיסת העולם הדתית המתוארת, או קל יותר לחיות כך? הציגו את היתרונות ואת החסרונות שבהשלמה כזו עם הגורל.
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
השיר "ברית דמים" מתאר את מותם הטראגי של שני חיילים בעלי אותו שם – יובל...
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
"עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא…"
(א, טז)

השיר "ברית דמים" מתאר את מותם הטראגי של שני חיילים בעלי אותו שם – יובל הראל – במלחמת לבנון הראשונה. שניהם גרו בשכונת תלפיות בירושלים וכאשר האחד נהרג, הוריו של השני קיבלו את בשורת האיוב שבנם נהרג, ולאחר מכן קיבלו הודעה שחלה טעות. על הטלטול הרגשי ועל הידיעה הקשה שגם יובל הראל השני נהרג, קראו כאן.
בשיר מקבל הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" מקום מרכזי.
שמעו את השיר תוך כדי קריאת המילים.

למילות השיר

בְּרִית דָּמִים
מילים: עמנואל צבר

עַל דַּעַת הַמָּקוֹם, עַל דַּעַת הַקָּהָל
רָכַבְנוּ סוּפָה וְגַם סַעַר,
בּוֹטְחִים,
"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר".

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

לְמוּדִים וּשְׂבֵעִים, יוֹדְעִים אֶת הַשָּׁעָה,
שָׁעֲטוּ הַרְאֵלִים, יוּבַלִּים,
חַיָּלִים
לְבָנוֹן וְשִׂרְיוֹן וְקוֹל שׁוֹבֵר אֲרָזִים.

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, אִמָּא, הַרְאֵל לְקִינוֹת יוּבַל,
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, אִמָּא,
יוּבַל עַל בָּמוֹתַיִךְ חָלָל.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, אַבָּא, הָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה.
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַרְאֵל גַּם יוּבַל, יוּבָל גַּם הַרְאֵל,
וְעִיר תַּלְפִּיּוֹת שַׁכּוּלָה.

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

תַּלְפִּיּוֹת לָךְ אַרְצִי, הַרְאֵלִים בִּשְׁעָרֵךְ.
בְּרִית דָּמִים, בְּרִית עוֹלָם בִּבְשָׂרֵךְ,
אֶת אֵימַת הַיָּמִים יְנַחֲמוּ יְלוּדַיִךְ
וְאַתְּ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מדוע נבחר דווקא הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" לביטוי מרכזי בשיר?
גדל הכאב מאוד
  לפי הסיפור המקראי, חולשתו של איוב היא כפולה. הוא חלש פיזית בשל השחין שאינו...
גדל הכאב מאוד
"...וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד."
(ב, יג)

יעקב שטיינהרט, איוב, רישום בפחם בשנת 1945. באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט

 

לפי הסיפור המקראי, חולשתו של איוב היא כפולה. הוא חלש פיזית בשל השחין שאינו נותן לו מנוח, והוא חלש נפשית לאחר שאיבד את כל היקר לו. אל המצוקה הגדולה שבה נתון איוב מתווספת מצוקת האמונה – איוב אינו מבין מדוע הביא עליו האל את כל הסבל הזה.

להמשך קריאה

הגוף שנראה חלוש, הפנים המופנות אל השמיים ומביעות ייסורים, היד המושטת כמו בתנועת התגוננות ובקשת חמלה – כל אלו ממחישים ללא מילים את סבלו הרב של איוב.

מבוסס על: מרים בלומנטל וענת בסר, "איוב", 2005, מקראנט. © מטח

  • באיזה אופן הבליט הצייר יעקב שטיינהרט את מצוקותיו של איוב?
  • שטיינהרט, צייר פולני, יצר את הרישום בשנת 1945. אילו משמעויות מוסיפה עובדה זו למצוקה הבאה לידי ביטוי ביצירה?
איש מופלא
איוב / רחל תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.– אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַּם אָנוּ לְקַבֵּל אֶת הָרַע...
איש מופלא
"...ה' נָתַן וה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

רחל המשוררת. צילום: מתוך ויקישיתוף

איוב / רחל

תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.
– אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַּם אָנוּ
לְקַבֵּל אֶת הָרַע כְּקַבֵּל אֶת הַטּוֹב
בִּבְרָכָה לָאֵל שֶׁהִכָּנוּ.
לוּ כָּמוֹךָ נֵדַע בַּהֶגֶה וָהִי
לְפָנָיו לִשְׁפֹּךְ אֶת הַשִּׂיחַ,
וְכָמוֹךָ נָבוֹא בְּחֵיקוֹ הָאֲבָהִי
אֶת הָרֹאשׁ הֶעָיֵף לְהָנִיחַ.

  • בשיר זה רחל מבטאת התפעלות מאיוב – מה הפן באיוב שממנו מתפעלת רחל?
  • מה מייחלת רחל לעצמה בעקבות קריאתה בספר איוב?
    (על קשייה של רחל תוכלו לקרוא כאן)
  • באיזו מידה אתם שותפים לתחושתה של רחל כלפי איוב?
ארץ עוץ
ארץ עוץ מוזכרת שלוש פעמים בתנ"ך – בספר איוב, בספר ירמיהו ובמגילת איכה. מרבית החוקרים...
ארץ עוץ
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ."
(א, א)

shutterstock.com

ארץ עוץ מוזכרת שלוש פעמים בתנ"ך – בספר איוב, בספר ירמיהו ובמגילת איכה.
מרבית החוקרים סבורים שארץ עוץ שכנה בארץ אדום (דרום-מערב ירדן של ימינו), אך יש הסבורים שעוץ הייתה ממוקמת דווקא באזור דמשק. ואכן, עד היום קיים ליד דמשק מנזר הנקרא "דיר איוב", זכר למסורת שקשרה את איוב לאזור זה.

להמשך קריאה

לעומתם, הרמב"ם הציע כיוון אחר:
"וכאילו אומר לך הכתוב: עוץ עצה, בחן את סיפורו של האיש, והסק ממנה מסקנות לעצמך, לחייך".

(מבוסס על: יהודה איזנברג, ספר איוב בתפיסת הרמב"ם)

  • לפי דעתו של הרמב"ם, ארץ עוץ אינה קיימת. מדוע כינו אותה דווקא בשם זה?
חברים מבקרים מחו"ל
חברי איוב מגיעים מארצות שונות לנחם אותו. חוקרים ניסו להבין מהיכן הם הגיעו והעלו השערות...
חברים מבקרים מחו"ל
"...וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי, וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ."
(ב, יא)

צילום: Ester Inbar, מתוך ויקישיתוף

חברי איוב מגיעים מארצות שונות לנחם אותו. חוקרים ניסו להבין מהיכן הם הגיעו והעלו השערות בקשר למוצאם:
"אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי" – מרבית החוקרים משערים שתימן היא עיר או מחוז באדום (דרום-מערב ירדן).
"וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי" – שוח מזוהה כאזור בגבולה הצפוני-מערבי של בבל (אזור הפרת התיכון)
"וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי" – השם הגאוגרפי "נעמה" אינו ידוע ממקור אחר, ולכן אינו מזוהה.

מבוסס על: יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 36-35, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • איוב הוא מארץ עוץ, מקום שאין לו זיהוי ודאי, ואילו המקומות שמהם מגיעים רעיו הם לכאורה בעלי זיהוי גאוגרפי. כיצד העמימות במיקום הגאוגרפי תורמת למסר של הסיפור?
איוב הגדול מכולם
  "בְּנֵי קֶדֶם" – שם כולל לעמים שונים ששכנו בגבול המזרחי של עבר הירדן, שבטים...
איוב הגדול מכולם
"...וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם."
(א, ג)

מפת העמים והממלכות באזור המזרחי לירדן. , Briangotts, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

reiba, at flickr, CC BY 2.0

 

"בְּנֵי קֶדֶם" – שם כולל לעמים שונים ששכנו בגבול המזרחי של עבר הירדן, שבטים שנדדו באזור זה, ובהם הארמים, האדומים, המואבים, העמונים ואחרים.
מהכתוב בספר מלכים א אפשר להבין כי בני קדם הצטיינו בתכונה מסוימת: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם" (ה, ט-י).

מבוסס על: יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 26, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה היא התכונה שבה הצטיינו בני קדם?
  • אם כן, מה בעצם אומר המספר על איוב בפסוק: "וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" (א, ג)?
יושבים שבעה
מנהג שבעת ימי האבלות הוא מנהג קדום, ונזכר כבר בספרות המסופוטמית הקדומה אצל העמים השומרים,...
יושבים שבעה
"וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת..."
(ב, יג)

טקס אשכבת הגופה על ידי בני המשפחה ומריטת שערות של האבלים (המקוננים והמקוננות), יוון, המאה השישית לפסה"נ . Walters Art Museum.

מנהג שבעת ימי האבלות הוא מנהג קדום, ונזכר כבר בספרות המסופוטמית הקדומה אצל העמים השומרים, האכדים, הבבלים והאשורים.

להמשך קריאה

ב"עלילות גִלְגָמֶשׁ", יצירה ספרותית מסופוטמית מהמוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מספר הגיבור גילגמש על מות אנכידו, חברו הטוב, כך:
אנכידו חברי אשר אהבתי מאוד,
אשר התהלך אתי בכל התלאות,
הלך בדרך כל בשר.
שישה ימים ושבעה לילות עליו בכיתי,
לא נתתי הורידו קבר.

(לוח עשירי, שורה 59)

בתורה נזכר מנהג זה לראשונה בנוגע ליוסף: "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית נ, י), אולם מנהג הישיבה על הארץ שבעה ימים נזכר רק אצל איוב, ואולי מכאן נובע הביטוי "לשבת שבעה".

  • כדי להנחות את המנחמים כיצד לנהוג בבית האבל בשבעת ימי האבלות, נכתבו הלכות ניחום אבלים בספר קיצור שולחן ערוך. על פי אחת ההלכות המופיעות שם, אין המנחמים רשאים לפתוח את פיהם עד שיפתח האבל תחילה, כמו שנמצא באיוב.
    הלכה זו מקורה בספר איוב, מצאו בפרק ב את הפסוק שעליו היא מבוססת.
עד כאן!
השחקן אורי גוטליב מדבר על דמותו על איוב. גוטליב מספר שגם הוא עושה לעיתים מבחני...
עד כאן!
"וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה, ה' נָתַן וה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

השחקן אורי גוטליב מדבר על דמותו על איוב. גוטליב מספר שגם הוא עושה לעיתים מבחני אמונה לעצמו – עד כמה הוא מוכן לסבול התנהגויות של אנשים הקרובים אליו, ומתי הוא אומר – עד כאן!

  • מה הביקורת של אורי גוטליב על האופן שבו מגיב איוב לצרות האיומות הנופלות עליו מאלוהים?
  • איך היה צריך איוב להגיב, לדעתו של גוטליב?
  • האם עמדתו של גוטליב משקפת הבנה של מצוקתו של האדם המאמין?

קרדיט: מתוך סדרת הרשת "ישראלים מדברים תנ"ך", מקראנט, מטח.