יפתח וסביבתו

נקרא בקול את פסוקים א-יא בפרק יא ונבקש מהתלמידים לשים לב בזמן הקריאה ליחסים המשתנים של יפתח עם בני גלעד.
לגלעד היו כמה ילדים, אבל לא כולם נחשבו באותה מידה.

• מי נחשב פחות שווה מכולם? מדוע? (יפתח, כי הוא בן של אישה אחרת)
• איך מתייחסים האחים ליפתח? לאן מוביל היחס הזה את יפתח? (האחים מגרשים אותו ולכן הוא בורח ומתרועע עם אנשים ריקים)

נקרין על הלוח חלקים מפסוקים ב-ג ומפסוקים ה-ו.
נשאל את התלמידים:

• מה משתנה ביחס של אנשי גלעד ליפתח בין פסוקים ב-ג לפסוקים ה-ו? (בפסוקים ב-ג אנשי גלעד זורקים את יפתח מן הבית ובפסוקים ה-ו הם מבקשים ממנו להנהיג אותם)
• מדוע זה מפתיע את יפתח? (הוא חשב שהם מזלזלים בו ושאינם צריכים אותו, ופתאום הוא נקרא לעמדת מפתח)
• מה אתם חושבים שיפתח מרגיש ברגע הזה? (רגשות מעורבים – כעס על שקוראים לו רק כשצריכים ממנו משהו; גאווה על שנבחר מכל האפשרויות; התרגשות לחזור לחיק הבית והמשפחה שממנה נזרק וכן הלאה…)

אפשר להוסיף ולשאול:

• האם אתם במקום יפתח הייתם מסכימים לחזור?
• מה יפתח עונה לאנשי גלעד כשהם מבקשים ממנו להיות להם לראש? (יפתח שואל: "מה נזכרתם בי פתאום?" ומתנה את ההנהגה בקרב בכך שיוכל להיות מנהיג גם אחר כך)

לזקני גלעד אין ברירה והם מחליטים לקבל את הנהגת יפתח גם בזמן המלחמה וגם אחריה.
טרם היציאה למלחמה יפתח מחליט לפנות אל העמונים בדרכי שלום. הוא מנסה להבין את המניעים שלהם ליציאה למלחמה ולשכנע אותם לחדול ממנה.
נמשיך לקרוא את פסוקים יב-כח ונבקש מהתלמידים לחלק את הפסוקים לארבעה חלקים: שאלת יפתח (פסוק יב), תשובת מלך בני עמון (פסוק יג), תגובת יפתח לדברי מלך בני עמון (פסוקים יד-כז), תגובת מלך בני עמון לדברי יפתח (פסוק כח).
נבקש מהתלמידים לכתוב את תחילת השיחה במילים שלהם (פסוקים יב-יג). יפתח מכחיש את טענת מלך בני עמון ונותן לו שיעור בהיסטוריה כדי להוכיח את דבריו.
כדי להבין את תשובתו נקרין על הלוח את מפת נחלות השבטים ונתבונן בה יחד.
נבקש מהתלמידים למצוא במפה את המקומות שמזכיר מלך בני עמון בתשובתו ליפתח – נחל ארנון, נחל יבוק ונהר הירדן. נסמן את שלושתם במפה ונבהיר את טענתו: כאשר נכנסו בני ישראל לארץ הם כבשו בכוח את השטח שבין הנחלים האלה – כלומר את ארצו – ועל כן עליהם להשיבה כעת.

נקרא שוב את פסוקים טו-כח ובעת הקריאה נסביר ונסמן את המקומות המוזכרים בפסוקים (מודגשים כאן) במפה שעל הלוח: בדרך לארץ ישראל בני ישראל חונים בקדש נמצאת בדרום, מחוץ למפה. הם מבקשים רשות מהאדומים לעבור דרך ארצם כדי להיכנס אל ארץ ישראל, אך האדומים מסרבים. בני ישראל מחליטים לא להילחם בהם וממשיכים צפונה אל מואב. גם המואבים מסרבים לתת לבני ישראל לעבור וגם בהם בני ישראל לא נלחמים. הם ממשיכים עוד צפונה ומגיעים אל העיר חשבון, הנמצאת בשטחם של האמורים. גם אל האמורים הם פונים באותה בקשה אך האמורים לא רק מסרבים לאפשר לבני ישראל לעבור, אלא גם יוצאים למלחמה בהם, ולרוע מזלם מפסידים בה ומאבדים את כל שטחם. (הסיפור ההיסטורי היה שישראל כבשו את השטח מהאמורי. האמורי שנים רבות קודם כבש את השטח מעמון. לכן יפתח טוען שמעולם לא היה לנו עסק עם עמון משום שלא כבשנו מהם ישירות)
לפי התפיסה המקראית העולה מדברי יפתח, מעבר השטח מהאמורים לבני ישראל מראה שאלוהים של בני ישראל ניצח את כמוש – האלוהים שהעמונים עובדים. יפתח מזכיר שגם כאשר ניסה מלך מואב להביס את ישראל הוא לא הצליח, משום שאלוהיהם של בני ישראל עדיין אתם.
שלוש מאות שנה עברו מאז אותו כיבוש ועד תקופת יפתח, ויפתח שואל את מלך בני עמון מדוע רק עכשיו הוא נזכר לקחת את מה שלטענתו מגיע לו.
נבקש מהתלמידים להוסיף לדו-שיח שכתבו משפט נוסף של תגובת יפתח למלך בני עמון. נשאל את התלמידים:

• כיצד מסתיימת השיחה ביניהם? (מלך בני עמון אינו מוכן לשמוע את דברי יפתח ובכך למעשה מכריז מלחמה)

נחשוב כיצד הגיע יפתח ממעמד של "איש ריק" למנהיג יושבי גלעד – נכתוב על הלוח "אנשים ריקים" וננסה לאפיין אותם. אפשר להיעזר בערך ריקים מהאנציקלופדיה המקראית.

• היכן עוד בספר שופטים קראנו על "אנשים ריקים"? (אבימלך שכר אנשים ריקים ופוחזים כדי שיסייעו לו לעלות לגדולה)
• מדוע בחר יפתח להצטרף לאנשים כאלה? (משום שנזרק מביתו, אף אחד אחר לא הסכים לקבל אותו)
• איך יכולה להשפיע התחברות לאנשים ריקים על יפתח בעתיד? (אולי גם הוא יהפוך להיות אלים או מרדן כמוהם)
• איך לדעתכם הצליח יפתח להפוך מאחד האנשים הריקים למנהיג? (אולי מראש היו לו תכונות מנהיגות שיצאו לפועל רק מול אנשים חלשים ממנו, אולי דווקא הקושי שאתו התמודד חישל אותו והכשיר אותו להנהגה, אולי במקרה הגיעה אליו ההזדמנות להנהיג – הוא היה האיש הנכון בזמן הנכון)
• מה לדעתכם הרגיש יפתח כשהאנשים שדחו אותו הם שבאו לאחר מכן לבקש ממנו להנהיג? (שמחה לאיד, התרגשות, פליאה וכו')
• כיצד הרגישו יושבי גלעד כשעמדו לפני יפתח וביקשו ממנו להנהיג אותם? (בושה, אשמה, מבוכה, חרטה, חוסר אונים)

כאשר אחיו של יפתח, תושבי גלעד, העליבו אותו וגירשו אותו הם לא דמיינו שיום אחד יזדקקו לעזרתו ובוודאי לא דמיינו שהם עצמם יבקשו ממנו יום אחד לשלוט בהם.
נקרין לתלמידים סרטון על משל שלמה המלך והדבורה.

לו האחים של יפתח היו חושבים שיום אחד יפתח יעזור להם, הם בוודאי לא היו מעליבים אותו ומגרשים אותו. לו שלמה המלך היה יודע שיום אחד הדבורה תעזור לו, הוא לא היה צוחק עליה ומזלזל בה.

• מה אנו יכולים ללמוד מכך על האופן שבו עלינו לנהוג באנשים? (עלינו לכבד כל אדם, בין השאר משום שאין לדעת מה יצא ממנו בעתיד. אולי נזדקק לשירותיו, אולי הוא יהיה הבוס שלנו…)

תוכן: הכרנו את סיפורו המשפחתי המורכב של יפתח וראינו כיצד למרות סיפורו הקשה הוא ממונה למנהיג בעת צרה. למדנו שיפתח פונה בדרכי שלום לבני עמון ומנסה לשכנע אותם לסגת, להוכיח להם את טעותם ולנסות למנוע מלחמה.
מיומנויות: חלוקת הפסוקים ליחידות קטנות, קריאת מפה לצד הסיפור המקראי והבנתו דרכה, העמקה במושג "אנשים ריקים" מתוך האנציקלופדיה המקראית.
מתודות: צפייה בסרטון 'הארי פוטר' להמחשת האפליה במשפחה, כתיבת דו-שיח בין יפתח למלך בני עמון, סימון מקומות במפה, צפייה בסרטון 'משל שלמה המלך והדבורה' ושיחה על ההכרח לכבד כל אדם כי אין לדעת מה יצא ממנו.