סגור תצוגת כיתה
הפרק

יציאת סדום

פסוקים יב-כט

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

המלאכים מספרים ללוט שהעיר עומדת להיחרב ומזרזים אותו לצאת עם משפחתו. חתניו מסרבים להאמין ונשארים בעיר, ולוט עצמו מתמהמה ומתקשה להיפרד. המלאכים לוקחים את לוט, בנותיו ואשתו ומוציאים אותם מהעיר, ולוט עדיין מבקש להישאר בצער הקרובה, ונענה. העיר נהפכת ואשת לוט, למרות האיסור, מסתכלת לאחור והופכת לנציב מלח.

במהלך הוראה זה נבחן את התגובות השונות של הדמויות לקריאה לעזוב את העיר שעומדת להיחרב. נעסוק בקושי של לוט והסובבים אותו לעזוב את סדום, אפילו שנאמר להם שהמקום עומד להיחרב. לאורך השיעור יעלו סיבות שונות שגרמו לקושי הזה, נכתוב אותן על הלוח, ובסוף נסכם את השיעור בעזרתן.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שאלה:
נתרים את המאוחר ונספר שבשיעור נלמד שבעת בריחת לוט מסדום הפנתה אשתו את פניה לאחור והפכה לנציב מלח.
כבר בתקופות קדומות גילה האדם את יכולות השימור של המלח, המלח מוציא את הלחות מהרקמות, מייבש אותן ומונע התפתחות של בקטריות מזיקות. נשאל את התלמידים:

  • מלח הוא חומר משמר מוכר, איזה תוכן נוסף יוצק המידע הזה על הפיכתה של אשת לוט לנציב מלח? למה דווקא מלח?

אפשרות שנייה – אומנות עכשווית:
נתבונן בעבודת האומנות של סיגלית לנדאו 'כלת המלח'. במהלך הפרויקט הטביעה האומנית שמלת כלה שחורה בים המלח למשך חודשיים, במהלכם צברה השמלה גבישי מלח והפכה ללבנה. התהליך תועד בצילומים של יותם פרום (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור). נעיין בכתבה על היצירה ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שלישית – מדרש תמונה:
נתבונן בשתי תמונות ונענה על השאלות שאחריהן.
בסוף השיעור, לאחר הלימוד, אפשר לשוב אל התמונות ולדון על האופן שבו הציירים ציירו את הדמויות ולשאול את התלמידים אם הם היו מציירים את הציורים באופן אחר.

אפשרות רביעית – שיר:
נאזין לשיר 'קחי אותי אתך' של חוה אלברשטיין – אפשר לעצור את השיר אחרי המילים "פוחד שיהפוך לנציב של מלח/ כמו אבא ואימא". אפשר להבין את השיר כשיר פרדה של אם מבנה בתהליך ההתבגרות שלו, הבן מתסכל קדימה ורוצה לעזוב ולא להיות תקוע מאחור כמו הוריו. ואפשר להבין את השיר על רקע האסוציאציות לשואה המצויות בשיר – הילד ניצל ממוות, והאם נותרת מאחור. לאחר שנאזין לשיר ונקרא את מילותיו נענה על השאלות המובאות בעזר ההוראה. על השאלות אפשר לענות לאור שתי ההבנות. בשיעור נדון בסיבות שהובילו את אשת לוט להתבונן לאחור ובקושי שלה להמשיך קדימה.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים יב-כט בפרק יט ונבקש מהתלמידים לסמן במהלך הקריאה מילים המורות על יציאה שחוזרות על עצמן (יציאה, מילוט, ופעם אחת מנוסה ובסוף שילוח).
נשאל את התלמידים:

  • איזו אווירה נוצרת מהחזרה על המילים האלה? (אווירה של דחיפות ובהילות שהולכת ומתגברת)
  • היכן לוט ומשפחתו נמצאים כאשר הפסוקים משתמשים בפועל 'יצא' והיכן הם נמצאים כאשר הפסוקים משתמשים בפועל 'מלט'? (יצא – לוט ומשפחתו נמצאים בתוך העיר, מלט – לוט, בנותיו ואשתו נמצאים מחוץ לעיר)
  • מתי היציאה הופכת להימלטות? במה שונה הימלטות מיציאה? (היציאה הפכה להימלטות ברגע האחרון, כשהם עוזבים את העיר. ייתכן כי יציאה היא בנחת ויש זמן התארגנות בעוד בהימלטות יש תחושה של דחיפות גדולה)

יציאה – בתוך העיר: פסוקים יב-יז:
נקרא את פסוקים יב-יז, נסביר בקצרה את ההתרחשות ונשאל:

  • "וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו" – מה פירוש הצחוק הזה? ואיזה צחוק אחר הוא מזכיר? (חוסר אמונה, בדומה לשרה בפרק יח פסוק יב. ואולם הצחוק כאן בא בבניין פיעל, ובמשקל זה יש לו קונוטציות מיניות כפי שמופיע לא פעם בלשון המקרא, למשל בפרק כו פסוק ח. בהקשר שלנו בשל הפריצות המינית הרבה שנפוצה בסדום משמעות זו מקבלת תוקף)
  • מדוע החתנים לא האמינו ללוט? (ר' סעדיה גאון: "צחקו ואמרו תופים וטנבורים אתה רואה בעיר, ותאמר: היא נהפכת". וייתכן שלוט עצמו לא היה משוכנע מאוד ולכן גם לא הצליח לשכנע את חתניו)
  • מה הקונפליקט של לוט? וכיצד הקונפליקט נפתר לבסוף? (ייתכן שלוט אינו מאמין לגמרי לדברי המלאכים, ייתכן שהוא מצטער על כל משפחתו שאינה מגיעה עמו, וייתכן שהוא מצטער על ממונו. רש"י: "כדי להציל את ממונו". הקונפליקט לא נפתר, המלאכים אוחזים בלוט ובמשפחתו ומוציאים אותם מהעיר)

מילוט – מהעיר והלאה: פסוקים יז-כב:
נקרא את פסוקים יז-כב, נסביר בקצרה את ההתרחשות, נדגיש את תחושת הדחיפות שיש בפסוקים ונשאל:

  • מדוע לדעתכם המלאכים אומרים ללוט לא להסתכל לאחור? (אפשר להרחיב בפרשנים אלה: רד"ק – "כדי שלא יתעכב בעודו מתבונן בעיר נהפכת". רש"י – "אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול" – לוט ניצל רק בזכות אברהם ולא מגיע לו לראות את הפורענות שלהם בעודו ניצל ממנה. רשב"ם – "בשביל צער חתניו שבעיר")
  • מדוע לוט מבקש להישאר בצער ולא לעלות להר? (ייתכן שלוט חושש שלא יצליח להגיע ולטפס עד להר; ייתכן שאינו רוצה להגיע להר ששם נמצא אברהם – כפי שכותב רש"י; וייתכן שקשתה עליו הפרדה והוא רצה להישאר בסביבה המוכרת לו)

ההפיכה – פסוקים כג-כט:
נקרא את פסוקים כג-כט ונסביר בקצרה את ההתרחשות (אפשר להראות תמונה של נציב מלח המכונה 'אשת לוט' בשיפולי הר סדום).
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם הסתכלה אשת לוט לאחור?
  • למה הפכה דווקא לנציב מלח? (ייתכן שמתה, אבן עזרא כותב שנציב מלשון מצבה. ייתכן שבאופן מטפורי יותר ההבטה לאחור גרמה לה להיתקע)

הערה למורה – לפני השיעור נתלה ברחבי הכיתה את הטקסטים בדף ההעשרה, אפשר גם לחלק אותו כדף עבודה (ראו דף גם בממערך השיעור).
נזמין את התלמידים לעיין בטקסטים, להבין מה לדעת הכותבים הסיבה שאשת לוט הסתכלה לאחור, ולעמוד ליד סיבה שהם מסכימים לה. נשמע מכמה תלמידים במה בחרו ומדוע.

נסכם את השיעור באמצעות רשימת הסיבות שנוצרה על הלוח במהלך השיעור לדברים שגרמו לדמויות להישאר בסדום, באופן ממשי או באופן נפשי: חתנים – אי אמון; אשת לוט – געגוע, דאגה למשפחה, אי ראייה של עתיד אחר, סקרנות; לוט – דאגה למשפחה, ממון שנשאר מאחור, קשיים גופניים, רצון להישאר במוכר.

מבט לחיים

  • עם איזו סיבה מבין הסיבות שרשמנו אתם מזדהים? מה גורם לכם להתקשות לעזוב מקום, אפילו שהוא רע בעבורכם? יש משהו שאינו מופיע ברשימה?
  • מדוע אנחנו מסתכלים לאחור?
  • מתי ההסתכלות לאחור מניעה אותנו קדימה ומתי היא תוקעת אותנו?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בשיעור עסקנו בקשיים של לוט ושל הסובבים אותו לעזוב את סדום, ראינו כי חתניו לא האמינו, וכי אשתו הסתכלה לאחור מגעגוע, סקרנות ודאגה, וכי לוט עצמו התקשה להיפרד מביתו, ממונו ומהסביבה המוכרת לו.
מיומנויות: מילים חוזרות, טעמי המקרא כפרשנות, השלמת פערים.
מתודות: שירה ומקורות חיצוניים, מדרש תמונה, שיר ודיון.

אפשר עוד...

חמלה:
בפסוק טז כתוב: "בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו" – המילה חמלה נדירה במקרא (אך השורש חמ"ל מופיע הרבה). נשאל את התלמידים:

  • למה ה' חומל על לוט?
  • מהי חמלה לדעתכם?
  • מה יוצר הניגוד בין החמלה להרס שסביב?

מאמרים:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
כלת המלח
כתבה על היצירה 'כלת המלח'. איזו אסוציאציה מקראית נושאת השמלה? באילו רגשות וחוויות האסוציאציה המקראית...
כלת המלח

כתבה על היצירה 'כלת המלח'.

  • איזו אסוציאציה מקראית נושאת השמלה?
  • באילו רגשות וחוויות האסוציאציה המקראית מטעינה את היצירה?
יצירות על סדום
יצירות על סדום

מהפכת סדום ועמורה, ג'ון מרטין, ויקיפדיה

משפחתו של לוט נסה מסדום, גוסטב דורה, ויקיפדיה

  • אתרו את אשת לוט בציורים, לאן אשת לוט קרובה יותר ולאן היא נמשכת בכל אחד מן הציורים?
  • על מה מושם הדגש בכל אחד מן הציורים – על ההפיכה או על הדמויות?
  • כיצד לוט מצויר בכל אחד מן הציורים?
קחי אותי אתך
למילות השיר מי הן הדמויות בשיר? מה הילד רוצה וממה הילד מפחד? מדוע הוא מדמה...
קחי אותי אתך

למילות השיר

  • מי הן הדמויות בשיר?
  • מה הילד רוצה וממה הילד מפחד?
  • מדוע הוא מדמה את הוריו לנציב של מלח?

קרדיט: השיר 'קחי אותי אתך', פורסם על ידי חוה אלברשטיין ב-24 באפריל 2017.

אשת לוט
Wilson44691, מתוך ויקיפדיה
אשת לוט

Wilson44691, מתוך ויקיפדיה

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
אף אדם אינו אִי
"ארבע מידות באדם: האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת...
אף אדם אינו אִי
"וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי מַשְׁחִית ה' אֶת הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו". (פסוק יד)

Ebtikar / Shutterstock.com

"ארבע מידות באדם:
האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת סדום.
שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ.
שלי שלך ושלך שלך, חסיד.
שלי שלי ושלך שלי, רשע".

(משנה מסכת אבות ה, י)

להמשך קריאה

חז"ל במדרש זה עוסקים בערך הנתינה. קל להבין את את מידת החסיד ואת מידת הרשע, אך מידת הבינוני הקרויה גם מידת סדום, קשה יותר להבנה. לכאורה, האדם אשר אינו לוקח דבר מאדם אחר אינו רשע, אף אם אינו חולק משלו. חז"ל מכנים זאת "מידה בינונית", אך גם בכינוי נוקב יותר – מידת סדום.

  • כיצד התמונה מתייחסת בצורה מודרנית ל"מידת סדום" המתוארת במדרש?
מה שמה של אשת לוט
"אמר להם: אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הקב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה...
מה שמה של אשת לוט
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח". (פסוק כו)

sandsun / Shutterstock.com

"אמר להם: אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הקב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. עירית, אשתו של לוט, נכמרו רחמה על בנותיה הנשואות והביטה לאחריה לראות אם הולכות אחריה אם לא. וראת אחרי השכינה, ונעשית נציב מלח, שנאמר: "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח".

(פרקי דרבי אליעזר)

להמשך קריאה

המדרש מתאר את אשת לוט באופן אנושי במיוחד. תחילה ניתן לה שם. נוסף על כך, המניע שלה על פי המדרש הוא אימהי ואף נוגע ללב.

  • האם פנייתה לאחור נובעת מחוסר אמונה או מאנושיות? מה מציע המדרש?
שיכור כלוט
  סיפור זה עוסק בטאבו (איסור תרבותי) שקיים בתרבות היהודית והאנושית ברובה – יחסי מין...
שיכור כלוט
"וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא… וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ". (פסוק לג)

nikamo / Shutterstock.com

ברנרדו קוואלינו, "בנות לוט משקות את לוט", 1644 בערך, שמן על בד. מאוסף הלובר, מתוך ויקישיתוף

 

סיפור זה עוסק בטאבו (איסור תרבותי) שקיים בתרבות היהודית והאנושית ברובה – יחסי מין בין ילדים להוריהם. מעניין שגם לנח קרה אירוע דומה לאחר המבול, שהייתה בו שכרות של אחד מבניו.

להמשך קריאה

כיום מקובל להשתמש בביטוי "שיכור כלוט" לתיאור מצבו של אדם שתוי מאוד, שכשירותו המוסרית והבנתו בין טוב ורע נפגמה. ייתכן שההשוואה בין מקרה נח ובין מקרה לוט מסייעת לנו להבין מדוע דווקא שכרותו של לוט זכתה לביטוי זה.

  • מה הקשר שיוצר היין בין סיפור המבול לסיפור סדום ובין נח ללוט? מה המסר בקישור הזה?
צדיק אחד. בסדום.
ביטוי זה מתאר אדם טוב יחיד בין רשעים. אך עולה שאלה האם צדיקותו של לוט...
צדיק אחד. בסדום.
"וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר". (פסוק טו)

תמונה של אדם (כנראה אוגוסט לנדמסר) נמנע מלהצדיע במועל היד הנאצי האופייני, בזמן אירוע של המפלגה הנאצית בשנת 1936. צלם לא ידוע. מתוך ויקישיתוף

ביטוי זה מתאר אדם טוב יחיד בין רשעים. אך עולה שאלה האם צדיקותו של לוט היא יחסית בלבד להתנהגותם של אנשי סדום, או אולי הוא היה צדיק באופן מוחלט, ללא השוואה. שאלה דומה שאלנו לגבי נח, שעליו נאמר כי היה צדיק בדורותיו, אמירה שאפשר להבינה בשני אופנים. בימי שניהם העניש האֵל את בני האדם האחרים במים ואחר כך באש, והצדיקים באופן המוחלט או היחסי – שרדו.

  • מה דעתכם, האם אפילו אדם "רגיל" יכול להיחשב צדיק בתקופה של רשעות מוחלטת? ואולי להפך, האם קשה במיוחד להישאר צדיק בין רשעים רבים?
מיטת סדום
במיתולוגיה היוונית מתואר מנהגו של שודד בעיר איתקה בשם פרוקרוסטס שהיה נוהג להזמין עוברי אורח...
מיטת סדום
"וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם". (פסוק ה)

Morphart Creation / Shutterstock.com

במיתולוגיה היוונית מתואר מנהגו של שודד בעיר איתקה בשם פרוקרוסטס שהיה נוהג להזמין עוברי אורח ללון במיטה בביתו, ומְעַנֶה אותם לפי מידות המיטה: אלו שהיו ארוכים ממנה – קוצצו איבריהם, ואלו הנמוכים ממנה – נמתחו כדי שיתאימו לה.

להמשך קריאה

מעניין שבתלמוד הבבלי מופיעה אגדה פולקלוריסטית (סיפור עממי) דומה, ועל פיה מנהגם של אנשי העיר סדום בעוברי אורח בעירם היה דומה למנהגו של פרוקסטס:
"הויא להו פורייתא דהוו מגני עלה אורחין. כי מאריך – גיזי ליה; כי גוץ – מתחין ליה"
היתה להם מיטה שהיו משכיבים עליה את האורחים. מי שהיה ארוך – מקצצים אותו; מי שהיה נמוך – מותחים אותו.
(בבלי, סנהדרין קט ע"ב)

לא ידוע איזו תרבות הושפעה מן האחרת, או האם שתי המעשיות מושפעות ממקור היסטורי אחר, של תרבות הודו או פרס. כך או כך מיטת סדום, או מיטת פרוקרוטס נותרה שם נרדף לעוול, אך לא כמו בסיפורים אלו – אין הכוונה לעינוי פיזי, אלא לעינוי מנטלי, שנובע מהניסיון לכפות על אדם להתיישר לפי חוקים או נהלים תרבותיים מסוימים.

  • מהם הגלגולים ההיסטוריים והתרבותיים של הסיפור על סדום ועמורה? האם הסיפור המקראי הושפע מסיפור של תרבות אחרת או להפך?
להתבונן אחורה על אשת לוט
נִרְאֶה שֶׁהִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת. אַך מִלְּבַד סַקְרָנוּת יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לִי סִבּוֹת אֲחֵרוֹת. הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר...
להתבונן אחורה על אשת לוט
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח". (פסוק כו)

ויסלבה שימבורסקה, 2009. צילום: © Mariusz Kubik, ויקישיתוף

נִרְאֶה שֶׁהִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.
אַך מִלְּבַד סַקְרָנוּת יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לִי סִבּוֹת אֲחֵרוֹת.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּצַעַר עַל קַעֲרַת הַכֶּסֶף.
שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן – אֲגַב קְשִׁירַת הַסַּנְדָּל.
שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף לְהַבִּיט בְּעָרְפּוֹ הַצַּדִּיק
שֶׁל אִישִׁי, לוֹט.

להמשך קריאה

בְּוַדָּאוּת פִּתְאוֹמִית, כִּי לוּ מַתִּי,
אֲפִלּוּ לֹא הָיָה עוֹצֵר.
בְּסַרְבָנוּתָם שֶׁל עֲנָוִים.
בְּאֹזֶן כְּרוּיָה לְקוֹלוֹת הַמִּרְדָּף.
הֲלוּמַת דּוּמִיָּה, בְּתִקְוָה שֶׁהָאֵל יַחֲזֹר בּוֹ.
שְׁתֵּי בְּנוֹתֵינוּ נֶעֶלְמוּ מֵעֵבֶר לָרֶכֶס.
חַשְׁתִּי בְּקִרְבִּי זִקְנָה. רִחוּק.
רֵיקוּת נְדוּדִים. תַּרְדֵּמָה.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּהַנִּיחִי אֶת צְרוֹר חֲפָצַי.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בַּחֲרָדָה לְאָן אֶצְעַד.
עַל הַשְּׁבִיל הוֹפִיעוּ נְחָשִׁים,
עַכְבִישִׁים, עַכְבְּרֵי-שָׂדֶה וְגוֹזְלֵי בַּז.
כְּבָר לֹא טוֹבִים וְלֹא רָעִים – פָּשׁוּט כָּל מַה שֶּׁחַי
זָחַל וְדִלֵּג בַּמְּהוּמָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מֵחֲמַת בְּדִידוּת.
מִבּוּשָׁה שֶׁאֲנִי נִמְלֶטֶת בִּגְנֵבָה.
מֵרָצוֹן לִצְעֹק, לָשׁוּב. רַק אָז, כְּשֶׁרוּחַ קָם,
הִתִּיר שְׂעָרִי וְהֵנִיף שִׂמְלָתִי.
דִּמִּיתִי שֶׁרוֹאִים זֹאת מֵחוֹמוֹת סְדוֹם
וּפוֹרְצִים בִּצְחוֹק רָם, פַּעַם וְעוֹד פַּעַם.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּזַעַם.
לְהַשְׂבִּיעַ עַצְמִי בְּאָבְדָּנָם הַגָּדוֹל.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מִכָּל הַסִּבּוֹת שֶׁצֻּיְּנוּ לְעֵיל.
הִבַּטְתִּי שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנִי.
זֶה רַק הַסֶּלַע פָּנָה אָחוֹר, נוֹהֵם מִתַּחְתַּי.
הַנָּקִיק קָטַע לְפֶתַע אֶת דַּרְכִּי.
עַל שְׂפַת הַצּוּק דִּדָּה אוֹגֵר, זָקוּף עַל כַּפּוֹתָיו הַזְּעִירוֹת.
שְׁנֵינוּ הִבַּטְנוּ אָז לְאָחוֹר.
לֹא, לֹא, אֲנִי רַצְתִּי הָלְאָה,
זָחַלְתִּי, נָסַקְתִּי,
עַד שֶׁחֲשֵׁכָה צָנְחָה מִשָּׁמַיִם
וְעִמָּהּ חָצָץ חַם וְצִפֳּרִים מֵתוֹת.
מִקֹּצֶר נְשִׁימָה סָבַבְתִּי סְחוֹר-סְחוֹר.
אִלּוּ רָאוּנִי, וַדַּאי הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי רוֹקֶדֶת.
לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁעֵינַי הָיוּ פְּקוּחוֹת.
אֶפְשָׁר שֶׁנָּפַלְתִּי וּפָנַי אֶל הָעִיר.

ויסלבה שימבורסקה, "אשת לוט", תרגום לעברית, רפי וייכרט, מתוך הספר "בשבח החלומות", הוצאת קשב לשירה, 2004. © כל הזכויות שמורות למחברת ולמתרגם.

  • מה הניע את אשת לוט להתבונן לאחור לפי המשוררת?
  • האם מוסיפה המשוררת עוד משמעות לתיאור "ותבט אשתו מאחריו"?
הנשק הסודי של אורחי לוט
  ציור זה של ז'רר הואט מחַיֶה את הרגע שבו התערבו אורחיו של לוט, והתגלו...
הנשק הסודי של אורחי לוט
"טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן". (פסוק ד)
"וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח". (פסוק יא)

גרארד הואט, אנשי סדום מוכים בסנוורים על ידי המלאכים, 1728. Image courtesy Bizzell Bible Collection, University of Oklahoma Libraries.

 

ציור זה של ז'רר הואט מחַיֶה את הרגע שבו התערבו אורחיו של לוט, והתגלו במעשה הניסי שלהם כמלאכים. הואט הוא צייר הולנדי מהמאה ה־17, אשר צייר וחרט בעיקר נושאים דתיים, מיתולוגיים והיסטוריים.

להמשך קריאה

האומן מצליח להעביר את כל ההתרחשויות שקרו ברגע זה בו זמנית: לוט עדיין ממשיך לחצוץ בגופו בין אורחיו ובין ההמון; האורחים־המלאכים מסנוורים את ההמון וכבר אוחזים בדלת כדי לסגור אותה; ההמון הרב מסתנוור, והאנשים הרבים מתוארים בשלבים שונים של סִנווּר שמונע מהם פעולה.

  • מדוע דווקא ה"סנוורים" הוא האמצעי שבו השתמשו המלאכים? מה מסמל האור הרב בהשוואה לדרישת אנשי סדום?
ים המלח וכיכר הירדן
  כיכר הירדן הוא האזור שבו נהר הירדן נשפך לים המלח. באזור זה יש שפע...
ים המלח וכיכר הירדן
"וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט". (פסוק כט)

מפת אזור ים המלח. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן . © מטח

פרֵדת אברהם מלוט, פסיפס מכנסיית סנטה מריה מג'ורה ברומא, 132-10 לספירה. מתוך ויקישיתוף

 

כיכר הירדן הוא האזור שבו נהר הירדן נשפך לים המלח. באזור זה יש שפע של מעיינות והוא נחשב לנווה מדבר פורה. בפרק יג מסופר שלוט בוחר לאזור מחיה את "ערי הכיכר" סדום ועמורה, ובבראשית יט מסופר כיצד חרבו ערים אלו.

במפה מסומן מיקומן המשוער של סדום ועמורה לפי הסיפור המקראי, ואולם באזור לא נמצאו עד כה שרידים ליישובי קבע גדולים.

  • מה אפשר ללמוד על לוט מבחירתו להתיישב בכיכר הירדן הפורה ולא לאפשר זאת לדוֹדו – אברהם? האם מהפכת סדום ועמורה שופכת אור נוסף על בחירה זאת?
סדום
  לוט בוחר להתיישב באזור כיכר הירדן, אזור שממקום תצפיתו שבבית אל נראה ירוק ופורה,...
סדום
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה". (פסוק א)

סדום - מיקום משוער. צילום: שועל, GFDL, ויקישיתוף

נציב אשת לוט. צילום: Wilson44691) Mark A. Wilson), ויקישיתוף

 

לוט בוחר להתיישב באזור כיכר הירדן, אזור שממקום תצפיתו שבבית אל נראה ירוק ופורה, זאת אף על פי שרשעותם של אנשי סדום ועמורה הייתה כנראה כבר ידועה.
כיום בדרך לים המלח אפשר לראות את נציב המלח המכונה " אשת לוט", ויש אף מערה ומפעל הנקראים על שם סדום, אך אין ודאות מחקרית כי זה המיקום המדויק של סדום המקראית, על אף המלח.

  • מה אפשר ללמוד על לוט מבחירתו להתיישב בסדום ועמורה?
עמון ומואב – צאצאי לוט
    מואב ועמון הם עמים שֵמיים אשר ישבו סמוך לבני ישראל, מזרחית לים המלח...
עמון ומואב – צאצאי לוט
"וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם. וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן עַד הַיּוֹם". (פסוקים לז-לח)

מפה המציינת את כנען, מואב ועמון. Rutimatan, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

מצבת מישע המואבית, בה מסופר על כיבוש מואב על ידי עומרי ואחאב מלכי ישראל ועל כיבוש ממלכת עמון. מאוסף הלובר. צילום: Henri Sivone at flickr, CC BY 2.0

 

 

מואב ועמון הם עמים שֵמיים אשר ישבו סמוך לבני ישראל, מזרחית לים המלח ולירדן, בערך באזור שאליו נמלטו לוט ובנותיו. סיפורים שונים במקרא מעידים על סכסוכים מתמשכים שהיו עם עמים אלו.

להמשך קריאה

לחבל הארץ הצפוני של מואב לא היו גבולות ברורים, והם אשר גרמו לסכסוכים בין שלוש ממלכות: ישראל הקדומה, מואב ועמון.
בזמן שיבת ציון, אסרו עזרא ונחמיה באיסור מוחלט להינשא לנשים מעמים אלו, כנראה מטעמים של התבוללות. מגילת רות מציגה עמדה הפוכה – דוד המלך נולד לשושלת שמוצאה מרות המואבייה. הפולמוס הזה אינו מקרי, והוא משקף את החשש מתרבויות קרובות אך שונות. סיפור לידתם של בני לוט משקפים את המתח הזה.

  • חשבו – אילו שני מסרים סותרים על עמון ומואב מעביר המחבר המקראי באמצעות סיפור זה? כיצד המפה המצורפת תורמת להבנת מסרים אלו?
הכנסת האורחים של לוט
פרק זה נפתח כמו בפרק הקודם, בהכנסת אורחים, והפעם לוט הוא המארח. הכנסת האורחים במזרח...
הכנסת האורחים של לוט
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה". (פסוק א)

אירוח בדואי. H1N1/ Shutterstock.com

פרק זה נפתח כמו בפרק הקודם, בהכנסת אורחים, והפעם לוט הוא המארח. הכנסת האורחים במזרח הקדום, בעיקר באזורים המדבריים, הייתה ערך בפני עצמו. לוט אירח את האורחים המלאכים בביתו, והציע להם אוכל, משקה ומנוחה. באמצעות התיאורים הללו נוצרת סימטריה בין שתי הדמויות, אשר מדגישה הבדלים מסוימים אך בעיקר מחדדת את התנהלותם על פי קוד תרבותי רווח.

  • במה שונה האירוח של לוט משל אברהם? האם השוני קשור רק באישיותם או גם במקום שבו הם גרים?
זוהי סדום נהדרת (?!)
יוצרי ארץ נהדרת מתארים את שהתרחש בסדום המקראית בהומור האופייני להם.
זוהי סדום נהדרת (?!)
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב...". (פסוק א)

יוצרי ארץ נהדרת מתארים את שהתרחש בסדום המקראית בהומור האופייני להם.

  • הסרטון מתאר בהקצנה את חטאי אנשי סדום. אולם הוא מעלה שאלה מרתקת: האם אפשר להישאר אדם ישר בסביבה של חוטאים? או שמא נורמות הסביבה מחלחלות ומשפיעות?

קרדיט: זוהי סדום – קדימון (בימוי: אדם סנדרסון, מולי שגב, 2010) / ChannelIsraeli