שיעור הרחבה – אברהם ולוט
פרק יח, א-לג ופרק יט, א-יג
בכמה מילים
הסיפורים שנכללו בפרקים יח ויט קשורים זה בזה הן ברצף ההתרחשויות הן בעיצוב האומנותי שלהם. במהלך הוראה זה נעמוד על הקשרים הרעיוניים והסיפוריים בין הפרקים ובעיקר בהשוואה הבולטת בין דמותו של אברהם לדמותו של לוט. דרך השוואה זו נעמוד על ההשפעה של סדום על לוט, ועל החשיבות של ההקשר שבו קורים הדברים.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – גדול בין שווים:
נציג בפני הכיתה את התמונה.
נשאל את התלמידים:
- איזה מבין העיגולים הכחולים גדול יותר?
- התבוננו בצד ימין לעומת צד שמאל. מדוע נדמה ששני העיגולים הכחולים הימניים גדולים יותר מן השמאליים?
- מה אפשר ללמוד מזה על השפעת הסביבה של האדם ועל הדרך שבה תופסים אותו?
אפשרות שנייה – השפעה חברתית:
נדון עם התלמידים:
- מה יכולת העמידה שלנו מול החברה?
- במה החברה משפיעה עלינו ועד כמה?
- האם יש תחומים שבהם החברה משפיעה עלינו יותר?
- האם יש פעמים שאתם מרגישים שאתם 'מוותרים' לחברה או להפך שאתם עומדים מולה איתנים?
הזמנה לקריאה
הערה למורה: השיעור בנוי על השוואה מתמשכת בין פרק יח לפרק יט, מומלץ שלתלמידים יהיו שני הפרקים מודפסים בצורה נוחה מול העיניים או שיעקבו אחר הפרקים בספר.
שלב ראשון - הכנסת אורחים
פרק יח:
נקרא יחד את פסוקים א-ח בפרק יח במשחק תפקידים של ארבעה קוראים: המספר, אברהם, ה' (במהלך הקריאה יתברר שאין לו תפקיד פעיל בפסוקים אלה) והאנשים. ננחה את הקוראים לקרוא באופן דרמטי בהתאם למסופר. בקריאה נשים לב לשני דברים חשובים:
- טעמי המקרא בפסוק ג יסייעו לנו לקרוא את הפסוק ולהבין אותו (וַיֹּאמַ֑ר: אֲדֹנָ֗י, אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ)
- המעבר בין לשון יחיד ללשון רבים בפנייה של אברהם לאורחיו.
מתוך כך נגיע לדון בשאלות:
- מי מבקר את אברהם – ה' / מלאכים / אנשים? (אפשר להבין שה' בשל צורת הפנייה: אדני, מפסוק ב נראה שאנשים ביקרו אותו ואילו אחר כך מתברר שהם מלאכים)
- האם אברהם מודע לזהות אורחיו? מה בפסוקים עשוי להעיד שכן ומה עשוי להעיד שלא?
- מה מציע אברהם לאורחיו ומה הוא נותן להם?
פרק יט:
נקרא את פסוקים א-ג בפרק יט ונסביר שמדובר באירוע שהתרחש באותו יום בערב. נוכל להציג מפה של האזור ולהצביע על הקרבה הגיאוגרפית בין אלוני ממרא (חברון) לסדום.
נדון בכיתה:
- כמה אורחים הגיעו לסדום ולביתו של לוט? כמה היו אצל אברהם?
- כיצד מכונים האורחים? (מלאכים)
- האם לוט מודע לזהות אורחיו? מה בפסוקים עשוי להעיד שכן ומה עשוי להעיד שלא?
- מה מציע לוט לאורחיו ומה הוא נותן להם?
- מה מטרת בואם של האורחים?
נעיין בפירושו של אברבנאל.
השוואה:
הדמיון בין הסיפורים ניכר כבר בפתיחה:
- במה דומה תיאור מעשי לוט לתיאור מעשי אברהם? (אומרים מעט ועושים הרבה, מפצירים באורחים להיכנס לביתם, מציעים תפריט עשיר ומגוון)
- מהו ההבדל הבולט בזהותם ובמספרם של האורחים? (שלושה אנשים – שני מלאכים)
נסכם ונאמר כי שני הפרקים הם חלקים של אותו סיפור וקרו ברצף זה אחר זה. במהלך הלימוד נמשיך להשוות בין הסיפורים ובעיקר בין דמויותיהם ומעשיהם של אברהם ולוט.
שלב שני - האורחים נחשפים
פרק יח:
נשוב לפרק יח ונקרא יחד את פסוקים ט-טז במשחק תפקידים של ארבעה קוראים: המספר, אברהם, האנשים וה' (הפעם יש לו תפקיד).
נזהה שוב את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים בפנייה לאורחים ובתיאורם ונתמקד בתוכן הבשורה:
- מהי הבשורה שאברהם ושרה זוכים לשמוע?
- כיצד מגיבה שרה?
- מיהו המבשר – ה' או האנשים?
- האם בשלב זה אברהם מתוודע לזהות אורחיו?
פרק יט:
נעבור שוב לפרק יט, שם עזבנו את המלאכים בבית לוט באמצע ארוחת ערב עשירה.
נקרא את פסוקים ד-יג ונסביר את המתרחש יחד עם התלמידים דרך השאלות:
- מה התכוונו המלאכים לעשות בבית לוט? (פסוק ד)
- כיצד האורחים מכונים בשלב זה? (פסוקים ה, ח, יא ויב)
- כיצד הגיבו אנשי סדום להכנסת האורחים של לוט? (פסוקים ד-ה)
- מי מאנשי סדום השתתף במעשה? (פסוקים ד-ה)
- מה אנשי סדום דרשו מלוט? (פסוקים ד-ה)
- מה הציע לוט לאנשי סדום כדי להגן על אורחיו? (פסוקים ו-ח)
- מדוע הציע זאת, לדעתכם? (פסוקים ו-ח)
- מה עשו המלאכים כדי להגן על לוט ולמלט אותו מן ההמון? (פסוק יא)
- מהי הבשורה שמבשרים המלאכים ללוט? (פסוק יג)
- האם בשלב זה לוט מתוודע לזהות אורחיו? כיצד?
- האם לדעתכם תכננו המלאכים להחריב את סדום בכל מקרה או החליטו לעשות זאת בעקבות מעשי אנשי סדום כלפיהם?
נדגיש ונאמר כי נראה שהמלאכים התכוונו ללון בבית לוט ולא מיהרו להחריב את סדום, אך "קבלת הפנים" שלה זכו זירזה את התהליך.
שלב שלישי - תכנון וביצוע
בשלב זה נעמיק בהשוואה ובחשיפת הקשרים בין המסופר בפרק יח למסופר בפרק יט.
פרק יח:
עזבנו את אברהם בפרק יח פסוק טז כאשר הוא מלווה את אורחיו בדרכם לסדום אחרי שהתבשר על הולדת בנו. אברהם אינו נשאר לבד. ה' בוחר לבשר לו בשורה נוספת.
נקרא את פסוקים יז-כב ונדון בכיתה:
- מדוע ה' בוחר לשתף את אברהם בתוכניותיו?
- האם ה' מתייעץ עם אברהם או רק מיידע אותו על החרבת סדום? (פסוק כא)
- מה עשוי להיות הקשר בין הבשורה על הולדת יצחק ובין הבשורה על החרבת סדום?
- איזה מסר עולה מחורבנה של סדום לגבי ייעודו של העם שיצא מזרעו של אברהם?
נעמיק בהבנת פסוק כא בפרק יח כדי להשוותו לאחר מכן למתואר בסיפור סדום בפרק יט:
נקרין או נכתוב את הפסוק על הלוח ונבקש מהתלמידים לפסק אותו ולהסביר אותו – "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה". נשאל את התלמידים:
- מה ה' רוצה לראות בירידתו לסדום?
- מהי הצעקה שבאה אל ה'?
- מי צועק, לדעתכם?
נעיין בדברי רש"י על פסוק זה.
- לדעת רש"י, של מי הצעקה שמגיעה אל ה'? (של העיר, או של נערה שהרגו אותה משום שנתנה לעני מזון)
נקרא את פסוקים כג-לג ונסכם בעזרת השאלות:
- מהי טענתו המרכזית של אברהם בפסוקים אלה? (צריך להציל את הצדיקים)
- האם היא מקובלת על ה', לדעתכם? (נראה שכן)
- על מה הוא ממשיך ומתמקח? (על מספר הצדיקים שבזכותם יש להציל את העיר)
- מהו הסיכום הסופי בינו ובין ה'? (לא ברור – נראה שמדובר בעשרה צדיקים)
נקשר את המסקנות מהדיון של אברהם וה' למשימת המלאכים בפרק יט:
- לאור סיום הדיון בין אברהם לה', מה יש להוסיף לרשימת המשימות של המלאכים? (לחפש עשרה צדיקים)
פרק יט:
נשוב עתה לפרק יט ונבחן מה היו תוצאות הביקור וממצאי הבדיקה בסדום.
נעיין שוב בפסוקים א-יג ונבחן יחד:
- אילו אירועים וביטויים בסיפור תומכים בהנחה שהמלאכים לא באו להשחית את סדום אלא רק לבדוק את מעשי אנשיה?
- של מי הצעקה שמופיעה בפרק יט? (פסוק יג)
- מה המלאכים מגלים בבדיקתם? איזה יחס קיבלו המלאכים מאנשי סדום? (פסוקים ד-ה)
- האם יש עשרה צדיקים בסדום?
*נוכל בשלב זה להוסיף משימת סיכום שבה נבקש מן התלמידים להכין טופס בדיקה שהמלאכים צריכים למלא תחילה על פי פרק יח פסוקים יז-לג, ואחר כך למלא אותו שנית על פי פרק יט פסוקים א-יג. ראו לדוגמה את הטופס המקוון הזה ואת התוצר בדף עבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
שלב רביעי - יצאת צדיק
נעיין בבראשית פרק יג פסוקים ז-יג וניזכר בסיפור פרדתם של אברהם ולוט. נסכם את הקטע בקצרה ונדון בכיתה בעקבות הלימוד:
- מדוע בחר לוט לשבת בכיכר הירדן באזור סדום? מה משך אותו לשם דווקא? (פסוקים י-יא)
- מה הדמיון בין לוט לאברהם? מה למד לוט מאברהם? (נראה שדבקו בלוט כמה ממידותיו ומערכיו של אברהם, הכנסת האורחים והדאגה למלאכים מעידים על צדיקותו)
- האם בסיפור נראה שסדום השפיעה על לוט? (נראה שלוט הושפע גם מאנשי סדום שסביבו, הוצאת בנותיו מתקשרת למעשי אנשי סדום כפי שנזכרים ומתוארים במילה 'צעקתה' שראינו)
סיכום:
לסיכום המהלך – המלאכים שהגיעו לסדום ראו את מעשי סדום – כצעקתה, ולעומתם את צדקתו של לוט, צדיק בסדום. המלאכים החריבו את סדום כדבר ה' והצילו את לוט. סיפור סדום מאיר לנו את דמותו של לוט – אל מול אנשי סדום צדיקותו של לוט ברורה. סיפור הצלת לוט וחורבן סדום מדגיש לנו כי מצד אחד לוט דבק במידותיו של אברהם, ועם זה הוא מושפע לרעה מסביבתו, מסדום, ולכן אינו יכול להיות הממשיך של אברהם.
מבט לחיים - אמור לי מי הם חבריך
נקרא יחד את דברי הרמב"ם.
נזמין את התלמידים לענות באופן אישי על השאלות האלה:
- האם אני מרוצה מהחברה שבה אני חי? ממה כן? ממה לא?
- עד כמה החברה משפיעה עליי?
- האם זו השפעה חיובית או שלילית?
- עד כמה החברה שלי מקבלת את האחר ומאפשרת לכל אחד להיות נאמן לעצמו?
לסיום, נציע לכמה תלמידים לשתף את הכיתה במה שכתבו.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק יח פסוקים א-לג ואת פרק יט פסוקים א-יג ועמדנו על הקשרים הרבים בין הסיפורים בשני הפרקים. נעזרנו במקור מקראיי נוסף (סיפור היפרדותם של לוט ואברהם) כדי להבין טוב יותר את המתרחש בסיפור ואת משמעותו.
מיומנויות: השווינו בין מקורות מקראיים, נעזרנו בטעמי המקרא לצורך פיסוק והבנת הפסוקים וזיהינו שינוי בכינויי הגוף. כמו כן, נעזרנו בדברי פרשנים להבנת הפסוקים.
מתודות: פתחנו בתרגיל חווייתי או בדיון שעוררו סקרנות ודיון ראשוני בשאלות מרכזיות של המהלך, למדנו את הפרק בעיון, קראנו קריאות דרמטיות והטלנו משימות יצירתיות. סיימנו במשימה אישית ודיון בשאלות שעולות מן הלימוד ורלוונטיות לחיים החברתיים של התלמידים.
שאלות להרחבה – בין אברהם ללוט:
- מה יותר קשה – להיות צדיק בתוך עיר של חוטאים כמו סדום או להיות צדיק באוהל מבודד כמו אברהם?
- האם לוט היה נחשב לצדיק לפי מעשיו בפרק יט גם אם לא היה גר בסדום? מדוע?
- האם לדעתכם אברהם היה יכול לגור בסדום בלי להיות מושפע לרעה מסביבתו? מדוע?
חטאי סדום – דיון סביב מאמר:
נעיין במאמרה של רינה בויאר ונעמיק את הלימוד סביב השאלה מה היו חטאיהם של אנשי סדום לאור מקורות מקראיים נוספים ולאור מדרשי חז"ל ודברי הפרשנים לאורך הדורות. נדון בעקבות המאמר בשאלות אלה:
- מה היו חטאיה של סדום? ערכו רשימה של האפשרויות העולות מן המאמר.
- איזה מן החטאים ברשימה נראה לכם החמור מכולם? מדוע?
- מה מצדיק את העונש הקיצוני שנגזר על סדום, לפי כותבת המאמר?
- האם העונש מוצדק לדעתכם? מדוע?
אשת לוט:
סיפורה של אשת לוט עורר סקרנות רבה בקרב הפרשנים לאורך הדורות, אולי בשל ייחודיותו של העונש ובשל התיאור המקראי הקצר והסתום. גם האיסור שעליו עברה אינו מוסבר כל צורכו בכתובים.
נוכל להביא בפני הכיתה פרשנויות שונות ולדון בשאלות אלה:
- מדוע היה אסור להביט אחורה?
- מדוע עברה אשת לוט על האיסור?
- מדוע נענשה ומה משמעותו של העונש הייחודי שנגזר עליה?
