סגור תצוגת כיתה
הפרק

כל דבר בעיתו

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד את שיר העיתים של קהלת ונעמוד על מגוון הדרכים להבין את משמעותו. האם שיר זה ‏מעודד לפסיביות ולפסימיות, או לאקטיביות ואופטימיות? מהן המסקנות של קהלת עצמו ‏בסוף שיר העיתים?‏

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה: שיר
נעיין בשירו של ריה"ל "עבדי זמן" (ראו עזר הוראה: עבדי זמן).‏

נשאל בכיתה:‏

  • מה פירוש להיות עבד של הזמן?‏
  • האם אתם מרגישים כך לפעמים? ‏
  • איך אפשר להימנע מזה?‏

הצעה שנייה: פתגם
נכתוב על הלוח את הפתגם הערבי "יום עס'ל, יום בס'ל".‏
נשאל:‏

  • האם אתם מכירים הפתגם? מה פירושו? (יש ימים מוצלחים ויש ימים שלא)‏
  • האם זו אמירה מנחמת בעיניכם? מדוע?‏
  • מה המשמעות של פתגם זה לגבי מידת האחריות של האדם להצלחתו?‏
  • האם בעיניכם באמת ההצלחה תלויה בזמן?‏

הצעה שלישית: שאלות
נשאל בכיתה:‏

  • האם לכל פעולה יש זמן מתאים לדעתכם?‏
  • האם יש פעולות שאף פעם לא נכון לעשות? ‏
  • האם ישכאלה שנכון לעשות תמיד?‏

הזמנה לקריאה

לאחר המסקנות הפסימיות של קהלת בחיפושו אחר תכלית החיים הוא עובר לשיר שנראה ‏אופטימי. נקרא את פסוקים א-יב בכיתה בעזרת זוג קריינים- האחד יקרא את פסוק א ואת ‏הטור הימני של השיר והאחר יקרא את הטור השמאלי של השיר ואת פסוקים ט-יב.‏

נשאל בכיתה:‏

  • האם אפשרלזהות בשיר מבט אופטימי על החיים? כיצד? (יש בחיים מקום לחוויות ‏ולפעולות מסוגים שונים, בהקשרים שונים מתאימים דברים אחרים זה מזה. נוסף על ‏כך, פסוק יב מדבר על שמחה ועשיית טוב בחיים)‏
  • האם אפשרלזהות בשיר פסימיות? כיצד? (השיר מתאר מחזוריות וזמנים קבועים ‏לכל דבר, שאין לאדם שליטה בהם ולכן גם אין בהם יתרון – משמעות)‏

שלב ראשון: שיר העיתים- תוכן וצורה
נקרין את שורות השיר (פסוקים ב-ח) ונזמין את התלמידים לשים לב לעיצוב האומנותי של ‏השיר:‏
החלוקה לפסוקים יוצרת שבע רביעיות עיתים בעלות קשרים מעניינים (ראו דף עבודה: שירת ‏העיתים מחולקת).‏

נשאל בכיתה:‏

  • מהם התחומים שנכללים בשיר? (חיים ומוות, בנייה, תפירה, דיבור ושתיקה, חקלאות ‏‏- נטיעה, סיקול אבנים – בכי וצחוק, אהבה ושנאה, מלחמה ושלום)‏
  • כיצד עשוי מגוון התחומים המוזכרים לשדר מסר אופטימי? (מבט אופטימי על שפע ‏האפשרויות של האדם בחייו)‏

שלב שני: המסגרת של שיר העיתים
נפנה עתה לעסוק בפסוקים המקיפים את שיר העיתים: פסוק א שפותח את הפרק כמעין ‏כותרת לשיר, ופסוקים ט-יב שבאים לאחר השיר ומציגים את מסקנותיו.‏

נשאל בכיתה:‏

  • האם פסוק א משדר אופטימיות או פסימיות לדעתכם? (נראה אופטימי כי הוא מעיד ‏שיש זמן לכל דבר בחיים, כלומר קיים שפע של הזדמנויות לפעולה של האדם)‏
  • מהי המחזוריות המתוארת בשיר העיתים? כיצד היא מובילה למסקנה של קהלת ‏בפסוקים ט-יא? (כל הפעולות קבועות מראש ותלויות בזמן, כלומר לאדם אין באמת ‏בחירה בפעולתו. מכאן מגיע קהלת למסקנה שאין לאדם יכולת להבין את משמעות ‏הדברים, כיון שאינו מודע לתמונה הרחבה)‏
  • היכן דיבר קהלת על המחזוריות בעולם בפרקים הקודמים? מה הוא הסיק ממנה? ‏‏(בפרק א קהלת עסק במחזוריות של הטבע והסיק ממנה שאין משמעות לשום דבר, ‏כיוון שהכול קורה שוב ושוב באותו אופן)‏
  • האם מסקנותיו של קהלת בפרק ג דומות למסקנותיו בפרק א או שונות מהן?‏

כאמור, אפשר להבין את דבריו של קהלת בשתי דרכים. נקרא דבריהם של שני חוקרים (בדף ‏העבודה: "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ" – לוז ורוזן צבי) שמייצגים את שתי הדרכים להבנת ‏מסקנותיו של קהלת בפרק ג.

נבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות את דברי החוקרים ולבחון עם מי מהם הם נוטים להסכים ‏יותר.נזמין כמה זוגות לשתף ולהציג את ההבדל בין העמדות ואת דעתם האישית.‏

סיום וסיכום
נקרא את פסוק יב ונשווה בינו ובין הפסוק החותם את ספר קהלת (פרק יב פסוק יג).‏

  • מהי מסקנתו של קהלת בפסוק יב? (לשמוח ולעשות טוב)‏
  • האם הוא רואה בשמחה ובטוב תכלית של חיי האדם? (לא בהכרח)‏
  • במה דומה פסוק זה לפסוק החותם את קהלת ובמה הם שונים? (שניהם מבטאים ‏עמדה חיובית על החיים ושניהם נשענים על ההנחה שאיננו יודעים את התכלית ‏האמיתית של החיים. ההבדל הוא שבסוף הפרק מודגש מקומם של אלוהים ומצוותיו ‏ואילו בפרק ג מדובר על עשיית טוב בכלל)‏

מבט לחיים

אפשרות ראשונה: אדם בחייו
נקרא את שירו של יהודה עמיחי "אדם בחייו" (ראו דף עבודה: אדם בחייו)‏

נשאל את התלמידים:‏

  • במה קהלת "לא צדק" לדעת עמיחי? מדוע?‏
  • מה ההבדל בין תפיסותיהם של קהלת ושל עמיחי?‏
  • מי מביניהם צודק, לדעתכם?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק ג פסוקים א-יב, עסקנו במבנה ובתוכן של שיר העיתים ומתוך כך עסקנו ‏במשמעותו וביחס בינו לבין שאר ספר קהלת. ‏
מתודות: דף עבודה, דיון, קריאת שיר, מדרש תמונה.‏
מיומנויות: תקבולת, מבנה של שירה מקראית, השוואה, פרשנות מחקרית ומדרש מודרני.‏

אפשר עוד...

גישה חדשה אל קהלת ג' – מאמרו של יהודה ת' רדאי.‏

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה
מותר לשנוא לפעמים
המדרש מתמודד עם השאלה – מתי ראוי לשנוא? עֵת לֶאֱהֹב, בִּשְׁעַת שָׁלוֹם.וְעֵת לִשְׂנֹא, בִּשְׁעַת מִלְחָמָה....
מותר לשנוא לפעמים
"עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא..."
(ג, ח)

shutterstock.com

המדרש מתמודד עם השאלה – מתי ראוי לשנוא?

עֵת לֶאֱהֹב, בִּשְׁעַת שָׁלוֹם.
וְעֵת לִשְׂנֹא, בִּשְׁעַת מִלְחָמָה.
עֵת מִלְחָמָה, בִּשְׁעַת מִלְחָמָה.
וְעֵת שָׁלוֹם, בְּשָׁלוֹם.

(מדרש קהלת רבה, פרשה ג, ח, א)

  • לפי המדרש, מתי ראוי לשנוא? הסבירו מדוע דווקא בזמן זה.
  • לדעתכם, האם יש זמן או מצב שבו נכון ואף ראוי לשנוא את האחר?
בין חכם לטיפש
המדרש מברר מה ההבדל בין החכם לכסיל: החכם עיניו בראשו – שרואה הדבר, יודע מה...
בין חכם לטיפש
"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ…"
(ב, יד)

shutterstock.com

המדרש מברר מה ההבדל בין החכם לכסיל:

החכם עיניו בראשו – שרואה הדבר, יודע מה יהיה בסופו. כמו שנאמר: "איזהו חכם? הרואה את הנולד."
והכסיל בחושך הולך – שאינו מחשב סופו של דבר אלא כל מה שיבוא לו עושה.
וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כולם – על עניין המיתה, כמות זה כן מות זה.

(מדרש לקח טוב על קהלת, פרק ב, יד, א)

  • על פי המדרש, מה מאפיין את התנהלותו של החכם ומה מאפיין את התנהלות הטיפש?
  • לדעת קהלת, מדוע בסופו של דבר אין זה משנה אם האדם מתנהל בחייו בחוכמה או בטיפשות? האם אתם מסכימים לדעתו?
לכל זמן ועת לכל חפץ
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ" – מילות הפתיחה הידועות של קהלת ל"שיר העיתים" הפכו לביטוי...
לכל זמן ועת לכל חפץ
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם."
(ג, א)

מיכל בן חמו

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ" – מילות הפתיחה הידועות של קהלת ל"שיר העיתים" הפכו לביטוי שגור שמשמעותו – לכל דבר יש הזמן והרגע המתאים לו.

  • לפי קהלת יש זמן נכון לכל דבר, והדברים לכאורה נפרדים ולא מתערבבים.
    ובחיים, האם באמת ניתן להפריד את הרגשות השונים או את מועדי הופעתם?
יתרון לחוכמה
הביטוי "יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ" מציין שהחוכמה עדיפה על הטיפשות כמו...
יתרון לחוכמה
"וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ."
(ב, יג)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ" מציין שהחוכמה עדיפה על הטיפשות כמו שהאור טוב מהחושך.
היחס בין החוכמה לסכלות שווה, לפי קהלת, ליחס שבין האור לחושך.

  • באנגלית יש ביטוי נפוץ – Ignorance is bliss (בורות היא אושר), ובעברית יש ביטויים עם רעיונות דומים, כמו: אין שכל אין דאגות, מרבה חוכמה מרבה אושר.
    מה היחס בין הביטויים האלה לבין הביטוי "יתרון לחוכמה מן הסכלות"?

    מבוסס על אברהם דיין, אתר ניב שפה

Turn, Turn, Turn
השיר המוכר Turn, Turn, Turn נכתב על ידי הזמר האמריקני פיט סיגר על בסיס "שיר...
Turn, Turn, Turn
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם."
(ג, א)

השיר המוכר Turn, Turn, Turn נכתב על ידי הזמר האמריקני פיט סיגר על בסיס "שיר העיתים" של קהלת. השיר הפך ללהיט בין-לאומי בסוף שנת 1965 כאשר ביצעה אותו להקת הפולק-רוק האמריקנית "הבירדס".

מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

למילות השיר

  • מה התחושה שעולה מהשיר באמצעות הלחן וחזרת המילה "turn"?
  • לדעתכם, האם הלחן ושם השיר משקפים את האווירה הקיימת בטקסט של קהלת?
  • מה מוסיפה לשיר השורה האחרונה? התייחסו לתקופה שבה נכתב השיר.
לכל זמן
אריק איינשטיין כתב את המילים לשיר "לכל זמן", המתבססות על "שיר העיתים" של קהלת. קראו...
לכל זמן
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם."
(ג, א)

אריק איינשטיין. צילום: יעקב סער, לע"מ.

אריק איינשטיין כתב את המילים לשיר "לכל זמן", המתבססות על "שיר העיתים" של קהלת.
קראו את מילות השיר, ומומלץ גם להאזין.

למילות השיר

לכל זמן \ אריק איינשטיין

עת לשמור על מה שיש
ועת לרוץ קדימה
עת לנצור את כל האש
ועת לשכוח אימא

עת לרצות להיות לבד
ועת להיות ביחד
עת להיות כמו אחד
ועת לדעת פחד

עת לשיר, לשיר ברוק-נ-רול
ועת לקרוא בספר
עת לא, לא להפסיק לשאול
ועת להיות בסדר

לכל זמן
ועת לכל חפץ
ותחת השמיים
לכל זמן

עת ללכת לצבא
ועת ל-"אור שמח"
עת לחיות באהבה
ועת גם לכסח

עת לצאת, לצאת אל הרחוב
ועת לכאוב בשקט
עת ללכת, ללכת עד הסוף
ועת לעמוד מנגד

לכל זמן…

היו ימים שהתווכחתי
ניסיתי להסביר
היום אני חושב אחרת
אני כבר לא כל כך צעיר
יושב הרבה בבית
עם תה ועוגיות
אומר תודה על מה שיש
אפילו על שטויות

לכל זמן…

עת לשמור על מה שיש
ועת לרוץ קדימה
עת לנצור את כל האש
ועת לשכוח אימא

עת ללכת לצבא
ועת ל-"אור שמח"
עת לחיות באהבה
ועת גם לכסח.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • בדומה לדבריו של קהלת, גם שיר זה מורכב מהפכים.
    הוסיפו עוד בית לשיר המורכב, כמו השיר כולו, מהפכים שרלוונטיים לחיים שלכם.
ארמון המלך
קהלת מתאר ומונה את הרכוש הרב שצבר ואת עושרו המופלג. בין הנכסים הוא מציין את...
ארמון המלך
"הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים."
(ב, ד)

כותרות פרוטו איאולית באתר רמת רחל. צילום: אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי

פרוטו איאולית. צילום: deror_avi, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

קהלת מתאר ומונה את הרכוש הרב שצבר ואת עושרו המופלג. בין הנכסים הוא מציין את הבתים הרבים שהיו לו (כנראה ארמונות) ואת הכרמים. 

ארמונות המלכים התייחדו בבניה משובחת ובפריטי עיטור מיוחדים, כמו כותרות וגילופים, וכן בגינות שהקיפו אותם.

להמשך קריאה

בספר מלכים ב מוזכר גן המלך תוך כדי תיאור המצור הבבלי על ירושלים: "…וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ…"
הכרמים תפסו מקום נכבד בנכסי המלך, שכן הם סיפקו את היין למשתאות המלכוּת והיו מקור לרווחים עבור המלך כתוצאה ממסחר בין סוגי היין השונים.

  • ארמון המלך בירושלים טרם נמצא, אולם לפי המידע בקטע ולפי המתואר בפסוק – מה מאפיין את ארמון המלך ובאיזה מקום בעיר הוא אמור להיות ממוקם?
בריכות מים, גינות ופרדסים
בחפירות רמת רחל נחשפה מערכת מים מורכבת, הכוללת בריכות מים ומאגרים תת-קרקעיים חצובים בסלע, שביניהם...
בריכות מים, גינות ופרדסים
"עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים."
(ב, ו)

בחפירות רמת רחל נחשפה מערכת מים מורכבת, הכוללת בריכות מים ומאגרים תת-קרקעיים חצובים בסלע, שביניהם מקשרות תעלות. נראה כי מערכת המים לא נבנתה רק לצרכים פונקציונליים אלא גם כדי לספק הנאה. התעלות שנחצבו בסלע קורו בלוחות אבן גדולים, ובין המרזבים יש הפרשי גובה שיצרו מפלי מים קטנים. סביב הבריכות פוזרה אדמה שאינה אופיינית לאזור וכנראה הובאה אליו ממרחקים.

להמשך קריאה

עודד ליפשיץ, הארכאולוג שביצע את החפירות באתר רמת רחל, חושב שמערכת המים פותחה בתקופת השלטון הפרסי בממלכת יהודה. להערכתו, המערכת שימשה להנאתם של שליחי השלטון הפרסי שישבו בארמון הסמוך לבירת ממלכת יהודה.
הנוהג להקים ולטפח גנים לצד ארמונות מוכר היטב מהארמונות של המלכים האשורים, הבבלים והפרסים, ויש לשער שגם מלכי יהודה וישראל נהגו כך.
ליפשיץ מציין שהמילה "פרדס" היא מלה פרסית, וכי שליטי פרס נהגו להתפאר בפרדסים ובגנים שלהם.

  • אף שממצא מערכת המים ברמת רחל מיוחס לתקופה הפרסית ולמקום שונה מהמקום שמתאר קהלת, כיצד אפשר להיעזר בממצא זה כדי להבין את התיאורים של קהלת?
תענוגות היין
פרק ב, בהמשך לקודמו, מספר על התנסויותיו של קהלת. אין כמעט תחום שאותו לא חווה...
תענוגות היין
"תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי, וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם."
(ב, ג)

נערה משקה את גבירה המצרית יין, עולם התנך. כל הזכויות שמורות ל ד"ר יהודה עתי

פרק ב, בהמשך לקודמו, מספר על התנסויותיו של קהלת. אין כמעט תחום שאותו לא חווה כדי למצוא טעם בחייו: חוכמה, הוללות ותענוגות, עשייה ובנייה.
נראה כי קהלת ניסה הכול, אפילו יין ומשתאות יין, אך תוך שהוא מקפיד להישאר פיכח ולא להתמכר לאלכוהול, כך שהוא יכול לסכם את ההתנסות בראש צלול ומסקנתו מהחוויה היא – ריקנות.
כלי אחסון ליין רבים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות: קנקנים, כדים ופכיות. השפע מעיד על החלק החשוב שהיה ליין בתפריט בימי קדם.

החיפוש אחר משמעות
השחקן גיל קופטש מציג את משנתו הפילוסופית של קהלת, ויוצא למסע חיפוש אחר משמעות החיים.
החיפוש אחר משמעות
"וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת…"
(ב, יב)

השחקן גיל קופטש מציג את משנתו הפילוסופית של קהלת, ויוצא למסע חיפוש אחר משמעות החיים.

  • לפי הסרטון והפרק, באילו תחומים שונים מחפש קהלת משמעות לחיים?
  • לדעתכם, היכן קהלת כן היה מוצא משמעות לחיים אילו היה מחפש שם?
קהלת, מי אתה?
ד"ר מרלה פרנקל, חוקרת מקרא, יוצאת למסע בעקבות זהותו של קהלת. צפו בדקות הראשונות של...
קהלת, מי אתה?
"הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים… כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ."
(ב, פסוקים ד, יב)

ד"ר מרלה פרנקל, חוקרת מקרא, יוצאת למסע בעקבות זהותו של קהלת.
צפו בדקות הראשונות של הסרטון (עד 4:34).

  • מה מאפיין את קהלת, לפי פרק ב?
  • פרנקל טוענת שקהלת אינו שלמה המלך, ואף לא בן של מלך! מדוע, אם כן, קהלת מציג את עצמו כך?